משפחת שפות

משפחת שפות היא קבוצת שפות הקשורות זו לזו בכך שהתפתחו משפה אם (פרוטו-שפה) משותפת. בדומה לקרבה משפחתית ביולוגית בין בני אדם, עדויות לקרבה בין שפות מאובחנת על פי מאפייניהן. משפחת שפות שאופיינה ככזו במובחן היא יחידה פילוגנית, כלומר כל הנמנות עליה הן תוצר של שפה אם משותפת. שפות רבות שוייכו למשפחת שפות כלשהי, אך לגבי שפות רבות אחרות אין קשרי משפחה ידועים, ושיוכן למשפחה כלשהי או הגדרתן כקרובות לשפות אחרות נתון לוויכוח. שפות אלה הן שפות מבודדות.

Human Language Families-HE
משפחות שפות בעולם - חלוקה ראשונית
Human Language Families Map-HE
משפחות שפות בעולם - חלוקה משנית
IndoEuropeanTreeAHE
דוגמה לעץ משפחת שפות - השפות ההודו-אירופיות

שיטת החלוקה

ביסוד החלוקה למשפחות שפות נמצאת ההנחה כי שפה נובעת משפה אם ממנה היא מתפתחת באופן הדרגתי, וכי שפה חדשה אינה נוצרת באופן פתאומי. בשל כך ובשל העובדה שהחלוקה המסורתית של שפות לפי משפחות מניחה שקיימת הפרדה ברורה ביניהן, היא לוקה בפשטנות מסוימת. בפועל אין הדברים ברורים כל כך. ויכוחים רבים מתגלעים בין חוקרים לגבי הגדרת ענפי המשנה של משפחות השפות ואף לגבי הגדרת המשפחות עצמן. יחסי גומלין היסטוריים בין שפות - לעיתים באופן משמעותי וארוך טווח – עשויים להציג מצג מוטעה של קרבה (ראו לדוגמה שפראכבונד). יתר על כן, במקרה של שפות קריאוליות ושפות מעורבות, עשוי להתעורר ויכוח מי משפות היסוד של השפה החדשה היא השפה-האם, ועל כן לאיזו משפחת שפות יש לשייכה. עם זאת, דוגמאות אלה הן נדירות יחסית והשיטה ישימה לגבי רוב השפות.

בדרך כלל אין השפה-האם המשותפת למשפחת שפות מתגלה בעדויות ישירות, שכן לרוב השפות היסטוריה מתועדת קצרה יחסית. עם זאת, ניתן לגלות מאפיינים רבים של שפה אם באמצעות בלשנות היסטורית, שיטה שנוסחה במאה ה-19 בידי הבלשן אוגוסט שלייכר. כך לדוגמה ניתן לשחזר מידע אודות קיומה של שפה אם הינדו-אירופית המכונה פרוטו הינדו-אירופית, על אף שהיא הייתה מדוברת בטרם המצאת הכתב, ואין לגביה עדויות כתובות. לעיתים ניתן לשחזר שפה אם (גם אם אינה הראשונה בשרשרת) גם באמצעות עדויות כתובות. דוגמה לכך היא הלטינית המדוברת ממנה התפתחו השפות הרומאנית, ועל כן הלשון הפרוטו-רומאנית היא לטינית, אף אם זו אינה זהה בדיוק ללטינית הסטנדרטית הספרותית. דוגמה נוספת שלה עדויות בכתב היא נורס עתיקה ממנה התפתחו שפות הענף הגרמני הצפוני (שוודית, נורווגית, דנית, איסלנדית ופרואזית).

שיוך שפות למשפחות ולשפות אחרות נעשה גם באמצעות ידע מתחום האנתרופולוגיה, השוואות DNA וחקר אירועים פרהיסטוריים נוספים (לדוגמה – התפשטות החקלאות).

