משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל, אחריו משרד החינוך[2]. מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

משרד הביטחון
לוגו המשרד
Kirya 19122009
בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
מידע כללי
הקמה 1948
מנכ"ל/ית אודי אדם
ממשלה ישראל ממשלת ישראל
שר/ה בנימין נתניהו
18 בנובמבר 2018
תקציב 70 מיליארד ש"ח (2017)[1]
http://www.mod.gov.il

מערכת הביטחון

Flag of Israel Minister of Defence
דגלו הרשמי של שר הביטחון

מערכת הביטחון מורכבת משלושה אורגנים:

דרג מדיני -שר הביטחון

שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון ואת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות.

גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.

מערכת צבאית - צבא הגנה לישראל

צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל (המטכ"ל) ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.

מערכת אזרחית

המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון: רפא"ל, תומר והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל.

שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

משרד הביטחון ואגפיו

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

אגף התקציבים

אגף התקציבים (את"ק)[3] אחראי לתכנון, ניהול ובקרה של תקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשו היועץ הכספי לרמטכ"ל.

האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מול הכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מול משרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון.

אגף הכספים

אגף הכספים (אכ"ס)[4] מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בארץ ובחו"ל. האגף הוקם בשנת 1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גם חשב משרד הביטחון.

בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.

מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)

מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בארץ ובחו"ל, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת 1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים של צה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון.[5]

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסיםראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, בניהול תביעות וביטוח במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.

תפקידי האגף

  • רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
  • ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו .
  • ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
  • פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
  • ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
  • מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
  • מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
  • ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
  • מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

יחידות סמך ותאגידים ממשלתיים

תחת אחריות המשרד ומשרד האוצר פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך

בניין

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאיכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון[6].

תקציב משרד הביטחון

ישראל היא בעלת תקציב הביטחון ה-15 בגובהו בעולם[7]. ושיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארצות הברית. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר[8]

הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן, בין היתר, פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה.

לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:

מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיוצא בזה.

התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.

פעילות שוטפת וביטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הביטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.

בקרה תקציבית

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.[9]

הרכב תקציב משרד הביטחון

על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות[10].

להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארצות הברית המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארצות הברית, היקף הסיוע לשנים 2028-2019 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארצות הברית. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.

חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח[10]

שר הביטחון

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מינהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מתוקף תפקידו.

ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון הנוכחי הוא בנימין נתניהו.

שרי הביטחון

מס' דיוקן שם
(תקופת חיים)
מפלגה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
1 Ben-Gurion דוד בן-גוריון

רה"מ ושר הביטחון
(1886–1973)

מפא"י ה' באייר ה'תש"ח כ"ב בשבט ה'תשי"ד 14 במאי 1948 26 בינואר 1954 הממשלה הזמנית
ממשלת ישראל הראשונה
ממשלת ישראל השנייה
ממשלת ישראל השלישית
ממשלת ישראל הרביעית
2 Pinhas Lavon פנחס לבון

(1904–1976)

כ"ב בשבט ה'תשי"ד כ"ט בשבט ה'תשט"ו 26 בינואר 1954 21 בפברואר 1955 ממשלת ישראל החמישית
ממשלת ישראל השישית
(1) Ben-Gurion דוד בן-גוריון

רה"מ ושר הביטחון
(1886–1973)

כ"ט בשבט ה'תשט"ו ד' בתמוז ה'תשכ"ג 21 בפברואר 1955 26 ביוני 1963
ממשלת ישראל השישית
ממשלת ישראל השביעית
ממשלת ישראל השמינית
ממשלת ישראל התשיעית
ממשלת ישראל העשירית
3 Portrait of prime minister Levy Eshkol. August 1963. D699-070 לוי אשכול

רה"מ ושר הביטחון
(1895–1969)

ד' בתמוז ה'תשכ"ג כ"ג באייר ה'תשכ"ז 26 ביוני 1963 2 ביוני 1967 ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
המערך
מפא"י
ממשלת ישראל השלוש עשרה
4 Mosche Dajan משה דיין

(1915–1981)

רפ"י כ"ג באייר ה'תשכ"ז י"ג בסיוון ה'תשל"ד 2 ביוני 1967 3 ביוני 1974
העבודה
המערך
העבודה
ממשלת ישראל הארבע עשרה
ממשלת ישראל החמש עשרה
ממשלת ישראל השש עשרה
5 Shimon Peres שמעון פרס

(1923–2016)

י"ג בסיוון ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 ממשלת ישראל השבע עשרה
6 פרופ' שלמה אקשטיין ועזר ויצמן (24519769611) (cropped) עזר ויצמן

(1924–2005)

הליכוד
חרות
ד' בתמוז ה'תשל"ז י"א בסיוון ה'תש"ם 20 ביוני 1977 26 במאי 1980 ממשלת ישראל השמונה עשרה
7 Menachem Begin, Andrews AFB, 1978 מנחם בגין

רה"מ ושר הביטחון
(1913–1992)

י"א בסיוון ה'תש"ם ה' באב ה'תשמ"א 26 במאי 1980 5 באוגוסט 1981
8 Ariel Sharon Headshot אריאל שרון

