משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי. שר החינוך הנוכחי הוא הרב רפי פרץ.

בעבר היה משרד החינוך אמון גם על כלל הפעילות התרבותית בישראל כגון: קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וכן על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל. בתחום זה נכללו בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה. האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

משרד החינוך
בניין לב רם
בניין לב רם
מידע כללי
הקמה 1949
מנכ"ל/ית שמואל אבואב
ממשלה ישראל ממשלת ישראל
שר/ה רפי פרץ
23 ביוני 2019
סגן שר מאיר פרוש
שמות קודמים משרד החינוך, התרבות והספורט
משרד החינוך והתרבות
edu.gov.il

היסטוריה

השר והמשרד
בעברית ארכאית
  • וזיר השכלת העם - "משלתת אחת בשם המורים ארץ-הישראלים נתקבלה ביום השלישי שעבר בבקר על ידי וזיר השכלת העם. הוזיר קבל את חברי המשלחת בסבר פנים ויברך את המורים לבואם מצרימה." (המורים ארץ-הישראליים במצרים, דואר היום, 28 במרץ 1926)
  • שר השכלת העם - "הרב האינספעקטאר קאצעגעלעגבויגען זכה לשאת תודה בכתב מאת כבוד שר השכלת העם המיניסטער שירינסקי שיחמאטאוו בשנת 1853." (חדשות, הכרמל, 14 במאי 1861)
  • משמרת השכלת העם - "סטמבול. היה מבחן התלמידים בתלמוד תורה באורטקייויי, ובתוך הבאים בא גם אחד מצד משמרת השכלת העם (המערף)." (דברי ימי השבוע, הצבי, 24 ביולי 1891)

הקמת המשרד והשנים הראשונות (1949–1960)

בממשלה הזמנית שהוקמה במאי 1948 לא הוקם משרד חינוך ולא נבחר שר חינוך. משרד החינוך הוקם רק במרץ 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי ובראשו הועמד זלמן שזר[1]. המבנה הארגוני הראשוני של המשרד כלל את אגף התרבות ואגף החינוך. מערכת החינוך בעת הקמת המדינה הייתה חצי פרטית, כאשר רובם הגדול של בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל. בשנת 1949 נחקק ביוזמת משרד החינוך חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. עם קליטת העלייה ההמונית, הקים משרד החינוך בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. גורמים דתיים טענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, מודחים כנגד שמירת המצוות ואף נשמעו האשמות חמורות יותר, למשל שבמעברות מסוימות חויבו התלמידים לגזוז את פאותיהם. האשמות אלו גרמו למשבר חריף בממשלה ולהקמת ועדת חקירה (ועדת פרומקין). הוועדה אישרה את ההאשמות באופן חלקי והביאה להתפטרות של מספר בכירים במשרד החינוך.

בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופ' בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים איחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.

1960–1977

בשנות השישים החל החינוך לעבור שינוי מתבנית של חינוך אידאולוגי לתבנית של חינוך מדעי. בשל קליטת העולים הרבים שהגיעו לארץ ולא הסכימו "ליישר קו" לפי הנורמות המקובלות שניסה בית הספר להנחיל להם, ובעקבות הפיכת החינוך לחינוך ממלכתי, החלו בתי הספר לעסוק פחות בחינוך ויותר בהקניית ידע שיאפשר לתלמידיו להתמצא במדע וטכנולוגיה ברמות גבוהות. במסגרת זו הוארכו שנות החינוך החובה (לבני 14–16), פותחה ההשכלה הגבוהה, ונוצרו תוכניות לתלמידים טעוני טיפוח. שר החינוך זלמן ארן הוביל רפורמה גדולה בחינוך, במסגרתה הוקמו חטיבות ביניים אזוריות בהם הונהגה אינטגרציה, רחב החינוך העל – יסודי בעיירות הפיתוח ופותח החינוך המקצועי.

בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך בישראל ב-1961 נמצא שיעור אנאלפביתיות גבוה ועל כן הוצא לפועל "המבצע לביעור הבערות" במסגרתו נעשתה השלמת השכלה למבוגרים, בתחום השפה, הקריאה והכתיבה. באמצע שנות ה-70 היוזמה הוחלפה בתוכנית תהיל"ה.

1977–2006

בשנות ה-90 ולאחריהן היו מספר שביתות מורים, לדוגמה שביתת ארגון המורים ב-2008. בעקבות השביתות נחתמו מספר הסכמי השכר והוצעו לפועל מספר רפורמות כדוגמת רפורמת עוז לתמורה. כן הושקה רפורמה בשם אופק חדש המבוססת על דו"ח ועדת דוברת.

ב-2003 הושקה התוכנית 100 מושגי יסוד אשר בוטלה ב-2006.

מאז 2006

במסגרת הקמת ממשלת ישראל ה-31 הופרדו תיקי התרבות והספורט מתיק החינוך, והועברו למשרד המדע והטכנולוגיה. לתפקיד שרת החינוך בממשלה זו מונתה פרופ' יולי תמיר, וכשר המדע, הטכנולוגיה, התרבות והספורט כיהן אופיר פינס. גם בממשלה ה-32 נשמרה ההפרדה בין החינוך לבין התרבות והספורט. לתפקיד שר החינוך מונה גדעון סער, ותחומי התרבות והספורט הופרדו למשרד עצמאי בראשותה של לימור לבנת, מחוץ למשרד המדע. בממשלה ה-33 שי פירון כיהן כשר החינוך ולימור לבנת המשיכה לכהן כשרת התרבות והספורט, ובממשלה ה-34 נפתלי בנט כיהן כשר החינוך ומירי רגב מכהנת כשרת התרבות והספורט. בעקבות אי הצלחה להקים ממשלה לאחר הבחירות באפריל 2019 וקיום בחירות חדשות באוקטובר 2019, פוטר נפתלי בנט ובמקומו מונה רפי פרץ לשר החינוך בממשלה הזמנית.

