משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

היסטוריה

Universita meshuderet
מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת"

בשנת 1959, בעידודו של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון. הוקם גוף שירכז את הנושא - ההוצאה לאור. לצד מכתבים רשמיים של משרדים ממשלתיים, יצאו תחת ידי ההוצאה גם ביטאונים ועיתונים כמו מערכות, ביטאון חיל האוויר ואפילו במחנה. שלוש שנים מאוחר יותר, הציע הסופר ד"ר מרדכי נאור להפוך את הגוף להוצאת ספרים. כמה שבועות מאוחר יותר נולד הספר הראשון של נאור ושל ההוצאה, כאן השיריונים. במשך השנים היא הוציאה לאור ספרים במגוון תחומים, ובהם היסטוריה של עם ישראל, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, היישוב היהודי בארץ ישראל לדורותיו, תולדות הציונות, סוגיות ביטחון והגנה, טבע ונוף בארץ ישראל, יהדות ופילוסופיה יהודית, המזרח התיכון ושאלת הסכסוך הישראלי-ערבי ועוד. ספרים לדוגמה: מסיפורי ארץ אהבתי, החי והצומח של ארץ ישראל, מי שחלם, ספר המופת-אנשי מופת ומעש בישראל, זה היה סודי ביותר, אקח אותך לשם ועוד.

בשנת 1962 נוסדה במסגרת ההוצאה ספריית תרמיל, שפרסמה ספרות מופת בספרי כיס. ספרי הסדרה זכו להצלחה רבה, אך לאחר שחלה ירידה במכירות נסגרה הסדרה בשנת 1993.

סדרה בולטת נוספת היא סדרת אוניברסיטה משודרת, שבמסגרתה יצאו לאור, מאז שנת 1977, 320 ספרים המבוססים על הרצאות שניתנו בסדרה זו במסגרת "גלי צה"ל".

ההוצאה לאור של משרד הביטחון סיפקה שירותי הפצה גם לפרסומים של משרדי ממשלה אחרים, ובפרט היא הפיצה את "רשומות".

במהלך 50 שנות פעילותה יצאו לאור בהוצאה כאלפיים כותרים.

סגירת ההוצאה

באוגוסט 2005, 50 שנה אחרי שנוסדה, החליטה הממשלה לסגור את ההוצאה לאור, משום שבפעולתה הצטבר במשך השנים גרעון של 18.6 מיליון שקל[1]. ב-31 בדצמבר 2008 נסגרה ההוצאה לאור של משרד הביטחון. מלאי הספרים שלה הועבר למחסן בצריפין, ונפסקה הפקתם של ספרים שהיו בעיצומו של תהליך הוצאה לאור.

באוקטובר 2010 זכתה מודן הוצאה לאור במכרז לרכישת מה שנותר מהוצאת משרד הביטחון, וכן להפקת ספרים עבור משרד הביטחון והפצתם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יואב שטרן, ספק רב בנחיצות הוצאת הספרים במשרד הביטחון, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2005
אוניברסיטה משודרת

אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977. רוב הקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. נכון לשנת 2013 פורסמו בסדרה 400 כותרים שנמכרו ב-750 אלף עותקים.

את הסדרה יזם בשנת 1977 מרדכי נאור. קדמה לה סדרת תוכניות של אוניברסיטה משודרת לעם בקול ישראל, בראשית שנות ה-60.

ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה תרצה יובל (לימים תרצה יובל־אלחנתי) ועמדה בראש הפרויקט, שהפך למפעל חייה, עד לפטירתה ב-27 בדצמבר 2000. לאחר פטירתה נקראה הסדרה על שמה. על מפעל זה הייתה מועמדת לקבלת פרס ישראל.בשנים 2001–2013 עמד בראש הפרויקט ד"ר חגי בועז.

עם המרצים הבולטים שהשתתפו בסדרה נמנים הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, מיכאל הרסגור, ירמיהו יובל, אסא כשר ורבים אחרים, כמעט כולם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל.

ההרצאות ניתנות במסגרת סמסטריאלית, בכל סמסטר מוצגים ארבעה או חמישה נושאים (בימים ראשון עד חמישי), שבכל אחד מהן כ-13 משדרים בני חצי שעה, המשודרים, נכון ל-2016, בשעות הערב (20:30); בעבר שודרה כל הרצאה פעמיים, הפעם הנוספת בשעות הבוקר (06:30).

