משה קשתי

משה קַשתי (במקור: רֶגֶנבּוֹגֶן) (1 בפברואר 191717 במרץ 1974) היה היועץ הכספי לרמטכ"ל (בדרגת אלוף-משנה), מנכ"ל משרד הביטחון (1965–1970) ומנכ"ל צים (1970–1974).

אמשה קשתי
The Sinai War Generals
משה קשתי (שני משמאל), סיני 1956
לידה 1917
סקאלה פולין  פולין
פטירה 17 במרץ 1974 (בגיל 57 בערך)
תאריך עלייה 1935
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
משטרת היישובים העבריים
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
תקופת שירות 19441958
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
היועץ הכספי לרמטכ"ל
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
תפקידים אזרחיים
PikiWiki Israel 34517 Israel Defense Forces
מימין לשמאל: משה קשתי, שלמה אראל, פליקס אמיו, צבי תירוש

ביוגרפיה

משה בן יהודה רגנבוגן נולד ב-1917 בעיירה סקאלה שבפולין. קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר", ולאחר מכן למד בבית ספר פולני בשעות הבוקר ובבית ספר עברי של "תרבות" בשעות אחר-הצהריים. היה חבר בתנועת הנוער "גורדוניה" וב-1935 עלה לארץ ישראל כחלוץ. תחילה עסק בבניין ובחקלאות, וב-1936 השתקע ביקנעם, החל להיות פעיל ציבורי והצטרף לארגון ההגנה. ב-1942 התגייס למשטרת היישובים העבריים. היה פעיל המרכז החקלאי, וב-1944 נשלח מטעמו לתל אביב כרכז לשכת המס למושבות ולמשקים. במלחמת העצמאות שירת בחיל המשמר בתל אביב והיה שליש ב"חטיבת עבודה צבאית" בדרום הארץ, שאיגדה את פועלי התעשייה, שרותקו למקומות עבודה בעת המלחמה.

עם הקמת צה"ל שירת באגף כוח האדם. ב-1949 עבר למנהל התשלומים (מת"ש), מונה לסגן המנהל וב-1951 מונה לעמוד בראשו. ב-1953 מונה על ידי הרמטכ"ל מרדכי מקלף ליועצו הכספי, ושירת בתפקיד זה גם תחת משה דיין. ב-1956 התמנה במקביל גם לראש אגף הכספים במשרד הביטחון.[1]

ב-1958 מונה לסמנכ"ל משרד הביטחון האחראי לכספים ומשק, עסק בפיתוח התעשיות הביטחוניות, יזם את הקמת חברת תדיראן ושימש יו"ר מועצת המנהלים שלה. כמו כן כיהן כיו"ר התעשייה האווירית, יו"ר השק"ם, יו"ר מועצת המנהלים הראשון של אלביט מחשבים,[2] יו"ר החברה לנכסי החייל ודירקטור במספנות ישראל ובאל על.

במרץ 1965 מונה למנכ"ל משרד הביטחון. במהלך כהונתו הוביל ארגון-מחדש במבנה המשרד, שכלל הקמת מנהל ייצור וחימוש. עם מינויו של צבי צור לעוזר שר הביטחון, נוצרה מתיחות ביו קשתי לצור על רקע סמכויותיהם, ודיין הכריע לטובת צור והביא להתפטרות קשתי במרץ 1970.[3] במרץ 1970 התמנה למנכ"ל חברת הספנות צים, תפקיד שבו כיהן עד מותו ב-1974. הוא הוביל מהלך מודרניזציה והתייעלות בחברה, כולל הזמנת שש אוניות מכולות חדישות באיטליה ובגרמניה והקמת שירות המכולות שהפך לתחום פעילותה המרכזי של החברה.[4]

קשתי היה חבר בחבר הנאמנים והמוסדות המנהלים של אוניברסיטת תל אביב, מיוזמי הקמת הפקולטה להנדסה שלה והמכון הטכנולוגי חולון,[5] יו"ר מועצת המנהלים של עיתון "דבר" (מ-1970 עד מותו),[6][7] יו"ר ועדת המחירים הציבורים (מ-1972 עד מותו),[8] חבר נשיאות המגבית המאוחדת לישראל[9] וכן חבר מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם המערך-מפא"י (מהבחירות בראשית 1974 ועד מותו).[7]

התגורר בצהלה. היה נשוי לאסתר (1917–1997)[10] ואב לשניים: שרה ויהודה (אודי).

נפטר ב-1974 באופן פתאומי מהתקף לב, בגיל 57. נקבר בבית העלמין קריית שאול[11] בהלוויה שבה השתתפה צמרת המדינה.[12] הותיר את אשתו ושני ילדיהם.