מדיניות ויוזמות בשנות ה-2000

משרד החינוך היה המשרד הראשון בישראל ומשרד החינוך הראשון בעולם שהפעיל מערכת מחשוב ענן לבתי הספר[2].

בתשע"א גובשה תוכנית התקשוב הלאומית במטרה לקדם פדגוגיה ולמידה בבתי הספר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת והטמעתן בתוכנית הלימודים.

בשנים 2013–2014 קידם משרד החינוך את הסדרת הפעילות של גורמים חיצוניים בתוך בתי הספר הממלכתיים, בשיח בין המשרד, השלטון המקומי, נציגי הורים, המגזר העסקי וגורמים פילנתרופיים, במסגרת מה שכונה "השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך". במסגרת ההסדרה גיבש המשרד מאגר של תוכניות חיצוניות שלהן שותפות כלשהי עם נציג ממטה משרד החינוך[3].

תקציב משרד החינוך

בשנת 2016 היה תקציב משרד החינוך 50.9 מיליארד שקל, כש-70% ממנו מיועד לתשלום שכר של עובדי הוראה[4]. בתקציב המדינה לשנת 2019 הפך תקציב המשרד לגדול מבין משרדי הממשלה, אף יותר משל משרד הביטחון[5].

מבנה המשרד ויחידותיו

הנהלת המשרד

יחידות המשרד כוללות:

  • שר החינוך
  • המנהל הכללי
  • אגף בכיר קשרי חוץ
  • דוברת וממונה על יחסי ציבור
  • חשב בכיר
    יועצת משפטית
  • מדען ראשי
  • המזכירות הפדגוגית

מינהלים

  • מינהל ההון האנושי
  • מינהל כלכלה ולתקציבים
  • המינהל הפדגוגי
  • מינהל תאום ובקרה
  • מינהל עובדי הוראה
  • אגף בכיר כח אדם בהוראה
  • מינהל חברה ונוער
  • מינהל הפיתוח
  • מינהל מדע וטכנולוגיה, תקשוב ומערכות מידע
  • מינהל החינוך הדתי
  • מינהל ביטחון, בטיחות סביבתית ושעת חירום
  • אגף בכיר מוסדות תורניים
  • אגף בכיר בחינות
  • מינהל רישוי בקרה ואכיפה
  • אגף בכיר תפעול רכש ולוגיסטיקה

מחוזות

המדען הראשי

משרת המדען הראשי במשרד החינוך אוישה לראשונה בשנת 1974 על ידי פרופ' עוזר שילד. המדען הראשי עוסק בעיצוב מדיניות המחקר בתחום החינוך, קביעת קריטריונים להקצאת משאבים למחקר, קביעת עדיפויות מחקר בתחומי החינוך השונים ויצירת מסגרות ונהלים מתאימים לביצוע יעיל של מחקרים והפצת ממצאיהם. בנוסף אמון על שילוב ידע ומדע בשירות המדיניות, סיוע בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות על בסיס ידע מדעי, איתור בעיות אשר לצורך טיפולן ראוי להסתייע בידע מדעי וקביעת המדיניות בנוגע לפעולות ההערכה של מדיניות המשרד ותוכניותיו.

למשרת המדען ממונה בדרך כלל איש אקדמיה בכיר מתחום מדעי והערכת החינוך, בין המדענים הראשיים של משרד החינוך היו פרופ' פרלה נשר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסף באשי, פרופ' זמירה מברך, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דוד נבו, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' סידני שטראוס, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2009 הועסק ד"ר גבי אביטל במסגרת תקופת ניסיון ופוטר ב-2010 על ידי מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני.

החל מאוקטובר 2013 מכהן בתפקיד פרופ' עמי וולנסקי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב.

המזכירות הפדגוגית

המזכירות הפדגוגית היא הסמכות העליונה במשרד החינוך בכל הנושאים הפדגוגיים של מערכת החינוך והזרוע להתוויית המדיניות הפדגוגית של המשרד.

פעילות המזכירות הפדגוגית: תכנון פדגוגי, סיוע לשר ולהנהלת המשרד בעיצוב המדיניות הפדגוגית, גיבוש מדיניות הוראת המקצועות ודרכי ההערכה, עידוד והפעלת ניסויים ויוזמות המשמשים כתשומה לגיבוש מדיניות כללית. מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך מגני הילדים ועד המכללות להכשרת מורים, נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה.

אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תוכנית הלימוד, קביעת תוכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בישראל ומחוצה לה.

בין העומדים בראשות המזכירות הפדגוגית היו פרופ' יעקב כץ, פרופ' ענת זוהר, ד"ר צבי צמרת, פרופ' עפרה מייזלס, ד״ר ניר מיכאלי, ד״ר משה ויינשטוק. בראש המזכירות הפדגוגית עומדת החל מחודש אוגוסט 2018, ד"ר מירי שליסל.

המינהל למדע ולטכנולוגיה

יחידה מקצועית העוסקת בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך למדעים, חינוך לטכנולוגיה וחינוך ליישומי מחשב בחינוך. שלושת התחומים משולבים באופן אינטגרטיבי האחד בשני במטרה להצמיח בוגרים של מערכת החינוך, שיהיו בעלי ידע ומיומנויות הנדרשות לשילוב בחברה, בתעשייה ובמחקר בעידן הידע.

