משמעות

משמעותו של דבר, היא קישורו של דבר זה למה שדבר זה מייצג.

דוגמה: שבתאי הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש. משמעות המילה "שבתאי" היא המידע שבהכרתו של המשתמש במילה או שבמילון, שהמילה "שבתאי" מייצגת את כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש.

דוגמה של משמעות בהקשר בלתי לשוני: צלצול בפעמון על דלפק הקבלה של בית מלון מפיק צליל, שמשמעותו שקולה למשמעות המשפט: "פקיד קבלה מתבקש להגיע לדלפק". גם הצליל וגם המשפט מבטאים באופנים שונים את הבקשה הזאת: המשפט "פקיד קבלה מתבקש להגיע לדלפק" מבטא את הבקשה באופן לשוני; צליל הפעמון מבטא את אותה הבקשה באופן אקוסטי בלתי לשוני. המשמעות של כל אחת מההתבטאויות הללו היא הקישור בין ההתבטאות לבקשה, כלומר, המידע שאומר לגבי כל אחת משתי ההתבטאויות הללו: "התבטאות מסוימת זו מייצגת את הבקשה המסוימת הזאת".

דבר שיש לו משמעות הוא לפיכך בהכרח דבר אשר מבטא או מסמל דבר אחר או מעיד עליו, כלומר דבר המשמש כסוג של סימן מייצג, ומשמעות מתקיימת תמיד בתוך מערכת של שלושה מרכיבים: 1. סימן (המרכיב אשר לו יש משמעות), 2. הדבר שסימן זה מייצג, 3. המידע באשר לקשר ייצוגי זה בין הסימן והדבר שהסימן הנתון מייצג[1].

משמעות יש לאלמנטים לשוניים (כגון מילים מדוברות, סימני כתב, סימנים של שפות סימנים וכו') ולאלמנטים שאינם לשוניים, כמו למשל לסמלים גרפיים (כגון תמרורים או סמלים אסטרונומיים), לאלמנטים של שפת הגוף (כגון הבעות פנים, מחוות ובנסיבות מסוימות גם תהליכים ביולוגיים כמו הסמקה, הזעה או הזלת דמעות, אשר בהם קיים קשר סיבתי בין המייצג למיוצג), או לאלמנטים בהקשרים חברתיים מוגדרים (כגון הצליל המציין את סוף ההפסקה בתיאטרון או את תחילת השיעור או סופו בבית הספר, תנועות יד מסוימות של מנצח, או לאלמנטים טקסיים כמו לחיצת ידיים, הצדעה או קידה).

במקרים מסוימים ניתן ליישם את מערכת היחס המשולש ("מייצג←משמעות←מיוצג") גם בתיאור הסוג המיוחד של מקרים שבהם האלמנט המייצג (בעל המשמעות) הוא אירוע, ואנו מייחסים סיבתיות לקשר שבינו לבין הדבר המיוצג, כמו במקרים שצוינו לעיל של הסמקה, הזעה או הזלת דמעות, או אירועים מסוגים אחרים, לדוגמה: "כשהסנוניות עפות קרוב לקרקע, משמעות הדבר היא שעומד לרדת גשם". בקיום הקשר הסיבתי נבדלים מקרים כאלה מהמקרים הרגילים שבהם משמש המונח "משמעות" בפירוש "מקשר ייצוגי". עם זאת, במקרים אלה רווח שימוש אחר במונח "משמעות" המתכוון לומר "חשיבות", למשל: "למעופן הנמוך של הסנוניות יש משמעות (=חשיבות), שכן היא מיידעת אותנו לגבי בואו של הגשם" (ראו הערת שוליים זו[2] להדגמה והבהרה של הבדל זה).