מינוח ומושגים

ניתן לחלק את משפחות השפות ליחידות פוליגנטיות קטנות יותר המכונות "ענפים". לכן נהוג לתאר משפחת שפות כעץ ממנו מסתעפים ענפי משנה העשויים להסתעף הלאה. עם זאת, המושג "משפחת שפות" אינו מוגבל ליחידה מסוימת כלשהי של עץ השפות, וניתן להחילו על יחידה פוליגנטית קטנה יותר (לדוגמה משפחת השפות הגרמאניות שהיא גם ענף במשפחת השפות ההינדו-אירופיות). בכל אופן גם בקרב אלה המגבילים את השימוש במושג הבסיסי לרמה מסוימת קיימת מחלוקת באשר לכללים המדויקים בעניין זה, ונעשה שימוש חופשי למדי במושגים "ענף", "קבוצה", "צבר" וכיוצא בזה. במקרים של מחלוקת בסיסית באשר לקיבוץ משפחות שפות למשפחה אחת, נעשה שימוש במושגים כגון "פילום" או "משפחת-על". דוגמה מוכרת למחלוקת אודות קרבה בין משפחות שפות מתייחסת לניסיונות לראות שפות טורקיות, שפות מונגוליות ושפות טונגוסיות כמשפחה אחת. יש הרואים באלה משפחה אחת (משפחת השפות האלטאיות), ולעיתים אף מצרפים אליה את הקוריאנית והיפנית, ויש השוללים גישה זו.

גם הביטוי "שפה מבודדת" עשוי להתייחס לרמות שונות של בידוד. יוונית או אלבנית עשויות להיתפס כשפות מבודדות, כל אחת בענף שלה, אף כי ברור כי כל אחת מהן שייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות. במקרים אלה נהוג לבאר ולציין כי מדובר בשפה מבודדת במשפחה או ענף כלשהם (בדוגמה הנ"ל "שפה מבודדת הינדו-אירופית"). ברור שמעמדה של שפה כשפה מבודדת עשוי להשתנות לאורך ההיסטוריה. בעבר רווחו מספר ניבים יווניים שאינם מדוברים עוד, ויוונית אף השפיעה באופן משמעותי על אוצר המילים והדקדוק של שפות אחרות, דבר היוצר קשר כלשהו בינה לבינן. בניגוד ליוונית או אלבנית, נחשבת בסקית לשפה מבודדת לחלוטין. היא הושפעה אמנם משפות רומאנית שכנות ואולי אף משפות פרוטו-איבריות, אך לא מוכרות שפות קרובות אליה ולא ברור מאיזו שפה אם היא התפתחה.

משפחות שפות מדוברות בעולם

המידע שלהלן מבוסס על נתוני אתר Ethnologue. כל משפחות השפות האמרינדיות אוחדו לקטגוריה אחת וכך גם באשר לשפות פפואניות:

משפחת שפות מספר שפות במשפחה משפחת-על
שפות שמיות 68 פרוטו-שמית
שפות אפרו-אסיאתיות 366 שפות אפרו-אסיאתיות
שפות אלטאיות שפות אלטאיות
יפנית 12 שפות אלטאיות?
שפות אמרינדיות (עשרות משפחות שונות) 988 שפות אמרינדיות
סובטיאבה וטלאפאנק 5 שפות אמרינדיות (אוטו מנגואן)
שפות אוסטרליות 263 שפות אוסטרליות
שפות תאי קדאי 76 שפות אוסטריות?
שפות אוסטרו-אסיתיות 169 שפות אוסטרו-אסיתיות
שפות אוסטרונזיות 1,224 שפות אוסטרונזיות
שפות קווקזיות דרומיות 5 קשורות לבסקית?
שפות קווקזיות צפוניות 34 דנה-קווקזיות?
שפות דראווידיות 73 שפות דראוידיות
שפות אסקימו-אלאוטיות 11 שפות אסקימו-אלאוטיות
שפות הודו-אירופיות 440 שפות הודו-אירופיות
שפות חוי-סאן 27 שפות חוי-סאן
שפות מלאכותיות 3 לא רלוונטי
בסקית 3 לא רלוונטי
פיטקרנית 1 לא רלוונטי
שפות קריאוליות 86 לא רלוונטי
שפת סימנים (חרשים) 121 לא רלוונטי
שפות מעורבות 21 לא רלוונטי
פידג'ין 18 לא רלוונטי
שפת סימנים 3 לא רלוונטי
ללא שיוך בשל חוסר נתונים (לא שפות מבודדות) 78 לא רלוונטי
שפות נה-דנה 47 שפות נה-דנה
שפות ניז'ר-קונגו: A ו-B (שפות בנטו) 1,526 שפות ניז'ר-קונגו
שפות נילו-סהריות 204 שפות נילו-סהריות
שפות צ'וקוטקו-קמצ'טקיות 5 שפות פליאוסיביריות?
שפות פפואניות (13 משפחות שונות,
כולל שפות טראנס-גינאה-החדשה)
478 שפות פפואניות
שפות סינו-טיבטיות 452 שפות סינו-טיבטיות
שפות המונג-מיין 35 שפות סינו-טיבטיות או אוסטרו-אסיתיות
שפות יניסיאניות 2 שפות סינו-טיבטיות
שפות אנדמניות 13 לא ידוע
שפות אוראליות 39 שפות אורל-יוקגיריות?
שפות יוקגיריות 2 שפות אורל-יוקגיריות?