במסגרת פעילויות המינהל, מתקיימות קייטנות קיץ דיגיטליות לתלמידים ברחבי ישראל החל מכיתות ד'. הקייטנות מועברות על ידי מורים מוסמכים, באמצעות למידה וירטואלית מרחוק.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה)

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) היא הגוף המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בתחומי המדידה וההערכה. הרשות פועלת כגורם מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, המשרת את כל בעלי העניין במערכת החינוך ומחוצה לה. כדי להבטיח שראמ"ה תוכל למלא את ייעודה היא הוקמה כרשות עצמאית פנים-ממשלתית, במעמד של יחידת סמך מתוגברת במשרד החינוך, המדווחת ישירות לשר החינוך, ופעילותה תעוגן בחוק ראמ"ה.

יחידות סמך

שרי החינוך וסגניהם

שרי החינוך[6]

מספר דיוקן שם תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
1
Zalman Shazar
זלמן שזר שר החינוך והתרבות 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 מפא"י
2
David Remez
דוד רמז שר החינוך והתרבות 1 בנובמבר 1950 19 במאי 1951 (נפטר בכהונתו) מפא"י
3
Ben-Gurion
דוד בן-גוריון שר החינוך והתרבות 19 במאי 1951 8 באוקטובר 1951 מפא"י
4
Ben-Zion Dinur
בן-ציון דינור שר החינוך והתרבות 8 באוקטובר 1951 3 בנובמבר 1955 לא היה ח"כ בעת כהונתו
5
Zalman Aranne
זלמן ארן שר החינוך והתרבות 3 בנובמבר 1955 10 במאי 1960 מפא"י
6
Abba Eban 1970
אבא אבן שר החינוך והתרבות 10 בנובמבר 1960 26 ביוני 1963 מפא"י
(5)
Zalman Aranne
זלמן ארן שר החינוך והתרבות 26 ביוני 1963 15 בדצמבר 1969 מפא"י, המערך
7
Hare Majesteit ontvangt Allon op Huis ten Bosch (928-2632).A
יגאל אלון שר החינוך והתרבות 15 בדצמבר 1969 3 ביוני 1974 המערך
8
AharonYadlin
אהרן ידלין שר החינוך והתרבות 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 המערך
9
Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer)
זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 20 ביוני 1977 13 בספטמבר 1984 מפד"ל
10
נבון.jpeg
יצחק נבון שר החינוך והתרבות 13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990 המערך
מ"מ
Yitzhak Shamir 1988
יצחק שמיר שר החינוך והתרבות 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990 הליכוד
(9)
Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer)
זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 מפד"ל
11
Shulamit Aloni
שולמית אלוני שרת החינוך והתרבות 13 ביולי 1992 11 במאי 1993 מרצ
מ"מ
PikiWiki Israel 49931 ytzhak rabin
יצחק רבין שר החינוך והתרבות 11 במאי 1993 7 ביוני 1993 העבודה
12
Amnon Rubinstein
אמנון רובינשטיין שר החינוך, התרבות והספורט 7 ביוני 1993 18 ביוני 1996 מרצ
(9)
Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer)
זבולון המר שר החינוך, התרבות והספורט 18 ביוני 1996 20 בינואר 1998 (נפטר בכהונתו) המפד"ל
13
Yitzhak Levy
יצחק לוי שר החינוך, התרבות והספורט 25 בפברואר 1998 6 ביולי 1999 המפד"ל
14
Yossi Sarid
יוסי שריד שר החינוך 6 ביולי 1999 24 ביוני 2000 מרצ
מ"מ
Ehud Barak Face
אהוד ברק שר החינוך 24 בספטמבר 2000 7 במרץ 2001 ישראל אחת
15
Limor Livnat 2014 1
לימור לבנת שרת החינוך, התרבות והספורט 7 במרץ 2001 15 בינואר 2006 הליכוד
מ"מ
Ehud Olmert 2006
אהוד אולמרט שר החינוך, התרבות והספורט 15 בינואר 2006 18 בינואר 2006 קדימה
16
Meir Sheetrit D938-003 (cropped)
מאיר שטרית שר החינוך, התרבות והספורט 18 בינואר 2006 4 במאי 2006 קדימה
17
Yuli Tamir, 2008 (cropped)
יולי תמיר שרת החינוך 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 העבודה
18
Gid'onSaar2010
גדעון סער שר החינוך 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 הליכוד
19
שי פירון
שי פירון שר החינוך 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 יש עתיד
מ"מ
Benjamin-Netanyahu-0026
בנימין נתניהו שר החינוך 4 בדצמבר 2014 14 במאי 2015 הליכוד
20
Naftali-Bennett
נפתלי בנט שר החינוך 14 במאי 2015 4 ביוני 2019 הבית היהודי, הימין החדש
מ"מ
Benjamin-Netanyahu-0026
בנימין נתניהו שר החינוך 4 ביוני 2019 23 ביוני 2019 הליכוד
21
Rafi Peretz
רפי פרץ שר החינוך 23 ביוני 2019 מכהן הבית היהודי
סגני שר החינוך
מספר דיוקן סגן שר החינוך סיעה תחילת כהונה סוף הכהונה הערות
1 Kalman Kahana קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 1951 1955
2 Moshe Unna.jpeg משה אונא מפד"ל 1956 1958
3 Assaf ami עמי אסף מפא"י 1959 1961
(1) Kalman Kahana קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 1961 1964
4 AharonYadlin אהרן ידלין המערך 1964 1964
(1) Kalman Kahana קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 1964 1965
(4) AharonYadlin אהרן ידלין המערך 1965 1969 כיהן ביחד עם קלמן כהנא כסגן שר החינוך והתרבות
מפלגת העבודה הישראלית 1969 1969
(1) Kalman Kahana קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל 1966 1969 כיהן ביחד עם אהרן ידלין כסגן שר החינוך והתרבות
5 Michael Hazani מיכאל חזני מפד"ל 1969 1970
(4) AharonYadlin אהרן ידלין מפלגת העבודה הישראלית 1970 1972
6 Avner Shaki (cropped) אבנר חי שאקי מפד"ל 1972 1972
7 Flickr - Government Press Office (GPO) - Soccer Player Yehoshua Glazer Receiving Medal (Zevulon Hammer) זבולון המר מפד"ל 1973 1974
(4) AharonYadlin אהרן ידלין מפלגת העבודה הישראלית 1974 1977
8 מרים תעסה מרים גלזר-תעסה הליכוד 1981 1984
9 Pinchas goldstein פנחס גולדשטיין הליכוד 1990 1992
10 הרב משה מאיה משה מאיה ש"ס 1992 1993
11 Micha Goldman מיכה גולדמן מפלגת העבודה הישראלית 1992 1996
12 Emblem of Israel משה פלד הליכוד-גשר-צומת 1996 1998
13 Eliezer Sandberg 2017 אליעזר זנדברג מפלגת המרכז 1998 1999
14 Meshulam Nahari (29794242410) (cropped) משולם נהרי ש"ס 1999 2000
15 Emblem of Israel שאול יהלום מפד"ל 2000 2000
(14) Meshulam Nahari (29794242410) (cropped) משולם נהרי ש"ס 2001 2002
16 Avraham Ravitz אברהם רביץ יהדות התורה 2002 2003
(14) Meshulam Nahari (29794242410) (cropped) משולם נהרי ש"ס 2003 2003
17 Zvi Hendel ap 004 צבי הנדל האיחוד הלאומי 2003 2004
18 Rabbi Michael Melchior מיכאל מלכיאור עבודה-מימד 2005 2005
19 טקס הענקת המדד החברתי הראשון 5 מגלי והבה קדימה 2005 2006
20 מאיר פרוש מאיר פרוש יהדות התורה 2009 2011
21 Eliezer Moses מנחם אליעזר מוזס יהדות התורה 2011 2013
22 Avi Wartzman1 אבי וורצמן הבית היהודי 2013 2015
(20) מאיר פרוש מאיר פרוש יהדות התורה 2015 מכהן

