משה קרת

משה קרת (נולד ב-15 במרץ 1934) היה מנכ"ל התעשייה האווירית לישראל במשך למעלה מ-20 שנה, עד שנת 2005. זוכה פרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח מטוס הכפיר.

משה קרת

ביוגרפיה

משה קרת נולד בשם משה קוטלרסקי בשנת 1934. למד בבית ספר בלפור ובתיכון עירוני א' בתל אביב. היה פעיל בגוש הצופים הקשישים בתל אביב בתנועת הצופים העבריים, ממנה פרש במאי 1951 עת השתתף בהקמת תנועת הצופים החלוציים (פלג שמאלני שפרש מתנועת הצופים בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד).

שירת בצה"ל כמכונאי מטוסים בחיל האוויר, ולאחר שחרורו עבד במפעל "בדק" לימים התעשייה האווירית. למד הנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ולאחר סיום לימודיו ב-1959 חזר לעבודה בתעשייה האווירית, התקדם ומונה למנהל מחלקה בחטיבת ההרכבה. עזב את התעשייה האווירית ב-1964 ועבד במשך שלוש שנים במפעל יצרנית הרכב ליילנד אשדוד. ב-1967 חזר לתעשייה האווירית, מונה לראש אגף בחטיבת ייצור מבני המטוסים, עסק בפרויקט מטוס המנהלים "ג'ט קומנדר", ייצור מטוסי הנשר[1], שימש ראש פרויקט מטוס הכפיר, סמנכ"ל לשיווק מטוסים, מונה למשנה למנכ"ל ב-1983 ולמנכ"ל ביוני 1985[2]. בתקופתו הגיעה החברה להישגים מרשימים. בשנת 1988 עברו היו לראשונה מכירות החברה מעל מיליארד דולר בשנה[3].

בשנת 1990 הוענק לקרת פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה[4]. בשנת 1999 הוארכה כהונתו בתפקיד המנכ"ל ב-3 שנים למרות שעבר את גיל הפרישה[5][6].

בשנת 2004, בהיותו בן 70, הודיעה שהוא פרוש מתפקידו[7], אך שר הבטחון שאול מופז ביקש שימשיך בתפקיד שנתיים נוספות[8]. בפברואר 2006 פרש מתפקידו[9], בצל חקירה נגדו בחשד לשוחד, חקירה שנסגרה מאוחר יותר עקב חוסר הוכחות[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דן ארקין, ה"נשר" המריא, מעריב, 13 בדצמבר 1985
  2. ^ המכונאי שהיה למנכ"ל, מעריב, 13 בדצמבר 1985
  3. ^ מכירות התעשייה האווירית ב-1988 יגיעו ל-1.13 מיליארד דולר, מעריב, 15 באפריל 1988
  4. ^ הזוכים, מעריב, 29 במאי 1990
  5. ^ דרור מרום, ‏כהונתו של משה קרת בתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית הוארכה ב-3 שנים, באתר גלובס, 5 בספטמבר 1999
  6. ^ דרור מרום וסטלה קורין-ליבר, ‏קרת מכהן כמנכ"ל התעשייה האוירית לפי חוזה מיוחד המאפשר לו כהונה ללא הגבלת זמן, באתר גלובס, 24 במאי 2001
  7. ^ אמנון ברזילי, לאחר 19 שנה - מנכ"ל התעשייה האווירית משה קרת פורש; הפרישה עשויה לקדם את תהליך הפרטת החברה, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2004
  8. ^ אמנון ברזילי, משה קרת ינהל את התעשייה האווירית שנתיים נוספות, באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2004
  9. ^ הדס מנורר, ‏משה קרת מסיים תפקידו כמנכ"ל תע"א אחרי שנה בתפקיד - בצל דו"ח המבקר וחקירת המשטרה, באתר גלובס, 8 בפברואר 2006
  10. ^ רן דגוני, ‏משה קרת: הסיום המהיר של החקירה נגדי מראה שלא היה שום בסיס לאישומים שנחקרו, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2007
אקסטרא

