משמעת

משמעת היא פעולה, צורת התנהגות, או סדרת כללים אותם מקיימים קבוצת אנשים או בעלי חיים[דרוש מקור], לעיתים בניגוד לנטייתם הטבעית, למטרה מסוימת.

אפשר להבדיל בין משמעת עצמית - שבה אדם מקבל או כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית, שבה הקבוצה כופה את המשמעת על היחיד, בדרכים שונות, כגון ענישה.

משמעת, מלשון משמע. דהיינו, שמע, קשב פנימי אל קול המהות של אדם עם העצמי שלו, לפעולה מאוזנת וקשובה, מתואמת עם השכל הישר והלב[דרוש מקור].

משמעת ארגונית

משמעת ארגונית היא משמעת הקיימת בארגון, ונועדה לשרת את מטרות הארגון.

בדרך כלל משמעת ארגונית מורכבת גם ממשמעת שיחידים בארגון כופים על עצמם, וגם ממשמעת שהארגון כופה על היחידים בו.

דוגמאות למשמעת בארגונים שונים:

  • צבא - משמעת צבאית. בצבא קיימת המשמעת כדי להשליט קוד התנהגות וערכים סדור, וכן על מנת לאכוף סולם פיקוד היררכי בקרב החיילים. "המשמעת היא חוט השדרה של כל גוף צבאי והיא מושתת על החובה, על השליטה העצמית ועל הכבוד העצמי. היא מוסיפה עוז לרוחו של החייל ובכוחה לבלום את הפחד ואת העייפות. המשמעת משפיעה לטובה על רוח החיילים בכך שהיא מגבירה את היעילות של ביצוע המשימות, את כושר הביצוע ואת רוח היחידה".[1] בצה"ל הפכה לנכס צאן ברזל הגדרתו של רנ"ג יצחק טאיטו כי- "המשמעת אינה ניתנת לבחירה או לחלוקה".
  • מוסד להשכלה - משמעת לימודית.
  • מדינה - ציות לחוק.

האמצעים שבה משתמשת קבוצה חברתית להשלטת משמעת

  • תהליך חינוכי המורכב משיחות, הסברים וכיוצא בזה.
  • לחץ חברתי/לחץ קבוצתי.
  • שכנוע סוגסטיבי ושטיפת מוח.
  • סנקציות או ענישה, במקרה של הפרת המשמעת.
  • מתן גמולים מסוגים שונים בתמורה לקיום המשמעת.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אג"מ - תוה"ד, "מחלקת הרובאים", הוצאת צה"ל, 1956, עמוד 49.
  2. ^ ביקורת: שלמה אהרונסון, על ספרו של יגאל עילם, עיונים בתקומת ישראל 1, ‏1991, עמ' 557-555
BDSM

BDSM (בעברית: בדס"מ או בי-די-אס-אם) הוא שם כולל למגוון של פרקטיקות, אירוטיות לרוב, משחקי תפקידים או סגנון חיים בעלי מרכיב מרכזי של שליטה. יחסי שליטה יכולים לערב קשירה (Bondage), משמעת (Discipline), סאדו-מזוכיזם ודינמיקות בין-אישיות אחרות. ל-BDSM צורות ביטוי רבות, המשקפות את טעמם והעדפותיהם האישיות של הנוטלים בו חלק.

המאפיין המרכזי של כל פעילות BDSM הוא אימוץ של תפקידים שונים ומשלימים, כשבדרך כלל לאחד או יותר מהמשתתפים מוענקת סמכות כשולט/ת (dom), ואילו האחר או האחרים מאמצים את תפקיד הנשלט/ת (sub). פעילות BDSM אינה התעללות, שכן קבלת התפקידים על ידי כל אחד מהצדדים נעשית תמיד במודע, מרצון ומבחירה חופשית, כאשר לכל אחד מהמשתתפים שמורה תמיד הזכות להפסיק את הפעילות.

כסצנה תרבותית מודרנית, BDSM הוא במובן מסוים חלק מתרבות הדארק.

ביטחון מידע

בסיכול ריגול, ביטחון מידע הוא מנגנון שמטרתו למנוע דליפת ידיעות ולסכל נסיונותיו של היריב להשיג מידע. היריב יכול להיות צבא של מדינת אויב או ארגון כלכלי מתחרה.

הרובד הבסיסי ביותר בביטחון מידע הוא מניעת מידע מהיריב.

גישות נוספות יכולות להיות הזנת היריב במידע מוטעה (דיסאינפורמציה), וניסיון לברר איזה מידע השיג היריב, ומה תמונת העולם שבנה בעזרתה.