Peirce - sign relation (he)
משמעות כמרכיב של יחס הסימון על־פי צ'ארלס פרס

המונח משמעות בתולדות הפילוסופיה

דוגמאות של
סמלים גרפיים
ומשמעותם
Peace symbol.svg
שלום
Recycle001.svg
מיחזור
Radioactive.svg
רדיואקטיבי
Euro symbol black.svg
אירו
Star of David.svg
יהדות
Yin and Yang.svg
יין-יאנג
IPA Unicode 0x0298.svg
עיצור דו שפתי מצוץ
Symbol thumbs up.svg
הסכמה או אישור
No smoking symbol
העישון אסור
  • פרידריך שליירמאכר (1768 – 1834) טען כי הבנת משמעותו של טקסט פירושה שיחזור הכוונה המקורית של המחבר. בין השאר מהווה גישה זו בסיס לניתוח הרמנויטי של ספרות או אומנות בכלל.
  • צ'ארלס פרס (1839 – 1914) הגדיר משמעות כיחס הלוגי המקשר בין סימן מייצג לאובייקט מיוצג[1], זאת מבלי לכלול בהגדרה בהכרח פרט בעל הכרה אשר יודע איזה דבר הסימן הנתון מייצג; בכך הוא אפשר לדון במונחים כמו "משמעות" ו"סימן מייצג" דיון מתמטי כללי שאינו מוגבל למערכות הכוללות גורם פסיכולוגי, תבוני או הכרתי.
  • גוֹטְלוֹבּ פְרֶגֶה (1848 - 1925) הבדיל במאמרו משנת 1892 "על מובן והוראה"[3] בין שני סוגי משמעות: הוראה היא האובייקט המייוצג על ידי סימן מייצג, ומובן, שהוא המידע שהסימן המייצג נותן, או אופן ההצגה של האובייקט, אשר עשוי להתייחס לאובייקט מיוצג אך עשוי גם להתקיים באופן בלתי תלוי, אפילו אם כלל לא קיים אובייקט מיוצג. יכולים להיות שני ביטויים או יותר בשפה בעלי אותה הוראה, אך בעלי מובן שונה (דהיינו מילים נרדפות), למשל "כוכב הערב", "כוכב השחר" ו"נוגה" המורים על אותו גרם שמיים. פרגה טען שההוראה של משפטים שלמים היא ערך האמת שלהם (אמיתי או שקרי).
  • פרדינן דה סוסיר (1857 - 1913) הפריד את "הסימן הלשוני" לשתי ישויות: "מסמן" (=מילה או משפט) ו"מסומן" (=המושג שמסמן כלשהו מעלה ברוחנו) והדגיש את ההבחנה בין המסומן לבין הרֶפֶרֶנְט: הראשון קיים רק בהכרתנו, בעוד השני הוא דבר ממשי בעולם. כמו כן קבע סוסיר שבשפה טבעית אי אפשר להסיק מהו המסומן רק מהכרת המסמן שכן קישורו של מסמן מסוים למסומן מסוים הוא שרירותי. יש המזהים את המסומן של מסמן כמשמעותו.
  • לודוויג ויטגנשטיין (1889 - 1951) טען בחיבורו "חקירות פילוסופיות" (פורסם ב־1953) שמשמעות של דבר אינה נגזרת מן הקישור בין סימן מייצג לדבר מיוצג אלא מן השימוש המעשי בדבר בשפה (או בתקשורת כלשהי).
  • ג'ון אוסטין (1911 – 1960) טען בחיבורו "משמעותה של מילה" שאי אפשר לקבוע באופן פשוט ומוחלט מהי משמעותה של מילה נתונה בלי להתחשב בהקשר שבו משתמשים במילה.
  • רולאן בארת (1915 - 1980) בחיבורו "מות המחבר" (1968) טען כי למשמעות, שמחברו של טקטס נתון התכוון לבטא דרכו, אין תוקף או חשיבות רבים יותר מכל משמעות אחרת, שכל קורא עשוי לייחס לטקסט זה. משמעויות שונות עשויות להתקבל מקריאת אותו הטקסט על ידי קוראים שונים מכיוון שכל קורא מבין טקסט נתון בהקשר היסטורי, תרבותי, חברתי ואישי ייחודי. בהרחבה ניתן לומר שמשמעותו של כל סימן מייצג עשויה להשתנות לדידם של מפרשים שונים של הסימן, וכי למשמעות שאליה התכוון מי שהפיק את הסימן אין מעמד מועדף מבחינת תוקף או חשיבות.
  • לטענתו של ז'אק דרידה (1930 – 2004), דקונסטרוקציה מדגימה, שגם כשמחבריו של טקסט נתון מבקשים לבטא באמצעותו משמעות מסוימת, ניתן למצוא באותו הטקסט עצמו משמעויות אחרות – אפילו כאלה, שמחברי הטקסט התכוונו להסתיר. בכך הוא טען שהמשמעות, שמתקבלת ברושם ראשוני כ"משמעות המהותית" של צורת סימון מסוימת, איננה בהכרח המשמעות היחידה שצורת סימון זו יכולה להניב.

