משה שוובה

משה (מקס) שְוָבֶּה (נכתב לעיתים שוובה, שוואבה; בגרמנית: Moshe (Max) Schwabe;‏ 20 ביולי 1889, האלה, גרמניה10 בספטמבר 1956, תל אביב) פילולוג וחוקר כתובות יווניות ורומיות גרמני-ישראלי. ממייסדי החינוך המשלים בארץ ישראל. כיהן כנשיא בפועל של האוניברסיטה העברית בשנות ה-30.

משה שובה
Moshe Schwabe
משה שובה
ענף מדעי פילולוגיה
תרומות עיקריות
חקר כתובות יווניות ורומיות

ביוגרפיה

שוובה נולד ב-1889 בעיר האלה שבגרמניה למשפחת סוחרים יהודית. לאחר שסיים ב-1908 את לימודיו בגימנסיה בעירו החל לימודיו באוניברסיטה העירונית, ואחר עבר לאוניברסיטת ברלין, שם קיבל ב-1914 את התואר דוקטור בפילולוגיה קלאסית תחת הדרכתו של הפילולוג הדגול אולריך פון וילאמוביץ-מלנדורף (von Wilamowitz-Moellendorff). ב-1910 נשא לאשה את יהודית בת אלפרד שטדט הגן. פעל בתנועה הציונית מנעוריו. ב-1920 הוזמן לליטא ושימש כמנהלה הפדגוגי של הגימנסיה העברית בקובנה, שנקראה אחר כך על שמו (בין תלמידותיו הייתה לאה גולדברג). היה נשיא הסתדרות החלוץ בליטא וחבר מרכז החלוץ העולמי, כמו כן כיהן כיו"ר קרן היסוד בליטא ויו"ר השומר הצעיר שם. ב-1921 היה חבר הנשיאות של כנס היסוד של ההסתדרות העולמית של החלוץ, בקרלסבד.

ב-1925 עלה לארץ ישראל, ועם פתיחת האוניברסיטה העברית באותה שנה, הוזמן מטעם ההנהלה לשמש בה כמרצה. באותה שנה הקים את תנועת הנוער החלוצית הראשונה בארץ ישראל, "לגיון צופי ירושלים". ב-1928 ייסד יחד עם פרופ' אביגדור צ'ריקובר את החוג ללשון וספרות יוונית.[1] השתתף בקונגרס הבינלאומי האפיגרפי הראשון, באמסטרדם, 1938. משנות ה-30 היה כעשרים שנה יו"ר הוועדה הפדגוגית של מפעל גוגנהיימר לנופש עבור ילדים, וחבר בוועדת גוגנהיימר לנופש.[2] בהשראתו הוקמו החל משנת 1925 מגרשי המשחקים הראשונים בישראל, בירושלים, תל אביב, צפת וחיפה על פי מודל שנועד למנוע שוטטות וניצול נכון של שעות הפנאי בעיקר בקרב בני נוער "עזובים" שלא למדו במסגרות מסודרות.[3]

עיקר מחקרו המדעי דן בסוגיית ההתייוונות היהודית בארץ ישראל ומחוצה לה בימי המשנה והתלמוד ועד למאה השמינית, כפי שהיא עולה מתוך הספרות והכתובות היווניות והרומיות. פרסום למעלה ממאה עבודות על נושאים אלה. הם הופיעו ב"תרביץ", ב"ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה", ב"ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל" ועוד. פיענח מאות כתובות ארכאולוגיות שהתגלו בבית שערים.[4]

היה חבר ועד החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, חבר נשיאות מועצת הרדיו מטעם מדינת ישראל, ויו"ר הקורטוריום של המוזיאון הלאומי בצלאל בירושלים.

ספרים ופרסומים

  • "כתבי פילון האלכסנדרוני": מתורגמים מיוונית לעברית, כרך א: "על בריאת העולם"; תרגם: יצחק מן; ערך בצרוף מבוא והוספות: משה שובה, ירושלים: י’ יונוביץ (ספריה פילוסופית), תרצ"א.
  • "ההימנונים ההומריים" בתרגום שלמה שפאן
  • "הכתובות היווניות של ירושלים", ספר ירושלים, תשט"ז
  • "בית שערים, כרך שני: הכתובות היווניות", הוצאת החברה לחקירת ארץ - ישראל ועתיקותיה, תשכ"ז (עם ברוך ליפשיץ)
  • ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה: ספר א מוקדש לפרופסור משה שוובה, מאת בנימין מייזלר, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל, 1951

לקריאה נוספת

  • ארץ ישראל - מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ספר א (מוקדש לפרופ' משה שובה), ירושלים: תשי״א.
    • ברוך שוחטמן, 'כתבי משה שובה (רשימה ביבליוגרפית)', שם, ט–י"ב.
  • 'משה שובה ז"ל', ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, כא (תשי"ז), 3–5.

