משמר הגבול

משמר הגבול או בראשי תיבות: מג"ב, הוא הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, שמטרתהּ לתת מענה לבעיות בנושאי ביטחון פנים, לוחמה בטרור, לחימה בפשיעה קשה, אבטחת מתקנים רגישים כולל מעברי גבול, אבטחת האזורים הכפריים ומניעת גניבות חקלאיות, דיכוי הפרות סדר ובמידה ופורצת מלחמה בתוך גבולות המדינה אז הוא לוקח חלק בלחימה ובמעצרים בקרב. מג"ב הוא כוח רב־תכליתי המסייע למשטרת ישראל ולצה"ל בטיפול בבעיות שבתחומי התמחותו, ומשמש גם כעתודה מרכזית להתערבות מיידית באירועים. מטה משמר הגבול נמצא בעיר לוד.

סדר הכוחות של משמר הגבול, נכון לשנת 2013, הוא למעלה מ-7,000 איש (כרבע מסדר הכוחות הכולל של משטרת ישראל).[1] כוח האדם במג"ב מורכב בעיקר מלוחמים, המשמשים בתפקיד ביניים בין שוטר לחייל. להלכה סמכויותיו של שוטר מג"ב שוות לסמכויותיו של כל שוטר רגיל, אך לא כך הכשרתו, הוא מתמחה בלחימה כמו חייל קרבי (שוטרי משמר הגבול מוכשרים כרובאי 05) וחמוש ברובה סער כנשק אישי (שוטרים בשירות קבע חמושים גם באקדח שירות). כמחצית מהשוטרים משרתים במשמר הגבול במסגרת שירות החובה שלהם והמחצית השנייה הם אנשי קבע מקצועיים. למג"ב כמה יחידות מיוחדות - כגון: הימ"מ, הימ"ס, סמ"ג ויחידות החבלה - המתמחות בסוגים שונים של לחימה; וכוח המתנדבים שנקרא מתמי"ד (מתנדבים במדים).

משמר הגבול הוקם בתחילה במסגרת צה"ל כחיל הספר שהיה קיים חודשים מספר לאחר קום המדינה ועסק בשמירת גבולות, והוקם רשמית כחיל משטרתי בשנת 1953. מאז הקמתו עסק מג"ב בתפקידים רבים ומגוונים והוא כוח ורסטילי המבצע משימות מסוגים רבים. יחידות מג"ב פרושות בכל רחבי ישראל, מאילת ועד גבול לבנון, ובכל מקום הם כפופים למפקד האזור בו הם משרתים, כאשר ברוב חלקי הארץ הם כפופים למפקד המחוז המשטרתי וביהודה ושומרון — למפקד אוגדת איו"ש (לפיקוד צה"ל).

משמר הגבול הוא חיל חלוץ המשלב בני מיעוטים רבים המשרתים כלוחמים וכמפקדים בחיל. החיל מוביל גם בשילוב נשים בכל תפקידי הלוחמה, כולל ביחידות המיוחדות.

מג"ב ובעיקר קציניו, משמשים גם כמאגר כוח אדם ממנו שואבת משטרת ישראל מועמדים מתאימים למילוי תפקידים במשטרה הרגילה. קציני מג"ב לא מעטים הצטרפו לשדרות הפיקוד של המשטרה הכחולה.

Flag of Israel Border Police
דגל משמר הגבול
Israeli-Police-Facebook--Misdar-001
מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול
משמר הגבול
IsraelBorderPolice
פרטים
כינוי מג"ב
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Emblem of Israel Police.svg  משטרת ישראל
סוג ז'נדרמריה
בסיס האם לוד
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1953
מלחמות מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מבצע שלום הגליל, האינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה, מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
כוח אדם כמה אלפי שוטרים, חלקם מושאלים מצה"ל כשירות סדיר, חלקם אנשי קבע
ציוד עיקרי רובה שירות: M4 קרבין ו-M16 מקוצר; נשק קל נוסף: אקדחים, מטול רימונים ורובי צלפים; כלי רכב: רכבי שטח, זאב, ניידות משטרה, רכב ניוד לוחמים שברולט סוואנה; אמצעים לפיזור הפגנות
פיקוד
דרגת המפקד ניצב (דרגה)  ניצב
מפקדים ראו רשימת מפקדי משמר הגבול

היסטוריה של משמר הגבול

רקע והקמה

מסדר של שוטרי מג"ב
מסדר של שוטרי מג"ב משלוש הפלוגות הראשונות, עוד לפני הקמת החייל באופן רשמי. ניתן להבחין כי השוטרים חובשים עדיין כובעים ולא כומתות
שוטרי מג"ב בתצפית
שוטרי מג"ב בתצפית על הגבול

עם קום מדינת ישראל, בשנת 1948, הוקמה ועדת מצב של הסוכנות היהודית, בראשות גולדה מאיר, שמטרתה לבסס תשתית להקמת המוסדות הנדרשים למדינה. הוועדה התחלקה לצוותים שכל אחד עסק בהקמת גוף אחר. מי שעמד בראש הצוות להקמת המשטרה, במסגרת הוועדה, היה יחזקאל סהר לימים מפכ"ל המשטרה הראשון. הוא הגיש לוועדה תוכנית להקמת שני גופים שיפעלו זה לצד זה: משטרה עברית וז'נדרמריה. משטרת ישראל הוקמה מיד עם הקמת המדינה, אולם הקמת הז'נדרמריה נדחתה בשל המצב הקשה ששרר ביישוב באותה עת, בשל מלחמת השחרור שהייתה אז בעיצומה.[2] עם שוך הקרבות, בשנת 1949, התחדד הצורך בהקמת הז'נדרמריה, כיוון שגבולות המדינה הצעירה שהיו ארוכים ופרוצים ברובם, גרמו להסתננות ופדאיון. כשהוחלט על הקמת הז'נדרמריה התעורר ויכוח בין משטרת ישראל לבין צה"ל שנסוב על השאלה למי יהיה החיל כפוף. כל אחד מן הגופים רצה שהחיל החדש יהיה תחת חסותו, שכן להקמת חיל חדש נדרשו תקנים נוספים ותקציב נוסף. ב-21 בספטמבר 1949 התקיימה אצל ראש הממשלה דוד בן-גוריון ישיבה בנושא ובה הוחלט להקים את החיל במסגרת הצבא, שכונה חיל הספר.

לחיל הספר, שמפקדו הראשון הנבחר היה דוד שאלתיאל, הוקצו 2,000 תקני קבע ומספר כלי רכב. שאלתיאל פעל במרץ למען הקמת החיל, אך נתקל בקשיים רבים. הקושי העיקרי היה בגיוס כוח אדם, ובחוסר מוטיבציה של הדרגים הבכירים לפעול למען הקמתו.[3] בשל הקשיים הללו, הודיע שאלתיאל לבן-גוריון כי הוא נכשל בהקמת חיל הספר, והציע להעביר את הקמת החיל החדש לאחריות משטרת ישראל.

בשנת 1950 החליט ראש הממשלה להעביר את חיל הספר מצה"ל למשטרה. בעקבות החלטה זו הוקמו בשנת 1951 שלוש פלוגות משמר הגבול במסגרת המשטרה. פלוגה א' הוקמה בראש העין; פלוגה ב' במשטרת כרכור; ופלוגה ג' בעפולה.[4] כל אחת משלוש פלוגות אלו פעלו בנפרד כגוף עצמאי והאחראי לתיאום ביניהן היה מקסים כהן. בשל הקושי בגיוס כוח אדם, הוחלט להקים בכל פלוגה מחלקה של בני מיעוטים: דרוזים, בדואים וצ'רקסים.[5] פלוגות אלו גדלו והחלו בפעילות לאורך הגבולות, עד ה-26 באפריל 1953, אז החליט יחזקאל סהר, מפכ"ל המשטרה, להקים חיל מיוחד במשטרה אשר יקרא 'משמר הגבול'. למפקדו הראשון של החיל מונה פנחס קופל.[6] בישיבה שבה הוקם מג"ב נאמר שמג"ב יהיה המשכו של ארגון השומר, הארגון הממוסד הראשון שעסק בשמירת הספר הישראלי. גם יוצאי ארגון השומר ראו במג"ב את המשך ארגונם, למשל הנשיא יצחק בן צבי, ממקימי השומר, היה נוהג לערוך מסיבות בביתו ללוחמי מג"ב.[7]

האימון שניתן לשוטרי מג"ב היה אימון צבאי ונשקם היה נשק בריטי. מעמדם היה שווה למעמד שוטרי המשטרה האחרים בכל הקשור לזכויות, לחובות ולסמכויות. הוחלט כי בניגוד לשוטרים, שחובשים כובעים, יחבשו שוטרי מג"ב כומתות בצבע ירוק, כצבעו של הקו הירוק. החיל הוקם בתבנית של 8 פלוגות שחילקו ביניהן את שטח המדינה מירושלים עד גבול הצפון, כאשר פלוגה א' היא הדרומית ביותר ופלוגה ח' היא הצפונית ביותר. מספר חודשים לאחר הקמת החיל חולקו הפלוגות לשלושה גדודים: גדוד 1 התמקם בירושלים ומנה שתי פלוגות; גדוד 2 התמקם ברמלה ומנה 4 פלוגות; וגדוד 3 התמקם בטבריה ומנה שתי פלוגות.[8]

השנים הראשונות - עד מלחמת ששת הימים

קצין מג"ב 1955
קצין משמר הגבול בשנות החמישים
PikiWiki Israel 34425 Agamon Hahula in Hula Valley
טבלת הנצחה באגמון החולה לפעולות מג"ב בייבוש החולה
PikiWiki Israel 34424 Agamon Hahula in Hula Valley
אתר הנצחה למג"ב באגמון החולה

הפעילות העיקרית בה עסק מג"ב בשנותיו הראשונות הייתה לחימה בהסתננות. זו הייתה משימה מורכבת, שכן גבולות המדינה היו מפותלים, ארוכים וללא גדר לאורכם. כמה מן המסתננים היו מסוכנים ביותר, והמפורסם שבהם היה מוסטפא סמואלי, שבעטיו הוקמה יחידה 101 במטרה לתפסו. בסופו של דבר הוא חוסל על ידי כוח מג"ב בפיקודו של איסמעיל קבלאן.[9] שוטרי מג"ב פרשו מארבים לאורך הגבולות, השתמשו בגששים, ערכו סיורים, ותצפיות ולעיתים אף פעילות מסוערבת[10] כדי לאתר את המסתננים ולמנוע את כניסתם לשטח מדינת ישראל. לקראת שנת 1956 עלה מספר ההסתננויות שהביא בסופו של דבר למבצע קדש.[11]

המבצע הגדול הראשון בו מג"ב נדרש ליטול חלק היה מבצע ייבוש החולה. המבצע נערך קרוב לגבול הסורי העוין ומג"ב נדרש לאבטח את הפועלים ואת מכונות הייבוש שנפרשו לכל אורך האגם.[12] אתר הנצחה לפעולות מג"ב בייבוש החולה נמצא באתר אגמון החולה.

בשנת 1954 נעשה ניסיון להקים יחידת שריון במסגרת משמר הגבול. באותה השנה הוכנסו לשירות במג"ב כמה שריוניות מדגם 'וויט', שכונו: 'המברים', והיוו את הפלוגה המשוריינת של משמר הגבול.[13] הפלוגה נסגרה לאחר זמן קצר, בעיקר בשל חוסר בחלקי חילוף, ורעיון יחידת השריון במג"ב נגוז. עם זאת, לאורך השנים שימשו במג"ב נגמ"שים מסוגים שונים וכן כלי רכב כבדים נוספים.

