משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוא משרד ממשלתי בישראל שתפקידו להבטיח לכלל הציבור מתן שירותי רווחה, שהוגדרו בחוק לאוכלוסיות שונות, ולפקח על מתן שירותים אלה. עד 2016 נקרא משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים בין היתר ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נכויות ופיגור שכלי, נפגעי סמים ואלכוהול, זקנים במצבי מצוקה ועוד.

השירותים לאזרח בנושאי רווחה ניתנים בשני אופנים:

בנוסף מפקח המשרד, באמצעות יחידות משנה, על מעונות לגיל הרך, על מועדונים ופנימיות לילדים ולנוער, על מועדונים ומעונות לאנשים הלוקים בפיגור ובנכויות שונות, על מרכזי יום לקשישים, בתי אבות ועוד.

אף על פי שישראל רואה עצמה כמדינת רווחה, נותר לעיתים תיק הרווחה ללא שר ממונה. מסיבות קואליציוניות שונות, כיהן נציג מטעם המפלגות החרדיות כסגן שר, ושימש למעשה כשר, כשהאדם המכהן באופן רשמי כשר אינו מעורה בפעילות המשרד.

בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, להעביר אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
סמליל המשרד
מידע כללי
הקמה 1948
מנכ"ל/ית אביגדור קפלן
ממשלה ממשלת ישראל ישראל
שר/ה בנימין נתניהו
18 באוגוסט 2019
שמות קודמים משרד הסעד
משרד העבודה והרווחה
משרד הרווחה
http://www.molsa.gov.il

מטרות המשרד

ייעודו של משרד הרווחה הוא להגן, לשקם ולסייע לכל אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבי משבר זמני או מתמשך מפאת מוגבלות, עוני והדרה, סטייה חברתית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה או ניצול. המשרד מגיש שירותים לציבור באמצעות יחידותיו ובאמצעות הרשויות המקומיות, עמותות וארגונים שונים.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים מהווה את אחת הזרועות המרכזיות של ממשלת ישראל בהתמודדות עם החברה הישראלית. המשרד מעודד פיתוח שירותים חברתיים מגוונים ופרויקטים חדשניים הנוגעים לכל פרט בחברה. למשרד מעורבות מקיפה במגזרים שונים במשק ובחברה וכמעט כל משפחה באה במגע עם המשרד בגין הזדקקות לשירותים חברתיים, או לשם קבלת מענקים וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, או לצורכי הכשרה מקצועית.

יעוד המשרד להביא לידי ביטוי את מחויבות הממשלה לשמירה על ערכי מדינת הרווחה ברוח מגילת העצמאות והדמוקרטיה. עם ערכים אלו נמנים ערכי זכויות אדם, שוויון זכויות והזדמנויות, כבוד האדם וחירותו, צדק וסולידריות חברתית והזכות להגדרה והתארגנות עצמית. עבודת המשרד מבוססת גם על ערכי מקצוע העבודה הסוציאלית ועל הקוד האתי שלו. קוד זה מחייב את העובדים הסוציאליים לספק מענים ההולמים את צורכי אוכלוסיית היעד הקיימות, לאתר אוכלוסיות יעד חדשות ולפעול למען קידום איכות חייהם.

היסטוריה ותחומי אחריות

Israel Welfare Ministry Symbol
סמלילו הקודם של המשרד, שהיה בשימוש עד 2018

בראשית ימי המדינה נקרא המשרד "משרד הסעד" ובנפרד התקיים "משרד העבודה". כדי לשפר את תפקוד המשרד ואת דימויו, הוא אוחד עם משרד העבודה בשנת 1977, למשרד בשם "משרד העבודה והרווחה". צעד זה שיקף את תפיסת העולם לפיה העבודה היא הבסיס לרווחה.

עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, בתחילת 2003, הועבר הטיפול בענייני עבודה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שבראשות אהוד אולמרט, ושמו של משרד העבודה והרווחה שונה בהתאם ל"משרד הרווחה".

בשנת 2007, עם מינויו של יצחק הרצוג לתפקיד, שונה שמו של המשרד לשם "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". בינואר 2010, פרסם לראשונה המשרד את הנתונים המלאים בדבר התמיכות הממשלתיות בעמותות וארגוני המגזר השלישי, על מנת להגביר את השקיפות בנושא. על פי הדו"ח סך התמיכות בשנת 2015 עמד על 195 מיליון ש"ח (כ-2.2% מתקציב המשרד).

ב-2013 עברו מטה המשרד ורוב יחידותיו למגדלי הבירה בירושלים.

הדרך להקמתו של משרד הרווחה

כל ההצעות אשר הוקדשו לייעול תפקודה של הממשלה ולשינוי המבנה שלה כללו המלצות להקמת משרד לרווחה חברתית. העניין שגילו בנושא נבע מן המתחים החברתיים ששררו בחברה הישראלית בעקבות הגברת המודעות לפערים החברתיים, והחששות שהתגברו בממסד באשר להשלכות תופעות אלה על יציבות המשטר הפוליטי. למרות זאת, ברוב ההצעות לא הייתה התייחסות רצינית לבעיות הרווחה. מרבית ההצעות היו ללא דיון מפורט על תפקידי המשרד לרווחה המוצע ועל מבנהו, אלא המלצה לצירוף משרד זה למשרד אחר. הצעות מפורטות יותר למבנה ולתוכן המשרד לרווחה נמצאו רק בהמלצות ועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה (ועדת כץ), ואחר כך בהמלצות הוועדה להכנת הצעות בדבר ארגון מחדש של משרדי הממשלה ייעול וחיסכון (ועדת האוזנר).

הוויכוח על הקמת משרד לרווחה חברתית נמשך כעשור שלם - החל מן המחצית השנייה של שנות השישים ועד להקמת משרד העבודה והרווחה בשנת 1977. הוויכוח הממושך היה כרוך בוויכוח הרחב יותר של מבנה הממשלה וייעול תפקודה. המהפך הפוליטי שאירע בבחירות של אותה שנה, ועליית הליכוד בראשותו של מנחם בגין לשלטון, הביאו למעשה לקבלת ההחלטה על הקמת המשרד החדש והכללה בתוכו של משרדי העבודה והסעד הקודמים. ההחלטה לאחד את שני המשרדים, למשרד אחד של העבודה והרווחה, דרשה ארגון ובנייה מחדש של שני משרדים שפעלו באופן עצמאי מאז הקמת המדינה.

גורמים שהקשו על איחוד המשרד החדש

הקשיים לגיבוש קונספציה לבניית משרד העבודה והרווחה, מיזוג פעולת יחידות המטה ומניעת חפיפה וכפילויות, נבעו מתוך ניגודי אינטרסים מוסדיים ואישיים בין המרכיבים העיקריים של המשרד החדש. בנוסף, גורם עיקרי שהקשה על גיבוש כזה היה נעוץ במסורות הפוליטיות והתרבותיות השונות של משרדי העבודה והסעד, ובתפיסה השונה של נושא הרווחה והאוכלוסיות הנזקקות כפי שעוצבו בשני המשרדים הללו. מה שהתבקש היה גם שינוי באוריינטציה הנורמטיבית ויצירת מחויבות לנורמות חדשות שהמשרד החדש אמור היה לפעול לפיהן.

קשה היה לשני המשרדים להפנים את הרעיון של משרד עבודה ורווחה מאוחד. האיחוד היה טכני בעיקרו, ולכן המשיכו, ברוב המקרים לפעול כאילו האיחוד לא קיים. מבנה המשרד ופעילותו, עוד לפני הפרדתו הצביע על חלוקה ברורה למדי לשני תחומים: תחום הרווחה- מתן שירותים אישיים וחברתיים, במיוחד לאוכלוסיות חלשות הנזקקות לטיפול במוסדות, או לפתרון קהילתי, כמו מפגרים, קשישים, נכים וילדים בסיכון ותחום העבודה- הכשרה מקצועית והכוונת כוח אדם.