נושאי האוניברסיטה המשודרת נלקחים מכל תחומי הדעת, אך ניכרת בהם העדפה לנושאים בתחום מדעי החברה ומדעי הרוח. גם מדעי החיים זוכים לכיסוי סביר, אך בתחומי ההנדסה, המתמטיקה ומדעי המחשב ניכר מיעוט הנושאים, קרוב לוודאי כיוון שתחומים אלה קשים יותר להעברה בצורה מילולית בלבד.

במרץ 2015 שינתה הסדרה את אופיה, ובמקום הרצאות מתקיימת בה שיחה בין מגיש לאיש אקדמיה. מגישי הסדרה הם ליעד מודריק, בן שני וקובי מידן.

ארכיאולוגיה ימית, פרקי מבוא

ארכיאולוגיה ימית, פרקי מבוא, ספרו של ד"ר אבנר רבן בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, ספריית האוניברסיטה המשודרת 1987, עוסק בארכאולוגיה ימית - תחום מדעי העוסק בחשיפת שרידי העבר בערי נמל וביישובים ששכנו לחוף הים, וכן בשרידים הנמצאים מתחת לפני הים כגון ספינות טרופות. דיסציפלינה זו בארכאולוגיה עוסקת גם בכל הנושאים הקשורים לסחר ימי, תקשורת ימית, לוחמה ימית, כלכלה ותעשייה הקשורה לנמלים, וכן ביחסי גומלין שבין מרכזי תרבות רחוקים. הספר מתאר את השיטות והטכניקות שבן משתמשת הארכאולוגיה הימית.

ביטחון לאומי

ביטחון לאומי הוא יכולתה של אומה להגן על אזרחיה ועל ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים, כגון ארגוני טרור ומדינות עוינות. הביטחון הלאומי מושתת על שלל מרכיבים המקנים למדינה את היכולת להגן על עצם קיומה, על עצמאותה, על חיי תושביה, על שלמותה הטריטוריאלית, על ביטחון הפנים שלה, על מעמדה בקרב אומות העולם, על המאזן הדמוגרפי, על התפיסה האידאולוגית ועל הביטחון היומיומי בגבולות.

בתי כנסת קדומים בארץ ישראל (ספר)

בתי כנסת קדומים בארץ־ישראל הוא ספר המסכם מחקר על יותר מ-200 בתי כנסת שהיו קיימים בתחומי ארץ ישראל. הספר נכתב ונערך ברובו על ידי צבי אילן, שנפטר בטרם יצא הספר לאור, את העריכה השלימו כמה מידידיו, אשר שמותיהם מופיעים בהקדמה לספר.

מחקר בתי כנסת קדומים היה גולת הכותרת של פעילותו המדעית של צבי אילן בתור ארכאולוג. וספר זה הוא הפרסום המקיף ביותר שפרסם בנושא. הספר כולל מידע על 200 בתי כנסת ידועים ומובאת בו רשימה של 60 בתי כנסת משוערים נוספים. לכל אחד מבתי הכנסת מצוינים מיקומו ובמידה והשרידים הועברו למקום אחר גם האתר בו הם מוצגים, המקורות הקשורים בהם וכן חשיפת המיקום של המחזיקים בעתיקות. בכך הוא מאפשר למבקרים לראות את השרידים גם אם הם לא מצוים במקומם הטבעי.

גרשון ריבלין

גרשון ריבלין (20 באפריל 1914 - 27 במאי 1994) היה העורך הראשי של הוצאת "מערכות" בשנים 1967–1973, לאחר שבמשך שנים רבות היה סגן העורך הראשי. היה מומחה להיסטוריה צבאית של המחתרות העבריות בתקופת המנדט, מלחמת העצמאות והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של דוד בן-גוריון ו"ספר תולדות ההגנה".

דוד פלוסר

פרופ' דוד פְלוּסֶר (Flusser;‏ 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה. בן דודו של וילם פלוסר.

