משפט חוזר

במדינת ישראל, משפט חוזר הוא הליך משפטי הקבוע בסעיף 31 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984, המאפשר לבית המשפט העליון להורות על קיומו של משפט חוזר בעניין פלילי שנפסק בו סופית.

מאז קום המדינה ועד היום, ביטל בית המשפט העליון הרשעות לאחר תום המשפט והורה על קיום משפט חוזר ב-30 מקרים בלבד.

העילות להגשת בקשה למשפט חוזר

בהתאם לסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, רשאי שופט של בית המשפט העליון שהוסמך לכך להורות על קיומו של משפט חוזר בעניין פלילי, בהתקיים אחד מן התנאים הבאים:

  1. בית משפט פסק שאחת הראיות שהוגשו במשפט המקורי יסודה בשקר או בזיוף, ואלמלא אותה ראיה הייתה תוצאת המשפט משתנה לטובת הנידון.
  2. הוצגו עובדות או ראיות חדשות, העשויות לבדן, או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.
  3. אדם אחר הורשע באותו המעשה, כשממשפטו של אותו אדם עלה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה.
  4. נתעורר חשש ממשי שבהרשעה המקורית נגרם לנידון עיוות דין.

העילות למשפט חוזר הורחבו בשנת 1996, עם תיקון סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט בעקבות מסקנות הוועדה בראשות השופט אליעזר גולדברג "לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזר". לאחר התיקון בוטלה הדרישה שהייתה קבועה בחוק כי הראיות שיוצגו בבקשה למשפט חוזר יהיו ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן בעת המשפט וכן נוספה העילה בדבר "עיוות דין".

עד התיקון האמור לחוק, הורה בית המשפט העליון על עריכת משפט חוזר בשלושה מקרים בלבד. מאז התיקון התקבלו 23 בקשות נוספות למשפט חוזר. מדי שנה מוגשות לבית המשפט העליון בממוצע כ-25 בקשות,[1] אולם רובן הגדול נדחה.

הליך הגשת בקשה למשפט חוזר

עד שנת 2004, היו נידונים בישראל רשאים להגיש בקשות למשפט חוזר רק באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, אשר קיבל מהנידון את הבקשה והגישה יחד עם תגובתו לבית המשפט העליון.[2] המשיב בבקשות למשפט חוזר היה היועץ המשפטי לממשלה עצמו.

בשנת 2004, תוקנו תקנות המשפט החוזר, כך שכיום אפשר להגיש בקשה למשפט חוזר ישירות לבית המשפט העליון ולא באמצעות היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת תיקון נוסף לתקנות המשפט החוזר, נקבע כי המשיב בבקשות למשפט חוזר יכול להיות יועץ המשפטי לממשלה, או בא כוחו, שהוא פרקליט המדינה או פרקליט מפרקליטות המדינה בדרגת מנהל לפחות. בעקבות התיקון, היועץ המשפטי לממשלה האציל את סמכויותיו למנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, אשר הפכה לגוף המשיב בבקשות למשפט חוזר והנותן מענה לפניות הקשורות בכך.

בבקשה למשפט חוזר דן שופט יחיד בבית המשפט העליון, אשר רשאי לדחות את הבקשה או לקבלה ולהורות על עריכת משפט חוזר. אם מתקבלת הבקשה, ובהיעדר הסכמה לזיכוי מטעם היועץ המשפטי לממשלה, מתנהל משפט חוזר בבית המשפט העליון או בבית המשפט המחוזי, לפי שנקבע בהחלטה.

המשפט החוזר ככלי לתיקון הרשעות שווא

הליך המשפט החוזר בישראל מנסה לאזן בין שני אינטרסים: מחד – השאיפה לגילוי האמת, תיקון טעויות במעשה השפיטה ומניעת הרשעתם של חפים מפשע, ומאידך - עקרון סופיות הדיון, המבקש להביא לתחימתו והבהרתו של ההליך השיפוטי, כך שלא בקלות ניתן יהיה לפתוח מחדש משפט שהסתיים.

על אף קביעתו של בית המשפט העליון כי המשפט החוזר נועד לספק מנגנון הבא לתקן טעות שנפלה בהרשעתו של אדם, מתוך הכרה כי המערכת המשפטית, ככל מערכת אנושית, אינה חסינה מטעויות,[3] ביטל בית המשפט העליון הרשעות לאחר תום המשפט והורה על קיום משפט חוזר ב-26 מקרים בלבד מאז קום המדינה. מדובר במספר קטן מאוד של בקשות שהתקבלו, על רקע מספרם של המורשעים בפלילים במדינת ישראל,[4] גודלה של האוכלוסייה וכן בהשוואה למדינות אחרות בעולם.