עוד בעת הקמת משמר הגבול, הוחלט כי בזמן חירום, יוכפף החיל לצבא ויפעל תחת פיקודו, אף שהיה כפוף לפיקוד המשטרה. בשנת 1954 הוקמה ועדה צה"לית, ברשות אלוף-משנה יצחק רבין לבחינת אפשרות השימוש במג"ב בשעת חירום. יצחק רבין קבע כי רמתו של החיל גבוהה, וכי כדאי להשתמש בו בשעת חירום, אך עמד על כמה כשלים לוגיסטיים אפשריים במהלך כזה, כגון חוסר אחידות בין התחמושת של מג"ב לתחמושת הצה"לית ובעיות בהעברת מזון וציוד בסיסי.[14] החיל הוכפף לראשונה לפיקוד צה"ל בשנת 1956 לקראת מבצע קדש. במהלך מלחמה זו השתתף גדוד 1 של מג"ב בקרבות באזור רצועת עזה, בנוסף למשימות השיטור והעיסוק באוכלוסייה האזרחית לאחר הכיבוש. גדודים 2 ו-3 היו מופקדים על אכיפת העוצר בכפרים הערביים בשטחי האחריות שלהם.[15]

בזמן מבצע קדש אירע טבח כפר קאסם. גדוד 2 של מג"ב בפיקודו של שמואל מלינקי, קיבל הוראה להקדים את זמן העוצר בכפרים ולפתוח באש כנגד מפרי העוצר. באזור כפר קאסם ביצעו שוטרי מג"ב את הפקודה כלשונה והרגו 47 תושבים ביניהם נשים וילדים. 11 קציני ושוטרי מג"ב הורשעו באשמת רצח וריצו תקופות מאסר, לאחר משפט סוער ותקדימי שטבע את המושג פקודה בלתי חוקית בעליל.

עם סיום מבצע קדש חזר משמר הגבול לפעול תחת פיקוד משטרת ישראל והמשיך בפעילויותיו השוטפות. כשהוקם המוביל הארצי מג"ב נקרא לאבטח אותו והוקמה לשם כך פלוגה חדשה, פלוגה מ'. המשימה החריגה הבאה אותה קיבל מג"ב על עצמו הייתה אבטחת הפושע הנאצי אדולף אייכמן לכל אורך משפטו וכן בזמן הוצאתו להורג.[16] בהמשך פעל מג"ב גם לאבטחת אישים, ואיבטח את האפיפיור יוחנן פאולוס השני בעת ביקורו בארץ. אזור גבול בו פעילותו של מג"ב הייתה בולטת הוא הקו העירוני בירושלים, שכמה מעמדותיו אוישו על ידי שוטרי מג"ב.[17]

במהלך השנים ניכר כי יש למג"ב מחסור בכוח אדם. בשל כך נתקבלה ההחלטה כי שירות במג"ב יחשב כשירות חובה. בשנת 1963 הוכנסו 250 שוטרי חובה ראשונים ובהמשך מספר זה גדל משמעותית.[18]

ממלחמת ששת הימים עד מלחמת יום כיפור

לקראת מלחמת ששת הימים הוכפף שוב מג"ב לצה"ל. עם ההכפפה, קיבל צה"ל את האחריות לגבולות המדינה. במלחמה תפקידו העיקרי של משמר הגבול הייתה השלטת הריבונות הישראלית בשטחים שנכבשו. בנוסף, מג"ב אבטח מתקנים חשובים בארץ בזמן המלחמה, כגון שדות התעופה, מאגרי מים ותחנות כוח, וביצע תצפיות בגבול הירדני. במהלך המלחמה השתתף מג"ב במספר קרבות של ממש, כגון טיהור שערך כוח מפלוגה ב' בגבעת התחמושת לאחר הקרב שערכו שם הצנחנים, וקרבות מול כוח קומנדו מצרי באזור לטרון.[19] לאחר הקרבות נכנסו כמעט כל כוחות מג"ב לאזור הגדה המערבית ומזרח ירושלים כדי להשליט סדר בשטחים שנכבשו.

בעקבות המלחמה, הוטלו משימות רבות על משמר הגבול, כוחות מג"ב התפרסו בירושלים, שכם, ג'נין, רמאללה, טול כרם וחברון לצורך השלטת סדר וביעור קני התנגדות לשלטון הישראלי, כשהם כפופים לצה"ל עד ל-1 בספטמבר 1967.[20] לצורך הפעילות ביהודה ושומרון הוקם גדוד נוסף, גדוד 4, שזו הייתה גזרתו, ומפקדתו ישבה ברמאללה. בשנת 1971 נכנסו כוחות מג"ב גם לעזה. בשל משימות נוספות אלו שהוטלו על משמר הגבול, הוגדל החייל ונוספו בו כמה פלוגות.

במקביל למלחמת ההתשה שניטשה בגבול התעלה, ואף לפניה, התנהלה מלחמת התשה בגבול ישראל-ירדן שמוקדיה העיקריים היו עמק בית שאן ובקעת הירדן. חוליות מחבלים ירדניים, בגיבוי הלגיון חדרו לאזורים אלו תכופות וביצעו ירי וחבלה כנגד היישובים היהודיים. בעקבות אירועים אלו, ביקשו וקיבלו תושבי עמק בית שאן, להחזיר לגזרה את פלוגה ז' של מג"ב. פלוגה זו פעלה באזור לפני 1967, ולאחר המלחמה נשלחה לשכם, עד שחזרה לעמק בית שאן בספטמבר 1967. הפלוגה ניהלה מלחמה כנגד המחבלים.[21] מספר תקריות האש איתן הייתה צריכה הפלוגה להתמודד הגיע ל-800 בחודש.[22] מלחמה קשה זו גבתה אבדות רבות מן הפלוגה, ובמהלכה אף חולק עיטור הגבורה היחיד בתולדות משמר הגבול לסמל שני יוסף וקיל.[23] מלחמה זו נגמרה עם אירועי ספטמבר השחור ב-1970 בירדן, שבמהלכם הושמדו ארגוני הטרור הפלסטיניים בירדן.

בשנת 1972, בעקבות בעיות קשות של פשיעה בתל אביב, הועברה פלוגה י"ג, שפעלה לפני כן בשכם ובעזה, לתל אביב לשם מלחמה בפשיעה. הפלוגה נחלה הצלחה והפחיתה משמעותית את כמות הפשעים ואת חומרתם.[24] באותה שנה אירע הטבח בנמל התעופה לוד שם סייעו כוחות מג"ב בחיסול שני המחבלים ובתפיסתו של השלישי, קוזו אוקמוטו.

בזמן מלחמת יום כיפור, שוב הוכפף מג"ב לצה"ל וקיבל את האחריות לביטחון גבול הצפון, שהיה שקט יחסית במהלך המלחמה, אך בכל זאת סוכלו שם כמה ניסיונות חדירה של מחבלים.[25]

ממלחמת יום כיפור עד לאינתיפאדה הראשונה

בעקבות מלחמת יום כיפור, באפריל 1974, הועברה האחריות לביטחון הפנים מצה"ל למשטרת ישראל. הדבר חייב את המשטרה להיות מסוגלת להתמודד עם איומים שבעבר לא היו בתחום אחריותה. לצורך שמירת ביטחון הפנים, הועברו מספר פלוגות של מג"ב מיהודה ושומרון לתוך תחומי הקו הירוק להוות מכפילי כוח למשטרה הכחולה. מג"ב קיבל אחריות על אבטחת נמלי התעופה והים, על תחום החבלה באזורים שונים של הארץ ומשימות רבות נוספות.[26] שינוי מטרות זה חייב את מג"ב לשינוי ארגוני מהותי, ולפיכך, בשנת 1975 הוקמו שלושה מחט"בים (מפקדות חטיבתיות) במג"ב, שהחליפו את מבנה הגדודים שהיה במג"ב עד אז.[27] בשנת 1976, הועבר מטה משמר הגבול לעיר לוד, שם הוא שוכן עד היום.

בעקבות אירועים כמו טבח הספורטאים במינכן והפיגוע במעלות, ניכר הצורך ביחידה משטרתית מיוחדת שתתמחה באירועי השתלטות ומיקוח, בשל כך הוקמה בשנת 1974 יחידת הימ"מ. היחידה הוכפפה ישירות למפקד מג"ב. לוחמי היחידה הם אנשי קבע לאחר סיום שירות החובה, שהפעילות ביחידה היא המקצוע שלהם. בתחילה נתקלה היחידה בחוסר אמון, וסיירת מטכ"ל הועדפה על פניה, אולם עם השנים, בעקבות אירועים כמו אוטובוס האמהות, סיכול פיגועים ותפיסת מבוקשים, זכתה למוניטין רב.[28]

משמר הגבול המשיך להוות גורם מרכזי באבטחת אישים ואבטח את נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, ואת אנואר סדאת בעת ביקוריהם בארץ. בשנת 1980 הוקמה האנדרטה לזכר חללי משמר הגבול ליד צומת עירון, מול קיבוץ ברקאי.[29]

לפני מלחמת לבנון הראשונה נטל צה"ל את האחריות על גבול הצפון ממג"ב, שכן זה הפך לגבול המסוכן ביותר של מדינת ישראל. בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה וצה"ל פלש ללבנון. מיד אחרי כוחות צה"ל נכנסו פלוגות של משמר הגבול ללבנון וסייעו במלחמה בארגוני הטרור על ידי ביצוע מעצרים והשלטת סדר. בשני אסונות צור נפגעו שוטרי מג"ב רבים: באסון צור הראשון נפלו 34 שוטרי מג"ב ולאחר פחות משנה, באסון צור השני נפלו 17 שוטרי מג"ב.[30] כשנסוג צה"ל לרצועת הביטחון ב-1985 הוצאו כוחות מג"ב מלבנון.

ב-1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה. למשמר הגבול היה חלק מרכזי בהתמודדות עם ההתקוממות הערבית. המהומות בוצעו על ידי אוכלוסייה אזרחית, לכן נדרש כוח שיטור מבצעי וחזק כנגדן. בשל סיבות אלו, ערכה המשטרה את מבצע מחשבה תחילה, במסגרתו מג"ב הוגדל משמעותית.[31] כנגד מהומות האינתיפאדה הוקמו גם יחידות הימ"ס (יחידת מסתערבים) של מג"ב: בשנת 1989 הוקמה יחידה ראשונה בעזה, ב-1991 באיו"ש וב-1994 הוקמה יחידה שלישית בירושלים.[32] בסוכות 1990 אירעו מהומות הר הבית, כוחות מג"ב בהר היו אלו שפעלו באירוע הקשה.[33]

במהלך מלחמת המפרץ ב-19901991 שימשו שוטרי מג"ב ככוח עיקרי בשמירת ביטחון העורף המותקף.[34]

מהאינתיפאדה הראשונה עד האינתיפאדה השנייה

אולם שרה מצידו המוסלמי
שוטר מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה
Israel Border Police in Nabi salih demonstration May 2011 2
שוטרי מג"ב חמושים באמצעים לפיזור הפגנות באיו"ש
Magavjeep
חיילי חטיבת כפיר לצד רכב של מג"ב בירושלים

האינתיפאדה הסתיימה בסופו של דבר עם חתימת הסכמי אוסלו. במסגרת ההסכם נדרשו שוטרי מג"ב לערוך סיורים משותפים עם המשטרה הפלסטינית, כך יכלו לטפל ביעילות הן בבעיות שהתעוררו מהצד הישראלי והן מהצד הפלסטיני.[35] סיורים משותפים אלו נפסקו בשנת 1996, בעקבות אירועי ברזל לוהט, במהלכם ירו שוטרים פלסטיניים לעבר שוטרי מג"ב. מג"ב השתתף באופן פעיל בדיכוי מהומות אלו ובמהלכן נהרגו מספר שוטרי מג"ב. לאחר שנפסקו המהומות חודשו הסיורים המשותפים.[36]