(1928–2014)

ה' באב ה'תשמ"א א' באדר ה'תשמ"ג 5 באוגוסט 1981 14 בפברואר 1983 ממשלת ישראל התשע עשרה
(7) Menachem Begin, Andrews AFB, 1978 מנחם בגין

רה"מ ושר הביטחון
(1913–1992)

א' באדר ה'תשמ"ג י' באדר ה'תשמ"ג 14 בפברואר 1983 23 בפברואר 1983
9 Moshe Arens משה ארנס

(1925–2019)

לא היה חבר כנסת י' באדר ה'תשמ"ג ט"ז באלול ה'תשמ"ד 23 בפברואר 1983 13 בספטמבר 1984
ממשלת ישראל העשרים
10 Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11) יצחק רבין

(1922–1995)

המערך
העבודה
ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ח באדר ה'תש"ן 13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990 ממשלת ישראל העשרים ואחת
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
ממשלת ישראל העשרים ושלוש
11 Wiki Pri-minister Itzchak Shamir יצחק שמיר

רה"מ ושר הביטחון
(1915–2012)

הליכוד י"ח באדר ה'תש"ן י"ח בסיוון ה'תש"ן 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990
(9) Moshe Arens משה ארנס

(1925–2019)

י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
(10) Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11) יצחק רבין

רה"מ ושר הביטחון
(1922–1995)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב י"ב בחשוון ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 4 בנובמבר 1995 ממשלת ישראל העשרים וחמש
(5) Shimon Peres שמעון פרס

רה"מ ושר הביטחון
(1923–2016)

י"ב בחשוון ה'תשנ"ו א' בתמוז ה'תשנ"ו 4 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996
ממשלת ישראל העשרים ושש
12 Yitzhak Mordechai (cropped) יצחק מרדכי

(1944–)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
א' בתמוז ה'תשנ"ו ח' בשבט ה'תשנ"ט 18 ביוני 1996 25 בינואר 1999 ממשלת ישראל העשרים ושבע
(9) Moshe Arens משה ארנס

(1925–2019)

לא היה חבר כנסת י' בשבט ה'תשנ"ט כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 27 בינואר 1999 6 ביולי 1999
13 Ehud Barak Face אהוד ברק

רה"מ ושר הביטחון
(1942–)

ישראל אחת
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ממשלת ישראל העשרים ושמונה
14 Fuad בנימין בן אליעזר

(1936–2016)

י"ב באדר ה'תשס"א כ"ז בחשוון ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
העבודה-מימד
העבודה
15 Shaul Mofaz שאול מופז

(1948–)

לא היה חבר כנסת כ"ט בחשוון ה'תשס"ג ו' באייר ה'תשס"ו 4 בנובמבר 2002 4 במאי 2006
ממשלת ישראל השלושים
16 Amir Peretz, 2006 עמיר פרץ

(1952–)

העבודה-מימד
העבודה
ו' באייר ה'תשס"ו ב' בתמוז ה'תשס"ז 4 במאי 2006 18 ביוני 2007 ממשלת ישראל השלושים ואחת
(13) Ehud Barak Face אהוד ברק

(1942–)

ב' בתמוז ה'תשס"ז ז' בניסן ה'תשע"ג 18 ביוני 2007 18 במרץ 2013
העבודה
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
העצמאות
17 Msc52 14feb16 3675 משה יעלון

(1950–)

הליכוד - ישראל ביתנו
הליכוד
ז' בניסן ה'תשע"ג י"ד באייר ה'תשע"ו 18 במרץ 2013 22 במאי 2016 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
הליכוד
ממשלת ישראל השלושים וארבע
מ"מ Benjamin-Netanyahu-0026 בנימין נתניהו

רה"מ וממלא מקום שר הביטחון
(1949–)

י"ד באייר ה'תשע"ו כ"ב באייר ה'תשע"ו 22 במאי 2016 30 במאי 2016
18 Avigdor Lieberman 2017 אביגדור ליברמן

(1958–)

ישראל ביתנו כ"ב באייר ה'תשע"ו י' בכסלו ה'תשע"ט 30 במאי 2016 18 בנובמבר 2018
19 Benjamin-Netanyahu-0026 בנימין נתניהו

רה"מ ושר הביטחון
(1949–)

הליכוד י' בכסלו ה'תשע"ט מכהן 18 בנובמבר 2018 מכהן

סגני שר הביטחון

דיוקן שם
(תקופת חיים)
מפלגה סגן לשר תחילת כהונה סוף כהונה ממשלה
Shimon Peres, WJC Plenary Assembly, 2009 שמעון פרס

(1923–2016)

מפא"י דוד בן גוריון 21 בדצמבר 1959 25 במאי 1965 ממשלת ישראל התשיעית
ממשלת ישראל העשירית
לוי אשכול ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
המערך
מפא"י
Dinstein zvi צבי דינשטיין

(2012-1926)

17 בינואר 1966 5 ביוני 1967 ממשלת ישראל השלוש עשרה
משה דיין
Mordechai zipori מרדכי צפורי

(2017-1924)