בסה"כ, לפי אומדן זה, מדובר בכ-7,099 שפות מדוברות בעולם[1].

שפות מבודדות

לפי נתוני אתנולוג, רוב השפות המבודדות הידועות כיום, מדוברות ביבשת אמריקה. סך הכול תועדו ביבשת זו בין 55 ל-75 שפות מבודדות שחלקן כבר נכחדו. כ-20 שפות מבודדות מתועדות באוסטרליה ופפואה גינאה החדשה. ביתר היבשות המספרים קטנים יותר.

באסיה ניתן למנות כ-10 שפות מבודדות, ביניהן שומרית ועילמית שדוברו במסופוטמיה ונכחדו. שפות מבודדות נוספות באסיה הן שפת האיינו בצפון יפן שנמצאת במצב של גסיסה וקוריאנית שאין כאמור תמימות דעים באשר לקביעה כי היא משתייכת למשפחת השפות האלטאיות.

באירופה מקובל לזהות רק שפה מבודדת מדוברת אחת – הבסקית. עד עתה כשלו כל הניסיונות לבסס קשר בינה לבין שפה אחרת כלשהי. גם הסברה באשר לקשר מרוחק בין בסקית לגאורגית אינה מבוססת דיה. סברה זו נסמכת בעיקר על דמיון במאפיין הארגטיבי של שתי השפות, אך ידועות מאות שפות נוספות בעלות מאפיינים ארגטיביים כלשהם. יתר השפות המתועדות כשפות מבודדות באירופה – אטרוסקית (ושפות ספק טירניות נוספות), איברית, אקוויטנית, טרטסית ופיקטית – נכחדו.

בניגוד לשפות קוליות, בין שפות הסימנים קל מאוד לזהות שפות מבודדות. בעוד מרבית שפות הסימנים בעולם התפתחו משפת הסימנים הצרפתית והופצו עם מקצועות החינוך המיוחד, ישנן שפות סימנים שברור לחלוטין שהן התפתחו באופן ספונטני באוכלוסיות שאחוז נכבד מהפרטים שבהן החלו להיוולד חירשים. דוגמה לשפה כזו היא שפת הסימנים של שבט אסייד שבנגב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Summary by Language Family". Ethnologue Languages of the World
אלבנית

האלבנית (Shqip) היא שפה השייכת לענף השפות ההודו-אירופאיות, ומוכרת כשפה הרשמית באלבניה ובקוסובו.

האלבנית מורכבת ממספר להגים שונים, ולכן יש הרואים בה משפחת שפות בפני עצמה. יותר משלושה מיליון אנשים דוברים אותה באלבניה, אך ישנן גם קבוצות דוברות בשאר ארצות הבלקן וכן מדברים אותה מהגרים אלבנים באיטליה ובטורקיה.