לאחר סיום האינתיפאדה ובמהלכה נערכו שינויים במבנה מג"ב: תוך כדי האירועים הוגדלו ואורגנו מחדש כוחות מג"ב בעזה וביו"ש. ב-1994 הוקם מחט"ב מרכז שמפקדתו ישבה בבית דגן ומאוחר יותר עברה לבסיס אייל. ב-1996 הוקמה יחידת מתיל"ן (מארבים, תצפיות, יירוטים, לוחמה ניידת) שתפקידה היה להוות כוח מחץ באזורים הכפריים של קו התפר. ב-1995 שולבו לראשונה נשים לוחמות במשמר הגבול, בכך היה משמר הגבול לחיל הראשון ששילב נשים כלוחמות מן המניין.[37] מאוחר יותר, בשנת 2002 הוקם מערך מילואים במשמר הגבול שיוכל לתגבר את הכוחות במקרה הצורך.[38]

האינתיפאדה השנייה ומהומות אוקטובר

בשנת 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה המכונה 'אירועי גאות ושפל', באינתיפאדה זו משמר הגבול היווה כוח מרכזי בטיפול במהומות. עם תחילת האינתיפאדה, בשל רצח של שוטר מג"ב, פקד יוסף טבג'ה על ידי שוטר פלסטיני, בוטלו הסיורים המשותפים.[39] בהתפרעויות בקבר יוסף, נלכדו מספר שוטרי מג"ב במתחם הקבר וניהלו שם קרב במשך שישה ימים, במהלך הקרב נהרג שוטר מג"ב מדחת יוסף שנפצע, בשל חוסר יכולת לחלצו.[40] במהלך אירועי אוקטובר שוטרי משמר הגבול נאבקו בהפרות סדר קשות, במהלכן השתמשו באמצעים שונים שכללו ירי גז מדמיע, ירי כדורי גומי ולעיתים גם אש חיה. לאחר האירועים הוקמה ועדת אור במסגרתה הוטחה ביקורת במשמר הגבול שהביאה להקמת בית ספר להפרות סדר בבסיס האימונים של מג"ב בבית חורון. בפיגוע בציר המתפללים לחמו שוטרי מג"ב במחבלים וחמישה לוחמי מג"ב נהרגו.

בעקבות הלחימה הקשה ברצועת עזה, שחרגה מתפקידו של חיל משטרתי, הוחלט בשנת 2003 לסגור את מג"ב עזה ולהעביר אותו לגבול ישראל מצרים. שם נקרא מג"ב רמון ועסק במניעת הברחות והסתננות. בשנת 2008 הועבר מג"ב רמון לגבול ישראל ירדן ועסק באבטחת גבול הערבה. במקביל לתקופה זו הוקמו יחידות הימ"ג במג"ב וכן יחידות לביטחון אישי שעסקו בלוחמה בפשיעה קשה בערים. בשנת 2002 הוקמה במסגרת מג"ב ירושלים מפקדת 'עוטף ירושלים' שעסקה באבטחת ירושלים מסביב לה ובאבטחת גדר ההפרדה. באותה תקופה פעלה במג"ב גם 'מפקדת קו התפר', שעסקה באבטחת גדר ההפרדה והקו הירוק לכל אורכו, בצפון ובמרכז.

לכל אורך שנות האינתיפאדה השנייה (20002005) פעלו שוטרי ולוחמי מג"ב למניעת טרור ולטיפול בהפרות הסדר ואף שילמו מחיר דמים. במיוחד בלטו היחידות המיוחדות של מג"ב ללוחמה בטרור - הימ"מ והימ"ס - שסיכלו מספר רב של פיגועים וחיסלו מאות מחבלים בפעולות בשטחי יהודה ושומרון. לוחם ימ"ס יעקב ברמן עוטר בעיטור האומץ המשטרתי ועיטור העוז הצה"לי על גבורתו בלוחמה בטרור במהלך האינתיפאדה. לוחמים רבים אחרים עוטרו בעיטורי משטרת ישראל.

מתום האינתיפאדה השנייה ועד היום

בתוכנית ההתנתקות שנערכה ב-2005 השתתף מג"ב והפעיל כוחות גדולים לשם פינוי מתיישבי גוש קטיף, לרבות כוחות מילואים.[41] שוטרי מג"ב השתתפו גם באירועי עמונה ובעוד כמה פינויי יישובים.[42]

במהלך מלחמת לבנון השנייה הופעלו כוחות גדולים של מג"ב באזור הצפון לסיוע וטיפול בעורף הישראלי. גם במהלך מבצע עופרת יצוקה ובמבצע עמוד ענן שימש מג"ב כוח חשוב באבטחת העורף הישראלי המותקף.

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 נערכו במג"ב מספר שינויים ארגוניים גדולים. בשנת 2011 נסגר מג"ב ערבה, באותה שנה הוקם מחט"ב חדש במג"ב - מג"ב חוף. באותה תקופה נסגרו יחידות הימ"ג, יחידות הבט"א (יחידות לביטחון אישי) וחלק מפלוגות מג"ב ובמקומם קמו יחידות שחר 101. בשנת 2013 הוקמה באזור המועצה האזורית מטה יהודה 'תחנה ירוקה', תחנת משטרה ראשונה בעלת אחריות טריטוריאלית בה משרתים אך ורך שוטרי מג"ב, התחנה החלה לפעול באופן מלא בשנת 2014.[43]

ביוני 2014 נחטפו שלושה נערים באזור גוש עציון, בעקבות אירוע זה יצאו כוחות הביטחון למבצע "שובו אחים" שמטרתו מציאת הנערים. כוחות מג"ב בהיקפים גדולים השתתפו בחיפושים ובמעצרים במסגרת מבצע זה, לרבות היחידות המיוחדות של מג"ב וכוחות מילואים.[44] האירועים הידרדרו בהמשך גם בדרום, דבר שהביא לפריצתו של מבצע צוק איתן ברצועת עזה. מג"ב שימש במבצע זה, כמו באירועים דומים קודמים ככוח הגנה לעורף המותקף. כוחות מג"ב סייעו לאבטחה באזורים בהם נפלו רקטות ונערכו ביישובים הסמוכים לרצועת עזה כדי לסייע בתגובה לניסיונות חדירה ליישובים.

Hadar Malca
הדס מלכא, שנרצחה בפיגוע ביוני 2017.

בספטמבר 2015 החל גל טרור שהתאפיין בטרור יחידים שבוצע בעיקר באמצעות פיגועי דקירה ודריסה, אך גם בפיגועי ירי קטלניים. כדי להתמודד עם גל הטרור גויס לראשונה כל מערך המילואים של מג"ב בצווי 8.[45] במסגרת ההתמודדות עם גל הטרור הוגדל מאוד מג"ב ירושלים וכוחותיו ביצעו פעילות יזומה רחבת היקף כדי לפגוע במחבלים. בנוסף, הוקמה במג"ב מפקדה משימתית של אנשי מילואים שמטרתה אבטחה של כביש 6 באזור מחוזות מרכז וחוף.[46] הימ"מ ביצע פעולות רבות של מעצרים ויירוט מחבלים, שעליהן זכה לצל"ש מפכ"ל משטרת ישראל. פיגועים רבים בוצעו בגזרת ירושלים ואחד ממוקדי החיכוך העיקריים היה שער שכם. במהלך גל הטרור ניטרלו שוטרי מג"ב מחבלים רבים והיוו את קו ההגנה האחרון אל מול המחבלים. במהלך גל הטרור נהרגו לוחם ולוחמת מג"ב בפיגועים ונפצעו עוד כמה. באמצע 2016 החל לדעוך גל הטרור, ורמת הטרור חזרה לרמה השגרתית.

גם בהמשך התמודד מג"ב עם הטרור הפלסטיני. בשנת 2017 נהרגו שלושה שוטרי מג"ב בפיגוע בשער שכם (יוני 2017) ובפיגוע בהר הבית (יולי 2017). בחילופי האש שהתפתחו שוטרים הרגו את המחבלים.

לאור האיומים החדשים על מדינת ישראל נערכו במג"ב בשנים 2016 ו-2017 כמה שינויים ארגוניים, במטרה שיוכל לתת להם מענה יעיל יותר. בשנת 2016 הופרדה מפקדת מג"ב עוטף ירושלים ממג"ב ירושלים והפכה למרחב נפרד של מג"ב. בשנה שלאחר מכן אוחדו כמה יחידות ארציות של מג"ב והוקמה "החטיבה הטקטית", כוח שמתמחה בהתערבות מהירה באירועי טרור ובאירועי חדירת מחבלים לתוך שטח ישראל, ובנוסף, יועד לפעול במבצעים יזומים כנגד פשיעה חמורה.[47]

מבנה משמר הגבול

משמר הגבול הוא חיל בעל מעמד של מחוז משטרתי, שבראשו עומד קצין בדרגת ניצב, הכפוף ישירות למפכ"ל המשטרה. החיל מחולק לעשר מפקדות: שבעה מחטב"ים (מפקדות חטיבה) מרחביים, החטיבה הטקטית, בה"ד מג"ב (בסיס הדרכה) והימ"מ. לכל אחת משש המחט"בים ישנה גזרה שעליה היא אחראית, בכפוף למפקד המחוז המשטרתי, או למפקד צה"ל באזור. במג"ב ישנם סוגים רבים של יחידות המתאימות למשימות המגוונות להן נדרש החיל, כמה מן היחידות נחשבות ליחידות מיוחדות.

מרחבי מג"ב ומפקדותיו

Shotrim Mabitim Bazikokim
שוטרי מג"ב בהפגנה במרכז הארץ
Israel Border Police members in Jerusalem
לוחמי משמר הגבול בירושלים

מג"ב דרום

בשנת 1954 הוקם גדוד 1 של מג"ב שמנה שתי פלוגות והיה אמון על שמירת הגבולות בגזרה הדרומית ביותר של מג"ב - אזור ירושלים. לאחר מבצע קדש ב-1958 פורק גדוד 1 והשוטרים שבו שולבו בגדוד 2, שהיה אחראי מאז גם על אזור הדרום וגם על אזור מרכז הארץ. בשנת 1969 הפך גדוד 2 למחט"ב מג"ב דרום והמשיך לפעול בגזרתו. בשנת 1994 פוצל מג"ב מרכז ממג"ב דרום ומאז שטח האחריות של מג"ב דרום הוא רק דרום הארץ, חופף לשטח מחוז דרום של משטרת ישראל, והוא הגדול בשטחו מבין מרחבי מג"ב. במרחב יחידות כפריות, סמ"ג יחידת שחר 101, ויחידת מסתערבים. מפקדת מרחב זו האמונה על פעילות מג"ב באזור הדרום, יושבת בבית גוברין. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

בשנת 1989, בשל אירועי האינתיפאדה הראשונה, הוקם מחט"ב נפרד לאזור חבל עזה. במג"ב עזה פעלו מספר פלוגות ויחידת מסתערבים. בשל הלחימה העזה ברצועת עזה בשנות האינתיפאדה השנייה הוחלט להעביר את האחריות ברצועה על צה"ל ומג"ב עזה פורק ב-2003. כוחות מג"ב עזה עברו לגבול ישראל מצרים, נקראו מג"ב רמון ועסקו באבטחת גבול ישראל מצרים - מניעת הברחות והסתננויות. מג"ב רמון היה למג"ב ערבה בשנת 2008 ועבר לאבטח את גבול הערבה עד שפורק ב-2011.