יחידות המשרד

אגפים ייעודיים:

  • אגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי): מתמחה באיתור, אבחון וטיפול בבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) ומשפחותיהם בהתאם להכרה במצבם על ידי ועדת האבחון על פי חוק הסעד.
  • אגף לשירותי רווחה ושיקום: מסייע בשיתוף עם שירותים ממלכתיים, ציבוריים והתנדבותיים בהפעלת מסגרות שיקום לסובלים מנכויות חושיות וגופניות בגיל הרך, ילדים (איתור וטיפול), נוער ובוגרים (תעסוקה) בכל מגוון תחומי חיים. מרבית השירותים מוצעות על ידי עמותות וגופים פרטיים.
  • 'מנהל תקון ויחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים: מופקד על מתן שירותי טיפול ופיקוח חברתי, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה, הנמצאת בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי במדינת ישראל. אוכלוסייה המתקשה בתפקוד אישי וחברתי, נמצאת בתהליכי ניתוק חברתי ובסכנת התדרדרות לעבריינות וסטייה חברתית. בנוסף, מופקד האגף על טיפול בקורבנות פעילות עבריינית.
  • אגף לשירותים אישיים וחברתיים: מספק, ישירות או דרך הרשויות המקומיות, שירותי רווחה אישיים וחברתיים לפרט (מילדים עד זקנים), למשפחה, לאוכלוסיות מיוחדות ולקהילות עולים ושכונות.
  • אגף מחקר תכנון והכשרה: האגף מוביל את תהליכי המחקר, התכנון וההכשרה של משרד הרווחה ועוסק באיסוף, יצירה והפצת מידע וידע בתחומי מדיניות, מחקר והפעלה של שירותיו.
  • אגף משאבי קהילה
  • נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית: מנגנון בירור תלונות עבור ילדים שאינם גדלים בבית המשפחה, אלא מתגוררים במסגרות חוץ ביתיות כגון פנימיות או משפחות אומנה וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקתם.

אגפים כלליים:

  • אגף ביקורת פנימית: מוודא שעבודת המשרד מול גורמי פנים, נותני שירות חיצוניים ולקוחות נעשית באופן יעיל ואפקטיבי, תוך שימוש חוקי במשאבים שלרשותו.
  • אגף הכספים: מנהל את שכר העובדים ומפקח על תקציב משרד הרווחה לפי כללים וחוקים להם כפוף.
  • אגף מערכות מידע: מתמקד במתן שרותי מידע ותקשוב להנהלת המשרד, למחוזות, לאגפים, לציבור הרחב, ולגורמי חוץ משיקים (לשכות רווחה ברשויות המקומיות, מסגרות רווחה משרדי ממשלה ועוד). במרוצת השנים הצטבר ידע רב, אמין וזמין אודות כלל אוכלוסיית הרווחה בישראל. הוקמו מאגרי מידע רבים ומגוונים העומדים לרשות לקוחות האגף אשר מסייעים לתהליכי הטיפול התכנון והניהול הכולל של השירותים הניתנים לאוכלוסייה המטופלת במסגרת המשרד.
  • אגף משאבי אנוש: פועל למיצוי זכויות העובדים וחובותיהם ביחידות משרד הרווחה, במטה, במחוזות ובמעונות הממשלתיים על פי הוראות התקשי"ר והקריטריונים שאושרו בנציבות שירות המדינה. האגף מופקד על מכלול הפעילויות בתחום הטיפול במשאב האנושי החל מקליטתו של העובד ועד לפרישתו. נכון לשנת 2015, משרד הרווחה העסיק 3,214 עובדים.
  • אגף תקצוב וכלכלה: מתקצב את פעילויות המשרד כולל הפעילויות ברשויות המקומיות, מפקח ומבקר על ההוצאה התקציבית. תקציב המשרד לשנת 2017 הוא בגובה של 9 מיליארד ש"ח כאשר מתוכו 6.9 מיליארד תקציב ממשלתי ו-2.1 של הרשויות המקומיות. האגף אחראי על חלוקת התקציב המאושר בין הרשויות המקומיות המבצעות אותו. בנוסף, אחראי על קביעה ותמחור תעריפים בכל תחומי פעילויות המשרד.
  • אגף מהנדס ראשי: אחראי לבינוי, שיפוץ, תחזוקה וציוד של מתקנים המיועדים לאוכלוסיות המטופלים של המשרד. לצורך ביצוע משימות אלה האגף פועל לגיוס משאבים ממקורות חוץ.

תעסוקה ופיתוח הון אנושי

בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, הועברו אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, ובהתאם לכך שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".

לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה

תחום הממונה על התעסוקה במשק, בראשותה של המשנה למנכ"ל, הוקם במשרד הכלכלה בפברואר 2012 בעקבות החלטת ממשלה מס' 1995 מיום ה-15.7.2010 בדבר "שינוי מבנה הרגולציה בתחום התעסוקה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה".

התחומים העיקריים הנמצאים באחריותה של הממונה על התעסוקה:

  • תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות - שילוב בתעסוקה של חרדים, מיעוטים, אנשים עם מוגבלות, הורים יחידים, 45+, יוצאי אתיופיה, אסירים משוחררים ועוד. במסגרת זו מפעילה לשכת הממונה על התעסוקה תוכניות מרכזיות בקרב אוכלוסיות אלו.
  • פיתוח כוח אדם - האגף להכשרה מקצועית – חניכות ונוער, מבוגרים והכשרה טכנולוגית (מה"ט).
  • שילוב אימהות בשוק העבודה - מעונות יום, משפחתונים וצהרונים.
  • זכויות עובדים - ובכלל זה פעילויות של: מנהל הסדרה ואכיפה של חוקי עבודה, הממונה על יחסי העבודה והממונה על זכויות עובדים זרים.
  • רישום עיסוקים - רשם המהנדסים והאדריכלים ורשם החשמלאים.
  • פעילות עם שירות התעסוקה
  • תיאום מול יחידות אחרות במשרד לשם סנכרון פעילותם למדיניות הממשלה בתחום התעסוקה
  • תיאום מול משרדי ממשלה אחרים בתחום התעסוקה

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה

המטה פועל לשילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בעבודה, הן כשכירים והן כעצמאים, תוך דגש על מיצוי יכולותיהם האישיות והעלאת רמת חייהם, שכר עבודתם ותנאי עבודתם. המטה מספק שירותים על פי חוק, מפתח ומפעיל תוכניות מתוך התייחסות הן למאפייני ולצורכי השוק והמעסיקים והן לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות לסוגיה ולדרגותיה, וליכולות עבודתם. קידום מטרות המטה נעשה על בסיס הידע המצטבר בארץ ובעולם ומתוך שיתוף פעולה בין המטה לבין משרדי ממשלה נוספים, ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, אנשי מחקר ואקדמיה וארגונים המספקים שירותים לאנשים עם מוגבלות.

תחומי הפעולה העיקריים של המטה הם:

  • איגום הידע הקיים בארץ ובעולם בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה
  • פיתוח ידע על ידי מחקר וניתוח
  • עידוד מעסיקים לקליטת עובדים עם מוגבלות ופיתוח מגוון אפשרויות להשתלבות בשוק העבודה עבור אנשים עם מוגבלות.
  • פיתוח מנגנוני שדרוג תעסוקתי הן בהיבט השכר והן בהיבט התפקיד ויצירת אופק קריירה.
  • הטמעת איכות ומצוינות במתן השירותים התעסוקתיים לאנשים עם מוגבלות.
  • אפיון מקבלי השירות וניתוח צורכיהם כדי לפתח כלים מעודדי תעסוקה מתאימים.
  • איתור חסמים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בהשתלבותם בשוק העבודה ופיתוח מענים להם על ידי חקיקה, הסברה ופיתוח תוכניות.
KENES MUGBALUT
מיכל צוק, הממונה על התעסוקה בכנס לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, אפריל 2013

האגף להכשרה ולפיתוח כח אדם

האגף להכשרה ולפיתוח כח אדם מופקד על הכשרת כח אדם מקצועי טכנולוגי למשק. האגף מקיים הכשרות במסלולים הבאים:

  • נוער: נערים בוגרי 8 שנות לימוד המבקשים לשלב לימודי מקצוע עם עבודה. משך הלימודים הוא שלוש עד ארבע שנים בהתאם למסלול. קיים גם מסלול מתבגרים חד שנתי. תעודת מקצוע המוענקת היא בתחום הנלמד, צבירת יחידות בגרות.