הליכוד
חרות
עזר ויצמן 28 ביוני 1977 10 באוקטובר 1983 ממשלת ישראל השמונה עשרה
מנחם בגין
אריאל שרון ממשלת ישראל התשע עשרה
מנחם בגין
משה ארנס
Bundesarchiv B 145 Bild-F077436-0025, Bonn, BMI, Staatssekretär mit Minister aus Israel מיכאל דקל

(1994-1920)

יצחק רבין 3 בדצמבר 1985 22 בדצמבר 1988 ממשלת ישראל העשרים ואחת
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
הליכוד
Misrad habitahon עובדיה עלי

(1945–)

משה ארנס 8 ביולי 1991 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
Flickr - Israel Defense Forces - 10th IDF Chief of Staff Mordechai "Motta" Gur מרדכי גור

(1995-1930)

העבודה יצחק רבין 4 באוגוסט 1992 16 ביולי 1995 ממשלת ישראל העשרים וחמש
Ori or אורי אור

(1939–)

שמעון פרס 27 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 ממשלת ישראל העשרים ושש
Silvan Shalom סילבן שלום

(1958–)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
יצחק מרדכי 9 ביולי 1997 13 ביולי 1998 ממשלת ישראל העשרים ושבע
Efraim Sneh אפרים סנה

(1944–)

ישראל אחת
העבודה
אהוד ברק 5 באוגוסט 1999 7 במרץ 2001 ממשלת ישראל העשרים ושמונה
Dalia Rabin (cropped) דליה רבין-פילוסוף

(1950–)

הדרך החדשה בנימין בן אליעזר 7 במרץ 2001 1 באוגוסט 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
עבודה-מימד
העבודה
Misrad habitahon ויצמן שירי

(1956–)

12 באוגוסט 2002 2 בנובמבר 2002
Zevik Boim זאב בוים

(2011-1943)

הליכוד שאול מופז 5 במרץ 2003 18 בינואר 2006 ממשלת ישראל השלושים
קדימה
Efraim Sneh אפרים סנה

(1944–)

עבודה-מימד
העבודה
עמיר פרץ 30 באוקטובר 2006 17 ביוני 2007 ממשלת ישראל השלושים ואחת
Matan Vilnai מתן וילנאי

(1944–)

אהוד ברק 2 ביולי 2007 19 בינואר 2011
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
העבודה
העצמאות
Danny danon2 דני דנון

(1971–)

הליכוד - ישראל ביתנו
הליכוד
משה יעלון 19 במרץ 2013 16 ביולי 2014 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
הליכוד
Eli-Ben-Dahan-001 אלי בן דהן

(1954–)

הבית היהודי 19 במאי 2015 22 במאי 2016[11] ממשלת ישראל השלושים וארבע
אביגדור ליברמן 30 במאי 2016 3 באוקטובר 2019
בנימין נתניהו
הליכוד
אח"י
אח"י
ימינה
הבית היהודי
הבית היהודי – האיחוד הלאומי
הבית היהודי

מנכ"לי משרד הביטחון

מספר דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה הערה
1 Portrait of prime minister Levy Eshkol. August 1963. D699-070 לוי אשכול 1948
2 Eliezer peri.jpeg אליעזר פרי (פרלסון) 1948 1949
3 Pinchas Sapir 1955 פנחס ספיר 1949 1951
4 Misrad habitahon זאב שינד 1951 1952
5 Shimon Peres, WJC Plenary Assembly, 2009 שמעון פרס 1952 1959 כיהן כממלא מקום בשנה הראשונה (1952-1953)
6 AsherBarNatan אשר בן נתן 1959 1965 כיהן כממלא מקום לשנה (1960-1959)
7 The Sinai War Generals משה קשתי 1965 1970
8 Yeshayahu Lavie ישעיהו לביא 1970 1972
9 Radomsky defnse award 1973 יצחק עירוני 1972 1975
10 Pinchas Zusman פנחס זוסמן 1975 1978
11 Yosef Maa'yan יוסף מעין 1978 1981
12     אברהם בן יוסף 1981 1982
13 Misrad habitahon אהרון בית הלחמי 1982 1983
14 אלוף מנחם מרון מנחם מרון 1983 1986
15 David Ivry דוד עברי 1986 1996
16 Illan Biran אילן בירן 1996 1999
17 Amos Yaron עמוס ירון 1999 2005
18 יעקב תורן יעקב תורן 2005 2006
19 Gabi Ashkenazi5 גבי אשכנזי 2006 2007
20 Pinhas Buchrish פנחס בוכריס 2007 2010
21 Udi Shani at the Pentagon February 2012 אודי שני 2010 2013
22 Dan Harel (15562609626) (cropped) דן הראל אוגוסט 2013 מאי 2016
23 יו"ר תעש אלוף (מיל) אודי אדם אודי אדם מאי 2016 מכהן

