משה שוורץ

משה שוורץ (19251978) היה פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשה עמד ושימש כפרופסור במחלקה.[1][2]

משה שוורץ

ביוגרפיה

שוורץ סיים את עבודת הדוקטורט בשנת 1954 באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא התזה שלו הייתה התפיסה הריאליסטית של המיתוס במשנתו של פרידריך וילהלם שלינג. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של שלינג ופרנץ רוזנצווייג. הוא עסק בחשיבות השפה וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון הדתי בעידן המודרני.[3] מושאי מחקריו היו בין היתר ר' יהודה הלוי, משה מנדלסון, רנ"ק ומרטין בובר.[4] בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".[5]

לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - יוסף ואלי.

פעולות לזכרו

במלאת עשרים שנה למותו, בשנת 1998, הקדישה אוניברסיטת בר-אילן את ספר השנה למדעי היהדות והרוח (כב-כג) לזכרו והוא נקרא גם "ספר משה שוורץ". השער הראשון של הספר נקרא "משה שוורץ - האיש והגותו" וכולל מאמרים מאת מנחם צבי קדרי, יהודה פרידלנדר, וזאב לוי. את הספר ערך משה חלמיש. כעבור עשור נוסף, בשנת 2008, התקיים כינוס בן יומיים במחווה להגותו בשם "אידיאליזם, מיתוס והתגלות".[6] הכינוס התקיים במכון ון ליר בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב.

ב-2019 יצא הספר "מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של משה שוורץ", בעריכת בנו, יוסף שוורץ.

כתביו

ספרים
ספרים שערך
ספרים להם תרם מבוא וביאורים
ספרים שתרגם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוניברסיטת בר-אילן - משה שוורץ מוכר כמקים המחלקה לפילוסופיה
  2. ^ משה שוורץ עמד בראש המחלקה לפילוסופיה
  3. ^ מכון ון ליר - ההשפעות על שוורץ
  4. ^ מושאי מחקריו של שוורץ
  5. ^ עירית רמת־גן קבעה פרסים ספרותיים, דבר, 23 באוגוסט 1968
  6. ^ כינוס במחווה להגותו של שוורץ
אבידב ליפסקר

אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-1949 בחיפה) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס למחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

בוקי שוורץ

בוקי (משה) שוורץ (16 ביוני 1932 – 1 בספטמבר 2009) היה פסל ואמן וידאו ארט ישראלי. ברבות מעבודותיו ניתן למצוא דיון בטבעה של היצירה האמנותית ובקשר שלה עם הצופה.

ברוך קורצווייל

ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון. כתב גם ספרי הגות. קיבל את פרס ביאליק לספרות.

גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד. במשמעות המקראית יש יחס קרבה בין הגואל למושא הגאולה.

ולודבה

ולודבה, (בפולנית: Włodawa, ביידיש: וולאָדאַווע (Vlodave), מוזכרת גם כולודווה או ולודאבה) - עיירה במזרח פולין, על גדות נהר הבוג המערבי, באזור הגבול עם אוקראינה ובלארוס, כ-10 ק"מ מאתר מחנה המוות סוביבור.

עד 1942 הייתה עיירה יהודית ופרחה בה קהילה יהודית מפוארת. רובם של יהודי העיירה נספו בשואה. בעיירה שרד בית הכנסת הגדול של ולודבה, אחד מבתי הכנסת היפים באירופה.

חברת העובדים

חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל היא ארגון הגג של ההסתדרות הכללית שאחראי על הגופים הכלכליים שבבעלות ההסתדרות. הוקמה בשנת 1923. לפי הגדרתה היא "המסגרת המשפטית, הארגונית והכלכלית המאגדת את כל המפעלים המשקיים של ההסתדרות הכללית. נכללים בה כל המפעלים המנהליים, הקואופרטיביים, ההתיישבותיים והמשותפים של ההסתדרות הכללית."ההסתדרות שאפה ליצור חברה שתהיה מבוססת על רעיון הקואופרציה, כלומר שהמפעלים ואמצעי הייצור יהיו שייכים לפועלים ולא לבעלי הון. חברת העובדים ייצגה את בעלות חברי ההסתדרות על המפעלים ההסתדרותיים. בשיא כוחה הייתה חברת העובדים גורם מרכזי במשק הישראלי, שהעסיק עשרות אלפי עובדים בכל ענפי המשק והיוותה למעשה את הגורם המעסיק במודל ההסתדרות, בניגוד לאגף לאיגוד מקצועי שריכז את התאגדות הפועלים מול מעסיקיהם הן במפעלים ההסתדרותיים והן בכלל המשק.

בשנות השמונים, עברה חברת העובדים משבר קשה, חברת הביטוח "הסנה" התמוטטה ובנק הפועלים הולאם במסגרת משבר מניות הבנקים. בשנים 1996-1994 מכרה ההסתדרות את קונצרן כור ואת תאגיד סולל בונה למשקיעים פרטיים כדי לכסות חובות של ההסתדרות וקופת חולים. בידי חברת העובדים נותרו תאגידים אחדים, בעיקר כאלה הפועלים למען מטרות חברתיות.

טוג (אתר אינטרנט)

טוג היה פורטל אינטרנט חרדי שכלל חדשות ותכנים נוספים. האתר חדל להתעדכן בחודש אוגוסט 2010. עד ל-16 בדצמבר 2009 פעל תחת השם אתרוג.