לקריאה נוספת

  • קשת דרוכה: ידידים מספרים על משה קשתי; עורך: מרדכי נאור; אִסוף חומר וגבית עדויות: יעקב בראון, תל אביב: מלוא, תשל"ח 1977.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מינויים במשרד הבטחון, דבר, 19 ביולי 1956.
  2. ^ אלביט מחשבים בע"מ, משה קשתי, מעריב, מודעת אבל, 18 במרץ 1974 (מודעה).
  3. ^ אלי לנדאו, ריב-סמכויות – גורם ה"התפוטרות" של משה קשתי ממשרד-הבטחון, מעריב, 1 בינואר 1970; ז. יואלי, משה קשתי: נעקרתי בשרירות מעשייה בטחונית, דבר, 6 במרץ 1970; יובל אליצור, אומרים ועושים | בסוד מערכת הביטחון, מעריב, 23 במרץ 1970.
  4. ^ יהודה רותם, לשעבר מנכ"ל צים, הלך לעולמו, אתר הובלה ימית, 28 בינואר 2007.
  5. ^ אוניברסיטת תל-אביב, משה קשתי, מעריב, מודעת אבל, 18 במרץ 1974 (מודעה).
  6. ^ ישעיהו אביעם, קשתי – יו"ר מועצת המנהלים ב"דבר", דבר, 31 במרץ 1970; מ. קשתי – יו"ר מועצת המנהלים של "דבר", דבר, 7 באפריל 1970.
  7. ^ 7.0 7.1 ארונו של מ. קשתי, דבר, 18 במרץ 1974.
  8. ^ א. גולדברג – יו"ר ועדת המחירים, דבר, 3 במאי 1974.
  9. ^ הנשיא וחברי נשיאות המגבית המאוחדת בישראל, משה קשתי, דבר, מודעת אבל, 18 במרץ 1974 (מודעה).
  10. ^ אסתר קשתי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  11. ^ משה קשתי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  12. ^ משה קשתי – למנוחות, דבר, 20 במרץ 1974; משה קשתי – למנוחות, מעריב, 20 במרץ 1974.
17 במרץ

17 במרץ הוא היום ה-76 בשנה (77 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 289 ימים.

1917

שנת 1917 היא השנה ה-17 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1917 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1917 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1917 באזור ארץ ישראל.

1974

שנת 1974 היא השנה ה-74 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1974 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1 בפברואר

1 בפברואר הוא היום ה-32 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 333 ימים (334 בשנה מעוברת).

הדר קמחי

הדר קמחי (נולד ב-10 באפריל 1929) הוא תת-אלוף בדימוס, אשר עשה את שירותו בחיל הים. כיהן כסגן מפקד חיל הים ולאחר פרישתו מצה"ל שימש מנהל בחברות בולטות במשק הישראלי.

קמחי החל את דרכו בגדוד 13 בחטיבת גולני, בפיקודו של אברהם יפה, קמחי שירת בפלוגה ג אשר השתתפה בקרב על כוכב הירדן, המחלקה של קמחי נעה לקראת מארב, במהלך התנועה התגלה כוח עיראקי, עוזי ציזלינג מפקד המחלקה נתן הוראה להסתער, קמחי עם מקלע השאטו הסתער עם חבריו ובהלך הקרב נפגע מכדור בכתף, בסיום הקרב נהרגו 29 עיראקים ויתר הכוח נס אל עבר בקעת הירדן, לאחר השירות בחטיבת גולני עבר קמחי לשייטת 13 והתקדם בה עד לתפקיד סגן מפקד היחידה. עבר השתלמות צוללות בצרפת ובשנת 1960 קלט את הצוללת אח"י רהב והיה מפקדה הראשון. לאחר מכן בשנת 1962 פיקד על המשחתת אח"י חיפה ובשנת 1964 על שייטת הצוללות. בשנת 1968 התמנה למפקד שייטת ספינות הטילים, פיקד על חילוץ ספינות שרבורג במבצע נועה ובנה את תורת הקרב לספינות הסער. לאחר מכן שימש ראש מחלקת ים (1971 1973). באוגוסט 1973 מונה לנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בלונדון. ב-1976, לאחר שלא מונה למפקד חיל הים, פרש מצה"ל.

עם שחרורו מצה"ל התמנה למנהל נמל אשדוד ולאחר מכן לסמנכ"ל תפעול במועצה לשיווק פרי הדר ומנהל חטיבת ההלבשה בחברת אתא. בשירות מילואים סייע בחיפוש אחרי שרידי הצוללת דקר וריכז צוות חשיבה וביקורת מבצעית עבור מפקד חיל הים.