בצה"ל מרכזת מחלקת ביטחון מידע את האחריות על ביטחון המידע. בעבר נקרא התחום ביטחון שדה.

דין משמעתי

דין משמעתי (בראשי תיבות: דמ"ש) הוא הליך פורמלי שבו נדונה אשמתו של אדם השייך לארגון מסוים שאינו מדינה. דין משמעתי דן בהפרת התקנות, הכללים או החוקים הנהוגים באותו הארגון.

בניגוד לבית משפט אזרחי רגיל, תוצאת ההליך השיפוטי היא בדרך כלל: זיכוי או ענישה. הדין המשמעתי אינו עוסק, בדרך כלל, בדיונים בעלי אופי של בוררות בין שני צדדים או בין אדם לרשות שלטונית.

הליך הדין המשמעתי מתקיים בניהולו של מי שהוסמך לכך על ידי הארגון, ובדרך כלל יש לו גם סמכות ענישה או לחלופין סמכות להמליץ על ענישה.

עונשים מקובלים בדין משמעתי הם התראה, נזיפה, קנס, השעיה ופיטורים.

דריק קולמן

דריק די. קולמן (באנגלית: Derrick D. Coleman; נולד ב-21 ביוני 1967) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1990–2004. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 16.5 נקודות, 9.3 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים ו-1.3 חסימות למשחק.קולמן התאפיין כשחקן פנים חזק וכבד, בעל יכולת צבירת נקודות הן בקרבת הסל והן מעבר לקשת השלוש. בתחילת הקריירה הושווה תדיר לשחקנים מובילים דוגמת קארל מלון וצ'ארלס בארקלי, אך לאורך הקריירה סבל מפציעות רבות ובעיות משמעת אשר הגבילו את הפוטנציאל שלו. במגזין ספורטס אילוסטרייטד נכתב בעבר כי "קולמן יכול היה להיות אחד הפאוור פורוורדים הטובים אי פעם. במקום זאת, הוא שיחק רק ברמה שתבטיח לו את תלוש המשכורת הבא". כשחקן שמאלי כבד, אשר העמיד ממוצעי קריירה דומים וסבל מבעיות משמעת ופציעות, מושווה אל קולמן פעמים רבות גם השחקן זאק רנדולף.

ההתאחדות לכדורגל בישראל

ההתאחדות לכדורגל בישראל היא עמותה רשומה, המאגדת למעלה מ-1,000 קבוצות כדורגל ישראליות ואחראית על הליגות השונות, בהן ליגת העל בכדורגל לגברים ולנשים, משחקי הגביע השונים, נבחרת ישראל בכדורגל לגברים ונשים והנבחרות הצעירות, ובנוסף על איגוד השופטים ושיבוצים במשחקים כמו גם איגוד המאמנים בישראל. מקום מושבה של ההתאחדות לכדורגל הוא אצטדיון רמת גן.

הפנימייה הצבאית לפיקוד

הפנימייה הצבאית לפיקוד היא מוסד חינוכי-צבאי להכשרת נערים בשנות התיכון, בתנאי פנימייה, לפיקוד על יחידות-שדה לוחמות בצבא ההגנה לישראל. בוגרי הפנימיות מיועדים לתפקידי מפקדי פלוגות ביחידות השדה של צה"ל.

שתי הפנימיות הצבאיות לפיקוד הפועלות בעשור השני של המאה ה-21 הן הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה והפנימייה הצבאית-תורנית לפיקוד "אור עציון" במרכז שפירא. בעבר פעלה פנימייה צבאית נוספת בתל אביב בסמוך לבית הספר הגימנסיה העברית הרצליה.

התייבשות

התייבשות היא מצב של מחסור בנוזלים בגוף. שיעור נוזלים תקין חיוני לצורך הפעילות התקינה של המנגנונים השונים שבגוף. בבני אדם, שיעור הנוזלים התקין הוא 60% לגבר ו55% לאשה, ואצל תינוקות הוא מגיע ל-78%.

התייבשות מתרחשת כאשר כמות הנוזלים אשר נקלטת דרך הפה וממטבוליזם בגוף קטנה מהכמות שאותה מאבד הגוף בשתן, בצואה, בנשימה, באידוי ובהזעה דרך העור או בהקאות.

הסיבות השכיחות להתייבשות הן שתייה בכמות לא מספקת וחשיפה לפרק זמן ארוך לשמש בימים חמים.