מנכ"לי משרד החינוך

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 ברוך בן יהודה 1948 1951
2 אליעזר ריגר 1951 1954
3 משה אבידור 1954 1960
4 חנוך רינות 1960 1967
5 יעקב שריד 1967 1970
6 אלעד פלד 1970 1976
7 אליעזר שמואלי 1976 1986
8 שמשון שושני 1986 1989
9 דן שרון 1989 1990
10 זבולון אורלב 1990 1992
(8) שמשון שושני 1993 1996
11 בן ציון דל 1996 1999
12 שלומית עמיחי 1999 2001
13 רונית תירוש 2001 2005
- עמירה חיים (מ"מ)[7] 2005 2006
14 שמואל אבואב 2006[8] 2007
(12) שלומית עמיחי 2007[9] 2009
(8) שמשון שושני 2009[10] 2011
15 דלית שטאובר 2011[11] 2013
16 מיכל כהן 2013[12] 2017
(14) שמואל אבואב 2017[13] מכהן

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אישים ומעשים בישראל: ספר היובל, הוצאת מקסם, 1998

עיינו גם בפורטל

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסף יונאי, מתווה לחינוך במדינה העברית, דור לדור ל"א, תשס"ז, עמ' 13
  2. ^ ענן חינוכי
  3. ^ השולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס ראשון, 7.1.2014 והשולחן העגול הבינמגזרי במשרד החינוך - כינוס שני, 11.3.2014, באתר האינטרנט של "שיתופים – לקידום החברה האזרחית"
  4. ^ מבקר המדינה, משרד החינוך - תקציב משרד החינוך - היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה, מבקר המדינה, ‏1 בנובמבר 2016
  5. ^ זאב קליין, ‏אושר תקציב המדינה לשנת 2019, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2018 06:53
  6. ^ כל השרים במשרד החינוך והתרבות, באתר הכנסת
  7. ^ הארכת מינויה של ממלאת מקום המנהל הכללי של משרד החינוך התרבות והספורט, החלטה מספר 4744 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  8. ^ מינוי המנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 42 של ממשלת ישראל, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  9. ^ מינוי המנהלת הכללית של משרד החינוך, החלטה מספר 2439 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
  10. ^ מינוי מנהל הכללי של משרד החינוך, החלטה מספר 25 של ממשלת ישראל, משנת 2009, באתר של משרד ראש הממשלה
  11. ^ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 3717 של ממשלת ישראל, משנת 2011, באתר של משרד ראש הממשלה
  12. ^ מינוי המנהלת הכללית במשרד החינוך, החלטה מספר 762 של ממשלת ישראל, משנת 2013, באתר של משרד ראש הממשלה
  13. ^ מינוי מנהל כללי של משרד החינוך, החלטה מספר 2519 של ממשלת ישראל, משנת 2017, באתר של משרד ראש הממשלה
100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט. על המושגים המופיעים ברשימה נבחנו התלמידים במבחני המיצ"ב.

מאז החלה התוכנית בבתי הספר, נמתחה ביקורת על כך שהמגזר הערבי נבחן על מושגי ציונות כמו "כ"ט בנובמבר" וכמו שמות ארגונים צבאיים לפני קום המדינה. בעקבות הביקורת החל משרד החינוך בהתאמת הערכים למגזר הערבי. נציגי המגזר החרדי סירבו להשתתף בבחינות בגלל המושגים המצויים בקטגוריה "ציונות".

רשימת מאה מושגי היסוד ספגה ביקורת חריפה. בין המבקרים היו אנשי חינוך באוניברסיטאות. אנשי חינוך שונים טענו כי בניית רשימה מצומצמת של מושגים היא מעשה שאינו מקצועי ואינו חינוכי, וכי המושגים נותנים ידע חלקי בלבד. כמו כן, קיימת בעייתיות בעריכת הרשימה ללא דיון ציבורי הולם.