"EXTRA" (מבוטא אקסטרא, ראשי תיבות של Extended Range Artillery) היא רקטה ארטילרית ישראלית מדויקת לטווח בינוני-ארוך מתוצרת התעשייה הצבאית שנועדה לפגיעה מדויקת במטרות איכות כגון מפקדות אויב, סוללות טילים וארטילריה, מתקני מכ"ם וכו'. הרקטה, שתוכננה להיות בעלת הטווח הארוך בעולם, מוצעת במספר ראשי קרב וביניהם פצצונות רסס ורש"ק חדירה, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות. האקסטרא מיוצרת על ידי תעש מערכות ומפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל (תע"א) בשיתוף פעולה הדדי.

קוטר הרקטה 306 מ"מ ואורכה כ-4 מטר. משקלה בשיגור הוא 450 ק"ג היא נושאת ראש קרבי עם חומר נפץ מרסק במשקל של עד 120 ק"ג. היא בעלת טווח של 150 קילומטר ודיוק של 10 מטר. הרקטה משוגרת ממשגר ה-LYNX. לאקסטרא קיים דגם בשם "טריגון" בו הרקטה והמשגר מותאמים לירי מהים ובפרט מכלי שיט. קיים דגם נוסף בשם Rampage המשוגר ממטוסי קרב ולפי פרסומים זרים נמצא בשימוש חיל האוויר הישראלי.

ה-"EXTRA" מוגדרת כ"רקטה מתקנת מסלול". בעוד שלטיל יש מערכת ביות עצמאית ויכולת לעקוב אחרי המטרה באופן אקטיבי ולתקן את מסלולו בהתאם לתנועתה, רקטה מתקנת את מסלולה כך שהיא תפגע בנקודת ציון נייחת שהזינו לה בעת השיגור. "EXTRA" מודעת למיקומה ומונחה על ידי מערכת ניווט אינרציאלית וכן GPS. בשל הנחיה זו מסוגלת "EXTRA" לפגוע בדיוק של 10 מטר (CEP < 10 m) בכל מזג אוויר. אקסטרא מדויקת בהרבה מרקטות קרקע-קרקע רגילות (חסרות הנחיה או יכולת תיקון עצמית).

מנכ"ל התעשייה האווירית, משה קרת, אמר (2005) כי: "יכולות הטווח, הדיוק וזמן המעוף הקצר משתלבות היטב בתפיסת הקרב החדשה של צה"ל, ויאפשרו פגיעה מדויקת במטרות, ומניעת פגיעה בלא מעורבים בלחימה".

מערכת "EXTRA" נרכשה על ידי צה"ל לצורך שימוש המערך הרקטי של חיל התותחנים.

הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בחיפה נוסדה בשנת 1935, והיא עוסקת בהכשרה של מהנדסי מכונות. דקאן הפקולטה הוא פרופ' אולג גנדלמן.

הרצל בודינגר

הרצל בודינגר (נולד ב-7 במאי 1943) היה המפקד ה-12 של חיל האוויר, מינואר 1992 ועד יולי 1996.

לאחר שירותו הצבאי שימש בכמה תפקידים אזרחיים, ובהם נשיא ויו"ר דירקטוריון חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל ויו"ר אוניברסיטת אריאל.

לבודינגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא בוגר קורס מנהל מתקדם באוניברסיטת הרווארד.

התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר. אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

יצחק ניסן

יצחק ניסן (נולד ב-29 באוקטובר 1945) שימש כמנכ"ל ונשיא התעשייה האווירית לישראל.

כלי טיס בלתי מאוישים בישראל

כלי טיס בלתי מאוישים (כט"במים) מיוצרים באופן נרחב בישראל, ומשרתים בצבאה.