משמעות באומנויות בלתי מילוליות

מוזיקה

בדרך כלל נהוג לראות במוזיקה דבר שהוא איננו בעל משמעות ייצוגית, כלומר אינו מייצג משהו[4]. בתקופה הרומנטית (1820 - 1910) התפתחה אסכולת המוזיקה התוכניתית, אשר מלחיניה הלחינו מוזיקה אשר אמורה הייתה לשאת משמעות אובייקטיבית, כלומר לייצג תמונות, אירועים או רגשות קונקרטיים (שאינם משתנים ממאזין אחד למשנהו). המונח הדיכוטומי שנוצר כניגוד למוזיקה תוכניתית הוא מוזיקה אבסולוטית, המתאר מוזיקה חסרת משמעות ייצוגית. בין השאר טענו המוזיקאים אדוארד האנסליק ויאניס קסנאקיס שכל מוזיקה היא אבסולוטית:

  • "למוזיקה אין שום נושא מעבר לצירופי הצלילים שאנו שומעים, כי המוזיקה לא זו בלבד שהיא מדברת באמצעות צלילים, היא מדברת בצליל ואך ורק בצליל." / אדוארד האנסליק (1825 – 1904)
  • "מוזיקה היא לא שפה; מטרתה של המוזיקה אינה להביע תוכני משמעות כלשהם באמצעות צליליה. מוזיקה קיימת בזכות עצמה, היא אינה מייצגת משהו שהוא מעבר לה." / יאניס קסנאקיס (1922 - 2001)[5]

אומנות פלסטית

עד להתפתחותה של האמנות המופשטת בתחילת המאה ה־20 הייתה כלולה באמנות הפלסטית שאיפה ליצור חיקוי של המציאות, כך שאפשר להתייחס לאומנות פלסטית לא־מופשטת כמייצגת את הדברים שאותם היא מחקה ולפיכך כבעלת משמעות ייצוגית, בניגוד לאמנות מופשטת, שניתן להתייחס אליה כחסרת משמעות ייצוגית (בדומה למוזיקה אבסולוטית).

מייחסים לצייר האמריקני אדוארד הופר את הטענה, שאת משמעותה של יצירת אמנות פלסטית אי אפשר לתרגם למילים:

  • "אם היה אפשר להגיד את זה במילים, לא הייתה שום סיבה לצייר את זה." / אדוארד הופר (1882 - 1967)[6]

מחול

גם במחול קיימות אסכולות שונות בנוגע לשאלה, האם על מחול להיות בעל משמעות ייצוגית או לא. אלה הרואים במחול ענף של התיאטרון (לדוגמה, לפי מסורת התיאטרון מחול הגרמני) מבקשים לראות בכל תנועת מחול משמעות תיאטראלית, בדומה למשמעות שנושא טקסט: הבעה של רגש, משמעות סמלית, אזכור של התנהגויות אנושיות וחברתיות. בשביל אחרים, הרואים במחול אמצעי ביטוי הפועל גם במישורי תקשורת בלתי תיאטרליים (לדוגמה מרס קנינגהם או נועה אשכול), תנועת מחול עשויה לעורר מגוון תגובות ואסוציאציות, כך שבמקום לומר שיש לה משמעות, יותר מדויק לתארה כבעלת תפקוד וחשיבות מחוליות: ויזואליות-אסתטיות, גופניות, מרחביות, קומפוזיטוריות.

לאיזדורה דנקן, מחלוצות המחול המודרני, מייחסים את הטענה, שאת משמעותה של יצירת מחול אי אפשר לתרגם למילים (בדומה לטענתו של אדוארד הופר בנוגע לאומנות פלסטית):

  • "אם הייתי יכולה להגיד לך מה המשמעות של זה, לא היה טעם לרקוד את זה."[7]

תפיסה של משמעות אצל בעלי חיים

ניסוי של הפסיכולוג פרדריק סקינר (מחשובי הביהיביוריסטים) הדגים כי יונים המקבלות מזון באמצעות מנגנון אוטומטי ללא שום קשר להתנהגותן יאמצו בדרך כלל התנהגויות שעליהן הן חוזרות בהתמדה, כאילו במטרה לגרום להופעת המזון, לדוגמה: ביצוע הקפות בתוך הכלוב או טלטול הראש לכיוון אחת הפינות העליונות של הכלוב[8]. היונים שתוגמלו באופן מקרי לחלוטין אימצו יותר התנהגויות מסוג זה מאשר יונים שבאמת תוגמלו על התנהגותן.

במקרה זה ניתן ליישם את המושג "משמעות" תוך שימוש במערכת היחס המשולש "מייצג←משמעות←מיוצג" של צ'ארלס פרס[1] באופן הבא:

פעולתה של היונה היא המייצג, כלומר האלמנט שהוא בעל משמעות, התוצאה שהיונה מנסה להשיג (קבלת מזון) היא הדבר המיוצג על ידי פעולה זו, והמשמעות היא המידע המקשר בין הפעולה לתוצאה הרצויה. למערכת "מייצג←משמעות←מיוצג" שבדוגמה זו מבנה יחסים מקביל לזה שבדוגמה שניתנה לעיל של צלצול בפעמון על דלפק הקבלה של בית מלון: כפי שצליל הפעמון מייצג בקשה שיופיע פקיד קבלה, כך ניתן לומר כי פעולת היונה מייצגת ניסיון או רצון לגרום לכך שיינתן לה מזון, כלומר: היונה מבטאת לכאורה בקשה לקבל מזון[9] .