ביקורת נוספת נוגעת לתוכנה של הרשימה ונוגעת לאי אזכור מושגי מפתח כמו השואה. היחס בין המושגים העוסקים בזהות דתית-לאומית לעומת אלו העוסקים בזהות אזרחית אינו מאוזן.

הביקורת מתייחסת להטיות פוליטיות בהחלטה על מגוון הערכים, כמו חוסר אזכור תולדות יוצאי אסיה ואפריקה ותרבותם, והטיות הנוגעות לפירוש הערכים. למשל, בתיאור מלחמות ישראל יש ערפול של העובדות. בערך "מלחמת ששת הימים" אין אזכור של סיפוח יהודה שומרון ועזה אלא הסתפקות במשפט: "מלחמת ששת הימים השפיעה על תחומים שונים בחיי המדינה והייתה לקו פרשת מים בתולדותיה".

כתגובה, הוציאה האוניברסיטה העברית רשימת מונחים משלה שיועדה לבתי הספר הערביים בה הופיעו מושגים כמו: אזרחות, אירועי אוקטובר 2000, דו"ח ועדת אור, דתות, האינתיפאדה, החלטת החלוקה, הכיבוש, הממשל הצבאי, חופש האמונה, יום האדמה, נכבה, פרשת כפר קאסם, ועוד.

באוקטובר 2006 החליט משרד החינוך לבטל את התוכנית, בטענה כי יש להעדיף ידע מעמיק והבנה על פני שינון.

איגי - ארגון נוער גאה

אִיגִי – ארגון נוער גאה הוא ארגון התנדבותי של בני נוער הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים, א-מיניים, פאנסקסואלים טרנסג'נדרים, קוויר, מתלבטים בנוגע לזהותם המינית, וזהותם המגדרית.

ארגון הנוער הגאה מספק מסגרת חברתית למפגש ולהיכרות עם בני נוער בעלי חוויות דומות ופועל לקידום מעמד הנוער הלהט"בי בארץ. נכון לשנת 2019 פועלות באיגי יותר מ-80 קבוצות ברחבי הארץ, וחברים בו יותר מ-3000 חניכים וחניכות המשתתפות בפעולות בצורה פיזית. הארגון פעיל גם בצורה אינטרנטית ונותן מענה ותמיכה בפורומים באינטרנט לכ-4000 אנשים. איגי הוקם בשנת 2001 על ידי יניב ויצמן כחלק מאגודת הלהט"ב, ובשנת 2004, הפך לארגון עצמאי בהנהלת עמותת "כמוני כמוך" (אשר שינתה את שמה ל"עמותת איגי"). יו"ר הוועד המנהל של איגי הוא יניב ויצמן, והמנכ"ל הוא עופר נוימן. מטה איגי שוכן במרכז הגאה בתל אביב-יפו.

לאיגי מגוון תוכניות שונות, כגון מועדון הנוער (המטבחון), קבוצות מנהיגות, קבוצות נושא (למשל איגי פלוס לנשאי HIV), קבוצות דתיות, קבוצות לנוער בני ובנות העדה האתיופית, תוכנית ניר (על שמו של ניר כץ, שנרצח בפיגוע בברנוער בשנת 2009) ועוד.

איגי נתמך על ידי משרד החינוך ועובד בשיתוף פעולה עם השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) של משרד החינוך.

בשנת 2010 הכיר משרד החינוך בהתנדבות נוער באיגי כחלק מתוכנית "מחויבות אישית" המונהגת בבתי ספר תיכוניים.

מקור השם "איגי" הוא בשם הארגון באנגלית (IGY) וכשתורגם לעברית הפך ל"איגי".

אלעד פלד

אלעד פלד (נולד ב-11 בנובמבר 1927) הוא אלוף בצה"ל בדימוס, איש חינוך ישראלי ומנכ"ל משרד החינוך והתרבות בשנים 1970–1975.

בחינת בגרות

בחינת בגרות היא בחינה ממשלתית־ארצית מטעם משרד החינוך של ישראל, שמיועדת בעיקרה להערכת ידיעותיהם של תלמידים אינטרניים, בוגרי בית ספר תיכון (החל מ־2015, נבחנים רק תלמידי יא' ו־יב') ונבחנים חיצוניים במקצועות לימוד שונים. תלמיד שעמד בהצלחה בתנאי הזכאות לתעודת בגרות מבחינת ציוניו בבחינות אלה מקבל תעודת בגרות מטעם משרד החינוך לאחר מכן. ציוני בגרות הם המדד הנפוץ ביותר, לקבלה ללימודים אקדמיים לתואר ראשון והם נפוצים אף כמדד לחלק מהמסלולים האקדמיים שהם עוקפי תעודת בגרות.

בחינות בגרות נערכות במקצועות חובה ובנוסף נערכות בחינות בגרות במקצועות בחירה (הנקראים גם "מקצועות מורחבים" או "מקצועות מתוגברים") הנחלקים למקצועות עיוניים ולמקצועות טכנולוגיים.

בחינות הבגרות מתקיימות בשני מועדים: מועד קיץ שהוא המועד המרכזי ביותר ובו מתקיימות כל בחינות הבגרות כולל מקצועות הבחירה (מכונה גם "תקופת הבגרויות") ומועד חורף שהוא מועד מצומצם יותר ונערכים בו רק מקצועות החובה. ניתן להיבחן בבחינות הבגרות בצורה אינטרנית של תלמידי תיכון או נבחני משנה בוגרי תיכון ובצורה אקסטרנית דרך שלוחת בחינות חיצונית מטעם משרד החינוך הפועלת ברחבי ישראל.

אגף הבחינות של משרד החינוך אחראי על ניהול מערך בחינות הבגרות. כתיבת בחינות בגרות במקצועות עיוניים נעשית בשיתוף פעולה עם מכון הנרייטה סאלד ובמקצועות טכנולוגיים עם מט"ח.