בשנת 2001 הוסמכה הסניגוריה הציבורית בסעיף 18(א)(9) לחוק הסניגוריה הציבורית, לייצג נידונים בבקשות למשפט חוזר אם הסניגור הציבורי הארצי קבע שיש מקום להגיש עבור נידון בקשה למשפט חוזר וכן התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 15(א)(1) עד(3) או (ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

בעקבות התיקון לחוק, הוקמה בסניגוריה הציבורית הארצית מחלקת משפטים חוזרים, שתפקידה לבדוק פניות של נידונים לייצוג בבקשות למשפט חוזר. על מנת לייצג נידון בבקשה למשפט חוזר, בודקת הסניגוריה הציבורית אם מתקיימת עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט.[5] את המחלקה הקימה וניהלה מאז שנת 2003 עו"ד אפרת פינק מהסניגוריה הציבורית הארצית. מאז מינויה של עו"ד אפרת פינק לשיפוט, בשנת 2013, מנהלת את המחלקה עו"ד קרן אבלין-הרץ.

במאמר שכתבו עו"ד אפרת פינק ועו"ד רתם רוזנברג מתוארים החסמים המוסדיים הקיימים במערכת המשפט בישראל, המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ומצמצמים את אפשרותו של בית המשפט העליון להורות על משפטים חוזרים לרבות: היעדר סמכויות נאותות לגוף מוסדי ייעודי לבדיקת טענות בדבר הרשעות שווא; אי-שמירה נאותה והשמדה של חומר ומוצגים לאחר תום המשפט; הגבלה של זכות העיון בחומר ושל האפשרות לבדוק מוצגים לאחר תום המשפט; והגבלת האפשרות לקבל מידע מעדים לאחר תום המשפט.[6]

לעומת זאת, בארצות הברית, מאז שנת 1989 ועד היום בוטלו לאחר תום המשפט כמעט 900 הרשעות, תוך שהנידונים זוכו מהעבירות זיכוי מלא.[7] כ-300 מההרשעות בוטלו במסגרת ה-Innocence Project,[8] לאחר שבדיקות דנ"א הוכיחו את חפות הנידונים.

באנגליה בוטלו מאז שנת 1997 יותר מ-320 הרשעות לאחר תום המשפט,[9] בעקבות חוות-דעת שהגישה לבית המשפט לערעורים מועצת ה-Criminal Court Review Commission, גוף ממשלתי שתפקידו לבדוק טענות בדבר הרשעות שווא.

פיצוי מורשעים שזוכו במשפט חוזר

על פי סעיף 14(6) של האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, זכאי מי שהורשע בדין ולאחר מכן זוכה במשפט חוזר לפיצוי בגין כליאת שווא. על דרך קביעת הפיצויים כתבה השופטת ענת ברון בפסק דין שבא להסדיר את נושא הפיצויים[10]:

"רשאי מורשע שזוּכָּה לעתור לפיצוי בגין כל נזק הנובע מן ההרשעה. מטבע הדברים נזקו של מורשע שזוּכָּה עשוי להתפרש על פני ראשי נזק שונים – ממוניים ולא-ממוניים. הנזק הממוני העיקרי יהיה כרוך בדרך כלל באובדן השתכרות ובהוצאות שהוצאו לשם הוכחת החפות, בעוד שהנזק הלא-ממוני מיוחס בעיקר לפגיעה בחירות, בשם הטוב, באוטונומיה, ולעוגמת הנפש והסבל שנגרמו למורשע ולבני משפחתו. כפי שראינו לעיל, פסיקת פיצוי בראשי נזק אלה מקובלת גם במשפט המשווה. עם זאת, הוברר כי אין מדובר ברשימה סגורה, הדרך פתוחה בפני מבקש הפיצוי לטעון לרכיבי נזק נוספים – וההחלטה בנדון נתונה כאמור לשיקול דעתו של בית המשפט הדן במשפט החוזר. משעמדנו על כך שהפיצוי הנפסק למורשע שזוּכָּה אינו מוגבל מבחינת ראשי הנזק, ממילא גם אין להחיל עליו את תקרות הפיצוי שבתקנות הפיצויים."