מגמות לימוד הן מגוונות, וכוללת כ-70 מגמות, ההכשרה היא חינם ומתבצעת במגוון רחב של בתי ספר בבעלות רשות החינוך הטכנולוגי והיא מכח חוק החניכות וחוק עבודת הנוער.

  • הכשרה מקצועית למבוגרים: כאשר אוכלוסיית יעד היא בלתי מועסקים המעוניינים להשתלב בעבודה באמצעות לימוד מקצוע נדרש. משך הלימודים הוא ארבעה עד 12 חדשים, בלימודי יום, בהתאם למקצוע, בסופם מוענקת תעודת מקצוע בתחום הנלמד או תעודת גמר. מגמות לימוד הן כ-300 מקצועות, שכר הלימוד נע בין 100 ל-250 ש"ח לחודש בהתאם למקצוע הנלמד.
  • הכשרה והשתלמויות ערב בבתי ספר עסקיים: אוכלוסיית יעד היא כל המעוניין להשתלם או לרכוש מקצוע. משך הלימודים משתנה בהתאם למקצוע הנלמד, כאשר בסופם מוענק רישוי או תעודת מקצוע בתחום הנלמד ותעודת גמר. מגמות לימוד כוללות כ-50 מקצועות בענפים חשמל, מחשבים, תחבורה, בניין, פקידות ומנהל והארחה. שכר לימוד נקבע על ידי מוסד ההכשרה. מוסדות לימוד במסלול הם ספקי הכשרה המבקשים ללמד על פי תוכניות הלימודים של האגף ולהימצא בפיקוחו. ההכשרה מתבצעת במסגרת חוק הפיקוח על בתי ספר.
  • שירותים למעסיקים בענפי המשק השונים: הכשרת כח אדם מקצועי על פי צורכי המעסיק. מיועד למעסיקים הקולטים עובדים חדשים. ההכשרה יכולה להינתן אצל המעסיק ועל ידו, במוסד הכשרה או בשילוב בין השניים. באגף פועלת מחלקה מיוחדת העוסקת במתן סיוע למעסיקים בתעשייה ובבניין.
  • מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים: האגף מאשר מוסדות כ"מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים" לצורך השימוש בכספי הפיקדון.
  • השתלמויות מורים ועזרי לימוד: המערכת הפדגוגית באגף מפיקה תוכניות לימודים למקצועות ההכשרה השונים כולל הפקת עזרי לימוד והוראה וקיום השתלמויות למורים ומדריכים במערכת ההכשרה המקצועית. המערכת בונה, מפיקה ומבצעת בחינות במסלולים השונים.
VISIT IN BNEI BRAK
שר הכלכלה בנט מבקר במרכז תעסוקה לחרדים בבני ברק, אפריל 2013

אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך

האגף פועל לעידוד השתלבות נשים בעבודה על ידי הסרת חסמים ומתן פתרונות לילדים במסגרות מוכרות: מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, בין היתר על ידי הגדלת היצע המסגרות המוכרות. האגף מפעיל מערך פיקוח ובקרה על המסגרות המוכרות ועל מקבלי התמיכות, ופועל לקידומה של חקיקה בתחום.

האגף פועל מתוקף חוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965. מראשית הקמתו הוביל האגף את התפיסה הבסיסית של קידום תחום עבודת נשים, כאשר יחידת המעון והמשפחתון משמשת כאמצעי וכמכשיר חשוב לפתרון תעסוקתי, על ידי כך שהיא מאפשרת לנשים - אמהות לילדים קטנים, להשתלב בהכשרה מקצועית ובשוק העבודה.

יעד השירות: 82,000 תינוקות ופעוטות בגילאי לידה עד 3.5 שנים, מהם 68,000 ילדים לאימהות עובדות ו-14,000 ילדים למשפחות במצוקה. השירות פועל באמצעות ארגונים ורשויות מקומיות בפריסה ארצית בכל המגזרים והזרמים. המערכת מקיפה כ-1,650 מעונות יום וכ-2,300 משפחתונים.

מערכת מעונות היום והמשפחתונים מספקת מענה הולם לצורכיהן של אמהות לילדים בגיל הרך תוך התייחסות לקבוצות שונות בקרב אוכלוסיית הנשים: אמהות עובדות / לומדות, אמהות לילדים במצוקה, אמהות במשפחות חד-הוריות, אמהות עולות חדשות, אמהות עובדות במושבים ובקיבוצים, אמהות לומדות במוסדות להשכלה גבוהה. מטרות האגף הן - יישום שכר לימוד מדורג בסבסוד ממשלתי לאימהות עובדות, פיתוח והקמת מעונות חדשים בהנחיה ובסיוע כספי של האגף תוך התאמת השירות לצרכים של אמהות עובדות והפעלת מערך פיקוח ובקרה להבטחת רמת השירות על פי סטנדרטים מקצועיים.

יחידת הסמך לעובדים זרים

יחידה האחראית על מתן היתרי העסקה למעבידים, שברצונם להעסיק עובדים זרים, וכן אחראית על אכיפת הוראות חוק עובדים זרים וחוקי העבודה השונים ביחס לעובדים זרים. היחידה הייתה תחת משרד העבודה והרווחה ועברה במהלך שנת 2003 למשרד התמ"ת. מצויה באחריות משרד הפנים.

תחום העבודה

מינהל הסדרה ואכיפה

מינהל הסדרה ואכיפה פועל ליישום הוראות חוקי העבודה במדינת ישראל. המינהל, כגורם מקצועי ומוסמך אחד, מרכז תחתיו סמכויות להסדרת שוק העבודה בישראל. למינהל הסדרה ואכיפה סמכויות אכיפה מנהליות ופליליות שפועל באמצעות שלושה הליכים:

  • מתן רישיונות והיתרים המחויבים על פי הוראת חוקי עבודה.
  • הליך אכיפה מנהלי והליך אכיפה פלילי: למינהל סמכויות חקירה של הפרות על הוראות חוקי העבודה. מטרת המינהל היא מיצוי הליכי חקירה כנגד מעסיקים הנחשדים בביצוע העבירות באמצעות מתן התראות והטלת עיצומים כספיים בהליכים מנהליים או קנסות מנהליים וכתבי אישום בהליכים פליליים.

האגף לאיגוד שיתופי

האגף לאיגוד שיתופי מופקד על כל האגודות השיתופיות הרשומות בישראל מכוח פקודת האגודות השיתופיות ותקנות שהותקנו על פיה. האגודה השיתופית היא אחת מבין חמשת התאגידים מתחום המשפט הפרטי. השקפת היסוד הקיימת בבסיס התאגדות האגודה השיתופית היא הרצון לניהול עצמי, בדרך דמוקרטית, לרווחת כל החברים על פי עקרונות הקואופרציה.