קישורים חיצוניים

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

הערות שוליים

  1. ^ חוגי ההוראה הראשונים באוניברסיטה העברית שנות יסוד החוגים ושמות מרצים מרכזיים בתקופת המנדט
  2. ^ מגרשי המשחקים של גוגנהיימר-הדסה, קתדרה, 86, עמ' 82.
  3. ^ יובל דרור, "החינוך הבלתי פורמלי של הנוער ב"יישוב" ובמדינת ישראל" בתוך: שלמה רומי ומרים שמידע (עורכים), החינוך הבלתי פורמלי במציאות משתנה, ירושלים: האוניברסיטה העברית, תשס"ז" עמ' 33.
  4. ^ בית שערים באתר מטח
אביגדור צ'ריקובר

אביגדור (ויקטור) צֶ'ריקוֹבֶר (Victor A. Tcherikover;‏ 15 בספטמבר 1894, תרנ"ד, סנקט פטרבורג – 16 בינואר 1958, כ"ד בטבת תשי"ח, ירושלים) היה היסטוריון ישראלי חוקר תקופת הבית השני.

אלכסנדר פוקס

אלכסנדר פוּקס (Fuks;‏ 30 במאי 1917 – 29 בנובמבר 1978) היה היסטוריון ישראלי של יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית.

אפולו

אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והיופי הגברי. הוא אחד משנים עשר האלים האולימפיים.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה

הגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה (בשמה העברי הרשמי: הגימנסיון העברי בקובנה; בליטאית: Kauno žydų gimnazija‏ או Švabės hebrajų gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų II gimnazija; ביידיש: שוואבעס גימנאזיע) הייתה הגימנסיה העברית השנייה בגודלה אחרי הגימנסיה הריאלית העברית במערכת החינוך היהודי של העיר קאוּנָס (קובנה), ברפובליקה הליטאית הראשונה. הגימנסיה נוסדה בשנת 1920 ופעלה עד לסיפוחה של ליטא לברית המועצות בקיץ 1940. מנהליה הראשונים היו ד"ר משה שוובה וקופל וולוצקי. אחריהם התמנו לתפקיד ד"ר אהרון ברמן, לימים מנהל תיכון חדש בתל אביב, שמואל קאפִּיט וד"ר יואל ברוצקוס. המוסד טיפח ערכים חינוכיים, תרבותיים יהודיים וציוניים בקהילת ליטא בין שתי מלחמות העולם. בין היתר, למדו בגימנסיה המשוררת לאה גולדברג והפילוסוף עמנואל לוינס.

יהושע גוטמן

יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, אוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חתן פרס ירושלים לחכמת ישראל (1959) ופרס ביאליק לחכמת ישראל (1963).

יהושע ישפן

יהושע ישפן (1903 - 3 באפריל 1981) היה אמן, פסל וצייר ישראלי. נולד בפטרשון שבקובנה, ליטא.

יצחק מן (עורך)

ד"ר יצחק מָן (1890, תר"ן, פשמישל, גליציה, אוסטריה – 28 במרץ 1956, ט"ז בניסן תשט"ז, ירושלים) היה סופר, עורך ומתרגם עברי, עורך ההוצאות הספרותיות של הקק"ל מ-1926 ועד מותו.

חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת תש"ח עבור תרגומו ל"קפיטל" לקארל מרקס.

יצחק פרץ (בלשן)

פרופ' יצחק (אַיזיק) פרץ (פרציקוביץ) (Aizik Percikovic)‏ (8 במאי 1899 – 6 באפריל 1967; כ"ח אייר תרנ"ט – כ"ה באדר ב' תשכ"ז) היה בלשן ומורה בתחום השפה העברית יליד לטביה. חיבר ספרי סגנון ודקדוק ועמד בראש החוג ללשון העברית באוניברסיטת תל אביב בשנים 1955 עד 1967.

שואבה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים
יהודה לייב מאגנסזליג ברודצקי • משה שוובה (בפועל) • בנימין מזריואל רקח (בפועל) • אליהו אילתאברהם הרמןדן פטינקיןאמנון פזייורם בן-פורתחנוך גוטפרוינדמנחם מגידורמנחם בן-ששוןאשר כהן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.