משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

  • ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל
  • הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות
  • ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה
  • אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית
  • ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות
  • ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגוונים

במשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת 'רשומות', בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על-פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים מכהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן בקריית הממשלה המזרחית, ברחוב צלאח א-דין 29. ב-2020 הוא צפוי לעבור לבניין חדש בקריית הלאום.[1]

משרד המשפטים
בניין יעוץ וחקיקה
בניין משרד המשפטים
מידע כללי
הקמה 14 במאי 1948
מנכ"ל/ית סיגל יעקובי (מ"מ מנכ"ל)
ממשלה ישראל ממשלת ישראל
שר/ה אמיר אוחנה
4 ביוני 2019
מטה מרכזי רחוב צלאח א-דין, ירושלים
justice.gov.il

היסטוריה

Maats Ministry of Justice Israel 1958
בניין משרד המשפטים בירושלים מואר לכבוד חגיגות עשור למדינת ישראל בשנת 1958.
טקס השבעת שופטי בית משפט שלום ומחוזי בישראל
טקס השבעת שופטי בית משפט השלום ומחוזי בישראל שהתקיים בבית נשיא מדינת ישראל, בתמונה יושבים: איילת שקד שרת המשפטים, הנשיא ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, אוקטובר 2015. מינוי שופטים הוא חלק מתפקידיו של שר המשפטים באמצעות הוועדה למינוי שופטים.

המשרד הוקם עם כינון הממשלה הזמנית ב-1948. השר הראשון שעמד בראשו היה פנחס רוזן, ובראשית דרכו היו בו שלושה עובדים בלבד. מטרתו הראשונה של המשרד הייתה ליצור רצף בפעילותם של מוסדות המשפט החיוניים בתקופת המעבר מהשלטון הבריטי. במיוחד התעורר צורך באיוש תפקידי שופטים בבתי המשפט, שכן השופטים הבריטים והערבים עזבו. מינוי השופטים הראשונים של בית המשפט העליון בגלגולו כבית משפט ישראלי אושר בידי הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית ביולי אותה שנה. כן אויש ב-1948 משרד האפוטרופוס הכללי.

מטרה נוספת שעמדה לנגד עיניהם של ראשי המשרד בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה גיבוש דינים ישראליים שיחליפו את מערכות הדינים העות'מאנית והמנדטורית. עם זאת, הזיקה לדין הבריטי נותקה רק ב-1980, עם חקיקתו של חוק יסודות המשפט, שביטל סעיף בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל שקבע כי מקום שלא נקבעו הוראות בחוק המקומי, יפסקו בתי המשפט לפי המשפט המקובל ודיני היושר. כמו כן, גם בימינו, כ-65 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עומדים בתוקפם חוקים שנחקקו בידי המחוקק המנדטורי או נסחים חדשים של חוקים כאלה (כגון פקודת מניעת טרור, פקודת הראיות או פקודת העיריות). דבר החקיקה העות'מאני האחרון, המג'לה, בוטל ב-1984.

בשנת 1949 כלל המשרד שלוש מחלקות ראשיות: ייעוץ, חקיקה ופרקליטות. כן כלל המשרד את המחלקות המנהליות: רשם קרקעות, האפוטרופוס הכללי והרשם הכללי. במשרד עבדו 506 עובדים.[2] באפריל 1949 עברו הפרקליטות והרשם הכללי לירושלים.[3]

תחומי אחריות

בתוך המשרד קיימות כ-70 יחידות משנה, בתחומים מגוונים:

היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה הכללית ומעניק ייעוץ משפטי לממשלה על יחידותיה. בעשור הראשון של המאה ה-21 התנהל פולמוס ציבורי בסוגיית פיצול תפקידים אלה לשניים.

באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה ו-6 המשנים ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ, חקיקה, פלילי, אזרחי, כלכלי-פיסקלי והסכמים בינלאומיים):

פרקליטות המדינה

בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא מכהן גם כראש התביעה הכללית. כפוף לו פרקליט המדינה שהוא ראש הפרקליטות. הפרקליטות מחולקת ללשכה ראשית ומחוזות: ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון, מרכז ודרום. בכל הפרקליטויות, פרט למחוזות הצפון והמרכז, מחולקות הפרקליטויות לפרקליטות אזרחית ופרקליטות פלילית. במחוז תל אביב פרקליטות נוספת, למיסוי וכלכלה. כמו כן, בפרקליטות המדינה פועלת מחלקת הבג"צים, המייצגת את המדינה בעתירות לבג"ץ.

רישום, ניהול רכוש ושומה

רשויות מיוחדות

הסדרת עיסוק

יחידות נוספות

שר המשפטים

שר המשפטים, כחבר הממשלה, ממונה על משרד המשפטים מבחינה מנהלית ותקציבית ומבחינה מקצועית. בתחומי אחריותו של שר המשפטים מצויים כל מערכות בתי המשפט ובתי הדין וכן משרדי ההוצאה לפועל.

שר המשפטים ממונה על יוזמות החקיקה של משרד המשפטים והגשתן לכנסת ולוועדותיה.

שר המשפטים איננו מתערב בתיקים ספציפיים, אולם יש בידו לקבוע הנחיות הנוגעות למדיניות כללית של התביעה והפרקליטות, ולהחלטות היועץ המשפטי.

מניין שם תמונה תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה הערה
1 פנחס רוזן Pinchas Rosen שר המשפטים 14 במאי 1948 8 באוקטובר 1951 המפלגה הפרוגרסיבית
2 דב יוסף Dov Yosef שר המשפטים 8 באוקטובר 1951 25 ביוני 1952 מפא"י
3 חיים כהן Cohen haim שר המשפטים 25 ביוני 1952 24 בדצמבר 1952 לא היה חבר כנסת
(1) פנחס רוזן Pinchas Rosen שר המשפטים 24 בדצמבר 1952 13 בפברואר 1956 המפלגה הפרוגרסיבית
מ"מ דוד בן-גוריון David bengurion שר המשפטים 13 בפברואר 1956 28 בפברואר 1956 מפא"י
(1) פנחס רוזן Pinchas Rosen שר המשפטים 28 בפברואר 1956 2 בנובמבר 1961 המפלגה הפרוגרסיבית
(2) דב יוסף Dov Yosef שר המשפטים 2 בנובמבר 1961 12 בינואר 1966 מפא"י לא היה חבר כנסת באותה עת
4 יעקב שמשון שפירא Yaakov Shimshon Shapira 1966-01-11 שר המשפטים 12 בינואר 1966 1 בנובמבר 1973 מפא"י
5 חיים יוסף צדוק Haim Yosef Zadok שר המשפטים 10 במרץ 1974 20 ביוני 1977 המערך
6 מנחם בגין Menachem Begin, Andrews AFB, 1978 שר המשפטים 20 ביוני 1977 24 באוקטובר 1977 הליכוד
7 שמואל תמיר Shmuel Tamir1980 שר המשפטים 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1980 ד"ש
8 משה נסים Moshe Nissim Portrait 2007 שר המשפטים 13 באוגוסט 1980 16 באפריל 1986 הליכוד
9 יצחק מודעי Yitzhak Modai 1 שר המשפטים 16 באפריל 1986 23 ביולי 1986 הליכוד
10 אברהם שריר אברהם שריר שר המשפטים 30 ביולי 1986 22 בדצמבר 1988 הליכוד
11 דן מרידור Reuven Rivlin receives the report of the Public Committee to Examine the Elections Law, November 2017 (7373) (cropped) שר המשפטים 22 בדצמבר 1988 13 ביולי 1992 הליכוד
12 דוד ליבאי דוד ליבאי, ועידת מפלגת העבודה, אוגוסט 2013 שר המשפטים 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העבודה
13 יעקב נאמן Yaakov Neeman2012-2 שר המשפטים 18 ביוני 1996 10 באוגוסט 1996 לא היה חבר כנסת
14 בנימין נתניהו Netanyahu 2017 (34769474200 cropped) שר המשפטים 10 באוגוסט 1996 4 בספטמבר 1996 הליכוד
15 צחי הנגבי Tzachi Hanegbi - Kadima שר המשפטים 4 בספטמבר 1996 6 ביולי 1999 הליכוד
16 יוסי ביילין Yossi Beilin שר המשפטים 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ישראל אחת
17 מאיר שטרית Meir Sheetrit D938-003 (cropped) שר המשפטים 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 הליכוד
18 יוסף לפיד D837-097 שר המשפטים 28 בפברואר 2003 4 בדצמבר 2004 שינוי
19 ציפי לבני Tzipi Livni (38130112) שרת המשפטים 5 בדצמבר 2004 4 במאי 2006 הליכוד, קדימה
20 חיים רמון Haim Ramon - Kadima 2 שר המשפטים 4 במאי 2006 22 באוגוסט 2006 קדימה
מ"מ מאיר שטרית Meir Sheetrit D938-003 (cropped) שר המשפטים 23 באוגוסט 2006 29 בנובמבר 2006 קדימה
(19) ציפי לבני Tzipi Livni (38130112) שרת המשפטים 29 בנובמבר 2006 7 בפברואר 2007 קדימה
21 דניאל פרידמן Daniel Friedmann2012-1 שר המשפטים 7 בפברואר 2007 31 במרץ 2009 לא היה חבר כנסת
(13) יעקב נאמן Yaakov Neeman2012-2 שר המשפטים 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 לא היה חבר כנסת
(19) ציפי לבני Tzipi Livni (38130112) שרת המשפטים 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 התנועה
מ"מ בנימין נתניהו Netanyahu 2017 (34769474200 cropped) שר המשפטים 4 בדצמבר 2014 14 במאי 2015 הליכוד
22 איילת שקד AYELET SHAKED שרת המשפטים 14 במאי 2015 4 ביוני 2019 הבית היהודי, הימין החדש
23 אמיר אוחנה Mk amir ohana שר המשפטים 5 ביוני 2019 מכהן הליכוד שר ממונה בממשלת מעבר