עיקר תפקודי האגף לאיגוד שיתופי:

  • רישום אגודות
  • אישור תיקון תקנוני אגודות, לרבות תיקון שם האגודה
  • סיווג אגודות שיתופיות
  • פיקוח על אגודות שיתופיות
  • עריכת חקירה ובדיקה באגודות
  • עדכון פנקס החברים
  • מינוי ועד ממונה
  • הטלת עיקול זמני על נכסים
  • הקפדה על עריכת ביקורת חשבונות באגודה
  • בדיקת פנקסי האגודה
  • טיפול בהפיכת אגודה לחברה
  • אישור מיזוג אגודות שיתופיות
  • פירוק אגודות
  • הגשת תביעות נגד אגודות שאינן מקיימות את הוראות הדין
  • יישוב סכסוכים בין חברי האגודות לאגודת ובין חברים בינם לבין עצמם (בהתאם לתקנון כל אגודה)
  • רישום שיעבודים
  • ביטול רישום האגודה

האגף מקיים משימות חינוכיות והסברתיות לרבות השתתפות בעריכת מחקרים ופרסומים בנושא הקואופרציה, השתתפות בכנסים בינלאומיים בנושא הקואופרציה וייצוג המדינה בכנסים אלו.

היחידה ליחסי עבודה

היחידה ליחסי עבודה פועלת מתוקף שני חוקים עיקריים: חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 וחוק ההסכמים הקיבוציים, תשי"ז-1957.

עיקרי פעילות היחידה:

  • מניעת שביתות, ויישוב סכסוכי עבודה בדרכי תיווך, גישור ובוררות, על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה.
  • רישום הסכמים קיבוציים מיוחדים והסכמים קיבוציים כלליים על פי חוק הסכמים קיבוציים.
  • ייזום מתן צווי הרחבה של הסכמים קיבוציים כלליים על מנת להחיל את הוראות ההסכמים גם על עובדים ומעסיקים בלתי מאורגנים.
  • מתן אישורים לפי חוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג-1963 בדבר תשלומים לקופות פנסיה, ביטוח וכיוצא בזה במקום תשלום פיצויים (סעיף 14 לחוק), וכן אישורים על הכללת פיצויי פיטורים בשכר עבודה (סעיף 28 לחוק).
  • ייזום ועידוד סקרים ומחקרים אפליקטיביים בתחום יחסי העבודה לשם איתור מוקדי מתח במערכת יחסי העבודה ולשם הבנת תהליכים במערכת זו.
  • מתן ייעוץ בנושאי עבודה.
  • עובדי היחידה מקבלים בסניפיה השונים (תל אביב, חיפה וירושלים) קהל רב ונותנים ייעוץ לאלפי אזרחים בשנה - עובדים ומעסיקים, בנושאים הקשורים בחוקי עבודה. בנושאים אלה אף מפיצה היחידה חוברות מידע לציבור הרחב ומתאפשרת גישה למידע זה אף דרך האינטרנט.
  • טיפול מול הלשכה המשפטית של המשרד בחקיקת עבודה ותיאום בין המשרד למערכת בתי הדין לעבודה.

מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית

PIKUAH
מפקח בטיחות של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בעת ביקור פיקוח ואכיפה באתר שיגור זיקוקי דינור

מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית מקיים פעילות שוטפת בנושאים של בטיחות ובריאות תעסוקתית למניעת תאונות עבודה ובמטרה לשמור על בריאותם של העובדים בענפי המשק השונים בישראל. המסגרת החוקית העיקרית שעל בסיסה פועל המינהל מושתתת על פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד–1954 ותקנות משלימות נוספות. פעילות האכיפה והפיקוח נעשית באמצעות מפקחי עבודה, בעלי השכלה הנדסית /טכנולוגית, המוסמכים על ידי השר.

מינהל הבטיחות עבר באוגוסט 2016 לפעילות תחת משרד הרווחה.

מסגרת הפעילות של המינהל כוללת את הפעילויות הבאות:

  • מניעת תאונות עבודה או מחלות מקצוע וזיהוי הסיכונים הקיימים במקומות העבודה, אשר עלולים להביא לפגיעה בעובדים, תוך נקיטת כל הצעדים הנדרשים כדי לשלוט בסיכונים ולהפחיתם ככל הניתן. האחריות במקום העבודה מוטלת בדרך כלל על המעביד או על בעל מקום העבודה ועליהם למנוע אירועים ומצבים העלולים לגרום לפגיעה כלשהי בעובדים.
  • קביעת דרישות למינוי אנשים כשירים לתפקידים שונים ולמסירת מידע לעובדים על סיכונים במקומות עבודתם.
  • מתן היתרים, אישורים ורישוי לשימוש בחומר נפץ, בזיקוקין דינור, אחסנת גז ונפט, רישוי עסקים ועוד.
  • בדיקה של מתקנים ומכונות בני סיכון, פיקוח על מעליות, בדיקות סביבתיות במקומות העבודה ועוד.
  • מינוי גופים מוסמכים למתן שירותים בתחומים שצוינו לעיל.
  • קידום פעולה מונעת ומחקר בבריאות ובבטיחות בעבודה.
  • ייזום והשתתפות בהכנת תקנים בעלי היבטים בטיחותיים במסגרת מכון התקנים הישראלי.

רשם המהנדסים והאדריכלים

המחלקה לרישום מהנדסים ואדריכלים היא הגוף המנהלי, שבאמצעותו ובסיועו פועלים רשם המהנדסים והאדריכלים ומועצת ההנדסה והאדריכלות על-פי חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח–1958. המחלקה אחראית לטיפול המנהלי והארגוני בכל סמכויות שר התעשייה המסחר והתעסוקה, המהנדסים והאדריכלים ומועצת ההנדסה והאדריכליות, המעוגנות בחוק האמור ובתקנותיו, שעיקרן:

  • רישום מהנדסים ואדריכלים בפנקס המהנדסים והאדריכלים – טיפול בקשות לרישום של מוסדות בישראל ובחו"ל, באישורן או דחייתן על ידי הרשם.
  • רישוי (שלב הסמכה מתקדם ובכיר) של מהנדסים ואדריכלים רשומים לאחר תקופה הנדרשת כחוק טיפול בקשות לרישוי, באישורן או דחייתן על ידי הרשם.
  • הנפקת תעודות רישום/רישוי, חידוש תוקפן.
  • קבלת קהל ומתן מידע בכתב ובע"פ על נוהלי הרישום.
  • פתיחת מדורים וענפים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, עריכת כל שינוי בהם ופרסומם, וקריטריונים לסיווג נרשמים במדורים ובענפים חשובים על-פי לימודיהם.
  • סיוע מנהלי וארגוני למועצת ההנדסה והאדריכלות ולוועדותיה השונות.
  • טיפול מנהלי בתחום סמכויות הרשם להכרה במסלולים הנדסיים ממכללות בישראל ובמוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל.
  • תיאום ממשקי פעילות משותפים עם המועצה להשכלה גבוהה, מוסדות אקדמיים, ממשלה וארגוני מהנדסים ואדריכלים.
  • מתן תשתית מנהלתית ולוגיסטית לוועדת האתיקה למהנדסים ואדריכלים המופעלת על-פי הנ"ל.
  • פועלת ליישום החוק "מורשה להיתר", חוק הנגישות ויישום דוח ועדת החקירה הממלכתית בטיחות מבנים ומקומות המשמשים את הציבור (דוח זיילר) וכן הכשרת מורשי נגישות.

האגף לכח אדם בשעת חירום

משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, באמצעות חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967, מגדיר את המשק המוכרז כחיוני ומתפקידו להכין את כח האדם המיועד להפעלת המפעלים החיוניים. בשעת חירום מהווה מרכיב כ"א, נוכח המחסור הקשה בו, למעלה מ-80% מהבעיה הלאומית. כח אדם צעיר ומקצועי (הנמצא לעיתים במחסור גם ברגיעה) מגויס לצה"ל. תפקיד היחידה למצות את כח האדם הנותר ולהביא לשימוש מרבי בו, במטרה ל"צר את התפוקות הנדרשות.

בשעת חירום, נושא האגף באחריות להפעלת מערך כ"א במפעלים החיוניים בכל הנוגע ל:

  • ביצוע גיוס המפעלים החיוניים וכח האדם במשק.
  • ויסות כח אדם בין המפעלים החיוניים ובתוכם.
  • הכנת תגבורות לפי תוכניות פעילות בהתאם לנסיבות משתנות.
  • טיפול בנושאי כ"א גם במפעלים שלא הוכרזו כמפעלים חיוניים.

