משה צבי סגל

הרב פרופ' משה צבי סגלאנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית. חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשי"ד.

משה צבי סגל
לידה 23 בספטמבר 1876
פטירה 11 בינואר 1968 (בגיל 91)
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים ליטא, בריטניה, ישראל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת 1954
הערות היה רב של מספר קהילות באנגליה
תרומות עיקריות
חוקר מקרא וספרות עברית.

ביוגרפיה

סגל נולד בעיירה מאישאד שבליטא, בנם של אסתר ואליעזר סגל. בילדותו למד בחדר ובבית הספר המקומי, ובנעוריו נשלח לישיבות שונות בליטא. בשנת 1894 היגר עם הוריו לסקוטלנד וממנה ללונדון שבאנגליה.

סגל הוסמך לרבנות בשנת 1902. באותה שנה התקבל ללימודים באוניברסיטת אוקספורד ולמד בלשנות המזרח ולימודים קלאסיים במחלקה ללימודי המזרח. במהלך שנות לימודיו זכה בכמה פרסים אקדמיים על הצטיינות. בשנת 1908 הוענקה לו המלגה היוקרתית על שם בנימין קניקוט עבור מחקרו על לשון המשנה וייחוסה ללשון המקרא ולארמית. בשנת 1906 סיים לימודי תואר ראשון, בשנת 1907 הוסמך במדעי הרוח ובשנת 1910 סיים לימודי תואר שני. במקביל, בין השנים 19061909, הורה באוניברסיטה לימודי תנ"ך ולשונות שמיות.

בסוף 1909 קיבל על עצמו את תפקיד הרב של הקהילה היהודית הגדולה של ניוקאסל. בשנים אלו לקח חלק בפעילות ציונית כללית ולמען קק"ל. את תפקידו סיים בקיץ 1918, עת התבקש על ידי חיים ויצמן להצטרף לוועד הצירים בארץ ישראל. כשנה היה סגל מנהל משרד הוועד בירושלים ולאחר מכן שב לאנגליה, שימש כרב העיר סוונסי ולאחריה בריסטול, ובשנת 1926 עלה ארצה.

בהגיעו ארצה מונה סגל למרצה למקרא ולבלשנות שמית במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1939 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין ולאחר פרישתו, בשנת 1949, היה פרופסור כבוד.

מחקריו הרבים בתחום המקרא והבלשנות יצאו לאור בארץ ובעולם בשפות שונות. בשנת 1954 זכה סגל בפרס ישראל למדעי היהדות.

על ספרו "דקדוק לשון המשנה" זכה בפרס ביאליק לשנת 1936 ועל ספרו "מבוא המקרא" זכה בפרס ביאליק לשנת 1950. ב-1959 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

לסגל ורעייתו, חנה לאה (בתו של הרב אריה ליב פרומקין), היו חמישה ילדים, ובהם פרופ' יהודה בן-ציון סגל והברון סמואל סגל, שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי.

עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת רמות.[1]

פרסומיו העיקריים

ביבליוגרפיה מלאה של חיבוריו המדעיים פורסמה בספרו "מסורת וביקורת" ומאוחר יותר עודכנה בספר היובל שהוצא לכבודו - ספר סגל (תשכ"ה).

  • ספר ברית דמשק
  • יסודי הפונטיקה העברית, תרפ"ח
  • ספר חכמת בן-סירא השלם, תרצ"ג (בשנת תשי"ג הוציא לאור את ספר בן-סירא השלם, עליו קיבל את פרס ישראל)
  • דקדוק לשון המשנה, תרצ"ו
  • מילון עברי-אנגלי שימושי, תרצ"ח
  • מילון אנגלי-עברי, תש"ג (עם ה. דנבי)
  • פרשנות המקרא, תש"ד
  • מבוא המקרא, תש"ו - תש"י (פרס ביאליק)
  • מילון כיס מעשי עברי-אנגלי, תשי"ג
  • פירוש לספר שמואל - הודפס לראשונה במסגרת סדרת "הפירוש המדעי". לימים חזר בו סגל ממרבית מסקנות הספר והוציא לאור מהדורה מחודשת בשנת 1956 ומהדורה מתוקנת בשנת 1964.
  • מסורת וביקורת, 1957
  • מילון כיס מעשי אנגלי-עברי-אנגלי, תשכ"ט

סגל כתב ערכים רבים בתחומי התמחותו באנציקלופדיה המקראית ובאנציקלופדיה העברית.

נוסף על אלה ערך סגל את הכרכים ח' - ט' של מילון בן-יהודה (תרפ"ח).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר עיריית ירושלים
11 בינואר

11 בינואר הוא היום ה-11 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 354 ימים (355 בשנה מעוברת).