(מינוי שלא באישור הכנסת)

מנכ"ל משרד המשפטים

המנהל הכללי של משרד המשפטים מופקד על ניהול המשרד ונושא באחריות ניהולית ומקצועית כוללת לעבודתו ולביצוע תפקידיו, בהתאם למדיניות הממשלה, ובאמצעות מנהלי הרשויות, האגפים והיחידות במשרד, תוך שמירה על עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים בהפעלת סמכויותיהם לפי דין. המנהל הכללי מתמנה על ידי הממשלה על-פי הצעת שר המשפטים בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, והוא כפוף לשר המשפטים. המנהל הכללי, כדרג הניהולי הבכיר ביותר במשרד ובאמצעות מטה הנהלת המשרד, נושא באחריות הכוללת לתכנון האסטרטגי של עבודת המשרד; להכשרת ולפיתוח המשאב האנושי, תוך שימת דגש על פיתוח הדרג הניהולי והכשרת העתודה הניהולית; לפיתוח כלים לשיפור תהליכי העבודה, המינהל והשירות לציבור בכל יחידות המשרד, ובכלל זה לשיפור מערכות המידע והכלים הטכנולוגיים.

המנהל הכללי נושא באחריות לטיפוח קשרי החוץ של המשרד עם גורמים שונים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, בארץ ובחוץ לארץ.

נוסף על תפקידיו אלה, ובשים לב לתפקידו המרכזי של משרד המשפטים כמשרד מטה של הממשלה, מוביל מנכ"ל המשרד את עבודתן של ועדות מגוונות הפועלות בממשלה ועומד בראשן, ובהן: הוועדות לבחירת מועמדים לכהונת דיינים של בית הדין לביקורת משמורת ושל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; הוועדה לאישור כשירותו של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. עוד משמשת המנהלת הכללית, לפי חוק, כחברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והוועדה לאישור סניגורים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