האגף מקיים קשר הדוק עם גופים ומוסדות הנוגעים בהכנת המשק לשעת חירום, כגון: משרדי הממשלה, מוסדות ורשויות מל"ח בכל הדרגים, מוסדות מערכת הביטחון וצה"ל, חברות ממשלתיות ופרטיות שלהן נגיעה בתכנון המשק לשעת חירום.

נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הוקמה בשנת 2008, בעקבות תיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה לפיו הוסמכה הנציבות לפקח על מילוי הוראות החוק, ואף להגיש במקרים המתאימים הליכים משפטיים נגד מעסיקים שיפרו את הוראות החוק. הנציבה הארצית הראשונה היא עו"ד ציונה קניג-יאיר, לשעבר מנהלת המחלקה המשפטית של שדולת הנשים, ותחתיה יפעלו נציבים מחוזיים. מטרת הנציבות היא להיות מקור מידע למעסיקים/ות ועובדים/ות בנושא שוויון בעבודה ודלתותיה יהיו פתוחות לפניות. חשיבות רבה יש לשיתוף פעולה בין הגורמים השונים במשק: מעסיקים/ות ועובדים/ות, ארגוני החברה האזרחית, משרדי הממשלה השונים והנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה נועדה לתת מענה של ממש לקשיים המתגלים בשטח בכל הנוגע לאכיפה, למאבק באפליה ולחיוב מעסיקים לפעול על פי החוק.

בצד תפקידיה בתחום החינוך, קידום והעלאת המודעות לזכויות העובדים והעובדות, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה אמונה גם על אכיפה אזרחית של חוקי השוויון בעבודה. הנציבות מסייעת בטפול בתלונות של פרטים כנגד מעסיקים/ות ובמקרים מתאימים אף מגישה תביעה אזרחית בשם הפרט בבית הדין לעבודה.

סמכויות נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה:

  • נקיטת פעולות הסברה והדרכה לשם העלאת המודעות הציבורית - הפקת חוברות הסברה למעסיקים/ות וחוברות "דע/י את זכויותיך" לעובדים/ות, פעילות הסברה והדרכה במקומות עבודה, שיתוף פעולה מתמשך עם המעסיקים/ות וקמפיינים תקשורתיים.
  • טיפול בתלונות עובדים/ות בגין אפליה בעבודה - ייעוץ ראשוני, החלטה על דרכי פעולה, קיום בירור מול המעסיק/ה, הפנייה לגישור ועוד.
  • הוראה בצו למעסיק/ה להעביר נתונים - בהתאם להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על מעסיקים/ות להעביר נתונים לרבות נתוני שכר.
  • הגשת תביעות משפטיות בבתי הדין לעבודה – הנציבות מוסמכת להגיש תביעות בעקבות תלונות של עובדים/ות או תלונות של הנציבות כנגד מעסיקים/ות.
  • הגשת בקשה לביה"ד לקבלת צו כללי – צו המורה למעסיק/ה לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים ולעובדות שלו.

שרים במשרד הרווחה לדורותיו וסגניהם

מניין שם תמונה תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה סיעה
1 יצחק מאיר לוין Yitzhak Meir Levin שר הסעד 14 במאי 1948 18 בספטמבר 1952 אגודת ישראל
2 חיים משה שפירא Moshe Shapira שר הסעד 24 בדצמבר 1952 1 ביולי 1958 מפד"ל
3 פרץ נפתלי Peretz Naphtali שר הסעד 25 בינואר 1959 17 בדצמבר 1959 מפא"י
4 יוסף בורג Yosef Burg שר הסעד 17 בדצמבר 1959 1 בספטמבר 1970 מפד"ל
5 מיכאל חזני Michael Hazani שר הסעד 1 בספטמבר 1970 4 באפריל 1974 מפד"ל
6 ויקטור שם-טוב VictorShemTov שר הסעד 3 ביוני 1974 29 באוקטובר 1974 מערך - העבודה
(5) מיכאל חזני Michael Hazani שר הסעד 30 באוקטובר 1974 2 ביולי 1975 (נפטר בכהונתו) מפד"ל
7 יצחק רבין Yitzak Rabin PD-2 שר הסעד 7 ביולי 1975 29 ביולי 1975 מערך - העבודה
(4) יוסף בורג Yosef Burg שר הסעד 29 ביולי 1975 4 בנובמבר 1975 מפד"ל
8 זבולון המר Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer) שר הסעד 4 בנובמבר 1975 22 בדצמבר 1976 מפד"ל
9 משה ברעם Baram moshe שר הסעד 16 בינואר 1977 20 ביוני 1977 מערך - העבודה
10 מנחם בגין Menachem Begin, Andrews AFB, 1978 שר העבודה והרווחה 20 ביוני 1977 24 באוקטובר 1977 הליכוד
11 ישראל כ"ץ IsraelKatz שר העבודה והרווחה 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1981 לא היה ח"כ
12 אהרן אבוחצירא אהרן אבוחצירא שר העבודה והרווחה 5 באוגוסט 1981 2 במאי 1982 תמ"י
13 אהרן אוזן Aharon Uzan 1966-01-12 שר העבודה והרווחה 3 במאי 1982 13 בספטמבר 1984 תמ"י
14 משה קצב Moshe Katsav 2, by Amir Gilad שר העבודה והרווחה 13 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 הליכוד
15 יצחק שמיר Yitzhak Shamir שר העבודה והרווחה 22 בדצמבר 1988 7 במרץ 1990 הליכוד
16 רוני מילוא Roni Milo 1 שר העבודה והרווחה 7 במרץ 1990 11 ביוני 1990 הליכוד
17 יצחק שמיר Yitzhak Shamir שר העבודה והרווחה 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 הליכוד
(7) יצחק רבין Yitzhak Rabin (1986) cropped שר העבודה והרווחה 13 ביולי 1992 31 בדצמבר 1992 העבודה
18 אורה נמיר Ora Namir at the Commercial and Industrial Club שרת העבודה והרווחה 31 בדצמבר 1992 21 במאי 1996 העבודה
19 אליהו ישי Eli Yishai and Bottles שר העבודה והרווחה 18 ביוני 1996 11 ביולי 2000 ש"ס
20 רענן כהן תמונה רענן כהן שר העבודה והרווחה 10 באוגוסט 2000 7 במרץ 2001 העבודה
21 שלמה בניזרי הרב שלמה בניזרי שר העבודה והרווחה 7 במרץ 2001 23 במאי 2002 ש"ס
22 אריאל שרון Ariel Sharon, by Jim Wallace (Smithsonian Institution) שר העבודה והרווחה 23 במאי 2002 3 ביוני 2002 הליכוד
(21) שלמה בניזרי הרב שלמה בניזרי שר העבודה והרווחה 3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003 ש"ס
23 זבולון אורלב Zevulun Orlev official שר הרווחה 3 במרץ 2003 11 בנובמבר 2004 מפד"ל
(22) אריאל שרון Ariel Sharon, by Jim Wallace (Smithsonian Institution) שר הרווחה 30 במרץ 2005 4 במאי 2006 הליכוד
24 אהוד אולמרט Clinton and Olmert 2009 (cropped) שר הרווחה 4 במאי 2006 21 במרץ 2007 קדימה
25 יצחק הרצוג Isaac Herzog שר הרווחה והשירותים החברתיים 21 במרץ 2007 19 בינואר 2011 העבודה
26 משה כחלון Moshe Kahlon (6885473331) (cropped) שר הרווחה והשירותים החברתיים 19 בינואר 2011 18 במרץ 2013 הליכוד
27 מאיר כהן ראש עיריית דימונה מאיר כהן שר הרווחה והשירותים החברתיים 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 יש עתיד
28 בנימין נתניהו Benjamin Netanyahu 2018 שר הרווחה והשירותים החברתיים 4 בדצמבר 2014 14 במאי 2015 הליכוד
29 חיים כץ Haim Katz שר הרווחה והשירותים החברתיים 14 במאי 2015 31 ביולי 2016 הליכוד
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 31 ביולי 2016 18 באוגוסט 2019
(28) בנימין נתניהו Benjamin Netanyahu 2018 שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 18 באוגוסט 2019 מכהן הליכוד
סגני שר הרווחה