מג"ב מרכז

בשנת 1994 התחדדה מסקנה כי שטח מג"ב דרום רחב מדי ובשל כך פוצל מג"ב מרכז ממג"ב דרום והיה למחט"ב עצמאי. מג"ב מרכז אחראי על תחומי אחריות מג"ב באזור המרכז, בחופף לשטח מחוז מרכז ומחוז תל אביב של משטרת ישראל. מפקדתו יושבת בבסיס אייל. במחט"ב יחידות סמ"ג, יחידות שחר 101, יחידות כפריות, (שפלה ושרון) ימ"ר אלמוג (יחידה מרכזית) ופלוגה לאבטחת נציגויות בתל אביב (פלוגה י"ג). מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

מג"ב צפון

בשנת 1954 הוקם גדוד 3 של מג"ב שמנה שתי פלוגות והיה אחראי על הקטע הצפוני של גבול ישראל ירדן ועל גבול הצפון. בשנת 1969 הוקם על בסיס גדוד זה מחט"ב מג"ב צפון, שמאז ועד היום אחראי על משימות מג"ב באזור הצפון. שטח האחריות של מג"ב צפון חופף ברובו לשטח מחוז הצפון למעט רמת הגולן, בעבר היו פלוגות מג"ב שפעלו ברמה, אולם היום למעט מקרים חריגים אין פעילות של מג"ב בשטח זה. מפקדת מג"ב צפון יושבת בבסיס גן נר. במחט"ב יחידות כפריות ויחידת שחר 101. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

מג"ב חוף

בשנת 2011, לצורך יצירת התאמה עם המשטרה הכחולה שהקימה את מחוז חוף פוצל מג"ב חוף ממג"ב צפון והפך למחט"ב עצמאי שמפקדתו יושב בחריש. מג"ב חוף אחראי על משימות מג"ב בשטח מחוז חוף. במחט"ב יחידה כפרית, סמ"ג, יחידת שחר 101 ומספר יחידות אבטחת מתקנים. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

מג"ב ירושלים

בשנת 1976 כחלק מהערכות מחודשת של משמר הגבול, הוקם מג"ב ירושלים. המחט"ב אחראי על משימות מג"ב בשטח מחוז ירושלים ואף מעט מעבר לו, בשטחי עוטף ירושלים. מפקדת המחט"ב יושבת בבסיס יהודאי, סמוך למטה הארצי של המשטרה. מג"ב ירושלים הוא הגדול במרחבי מג"ב מבחינת מספר השוטרים. במחט"ב פלוגת בט"ש לעיר העתיקה (פלוגה ג'), יחידות 101 בט"ש, יחידת שחר 101, יחידת סמ"ג ויחידות כפריות. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.

בשנת 2002 הוקמה בו מפקדת משנה: 'מג"ב עוטף ירושלים' העוסקת באבטחת השטחים שסביב לעיר ובאבטחת גדר ההפרדה, בשנת 2016, בשל הגודל הרב של מג"ב ירושלים והיקף פעילותו הופרדה מפקדת עוטף ירושלים ממג"ב ירושלים והפכה למפקדה נפרדת. בשנת 2013 הוקמה במסגרת מג"ב ירושלים 'תחנה ירוקה' - תחנת משטרה לה אחריות טריטוריאלית בשטח המועצה אזורית מטה יהודה המורכבת משוטרי מג"ב בלבד.

מג"ב עוטף ירושלים

מג"ב עוטף ירושלים הוקם בשנת 2002 בשל אירועי האינתיפאדה השנייה, כדי להגיב בצורה יעילה לפיגועי הטרור והפרות הסדר. בשנת 2016 בעקבות גל הטרור הפלסטיני במסגרתו הוגדל מג"ב ירושלים והיקף הפעילות בו היה גדול, הופרדה מפקדת העוטף ממג"ב ירושלים והפכה למרחב עצמאי. במג"ב עוטף ירושלים פלוגות בט"ש רבות ומפקדתה יושבת בבסיס מצודת אדומים. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

מג"ב איו"ש (אזור יהודה ושומרון)

Jerusalem police and old woman Victor Grigas 2011 -1-14
שוטרי מג"ב בפעילות

קצת לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967 הוקם גדוד 4 של מג"ב, שתפקידו היה להשליט סדר בשטחי יהודה ושומרון שנכבשו. הקמת הגדוד באה להחליף את כלל פלוגות מג"ב שנכנסו לשטחי יהודה ושומרון ופעלו שם מיד לאחר המלחמה ולאפשר להן לשוב לגזרותיהן. בשנת 1975 הפך גדוד 4 למחט"ב מג"ב איו"ש והמשיך בפעילותו בשטחי הגדה המערבית. כוחות מג"ב איו"ש כפופים לאוגדת איו"ש, לפיכך מג"ב איו"ש הוא מרחב מג"ב היחידי הכפוף לצה"ל ולא למחוז משטרתי, מסיבה זו אין במג"ב איו"ש יחידות המתעסקות בלחימה בפשיעה. שטח האחריות של מרחב זה הוא כמעט כל שטחי יהודה ושומרון, למעט שטחי מזרח ירושלים ועוטף ירושלים. במג"ב איו"ש פלוגות בט"ש רבות ויחידת מסתערבים. מפקדת המרחב יושבת בבסיס בית אל. מפקד המרחב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.

החטיבה הטקטית של משמר הגבול

בשנת 2017 הוקמה במג"ב חטיבה טקטית שמטרתה לתת מענה מידי ויעיל לאירועי טרור ופשיעה קשה בתוך שטח ישראל. ייעודה הוא לשמש ככוח התערבות מהיר, לסייע בביטחון הפנים, בבט"ש ובלוחמה בטרור, לטפל באירועי פח"ע ובההפרות סדר חריגות בעוצמתן, לאסוף מודיעין שדה אודות מחבלים ועבריינים, להיאבק בפשיעה החמורה, לעצור עבריינים מסוכנים ולסייע בעת הצורך ליחידות המשטרה האחרות.[48] את החטיבה הטקטית הקימו על בסיס שתי היחידות הארציות של מג"ב להפרות סדר - ספיר וקורל, יחידת מתיל"ן, יחידת תצפיות, כלבנים ויחידות נוספות. מפקד החטיבה הטקטית הוא קצין בדרגת ניצב משנה.

בה"ד מג"ב

עם הקמת משמר הגבול עברו שוטרי מג"ב הכשרה בבסיס האימונים של משטרת ישראל בשפרעם. ב-1964 הוקם לראשונה בסיס אימונים של מג"ב בראש העין. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים הוקם בסיס האימונים של מג"ב בבית חורון.

כיום בסיס ההדרכה של משמר הגבול שוכן בבית חורון, לבה"ד מג"ב בסיס נוסף במכמש המשמש כבסיס אימונים. בבה"ד מג"ב מוכשרים לוחמי מג"ב, נערכים הקורסים החיליים של מג"ב כגון: קורס מכ"ים, קורס ימ"ס וקורס קציני מג"ב. בבה"ד ישנן כמה מגמות אימונים מתקדמות כגון מגמת לוט"ר ומגמת הפס"ד. הבה"ד הפעיל בעבר שתי יחידות מבצעיות: יחידות הפרות סדר ארציות (ספיר וקורל), אך יחידות אלו הועברו לחטיבה הטקטית של משמר הגבול. מפקד בה"ד מג"ב הוא קצין בדרגת תת-ניצב.

מטה מג"ב

כמו לכל ארגון ביטחוני, גם למג"ב יש מטה התומך בפעילות המבצעית שלו. מטה מג"ב יושב בלוד וכפוף לסגן מפקד מג"ב, קצין בדרגת תת-ניצב. במטה מג"ב חמישה אגפים: אגף אג"ם, העוסק במבצעים, הדרכה וחינוך; אגף אמ"ש, התומך בכוח האדם במג"ב; אגף את"ל, העוסק בתכנון ובלוגיסטיקה ברמה החילית; אגף ארגון ותקינה; ואגף יישובים, המפקח על השיטור הכפרי במג"ב ועל מערך המתנדבים. בנוסף קיימות במטה מג"ב מחלקות טכנולוגיה, אמצעי לחימה ומחשוב, וכן מחלקת חקירות ומודיעין חילית.

סוגי יחידות במג"ב

פלוגות ביטחון שוטף (בט"ש) ויחידות 101 בט"ש

יחידות לביטחון שוטף. תפקידם העיקרי: אבטחה, שמירה על הסדר ומניעת פח"ע (פעילות חבלנית עוינת). לכל אחת מפלוגות הבט"ש ישנה גזרה בה היא יושבת דרך קבע. בעבר מרבית יחידות מג"ב פעלו במבנה של פלוגות, אך בשנים האחרונות מבנה זה מפנה את מקומו לסוגי יחידות נוספות, כיום קימות פלוגות בט"ש בירושלים ובעוטף ירושלים, באיו"ש ופלוגה בודדת לאבטחת נציגויות בתל אביב. במחט"ב ירושלים, בשל מספר פלוגות רב שהיו בו, הוחלט לאחד כל 2 פלוגות בט"ש ליחידת 101 בט"ש אחת.

סיירת משמר הגבול (סמ"ג)

Sapir (Israel Border Police unit) (cropped)
לוחמי יחידת ספיר של משמר הגבול, המתמחה בפיזור הפגנות ומהומות, בציוד מלא הכולל מדים, אלות, מגני פלסטיק קשיח, קסדות, פרשי משטרה ומכת"ז.

במרבית מחט"בי מג"ב (למעט מג"ב צפון ומג"ב איו"ש) ישנה פלוגה או שתיים של סיירת משמר הגבול. לוחמי הסמ"ג עוברים הכשרה נוספת לאחר הטירונות שלהם (קורס יסמ"ג) ומתמחים במאבק בהפרות סדר ופח"ע. לוחמי סמ"ג משתמשים רבות באמצעים לפיזור הפגנות. יחידות אלו הן המקבילה במג"ב ליחידת היס"מ של המשטרה הכחולה.

שחר 101

יחידות שחר 101 הן יחידות בנות 101 שוטרים, שהוקמו בשנים 20112012 על ידי איחוד של שתי פלוגות לכל יחידה. יחידות אלו קיימות בכל מחט"ב למעט מג"ב איו"ש, ומתמחות בבילוש ומאבק בפשיעה, בנוסף להכשרת הבט"ש שלהן. יחידות אלו באו כהמשך וכתחליף ליחידות הימ"ג ויחידות הבט"א (ביטחון אישי) שפעלו בעבר במשמר הגבול ונאבקו בפשיעה באזורים העירוניים. בכל יחידת שחר 101 קיים מחלק בילוש, הבלשים במחלק עוברים הכשרה מיוחדת ופועלים בבגדים אזרחיים כנגד הפשיעה בגזרת המחט"ב.[49]

יחידה מרכזית מיוחדת (ימ"מ)

Magav-Facebook--Yamam-0006
לוחמי הימ"מ מופיעים בדיגום משטרתי מבצעי מלא: מדים, קסדות ומסכות, אפודי מגן וכלי נשק.
Magav-Facebook--Yamam-0009
לוחמי הימ"מ באימון השתלטות.

הימ"מ, שנקראת גם היחידה המשטרתית המיוחדת ללוחמה בטרור, היא יחידת עלית מיוחדת משטרתית ויחידת השתלטות בה משרתים אנשי קבע בלבד, שרואים בשירות ביחידה את מקצועם. היחידה מתמחת בלחימה בטרור, בעיקר בהתמודדות עם אירועי השתלטות, בני ערובה ומיקוח. לצד פעולות השתלטות הימ"מ מבצעת גם מבצעי יירוט מבוקשים (מעצר או סיכול ממוקד) בשטחי יהודה ושומרון, משימות מיוחדות עבור שירות הביטחון הכללי (שב"כ) וכן פעילות משטרתית מיוחדת. הימ"מ לא שייכת לאף אחד ממרחבי מג"ב והיא נחשבת למפקדה נפרדת במסגרת משמר הגבול. היחידה מפעילה בין השאר לוחמי פריצה, "קופים" (לוחמים המתמחים בטיפוס, גלישה, פאסט-רופ וחילוץ), צלפים, חבלנים וכלבנים.[50] הנשק האישי של לוחמי היחידה הוא אקדחי גלוק 17 וגלוק 19c, ורובי M4A1 קרבין משופרים. נשק נוסף כולל רובי שוטגאן, מקלעים ותת-מקלעים, רימונים ורובי צלפים מדויקים.