יהודה פרידלנדר

יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

יוסף שוורץ

יוסף (יוסי) שווָרץ (נולד ב-1965) הוא פרופסור חבר לפילוסופיה של המדעים וראש בית הספר לפילוסופיה, בלשנות ולימודי מדע באוניברסיטת תל אביב. בעבר שימש כמנהל המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן וכיושב ראש המוקד להגנת הפרט.

יצחק יוליוס גוטמן

יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 - ד' בסיוון ה'תש"י, 19 במאי 1950) הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית. מראשוני האוניברסיטה העברית בירושלים.

מוזיאון בית רמברנדט

מוזיאון בית רמברנדט (בהולנדית: Museum het Rembrandthuis) הוא מבנה הממוקם ביודנבריסטראט באמסטרדם שבהולנד. המבנה, בו התגורר הצייר רמברנדט ואן ריין במשך מספר שנים, החל משנת 1639 ועד שפשט רגל בשנת 1656, משמש כיום כמוזיאון להנצחת חייו ועבודתו.

מרדכי שוורץ

מרדכי שוורץ (שורץ) (16 בדצמבר 1913, י"ז בכסלו ה'תרע"ד – 16 באוגוסט 1938, י"ט באב ה'תרצ"ח) היה שוטר יהודי במשטרת המנדט אשר בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הואשם ברצח שוטר ערבי, נידון למוות והוצא להורג בגיל 24.

משה חלמיש

משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.

משפטי הציונים ברומניה

משפטי הציונים ברומניה הם משפטים שנערכו בשנות ה-50 ברומניה, למאות יהודים, מנהיגים ופעילים של התנועות הציוניות הרומניות, שהואשמו בריגול למען האינטרסים של האימפריאליזם האנגלו-אמריקאי ונידונו לעונשים כבדים. משפטים אלה היו חלק משורת משפטים מבוימים נגד יהודים שנערכו באותה תקופה בגוש הקומוניסטי.

עוף ירושלים

עוף ירושלים היא חברה ישראלית העוסקת בשחיטת עופות ושיווקם.

פרידריך וילהלם שלינג

פרידריך וילהלם יוזף פון שלינג (גרמנית: Friedrich Wilhelm Joseph von Schelling) ‏(27 בינואר 1775, לאונברג, באדן-וירטמברג - 20 באוגוסט 1854, בד רגץ, שווייץ). פילוסוף גרמני בולט, מראשי זרם האידיאליזם הגרמני בפילוסופיה.

פרנץ רוזנצווייג

פְרַנְץ רוֹזֶנצְוַויְיג (בגרמנית: Franz Rosenzweig‏; 25 בדצמבר 1886, קאסל, הקיסרות הגרמנית – 10 בדצמבר 1929, פרנקפורט, גרמניה של ויימאר) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מחנך ומתרגם.

הפילוסופיה הדתית שפיתח היא דגם לחידוש המחשבה הפילוסופית מתוך עמידה נוכח מקורות היהדות. ייחס שוויון ערך ושותפות ליהדות ולנצרות והניח בכך תשתית לדיאלוג בין-דתי. היה שותף למרטין בובר בתרגום התנ"ך לגרמנית, ובתרגומם, התייחסו השניים למילה המנחה בסיפור המקראי.

רסיפה

רסיפה (בפורטוגזית: Recife (מידע • עזרה), נהגה "הסיפי") היא בירת מדינת פרנמבוקו שבצפון מזרח ברזיל. בעיר עצמה מתגוררים כ-1,500,000 תושבים, ובאזור המטרופוליטני הכולל את העיר - כ-3,600,000 תושבים. רסיפה רבתי נחשבת כאזור המאוכלס ביותר בצפון מזרח ברזיל, והחמישי בגודלו בברזיל כולה. רסיפה שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, והיא אחת מערי הנמל הגדולות שבברזיל.

רסיפה ממוקמת בצומת הנהרות קפיבאריבה ובבריבה במקום שפכם לאוקיינוס. נתיבי הנהרות יוצרים מספר איים, ומעליהם עוברים גשרים רבים, ואלה מעניקים לעיר מראה מיוחד במינו, מה שטבע בה את הכינוי "ונציה של ברזיל".

הלב ההיסטורי של העיר, "רסיפה אנטיגו", מצוי בקרבת הנמל ובנוי על "האי של רסיפה", שנוצר מנתיבי הנהרות לפני שפכם לאוקיינוס. ברסיפה אנטיגו מצויים מבנים עתיקים רבים מהתקופה הקולוניאלית הפורטוגזית וההולנדית, לצד מבנים מודרניים, בארים ומועדוני ריקוד. במקום היה גם בית הכנסת הראשון שהוקם ביבשת אמריקה, וכאן שכנה הקהילה היהודית העתיקה של רסיפה.

חוף הרחצה של רסיפה, בואה ויאג'ם, הוא אחד מחופי הרחצה המפורסמים שבברזיל, וגובל במכלול אורבני דחוס הכולל שדרת מבנים גבוהים וצפופים. סמוך לחוף מצויה שורת ריפים סלעיים, שעל שמם קרויה העיר (בפורטוגזית ריף הוא Recife).

שמואל הוגו ברגמן

פרופ' שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.