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 נחשבת מדינת ישראל כמובילה עולמית בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, וב-2013 הייתה ליצואנית הכטב"מים הגדולה בעולם, עם מכירות של כ-4.62 מיליארד דולר בשמונה השנים האחרונות.הסיבות להצלחתה של ישראל בתחום זה:

חוסר אמון של מדינות אחרות בנושא זה, שנחשב קרוב יותר לעולם החובבני של טיסנאות ולא לעולם הצבאי.

אמינות נמוכה באותן שנים של המערכות הקריטיות של כלי טיס בלתי מאוישים, כמו מנועים, מערכות בקרה ועוד.[דרושה הבהרה]

התמקדות המעצמות (ארצות הברית וברית המועצות), וכן מדינות מובילות נוספות בתחום הנדסת אווירונאוטיקה (כמו צרפת ובריטניה) בתחומים שקשורים יותר למרוץ החימוש של המלחמה הקרה.

מחסור בתקציבים במדינת ישראל לפיתוח כלי טיס מאוישים, כפי שבא לידי ביטוי בסגירת פרויקט הלביא.

מנהלת תוכנית החלל

מנהלת תוכנית החלל - אתגר (בראשי תיבות: מת"א) היא יחידה במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) האחראית לפיתוח וייצור לוויינים ומשגרי הלוויינים עבור משרד הביטחון. בנוסף, אחראית לדאוג לשמירה ופיתוח תשתית תעשייתית בתחום החלל בישראל.במנהלת פועלים כ-20 עובדים.

מרכז ניסויי טיסה

טייסת מנ"ט (בשמה הרשמי המלא: "טייסת מרכז ניסויי טיסה 5601") היא הטייסת שמבצעת את כל ניסויי הטיסה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת מחזיקה את רוב סוגי מטוסי הקרב הקיימים בחיל האוויר, וקולטת מסוקים ומטוסי תובלה כשמתעורר צורך לניסוי.

הטייסת שוכנת בבסיס תל-נוף של חיל האוויר.

נפתלי רוזן

נפתלי רוזן (1921 – 9 בינואר 1991) היה קצין ים בכיר בחיל הים הישראלי. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כימאי באוניות צי הסוחר הבריטי. הצטרף לחיל הים עם הקמתו, שירת כמפקד בספינות ואוניות חיל הים והיה מפקדה האחרון של שייטת המשחתות. יצא לגמלאות בשנת 1968 וריכז את פעילות ייצוא המערכות הימיות של התעשייה האווירית. בשנת 1991 נפטר ממחלה.

נשר (מטוס)

נשר הוא מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. המטוס יוצר בתעשייה האווירית לישראל, על-פי התוכניות של מטוס מיראז' 5 הצרפתי שלא סופק לישראל בעקבות אמברגו הנשק. המטוס זכה להצלחה רבה במלחמת יום הכיפורים, עם יחס הפלות של 5:111 לטובתו.

עובדיה הררי

עובדיה הררי (3 בספטמבר 1943 - 15 ביולי 2012) היה מהנדס ישראלי, איש התעשייה האווירית, חתן פרס ביטחון ישראל (פעמיים) ופרס ישראל.

מנהל פרויקט הלביא.

פרס ביטחון ישראל

פרס ביטחון ישראל ע"ש אליהו גולומב הוא פרס הניתן מדי שנה ליחידים או לגופים עבור פעילות שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל, ובדרך כלל ניתן על פיתוח טכנולוגי (על הישג שמקורו בעוז רוח בשדה הקרב ניתנים עיטורי צה"ל). חלוקת הפרס החלה בשנת 1958. הפרס מוענק על ידי נשיא מדינת ישראל בסמוך ליום העצמאות.

זוכי הפרס נקבעים על ידי שר הביטחון. החלטתו מתבססת על המלצות ועדת שופטים חיצונית, המתמנה על ידיו.

כל שנה מוענקים שלושה או ארבעה פרסים - אחד עבור מפעל חיים מצטבר, ושניים או שלושה עבור אדם או צוות שלפעילותם תרומה לתחום המבצעי. בשנת 2008 עמד סכום הפרס על 36,000 ש"ח.

קרת

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.