הזר

הזר (בצרפתית L'Étranger) הוא רומן מאת אלבר קאמי שיצא לאור בפריז ביולי 1942. הספר מספר בגוף ראשון את קורותיו של מרסו, צעיר צרפתי החי באלג'יר ומתפרנס מעבודה כפקיד. הרומן הוא ביטוי ספרותי לתורת האקזיסטנציאליזם של קאמי. הספר תורגם לעברית על ידי אהרן אמיר ויצא בהוצאת משרד הביטחון בשנת 1964; בשנת 1985 יצא בהוצאת עם עובד, בתרגומה של אילנה המרמן.

הספר נבחר במקום ראשון ברשימת 100 הספרים של המאה של לה מונד.

החי והצומח של ארץ ישראל

החי והצומח של ארץ ישראל – אנציקלופדיה שימושית מאוירת היא האנציקלופדיה לידיעת הטבע המקיפה ביותר שנכתבה על בעלי החיים והצומח בארץ ישראל. האנציקלופדיה נכתבה לציבור הרחב וקבעה לראשונה, בעזרת האקדמיה ללשון העברית, מאות שמות עבריים לבעלי חיים וצמחים בישראל.

הפחתה

בגאולוגיה, הפחתה היא תהליך המתרחש בגבול סגירה, בו חודר לוח אוקייני אל מתחת לליתוספירה של לוח שכן. מקטע המפגש בין שני הלוחות נקרא אזור הפחתה. אזורים אלה מועדים לאסונות טבע, בעיקר לרעידות אדמה, לצונמי ולהתפרצויות געשיות.הפחתה היא הכוח המניע תהליכים טקטוניים, ובלעדיה לא תוכל להתרחש תנועה של לוחות. עד תחילת המאה ה-21 נצפתה הפחתה בכדור הארץ בלבד, אולם ניתן לפרש תוואים באירופה – ירחו של צדק – כתוצרים של פעילות טקטונית.המונח הפחתה בעברית נטבע כנראה על ידי פרופ' רפי פרוינד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

הקץ לנשק

הקץ לנשק (באנגלית: A Farewell to Arms) הוא רומן אוטוביוגרפי למחצה שכתב ארנסט המינגוויי בשנת 1929 המספר על חוויותיו כחייל אמריקני בחזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה. הרומן יצא לאור במקור בארצות הברית בשפה האנגלית. הוא מורכב מחמישה ספרים וכולל 41 פרקים.

כל מקום ואתר

כל מקום ואתר הוא לקסיקון לידיעת הארץ, הערוך בסדר אלפביתי וכולל מידע בסיסי על כל היישובים ומרבית האתרים בעלי החשיבות (אתרים ארכאולוגיים, אתרי טבע ונוף, נחלים, מעיינות, שמורות טבע, נקודות ציון בעלות ערך היסטורי ועוד) בארץ ישראל. המידע לגבי כל מקום ואתר, הכולל נתונים גאוגרפיים, היסטוריים ודמוגרפיים, מועבר בדרך תמציתית, על ידי טקסט קצר ושורת סמלים ליד שם הערך.

בשנים 1953–1967 ראו אור חמש מהדורות של פנקס הכיס להכרת הארץ לחייל "כל מקום" שהופיע בהוצאת ענף השכלה באכ"א (ובהמשך גם ב"מערכות") ביוזמתו של קצין חינוך ראשי אהרן זאב.‫

בשנת 1978 יזם ברוך שראל מהדורה שישית, מורחבת ומעודכנת, של הספרון לציבור הרחב. המדריך, בשם כל מקום ואתר: מדריך שלם להכרת הארץ, ראה אור בהוצאת משרד הביטחון והוצאת כרטא. למדריך זה ראו אור מספר מהדורות מעודכנות במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90, חלקן נמכרו במארז פלסטיק שהכיל בנוסף למדריך גם מפות ארץ ישראל בקנה מידה 1:170,000.

בנוסף לעדכון פרטים, כגון גודל אוכלוסייה, בכל מהדורה, כלל העדכון גם הוספת ערכים על יישובים שהוקמו והסרת ערכים על יישובים שפונו ונהרסו ואתרים שחדלו להיות בשליטת ישראל. בהתאם לכך, עד החזרת חצי האי סיני נכללו במדריך גם יישובים יהודיים ומספר אתרים אחרים בסיני.