הצורך הפסיכולוגי במתן משמעות

הפסיכולוג פרדריק בארטלט, אשר היה מראשוני חוקרי הזיכרון, טען שכדי לזכור דבר מה למשך זמן רב חייב האדם להקנות לו משמעות, גם אם אין לו משמעות כלל. בארטלט ערך ניסויים על הזיכרון והוכיח ששגיאות זיכרון נובעות מצורך זה. הוא הוכיח שהשגיאות הנפוצות ביותר באופן זכירתו של סיפור הן החלפת מילים וניסוחים למילים וניסוחים אחרים זהי משמעות וששגיאות נפוצות אחרות הן הפיכת הסיפור ל"הגיוני יותר" והשמטת פרטים שאינם תורמים להבנת הסיפור.

בארטלט הוכיח בניסויים גם ששגיאות בזכירת רישום נובעות מהפירוש שניתן לו. רישום שניתן להגדירו בדרכים שונות יטה להיזכר כדומה יותר להגדרות שניתנות לו מאשר למראהו המקורי.

משמעות כחלק מתהליך התקשורת של העברת מסרים

Com-mod4
משמעות כחלק מתהליך התקשורת של העברת מסרים

המשמעות מהווה חלק מתהליך התקשורת של העברת מסרים. המשמעות מתקבלת משלושה גורמים: מהנסיבות (או ההקשר), מהמוען (או הנמען) ומהטקסט (או המסר). הטקסט (מסר) מוביל למשמעות ובאותו הזמן הוא מוביל לנסיבות או ההקשר וגם מתקבל מהם, וגם מוביל למוען או לנמען וגם מתקבל מהם (יחס דו-סטרי). גם בין הנסיבות (או ההקשר) לבין המוען (או הנמען) קיים יחס דו סטרי. לבסוף, גם הנסיבות (או ההקשר) וגם המוען (או הנמען) מובילים חזרה למשמעות, וכך נסגר המעגל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 עיינו סמיוטיקה / ההיסטוריה של הסמיוטיקה. משמעות אצל צ'ארלס פרס היא מקרה מיוחד של ישות לוגית שאותה הוא כינה "אינטרפְּרֶטָנְט". בדיונו המתמטי־לוגי של צ'ארלס פרס במושג "סימן מייצג" הוא קבע מערכת יחס משולש בין הסימן (רֶפְּרֶזֶנְטָמֶן), שהוא כל דבר מייצג (שאינו בהכרח סמל, אלמנט לשוני או אפילו דבר מלאכותי), האובייקט המייוצג, והאינטרפְּרֶטָנְט, שהוא היחס הלוגי המקשר ביניהם.
  2. ^ "משמעות" שהיא "קשר של ייצוג" או "משמעות" שהיא "חשיבות":
    את ההבדל בין שני שימושים שונים אלה במונח "משמעות" ("ייצוג" לעומת "חשיבות") אפשר להמחיש על ידי האופן השונה שבו ניתן ליישם בהם את מערכת היחס המשולש "מייצג←משמעות←מיוצג", או ליתר דיוק, כפי שהגדיר אותה פּרס באמצעות המושגים הכלליים יותר "רֶפְּרֶזֶנְטָמֶן←אינטרפְּרֶטָנְט←אובייקט" (הסבר על משמעות אצל פרס בהערה הקודמת). נחזור לדוגמה שהובאה לעיל של פעולת צלצול בפעמון על דלפק הקבלה של בית מלון, שאפשר לתארה – במקום כאירוע בעל משמעות ייצוגית – גם באופן המייחס לה חשיבות: אם נאמר "פעולת הצלצול היא בעלת משמעות, כי בעקבותיה יופיע פקיד קבלה", הרי אנו אומרים שפעולת הצלצול היא משמעותית (=בעלת חשיבות), שכן לולא הייתה מתבצעת, לא היה מופיע פקיד קבלה. ניתן ליישם כאן את מערכת היחס המשולש כך:
    • רֶפְּרֶזֶנְטָמֶן שהוא האירוע: "פעולת הצלצול",
    • אינטרפְּרֶטָנְט שהוא המידע המקשר בין האירוע לאובייקט: "העובדה, שבעקבות הצלצול יופיע הפקיד",
    • האובייקט שאליו מקשר המידע מהאירוע: "הופעת הפקיד".
    לעומת זאת, באומרינו "פעולת הצלצול היא בעלת משמעות, כי היא מבטאת את הבקשה פקיד קבלה מתבקש להגיע לדלפק", אנו מיישמים את מערכת היחס המשולש "מייצג←משמעות←מיוצג" בדיוק כפי שאנו מישמים אותה לגבי מילים, סמלים, פעולות טקסיות וכדומה:
    • מייצג: "צליל הפעמון",
    • משמעות: "הידיעה, שצליל זה מבטא בקשה שהפקיד יופיע",
    • מיוצג: "בקשה שהפקיד יופיע".
    במקרה הראשון נאמר, שאם פקיד קבלה לא הופיע, הרי שפעולת הצלצול הייתה חסרת משמעות (=חסרת חשיבות או חסרת השלכות), אבל במקרה השני משמעותו של צליל הפעמון תיוותר בעינה, כי גם אם הפקיד לא הופיע הרי שהצליל עדיין הביע את אותה הבקשה "פקיד קבלה מתבקש להגיע לדלפק".
  3. ^ במקור הגרמני: Über Sinn und Bedeutung, תורגם לאנגלית כ־Sense and reference. בהקשר זה, המונח "הוראה" (או רפרנט) הוא תרגום של המונח הגרמני Bedeutung (באנגלית: reference, extension) והמונח "מובן" הוא תרגום של המונח הגרמני Sinn (באנגלית: sense, intention).
  4. ^ יש להבדיל בין תחושות, רעיונות ותמונות שמוזיקה מעוררת באופן אינדיבידואלי וסובייקטיבי ואשר עשויות להיות שונות אצל מאזינים שונים, לבין משמעות של דבר שהיא קבועה, לדוגמה: אותה המנגינה עשויה לעורר אצל מאזין אחד עצבות, אצל מאזין אחר נוסטלגיה, אצל מאזין שלישי רגיעה וכיו״ב, בעוד משמעותו של צליל הסירנה של אמבולנס אינה תלויה במאזין והיא תמיד "זהירות, נא לפנות את הכביש" וכו'.
  5. ^ "Musik ist keine Sprache, es ist nicht ihre Aufgabe, mit ihren Tönen irgendwelche Bedeutungsinhalte auszudrücken. Musik steht für sich, sie weist nicht über sich hinaus." / Iannis Xenakis (1922 - 2001), aus "Balint Andras Varga, Conversations with Iannis Xenakis 1980 – 1989, 1. Teil (1980)".
  6. ^ "If you could say it in words, there would be no reason to paint it." / Edward Hopper (1882 - 1967)
  7. ^ "If I could tell you what it meant, there would be no point in dancing it". See pages 82-3 at Bateson, Gregory (1975), "Style ,Grace and Information in Primitive Art". In Perkins, Morgan & Morphy, Howard (eds.), The Anthropology of Art: A Reader, pp. 78-90. Oxford : Blackwell, 2006. ISBN 1405105623, ISBN 1405105615. Preview available at Google Book Search
  8. ^ 'Superstition' in the Pigeon – מאמר על ניסויו של סקינר.
  9. ^ את המשמעות, כלומר המידע המקשר בין המייצג והמיוצג ניתן למקם בהכרתה של היונה, אבל ניתן גם לגזור את קיומה ישירות משיטתיות התבנית ההתנהגותית של היונה ובכך להימנע מתלות בהתייחסות לאלמנט ההכרתי, שאותו סקינר דחה כמונח לא־רלוונטי מדעית. הבהרה: באומרינו "לדידה של היונה יש לפעולה שהיא מבצעת משמעות" יש להיזהר ולהבחין, האם כוונתנו אכן לומר "קיים קשר ייצוגי בין פעולתה של היונה לבין התוצאה שהיא מנסה להשיג", או שכוונתנו לומר "היונה מייחסת חשיבות לפעולה שהיא מבצעת": אלו הן שתי משמעויות שונות של המונח "משמעות"; ראו לעיל "משמעות" שהיא "קשר של ייצוג" או "משמעות" שהיא "חשיבות" וראו תחת הערך משמעות (חשיבות).
אוכלוסייה

אֻכְלוּסִיָּה או אֻכְלוּסִין (מיוונית: ὄχλος - המון אדם) היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר. האוכלוסייה בכדור הארץ היא כ-7.4 מיליארד, ובשנים האחרונות אוכלוסיית העולם גדלה מספרית מדי דקה בכ־160 איש בקירוב.