בקשות מפורסמות למשפט חוזר

  • עמוס ברנס - הורשע בשנות השבעים ברציחתה של החיילת רחל הלר. רק בקשתו הרביעית למשפט חוזר שהוגשה באמצעות הסניגוריה הציבורית נענתה. לאחר ההחלטה על קיומו של משפט חוזר הודיעה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי, שעקב חלוף הזמן ואבדן ראיות, אין היא עומדת על קיומו של משפט חדש. בית המשפט המחוזי החליט כי בנסיבות אלו יש לזכות את הנאשם.
  • פרשת רצח דני כץ - חמשת הנאשמים שהורשעו ברציחתו של הנער החיפאי טענו משך שנים כי הם חפים מפשע עד שלבסוף נעתר בית המשפט העליון, והורה על קיומו של משפט חוזר. המשפט התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב והם הורשעו מחדש. ערעור שהגישו על הרשעתם נדחה.
  • כנופיית מע"צ - נאשמים שהורשעו בסדרת הצתות בתל אביב (כולל של בניין עיתון "הארץ"), וזוכו לאחר שריצו שנות מאסר ארוכות בהליך של משפט חוזר, אחרי שאחד מחוקריהם בשם שי שמחי, התוודה כי הודאותיהם הוצאו תוך הפעלת כוח.
  • עמוס סולמי - זוכה בהליך של משפט חוזר, אחרי שהצליח להקליט את קצין המשטרה לשעבר דני מרוז, מספר על האופן שבו ערך את חקירתו.
  • ארנלדו לזרובסקי - הורשע בביצוע אונס ומעשים מגונים בקטין, כשערעורו לביהמ"ש העליון נדחה. בהליך מקביל ללזרובסקי, הורשע אדם נוסף (בוריס שניידר) באישומים זהים כמעט, אולם בערעורו זוכה (מסיבות טכניות - הזיכוי היה במחוזי). לאחר זיכויו של שניידר ביקש לזרובסקי אישור למשפט חוזר, וזה ניתן לו על ידי השופטת מרים נאור, שהחזירה את התיק לדיון מחדש בבימ"ש המחוזי. בשלב זה, כבר סיים לזרובסקי לרצות את העונש שנגזר עליו, והוא ערער למעשה, כשהוא זקן וחולה, על מנת לנקות את שמו בלבד. ברם, בימ"ש המחוזי שוב הרשיע את לזרובסקי, והאחרון ערער, שוב, לעליון. בשנת 2010, קיבל ביהמ"ש העליון (השופט סלים ג'ובראן) את ערעורו של לזרובסקי (לאחר שמצא בין היתר, כי לנער שהאשים את לזרובסקי היה ככל הנראה מניע להשתחרר משירות קרבי בצה"ל), ולראשונה - הסתיים בישראל משפט חוזר בזיכוי בערעור.[11]
  • דניס אייזן - הורשע בהתעללות ובהריגת בנו התינוק. נטען כי הוא חבל בכוח בראשו של התינוק וכתוצאה ממעשיו נגרם לתינוק שבר מורכב בכיפת הגולגולת. ההרשעה התבססה בעיקרה על דו"ח הנתיחה שבוצע על ידי פרופ' יהודה היס ועל חוות דעתו לפיה התינוק מת כתוצאה מחבלה קהה בראשו שגרמה לשבר בגולגולתו. בקשתו למשפט חוזר שהוגשה באמצעות הסניגוריה הציבורית הציגה חוות דעת פתולוגית שנייה לפיה מות התינוק נגרם כתוצאה ממחלת לב נדירה ולא מהשבר בגולגולת. הבקשה התקבלה על ידי נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, אשר הורה על קיומו של משפט חוזר. במהלך המשפט החוזר חתם אייזן על הסדר טיעון ובו הודה בעבירה של תקיפת חסר ישע והריגה בקלות דעת, ועונשו הופחת לשש שנים[12].
  • שלום עובדיה - הורשע ברצח יו"ר האגודה לזכויות האזרח, עו"ד שמואל לוינסון, בביתו בשכונת רחביה בירושלים. לאחר שלטענת הסנגוריה הציבורית התגלו בתיק 43 ראיות חדשות ובהן דגימות דנ"א מהזירה שאינן שייכות לעובדיה, החליטה הסנגוריה להגיש בקשה למשפט חוזר בשמו של עובדיה. הבקשה נדחתה בחודש ספטמבר 2017. בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על ניסיונות הפרקליטות לסכל הגשת בקשות למשפטים חוזרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך, למשל, לפי המאגר המשפטי האלקטרוני "נבו" הוגשו בשנת 2011 20 בקשות; בשנת 2010 הוגשו 25 בקשות; בשנת 2009 הוגשו 30 בקשות; בשנת 2008 הוגשו 19 בקשות; בשנת 2007 הוגשו 25 בקשות; בשנת 2006 הוגשו 20 בקשות
  2. ^ אפשרות למשפט חוזר, דבר, 14 בינואר 1958
  3. ^ מ"ח 5048/04 דניס אייזן נ' מדינת ישראל
  4. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2012
  5. ^ לבקשות בולטות למשפט חוזר אשר הוגשו על ידי מחלקת משפטים חוזרים מאז הקמתה - אתר הסניגוריה הציבורית
  6. ^ אפרת פינק ורתם רוזנברג-רובינס, על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל, מעשי משפט ה 193 (2013)]
  7. ^ Exonerations in the United States, 1989 – 2012 (באנגלית)
  8. ^ לאתר פרויקט החפות האמריקאי http://www.innocenceproject.org
  9. ^ לנתונים והרחבה ראו http://www.justice.gov.uk/about/criminal-cases-review-commission
  10. ^ ע"פ 5695/14 סאלם עבד אלקאדר נ' מדינת ישראל, ניתן ב-2 בספטמבר 2015
  11. ^ ע"פ 9809/08 ארנלדו לזרובסקי נ' מדינת ישראל, ניתן ב-25 בנובמבר 2010
  12. ^ שמעון איפרגן, הורשע בהריגת בנו התינוק וישוחרר מהכלא, באתר nrg‏, 2 ביוני 2011
אינטלקטואל