היחידה קמה כהפקת לקחים מאירועי הטבח במעלות, חטיפת מטוס סבנה וטבח הספורטאים במינכן. בשנותיה הראשונות נתקלה היחידה בחשדנות ובאירועים כמו אירוע קו 300 וחטיפת נחשון וקסמן הועדפה סיירת מטכ"ל על פניה, אולם עם השנים, בעקבות הצלחות מבצעיות רבות של היחידה זכתה היחידה למוניטין רב. היחידה פעלה באופן נרחב באינתיפאדה השנייה וסיכלה מאות פיגועי טרור, כולל הריגה של כ-180 מחבלים, מהם 50 מחבלים מתאבדים. הפעילות הסיכולית נגד הטרור המשיכה גם לאחר האינתיפאדה, והימ"מ היה שותף למבצעים רבים בהם נעצרו או נהרגו מחבלים, חלקם מבצעי "סיר לחץ". ב-2013 ו-2014 הוביל הימ"מ מספר מבצעים בעלי פרופיל גבוה נגד הטרור הפלסטיני עליהם זכה בצל"ש המפכ"ל ומספר מלוחמיו בעיטורי משטרת ישראל. היחידה זכתה בצל"ש מפכ"ל נוסף על פעילותה ללוחמה בגל הטרור הפלסטיני (2015–2016).

כיום נחשבת הימ"מ לאחת היחידות הטובות בעולם בתחומי הלחימה בטרור.[51] צלפי הימ"מ נחשבים למקצועיים והטובים ביותר בישראל.

דרישות הקבלה לימ"מ הן שירות קרבי מלא בצה"ל או במג"ב, והכשרה של רובאי 08 ומעלה עם עדיפות לבוגרי קורס פיקודי. המועמדים עוברים תהליך סינון קפדני ומבחנים מפרכים כדי לברור את הטובים ביותר. מסלול המיון וההכשרה של הימ"מ נחשב לאחד המסלולים התובעניים ביותר בעולם ורק בודדים צולחים אותו מדי שנה.

יחידת מסתערבים (ימ"ס)

Israeli-Police-Facebook--YAMAS-001
לוחמי ימ"ס באימון
Magav-Facebook--Yamas-Sniper-0001
צלף של ימ"ס ירושלים

יחידות הימ"ס הן יחידות מיוחדות של מסתערבים ללוחמה בטרור. במג"ב ישנן שלוש יחידות מסתערבים (במג"ב דרום, מג"ב איו"ש ובמג"ב ירושלים) העושות פעילות הסתערבות, תפיסת מבוקשים ופעילויות מיוחדות נוספות.[52] יחידות הימ"ס קמו כתגובה לאירועי האינתיפאדה הראשונה, בה נדרשו שוטרי מג"ב להתמודד עם התקוממות עממית גדולה. לוחמי הימ"ס התמחו בחדירה ללב ההפגנות תוך התחפשות לערבים ושליפת המתפרעים מתוך ההפגנה לצורך עצירתם. מאז החל הימ"ס לשמש ככוח מיוחד ללוחמה בטרור, לאו דווקא בדרכים מסוערבות.[53] יחידות הימ"ס מפעילות גם צלפים, הנחשבים לטובים מאוד ואף זכו מספר פעמים באליפות הצליפה של ישראל שמארגן בית הספר ללוחמה בטרור, קליעה וצליפה של צה"ל.

לוחמי הימ"ס עוברים קורס נוסף לאחר הטירונות שלהם לפני שהם מוכשרים כלוחמים ביחידה.

במסגרת ימ"ס ירושלים קיימת יחידה קטנה של מתיל"ן (מארבים תצפיות יירוטים ולוחמה ניידת). יחידה טקטית מיוחדת לאיסוף מודיעין וליירוט מבוקשים.[54]

יחידה כפרית

בכל מרחב מג"ב (למעט מג"ב איו"ש) ישנה יחידה כפרית וימ"ר כפרי (יחידה מקבילה לימ"ר של המשטרה הכחולה, אך עוסקת בפשיעה חקלאית). יחידות אלו מתמקדות בפשיעה במגזר הכפרי: לחימה בגנבות חקלאיות, סיור ושמירה על הסדר. בשנת 2017 חונך משמר הגבול יחידה שתורכב מאנשי השומר החדש.[55] למג"ב אחריות בלעדית במדינת ישראל על השיטור הכפרי.

מתנדבים

במג"ב קיים מערך מתנדבים רחב. במערך אזרחים רבים העוברים הכשרות במג"ב ומשתתפים בפעילות שיטור באזור מגוריהם במסגרת משמר הגבול.[56] מערך המתנדבים במג"ב, שהוקם ב-1989, מכונה 'מתמי"ד' (מתנדבים במדים) והוא פועל בשיתוף עם המועצות האזוריות.[57] במג"ב קיים בית ספר למתנדבים ואף קורס קצינים למתנדבים. מתנדבי משמר הגבול מסייעים לחייל בפעולות ובמבצעים רבים.

יחידות נוספות

במג"ב יחידות נוספות הנמצאות במקומות בודדים כגון: יחידות כלבנים (במג"ב מרכז, במג"ב חוף ובמג"ב ירושלים) - יחידות המפעילות כלבים לצורכי שיטור בתחומי העיסוק של מג"ב, יחידות יחידות חבלה (במג"ב איו"ש), יחידת ליווי עצורים (במג"ב איו"ש), יחידת בט"פ (ביטחון פנים) אילת (במג"ב דרום) - יחידה האמונה על ביטחון הפנים בעיר הדרומית ויחידות סיירות במג"ב מרכז, חוף ובירושלים - יחידות לסיור ואבטחה באזורים העירוניים, בהן משרתות נשים בלבד.

נשק ואמצעים

Israeli Border Guard Police
לוחם מג"ב חמוש ב-M16 קצר

רובה השירות של לוחמי משמר הגבול הוא רובה סער M16 מדגמים "מקוצרים": CAR-15 ו-M4 קרבין, לחלק מן הלוחמים מצורף מטול רימונים M-203. קציני ונגדי מג"ב, וכן לוחמים ביחידות המיוחדות נושאים אקדחים מסוג גלוק 17, גלוק 19, יריחו או FN HP. יחידות מסוימות, כגון יחידת סיירות ירושלים נושאות אקדח ברטה 0.22. המאג משמש כנשק היחידתי במרבית יחידות מג"ב. ביחידות המיוחדות משתמשים במגוון כלי נשק אישיים ויחידתיים נוספים, כגון רובי צלפים, תת-מקלעים ורובי שוטגאן.

במג"ב נעשה שימוש רב באמצעים לפיזור הפגנות. לוחמי מג"ב משתמשים בין השאר באלות ובמגנים, ברימוני גז מדמיע ורימוני הלם, בכדורי גומי ובמכת"זים.

במג"ב נעשה שימוש בכלי רכב מסוג סופה, קרקל, דוד ובמגוון ניידות ורכבי סיור. בכמה יחידות במג"ב נעשה שימוש באופנועים.

G19 blk grip

אקדח גלוק 19

Jehrico 941 F

אקדח יריחו

Browning High-Power 9mm IMG 1526

אקדח FN HP

M4 PEO Soldier

רובה M4 קרבין - רובה השירות של לוחמי מג"ב

מכתזית1

מכת"זית של מג"ב

Gas gun

מטול רימוני גז מדמיע מסוג "פדרל" בו נעשה שימוש במג"ב

Police israel 9216

ג'יפ מסוג סופה של מג"ב

ג'יפ ממוגן של משטרת ישראל

רכב משטרתי מסוג קרקל כאלו המשמשים במג"ב

Policia israelí en la entrada a Jericó, Palestina

רכב מסוג דוד של מג"ב

Police car of Israel 06

רכב שטח בשירות משמר הגבול

Israel Border Police short club

אלה קצרה של משמר הגבול

הכשרה וסמכויות

כדי להגיע למג"ב נדרש פרופיל רפואי של לוחם (82 ומעלה) ולסמן את מג"ב כאחת מהאפשרויות הראשונות בשאלון ההעדפות. לוחמי מג"ב עוברים טירונות של כארבעה חודשים בבה"ד מג"ב במהלכה הם עוברים הכשרות נשק, קליעה, לוחמה בשטח פתוח ובשטח בנוי, שדאות, תפקידי משטרה, לוחמה בטרור, מאבק בהפרות סדר וביטחון פנים, סדרת חינוך והתמחות במקצועות: קשר, חבלה ועזרה ראשונה.[58] מסיימי טירונות מג"ב מוכשרים כרובאי 05. עיקר הטירונות של לוחמי מג"ב עוסקת באימוני לחימה, אך בניגוד לאימוני החי"ר בצה"ל במג"ב מדגישים נושאים הקשורים ללחימה בסביבה אזרחית, כמו ירי סלקטיבי והפרות סדר. במהלך ההכשרה של לוחם מג"ב יש חלק הנקרא "תפקידי משטרה" בו הוא לומד על תפקידו כשוטר בנוסף לתפקידו כלוחם. במהלך לימודי תפקידי המשטרה לומדים השוטרים על סמכויותיהם וחובותיהם וכן רקע בסיסי בידיעת החוק.

לאחר הטירונות יוצאים המתאימים לקורס מ"כים, קורס חובשים, קורס יסמ"ג (המכשיר לתפקידי יס"מ וסמ"ג) או לגיבוש ימ"ס. כלל הלוחמים מתפזרים ליחידות מג"ב שם עוברים חלק מן הלוחמים הכשרות נוספות כגון הכשרת בילוש. העוברים את הגיבוש לימ"ס עוברים קורס מתקדם בבה"ד מג"ב, בן 12 שבועות, המכשיר אותם כלוחמים בימ"ס. לוחמים שעברו בהצלחה קורסים מתקדמים ושירתו לשביעות רצון מפקדיהם לפחות ארבעה חודשים ביחידה מבצעית או בהדרכה יכולים לצאת לקורס קצינים ולשרת במג"ב בתפקידי קצונה.

כדי להגיע לימ"מ יש לסיים שירות קרבי בצה"ל או במג"ב וקורס פיקודי (רובאי 08) ולעבור גיבוש לימ"מ וכן קורס ימ"מ במחנה האימונים של הימ"מ כדי להיות מוכשרים כלוחמים ביחידה.

סמכויות

לוחמי מג"ב הם שוטרים לכל דבר וסמכויותיהם שוות לכל שוטר אחר. לוחמי מג"ב רשאים לבצע חיפושים, מעצרים ואף לחלק דו"חות כמו כל שוטר אחר במשטרת ישראל. בדרך כלל, בשל הכשרתם הייחודית ותפקידיהם המיוחדים של שוטרי משמר הגבול הם מתעסקים בנושאים הקשורים לביטחון פנים ולמאבק בטרור ופחות בנושאים כמו שיטור תנועה. עם זאת, בשטח התחנה הירוקה של מג"ב מבצעים שוטרי משמר הגבול את כל תפקידי המשטרה באזור טריטוריאלי זה, לרבות שיטור תנועה, נוער, חקירות וכו'. באזורים הכפריים של מדינת ישראל, בשל היות מג"ב האמון על השיטור הכפרי במדינה, מגיבים שוטרי מג"ב לפניות מוקד 100 כמו המשטרה הכחולה.