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מוטי בסוק, תקציב הביטחון ב-2017: 70 מיליארד שקל לפחות, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2016
  2. ^ הסדנא לידע ציבורי, מפתח התקציב, next.obudget.org
  3. ^ אגף התקציבים באתר משרד הביטחון
  4. ^ אגף הכספים באתר משרד הביטחון
  5. ^ עמי רוחקס דומבה, ראשי אגפים חדשים במשרד הביטחון, ישראל דיפנס, 2 בפברואר 2017
  6. ^ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  7. ^ דוד וינברג, ‏"הסיוע לישראל מסייע לארה"ב", השילוח 13, פברואר 2019
  8. ^ תקציב משרד הביטחון, משרד האוצר
  9. ^ mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/.../MainBudgetFull_2013_2014.doc
  10. ^ 10.0 10.1 הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת 2019, משרד האוצר
  11. ^ כהונתו הופסקה עם עזיבתו של יעלון אך הומשכה לאחר כניסתו של ליברמן
אודי אדם

אהוד (אודי) אדם (נולד ב־22 בינואר 1958 בתל אביב) הוא מנכ"ל משרד הביטחון. אלוף במילואים בצה"ל ששימש כמפקד פיקוד הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה. כיהן כיו"ר התעשייה הצבאית וכמנהל הקריה למחקר גרעיני. אביו היה יקותיאל אדם, גם הוא אלוף בצה"ל, שנהרג במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

אוניברסיטה משודרת

אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977. רוב הקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. נכון לשנת 2013 פורסמו בסדרה 400 כותרים שנמכרו ב-750 אלף עותקים.

את הסדרה יזם בשנת 1977 מרדכי נאור. קדמה לה סדרת תוכניות של אוניברסיטה משודרת לעם בקול ישראל, בראשית שנות ה-60.

ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה תרצה יובל (לימים תרצה יובל־אלחנתי) ועמדה בראש הפרויקט, שהפך למפעל חייה, עד לפטירתה ב-27 בדצמבר 2000. לאחר פטירתה נקראה הסדרה על שמה. על מפעל זה הייתה מועמדת לקבלת פרס ישראל.בשנים 2001–2013 עמד בראש הפרויקט ד"ר חגי בועז.

עם המרצים הבולטים שהשתתפו בסדרה נמנים הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, מיכאל הרסגור, ירמיהו יובל, אסא כשר ורבים אחרים, כמעט כולם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל.

ההרצאות ניתנות במסגרת סמסטריאלית, בכל סמסטר מוצגים ארבעה או חמישה נושאים (בימים ראשון עד חמישי), שבכל אחד מהן כ-13 משדרים בני חצי שעה, המשודרים, נכון ל-2016, בשעות הערב (20:30); בעבר שודרה כל הרצאה פעמיים, הפעם הנוספת בשעות הבוקר (06:30).

נושאי האוניברסיטה המשודרת נלקחים מכל תחומי הדעת, אך ניכרת בהם העדפה לנושאים בתחום מדעי החברה ומדעי הרוח. גם מדעי החיים זוכים לכיסוי סביר, אך בתחומי ההנדסה, המתמטיקה ומדעי המחשב ניכר מיעוט הנושאים, קרוב לוודאי כיוון שתחומים אלה קשים יותר להעברה בצורה מילולית בלבד.

במרץ 2015 שינתה הסדרה את אופיה, ובמקום הרצאות מתקיימת בה שיחה בין מגיש לאיש אקדמיה. מגישי הסדרה הם ליעד מודריק, בן שני וקובי מידן.

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון המרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית צבאית של מדינת ישראל. בארכיון אוצרות שהם נכסי צאן ברזל של ההיסטוריה של מדינת ישראל, על כן, מהווה הארכיון את אחד המרכיבים החשובים ביותר בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית והתרבותית של החברה בישראל. מעבר לנושאים הצבאיים-ביטחוניים מצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מגוון רחב של נושאים שהעסיקו ומעסיקים את החברה בישראל ובהם נושאים אופרטיביים, תורתיים, לוגיסטיים, חינוכיים, הדרכתיים, רפואיים, כלכליים ועוד בכל סוגי המדיה: תיקים, סרטים, קלטות קול, תצלומים, מפות ועוד. הארכיון משמש כמגנזה לצה"ל וכארכיון היסטורי למשרד הביטחון ולצה"ל.

ביטחון לאומי

ביטחון לאומי הוא יכולתה של אומה להגן על אזרחיה ועל ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים, כגון ארגוני טרור ומדינות עוינות. הביטחון הלאומי מושתת על שלל מרכיבים המקנים למדינה את היכולת להגן על עצם קיומה, על עצמאותה, על חיי תושביה, על שלמותה הטריטוריאלית, על ביטחון הפנים שלה, על מעמדה בקרב אומות העולם, על המאזן הדמוגרפי, על התפיסה האידאולוגית ועל הביטחון היומיומי בגבולות.

גבי אשכנזי

גבריאל (גבי) אשכנזי (נולד ב-25 בפברואר 1954, כ"ב באדר ה'תשי"ד) הוא איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, יו"ר וועדת חוץ וביטחון הזמני וחבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן. כיהן כרמטכ"ל ה-19 במספר של צה"ל בין פברואר 2007 לפברואר 2011. בתפקיד זה הוביל את צה"ל בין היתר במבצע חורף חם, במבצע עופרת יצוקה ובתקיפת הכור הגרעיני בסוריה. טרם כהונתו כרמטכ"ל שימש כמנכ"ל משרד הביטחון, וכן מילא שורה של תפקידים בכירים בצבא.