הספר המודפס הראשון באלבנית היה מֶשַארִי אשר נכתב בידי גּ'וּן בוּזוּקוּ והודפס בשנת 1555. בית הספר הראשון אשר למדו בו באלבנית נפתח ב-1638, כנראה בידי פרנסיסקנים. השפה הוכרה רשמית כשפה הודו אירופית בשנות ה-50 של המאה ה-19.

יש המעריכים כי האלבנית היא אחת השפות האיליריות אשר כבר נכחדו ואשר דוברו בדרום-מערב הבלקן. יש אף המעריכים כי היא קרובת משפחה של השפה הדאקית אשר דוברה בעבר במואסיה ודאקיה (מחוזות בצפון הבלקן ומרכז אירופה) עד שנכחדה.

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה. אדם העוסק בחקר זה נקרא בלשן או לשונאי.

בנטו (עמים)

בַּנְטוּ הוא כינוי למעל 400 קבוצות אתניות שונות באפריקה, מקמרון ועד לדרום אפריקה, המאוחדות על ידי משפחת שפות משותפת (שפות הבנטו), ובמקרים רבים גם מנהגים משותפים.

גאורגית

גאורגית, גרוזינית או גרוזית (ქართული - כּארתוּלי; ქართული ენა - כּארתוּלי אֶנה, השפה הגאורגית) היא השפה המדוברת בגאורגיה והשפה הרשמית שלה.

הגאורגית היא שפת אם של כ-3.9 מיליון איש בגאורגיה עצמה (83% מסך האוכלוסייה), ועוד כ-500,000 איש מחוץ לגאורגיה (בעיקר בטורקיה, באיראן, ברוסיה, בארצות הברית ובאירופה המערבית). הגאורגית היא השפה הספרותית של הקבוצה האתנית של הגאורגים, במיוחד אלה הדוברים שפות כרתווליות אחרות (סוואנים, מגרלים ולאזים). גאורגית יהודית, הנחשבת, לעיתים, לנפרדת מהשפות היהודיות מדוברת על ידי כ-20,000 איש נוספים בגאורגיה עצמה וכ-65,000 איש מחוץ לגאורגיה (מתוכם כ-60,000 איש בישראל).

מיקרונזיה (אזור)

מיקרונזיה (מיוונית: μικρος - "קטן" וνησος - איים דהיינו, איים קטנים) - שם אזור באוקיינוס השקט הנמצא מזרחית לפיליפינים, צפון מזרחית לאינדונזיה, צפונית לפפואה ניו גיני ומלנזיה וצפון מערבית לפולינזיה. באזור מיקרונזיה כ-2,000 איים והוא משתרע על שטח של 7,000,000 קמ"ר.

מלאיאלאם

מלאיאלאם (മലയാളം) היא שפה דראווידית, אחת מהשפות הרשמיות בהודו. מלאיאלאם מדוברת על ידי יותר מ-35 מיליון דוברים, רובם בהודו (בעיקר במדינת קרלה), ורבים נוספים במדינות המפרץ הפרסי.

חרף הדמיון בין שם השפה (Malayalam) לשם השפה המלאית (Malay), אין כל קשר ביניהן והן לא שייכות לאותה משפחת שפות.

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. לדוגמה, בעברית של ימינו /k/ ו/g/ (ק' ו-ג') הן יחידות נבדלות של צלילים. ניתן לראות את זה על ידי זוג מזערי, כמו המילים גיר וקיר, שמשמעותן שונה, אך נבדלות רק בצליל (פונמה) אחד.

פונטיקה (בשונה מפונולוגיה) עוסקת בחקר הקולות והצלילים שמופקים בעת הדיבור והיא אוניברסלית ובלתי קשורה לשפה ספציפית.