בשנת 2000 ערך זאב ענר מהדורה מספר שבע-עשרה של המדריך, מורחבת ומעודכנת, בשם כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל. המהדורה כללה לראשונה מפות 1:250,000 משולבות במדריך, מפות ערים מורחבות וצבעוניות, לוח תקופות בתולדות ארץ ישראל ומילון מונחים בארכאולוגיה ובתולדות ההתיישבות לצד עדכון, הרחבה ועריכה-מחדש של כל הערכים במדריך. גם מהדורה זו עודכנה פעמים אחדות, ומהדורה 20 יצאה לאור בשנת 2005.

מלחמה ללא אות

מלחמה ללא אות, ספרו של תא"ל משה (צ'יקו) תמיר, בעברו מפקד חטיבת גולני, אוגדת עזה וקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, עוסק בלחימת צה"ל בדרום לבנון (1982 - 2000). בספר מתאר תמיר את שירותו הצבאי כמפקד וכקצין בחטיבת גולני ובפיקוד הצפון. הספר ניתן בצה"ל כשי לבוגרי קורסי פיקוד בחיל הרגלים, ובהם קורס קצינים וקורס מפקדי כיתות, וללוחמי ומפקדי יחידות מובחרות.

מפקד גדוד

מפקד גדוד או בקיצור מג"ד, הוא תפקיד של קצין בצה"ל, העומד בראש גדוד לוחמים[דרושה הבהרה] בחי"ר, שריון, הנדסה קרבית, איסוף קרבי, תותחנים או יחידה מובחרת. בצה"ל מתייחס מונח זה למפקד יחידה הכפופה לחטיבה או לאגד. דרגתו של מפקד הגדוד היא בדרך כלל דרגת סגן-אלוף והוא גם השתלם בקורס מפקדי גדודים.

מפקד גדוד הוא הרמה השיפוטית הנמוכה ביותר בעלת סמכויות של "קצין שיפוט בכיר".

מפקדה

מפקדה היא מרכז פיקוד, שליטה ובקרה; מפקדה היא דרג הקובע מדיניות ונושא באחריות ההחלטות בתחום המדיניות. ניתן להבחין בין מפקדה (באנגלית - Headquarters) ובין מטה (באנגלית - Staff): מטה הוא דרג מתאם ואחראי לפיקוח על הגשמת המדיניות שנקבעה על ידי המפקדה.

מפקדה צבאית היא צומת בו מרוכז כל המידע המוקדם (מידע לוגיסטי, תוכניות מלחמה, הערכות מודיעין), המידע המתקבל בזמן אמת משדה הקרב, הערכות מומחים, מתבצעת עבודת המטה, בו מתקבלות ההחלטות האופרטיביות וממנו מועברות ההנחיות למפקדי השטח, ובמקביל דיווחים וקבלת הנחיות ממפקדה ממונה.

מפקדות מכונות בשמות שונים, בהתאם לתווך שבו הן פועלות. לדוגמה, חדר מלחמה (חמ"ל) ברמת הממשלה, מוצב הפיקוד העליון (מִצפ"ה) בצה"ל ברמת המטכ"ל, חדר מצב - במשרד החוץ, מוצב פיקוד ימי (מצפ"י) ברמת מפקד חיל הים, מרכז ידיעות קרב (מי"ק) בספינה וכדומה. חפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) ברמת היחידה הלוחמת, (באנגלית - Tac - Tactical HQ).

מפקדה של כוח לוחם יבשתי תמוקם בדרך-כלל בקו העורפי של החזית, במקום מוגן יחסית, מה שיאפשר סיורים של המפקדים הבכירים בשטחי הקרבות להתרשמות בלתי-אמצעית, מקום תדרוך והתייעצות למפקדי כוחות המשנה, התקפלות מהירה ללא אבידות במקרה של נסיגת הכוחות, הקמה מזורזת של המפקדה באזור חדש וחידוש השליטה בכוחות.