דן הראל

דן הראל (נולד בשנת 1955) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף ויו"ר דירקטוריון רכבת ישראל. כיהן בין היתר כסגן הרמטכ"ל, כנספח צה"ל בארצות הברית, כמפקד פיקוד הדרום, כראש אמ"ץ, כקצין תותחנים ראשי, וכמזכיר הצבאי לשר הביטחון איציק מרדכי, אהוד ברק. לאחר שחרורו כיהן כמנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל משרד הביטחון.

יזכור (אתר אינטרנט)

יזכור הוא אתר אינטרנט המשמש להנצחת חללי מערכות ישראל והוא מכיל את רשימת חללי מערכות ישראל ובדרך כלל גם את תמונתו וסיפור חייו של כל אחד מהם. האתר נקרא בעבר "נזכור את כולם" בעקבות ציטוט מפזמון שיר "הרעות" שכתב חיים גורי. האתר כולל גם חיילי צה"ל שנפטרו ממחלה, או נהרגו בתאונה במהלך שירותם הצבאי, וכן מי שנפטרו לאחר סיום שירותם הצבאי (ולעיתים שנים רבות לאחר סיום שירותם), אך הוכרו כחללי צה"ל משום שמותם נבע מפגיעה שנפגעו במהלך שירותם. האתר הוקם ומתוחזק על ידי משרד הביטחון.

חללי מערכות ישראל הנכללים באתר הם לוחמי צבא ההגנה לישראל ושאר אנשי מערכת הביטחון שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל, לוחמי המחתרות שנפלו למען תקומת ישראל (מאז 1860 - עת החלה היציאה מן החומות בירושלים) ולוחמי היישוב בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. החלל הראשון ברשימה זו הוא אהרון הרשלר שנפל ב-5 בינואר 1873, ו' טבת תרל"ג.

חלקו העיקרי של האתר כולל דפי זיכרון אחדים לכל חלל:

פרטים מזהים: שם, דרגה צבאית, תאריך נפילה (עברי וגרגוריאני) וחיל. דף זה מכיל קישורים לשני הדפים הנוספים המוקדשים לחלל זה.

סיפור חייו של החלל, כולל תצלומו (למעטים מהחללים לא מופיע דף זה).

מקום מנוחתו: מידע מדויק על מקום קברו של החלל.את הנופלים ניתן לאתר לפי שמם, תאריך נפילתם והיישוב שממנו באו.

עוד מכיל האתר:

תפילת "יזכור" לחללי מערכות ישראל.

ארכיון של איגרות למשפחות השכולות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, משנת 1952 ועד היום.

פרקי שירה רלוונטיים, החל מקינת דוד, דרך "מגש הכסף" מאת נתן אלתרמן וכלה ב"מה אברך" מאת רחל שפירא.

גַּלְעֵד אשר מתעד את האנדרטאות שהוקמו לזכר הנופלים במשך השנים.

אפשרות להדלקת נר עבור חללי מערכות ישראל, נר כללי או אישי.

מודן הוצאה לאור

מודן הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית.

בשנת 1973 רכש עודד מודן, שהיה ראש מחלקת הכספים של ההוצאה, את הוצאת א. לוין אפשטיין והיסב את שמה להוצאת א. לוין אפשטיין - מודן. באותה שנה, חברו אשר ביתן, עודד מודן ואהד זמורה ויצרו את זמורה ביתן מודן - הוצאה לאור (זב"מ). להוצאת זב"מ היה עיקרון מרכזי שדרש שכל ספר המועמד לצאת תחת המותג זב"מ חייב להתקבל פה אחד על ידי שלושת השותפים. אם לא היה הדבר כך יכול מציע הספר להוציא לאור את הספר בעצמו בהוצאתו הפרטית, תחת שמו. כך למשל הביא עודד מודן להוצאה את ספר הבישול פורץ הדרך "מהמטבח באהבה" של רות סירקיס. עקב סירובם של השותפים להוציא את הספר בזב"מ, הוציא אותו מודן בעצמו ומכירות הספר הפכו לבסיס הכלכלי של מודן למשך שנים רבות[דרוש מקור]. בשנת 1982 פרשה הוצאת מודן מהשותפות.

נכון ל-2010 מודן היא אחת משלוש הוצאות הספרים הגדולות בישראל, המחזיקה קטלוג ובו כ-8,000 כותרים[דרוש מקור: גם למספר וגם ליחס לשאר ההוצאות]. ההוצאה מוציאה לאור את כל סוגי הספרים: ספרות יפה, ספרות פופולרית, ספרות מקור, ספרי עיון, ספרי בישול, ספרי ילדים ונוער, אלבומי מתנה, ספרי מוזיקה, קומיקס וספרי לימוד.

בין היתר, יצאו בהוצאת ההוצאה ספרי בישול של בני סיידא וישראל אהרוני, סדרת ספרי הפסיכולוגיה "פסיכה" בעריכת שולה מודן, וספרי ילדים ונוער של גלילה רון-פדר-עמית, דתיה בן-דור, אלונה פרנקל, שלמה אבס וזוהר אביב. כמו כן יוצאות בהוצאה הסדרות "הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה" ו"הרפתקה ראשונה: קלאסיקה לראשית קריאה" בשיתוף פעולה עם הוצאת אוקיינוס.