נכון ל-2019, אין סגן שר המכהן במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

סגן השר תמונה סיעה תחילת כהונה סוף כהונה
שלמה ישראל בן מאיר Israel Shlomo Benmeir 14-01-1966 חזית דתית לאומית 1953 1954
שלמה ישראל בן מאיר Israel Shlomo Benmeir 14-01-1966 חזית דתית לאומית 1958 1958
בן-ציון רובין Emblem of Israel תמ"י 1981 1984
מנחם פרוש Menachem Porush1 אגודת ישראל 1984 1985
רפאל פנחסי PikiWiki Israel 34507 People of Israel ש"ס 1985 1986
משה זאב פלדמן Feldman moshe אגודת ישראל 1988 1989
מנחם פרוש Menachem Porush1 יהדות התורה 1990 1991
שמואל הלפרט Emblem of Israel יהדות התורה 1991 1992
יצחק וקנין Yitzhak Vaknin ש"ס 2001 2003
אברהם רביץ Avraham Ravitz יהדות התורה 2005 2006
משולם נהרי Meshulam Nahari (29794242410) (cropped) ש"ס 2015 2016

ראו גם

לקריאה נוספת

  • האגף למחקר תכנון והכשרה, סקירת שרת העבודה והרווחה אורה נמיר על פעולות משרדה לקראת שנת הכספים 1993, האגף למחקר ותכנון, מרץ 1993
  • אברהם דורון, משרד העבודה והרווחה: האיחוד שלא היה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995

קישורים חיצוניים

אביגדור קפלן

אביגדור קפלן (נולד ב-23 ביולי 1939) הוא מנהל ישראלי המכהן כמנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מינואר 2017. הוא כיהן כמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה בשנים 2013–2014, כיו"ר כלל עסקי ביטוח ממרץ 2008 ועד יוני 2013, כמנכ"ל כלל עסקי ביטוח במשך 11 שנים, כמנכ"ל קופת חולים כללית במשך כ-4 שנים, כראש מינהל כוח האדם במשטרת ישראל ומשנה למנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.

הסכם קיבוצי (ישראל)

הסכם קיבוצי הוא הסכם שנערך בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים, והוגש לרישום ביחידה ליחסי עבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ועוסק בנושאי קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, בתנאי-עבודה, ביחסי-עבודה או בזכויות ובחובות של הארגונים בעלי ההסכם. הגשה לרישום היא תנאי הכרחי בישראל לקיומו של הסכם קיבוצי כמשמעו בחוק.

ההסכם הוא הליך שנועד להסדיר את מערכת היחסים בין המעבידים והעובדים, באופן שלא יקפח את זכויות העובד, בהסכמה מרבית וללא סכסוכי עבודה. ההסכם הקיבוצי מוסדר באמצעות חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957.

ההסכם מבשיל במשא ומתן בין ארגון עובדים יציג לבין מעביד או ארגון של מעבידים, הקרוי משא ומתן קיבוצי. ולאחר שהגיעו להסכמות על סעיפיו, נחתם בידי הצדדים, ונרשם כחוק, הוא הופך להיות בעל תוקף המחייב את המעבידים החתומים עליו ואת כל העובדים של אותם מעבידים, גם אם אינם חברים בארגון העובדים. באמצעות צו הרחבה אפשר להרחיב את תחולת ההסכם גם על עובדים במקומות עבודה שלא נכללו בו.

כל ההסכמים הקיבוציים רשומים כחוק אצל רשם ההסכמים הקיבוציים, ומאגר המידע על כל הסכם, מפורסם באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

הסכם שלא עמד בקריטריונים הקבועים בחוק הסכמים קיבוציים הוא "הסדר קיבוצי" ומעמדו החוקי נחות ממעמדו של ההסכם הקיבוצי.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בשנת 2009 (ס"ק כוח לעובדים נגד סינמטק ירושלים) וזמן קצר אחר כך, שינוי חוק ההסכמים הקיבוציים על ידי הכנסת, קובעים חובה למעביד שעובדיו מאורגנים בארגון יציג לקיים משא ומתן אודות הסכם קיבוצי במקום העבודה (הפסיקה והחקיקה אינן מחייבות להגיע להסכמה ולחתום על הסכם)

ועדת תכנון, טיפול והערכה

ועדות תכנון,, טיפול והערכה פועלות במחלקות לשירותים חברתיים של כל הרשויות המקומיות. תפקידן העיקרי הוא לבחון את מצבם של ילדים ובני נוער במצוקה או בסיכון, ולהתוות תוכנית טיפול במסגרת המשפחה והקהילה או בהעברה מהמסגרת המשפחתית למסגרת אחרת, כמו למשל, פנימיית מוסד חינוכי. במקרים שהמשפחה מתנגדת להוצאה מהמסגרת המשפחתית, הוועדה מעבירה את המלצתה להכרעת בית משפט.

סדרי עבודת הוועדות מוגדרים בחוזרי מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (תקנון העבודה הסוציאלית - תע"ס). חוקרים, וועדות ציבוריות רבות הצביעו על ההכרח לעגן בחקיקה ולא בחוזרי מנכ"ל את סדרי עבודת ועדות ה תכנון,, הטיפול וההערכה. האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ בנושא. בתגובה, התחייבה המדינה ליזום חקיקה בנושא אבל חקיקה כזו טרם מומשה.

חשמלאי

חשמלאי הוא אדם שמקצועו הוא חשמלאות - חיווט חשמלי של בניינים, מכונות וציוד נייח. חשמלאי עוסק בהתקנת ציוד חשמלי חדש או בתחזוקת תשתית קיימת. קיימות תחומי התמחות בחשמלאות העוסקים בתחומים ספציפיים, כגון חשמלאות רכב או חיווט תעופתי. למקצוע החשמלאי נדרשת הכשרה.

במדינות רבות נדרש רישיון מהגוף הממשלתי המתאים על מנת לעסוק בחשמלאות. בישראל אחראי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים על תחום זה, ומעניק רישיונות לחשמלאים המדורגים בדרגות שונות, בהתאם להכשרתם המקצועית. ביצוע עבודות חשמל על ידי מי שאין ברשותו רישיון מהווה עבירה פלילית. החוק בישראל מגדיר "ביצוע עבודות חשמל" כהתקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מתקן חשמל כולל השגחה על ביצוע עבודות, ועריכת תוכניות טכניות לביצועה.

טיפול משפחתי

טיפול משפחתי, הידוע גם כטיפול זוגי ומשפחתי או טיפול משפחתי מערכתי, הוא ענף בפסיכותרפיה שנועד לעבוד עם משפחות ובני זוג שמצויים במערכת יחסים, במטרה ליצור שינוי או התפתחות ביחסים. גישה זו נוטה לראות שינוי במונחים של מערכות יחסי גומלין בין חברי המשפחה. מדגישה יחסים משפחתיים כגורם מרכזי בבריאותו הנפשית של האדם.