קוריאנית

קוריאנית (או קוריאית; קוריאה הדרומית: 한국어 "הַאנְגּוּגוֹ"; קוריאה הצפונית: 조선어 "צ'וֹסוֹנוֹ") היא שפתן הרשמית של קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית. לצד סינית, קוריאנית היא אחת משתי השפות הרשמיות בנציבות האוטונומית הקוריאנית יאנביאן במחוז ג'ילין בסין. בעולם כשמונים מיליון דוברי קוריאנית: בקוריאה, בסין, במדינות הגוש הסובייטי לשעבר, באוסטרליה, בניו זילנד, בארצות הברית, בקנדה, בברזיל, ביפן, בדרום אפריקה ובפיליפינים.

שפה טבעית

שפה טבעית היא שפת הדיבור של בני האדם. זוהי שפה שיש לה דוברים ילידים. שפות טבעיות נבדלות מ"שפות מלאכותיות" כגון שפות מחשב, שפות לוגיות, תמרורים וכדומה, במספר מאפיינים, שיפורטו להלן. נכון לעשור השני של המאה ה-21, בעולם קיימות כ-6000 שפות טבעיות, בהן שפות המונות מאות מיליוני דוברים, ושפות המונות כמה מאות או עשרות דוברים בלבד.

שפות אוסטרונזיות

השפות האוסטרונזיות הן משפחת שפות שמדוברות בעיקר באזורי אוקיאניה ודרום-מזרח אסיה. המשפחה כוללת לפחות 1,268 שפות והן כחמישית מכלל השפות הידועות בעולם. מספר השפות במשפחה הוא הגדול ביותר בכל משפחות השפות.

מספר דוברי השפות האוסטרונזיות מוערך ב-300 מיליון. רוב הדוברים הם תושבי דרום-מזרח אסיה וחלקם תושבי מזרח אפריקה ואוקיאניה. כמעט שליש מתוכם דוברים ג'אווה, והיא השפה האוסטרונזית הנפוצה ביותר - היא מדוברת בפי כ-80 מיליון איש, בעיקר באי ג'אווה שבאינדונזיה. גם השפה המלגשית, המדוברת במדגסקר, שפת הסֶבּוּאַנוֹ, המדוברת בפיליפינים, המלאית, המדוברת במלזיה, האינדונזית, האילוקאנו והטאגאלוג (השפה הנפוצה ביותר בפיליפינים) הן שפות אוסטרונזיות נפוצות. כל אחת מהן מדוברת בפי יותר מ-10 מיליון איש. בניגוד להן, לרוב השפות האוסטרונזיות יש מאות דוברים בלבד. רוב השפות במשפחה זו מדוברות בפפואה גינאה החדשה, בפיליפינים ובאיי האוקיינוס השקט.

השפות האוסטרונזיות מתחלקות כך:

ג'אווה (מעל 80,000,000 דוברים)

בניומאסאן (מעל 10,000,000 דוברים)

שפות מלאיות (מעל 50,000,000 דוברים כשפת אם, מעל 150,000,000 דוברים כשפה שנייה)

אינדונזית (מעל 35,000,000 דוברים שפה זו כשפת אם)

מלאית (כ-18,000,000 דוברים)

טאגאלוג (כ-22,000,000 דוברים שפה זו כשפת אם)

סונדנזית (מעל 20,000,000 דוברים שפה זו כשפת אם)

סבואנו (כ-18,000,000 דוברים שפה זו כשפת אם)

מלגשית (כ-10,000,000 דוברים)

אילוקאנו (כ-7,000,000 דוברים שפה זו כשפת אם)

פיג'יאנית (כ-337,000 דוברים)

סמואית (כ-200,000 דוברים)

מאורית (כ-160,000 דוברים)

טונגאית (כ-108,000 דוברים)

הוואית (כ-25,000 דוברים)

גילברטית (כ-100,000 דוברים)

מרשלית (כ-55,000 דוברים)

מנגאבה-מבולה

פאיוון

בנטיק

שפות אלטאיות

שפות אלטאיות הן משפחת שפות מוצעת. לפי הערכות, המשפחה כוללת 66 שפות, והיא מדוברת על ידי כ-348 מיליון בני-אדם, בעיקר באזור מרכז וצפון-מזרח אסיה.