במהלך השנים רכשה ההוצאה את קטלוג הוצאות הספרים מסדה, רשפים, אדם, תמוז, בוסתן ומפעלי תרבות וחינוך (מוזיקה). למודן הסכם שותפות עם הוצאות קרפד (בבעלותו של גיל חובב), עגור ואריה ניר הוצאה לאור.

ב-2010 זכתה ההוצאה במכרז להפקת ספרי ההוצאה לאור של משרד הביטחון והפצתם.

מודן מחזיקה בשליש מהשותפות ברשת צומת ספרים. שותפים שווים נוספים הם מנכ"ל צומת ספרים, אבי שומר, והמנכ"לים המשותפים להוצאת הספרים כנרת זמורה-ביתן דביר, יורם רוז וערן זמורה. עודד מודן הוא גם הבעלים של רשת חנויות "באג מולטיסיסטם". במרץ 2016 רכשה "מודן" את הוצאת הספרים "כתר ספרים".מודן הוצאה לאור חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

מוזיאון ההעפלה וחיל הים

מוזיאון ההעפלה וחיל הים ע"ש דוד הכהן הוא מוזיאון בעיר חיפה, הסוקר את ההיסטוריה הימית הצבאית של מדינת ישראל - מימי ההעפלה - העלייה הבלתי ליגאלית לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ודרך ההיסטוריה של חיל הים הישראלי מאז הקמתו ועד ימינו.

המוזיאון קרוי על שם דוד הכהן, ממנהיגי היישוב העברי. הוקם על ידי סא"ל יוסקה אלמוג ונפתח לקהל ב-1969, הוא ממוקם סמוך למוזיאון הימי הלאומי ושייך ליחידת המוזיאונים של משרד הביטחון. במוזיאון מתקיימים סיורים והדרכות מיוחדות לבני נוער במטרה להמחיש את ההיסטוריה של ההעפלה ושל חיל הים.

מנחם מרון

מנחם (מנדי) מרון (21 באוגוסט 1928 – 28 באוגוסט 2017) היה אלוף בצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון ומנהל ישראלי.

מרדכי גור

מרדכי ("מוֹטה") גוּר (6 במאי 1930 – 16 ביולי 1995) היה איש צבא, פוליטיקאי וסופר ישראלי, אשר כיהן כרמטכ"ל העשירי (1974–1978) ולאחר מכן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. נודע כמפקד חטיבה 55 שכבשה את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים.

מרדכי נאור

ד"ר מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל, מפקד גלי צה"ל בשנים 1974–1978.

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

משרד ההגנה

משרד ההגנה או משרד הביטחון הוא המשרד הממשלתי האחראי על הצבא במדינות ריבוניות. בעבר, נהגו לקרוא למשרדים אלה בשם משרד המלחמה.

שר הביטחון הוא בדרך כלל אדם בעל תפקיד מפתח בקבינט הממשלתי.

מאז סוף המאה ה-18 כאשר הקבינטים התחילו להופיע הם נקראו לעיתים קרובות "משרד המלחמה", לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה במרבית המדינות השתנה השם של משרד המלחמה למשרד ההגנה, אם כי לעיתים יריבים של מדינה מכנים את משרד הביטחון שלה והשר העומד בראשו כמשרד המלחמה ושר המלחמה על אף שהשם שונה ואפילו אם מאז ומתמיד לא כונה המשרד בשם זה, כך נוהגות חלק ממדינות ערב וארגוני הטרור כלפי משרד הביטחון של ישראל.

במרבית המדינות נחשב תפקיד שר ההגנה לחשוב ביותר מבחינה פוליטית, לפעמים, במיוחד במדינות לא דמוקרטיות הוא חשוב אף יותר משר החוץ. לעיתים, בפרט בתקופות מלחמה, ראש הממשלה מחזיק גם בתפקיד של שר ההגנה. במשטר צבאי, לרוב שר הביטחון הוא גם ראש הממשלה או ראש המטה הכללי.

ברוב המדינות הדמוקרטיות שר ההגנה יהיה אזרח, כאשר הצבא למעשה כפוף לאזרחים; אולם ישנן מדינות, בדרך כלל פחות דמוקרטיות, שבהן שר ההגנה לובש מדים והוא איש צבא. בישראל שר הביטחון הוא אזרח, אך פעמים רבות מדובר במי שהיה קצין בכיר, שזמן לא רב לאחר שפשט את מדיו מונה להיות שר הביטחון.

עמוס ירון

עמוס ירון (רוזנברג) (נולד ב-1 באפריל 1940 בחולון) היה אלוף בצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, שימש יושב ראש חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) ומשמש דירקטור חיצוני של השותפות המוגבלת דלק-קידוחים, שהיא אחת מהחברות במונופול הגז של יצחק תשובה.

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה. צה"ל משמש ככוח ההגנה העיקרי על קיומה של מדינת ישראל, ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה העברית באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ והצלה באמצעות יחידת החילוץ וההצלה הארצית ועוד. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.