סיבות אחרות להתייבשות הן מחלות כגון כולרה או דיזנטריה שבהן הגוף מאבד נוזלים רבים מדי דרך מערכת העיכול, כוויות שבהן גדלה כמות המים היוצאת דרך העור בפעפוע והרעלת מזון שבה הגוף עלול לאבד נוזלים בהקאה.

חינוך פורמלי

חינוך פורמלי הוא כינוי לצורת הלימוד הנפוצה בבתי ספר. זאת בניגוד לחינוך בלתי פורמלי. בצורת חינוך זו, הדמות המרכזית האחראית על חינוך התלמידים היא המורה.

מאפיינים מקובלים של החינוך הפורמלי הקיימים ברוב בתי־הספר, בניגוד לחינוך הבלתי-פורמלי, הם התייחסות מרובה לדמות הסמכות של המורה, שמירה על משמעת וסדר, שימוש בציונים ובשיטות הערכה פורמליות כדרך להערכת התלמידים, ועוד, וזאת הן כחלק מהחינוך הערכי והן ככלי המאפשר את תהליך החינוך כולו.

טירונות (צה"ל)

טירונות היא תקופת החניכה הראשונה של החיילים בצבא ההגנה לישראל, שמטרתה להכשירם לקראת שירותם הצבאי. בתום הטירונות נערך בדרך-כלל טקס השבעה, בו נשבעים החיילים אמונים לצה"ל טרם תחילת ביצוע תפקידם הצבאי או תחילתה של ההכשרה המיועדת להם.

כרטיס אדום

בכדורגל, כרטיס אדום הוא כרטיס פלסטי בצבע אדום ששולף שופט במשחק ספורט על מנת לסמן ששחקן כלשהו מורחק מן המגרש.

הכרטיס האדום נשלף כעונש על עבירה חמורה במיוחד, שתי עבירות בינוניות בחומרתן או התנהגות בלתי נאותה (קללות, אלימות וכו'). כאשר השחקן מורחק מן המגרש, לא יכול שחקן אחר למלא את מקומו והקבוצה שממנה הורחק השחקן נאלצת להמשיך לשחק בחוסר של שחקן אחד. הכרטיס האדום מהווה עונש לא רק לשחקן שהורחק אלא גם לקבוצתו, שנאלצת להמשיך את המשחק בכוחות פחותים. להרחקה בכרטיס אדום במסגרת תחרותית נלווים לרוב גם עונשים משמעתיים: הרחקה ממשחק נוסף והעמדה בפני ועדת משמעת שעשויה לפסוק הרחקה ממשחקים נוספים או קנס. השימוש בכרטיסים אדומים וצהובים הונהג בכדורגל החל משנות ה-70 של המאה ה-20.

ניתן להעניק כרטיס אדום לשחקן השותף במשחק.

עם השנים, המונח הפך לביטוי שמשמעותו הוצאת מישהו מזירת האירועים עקב התנהגות קלוקלת או טעות שביצע. כך דווח למשל כי הממשל האמריקאי הוציא כרטיס אדום ליאסר ערפאת.

מאמן

בספורט, מאמן הוא אדם המדריך ספורטאי או קבוצת ספורטאים, מייעץ להם ומנהל את פעולותיהם כאשר הם מתכוננים לתחרות ספורטיבית, ובזמן שהם משתתפים בה בפועל. רבים מהמאמנים עסקו בעבר בענף הספורט שבו הם מתמחים. חלקם למדו אותו במסגרת אקדמית או מקצועית.

מש"ק

מַשָ"ק (ראשי תיבות: מפקד שאינו קצין) הוא נגד או חוגר (חייל סדיר שאינו קצין) הנושא בתפקיד פיקודי או באחריות על תחום מקצועי השונה מזה של יתר החוגרים והנגדים ביחידתו.

משפט צבאי

משפט צבאי הוא המשפט החל על פעולתו של הצבא ועל המשרתים בו. כמו כן חל המשפט הצבאי באופן חלקי על תושבים הנמצאים במצב של ממשל/משטר צבאי או במצב של כיבוש.

מערכת משפט צבאי נפרדת מהמשפט האזרחי הרגיל קיימת בכמעט כל מדינות העולם, כאשר חריג בולט היא גרמניה בה בוטל המשפט הצבאי בעקבות מלחמת העולם השנייה.

לרוב המשפט הצבאי מתחלק למשפט צבאי פלילי (בו מועמדים לדין החיילים על עבירות "רגילות") ולמשפט משמעתי בו נשפטים החיילים על עבירות משמעת שלרוב אינם מהוות עבירות במשפט האזרחי.