אינטלקטואל הוא אדם העוסק בפעילות שכלית ורוחנית מגוונת מתוך ערכיות או הנאה, ולא לשם תכלית מעשית כלשהי.

בתחום הסוציולוגיה אינטלקטואל הוא איש רוח שמעורב בחיים הציבוריים כדי להציג את ניתוחיו ואת נקודת מבטו במגוון נושאים במטרה להגן על ערכי החברה בה הוא פועל. אינטלקטואל אינו נושא, בדרך כלל, באחריות ישירה בחיים המעשיים, וסמכותו נובעת מאישיותו ואופיו. זהו מונח מאוחר השונה מהמונח העתיק פילוסוף, שממקד את הגותו למסגרות רעיוניות בלבד.

הסוציולוג יהודה שנהב מגדיר את האינטלקטואל כ"מי שיש לו סטטוס בשדה אחד (ספרות, אקדמיה, שירה, משפט, פיזיקה), אבל מתייצב ומביע את עמדתו בשדה אחר - הפוליטי והמוסרי. [...] מי שהצליח לחצות את השדה שלו, לעזוב את הווקטורים המוכרים בשדה שבו הוא פועל מתוך שגרה, ולשוטט בשדות אחרים, מכוח ההון הסימבולי שעומד לרשותו". אינטלקטואל אמיתי "הוא טיפוס של משוטט, מאבחן, מתריס".

המונח "אינטלקטואל" כשם עצם הפך לפופולרי בשנת 1898, לאחר שעורך בעיתון צרפתי כינה כך את אנשי הרוח שחתמו על העצומה הדורשת לערוך משפט חוזר לאלפרד דרייפוס שנחשד בבגידה. ניתן להניח שבהקשר זה, השימוש הנפוץ הראשון במונח היה של לאומנים מתנגדי דרייפוס כגון מוריס בארס. כתוצאה מכך, למונח יוחס במקור קונוטציה של כינוי גנאי עבור אנשים שאינם נאמנים למדינתם.

אני מאשים...!

אני מאשים...! (בצרפתית: !...J'accuse), כותרת משנה: מכתב לנשיא הרפובליקה (Lettre au président de la république), הוא מאמר מפורסם של אמיל זולא שהתפרסם בעיתון הצרפתי ל'אורור (L'Aurore) ב-13 בינואר 1898, ובו תקף בחריפות יוצאת דופן את התנהגות השלטון והצבא הצרפתיים כלפי אלפרד דרייפוס.

המאמר הוא למעשה מכתב פומבי הממוען אל נשיא צרפת פליקס פוֹר, והמאשים את המעורבים במשפט בזיופי מסמכים, בחקירה מוטה ובעיוות דין.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.

בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים בהם דנים שופטי העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.

חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.

ג'יימס ארל ריי

ג'יימס ארל ריי (באנגלית: James Earl Ray;‏ 10 במרץ 1928 - 23 באפריל 1998) היה רוצחו של לוחם זכויות האדם מרטין לותר קינג, בו ירה למוות ב-4 באפריל 1968 בממפיס, טנסי. ריי הוצב פעמיים בראש רשימת המבוקשים של ה-FBI.

מעט יותר מחודשיים לאחר מות קינג, ב-8 ביוני 1968, ריי, אסיר אשר נמלט מבית הסוהר המדיני של מיזורי שנה לפני ההתנקשות, נתפס בנמל התעופה לונדון הית'רו שבלונדון כשניסה לעזוב את הממלכה המאוחדת עם דרכון קנדי מזויף על שם רמון ג'ורג' סנייד. ריי הוסגר במהירות למדינת טנסי והואשם ברצח מרטין לותר קינג. הוא הודה ברצח ב-10 במרץ 1969 (על אף שהכחיש את ההודאה לאחר שלושה ימים), ונגזרו עליו 99 שנות מאסר.

ב-10 ביוני 1977, ריי נמלט, יחד עם עוד שישה אסירים, מבית סוהר בטנסי, זמן קצר לאחר שהעיד בפני ועדת בית הנבחרים בנוגע להתנקשויות וטען כי הוא לא ירה בקינג. בעקבות הבריחה מהכלא, ריי הופיע שוב בראש רשימת המבוקשים של ה-FBI ב-11 ביוני. ב-13 ביוני, ריי ושאר האסירים נתפסו ונכלאו מחדש, ותקופת המאסר של ריי הוארכה במספר שנים. ד"ר ויליאם פפר שימש כעורך דינו של ג'יימס ארל ריי עד למותו של ריי ולאחר מכן המשיך מטעם משפחת קינג.

בשנת 1997, בנו של מרטין לותר קינג, דקסטר קינג, נפגש עם ריי ותמך בפומבי במאמציו של ריי לקבלת משפט חוזר.

ריי מת בבית הסוהר ב-23 באפריל 1998 בגיל 70 מסיבוכים הקשורים במחלת כליות, שנגרמו על ידי הפטיטיס C, אשר נגרם כנראה כתוצאה מעירוי דם, שניתן לו לאחר שנדקר בבית הסוהר שבטנסי. ניתוח שלאחר המוות אישר כי ריי מת עקב כשל בכבד.

בדצמבר 1999 נתבע לדין אזרחי מסעדן בשם לויד ג'ואורז מהעיר ממפיס על לקיחת חלק ברציחתו של מרטין לותר קינג. ג'ואורז נמצא אשם וחויב לשלם פיצויים על סך של 100 דולרים, אותם קיבלו כדי למנוע טענות שהתביעה הוגשה מטעמים כלכליים.

דיון פלילי בישראל

מקובל לחלק את הפרוצדורה הפלילית בישראל לכמה חלקים עיקריים: הליכים בפני רשויות החקירה והתביעה (תלונה, חקירה, העמדה לדין, שימוע וכו'), סמכויות אכיפה (מעצר, חיפוש, הסגרה וכו'), הליכי המשפט (הקראה, טענות מקדמיות, הוכחות, סיכומים, טיעונים לעונש וכו'), הליכי תקיפה (ערעור, משפט חוזר, דיון נוסף וכו').

הבודדים

הבודדים הוא סרט דרמטי ישראלי משנת 2009 בבימויו של רנן שור ובכיכובם של סשה אגרונוב ואנטון אוסטרובסקי. עוד משתתפים בסרט: צחי גראד, הנרי דוד ורותם זיסמן-כהן. הסרט תורגם לאנגלית והופץ תחת השם "The Loners".

עלילת הסרט, העוסקת לראשונה בקולנוע הישראלי בחיילים בודדים, מתארת את השתלטותם של שני כלואים על "אגף הבודדים" שבכלא שש. הכלואים, חיילים בודדים ממוצא רוסי וקווקזי, לוחמים בחטיבת גולני, נשלחו לכלא 6 לאחר שהורשעו במכירת נשק לארגון חמאס, וכעת הם דורשים משפט חוזר.