מדי מג"ב

מדי ייצוג מג"ב
מדי יצוג של מג"ב. ניתן לראות את הכומתה הירוקה עליה סמל משטרת ישראל, את שרוך הייצוג הירוק, את סמל משמר הגבול על הזרוע וסיכת לוחם על החזה
Emblem of Magav
תג הזרוע של משמר הגבול

בשל העובדה שחלק ניכר מהפעילות המבצעית של מג"ב נערך בסביבה אזרחית, המדים התקניים של מג"ב משמשים בדרך כלל גם כמדי א' וגם כמדי ב'. צבע המדים הוא ירוק בקבוק עם חגורה ירוקה או שחורה. על החזה יש מקום לצמדנים (סקוצ'ים): בצד ימין - צמדן ובו שמו של השוטר (תג שם), ובצד שמאל - צמדן ובו סיכת לוחם אם השוטר זכאי לה. מפני שאלו גם מדי ב' לא נענדות סיכות נוספות על מדים אלו.

לעיתים לובשים שוטרי מג"ב מדי ב' של צה"ל בזמן עבודה ובמקרים מסוימים אף מדי עבודה של מג"ב. על אף שבחלקו העליון של השרוול בחולצת המדים רקום סמל מג"ב, נוהגים שוטרים לענוד גם תג יחידה עם שמם בנוסף. בניגוד למקובל, שוטרים רבים עונדים את תג היחידה על כתף ימין.

מדי הייצוג של משמר הגבול מורכבים מחולצה בצבע צהוב בהיר ומכנסיים בצבע חום-אפור. על מדי הייצוג נענד תמיד שרוך, בדרך כלל ירוק, אך לעיתים בצבע שונה על פי תפקיד השוטר (שרוך רס"ר, שרוך חינוך, שרוך ת"ש וכו'). על מדי הייצוג נענד תג שם ממתכת וכן סיכות להן זכאי השוטר - סיכת לוחם ממתכת, סיכות יחידה וכדומה. מדי הייצוג נלבשים בטקסים.

הדרגות במשמר הגבול זהות לדרגות משטרת ישראל והן נענדות בצורה זהה: דרגות שוטרי חובה ושוטרי קבע זוטרים על צווארון החולצה, דרגות קצינים ונגדים בכירים על הכותפת.

סמלי מג"ב

כומתת משמר הגבול היא ירוקה ועליה סמל משטרת ישראל. הצבע הירוק נבחר כי הוא מאפיין את צבע הגבול של מדינת ישראל לפני מלחמת ששת הימים המכונה "הקו הירוק" ומשמש היום כקו תפר בין ישראל לאיו"ש.

על זרוע שמאל, בכל סוג של מדים, נענד סמל משמר הגבול. סמל משמר הגבול הוא מצודת הטגארט של נבי יושע - מצודת כ"ח.[59] המצודה נבחרה לסמל מג"ב בשל העוצמה שהיא מייצגת, בשל היותה מוצבת בגבולות הארץ, ובשל קרב הגבורה של לוחמי הפלמ"ח לכיבוש המצודה במלחמת השחרור. ובנוסף לכך, המצודה שימשה בסיס של מג"ב מאז הקמתו.[60]

סיכת הלוחם של מג"ב הוענקה לראשונה ללוחמים בשנת 2001. על הסיכה מופיע מגדל מצודת הטגארט שבסמל מג"ב, שני עלי זית, חרב המסמלת את היות מג"ב חיל לוחם וג'יפ המרמז לאופי הפעילות של מג"ב. בשנת 2010 הוענקה סיכת לוחם מוזהבת ללוחמים שצברו יותר משנתיים של פעילות מבצעית. כיום סיכה מוזהבת כבר לא מחולקת, אך היא עדיין נענדת על ידי לוחמים שקיבלו אותה בעבר.

עד לעשור הראשון של המאה ה-21 המנון משמר הגבול היה השיר "שיר משמר הגבול" ("בלילה בלילה בנום כל הכפר") שכתב יחיאל מוהר והלחין גד מן.[61] גרסה אינסטרומנטלית של שיר זה נקראת "מארש מג"ב" ונעשה בה שימוש בטקסים, הן במג"ב והן בצה"ל.[62] בתחילת שנות האלפיים, מכיוון שהמנון מג"ב הישן כבר לא תאם את הפעילויות העיקריות של משמר הגבול והיה כתוב בשפה ארכאית, הוחלט לעדכן את המנון החייל. המנון מג"ב החדש "משמר הגבול זה החייל שלי" נכתב והולחן על ידי ליאור בן שלום.[63]

שילוב אוכלוסיות במג"ב

שילוב בני מיעוטים במג"ב

Arrest of demonstrator in nabi salih, May 2011 2
לוחמת מג"ב בפעילות

החל משנותיו הראשונות של מג"ב, בעיקר בשל בעיות כוח אדם, שולבו בו בני מיעוטים: דרוזים, בדואים וצ'רקסים. תחילה במחלקות נפרדות להם, אולם בהמשך פוזרו בכלל המחלקות ביחד עם לוחמי מג"ב היהודים.[64] מאז ועד היום משרתים בני מיעוטים בכל יחידות מג"ב לצד יהודים והם שווי זכויות חובות וסמכויות. במרוצת השנים התגייסו לחיל גם עולים חדשים רבים, ערבים ישראלים ואפילו ערביות ישראליות.[65] מג"ב תומך בבני המיעוטים המשרתים בו ומסייע להם להשתלב בחברה הישראלית. בני המיעוטים משרתים ומפקדים בכל יחידות מג"ב לרבות היחידות המיוחדות.

במשמר הגבול משרתים בני מיעוטים אף בתפקידי קצונה ואפילו בתפקידי פיקוד בכירים. בשנת 1974 נתמנה מוחסן דגש למפקד פלוגה כ' ובכך היה למפקד הפלוגה הדרוזי הראשון במג"ב.[66] בשנת 1989 מונה נאש מימת לשמש כמפקד מג"ב עזה וכך היה למפקד המרחב הצ'רקסי הראשון במג"ב. בשנת 2004 נתמנה חסין פארס, הניצב הדרוזי הראשון במשטרת ישראל, לפקד על משמר הגבול.[67]

שילוב נשים במג"ב

בשנת 1995 קבע מפקד מג"ב ישראל סדן כי יפתחו בפני נשים תפקידי לחימה במג"ב, כך היה מג"ב לחיל הראשון בישראל ששילב נשים בתפקידי לוחמה. במג"ב כל התפקידים פתוחים בפני נשים, כולל היחידות המיוחדות כמו הסמ"ג, הימ"ס[68] והימ"מ. נשים משרתות ביחידות מג"ב לצד לוחמים גברים ומשתתפות בפעילות מבצעית ככל לוחמי מג"ב, נשים משמשות במג"ב אף בתפקידי פיקוד קרביים. במג"ב ירושלים קיימת יחידת סיירות ירושלים - יחידת סיור מבצעית באזורים העירוניים בבירה על טהרת הנשים בלבד.[69] בשנת 2014, בשל הצלחותיה של יחידת סיירות ירושלים, הוקמו יחידות סיירות גם במחוז תל אביב ובמחוז חוף.

מפקדי משמר הגבול

Police Training School (10)
סמל משמר הגבול על דלתות הכניסה לחדר משמר הגבול במוזיאון מורשת משטרת ישראל, במרכז ללימודי משטרה בקריית אתא
שם שנות הפיקוד הערות
פנחס קופל 19531964 בהמשך כיהן כמפכ"ל המשטרה השלישי.
שמעון אשד 19641972 בהמשך כיהן כמפקד מחוז הצפון.
חיים לוי 19721976 בהמשך כיהן כנציב שירות בתי הסוהר.
צבי בר 19761983 בהמשך כיהן כראש אג"ם במשטרה, כיהן בעבר כראש עיריית רמת גן.
פנחס שחר 19831989 בעל עיטור המופת.
משולם עמית 19891993 בהמשך כיהן תקופה קצרה כממלא מקום ראש עיריית ירושלים והיה מועמד לכנסת מטעם מפלגת מולדת.
יצחק אהרונוביץ' 19931995 בהמשך כיהן כהן כמפקד מחוז ש"י, מפקד מחוז הדרום וסמפכ"ל המשטרה. שימש גם השר לביטחון פנים מטעם מפלגת ישראל ביתנו.
ישראל סדן 19981995 בהמשך כיהן כראש עיריית חדרה.
יצחק דדון 19982001 בעל עיטור השירות.
יעקב גנות 20012002 בעל עיטור המופת. בהמשך כיהן כנציב בתי הסוהר. כיום מכהן כמנכ"ל רשות שדות התעופה.
דוד צור 20022004 בעל עיטור האומץ. בהמשך כיהן כמפקד מחוז תל אביב. שימש גם חבר כנסת מטעם מפלגת התנועה.
חסין פארס 20042007 בעל עיטור השירות. הניצב הדרוזי הראשון במשטרת ישראל.
ישראל יצחק 20072011 בעל עיטור השירות. בהמשך כיהן כסמפכ"ל.
יורם הלוי 20112012 בהמשך כיהן כמפקד מחוז הדרום ומחוז ירושלים.
עמוס יעקב 20122016 בעל עיטור האומץ. כיהן כמפקד מחוז חוף.
יעקב שבתאי מפברואר 2016 בעל עיטור האומץ ועיטור המופת.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין מבקר בבסיס ההכשרות של משמר הגבול, יולי 2019