מקור השם הוא ברכס הרי אלטאי שבסיביר.

לפי המיון המקובל ביותר של השפות האלטאיות, נכללות בין השאר השפות הטורקיות, השפות המונגוליות והשפות הטונגוסיות.

אולם, בעקבות מחקרים שנעשו בנושא, מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 רוב האלטאיסטים (דהיינו, התומכים בתאוריה שקיימת משפחה כזו) מכלילים גם את השפה הקוריאנית בין השפות האלטאיות. מאז שנות ה-70, גם היפנית נחשבה כזו. המכלילים כוללים בסך הכל 74 שפות, בהן משתמשים כ-558 מיליון איש.

בלשנים אחדים החלו להחשיב אפילו את שפת האיינו כשפה אלטאית, אבל רק כחלק מקשר הכולל גם את הקוריאנית והיפנית, השונה מהקשר מונגוליות-טורקיות-טונגוסיות.

הגרסה המקורית והעיקרית של השפות האלטאיות, כלומר הטונגוסיות, מונגוליות וטורקיות, נקראות לפעמים "מיקרו-אלטאיות", ואילו הגרסה היותר מורחבת, הכוללת גם את היפנית והקוריאנית, נקראת "מאקרו-אלטאית".

שפות אפרו-אסיאתיות

השפות האפרו-אסיאתיות הן משפחת שפות המונה כ-240 שפות שיש להן כ-285 מיליון דוברים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אפריקה וכן דרומית למדבר סהרה. בעבר כונתה משפחה זו גם כמשפחת הלשונות ה"שמיות-חמיות".

המשפחה מונה את תת-המשפחות הבאות:

שפות בֶּרְבֶּרִיוֹת

שפות צ'אדיות

שפות מצריות

שפות שמיות

שפות כושיות

שפת בֵּזָ'ה (מיון שנוי במחלוקת; משויך בדרך כלל במשפחות הלשונות הכושיות)

שפות אומוטיות (הכללתן במשפחת הלשונות האפרו-אסיאתיות שנויה במחלוקת)מן המאפיינים המשותפים לשפות האפרו-אסיאתיות:

סימון זכר ונקבה בצורת יחיד. נקבה מסומנת ב-\t\ (בעברית ת', בערבית ة).

טיפולוגית פועל-נושא-מושא, עם נטיות ל-נושא-פועל-מושא

מורפולוגיה תבניתית שבה הטיית מילים היא על ידי שינויים פנימיים, כמו גם הוספת תחיליות וסופיות

קבוצת עיצורים נחציים.כמו כן, מוכרים שורשים משותפים כגון:

ב-נ - "בנייה"

מ-ת - "מוות"

ס-נ - "ידיעה" (השווה עם "שינון")

ל-ס - "לשון"

ס-מ - "שם"

ד-מ - "דם"

שפות בלטו-סלאביות

קבוצת השפות הבלטו-סלאביות היא משפחת שפות היפותטית בתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות. קבוצת השפות הבלטו-סלאביות כוללת בתוכה את משפחות השפות הבלטיות והסלאביות. בין השפות הסלאביות והשפות הבלטיות קיים דמיון רב, וישנם מאפיינים רבים המשותפים לשתי משפחות שפות אלו אך לא לאף ענף אחר של השפות ההודו-אירופיות. שיוכן של השפות הסלאביות והבלטיות למשפחת שפות אחת, בלטו-סלאבית, מהווה ביטוי של ההשערה כי קיימת קרבה גנטית בין השפות - כלומר שיש להן מוצא משותף. על פי השערה זו, הייתה קיימת בעבר שפה אם, פרוטו בלטו-סלאבית, שממנה התפצלו השפות פרוטו סלאבית (שממנה נוצרו לאחר מכן כל השפות הסלאביות) ופרוטו בלטית (שממנה נוצרו לאחר מכן כל השפות הבלטיות). טענה זו נחשבת היום יחסית מקובלת במחקר הבלשני, אולם יש החולקים עליה[דרוש מקור] ומייחסים את הדמיון בין משפחות השפות לאינטראקציות היסטוריות בין אוכלוסיות הדוברים.