המשותף למרבית האסכולות של הטיפול המשפחתי, הוא האמונה כי מעורבות המשפחה בהתמודדות ובפתרונות לקשיים ולבעיות מועילה ביותר, וזאת גם אם מקור הבעיה מיוחס רק לאחד מחברי המשפחה ונתפס כבעיה אישית לו. מעורבות זו של המשפחה מושגת לרוב באמצעות השתתפות ישירה של כל חבריה בפגישות הטיפוליות. המטפל המשפחתי מסייע להם במהלך הפגישות ומנסה להשפיע על התנהלות השיחות כך שיחשפו ויגבירו את הכוחות, התובנות והתמיכה ההדדית של המערכת המשפחתית. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בישראל פועל בשנים האחרונות לקידום תפיסת עבודה המציבה את המשפחה במוקד עבודת שירותי הרווחה.בשנותיו הראשונות של התחום, מטפלים רבים הגדירו את המשפחה במובן הצר והמסורתי של המונח, שכולל בדרך כלל את ההורים וילדיהם. עם התפתחות התחום, מושג המשפחה הורחב, ובשנים האחרונות מוגדר יותר במונחים של יחסים ותפקידים תומכים וארוכי טווח בין אנשים שעשויים להיות בעלי קשרי דם, כמו גם כאלו שאינם בעלי קשרי דם. הטיפול המשפחתי משמש כיום לטיפול בטווח נרחב של בעיות ודילמות אנושיות.

ממשלת ישראל השלושים וארבע

ממשלת ישראל השלושים וארבע היא ממשלת ישראל המכהנת, בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה ב-14 במאי 2015, וזכתה לאמון הכנסת העשרים, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015, בהן זכתה רשימת הליכוד ב-30 מנדטים.

בממשלה כיהנו, בשיא גודלה, מלבד ראש הממשלה, 21 שרים, כאשר שש הסיעות שהרכיבו את הקואליציה הן: הליכוד, כולנו, הבית היהודי (שלאחר מכן התפלגה לימין החדש ושינתה את שמה לאיחוד מפלגות הימין, ימינה ולבית היהודי - האיחוד הלאומי), ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.

במהלך כהונתה בתקופת הכנסת העשרים כיהנו בתפקיד יושב ראש הקואליציה: צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם; ובתפקיד ראש האופוזיציה: יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.

ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל (קודם החזיקה בשיא ממשלת ישראל החמש עשרה). זאת עקב פיזור הכנסת ה-21 בטרם הביעה את אמונה בממשלה חדשה, והמשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר עד לאחר השבעת הכנסת העשרים ושתיים לאחר שנערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

מסגרות חינוכיות לגיל הרך בישראל

מסגרות חינוכית לגיל הרך המוקדם הן מסגרות חינוך יומיות, פורמליות ולא פורמליות, שמיועדות לגילאי 0–3 ומקדימות את גן טרום החובה.

משרד העבודה

משרד העבודה הוא משרד ממשלתי שפעל בישראל מקום המדינה ועד לשנת 1977, שבה אוחד עם משרד הסעד לשם הקמת משרד העבודה והרווחה. המשרד טיפל בנושאי עבודה, ובין השאר עסק בפיקוח על אכיפתם של דיני העבודה, בפיקוח על הבטיחות בעבודה והיה ממונה על שירות התעסוקה.

עם הקמת ממשלתו הראשונה של מנחם בגין, אוחדו משרד העבודה ומשרד הסעד למשרד אחד - "משרד העבודה והרווחה". צעד זה נעשה במטרה לשפר את תדמיתם של שני המשרדים, מתוך גישה המאמינה כי העבודה היא הבסיס לרווחה. בשנת 2003 בעקבות ועדת יצחקי עבר תחום העבודה למשרד התעשייה והמשרד המאוחד נקרא משרד התמ"ת (לימים משרד הכלכלה). משנת 2016 ואילך עבר תחום התעסוקה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, והמשרד המאוחד נקרא משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

משרד העבודה והרווחה

משרד העבודה והרווחה הוא משרד ממשלה שפעל בישראל בשנים 1977–2003.

המשרד הוקם בשנת 1977 כמיזוג של משרד הסעד ומשרד העבודה, כדי לשפר את תפקוד המשרדים ואת דימויו של משרד הסעד, ושיקף את תפיסת העולם לפיה העבודה היא הבסיס לרווחה.

בשנת 2003, עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, הועבר הטיפול בענייני עבודה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שבראשות אהוד אולמרט, ושמו של משרד העבודה והרווחה שונה בהתאם לשם "משרד הרווחה" (בשנת 2007 שונה השם למשרד הרווחה והשירותים החברתיים). המשרד הוקם מחדש באותה מתכונת ב-2016 בשם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים תחת השר חיים כץ.

שרי העבודה והרווחה

סגני שרים

נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית

נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית היא יחידה עצמאית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שנועדה לאפשר בירור תלונות של ילדים שאינם גרים בבית המשפחה, אלא במסגרות חוץ ביתיות כגון פנימיות או משפחות אומנה וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקתם. מאז הקמת הנציבות באוקטובר 2017 עומדת בראשה עו"ס סימונה שטיינמץ.

הנציבות מהווה כתובת לפנייה בכל שאלה על בירור זכויות וכן להגשת תלונות, תוך מיצוב הילד, טובתו וזכויותיו במרכז.

ב-2016 קבעה הכנסת בחוק האומנה לילדים את חובת הקמת מנגנון בירור תלונות של ילדים הגרים במשפחות אומנה או בפנימיות, מתוך ההבנה כי קיים צורך בהגנה שונה ומשמעותית יותר על זכויותיהם. ילדים אלה מתאפיינים בפגיעות מוגברת לאור חוויות קשות שלעיתים עברו, עורף משפחתי מוחלש והקושי הקיים בפיקוח על שלומם בשל מאפייני ההשמה. לאור כל זאת ולאור החלטת המדינה להוציאם מהבית לחלופה ביתית, למדינה אחריות מוגברת לשמור על זכויותיהם ולהגן עליהם.

נציבויות דומות קיימות ביותר מ-45 מדינות ברחבי העולם. הן חלק מהתנועה לזכויות אדם ופועלות בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא יחידה עצמאית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בישראל, האחראית על אכיפת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוקים נוספים העוסקים בנושא.

צור-ים

צור-ים הוא בית הספר טכנולוגי של חיל הים אשר תפקידו להכשיר תלמידים לתפקידים משמעותיים בחיל הים ובאזרחות.

בית הספר הוקם בשנת 2008 בשיתוף פעולה בין חיל הים והתעשיין סטף ורטהיימר במטרה להגדיל את כוח האדם הטכנולוגי של חיל הים ולייצר עובדים בעלי ניסיון באזרחות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מתקצב ומפקח על בית הספר.

קצין מבחן

קצין מבחן הוא עובד סוציאלי בעל הכשרה מיוחדת לאבחון, פקוח, טיפול ושיקום עוברי חוק במגוון עבירות המועסק על ידי שירות המבחן ובוחן את התאמתם של עונשים לנאשמים במשפטים פליליים, ובכלל זה מציע חלופות לענישה ולמעצר. הוא מופקד על שיקום העוברים על החוק בקהילה, ומטרתו למנוע ולפחות לצמצם את שיעורי העבריינות החוזרת.

קצין המבחן אחראי גם על סיוע בעת חזרתם של הנאשמים לקהילה ועל שיקומם תוך פיקוח הדוק ומתן סיוע נפשי ותעסוקתי ככל הנדרש.

ישנה חלוקה בין קציני המבחן למבוגרים, שאליהם מופנים בגירים מעל גיל 18, ובין קציני המבחן לנוער שאליהם מופנים קטינים מתחת לגיל 18.

רישיון (מקצוע)

עיסוק במקצועות מסוימים מותנה בקבלת רישיון מגוף מפקח. מקצועות אלה משתנים ממדינה למדינה, אך כוללים בדרך כלל מקצועות בתחומים הבאים:

מקצועות הבריאות, כגון רופא או רוקח, שעיסוק לא נאות בהם עלול לפגוע בבריאות הלקוחות.

מקצועות הנדסיים וטכניים, שעיסוק לא נאות בהם עלול ליצור מפגעי בטיחות.

מקצועות הכרוכים בייצוג מול הרשויות, כגון עורך דין ורואה חשבון.