לעיתים מורחב השימוש במלה זו לאוכלוסייה שאינה של אנשים, למשל אוכלוסיית הנמרים בנגב. לעיתים מצומצמת משמעות המילה כך שהיא אינה מתייחסת לכל האנשים במקום מסוים, אלא לחלק מסוים של האנשים, למשל אוכלוסיית הרווקות בתל אביב.

האוכלוסייה נחקרת מנקודת מבט מגוונות. דמוגרפיה עוסקת בדינמיקה של אוכלוסיית האדם, כלומר השינויים החלים בה בהתאם למאפיינים שונים, כגון מין, גיל, השכלה, גזע וכו'. היבטים אחרים של האוכלוסייה נחקרים במסגרת הסוציולוגיה, הכלכלה והגאוגרפיה. מידע רב אודות האוכלוסייה במדינת ישראל מסופק על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

צפיפות האוכלוסייה משקפת את מספר הפריטים באוכלוסייה ליחידת שטח.

אופוזיציה

אוֹפּוֹזִיצְיָה במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציה (בעברית: נֶגְדָּה) היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה, כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.

מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ואף לנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט. למשל, בישראל נקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית.

בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת 2000, "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק כלשהו. בשנת 2000 נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה כראש ממשלה ונשיא.

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

אקזיסטנציאליזם

אֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיזְם (מהמונח השגור אצל הפילוסוף קירקגור בדנית: existents-forhold), או הפילוסופיה הקיומית, היא גישה לפיה הפילוסופיה מתחילה באדם הפרטי, החי, המרגיש והפועל. נושאים עיקריים המעסיקים את ההוגים האקזיסטנציאליסטים הם האבסורד, חופש הרצון, משמעות החיים והבדידות הקיומית. זרם זה נמשך מסוף המאה ה-19 ועד המאה ה-20, וההוגים המרכזיים בו הם: סרן קירקגור, פרידריך ניטשה, פיודור דוסטויבסקי, מרטין היידגר, ז'אן-פול סארטר ואלבר קאמי. בנאומו האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם, טען סארטר שהאקזיסטנציאליזם הוא הרעיון כי "הקיום קודם למהות". כלומר, אדם הוא קודם כל קיים, ורק אחר כך בעל משמעות.

המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילוניו את החידושים קִיּוּמָנוּת/קִיּוּמִיּוּת (תחת אקזיסטנציאליזם) וקִיּוּמָן (תחת אקזיסטנציאליסט).

חג

חג הוא יום שבו פעולות שגרתיות כגון עסקים, עבודה ולימודים מושהים או מצטמצמים על פי מנהג או חוק. באופן כללי מיועד החג לאפשר לאדם לציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כגון תחפושות בפורים ובליל כל הקדושים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד. והמצוין על ידי קבוצה עם מנהגים הייחודיים לו, לרוב יום טוב או יום של שמחה. בכל אחת מהדתות יש חגים משלה, ובנוסף לכך יש בכל מדינה חגים לאומיים, משותפים לאזרחיה בני כל הדתות. בנוסף לחגים שהם ימי שמחה, יש בדתות ובמדינות שונות גם ימי זיכרון ואבל, לציון מאורעות מצערים במיוחד בתולדותיהן.

טעמם של החגים הוא לאומי ואוניברסלי: לכל חברה לוח שנה הכולל את מסורותיה ומנהגיה, בפרט אם הוא כרוך בהוויה דתית. כך הנוצרים שינו את יום המנוחה היהודי ליום ראשון בשבוע, נתנו משמעות שונה לחג הפסח וקבעו יום אחר לראש השנה. המוסלמים אחריהם שינו את יום המנוחה ליום שישי.

דוגמה נוספת היא קביעת מועדו של ראש השנה. במזרח הקדום נהגו שתי שיטות הקשורות לכלכלה חקלאית: השקיה טבעית (שדה בעל), שנשענה על גשמים והשקיה מלאכותית, שהשתמשה בשיטות אגירה והצפה. במקומות בהם השתמשו בהשקית גשמים, קבעו את ראש השנה בתחילת ימי הגשמים, והתפללו לכך לאלים המרכזיים (כמו האל בעל), ואילו בשיטות ההשקיה הנהוגות בארצות שחונות כמו מצרים, ראש השנה נקבע בתחילת האביב.