נגד משמעת

נגד יחידה, או בשמו המקובל יותר רס"ר משמעת, או הרס"ר הוא תפקיד הקיים בכל יחידה בצה"ל הממולא על ידי נגד שהוסמך לכך. ממלא התפקיד אינו בהכרח בדרגת רס"ר אך הוא בהכרח נגד (איש קבע שאינו קצין). נגדי היחידה מזוהים תמיד לפי שרוך בצבעי כחול-לבן שעל מדיהם.

נזיפה

נזיפה היא אחד מהעונשים הנהוגים בדין משמעתי. לעיתים נקבעות לעונש זה שתי רמות: נזיפה ונזיפה חמורה. בניגוד לעונשים כגון קנס או מאסר, שבהם יש פגיעה ממשית במורשע, בנזיפה הפגיעה היא במוניטין של המורשע, פגיעה שעלולה לפגוע במסלול הקידום שלו בעבודתו. לעיתים נלווה לנזיפה עונש נוסף, כגון קנס.

עונש נזיפה נקבע באחדים מחוקי מדינת ישראל:

בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, נזיפה היא העונש השני בחומרתו (לאחר התראה). הסמכות להטיל עונש זה נתונה לוועדת משמעת, לשר, למנהל כללי ולבית דין למשמעת. לבית דין למשמעת נתונה גם הסמכות להטיל עונש של נזיפה חמורה.

בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, מנויים ארבעה עונשים משמעתיים, בסדר חומרה עולה: התראה, ריתוק למחנה או לאניה, נזיפה ונזיפה חמורה. הטלת עונש של נזיפה נמצאת בסמכותם של כל דרגי השיפוט בצה"ל, החל מקצין שיפוט זוטר. הטלת עונש של נזיפה חמורה נמצאת בסמכותם של קצין שיפוט בכיר ומעלה. הליך הנזיפה מפורט בפקודת מטכ"ל 33.0333.

בחוק המשטרה, תשס"ו-2006, נזיפה ונזיפה חמורה הם הקלים שבעונשים שניתן להטיל בדין משמעתי לשוטר.

חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מקנה למועצת רואי חשבון בישראל סמכות להטיל על רואה חשבון, עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, נזיפה, הפסקת תוקף הרישיון לתקופה שתקבע וביטול הרישיון.

חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מקנה ללשכת עורכי הדין בישראל סמכות להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה.

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם מקנה לוועדת האתיקה של הכנסת סמכות להעניש חבר הכנסת על הפרת כלל מכללי האתיקה. בעונשים גם נזיפה.בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל כולל נזיפה בסל העונשים שלו.

ענישה גופנית

ענישה גופנית היא סוג של ענישה, הגורם לנענש סבל פיזי, כגון: כאב, התשה, או תחושת אי נוחות. המקרים הקיצוניים של ענישה גופנית הם: עינויים, נזק גופני ואף מוות. ענישה גופנית הייתה נפוצה מאוד בעבר הלא רחוק. בימינו ישנן עדיין מדינות המתירות ענישה גופנית בגין פשעים מסוימים.

עריקה

עריקה היא נטישה או נסיגה של אדם מגוף או מדינה כלשהי שיש לו חוב אמונים או אחריות אליהם.

ביחידות צבא, זוהי הפעולה של עזיבת היחידה מתוך כוונה שלא לחזור.

קומיסר

קומיסר (ברוסית комиссар) היה תואר רשמי של פקיד ממשל ברפובליקה הרוסית וברית המועצות. למונח "קומיסר" שני מובנים, האחד הוא שר, ולרוב נקרא "נַרקום" (נַרוֹדני קומיסר: קומיסר עממי). התואר היה בשימוש עד שנות ה-50. במובנו השני שימש ככינוי לקציני משמעת פוליטיים שהיו מסופחים לקצינים בכל הדרגות ביחידות קרביות. תפקידם היה לפקח על המשמעת הפוליטית של הקצין ושל כל היחידה. בשנת 1920 בצבא האדום היו כשלושת אלפים קומיסרים. התפקיד בוטל בשנת 1925. בשנת 1937 עם תחילת הטיהורים הגדולים התפקיד נכלל מחדש למספר שנים. בתחילת מלחמת העולם השנייה לכל היחידות נשלחו קומיסרים אך לאחר כשנה וחצי לאור דרישות חוזרות ונשנות של מפקדי צבא בכירים התפקיד בוטל. עם זאת, בכל יחידה היה סגן מפקד לפעילות פוליטית.

קנס

קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה. קנס מושת על ידי שוטר, פקח או בית משפט, בהתאם לסמכויות שניתנו להם בחוק.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.