מקצועות הכרוכים בניהול כספי לקוחות, כגון סוכן ביטוח ויועץ השקעות, שעיסוק לא נאות בהם עלול לגרום נזק כספי ניכר ללקוח.לעיתים מותנית קבלת הרישיון בעמידה בבחינת הסמכה. דוגמה לכך היא בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, שהצלחה בה היא תנאי לקבלת רישיון לעריכת דין בישראל.

שירות המבחן

שירות המבחן למבוגרים הוא שירות ממלכתי סוציאלי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הקיים ופועל מכוח חוק סדר הדין הפלילי. להלכה ולמעשה הוא חלק ממערכת אכיפת החוק ובלשון הפסיקה המשפטית הוא מכונה "זרועו הארוכה של בית המשפט. השירות אחראי על מתן שירותי אבחון ופיקוח, וכן טיפול במעורבים באירוע פלילי (חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה בני 18 ומעלה) ובשיקומם. עובדי השירות מכונים "קציני מבחן" והם עובדים סוציאליים בהכשרתם. שירות המבחן מיועד להפחית את הסיכון לחברה, בכלל ובפרט, על ידי בחינת המקרים שבטיפולו. הוא בוחן את התאמתם של עונשים לנאשמים במשפטים פליליים ובכלל זה מציע חלופות לענישה ולמעצר. הוא מופקד על שיקום העוברים על החוק בקהילה, ומטרתו למנוע ולפחות לצמצם את שיעורי העבריינות החוזרת.

שירות המבחן לנוער

שירות המבחן לנוער הוא שירות סוציאלי טיפולי חינוכי הפועל כשירות ארצי במסגרת האגף לנוער, צעירים ושירותי תקון במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

ייחודו של שירות המבחן לנוער הוא באוכלוסייה המופנית אליו והשימוש בסמכות ככלי טיפולי.

שרות המבחן לנוער הוא חלק ממערכת הפיקוח והסדר החברתי, העוסקים בנוער עובר חוק. היא כוללת גם את מחלק הנוער של המשטרה, כחושף את העבירות וחוקר את החשודים, את התביעה המעמידה אותם לדין, ואת בית המשפט לנוער, בו נדונה האשמה ומוכרע הדין.

ברוב מדינות המערב קיימת התייחסות מיוחדת לקטינים עוברי חוק. קציני המבחן לנוער מסייעים לבית המשפט בבואו לבחון את ההיבט האישי והשיקומי של הקטין. אך בעוד שברוב המדינות ממוקמים קציני המבחן במסגרת המערכת המשפטית, בארץ פועל שירות המבחן לנוער במסגרת משרד הרווחה והשירותים החברתיים– הממונה על הספקת השירותים החברתיים לאוכלוסייה הנזקקת. עובדה זו מציינת את הדגש המיוחד שניתן להיבט החינוכי-טיפולי-שיקומי בהתייחסות לקטין עובר החוק.

בהמשך למגמה זו נקבע, כי ההכשרה המקצועית של קצין המבחן היא עבודה סוציאלית. מטרות העבודה הסוציאלית ועקרונות פעולתה מנחים את עבודת שירות המבחן לנוער.

הטיפול בקטינים עוברי חוק בשירות המבחן לנוער נעשה על בסיס חוק הנוער "שפיטה ענישה ודרכי טיפול" תשל"א – 1971. חוק זה נותן ביטוי לעמדה חברתית לפיה התנהגות מנוגדת לחוק אצל בני נוער היא במידה רבה תוצאה של קשיים ומצוקות אישיות, משפחתיות או חברתיות. חובתם של באי כוח החברה לאתר את הקושי והמצוקה של הקטינים הללו, לפעול כדי לסייע להם להתמודד עם בעיותיהם. לעשות את המיטב כדי להחזירם למסלול תפקודי תקין, ולספק להם את הכלים להתפתחות תקינה.

שירות למען הילד

שירות למען הילד הוא יחידת סמך של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותים אישיים וחברתיים, האחראי על פי חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981.

תב"ת (תנופה בתעסוקה)

ג'וינט ישראל - תבת (תנופה בתעסוקה) היא חברה לתועלת הציבור (חל"צ) שהוקמה בשנת 2006 כשותפות בין ג'וינט ישראל וממשלת ישראל במטרה לסייע לאוכלוסיות שנמצאות מחוץ לשוק העבודה בשילוב וקידום בעולם התעסוקה.

תבת פועלת בשותפות עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות ומעסיקים ומקדמת את המטרות הבאות:

לפתח תוכניות, מודלים ומדדים חדשניים בתעסוקה וביזמות

להטמיע מענים תעסוקתיים במערך השירותים בישראל ובקרב מעסיקים

להוות מרכז לפיתוח ידע, תפיסות ושיטות יישומיות בתעסוקה וביזמות ולהפצתן ברביםייעוד:

ארגון יוזם הפועל בשותפות רחבה ומוביל שינוי בר-קיימא בשוק העבודה בישראל. שואף להשפיע על מיליון איש בישראל לצאת ממעגל העוני באמצעות שילוב וקידום בעולם התעסוקה.

אוכלוסיות היעד של תבת הן: חרדים, החברה הערבית בדגש מיוחד על העסקת נשים, אנשים עם מוגבלויות, עולים חדשים בעיקר יוצאי אתיופיה, קוקז ובוכרה, מבוגרים צעירים מודרים בגילאי 18 - 34 חסרי עורף משפחתי וכלכלי. היקפים מספריים של המשתתפים בתוכניות תבת: עד סוף שנת 2014 השתתפו בתוכניות התעסוקה של תבת מעל 133,000 איש ואשה שיעור ההשמה הממוצע עומד על 70%.

תבת מתוקצבת שווה בשווה על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (בעבר על ידי משרד הכלכלה) והג'וינט, תקציב תלת שנתי כ-90 מיליון ש"ח.

תרגום בשפת הסימנים הישראלית

תרגום בשפת הסימנים הישראלית (שס"י) לחירשים מבוצע על ידי מתורגמניות השולטות בשס"י, אחרי שהשתלמו בתחום זה במוסד להשכלה גבוהה. השירות ממומן על ידי סל תקשורת וניתן על ידי עמותות ישראליות בדרך של מכרז המבוצע על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.משנת 2001, סופקו התרגומים לחירשים על ידי אגודת החרשים בישראל (אח"א), עמותת שמע, המכון לקידום החירש בישראל ושמעיה. לחלופין, ניתן השירות על ידי נותני השירות עצמם, כמו ערוצי הטלוויזיה בישראל.

משרדי ממשלות ישראל
משרד ראש הממשלהמשרד האוצרמשרד האנרגיהמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוי והשיכוןמשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד ירושלים ומורשתמשרד הכלכלה והתעשייהמשרד המדע והטכנולוגיההמשרד לענייני מודיעיןמשרד המשפטיםהמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה • משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים • משרד העלייה והקליטהמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגלילהמשרד לשוויון חברתיהמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזורימשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד התפוצותמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורט

משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד האספקה והקיצובמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורףמשרד ההסברה

סמל מדינת ישראל
שרי הסעד, העבודה והרווחה בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977): יצחק מאיר לויןחיים משה שפיראפרץ נפתלייוסף בורגמיכאל חזניויקטור שם-טוביצחק רביןזבולון המרמשה ברעם סמל מדינת ישראל
שרי העבודה והרווחה (1977–2003): מרדכי בנטובגולדה מאירמרדכי נמירגיורא יוספטליגאל אלוןיוסף אלמוגימשה ברעםמנחם בגיןישראל כץאהרן אבוחציראאהרן אוזןמשה קצביצחק שמיררוני מילואאורה נמיראלי ישירענן כהןשלמה בניזריאריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007): זבולון אורלבאהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך): יצחק הרצוגמשה כחלוןמאיר כהןבנימין נתניהוחיים כץ

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.