חסרי חוליות

חסרי חוליות הוא שם כולל (למעשה נטול משמעות טקסונומית) של כל מערכות בעלי החיים האאוקריוטיים (מורכבים מתאים בעלי גרעין), שהם נטולי עמוד תמיכה גבי, כגון חרקים, סרטנים, רכיכות ואלמוגים. אפילו לחלק מהמיתרניים אין עמוד שדרה כך שהם נחשבים חסרי חוליות. הקבוצה כוללת 97% מכלל המינים בממלכת בעלי חיים. 75% מהמינים בקבוצה זו משתייכים למערכת פרוקי הרגליים.

לרוב חסרי החוליות אין מערכת דם סגורה.

המין הידוע הגדול ביותר השייך לקבוצת חסרי החוליות הוא דיונון עצום.

יום

יום הוא שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. משמעות נוספת של המילה "יום" היא "יממה", למשל בשמותיהם של ימות השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נתייחס רק למשמעות הראשונה - שעות היממה המוארות.

גם לאחר התרחבות השימוש בתאורה מלאכותית, עיקר פעילותם של בני האדם הוא בשעות היום. על מנת להפחית את הצורך בתאורה מלאכותית, נהוג במדינות רבות לעבור לשעון קיץ, כך ששעות פעילות בני האדם תהא בשעות היום.

כחול

צבע כחול הוא אחד משלושת צבעי היסוד. אורך הגל של האור הכחול הוא הקצר ביותר מבין שלושת צבעי היסוד (בין 450 ל-495 ננומטר) ועם התדירות הגבוהה ביותר מבין שלושת צבעי היסוד (בין 610 ל-670 טרה-הרץ).

שמים בהירים ביום שמשי יהיו כחולים בשל פיזור ריילי של האור מהשמש. כמות גדולה של מים נראית בצבע כחול, אך לא כן מים כבדים.

מזרח

מִּזְרַח הוא אחת מארבע רוחות השמים. הוא הפוך למערב ונמצא בזווית ישרה לצפון ודרום. מזרח הוא כיוון הסיבוב של כדור הארץ ולכן זהו גם הכיוון בו זורחת השמש בקו המשווה בימי השוויון. בשל תנועת כדור הארץ, ביצוע שיגור לחלל ממזרח חוסך בהפרש המהירות. לכן, זהו הכיוון המועדף לביצוע שיגור לחלל אם אין סיבות אחרות לשיגור מכיוון אחר.

להבדיל מצפון ודרום שהם כיוונים מוחלטים, כלומר בעלי אותה משמעות בכל מקום על-פני כדור הארץ, מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, שמשמעותם תלויה במקום שבו נמצא אומרם. במפות נהוג שצד מזרח יהיה ימין המפה. מוסכמה זו החלה מהשימוש במצפן בו הצפון מכוון כלפי מעלה. כדי להפליג מזרחה בשימוש במצפן יש לכוונו לאזימוט 90 מעלות.

מילה (בלשנות)

מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים). לשפות בעלות מערכת כתב יש למילים גם ייצוג גרפי בכתיבה.

האטימולוגיה עוסקת בחקר מקורותיהן של המילים: מתי הופיעו בשפה, מאיזה מקור, וכיצד השתנתה צורתן ומשמעותן.

כלי לאיסוף וביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת הוא המילון.

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

מערב

מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים. הוא הפוך למזרח ונמצא בזווית ישרה לצפון ודרום. המערב נמצא באזימוט 270 מעלות.

מערב הוא הכיוון ההפוך לכיוון הסיבוב של כדור הארץ ולכן זהו גם הכיוון בו שוקעת השמש בימי השוויון.

להבדיל מצפון ודרום, שהם כיוונים מוחלטים, שלהם אותה משמעות בכל מקום על-פני כדור הארץ, מערב ומזרח הם כיוונים יחסיים, שמשמעותם תלויה במקום שבו נמצא אומרם.

המונח מדינות המערב משמש להתייחסות למדינות השוכנות במערב אירופה ובאמריקה. כמו כן מונח זה מתייחס גם לתרבויות היהודיות-נוצריות - תרבות המערב.

המונח מערב מתאר גם את המדינות ששוכנות במערב ארצות הברית, שבקרבת האוקיינוס השקט, דוגמה למדינות אלה היא המערב הפרוע והסרט שמצולם שם ומכונה מערבון.

בסין העתיקה, המונח מערב ציין את ארצו של בודהה והמקום ממנו הגיעו כתבים בודהיסטיים קדושים.

ניב (ביטוי)

ניב או מטבע לשון או ביטוי הוא צירוף מילים בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו. לדוגמה, הביטוי בעברית "לא דובים ולא יער" שמשמעותו "לא היה ולא נברא" - אדם שמכיר רק את המילים דובים ויער לא יוכל להבין מכך את משמעות הביטוי.