כמו כן, מכהן המנכ"ל כיו"ר ועדות בין-משרדיות שונות, ובהן: הצוות הבין-משרדי להסרת חסמים לשילובם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות במדינות זרות, הוועדה לעניין ההסכם בין ממשלת ישראל לבין המרכז הבהאי העולמי, ועדת המנכ"לים הקבועה לתיאום המאבק בסחר בבני-אדם, והוועדה המשפטית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. כן משמשת המנכ"ל כחברת הוועדה העליונה למשק לשעת חירום, ומעת לעת היא חברה בוועדות איתור למשרות בכירות בשירות הציבורי. נוסף על כך מכהן המנכ"ל בוועדות שמתמנות על ידי הממשלה לבחינת עניינים שונים ולהמלצה על מדיניות. בין אלה, ניתן למנות את הצוות לגיבוש תוכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות") וועדת ההיגוי לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל. נוסף על ועדות אלה שבהן מכהן מנכ"ל המשרד מכוח תפקידו(ex officio), משמש המנכ"ל כיו"ר מועצת רואי חשבון, וכיו"ר ועדת הרישיונות לנוטריונים הפועלות במשרד המשפטים, וכן כחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה ומועצת מקרקעי ישראל.

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 יעקב שמשון שפירא 1948 1948
2 חיים כהן 1948 1950
3 יוסף קוקיה 1 באוגוסט 1952 31 בדצמבר 1968
4 צבי טרלו 1 בינואר 1969 31 בינואר 1976
5 מאיר גבאי 1 בפברואר 1976 31 במרץ 1987
6 חיים קלוגמן 1 באפריל 1987 5 ביולי 1996
7 נילי ארד 7 ביולי 1996 20 בפברואר 2000
8 שלמה גור 28 בפברואר 2002 1 במרץ 2002
9 אהרון אברמוביץ' 1 בדצמבר 2002 1 ביוני 2006
10 משה שילה 2 ביוני 2006 25 באוקטובר 2009
11 גיא רוטקופף 26 באוקטובר 2009 31 בינואר 2014
12 אמי פלמור 1 בפברואר 2014 24 ביולי 2019
מ"מ סיגל יעקובי (מ"מ מנכ"ל) 11 בספטמבר 2019

לקריאה נוספת

  • גד ברזילי, דוד נחמיאס, "היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות". ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה 1998 .
  • יצחק גל-נור ומנחם הופנונג, "משטר מדינת ישראל:ספר המקורות" (ירושלים: 1993).
  • משרד המשפטים, "משרד המשפטים בשנת ה-40 למדינת ישראל סקירה ומידע לציבור" (ירושלים: 1988)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פוסט על ידי משרד המשפטים, פייסבוק, 19 ביוני 2017
  2. ^ הרפורמה המשפטית בישראל, מעריב, 23 ביוני 1949
  3. ^ חמש מחלקות ממשרד המשפטים לירושלים, דבר, 24 באפריל 1949
באב א-זהרה

באב א-זהרה (בערבית: باب الساهرة, תעתיק מדויק באב אלסאהרה) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים, מצפון לעיר העתיקה, השוכנת בין שער שכם ושער הפרחים מדרום, למושבה האמריקאית ושייח ג'ראח בצפון. ובין דרך בר לב ושכונת מאה שערים במערב, לשכונת ואדי אל-ג'וז במזרח. שער הפרחים, הקרוי בערבית באב א-זהרה, העניק לשכונה את שמה.

השכונה נוסדה בסוף המאה ה-19 לאורך הדרך לשכם ובקרבת גן הקבר. השכונה הייתה אחת השכונות הערביות הראשונות מחוץ לחומות ירושלים. בתקופת המנדט הבריטי, וביתר שאת לאחר חלוקת ירושלים בשנת 1948, הפכה השכונה למרכז העסקי והמסחרי במזרח ירושלים.

רחובותיה הראשיים של השכונה, דרך שכם ורחוב צלאח א-דין, הם עורקי המסחר של הקהילה הערבית בירושלים, בהם שוכנים סניפי הבנקים המרכזיים ומסעדות, והם למעשה המשכו הצפוני של שוק העיר העתיקה בירושלים. במזרח השכונה, שוכן מוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה שנחנך ב-1937. בצפון השכונה, לאורך רחוב צלאח א-דין, שוכנים בית המשפט המחוזי, משרד המשפטים ולשכת היועץ המשפטי לממשלה. ברחוב אבו עובידה בשכונה ניצב האוריינט האוס. ברחוב נוזהה ממוקם תיאטרון אל-חכוואתי.