שפות הודו-אירופיות

השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, המדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם. שפות אלו מתחלקות למשפחות, אשר רובן נוצרו באירופה ובמערב אסיה.

קבוצת שפות זו כוללת, בין היתר, את השפות: בנגלית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית, איטלקית, פרסית והינדית, שלכל אחת מהן מעל מאה מיליוני דוברים ברחבי העולם.

שפות נוספות הנכללות במשפחת שפות זו, אשר מספר דובריהן מועט באופן יחסי,

הן; אוסטית, אירית, יוונית, ארמנית ורומנית. השפות ההודו-אירופיות הן משפחת שפות גדולה, אשר מחקרה הוליד את ענף הבלשנות המודרנית, ועל כן רבים מהמושגים אשר הבלשנות חוקרת ומנסה למצוא לקוחים ממבנים כלליים המצויים בשפות אלו.

שפות כנעניות

השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית. השפה הכנענית השפיעה והושפעה מכל שפות הסביבה ברמת השפעה גדולה מאוד, ששרידיה קיימים עד היום בלשונות רבות.

שפות סינו-טיבטיות

שפות סינו-טיבטיות הן משפחת שפות, הכוללת, בין השאר, את השפות הסיניות, הטיבטית, והבורמזית, ומונות בסך הכל כ-250 שפות במזרח אסיה. משפחה זו נמצאת במקום השני בדירוג משפחות השפות המדוברות בעולם, אחרי משפחת השפות ההודו-אירופיות, ודוברים אותה 1.2 מיליארד אנשים.

ישנם חוקרים הטוענים כי אין לקשור את הטיבטית-בורמית למשפחת השפות הסיניות. הם מצביעים על העדר התאמה קולית ומורפולוגית לשונית, ומוכיחים שישנו חומר לקסיקלי רב, כלומר מילים, המושאלות מהסינית לטיבטית-בורמית.

שפת אם

שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה. בהתאם, אדם יכול להיות מכונה דובר שפה מסוימת כשפת אם.

מקור השם בכך שלרוב לומד ילד את יסודות השפה במשפחתו, פעמים רבות מאמו. גרסה אחרת למקור השם היא שזו שפת המקור או שפת המולדת־האם או שפת הארץ.

באנגלית המונח "First language" (שפה ראשונה), מדגיש את הראשוניות של שפת האם בסדר הכרונולוגי של למידת השפות אצל הפרט.

שפת אם היא לרוב השפה בה הדובר מיומן יותר מבכל שפה אחרת. לרוב, שפה יכולה להיחשב שפת אם רק אם נרכשה לפני תום גיל העשרה או תפשה את המקום המרכזי בלימודיו ובחינוכו של הדובר. ישנם מקרים בהם אנשים גדלים בסביבה רב לשונית, שבה מדברים בשתי שפות או יותר. לדוגמה, בניהם של מהגרים עשויים לשלוט ברמה גבוהה גם בשפה המדוברת בביתם וגם בשפה המדוברת בסביבתם. במדינות מסוימות, נהוגות שתי שפות במקביל והלומד עשוי להיחשף לשתיהן בביתו ובלימודיו במקביל.

תאית (שפה)

תאית (ภาษาไทย, ‏- IPA: [pʰāːsǎː tʰāj] (מידע • עזרה)) היא השפה הלאומית והרשמית בתאילנד, ושפת האם של בני התאי - הקבוצה האתנית המהווה את הרוב בתאילנד. השפה התאית חברה במשפחת השפות התאי-קדאי. מבחינת בלשנות-היסטורית, לא נמצא קשר בין משפחת שפות זו לבין משפחת שפות אחרות. ישנן מילים בתאית אשר הושאלו מן השפות פאלי, סנסקריט וחמרית עתיקה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.