ז'אן ז'ורס

ז'אן לאון ז'ורס (בצרפתית: Jean Léon Jaurès; ‏3 בספטמבר 1859 – 31 ביולי 1914) היה מנהיג סוציאליסטי צרפתי, מראשוני הסוציאל-דמוקרטים בצרפת. בתקופת פרשת דרייפוס היה מראשי המחנה שדרש משפט חוזר לדרייפוס. ניסה למנוע את פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ונרצח בשל כך על ידי לאומן צרפתי.

חבר מושבעים

חבר מושבעים הוא גוף נבחר של בני אדם המתכנסים על מנת לתת פסק דין, לקבוע עובדה על מנת שזו תשמש בסיס לקביעה משפטית, או על מנת לקבוע עונשו של אדם המועמד למשפט.

חוסני מובארכ

מוחמד חוסני סייד אבראהים מובארכ (כתיב נפוץ: מובארק, בערבית: محمد حسني سيد إبراهيم مبارك, תעתיק מדויק: מחמד חסני סיד אבראהים מבארכ; נולד ב-4 במאי 1928) הוא מנהיג צבאי ופוליטי מצרי לשעבר, שכיהן כנשיא מצרים מ-14 באוקטובר 1981 עד 11 בפברואר 2011. הוא ירש את מקומו של הנשיא הקודם, אנואר סאדאת, שנרצח שבוע קודם לכן על ידי הג'יהאד המצרי.

בתקופת כהונתו בנשיאות נחשב מובארכ לאחד המנהיגים החזקים והמשפיעים ביותר במזרח התיכון ובעולם הערבי. הוא התפטר מכהונתו בעקבות ההפגנות העממיות נגדו, ולאחר מכן נעצר, הועמד למשפט על הרג מפגינים, הורשע ונדון למאסר עולם; אך התקבלה בקשתו למשפט חוזר בינואר 2013. ב-22 באוגוסט 2013 שוחרר מובארכ למעצר בית. ב-29 בנובמבר 2014 זוכה מובארכ במשפטו החוזר מהאישום בהרג מפגינים וכן מאישום בפרשת שחיתות שלטונית במסגרת סחר גז עם ישראל. עם זאת, משפט חוזר חל בפרשת השחיתות ובמאי 2015 הורשעו מובארכ ובניו, ונשפטו למאסר 3 ו-4 שנים בהתאמה. מובארכ הוחזק בבית חולים צבאי, ובניו שוחררו באוקטובר 2015 על ידי בית משפט בקהיר. במרץ 2017 זוכה מההאשמות בהרג מפגינים והוא שוחרר ממאסרו.

חוק בתי המשפט

חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, הוא חוק שתוקפו מ-1 בספטמבר 1984 () שבא לשלב ולרכז מספר חוקים לכדי חוק אחד:

חוק השופטים, התשי"ג-1953,

חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957,

חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו-1976,

פקודת הרשמים (נוסח חדש), התשל"א-1971.במדינת ישראל, אף ששיטת המשטר הנוהגת בה היא הדמוקרטיה, טרם נחקקה בה חוקה הקובעת מעמד-על לעקרון הפרדת הרשויות, וכתוצאה ממנו את עקרון עצמאות הרשות השופטת, אף כי בית משפט הסיק אותם, בפסיקתו, כחלק מעקרונות יסוד של שיטת משטרנו. יחד עם זאת, הכנסת הגדירה, למעשה, את סמכויות בית המשפט ומעמד השופטים במספר חוקים, כשהמרכזיים בהם - חוק יסוד: השפיטה, חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

חוק-בתי המשפט עוסק בארבעה נושאים עיקריים - השופטים, בתי משפט, רשמים והוראות אחרות.

א. פרק השופטים - קובע הוראות שונות לגבי הכשירות להתמנות לשופט, דרכי מינוים של שופטים, כהונתם, כפיפותם למשפט משמעתי, וזאת לגבי כל שופט משופטי בתי המשפט המוקמים מכוח החוק.

ב. פרק בתי המשפט - קובע הוראות להקמת בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, בית משפט השלום, בית משפט לתביעות קטנות ובית המשפט לעניינים מקומיים.

לגבי כל אחד מבתי משפט אלה נקבעו הוראות מפורטות לגבי: מקום מושבם, אזורי שיפוטם, סמכויותיהם הענייניות לדון - הן במשפטים פליליים, הן במשפטים מנהליים והן במשפטים אזרחיים, הרכבי הדיון, מותביהם, זכות ורשות ערעור מערכאה לערכאה בכל סוג של משפט.