מערך בחינות הבגרות מקיף 25 מקצועות חובה ו־ 102 מקצועות בחירה, המתחלקים ל־44 מקצועות עיוניים לבחירה ו־58 מקצועות טכנולוגיים לבחירה. כמו כן, מתקיימים גם 24 מקצועות ייחודיים (קיבלו אישור מיוחד של משרד החינוך ונלמדים בבתי־ספר מסוימים). מתוך מקצועות הבחירה, 68 מקצועות הן ברמת 3 יחידות לימוד, 3 ברמת 4 יחידות לימוד ו־43 ברמת 5 יחידות לימוד. ב־12 מקצועות התקיימו בקיץ תשע"ג גם בחינות בגרות ממוחשבות. במהלך הבגרות, ההיקף הלוגיסטי מכיל כ־2 מיליון מחברות בחינה. את הבחינות בודקים כ־4,000 מורים שקיבלו הדרכה מיוחדת, וכן כ־6,000 מעריכים, המתמקדים בבחינות בעל פה, בחינות מעבדה וכדומה.

בית ספר

בית ספר הוא מוסד חינוכי בבעלות פרטית או ממשלתית, האחראי על פרק הלימוד הטרום־אקדמי. על פי רוב, בית ספר הוא מבנה בו משתתפים תלמידים וסגל הוראה בשיעורים יומיים. מנהל בית ספר אחראי בדרך כלל גם על ניהול פיזי וכלכלי של בית הספר וגם על הנהגתו החינוכית. עם זאת, ניתן למצוא לעיתים לצידו של המנהל החינוכי נמצא יועץ חינוכי, השואף לסייע לתלמידים לפתור בעיות שונות העלולות לפגוע בתפקוד האקדמי שלהם.

ילדים מתחילים את לימודיהם בבית הספר בגיל 7-5, בהתאם לנהוג בכל מדינה. ברוב המדינות הילדים הצעירים הולכים לגן ילדים לפני בואם לבית הספר.

בית הספר הוא אבן הבניין של החינוך הפורמלי.

הוא נועד לאפשר לתלמידים להשתלב בחברה על ידי רכישת השכלה ומקצוע.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקוד התלמיד בתחומי הדעת השונים, הנלמדים בבית הספר.

בית ספר יסודי

בית ספר יסודי במדינת ישראל הוא המוסד החינוכי השני, לאחר גן חובה, בו לומדים ילדים במסגרת חוק לימוד חובה.

בשנים הראשונות למדינה היה בית הספר היסודי בן שמונה כיתות – מכיתה א' עד כיתה ח' (וכונה "בית ספר עממי"), ואחריו בא בית הספר התיכון הארבע-שנתי, מכיתה ט' ועד י"ב. כיום, במרבית מוסדות מערכת החינוך, בית הספר היסודי הוא שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת ביניים תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר תיכון תלת-שנתי (י' עד י"ב).

בכמה בתי ספר בארץ מאורגן החינוך ההתחלתי במסגרת של חטיבה צעירה, הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.

בשנת הלימודים תשע"ג רשומים בחינוך היסודי בארץ 942,057 תלמידים – שינוי של 2.09% משנת תשע"ב.

בית ספר תיכון

בית ספר תיכון הוא השלב העליון במערכת החינוך הבסיסית הניתנת לילדים ולנוער במדינות רבות בעולם. לימודים שלאחר שלב זה נערכים במערכת ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית.

בעולם מקובלות חלוקות שונות של בתי ספר תיכוניים. החל בגימנסיה מול בית הספר הריאלי או המתמטי – חלוקה שבה לומדים בגימנסיה בעיקר מקצועות הומניים ובבית הספר הריאלי מקצועות מתמטיים. דרך מוסד להכשרה טכנולוגית הנקרא לעיתים טכניקום. חלוקה על פי צורת הבעלות (פרטי מול ציבורי) וחלוקה על פי הזיקה למוסדות להשכלה גבוהה (בתי ספר מכינים או מכינה).

בנות בתיה

בנות בתיה (בשמה המלא - תנועת בנות בית יעקב בתיה) היא ארגון נוער לבנות חרדיות הפועלת בישראל מאז שנות השלושים, ומרכזה בירושלים. נכון ל-2013 משמש כמנכ"ל התנועה הרב ישעיהו ליברמן.

התנועה הוקמה כמסגרת לחינוך משלים לבנות חרדיות הלומדות במערכת בתי הספר בית יעקב. מאז שנת 2005 מפעילה התנועה מסגרת חינוכית לבנות בחופשת הקיץ (פרויקט "אתנחתא"). על פי פרסומי התנועה השתתפו בפרויקט רבבות חניכות. התנועה נקראת על שם המורה בטי רוטשילד שהגיעה מגרמניה לפולין בעקבות בקשתה של הגברת שנירר.

בפולין פעלה התנועה במסגרת תנועת בנות אגודת ישראל.

אומדן תנועות הנוער שפרסם משרד החינוך בסוף 2005 הראה כי בתנועה פעלו 17,400 חניכות, מתוך כ-150,000 חניכים בכלל תנועות הנוער בישראל (11.6%).

בסוף שנת 2006 היוו חניכות התנועה כ-14.6% מכלל חניכי תנועות הנוער בישראל. בשנים האחרונות התנועה היא הרביעית בגודלה בישראל (אחרי הצופים העבריים, הנוער העובד והלומד ובני עקיבא). לפי פרסומי התנועה היו בה בשנת 2008 49,532 חניכות ו-1,862 מדריכות, הפועלות ב-217 סניפים ב-52 יישובים.פעילות התנועה תוקצבה במשך השנים על ידי משרד החינוך. בשנת 2002, למשל, קיבלה התנועה הקצבה של כ-1.16 מיליון ש"ח. בשנת 2005 הגיעה תמיכת משרד החינוך לכ-5.1 מיליון ש"ח. ב-2013 עצר משרד החינוך את התמיכה בתנועה בעקבות חשדות לדיווח כוזב אודות מספר הסניפים והיקף הפעילות. התנועה נהנית מתמיכה במישור המוניציפלי.בין ערכיה המוצהרים של התנועה: השקפת עולם יהודית; תגבור החינוך הערכי, בפרט באזורי מצוקה; שירות למען הקהילה; צמצום פערים חינוכיים וחברתיים; חינוך לדו-קיום; הגשמה אישית.