סדר הכוחות של צה"ל מונה, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים, והוא חולש על תקציב של כ-70 מיליארד שקלים חדשים (2017).

במבנה צה"ל, הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל ה-22 והנוכחי של צה"ל הוא רב-אלוף אביב כוכבי (מאז 15 בינואר 2019). בהתאם לחוק יסוד: הצבא (1976), צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.

רפאל - מערכות לחימה מתקדמות

רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (בעבר נקראה "רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה" וקודם לכן, "אמ"ת – האגף למחקר ותיכוּן") היא חברה ממשלתית ישראלית שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים.

החברה הוקמה בשנת 1948, כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של משרד הביטחון. בסוף שנות השמונים נקלעה למשבר כלכלי, ובעקבותיו הפכה לחברה ממשלתית. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור הגליל, במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2010 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.

שירות הביטחון הפדרלי (רוסיה)

שירות הביטחון הפדרלי (ברוסית: Федеральная служба безопасности, ובראשי תיבות: ФСБ – פה-אס-בה, פ.ס.ב. או פס"ב) הוא שירות הביטחון הפנימי של הפדרציה הרוסית שהוקם ב-3 באפריל 1995 – היורש העיקרי של סוכנות הק.ג.ב. לאחר התפרקותה של ברית המועצות. המטה הראשי נמצא בכיכר לוביאנקה, במוסקבה. סמכויות הארגון מקבילות לאלה של האגף לביטחון לאומי ב-FBI, שירות האבטחה הפדרלי של ארצות הברית, והסוכנות לביטחון לאומי (NSA).

שירות הביטחון הפדרלי עוסק בעיקרו בביטחון ובמודיעין פנים וזוהי סוכנות אכיפת החוק הפדרלית החשובה ביותר ברוסיה, האחראית לסיכול ריגול, חתרנות ולמלחמה בטרור. עד שנת 2011 היא עסקה גם במאבק בפשע המאורגן, עד שהוקמה ועדת החקירות של רוסיה.

מספר האנשים המשרתים בו וגודל התקציב השנתי שלו נחשבים לסוד מדינה (מעריכים שמדובר בכרבע מיליון עובדים). בשנת 2006 דווח שתקציבו קפץ ב-40%.

תעש מערכות

תעש מערכות בע"מ היא חברה ישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור נשק, תחמושת, טכנולוגיות ומערכות לכוחות היבשה, האוויר, הים והסייבר, ולביטחון המולדת והעורף (HLS) בשדה הקרב המודרני, החברה היא חברה בת של אלביט מערכות, במסגרת חטיבת אלביט מערכות יבשה. החברה פועלת במספר מתחמים ברחבי ישראל, ולכל מפעל תחום התמחות ייחודי.

החברה הייתה יחידת סמך במשרד הביטחון, ואחר כך פעלה כחברה ממשלתית. עד ל-1 בינואר 2016, נודעה החברה בשם התעשייה הצבאית או תעש ובעולם בשם Israel Military Industries (בראשי תיבות: IMI), ובמועד זה שינתה את שמה ל"תעש מערכות". במרץ 2018 הגיעה המדינה לסיכום על מכירת החברה לחברת אלביט מערכות, כאשר חלק מהפעילויות, כולל ייצור מערכות הנעה רקטית קלה יישארו בידי המדינה במסגרת חברת תומר. המכירה לאלביט מערכות הושלמה בנובמבר 2018, תמורת 1.4 מיליארד ש"ח במזומן ו-400 מיליון ש"ח אשר ישולמו בשני תשלומים עתידיים ו-100 מיליון ש"ח נוספים תלויי ביצועים (סה"כ 1.9 מיליארד ש"ח). החברה מוזגה בתוך חטיבת היבשה של אלביט. החברה הממוזגת נקראת אלביט מערכות יבשה ואת החברה המשולבת מנהל אודי ורד.

לאורך שנות קיומה עסקה תעש בפיתוח ובייצור מערכות נשק בהתאמה לצרכים המבצעיים של צה"ל. החברה מפתחת ומייצרת מערכות נשק מדויקות, פתרונות לחימה וטכנולוגיה ייחודית לצה"ל ולצבאות בעולם. החברה משקיעה משאבים רבים בתחום המחקר והפיתוח של שדה הקרב העתידי, נמנית עם התעשיות המובילות בעולם בתחום המחקר הצבאי ומהווה מוקד ידע ממלכתי ומעבדה מתקדמת לניסויים וסימולציות. תעש מערכות מתמקדת בתחומי עסקים בהם לחברה מוצרים ייחודיים ומערכות נשק בלעדיות המתבססות על הייטק ביטחוני והנדסת מערכות. מרבית מערכות הנשק והלחימה, אשר משווקים כיום לצה"ל ובעולם, פותחו בחברה בשנים האחרונות ובהם: רקטות מדויקות למגוון טווחים עד ל-300 ק"מ, פגזי טנקים רב תכליתיים, מערכת חץ דורבן להגנה אקטיבית, פצמ"ר מדויק, גשרי סער לטנקים ורק"מ, מערכת שמיים אדומים להגנה על מתחמים ותחמושת לנשק קל בעלת דיוק משופר. תעש מערכות גם פיתחה ומייצרת את המיגון לטנקי המרכבה ולנגמ"ש הנמ"ר. גם כיום עוסקת החברה בהשבחת רכב קרבי משוריין ובייצור שריון ומערכות מיגון. בעבר פיתחה וייצרה תעש גם נשק קל אך ב-2005 הופרטה חטיבת הנשק הקל ונהפכה לחברת תעשיות נשק לישראל.