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

ספריית תרמיל

ספריית תרמיל הייתה סדרת ספרי כיס בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור ו"פרסומי קצין חינוך ראשי - ענף השכלה". הסדרה העמידה כמטרה להוציא ספרונים ממיטב הקלאסיקה העולמית והעברית, בפורמט קטן (שיכול להיכנס בקלות לכיסו של החייל) ובמחיר זול. קהל היעד של הסדרה היה חיילים, בדומה לסדרות דומות בארצות הברית ובבריטניה, שמטרתן הקניית תרבות ללא זיקה צבאית או ביטחונית. כ-200 ספרי הסדרה יצאו בין 1964 ל-1991 בעריכת ישראל הר. עם הספרים שיצאו ב"תרמיל" נמנים "השטן ודניאל ובסטר", מוות בוונציה", "בן איים" של ג'ק לונדון, "מיכאל קולהאס", "שמשון" של זאב ז'בוטינסקי וסיפורים מאת אלבר קאמי, בלזק, וולטר, ז'ורז' סימנון, שטפן צווייג, טולסטוי, צ'כוב, גי דה מופסאן וסופרים עבריים מקוריים כמשה שמיר, אהוד בן עזר, אהרון מגד, בנימין תמוז, נסים אלוני ופנחס שדה וקלאסיים כיוסף חיים ברנר, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ', נחום גוטמן ואחרים.

כל כותר הודפס במהדורה גדולה בת 10,000 עותקים. הספרים שווקו במחירי עלות לחיילים במסגרת השק"ם וכן לשוטרים ולמוסדות כגון בתי סוהר, בתי חולים ממשלתיים, פנימיות וספריות ציבוריות. עם השקת הסדרה נמכר ספרון בחצי לירה לחייל ובלירה לאזרח (כוח הקנייה של לירה אחת באותה עת היה חפיסת סיגריות "טיים" בשק"ם).

הכריכה הקדמית עטרה בציור, לרוב מאת הציירת אודרי ברגנר. בן זוגה, האמן יוסל ברגנר, הוא שהציע את השם "תרמיל". על כל כריכה אחורית הודפסה, בגודל אות זעיר, ביוגרפיה של הסופר וסקירה של הסיפור מאת ישראל הר. בחלק העליון של הכריכה הודפסה הססמה:

ארבעת הספרים הראשונים שהופיעו בספריית תרמיל היו מהדורות שניות. הספר שנבחר לחנוך את הסדרה היה "קולומבה" מאת פרוספר מרימה בתרגום שאול גורדון; אחריו הופיעו "פרשיות נעלמות שטרם פורסמו" שעיבד וכתב ישעיהו לביא (ביחד עם "בים, בדרך המחתרת; פרשיה נעלמת מימי ההעפלה" מאת אריה אליאב), "לונה; אדם: שני סיפורי אהבה מיוחדים" מאת יהודה בורלא ו"היהלום של הרג'ה" מאת רוברט לואיס סטיבנסון בתרגום משה בן-אליעזר. אחריהם ראו אור "הזר" מאת אלבר קאמי בתרגומו של אהרן אמיר (התרגום העברי הראשון ליצירה זו), "סיפורי סניגור" מאת אהרן חטר-ישי, "קולונל שאבר" מאת אונורה דה באלזאק בתרגום יצחק שנהר, "אמוק: סיפור אהבתו הסודית והאומללה של רופא" מאת שטפן צווייג בתרגום שמעון הלקין, "המזל שיחק לי: הרפתקאות, מיסתורין, אהבה" מאת ג'וזף קונרד בתרגום משה בן-אליעזר ושני סיפורים יפניים בתרגום אהרן אמיר: "רובה ציד" ליאסושי אינואה ו"האידיוטית" לאנגו סקגוצ'י .

בהמשך ראו אור תרגומים נוספים מן הספרות הכללית (ספרות מופת וספרות קלה) והספרות היהודית, לרבות ספרות יידיש, וכן כותרים מן הספרות העברית.

בשנת תשל"ט 1978 הופיע הקובץ "מאה שירים לחיל" שבחרו מנחם ברינקר, חיים גורי ועזרא פליישר.בשנת 1970 יצא עיתון "דבר" במבצע להחתמת אזרחים על מנוי עבור חיילים לגיליון יום שישי של העיתון ולספר של "תרמיל" מדי חודש, והחתים אלפי מנויים.

לאחר שנות שיא בשנות השישים והשבעים, חוסר התאמה לטעם הקהל המשתנה, שינוי מבנה שוק הספרים בישראל ועיצובם המיושן של הספרונים הביאו לירידה ניכרת במכירות.