הוראות לגבי סמכויותיו של בית המשפט העליון ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק, הידוע כבג"ץ, שהינו כובעו האחר, מופיעות, בנפרד, בהוראות חוק יסוד: השפיטה, שם גם מופיע "עקרון התקדים המחייב".

עוד בגדר פרק זה פורט המחוקק את עקרון פומביות הדיון - הקבוע בחוק יסוד: השפיטה - לכללים מעשיים - קרי: המשפטים בהם יחול פומביות הדיון וחריגיו, סמכויות בית המשפט להרחקה, סמכות לאיסור פרסומים, סמכות למניעת פגיעה בהליך פלילי, איסור הפרעה לדיון, כפיית ציות ועונש על אי ציות, צו הבאה, עיון חוזר בהחלטות וערר עליהן, וסופיותן של החלטות.

המחוקק אף קבע הוראות המסמיכות את בתי המשפט, ומעניק להם כלים לעשיית משפט - בין היתר על ידי הענקת: סמכות לתת כל סעד, סמכות נגררת ליתן סעד בעניין שבפניהם, סמכותם אזרחית הנגררת להליך פלילי, סמכותם לדון בטענת פסלות שופט, סמכות להעביר עניין מבית משפט לאחר, סמכות ליתן סעד בתביעה שהוגשה בחוסר סמכות, סמכות להפנות משפטים להליכים חלופיים כגון: הליכי פשרה, בוררות וגישור, הוראות לגבי מותב בו נחלקו הדעות, סמכות בית המשפט לתקן פסק דין שנתן.

ג. פרק הרשמים - חוק בתי המשפט מאגד חלק ניכר מההוראות בקשר עם מוסד "הרשמות" הצמוד לבתי-המשפט האזרחיים השונים, וקובע הוראות בדבר: תנאי מינויים, כהונתם וסיומה, כפיפותם למשפט משמעתי, סמכויות שיפוטיות ואחרות, מעמד החלטותיהם השונות ביחס לבתי המשפט, כמו גם אפשרויות ערעור על החלטותיהם השונות.

ד. הוראות שונות - חוק בתי המשפט אף קובע הוראות מיוחדות לגבי נושאים ייחודיים שונים - כגון:

קיום דיון נוסף בבית המשפט העליון;

קיום משפט חוזר במשפט פלילי;

העמדת שאלה על ידי שר המשפטים;

העברת משפט מבית משפט השלום אחד למשנהו;

העברת עניין מבית משפט שאינו מוסמך לבית המשפט המוסמך;

סמכויות תקינה, העברת סמכויות והוראות מעבר.מכוחו של חוק בתי המשפט הותקנו תקנות רבות, על ידי השר הממונה על ביצועו של החוק, הבאות להסדיר את הוראות החוק בתקנות, ובעיקרן נושאות אופי של קביעת סדרי דיון בפני בתי המשפט השונים. המרכזיות שבהן הן תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

חיים כהן (משפטן)

חיים הרמן כהן (11 במרץ 1911 – 10 באפריל 2002) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין השאר בתפקידי שר המשפטים, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיא בית המשפט העליון. חתן פרס ישראל למדעי המשפט בשנת תש"ם.

כנופיית מע"צ

כנופיית מע"צ (מועצת עבריינים צעירים) הם שבעה בני אדם שהורשעו בביצוע פשעים רבים על סמך הודאות בדויות שנגבו מהם תוך שימוש באלימות קשה. שנים רבות לאחר משפטם, זוכו ארבעה מהם מכל אשמה.

מרגלית הר-שפי

מרגלית הר-שפי (נולדה ב-1975) נמנתה עם מכריו של יגאל עמיר, לפני שרצח את יצחק רבין, והורשעה לאחר הרצח באי מניעת פשע, בנימוק שידעה אודות כוונותיו של הרוצח ולא דיווחה עליהן למשטרה. מאסרה קוצר, לאחר שריצתה שני שלישים מגזר הדין, בחנינה מטעם נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם ראשי השב"כ לשעבר כרמי גילון ועמי איילון שאמרו לו שהיא לא ידעה על כוונת הרוצח.

מרדכי קידר (איש מודיעין)

מרדכי קידר, המכונה האסיר איקס (נולד ב-19 בנובמבר 1929), הוא איש מודיעין ישראלי שהורשע ברצח ובשוד של סייען יהודי, בעת ששהה בארגנטינה בהכנה ליציאתו לארץ היעד.