היועץ הכספי לרמטכ"ל

היועץ הכספי לרמטכ"ל (בראשי תיבות: יועכ"ל) אחראי על ייעוץ לרמטכ"ל בתחום התקציבי, הנחיית גופי התקציב, בקרת התקציב ויישום חוק יסודות התקציב בצה"ל.

משמש גם כראש אגף התקציבים במשרד הביטחון.

יוסף בוקסנבאום

יוסף (ג׳ו) בוקסנבאום (1906, זמושץ' פולין - 11 במרץ 1991, ירושלים) היה קצין בצבא ארצות הברית, מפעילי המוסד לעלייה ב', ממקימי משרד הביטחון, תעשיין ישראלי - מחלוצי תעשיית הרכב בישראל, ממקימי תעשיית הלבידים ותעשיית הגומי בארץ ויקיר ירושלים.

מלחמת סיני

מלחמת סיני (ידועה בישראל גם בשם "מבצע קדש", בערבית ידועה בשם "התוקפנות המשולשת" - العُدْوَان الثُلَاثِيّ) הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת מחד לבין מצרים מאידך, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ"ד בחשוון עד א' בכסלו תשי"ז). במהלך המלחמה כבש צה"ל את חצי האי סיני, למעט רצועה צרה לאורך תעלת סואץ, השמיד תשתיות צבאיות רבות ופגע בצבא המצרי. לאחר סיום המלחמה פינתה ישראל את כל השטח שכבשה. במקביל למערכה הישראלית ניהלו בריטניה וצרפת במשותף מבצע להשתלטות על תעלת סואץ, שנודע בשם "מבצע מוסקטר".

בריטניה וצרפת יזמו את המלחמה, וישראל נגררה אליה במידה רבה, אף שבסופו של דבר זכתה בהישגים צבאיים משמעותיים. עם זאת, בריטניה וצרפת נכשלו בניסיונן להשתלט על התעלה.

מקור הכינוי "מבצע קדש" ביישוב הקדום קדש ברנע, שהיה עיר מקראית בגבולה הדרומי של ארץ ישראל (על גבול סיני), ממנה שלח משה, על פי המסופר בספר במדבר, את שנים עשר המרגלים לתור את ארץ כנען.

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל, אחריו משרד החינוך. מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

צבי צור

צבי (צֶ'רָה) צוּר (צֶ'רטֶנקו) (1923 – 28 בדצמבר 2004) היה איש צבא ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל (1961–1963), ולאחר מכן מילא תפקידי ניהול בכירים במשק הישראלי.

צבי תירוש

צבי תירוש (12 באוקטובר 1928 - 6 במרץ 2012) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, שירת כסגן מפקד חיל הים וראש מטה החיל במהלך מלחמת יום הכיפורים.

צים

צים שירותי ספנות משולבים בע"מ, המוכרת בשם המקוצר צים היא חברה ישראלית שמניותיה נסחרו בעבר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ופועלת בתחום הספנות. החברה נמנית עם עשרים החברות הגדולות בעולם שעוסקות בהובלת מכולות דרך הים.

קשתי

קַשְׁתִּי הוא שם משפחה עברי.

האם התכוונתם ל...

ראובן סדנאי

ראובן סדנאי (17 במרץ 1933 - 22 בספטמבר 2011) היה רב חובל בוגר מחזור ז' של בית הספר הימי בעל חברת ספנות ותורם משקיע בחינוך ימי בחיפה. היה המייסד והבעלים של קוראל שירותי ים בע"מ, קונסול כבוד של פורטוגל בחיפה, נשיא כבוד של מועדון השייט חיפה.

יועצים כספיים לרמטכ"ל (יועכ"ל) Yoakal Symbol.png
כתריאל שלמון • צבי שריב • איסר פןיהודה אריה רוזן • משה קשתי • ראובן כרי • יהודה ניצןיעקב חפץנחמיה קיןיצחק אלרוןיוחנן גורצבי שור • ראובן הרשקו • מיכאל נבוןמוטי בסרשמואל בן צבימשה ליפלמהרן פרוזנפרראם עמינחששון חדדאריאלה לזרוביץ'
מנכ"לי משרד הביטחון
לוי אשכולאליעזר פרי (פרלסון)פנחס ספירזאב שינדשמעון פרסאשר בן נתן • משה קשתי • ישעיהו לביאיצחק עירוניפנחס זוסמןיוסף מעיןאהרן בית-הלחמימנחם מרוןדוד עבריאילן בירןעמוס ירוןיעקב תורןגבי אשכנזיפנחס בוכריסאודי שנידן הראלאודי אדם

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.