הערות שוליים

  1. ^ על המשמר, מאז ועד היום, באתר משטרת ישראל
  2. ^ יוסף ארגמן, הגבול - פרשיות בתולדות מג"ב, משרד הביטחון, תשנ"ו, עמ' 17-18.
  3. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 24.
  4. ^ ספר האירועים של משטרת ישראל כרך א' (עורך: אלי הוד), עמ' 77-79.
  5. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 27.
  6. ^ טל משגב, משמר הגבול לקראת מלחמת סיני ובמהלכה - בין צבא למשטרה, ברעום המנועים - 50 שנה למלחמת סיני (עורכים: חגי גולן ושאול שי), משרד הביטחון, תשס"ו, עמ' 207.
  7. ^ טל משגב, מ"השומר" ועד מג"ב - קורות כוחות המשמר והמשטרה בארץ ישראל, עת-מול גיליון 198, יד בן צבי, תשס"ח, עמ' 26-30.
  8. ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ 208-209.
  9. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 54-56.
  10. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 28-30.
  11. ^ על הקמת מג"ב והשנים הראשונות שלו באתר משטרת ישראל.
  12. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 20-23.
  13. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 34, 37.
  14. ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ' 211.
  15. ^ טל משגב, מלחמת סיני, עמ' 214-219.
  16. ^ יוסף ארגמן, הגבול עמ' 73-76.
  17. ^ טל משגב, בין גבולות במציאות משתנה - משמר הגבול לקראת מלחמת ששת הימים ובמהלכה, נחשונים - 40 שנה למלחמת ששת הימים (עורכים: חגי גולן ושאול שי), משרד הביטחון, תשס"ז, עמ' 239.
  18. ^ ספר האירועים א', עמ' 287.
  19. ^ טל משגב, מלחמת ששת הימים, עמ' 244-246.
  20. ^ טל משגב, מלחמת ששת הימים, עמ' 249.
  21. ^ זאב דרורי, אש בקווים - מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1967-1970, מודן ומשרד הביטחון, תשע"ב, עמ' 238-241.
  22. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 108-110.
  23. ^ סמ"ש יוסף וקיל., באתר הגבורה
  24. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 134-135.
  25. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 142-143.
  26. ^ ספר האירועים ב', עמ' 33-35.
  27. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 153.
  28. ^ צבי בר, כמו צמח בר, משרד הביטחון, תשס"ט, עמ' 288-321.
  29. ^ צבי בר, כמו צמח בר, עמ' 254-256.
  30. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 179-181.
  31. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 225.
  32. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 223-238.
  33. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 253-257.
  34. ^ יוסף ארגמן, הגבול, עמ' 260.
  35. ^ נוסח המסמך המסדיר זאת.
  36. ^ ביטול הסיורים וחידושם באתר מבקר המדינה.
  37. ^ על לוחמות במג"ב באתר עולים על מדים.
  38. ^ מבקר המדינהמשמר הגבול - ארגון ותקינה, דוח שנתי 60א לשנת 2009, ע' 27. (על מערך המילואים במג"ב)
  39. ^ כתבי ynet, השוטר הפלסטיני ירה למוות בעמיתו הישראלי, באתר ynet, 30 בספטמבר 2000
  40. ^ עמיקם חורש ולינוי בר גפן, קרובי מדחת יוסף, שנהרג בשכם, המומים וכועסים, באתר ynet, 2 באוקטובר 2000
  41. ^ עמוס הראל, עקיבא אלדר, יואב שטרן וארנון רגולר‏, חיילי מילואים של מג"ב יגויסו בעת ההתנתקות, באתר וואלה! NEWS‏, 14 במרץ 2005
  42. ^ אורית בר גיל, ‏שוטר מג"ב מואשם באלימות בפינוי מאחז עמונה, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2006
  43. ^ על התחנה הירוקה באתר המועצה המקומית מטה יהודה.
  44. ^ יוני קמפינסקי, ‏אלפי שוטרים ולוחמי מג"ב במבצע "שובו אחים", באתר בשבע - ערוץ 7, 19 ביוני 2014
  45. ^ חדשות 2, ‏בעקבות גל הטרור: רה"מ הורה על גיוס נרחב של פלוגות מג"ב, באתר ‏mako‏‏, ‏10 באוקטובר 2015‏.
  46. ^ אחיה ראב"ד, חסן שעלאן, רענן בן צור ויעל פרידסון, היערכות מיוחדת לאחר שאוטובוסים נרגמו בצפון: "מתוחים עד לקצה גבול היכולת", באתר ynet, 11 באוקטובר 2015.
  47. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏באוגוסט 2017 תכירו: החטיבה הטקטית של משמר הגבול, באתר "IsraelDefense"‏.
  48. ^ תכירו: החטיבה הטקטית של משמר הגבול, IsraelDefense,‏ 31 באוגוסט 2017,
    איציק סבן, ‏יחידה חדשה במשטרה: ה"חטיבה הטקטית", באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2017.
  49. ^ עידו גפן, ‏רק החזק שורד: לילה עם בלשי מג"ב בדרום תל אביב, באתר ‏mako‏‏, ‏26 ביוני 2012‏
  50. ^ על הימ"מ באתר שבוז חיילים.
  51. ^ אבי אשכנזי, "הכי טובים" - אנשי החוק, מעריב, 29 במרץ 2010.
  52. ^ מיכל דניאלי, ‏נטמעים בשטח: יחידת המסתערבים של מג"ב, באתר ‏mako‏‏, ‏4 בספטמבר 2011‏
  53. ^ אמיר בוחבוט, כך פועלים מסתערבי מג"ב: מי-ם ועד הנגב, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2008.
  54. ^ כתבה על המתיל"ן באתר יחידה.
  55. ^ איציק סבן, ‏משמר הגבול חונך יחידה שתורכב מאנשי השומר החדש, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017
  56. ^ על המתנדבים במג"ב באתר המועצות האזוריות.
  57. ^ יחידת המתמידים: הליך סינון קפדני, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2002
  58. ^ מג"ב באתר עולים על מדים.
  59. ^ למעשה המצודה איננה מצודת טאגרט רגילה אלא אחת ממצודות גדר הצפון שתוכננו גם הן על ידי אותו מתכנן - צ'ארלס טגארט.
  60. ^ טל משגב, בניין "הכח" של משמר הגבול - סיפורה של מצודת ישע - מצודת כ"ח, עת-מול גיליון 222, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 23-26.
  61. ^ השיר וביצועים שלו באתר זמרשת.
  62. ^ ביצוע של המארש על ידי תזמורת צה"ל באתר אוצר הזמר העברי.
  63. ^ מילות השיר באתר שירונט.
  64. ^ מוחסן דגש, קצין ההתשה לא הותש, עמותת הכומתות הירוקות, תשס"ה, עמ' 15.
  65. ^ לוחמת ערבייה במשמר הגבול, באתר שבוז חיילים.
  66. ^ מוחסן דגש, קצין ההתשה , עמ' 58.
  67. ^ טל ימין-וולבוביץ, "אין שמח וגאה ממני היום", באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2004
  68. ^ אבי אשכנזי, המסתערבת הראשונה בתולדות משמר הגבול, באתר nrg‏, 30 באוקטובר 2012
  69. ^ אבישי חורי, ‏"אין על כוח נשי": הבנות של מג"ב עושות סדר בירושלים, באתר ‏mako‏‏, ‏17 במרץ 2013‏
ערך מומלץ
Associated Press

Associated Press (תעתיק: אסוֹשייטד פְּרס; מוכרת גם בראשי התיבות: AP [איי-פי]) היא סוכנות הידיעות האמריקאית. כיום, זוהי סוכנות הידיעות הגדולה בעולם.

סוכנות זו מנוהלת על ידי תאגידי עיתונים. הסוכנות היא קואופרטיב שלא למטרות רווח והשותפים בה הם מספר רב של עיתונים וגופי תקשורת, אשר חולקים ביניהם את התוכן שהם מייצרים. גופי תקשורת אחרים, שאינם שותפים, יכולים לרכוש ממנה את התוכן שהיא מייצרת.

החברה הוקמה בשנת 1846 על ידי שישה עיתונים מניו יורק.

ארגוני החדשות שהינם עמיתים של ה-AP היו מחויבים בראשית קיומה של הסוכנות להעביר ידיעות בלעדיות וידיעות אלה זיכו אותם בקבלת ידיעות מה-AP וכך יצרו מועדון בלעדי. ארגוני חדשות שלא היו עמיתים של הסוכנות לא יכלו להשתמש בידיעות אלו. הבלעדיות של המועדון וכניסתם של רשתות עיתונים גדולות עודד שיתוף של עיתונים גדולים עם קטנים. בעיה מרכזית שעמדה בפני חברי הAP הייתה איך לפתח שיטה, שתעודד שיתוף של ידיעות אותם אספו העיתונים בנפרד. בנוסף, מדיניות הבלעדיות יצרה חשש להתנגשות עם מדיניות התחרות הנהוגה בארצות הברית.בעקבות מאמר שמתח ביקורת על תפקודה של AP בגרמניה הנאצית הודתה הסוכנות שלפי דרישת הנאצים היא פיטרה שישה צלמים יהודים בגרמניה, אך סייעה להגירתם משם, העסיקה צלמים פרו-נאצים, וסיפקה לנאצים תצלומים ששימשו את התעמולה הנאצית.בספטמבר 2000, במהלך האינתיפאדה השנייה, פרסמה סוכנות הידיעות AP תצלום בו נראה אדם פצוע יושב שותת דם ולידו עומד שוטר משמר הגבול ישראלי, כשהוא מניף בידו אלה, כביכול כלפי האדם הפצוע, כשעל-פי הכיתוב המופיע מתחת לתצלום הפצוע הוא מפגין פלסטיני. מאוחר יותר התברר כי הפצוע שבתמונה הוא טוביה גרוסמן, יהודי אמריקאי שהותקף בידי פורעים פלסטינים וכי השוטר שלידו מניף אלה כדי להדוף ולהניס את הפורעים. הסוכנות התנצלה על הפרסום עם הכיתוב השגוי והמטעה.

במאי 2018 בטור שפורסם בניו יורק טיימס מספר מתי פרידמן, עורך ב-AP בעבר, כי נהג לציית לדרישת החמאס להציג את אנשיו שנהרגו כאזרחים ובכך להעלות את מספר האזרחים שנהרגו על ידי ישראל.

דוד צור

דוד (צורי) צור (נולד ב-12 באוגוסט 1959) הוא חבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת "התנועה". היה מפקד הימ"מ (היחידה ללוחמה בטרור) בשנים 1991–1995, מפקד משמר הגבול בשנים 2002–2004 ומפקד מחוז תל אביב של משטרת ישראל בשנים 2004–2007.

דרגות משטרת ישראל

משטרת ישראל היא ארגון היררכי שבו יש מפקדים ופקודים. כל מתגייס חדש מתחיל את שירותו בדרגה מסוימת ומטפס בסולם הדרגות בהתאם לכישוריו ובהתאם לקורסים וההכשרות שאותן עבר. מעטים יגיעו לדרגות הבכירות של תת-ניצב וניצב ובודדים יגיעו לדרגת רב-ניצב.

דרגות משמר הגבול, שהוא חיל בתוך משטרת ישראל, הן זהות. המבדיל את לוחמי משמר הגבול ממשרתי המשטרה הכחולה הוא צבע רקע הדרגה, שדומה לצבע המדים שהם לובשים.

ז'נדרמריה

זַ'נדַרמֶריה (מצרפתית: Gendarmerie) הוא גוף צבאי העוסק בפעילות שיטור רגילה, אך לעיתים בפעילות "קרבית" יותר. האנשים בגוף זה נקראים "ז'נדרמים". הז'נדרמריה הוא גוף המחזק את המשטרה, ופועל איתה בשיתוף פעולה. בדרך כלל הז'נדרמריה קיימת בארצות שהיו תחת שלטון נפוליאון. זוהי צורה מכווצת של הביטוי הצרפתי "gens d'armes", שפירושו "אנשים-בנשק". במקורה משמעות המילה "שוטר רכוב".תפקידיה העיקריים של הז'נדרמריה הם:

אבטחה ושמירה על הביטחון

שמירה על הגבולות ואזורי הספר

לוחמה בטרור

שמירה על הסדר הציבורי

התמודדות עם הפרות סדר ודיכוי מהומות

שיטור כפרי ומאבק בפשיעה חקלאית

כוח עתודה משטרתי.

חיים לוי (משמר הגבול)

חיים לוי (1925 - 3 בינואר 2012) היה מפקד משמר הגבול ונציב בתי הסוהר.

חיים לוי נולד בבנימינה להדסה (לבית הרשקוביץ) ובצלאל לוי שהיה פעיל ב"הגנה" ושימש כמחסנאי סליקים. בשנת 1944 עברו הוריו למושב בית יצחק-שער חפר.

מגיל 15 היה לוי פעיל בגדנ"ע. הוא סיים ב-1941 קורס מדריכי גדנ"ע, והיה מפקד פלוגת נוער במסגרת "ההגנה". ב-1943 התגייס למשטרת היישובים העבריים ושירת בה במשך 3 שנים. ב-1947 סיים קורס מפקדי מחלקות של "ההגנה". במלחמת השחרור לחם במסגרת חטיבת אלכסנדרוני כסגן מפקד פלוגה, ונפצע בקרב על מג'דל יאבא. אחרי החלמתו עבר לתפקיד עורפי ובתום המלחמה השתחרר משירות צבאי.

ב-1954, בתקופת פעולות התגמול, התגייס כסגן מפקד פלוגה למשמר הגבול. היה מפקד הפלוגה הדרומית של גדוד משמר הגבול באזור המשולש בתקופת מלחמת סיני, שבגזרתו אירע טבח כפר קאסם. בהמשך ובתקופת מלחמת ההתשה, כיהן כמפקד מג"ב צפון, ופיקד על כוחות מג"ב שפעלו בגזרת עמק בית שאן של מלחמת ההתשה. בספטמבר 1972 מונה לסגן מפקד משמר הגבול, באוקטובר 1972 מונה למפקד משמר הגבול וכיהן בתפקיד עד ינואר 1976. ב-1974, בעקבות הטבח במעלות וכישלון ההשתלטות של יחידות הלוט"ר של צה"ל, הורה לרפ"ק ראובן יעקב (נמרודי) להקים את הימ"מ - יחידת השתלטות ללוחמה בטרור, זאת כמענה לפיגועי חטיפה ומיקוח. בהמשך הוטלו על הימ"מ משימות ותפקידים נוספים כגון - לוחמה בטרור ומשימות משטרה מיוחדות.