משפט (דין)

משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין. הליך זה מתקיים כאשר צד אחד של ההליך הנקרא תובע, מחליט להגיש תביעה נגד הצד השני של ההליך הנקרא נתבע, בשל סיבות שונות. המשפט מתברר בפני שופט יחיד, הרכב של שופטים אחדים או שופט וחבר מושבעים. לעיתים קרובות, הצדדים מיוצגים על ידי עו"ד או באי כוחם, אשר עורכים את טענות הצדדים ומציגים אותם בשפה משפטית על פי המשפט הפרוצדורלי. ההכרעה במשפט ניתנת בסיומו בפסק דין. פסק הדין תקף כלפי הצדדים, ובמקרים מסוימים אף כלפי כולי עלמא, על פי שיטות משפט שונות. במקרה בו אחד מהצדדים אינו מקיים את פסק הדין שנגזר, לעיתים ניתן לפנות להוצאה לפועל. במקרה של משפט פלילי באה קודם הכרעת דין (הרשעה או זיכוי) ובמקרה של הרשעה מתווסף אליה לאחר מכן גזר הדין שבו נקבע עונשו של הנאשם.

ישנן שתי שיטות משפט מרכזיות: 1) שיטת המשפט האדברסרית אשר באופן עקרוני נוהגת במדינות המשפט המקובל. 2) שיטת המשפט האינקוויזטורית אשר נוהגת בארצות המשפט הקונטיננטלי.

בבית משפט נערכים משפטים בשלוש קטגוריות עיקריות:

דיון אזרחי

דיון פלילי

דיון מנהלתימשפטים נערכו משחר ההיסטוריה. משפטים קדומים נודעים הם משפט שלמה ומשפטו של סוקרטס, שבו נגזר דינו למוות.

בימינו אנו, המשפט מקבל ערך מוסף, בשל החשיבות הרבה שאנו מייחסים לפסק הדין ולאופן צורת בירור סכסוכים בה התרבות שלנו דוגלת. המשפט נכנס לשלל תחומי החיים, ברחבי העולם בכלל, ובעולם המערבי ובמדינות המתפתחות בפרט.

עמוס ברנס

עמוס ברנס (1944 - 3 בספטמבר 2011) היה ישראלי שהורשע בשנת 1976 ברצח רחל הלר, נשפט למאסר עולם. לאחר שהתברר כי היו במשפטו עיוותי דין ועדויות שקר של חוקרי המשטרה, נקצב עונשו על ידי נשיא המדינה ל-12 שנות מאסר, ולאחר ניכוי שליש הוא שוחרר מהכלא בתום שמונה וחצי שנות מאסר. לאחר מאבק ארוך של ברנס לקיום משפט חוזר נקבע לו משפט חוזר ב-2002, אך עקב החלטת פרקליטות המדינה שלא להגיש כתב אישום חוזר, זוכה ברנס זיכוי אילם, ואף נפסקו לו פיצויים בסך 5 מיליון שקלים על מאסר שווא.

פרשת דרייפוס

פרשת דרייפוס היא עלילה אנטישמית, שגרמה למשבר פוליטי שהתרחש בצרפת ב-1895, ובה הואשם אלפרד דרייפוס – קצין תותחנים יהודי-צרפתי בדרגת סרן – כי בגד במדינתו וריגל לטובת גרמניה. העיתון שפרסם זאת לראשונה היה "המילה החופשית" (La Libre Parole), בטאונו של העיתונאי האנטישמי אדואר דרימון. האירוע התרחש בתקופה שהעם הצרפתי ביקש לנקום על התבוסה לגרמנים במלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870.

רצח דני כץ

רצח דני כץ הוא פרשת רצח על רקע לאומני של נער ישראלי שנרצח בשנת 1983. פרשת הרצח זכתה להד רב במדינה לא רק בגלל אופיו האכזרי של הרצח, אלא גם בגלל משפטם של חמשת הרוצחים, שטענו כי ההודאות נגבו מהם בצורה לא חוקית, תוך שימוש באמצעי חקירה פסולים.

רצח רחל הלר

רצח רחל הלר הייתה פרשת רצח של חיילת, בת 19 מבת-ים, שגופתה התגלתה ב-24 באוקטובר 1974 בחולות ליד קיבוץ שדות ים. הפרשה עוררה סערה, עקב סימני התעללות קשים שנמצאו בגופה והיעדר חשודים. עמוס ברנס הורשע בביצוע הרצח, אך זוכה ב-2002 לאחר שזכה למשפט חוזר. הרצח טרם פוענח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.