האפוטרופוס הכללי

אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי הוא אגף במשרד המשפטים, המורכב משלושה מכלולי פעילות שונים בשלושה תחומים עיקריים: פעילות בהליכי חדלות פרעון, פיקוח על אפוטרופוסים ומנהלי עזבון והפעלת מערך הרשם לענייני ירושה. החל משנת 2017 מכהנת בתפקיד זה סיגל יעקבי.

נכון ל-2019 מנוהלים על ידי האפוטרופס הכללי כספים בסך 7.2 מיליארד שקל, שמנוהלים באמצעות 11 קרנות.

היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד מדינה העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי בישראל. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בממשל הישראלי, ומוסד מרכזי במסגרת שיטת המשפט הישראלית. חרף חשיבותו, אין חוק אחד המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נגזרים מחוקים שונים[דרושה הבהרה]. היועץ ממונה לקדנציה אחת בת 6 שנים. החל מ-1 בפברואר 2016 מכהן בתפקיד ד"ר אביחי מנדלבליט.מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה התחזק עם השנים, ובפרט לאחר שמנחם בגין נבחר לראש ממשלה, אז החל היועץ להשתתף דרך קבע בישיבות הממשלה.

היחידה הממשלתית לחופש המידע

היחידה הממשלתית לחופש המידע היא יחידה במשרד המשפטים אשר הוקמה ב-2012 במטרה להגביר את השקיפות השלטונית בכלל ואת יישום חוק חופש המידע בפרט. בראש היחידה עומדת מאז הקמתה עו"ד רבקי דב"ש.

הסניגוריה הציבורית

הסניגוריה הציבורית היא יחידה במשרד המשפטים המעניקה ייצוג משפטי לנאשמים ולחשודים מחוסרי אמצעים ולזכאים לכך על פי החוק. הייצוג המשפטי על ידי הסניגוריה הציבורית ניתן ללא תמורה, ושכר טרחתם של עורכי הדין משולם להם ישירות מקופת המדינה, על פי תעריף קבוע שנקבע אף הוא בחוק.

הסניגוריה הציבורית מעניקה ייצוג משפטי בכל שלבי ההליך הפלילי, החל ממתן ייעוץ לחשודים עצורים במהלך החקירה המשטרתית, דרך ייצוגם באולמות המעצרים, לרבות במסגרת בקשות למעצר עד תום ההליכים, עובר לייצוגם בשלבי בירור האשמה והטיעון לעונש בתיקים הפליליים, ולהגשת ערעורים, בקשות רשות ערעור, בקשות לדיון נוסף ובקשות למשפט חוזר בעניינם, וכלה בייצוג אסירים בפני ועדות השחרורים, בייצוג עברייני מין בהליכים לפי חוק הגנה על הציבור מפני עבירות מין ובייצוג חולי נפש המאושפזים בכפייה בפני ועדות פסיכיאטריות.

ייצוג נאשמים במימון המדינה מקובל במרבית המדינות הדמוקרטיות, והוא מהווה ערובה חשובה לקיומו של הליך משפטי הוגן ולעשיית צדק, במיוחד בשיטת המשפט האדוורסרית, המבוססת על שוויון בין הצדדים.

הצעת חוק דיני ממונות

הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א-2011, המכונה גם הקודקס האזרחי, היא הצעת חוק שיזם משרד המשפטים, במטרה לאחד את עשרים וארבעה החוקים העיקריים במשפט האזרחי תחת מטריה אחת, שתהיה הקודקס של המשפט האזרחי הישראלי.