במהלך השנים למד קרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בסוף 1975 נקבע שימונה לנציב בתי הסוהר עם פרישתו של אריה ניר. באוגוסט 1976 מונה לנציב בתי הסוהר. בתקופתו נעשה ניסיון להאבק בשימוש הנרחב בסמים בבתי הכלא על ידי ביצוע חוקן לאסירים הנכנסים לכלא. אולם בג"ץ קבע שאין לבצע חוקן באסירים, ללא הסכמתם. כיהן בתפקיד עד נציב בתי הסוהר עד 1981 ולאחר מכן פרש לגמלאות ועבד כחקלאי במושב בית יצחק.

ב-3 בינואר 2012, נפטר חיים לוי מסרטן, ונקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין במושב בית יצחק. הותיר אשה ושלושה בנים.

טבח כפר קאסם

טבח כַּפְר קָאסִם היה מעשה טבח בתושבי היישוב הערבי-ישראלי כפר קאסם שבוצע על ידי יחידה של משמר הגבול ב-29 באוקטובר 1956, היום הראשון למבצע קדש, ובמהלכו נורו למוות 43 מתושבי הכפר: גברים, נשים וילדים; עוד 4 מתושבי הכפר נהרגו בנפרד באותו ערב.

יורם הלוי

יורם הלוי (נולד ב-1963) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל, שכיהן כמפקד הימ"מ, להב 433, משמר הגבול, מחוז דרום ומחוז ירושלים.

ימ"מ

הימ"מ היא יחידת העילית של משמר הגבול ללוחמה בטרור ויחידת ההשתלטות הבכירה של מדינת ישראל. השם "ימ"מ" הוא ראשי תיבות של "יחידה מרכזית מיוחדת" (טעות נפוצה מאוד היא פירוש ראשי התיבות כ"יחידה משטרתית מיוחדת") אך לעיתים קרובות היא נקראת היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור או פשוט היחידה ללוחמה בטרור. לשם ייצוג היחידה בחו"ל משתמשת משטרת ישראל בשם Israel's Counter Terrorism Unit או בשם Israel's Counter Terror Unit.

הימ"מ הוקמה ב-1974 על ידי מפקד משמר הגבול ניצב חיים לוי, אשר הטיל על ראובן יעקב (נמרודי) (המפקד הראשון של הימ"מ) להקים את היחידה כיחידת השתלטות, זאת כמענה לפיגועי חטיפה ומיקוח. בהמשך הוטלו עליה משימות ותפקידים נוספים כאשר העיקריים שבהם הם לוחמה בטרור, סיכול ומניעת פיגועים, מעצר מחבלים ומשימות משטרה מיוחדות. רוב פעילותה מסווגת, אך בעקבות מספר רב של מבצעים מוצלחים לאורך השנים זכתה היחידה למוניטין גבוה בקרב כוחות הביטחון בארץ ובעולם. כיום היא נחשבת לאחת היחידות המקצועיות והטובות מסוגה בעולם, למרות תקציבה הקטן יחסית.

כאמור, הימ"מ היא יחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל. יחידות השתלטות נוספות בישראל הן סיירת מטכ"ל ושייטת 13 של צה"ל, לוט"ר אילת - יחידת מילואים צה"לית, ויחידת מצדה של שירות בתי הסוהר. בעולם הימ"מ מקבילה ליחידות השתלטות ולוחמה בטרור כגון יחידות ה-SWAT האמריקניות ויחידת ההשתלטות של ה-FBI, ה-GIGN הצרפתית, אלפא ואומו"ן הרוסיות וה-GSG-9 הגרמנית שהוקמה באירופה בשנות ה-70 של המאה ה-20 בעקבות רצח המשלחת הישראלית באולימפיאדת מינכן כדי להילחם בחטיפות מטוסים על ידי מחבלים פלסטינים.

המוטו של היחידה הוא "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם" הלקוח מספר תהילים, פרק י"ח, פסוק ל"ח.

ימ"ס

יחידת מסתערבים (ימ"ס) היא יחידת עילית של מסתערבים ללוחמה בטרור הפועלת משנת 1991 במסגרת משמר הגבול, בשיתוף פעולה עם צה"ל והשב"כ. וייעודה הבסיסי הוא, טיפול בהפרות סדר והפגנות באמצעות הסתערבות ונטרול הגורמים המתסיסים. במקביל ליחידות מסתערבים נוספות - דובדבן ושמשון שהוקמו באינתיפאדה הראשונה. הקמתה הוטלה על רפ"ק אלי אברם, בוגר היחידה ללוחמה בטרור, שהתמנה למפקדה הראשון של ימ"ס אזור יהודה ושומרון בשנת 1991. אברם נהרג בעת ניסיון פריצה לבית בשכונה המזרחית של ג'נין בעת שעמד בראש לוחמיו.

כלל המשרתים ביחידה הם שוטרים במעמד קבע או סדיר, והיחידה כפופה לצה"ל, אך בדומה לימ"מ, הם נותנים סיוע מבצעי לשב"כ. יחידות אלו מסייעות גם ל"משטרה הכחולה" במעצרים מיוחדים או מסובכים, גם בתחומי הקו הירוק.

יעקב גנות

יעקב גנות (נולד ב-1947) הוא מנכ"ל רשות שדות התעופה. בעבר כיהן כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, מנכ"ל משרד התחבורה, ראש מינהל האוכלוסין, מפקד משמר הגבול (2001–2002) ונציב בתי הסוהר (2003–2007).

יצחק אהרונוביץ'

יצחק אהרונוביץ' (נולד ב-22 באוגוסט 1950), הוא יו"ר תעש מערכות בע"מ ויו"ר חברת הבת של החברה עשות אשקלון. בעבר כיהן, בין היתר, כחבר הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו, השר לביטחון פנים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בממשלת ישראל, כסגן מפכ"ל משטרת ישראל וכמפקד משמר הגבול.

ישראל יצחק

ישראל יצחק (נולד ב-1953) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל בתפקידו האחרון כיהן כסגן המפקח הכללי של משטרת ישראל.

יצחק נולד בירושלים ב-1953, הוריו עלו מעיראק שנתיים קודם לכן. שירת בצה"ל בחיל השריון ולחם במלחמת יום הכיפורים במסגרת פלס"ר 7, נפצע באורח קשה בקרב עמק הבכא. לאחר המלחמה המשיך בשירות קבע עד שהשתחרר בדרגת סגן לאחר תפקיד סגן מפקד פלוגה.

ב-1978 התגייס למשטרת ישראל ולשירות במשמר הגבול, שם שירת כמפקד פלוגה, קצין אגף מטה וקצין מבצעים ביהודה ושומרון, מפקד מג"ב עזה, מפקד משמר הגבול מרכז (קו התפר) ומפקד מג"ב שומרון. במהלך שירותו עוטר בעיטור השירות של משטרת ישראל על תפיסת חוליית מחבלים.

ב-2004 קודם לדרגת ניצב ומונה לסגן מפקד משמר הגבול וב-2005 למפקד מחוז ש"י של המשטרה, האחראי על אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון. בתקופתו כמפקד התבצעה תוכנית ההתנתקות ויצחק פיקד על פינוי ההתנחלויות שא-נור וחומש. בפברואר 2006 פיקד על הפינוי האלים של עמונה, התנהלות כוחות המשטרה בפינוי ספגה ביקורת, שהביאה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שקבעה כי בפינוי הופעל כוח מופרז.

במאי 2007 מונה יצחק למפקד משמר הגבול, בתקופתו מוסד ואורגן מחדש מג"ב ירושלים, ועל מג"ב הוטלה אחריות על הטיפול במגזר הכפרי. במאי 2011 מונה לסגנו של המפכ"ל החדש יוחנן דנינו וכיהן בתפקיד עד מאי 2013.

יצחק מתגורר במושב זכריה נשוי אב לשלושה וסב לחמישה.

משטרת ישראל

משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית האמונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל. משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי. בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון הפנים. חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד חירום טלפוני של משטרת ישראל לצורך קבלת קריאת חירום. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין שבמזרח ירושלים.

בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גם גיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל.

משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, משטרת ישראל היא כלל ארצית ואיננה צירוף של משטרות נפרדות. כמו כן, היא לא משויכת לשלטון העירוני ומפקדיה לא עומדים לבחירת הציבור. היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו, לתקנות המשטרה ולחוקי מדינת ישראל. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים או לחוקי המדינה מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהווים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט האזרחיים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים.

נכון לשנת 2017, במשטרת ישראל משרתים 31,195 שוטרים ותקציבה עומד על 12.7 מיליארד ש"ח. בנוסף, במשמר האזרחי משרתים למעלה מ-36,000 אזרחים. בראש משטרת ישראל עומד ניצב מוטי כהן, ממלא מקום המפכ"ל (מינוי זמני) אשר כפוף לשר לביטחון פנים גלעד ארדן.

נחל עירון

נַחַל עִירוֹן (בערבית: وادي عارة; תעתיק: ואדי עארה) הוא נחל באזור רמות מנשה והשרון הצפוני בארץ ישראל, באורך 20 קילומטרים, הממוקם בקווי המפגש של השומרון, רמות מנשה, והשרון. הנחל הוא אחד מיובלי נחל חדרה.

ראשיתו של נחל עירון בהר אלכסנדר שליד אום אל־פחם, משם הוא יורד לכיוון דרום-מערב, במקביל לקו התחום בין רכס אום אל־פחם לקער רמות מנשה. כקילומטר ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני, ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב תלמי אלעזר.

בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים. בחלקו המזרחי, ההררי, היישובים הערביים (ממזרח למערב) מושריפה, מוצמוץ, עין איברהים, אום אל פחם, ערערה, עארה וכפר קרע אום אל קוטוף, חור צקר, דאר אל חנון, אל עריאן, ביאדה, עין אבראהים וואדי אל קצב, מערבה משם, לאורך חלקו המישורי, היישובים היהודיים ברקאי, עין עירון, עין שמר, מענית, גבעת חביבה, שער מנשה ותלמי אלעזר. צמוד לאפיקו עובר כביש מספר 65, המכונה כביש ואדי עארה, המחבר בין צומת משמר הגבול לצומת מגידו, ומשמש כעורק תחבורה חשוב במדינת ישראל.

ספר מצוות גדול

ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה יהודי המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים. הספר נכתב בידי הרב משה מקוצי בשנת 1250 והודפס לראשונה בשנת 1488.

הספר מהווה עיבוד של דרשותיו של רבי משה והוא מחולק לשני חלקים: מצוות עשה ומצוות לא תעשה. הרמב"ם היווה מקור מרכזי עבור רבי משה בכותבו את ספרו. דברי הרמב"ם מצוטטים כמעט בכל עמוד מעמודי הספר אם כי לאו דווקא באזכור שמו של הרמב"ם לצדם. כמו כן מוזכרים בספר דברי חז"ל ודברי הראשונים מצרפת ואשכנז.

פנחס קופל

פנחס קופל (15 בינואר 1918 - 5 בנובמבר 1997) היה המפקד הראשון של משמר הגבול, והמפכ"ל ה-3 של משטרת ישראל, בין השנים 1964–1972.

צבי בר

צבי בר (ברזאני; נולד ב-8 באוקטובר 1935) כיהן כראש העירייה הרביעי של רמת גן בשנים 1989–2013, וקודם לכן שימש כניצב במשטרת ישראל וכאלוף-משנה בצה"ל. נדון לשלוש שנות מאסר באשמת קבלת שוחד.

שמעון אשד

שמעון אשד (1921 – 1 בפברואר 2008) היה מפקדו השני של משמר הגבול ומפקד המחוז הצפוני של משטרת ישראל.

שרן השכל

שָׁרֶן מרים הַשְׂכֵּל-הרפז (באנגלית: Sharren Haskel; נולדה ב-4 במרץ 1984) היא חברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.