בין השנים 1982 ל-1984 יצאה סדרה של שישה קובצי סיפורים תחת השם "תרמיל קלסיקה". כרך א': צ'כוב, אוסקר ויילד, הנרי ג'יימס; כרך ב': גוגול, פְלוֹבֵּר, ג'ק לונדון; כרך ג': דוסטויבסקי, פלובר, ג'וזף קונרד; כרך ד': רוברט לואיס סטיבנסון, פון קלייסט, פושקין; כרך ה': ויליאם פוקנר, קסנופון, גי דה מופסן, תיאודור רוזוולט, ליוויוס, רודיארד קיפלינג; כרך ו': ויקטור הוגו, סטנדל, יוליוס קיסר, ת"א לורנס, ורגיליוס, צ'רצ'יל. ב-1991 הפסיקה ההוצאה להוציא ספרים בעצמה. ב-1993 נעשה ניסיון אחרון להתמקד ברכישת זכויות הפצה של ספרות קלאסית, שכבר יצאה לאור בהוצאות ספרים אחרות. במסגרת זו יצאו שבעה ספרים, בהם "כרוניקה של מוות ידוע מראש" לגבריאל גרסיה מרקס, "מיכאל שלי" לעמוס עוז, "תעתועון" ליצחק בן נר ו"הזהו אדם" לפרימו לוי, בפורמט זול לחיילים בסיסמה "מיטב הספרות העכשווית במחיר שווה לכל חייל וחיילת". לאחר כישלון סדרה זו, הופסקה פעילות הספרייה.

בשנת 2002 חדשה הוצאת בבל את הוצאת הספרונים (חלקם מקטלוג "תרמיל" הוותיק וחלקם יוזמות חדשות), בעריכת חיים פסח,: בסדרה המחודשת הופיעו כ 30 ספרונים, מקור ותרגום, חלקם חידושים של ספרונים קודמים בתרגום מחודש למשל, סבסטופול של לב טולסטוי בתרגומו הקלאסי של יעקב שטיינברג, תרגומים יזומים חדשים, למשל, הפרקליט זכוכית מאת מיגל דה סרוואנטס בתרגומה של פביאנה חפץ, קלסיקה עברית שלא ראתה אור בתרמיל הישנה, למשל עד מוות של עמוס עוז או ספרי מקור חדשים, למשל, חיבוק דב של שולמית לפיד. אולם ההוצאה לא הצליחה לתמחר את הספרונים במחיר שיהיה נמוך מספיק על מנת להצדיק רכישת ספרון דקיק על ידי הציבור, והסדרה לא האריכה ימים.

עמנואל הראובני

עמנואל הראובני הוא חוקר ארץ ישראל וסופר שכתב עשרות ספרים על ידיעת הארץ, היסטוריה וגאוגרפיה של ארץ ישראל, מורשת קרב, טיולים, ובכללם: "קום התהלך בארץ" ו"לקסיקון ארץ ישראל". מתגורר במיתר.

פלוגה ד

"פלוגה ד'", ספרו של רא"ל מרדכי גור, בעברו הרמטכ"ל העשירי של צה"ל ושר, מתאר את מסלול ההכשרה והפעילות המבצעית שחוו אנשי הפלוגה עליה פיקד, היא פלוגה ד' בגדוד הצנחנים 890, בעת תקופת פעולות התגמול ומבצע קדש. הספר יצא לאור בשנת 1977, ונכתב בעת שגור שימש כראש המטה הכללי. בספר נזכרים בין היתר מאיר הר-ציון, אפרים חירם, אריק שרון, צבי עופר, טוביה שפירא, לוי חופש, רפול, משה (סטמפל'ה) פלס ואהרן דוידי. הספר ניתן בצה"ל כשי לבוגרי קורסי פיקוד בחיל הרגלים, ובהם קורס קצינים וקורס מפקדי כיתות, וללוחמי ומפקדי יחידות מובחרות.

שדה קרב

שדה קרב, במשמעותו המקורית - שטח קרקעי שבו צבאות נפגשים ונלחמים זה בזה, ובהשאלה - שטח זרוע הרס, פצועים והרוגים. במשמעותו המורחבת - זירה שבה נערכים קרבות עיוניים, וירטואליים או ממשיים. למשל, מדור הדעות בעיתון, יכול להוות 'שדה קרב' בין שתי אסכולות פילוסופיות.

ממונח זה נגזרים מונחי משנה כמו "שדה קרב עתידי" כשהכוונה למערכות נשק ומידע, שנמצאות בשלבי מחקר, תכנון ופיתוח וייתכן ותשמשנה במלחמות חזויות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.