ביטויים משמשים פעמים רבות כדרך התבטאות עשירה יותר. לעיתים נשחק ביטוי והופך לקלישה.

לכל שפה ישנו אוסף הביטויים שלה, שמקורו ברקע התרבותי של דובריה. ביטויים מסוימים מתקיימים בשפות רבות. לעיתים מובאים ביטויים בשפת המקור שלהם, השונה משפתו של הדובר. בקרב דוברי שפות אירופיות נפוצים ביטויים בלטינית. בקרב דוברי עברית רווחים ביטויים בארמית, בערבית וביידיש.

פעמים רבות בנוי הביטוי מדימוי, למשל:

חשוב כקליפת השום: לתיאור חפץ חסר כל חשיבות.

מעניין כשלג דאשתקד: לתיאור נושא שהעניין בו חלף לפני זמן רב.

נקבה

נקבה היא הזוויג המייצר את תאי הביצה, שהם תאי הרבייה הגדולים ביותר בעולם החי.

בקרב המין האנושי קרויה הנקבה הבוגרת אישה. אך בהשאלה מכנה התורה גם את נקבת בעלי החיים בשם 'אשה'.

הנקבה והזכר מאותו מין ביולוגי יוצרים יחדיו את מנגנון הרבייה הזוויגית (בניגוד לרבייה אל-זוויגית). במינים רבים קיימים הבדלים חיצוניים בולטים בין הזכר והנקבה מאותו המין. תופעה זו נקראת דו צורתיות זוויגית. אך קיימים מינים רבים שבהם הבדלים חיצוניים בין זכר לנקבה אינם בולטים.

סמל

סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.

הסמל מקבל משמעות וחשיבות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו.

במובן פסיכולוגי או פילוסופי, כל התפיסות הן סמליות מטבען וייצוגן של התפיסות הללו הוא פשוט כלי אלגורי למשמעות סמלית.

בהתאם לכך, הסמלים הם יסוד חשוב ביותר של החשיבה האנושית.

בתחום הבלשנות המילים בשפה המדוברת משמשות ככלים צליליים לייצוג מושגים סמליים, אשר יכולים לשמש לתקשורת.

בסמנטיקה נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט.

את המילים ניתן לארגן בסדר תחבירי מסוים שמוסיף בעצמו להבנת המשמעות של המשפט השלם.

עבודה (כלכלה)

עבודה היא עשיית מלאכה או פעילות כלשהי. במשמעותה היום-יומית, משמשת העבודה לציון כל פעולה אשר דורשת ריכוז ומאמץ גופני מסוים. משמעות העבודה עשויה לנוע מפעולות פשוטות ביתיות כגון נעיצת מסמר, בישול וניקיון, ועד פעולות ממושכות ורצופות כגון בנייה וחינוך.

עולה חדש

עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות: אחת מן המסורת היהודית והאחרת מן החוק הישראלי.

רחוב

רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצדו ישנם בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב. בדרך כלל הרחוב סלול בחלק שנועד לכלי רכב (הוא מהווה כביש), ויש בו מדרכה מרוצפת להולכי רגל, אך לעיתים אלה הן דרכי עפר.

המילה רחוב נגזרת מהשורש ר.ח.ב., כלומר קשורה למרחב, מקום ציבורי המיועד למפגש בין הדיירים.

במקור משמעות המילה רחוב וכיכר היו הפוכות: רחוב = מקום רחב; כיכר = מקום מוארך וצר.

רית'ם אנד בלוז

רית'ם אנד בלוז (בקיצור: אר אנד בי; מאנגלית: Rhythm and blues; בקיצור: R&B, משמעות: קצב ובלוז, נקרא לפעמים גם "קצב ועצב") הוא סוגה מוזיקלית אשר פותחה על ידי מוזיקאים אפרו אמריקנים ששילבו בין ג'אז לבלוז. את הרית'ם אנד בלוז מאפיין קצב החוזר על עצמו ומלודיות פשוטות.

הריתם אנד בלוז העמיד במרכז את הגיטרה החשמלית, הסקסופון והפסנתר לצד הרכב ג'אז מצומצם מסורתי.

רמז צץ

רֶמֶז־צָץ (באנגלית: tooltip או infotip) הוא עצם גרפי נפוץ בממשקי משתמש גרפיים. כאשר משתמש מזיז את הסמן (לרוב הסמן של עכבר המחשב) מעל לעצם מסוים בעמוד, מבלי ללחוץ עליו, מופיע רמז־צץ - "תיבה מרחפת" קטנה ובה מידע אודות העצם שמעליו הסמן.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.