גן ילדים

גן ילדים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר. גן ילדים עבור הגיל הרך נקרא לעיתים פעוטון.

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה. מטח נוסד ב-1971 בעקבות החלטת ממשלה מספר 78 מיום 25 באוקטובר 1970 כשותפות בין מדינת ישראל ו"יד הנדיב". מנהלה הראשון והמייסד היה ד"ר יונה פלס. ישראל רגב מונה למנכ"ל מטח בין השנים 1987 - 2014, גילה בן הר שימשה מנכ"לית מטח בין השנים 2004 ל-2018 והוחלפה על ידי יוסי בידץ.

המרכז נמצא בתל אביב ומעסיק כ-600 עובדים נכון לשנת 2018, לרובם תארים מתקדמים במגוון מקצועות הלימוד וכן בתכנון לימודים, במדידה והערכה ובטכנולוגיה.

מיום הקמתו ועד לשנת 2018 מטח הוציא לאור מעל 1,400 כותרים מודפסים ומעל 1,000 כותרים דיגיטליים, פיתח ובנה מאות אתרי אינטרנט והכשיר עשרות אלפי מורים.

החזון של מטח הוא לקדם את החינוך בישראל ולהעניק לכל תלמיד הזדמנות ללמוד בסביבת למידה מתקדמת, המשלבת טכנולוגיה ופדגוגיה עדכניות ועשירות בתוכן איכותי - סביבת למידה שתציב את התלמידים בחזית הידע ותכין אותם למאה ה-21 כאזרחים תורמים מבחינה יצרנית, ערכית וחברתית

חוש"ן - חינוך ושינוי

חוש"ן - חינוך ושינוי הוא מרכז החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל, הפועל בנושאים של נטייה מינית וזהות מגדרית.

חושן הוא ארגון ארצי, המושתת על פעילות של כ-250 מתנדבי ומתנדבות הארגון. מטרותיו הן שינוי עמדות שליליות כלפי להט"בים ויצירת סביבה בטוחה ופתוחה כלפי מיעוטים מיניים ומגדריים.

כמו כן הארגון פועל לפיתוח מודעות ומתן כלים לצוותים חינוכיים ועובדים מקצועיים שונים, על ידי העמקת הידע התאורטי והמקצועי בנושא נטייה מינית וזהות מגדרית.

פעילות חושן זוכה לתמיכת משרד החינוך ולהכרה רשמית של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) של המשרד. החל משנת 2017 מתוקצבת פעילותו על ידי משרד החינוך.

בשנת 2016 זכה הארגון בפרס קרן יו"ר הכנסת.

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

באופן זה ניתן לראות את החינוך כמצבור של פעולות מכוונות, המשפיעות על התנהגות האדם ועל עצוב אישיותו.

הוראה עם מטה-קוגניציה מכוונת לעיצוב תודעת האדם ופיתוח דרכי החשיבה שלו.

הפדגוגיה היא תורת החינוך והיא חוקרת את השיטות באמצעותן ניתן להשיג את מטרת החינוך בצורה הטובה ביותר.

חינוך בישראל

מערכת החינוך בישראל מבוססת בעיקר על מערכת החינוך שהקים היישוב מראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה הוקם משרד משרד החינוך, ונחקקו חוקים המסדירים את מערכת החינוך, בהם חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 וחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953. בשנת 2013 השקיעה ישראל בחינוך כ-10% מהתל"ג.

משרד החינוך מפקח על בתי הספר באמצעות מפקחים ומורים בתפקידי הדרכה. רוב ההוצאה על חינוך (72.5%) היא עלות העבודה. בשנת 2011 87% משירותי החינוך ניתנו במוסדות חינוך של הממשלה, הרשויות המקומיות ומלכ"רים שרוב המימון שלהם ממשלתי כדוגמת רשת אורט ועמל.

מורה

מורה הוא אדם העוסק בהוראה. המורה אחראי על הלמידה של תלמידיו כחלק מתהליך החינוך.

לרוב המורה מועסק במסגרת כיתה של בית ספר השייך לחינוך פורמלי.

מידענות

מֵידְעָנוּת (באנגלית: Information science; המוכרת גם כ"לימודי מידע") היא עיסוק מקצועי, שעיקרו שימוש מושכל במידע, על סוגיו וייצוגיו השונים, לצורך השגת יעד מוגדר. במאה ה-21, מדובר בפעילות של איתור, עיבוד וניהול מידע באמצעות מחשבים ורשתות מחשבים ובעיקר רשת האינטרנט.

העוסק בתחום מכונה "מידען" (וברבים, "מידענים"). עיקר עבודתם של המידענים הוא בניהול של מידע, תחום ההולך וגדל, במיוחד בארגוני היי-טק בימינו.

משרד התרבות והספורט

משרד התרבות והספורט הוא משרד ממשלתי בישראל.

במשך שנים רבות טופלו בממשלות ישראל נושאי התרבות והספורט במסגרת משרד החינוך והתרבות. במסגרת הממשלה ה-25 הועברו תחומי התרבות והספורט למשרד המדע והטכנולוגיה, ששמו שונה למשרד המדע והאמנויות. לאחר הקמת ממשלת ישראל העשרים ושבע המשרד פורק ותחומי פעילותו פוזרו בין משרדי הממשלה השונים. בממשלה ה-28, שבראשות אהוד ברק, עברו נושאים אלה למשרד המדע והטכנולוגיה, ששינה את שמו ל"משרד המדע, התרבות והספורט". בממשלה ה-32, שבראשותו של בנימין נתניהו, פוצלו נושאי התרבות והספורט למשרד חדש, בשם משרד התרבות והספורט. בשנת 2016 הועברה לשכת השרה לירושלים. מטה המשרד שוכן ברחוב המסגר 14, תל אביב-יפו.