לחברה מפעלים ומתקני פיתוח, ייצור וניסוי ברחבי הארץ. משרדיה הראשיים של החברה נמצאים ברמת השרון.

החברה הגיעה לשיא גודלה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, והייתה מהחברות הגדולות ביותר בישראל. בעקבות משבר כספי עברה החברה גלי פיטורים והפרטה, שהביאו לצמצום ניכר בגודלה. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 החליטה ממשלת ישראל להעביר את כל התעשיות הביטחוניות מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה בע"מ. התעשייה הצבאית הייתה החברה הראשונה שעברה שינוי זה.

משרד הביטחון וצה"ל מגדירים יכולת ייצור ופיתוח של תחמושת כבדה בתעש כתחום פעילות חיוני של המדינה. גם ייצור התחמושת הקלה נחשב לחיוני ותעש היא מהמובילות בתחום זה בעולם.

בנובמבר 2013 אישרה ממשלת ישראל ה-33 את המתווה להפרטת תעש, שחלק ממנה, שהוגדר כאינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, יופעל במסגרת חברה ממשלתית שתוקם לאחר הפרטה. למעט זאת, תעש תופרט ותימכר למשקיע פרטי. מפעלי ומטה החברה יועברו מאזור השרון למתחם החברה ברמת בקע בנגב בשנת 2020. כחלק מההסכם התחייב משרד הביטחון לרכוש מתעש תוצרת בסך של 550 מיליון ש"ח לפחות בכל שנה למשך 5 שנים. בינואר 2017 הודיע משרד הביטחון שירכוש מתעש מערכות תחמושת בהיקף של 1.75 מיליארד ש"ח עד לשנת 2025. בהודעת המשרד נאמר כי הרכש יאפשר לצה"ל להשלים את חידוש המלאים שהחל לאחר מבצע צוק איתן ויתמוך בתוכנית האימונים של צה"ל לעשר השנים הקרובות כחלק מתר"ש גדעון.

תעש מערכות עברה לרווח נקי בשנת 2017. הרווח הנקי של החברה מסתכם ב-12 מיליון שקל ומכירות החברה מסתכמים ב-2.3 מיליארד שקל.

בשנת 2016 צבר ההזמנות של החברה עומד של 8 מיליארד שקל ומכירותיה של החברה מסתכמות ב-2.1 מיליארד שקל. 60% ממכירות תעש הופנו ליצוא, 80% ממוצריה הם תוצר של הפיתוח שלה ו־30% מפעילותה הם שירותי מחקר ופיתוח למפעלים זרים. תעש הפסידה ברציפות מאז הפכה מיחידת סמך לחברה עצמאית. אך בשנת 2016, עברה תעש מערכות לראשונה לרווח תפעולי של 17 מיליון שקל.

תעש מערכות עוברת למתחם תעש ברמת בקע שבנגב. תעש תקים את המפעלים במתחם לטכנולוגיה ביטחונית על שטח של 52,000 דונם, אשר יכלול מפעלי תעשייה לפיתוח וייצור פגזי טנקים, פצצות אוויר קרקע מדויקות והשבחת טנקים ונגמשים. בכוונת תעש להקים את מפעליה ולהתחיל לייצר בדרום הארץ עד לשנת 2022.

יו"ר החברה הוא יצחק אהרונוביץ ומנכ"ל החברה הוא אבי פלדר.

משרדי ממשלות ישראל
משרד ראש הממשלהמשרד האוצרמשרד האנרגיה • משרד הביטחון • המשרד לביטחון הפניםמשרד הבינוי והשיכוןמשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות ופיתוח הכפרמשרד ירושלים ומורשתמשרד הכלכלה והתעשייהמשרד המדע והטכנולוגיההמשרד לענייני מודיעיןמשרד המשפטיםהמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברהמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתייםמשרד העלייה והקליטהמשרד הפניםהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגלילהמשרד לשוויון חברתיהמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזורימשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד התפוצותמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורט

משרדים לשעבר: משרד הפיתוחמשרד האספקה והקיצובמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד העבודהמשרד המיעוטיםמשרד העבודה והרווחההמשרד להגנת העורףמשרד ההסברה

סמל מדינת ישראל
שרי הביטחון בממשלות ישראל
דוד בן-גוריוןפנחס לבוןדוד בן-גוריוןלוי אשכולמשה דייןשמעון פרסעזר ויצמןמנחם בגיןאריאל שרוןמנחם בגיןמשה ארנסיצחק רביןיצחק שמירמשה ארנסיצחק רביןשמעון פרסיצחק מרדכימשה ארנסאהוד ברקבנימין בן אליעזרשאול מופזעמיר פרץאהוד ברקמשה יעלוןבנימין נתניהואביגדור ליברמןבנימין נתניהו ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.