מדובר במיזם גדול ומקיף שנטלו בו חלק משפטנים ואנשי אקדמיה בכירים, על בסיס התנדבותי, החל משנת 1968. בשנת 2004 הוצג המיזם כתזכיר חוק וב-2011 הפך להצעת חוק ועבר קריאה ראשונה.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידה במשרד המשפטים בישראל, המהווה גוף מודיעיני המסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון וסיוע לטרור.

הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות (לשעבר רמו"ט - הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע) היא יחידה במשרד המשפטים האמונה על הסדרת, פיקוח ואכיפת החוק להגנת הפרטיות.

כרגולטור של זכות היסוד לפרטיות ולהגנת מידע אישי בישראל מופקדת הרשות על הגנת המידע האישי במאגרי מידע דיגיטליים ועל ביצורה של הזכות לפרטיות. לתכלית זו מפעילה הרשות רגולציה, לרבות אכיפה מנהלית ופלילית, על כלל הגופים בישראל - פרטיים, עסקיים וציבוריים, המחזיקים או המעבדים מידע אישי דיגיטלי.

ראש הרשות להגנת הפרטיות היא ד"ר שלומית ווגמן המכהנת במילוי מקום מתחילת שנת 2019.

חיים כהן (משפטן)

חיים הרמן כהן (11 במרץ 1911 – 10 באפריל 2002) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין השאר בתפקידי שר המשפטים, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיא בית המשפט העליון. חתן פרס ישראל למדעי המשפט בשנת תש"ם.

ייעוץ וחקיקה (משרד המשפטים)

ייעוץ וחקיקה הוא שמו (משנת 2017) של האגף במשרד המשפטים בראשו עומד היועץ המשפטי לממשלה העוסק בליווי משפטי של הכנת החקיקה בממשלה ובכנסת ובייעוץ משפטי לרשות המבצעת לצד אחריות שזו תשמור על קיום החוק. למעשה אגף "ייעוץ וחקיקה" כולל את כל התחומים שבסמכות היועץ המשפטי לממשלה למעט הפרקליטות.

האגף כולל שבע מחלקות אשר בראש כל אחת מהן עומד משנה ליועץ המשפטי לממשלה. המשנים ליועץ המשפטי לממשלה מתמנים על ידי ממשלת ישראל לכהונה של 6 שנים. המחלקות השונות מונות כ-150 משפטנים.

יעקב שמשון שפירא

יעקב שמשון שפירא (4 בנובמבר 1902 – 14 בנובמבר 1993) היה היועץ המשפטי הראשון לממשלה, חבר הכנסת ושר.

מחלקת המשפטים של ארצות הברית

מחלקת המשפטים של ארצות הברית (באנגלית: Department of Justice, ובקיצור DOJ) היא מחלקה בממשל האמריקני האחראית על אכיפת החוק והגנה על האינטרסים של ארצות הברית לפי החוק, וכן על וידוא קיומו של שוויון מוחלט בפני החוק לכל אזרח אמריקאי. בראש המחלקה עומד התובע הכללי של ארצות הברית, אחד מחברי הקבינט המקוריים.

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין פעלה מה-20 ביוני 1977 עד ה-5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

משרד המשפטים של רוסיה

משרד המשפטים של רוסיה (ברוסית: Министерство юстиции России) הוא המשרד הממשלתי ברוסיה הממונה על ענייני חוק ומשפט במדינה.

המשרד אחראי לביצוע פסקי דין בהקשר לענישה בעבריינים באמצעות שירות בתי הסוהר הפדרלי, רישום ארגונים לא מסחריים לרבות סניפי ארגונים בינלאומיים וארגוניים בינלאומיים לא מסחריים וממשלתיים, ארגוני ציבור, מפלגות פוליטיות וארגוני דת. המשרד מעניק שירותי נוטריון וסנגוריה ציבורית ואחראי גם לרישום מעמד אזרחי (נישואים אזרחיים ועוד).

פרקליטות המדינה

פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי. מעמדה המיוחד של הפרקליטות כגוף האמון על ביצור שלטון החוק והמנהל התקין מוכר ומכובד על ידי זרועות הממשל השונות בישראל.

פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-12 פרקליטויות מחוז. יש בה כ-1,750 עובדים, בהם למעלה מ-950 פרקליטים וכ-350 מתמחים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה (כיום עו"ד שי ניצן) ולו ארבעה משנים - המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.

על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונאלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית המשפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.

עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבינלאומי.

רשומות

"רשומות" הוא העיתון המתעד הרשמי של מדינת ישראל, בו מתפרסמות מעת לעת הודעות רשמיות שונות וכן נוסח החקיקה בישראל, עם היווצרה (בראשית ימי המדינה נקרא פרסום זה "עִתון רשמי", ובחוק המעבר, התש"ט-1949 שונה שמו ל"רשומות").

פרסום "רשומות" הוא הכלי העיקרי של מדינת ישראל למסירת הודעות לציבור. ככל שהדבר נוגע לחקיקה, משמש הפרסום ב"רשומות" גם ליישום פורמלי של כלל הפומביות, הקיים בכל שיטות המשפט, לפיו על החקיקה להיות גלויה.

קובצי ה"רשומות" מודפסים על ידי המדפיס הממשלתי, ומופצים למוסדות השלטון ולמנויים. ברב המקרים, תפוצת הרשומות היא מועטה ובין הקוראים יימצאו בדרך כלל עורכי דין, ואנשים ומוסדות שלהם עניין בפרסומים הרשמיים. אולם במקרים מיוחדים זכו כרכים מסוימים של הרשומות לתפוצה רבה בקהל הרחב, כמו העותק של התיקון לחוק הגנת הדייר בשנת 1954, שהביא על פי התיאור בעיתונות להשתרכות תורים ליד החנויות והיה לרב מכר.

בשנת 2005 נחנך אתר האינטרנט של "רשומות" ומאז הוא מתעדכן באופן שוטף בעותקי PDF זהים למקור של "רשומות", ומייתר, למעשה, את ההזדקקות לגרסה המודפסת. "ספר החוקים", שהוא מרכיב עיקרי של "רשומות", מוצג בשלמותו באתר הכנסת.

רשות התאגידים

רשות התאגידים פועלת במסגרת משרד המשפטים ומאגדת את גופי הרישום, הפיקוח והאכיפה הפועלים במשרד: רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות.

שומר (מקצוע)

שוֹמר או מאבטח הוא אדם שתפקידו למנוע גישתם של אנשים לא מורשים לשטח מסוים, כדי להבטיח את ביטחונם של אנשים ורכוש הנמצאים בשטח זה.

מי שמופקד על שמירתו של אדם מסוים, בכל מקום שבו הוא נמצא, מכונה שומר ראש.

שמירת חפצים היא הפקדה של חפצים בידי אדם שמתחייב לא לאפשר גישת אנשים לא מורשים אליהם. בישראל מוסדרת שמירה זו באמצעות חוק השומרים.

שמואל חיימוביץ' (ספורטאי)

שמואל מרדכי חיימוביץ' (1953 - 30 באוגוסט 2017) היה אלוף פאראלימפי, אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, וממונה נגישות ארצי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

משרדי ממשלות ישראל
משרד ראש הממשלהמשרד האוצרמשרד האנרגיהמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוי והשיכוןמשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד ירושלים ומורשתמשרד הכלכלה והתעשייהמשרד המדע והטכנולוגיההמשרד לענייני מודיעין • משרד המשפטים • המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברהמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםמשרד העלייה והקליטהמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגלילהמשרד לשוויון חברתיהמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזורימשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד התפוצותמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורט

משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד האספקה והקיצובמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורףמשרד ההסברה

סמל מדינת ישראל
שרי המשפטים בממשלת ישראל
פנחס רוזןדב יוסףחיים כהןיעקב שמשון שפיראחיים יוסף צדוקמנחם בגיןשמואל תמירמשה נסיםיצחק מודעיאברהם שרירדן מרידורדוד ליבאייעקב נאמןבנימין נתניהוצחי הנגבייוסי בייליןמאיר שטריתיוסף לפידציפי לבניחיים רמוןדניאל פרידמןאיילת שקדאמיר אוחנה סמל מדינת ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.