בראש משרד התרבות והספורט עומדת השרה מירי רגב.

תפקידי המשרד הם:

אחריות על כלל הפעילות התרבותית בישראל, באמצעות מינהל התרבות. בין היתר מדובר על קולנוע, תיאטרון, מוזיקה, מחול ואמנויות נוספות.

אחריות על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל, באמצעות מינהל הספורט. בתחום זה נכללים בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה.

ספר לימוד

ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי. ספרי לימוד נמצאים בשימוש נרחב בכל רמות הלימוד, החל מכיתה א' בבית הספר היסודי ועד לתארים מתקדמים באוניברסיטה. כן משמשים ספרי לימוד בקורסים להכשרה מקצועית ובמסגרות לימוד נוספות.

ספר לימוד הנכתב לשימוש במסגרת פורמלית, כגון בית ספר יסודי, נכתב בהתאם לתוכנית הלימודים שבה נועד להשתלב. פעמים רבות נקבע בספר כזה לאיזה תוכנית לימודים נועד (למשל: לכיתה ב' בבית ספר ממלכתי-דתי). בהתאם לכך, ספרי לימוד לבית הספר היסודי ולבית הספר התיכון נכתבים ויוצאים לאור בכל מדינה בנפרד, בהתאם לשפתה של המדינה ולתוכניות הלימודים בה. באוניברסיטאות יש תפוצה רחבה לספרי לימוד בינלאומיים, כאלה המשמשים במדינות רבות. ספרי לימוד אלה נכתבים באנגלית (או בשפה אחרת בעלת תפוצה רחבה), ולעיתים הם מתורגמים לשפות נוספות.

תלמיד

תלמיד הוא אדם שלומד, בין אם זה נעשה בעזרת מורים או חונכים ובין אם זה נעשה באופן עצמאי, כלומר באופן אוטודידקטי. התלמידים הלומדים ממורים נחלקים לאלו הלומדים במסגרת ממוסדת כלשהי, וללומדים במסגרות אחרות (למשל לימודי בית או חניכה אישית). את הידע הנלמד נהוג לבדוק בעזרת מבחן, אשר נועד לשקף את ההישגים האקדמיים של התלמיד.

המונח תלמיד משמש גם לציון ממשיך דרכו של אדם כלשהו, אשר שימש כמוביל דרך בתחום מסוים. לדוגמה: בתחום הפסיכולוגיה מלאני קליין נחשבת לתלמידתו של זיגמונד פרויד.

תעודת בגרות

תעודת בגרות היא תעודה מטעם משרד החינוך של ישראל המעידה על מילוי הדרישות הלימודיות להצלחה בבחינות הבגרות הנערכות בדרך כלל בבתי ספר תיכוניים בישראל. תעודת הבגרות היא מדד פורמלי נפוץ להשכלה ברמה תיכונית של אדם במדינת ישראל. שימושה העיקרי של תעודת הבגרות הוא כמדד להערכת התאמתו של אדם ללימודי תואר ראשון בישראל וכחלק מתנאי הקבלה. לעיתים קרובות משוקלל הציון הממוצע של תעודת הבגרות יחד עם ציון הבחינה הפסיכומטרית והציון המשוקלל של שניהם משמש לקביעת הקבלה. יצוין כי קיימות גם אפשרויות קבלה לתואר ראשון ללא תעודת בגרות.

נושאי הלימוד הנדרשים לתעודה מוגדרים ב"יחידות לימוד" המאפיינות הן את מידת ההעמקה במקצוע, רמת קושי הבחינה והן את מספר שעות הלימוד באותו המקצוע. טווח הרמות למקצועות השונים הוא בדרך כלל בין 1 יחידת לימוד ל־5 יחידות לימוד. במקרים רבים, היקף הלימודים ליחידת לימוד אחת מוערך בכ־90 שעות לימוד בכיתה. מי שלא ניגש לבחינות הבגרות (או ניגש רק לחלק מהבחינות הדרושות) וסיים 12 שנות לימוד, זכאי לתעודה ממשרד החינוך הנקראת "תעודת גמר תיכון".

מעסיקים בשוק העבודה דורשים לעיתים תעודת בגרות, כחלק מתנאי הקבלה למקום העבודה.

משרדי ממשלות ישראל
משרד ראש הממשלהמשרד האוצרמשרד האנרגיהמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוי והשיכוןמשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץ • משרד החינוך • משרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד ירושלים ומורשתמשרד הכלכלה והתעשייהמשרד המדע והטכנולוגיההמשרד לענייני מודיעיןמשרד המשפטיםהמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברהמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםמשרד העלייה והקליטהמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגלילהמשרד לשוויון חברתיהמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזורימשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד התפוצותמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורט

משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד האספקה והקיצובמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורףמשרד ההסברה

סמל מדינת ישראל
שרי החינוך בממשלות ישראל
זלמן שזרדוד רמזדוד בן-גוריוןבן-ציון דינורזלמן ארןאבא אבןיגאל אלוןאהרן ידליןזבולון המריצחק נבוןיצחק שמירזבולון המרשולמית אלונייצחק רביןאמנון רובינשטייןיצחק לוייוסי שרידאהוד ברקלימור לבנתמאיר שטריתיולי תמירגדעון סערשי פירוןבנימין נתניהונפתלי בנטבנימין נתניהורפי פרץ סמל מדינת ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.