1954 במדע

ערך מורחב – 1954

23 בספטמבר

23 בספטמבר הוא היום ה-266 בשנה (267 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 99 ימים.

נקודת השוויון (שאורך היום והלילה בה הוא בדיוק 12 שעות) מתרחשת בחודש ספטמבר בדרך כלל בין היום ה-22 ליום ה-23 בחודש.

אביגיל

אֲבִיגַיִל, דמות מקראית, הייתה אשתו של נבל הכרמלי, ולאחר מותו, אשתו של דוד המלך.

אחיה בן אחיטוב

אֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב, כהן, שמו מופיע בספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג' ופסוק פסוק י"ח כמי שנשא את האפוד לפני ארון הברית במלחמתו של שאול במכמש.

אחימלך בן אחיטוב

אֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִטוּב, דמות מקראית, שימש ככהן גדול בנוב. אחימלך הוא בנו של אחיטוב ונינו של עלי הכהן. נזכר בספר שמואל א', פרק כ"א-ספר שמואל א', פרק כ"ב.

כאשר ברח דוד משאול סיפק לו אחימלך מזון ואת חרב גָּלְיָת הפלישתי. בכך עורר עליו את זעמו של שאול. דואג האדומי, מאנשי שאול, שהיה נוכח במקום, סיפר לשאול על מפגשו של אחימלך עם דוד. שאול פקד להביא אליו את כהני נוב עם אחימלך ואביו ובאותו היום הוצאו להורג. בנו אביתר נמלט מהמקום וניצל. סיפורו של דוד ומפגשו עם אחימלך וסיפור הוצאתם של כהני נוב להורג כרוכים בקשר של סיבה ותוצאה. אחימלך מגיש עזרה לדוד וזו הסיבה להוצאתו להורג.

אחימעץ בן צדוק

אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק היה דמות מקראית, כהן גדול במקדש שלמה, בן צדוק הכהן מזרע אלעזר בן אהרן הכהן.

אחימעץ מוזכר במקרא בספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז כאשר שימש כמרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם יונתן בן אביתר. שם התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום.

בפרק י"ח פסוק כ"ז מכנהו דוד "איש טוב".

לדברי חז"ל בסדר עולם זוטא ויוסף בן מתתיהו שימש אחימעץ כהן גדול אחר אביו צדוק בימי רחבעם מלך יהודה.

וכן שמשו צאצאיו בכהונה גדולה בזה אחר זה כמפורט בספר דברי הימים א', פרק ה'.

אחרית הימים

אחרית הימים (נקרא גם קץ הימים או קץ הימין) הוא שם כולל לנבואות אודות סוף ימי האנושות בדתות השונות. בין נבואות אחרית הימים ניתן למצוא את ההפך מאפוקליפסה בחזון הנביא ישעיהו, בפסוקי התנ"ך על מלחמת גוג ומגוג, בדברי חז"ל על ביאת המשיח ובתאולוגיה הנוצרית, וכן בדומה משתמע ראגנארוק בתרבות הנורדית.

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני. את האנציקלופדיה יזמו קבוצת חוקרים מן האוניברסיטה העברית, שייצגו בעיקר את האסכולה הירושלמית (השמרנית יחסית) בחקר המקרא. המערכת המייסדת של האנציקלופדיה מנתה את הפרופסורים אלעזר ליפא סוקניק ומשה דוד קאסוטו. הכרך הראשון יצא לאור עוד בחייהם של המייסדים, בשנת 1950, ומלאכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה נמשכה עד 1982.

ברית החשמונאים

ברית הנוער חשמונאים או בקיצור "ברית החשמונאים" (ברי"ח) הייתה תנועת נוער ציונית דתית שפעלה בעיקר בארץ ישראל בתקופת השנים 1937–1949. במשך שתים עשרה שנות קיומה חינכה התנועה כ-1,500 נערות ונערים, רובם בגילאי 12–18. בנוסף לפעילותה החינוכית שימשה התנועה כמאגר כוח אדם מבצעי לפעולות האצ"ל והלח"י ומ-1945 אף ל"ההגנה".

ה' בתשרי

ה' בתשרי הוא היום החמישי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

י' בטבת

י' בטבת הוא היום העשירי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' טבת היא

ברב השנים פרשת ויחי. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת ויגש.

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא ניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה. לשון חז"ל נחלקת לשני רבדים עיקריים: "לשון חכמים א'", שבה נכתבו המשנה והתוספתא, ו"לשון חכמים ב'", שבה נכתבו חלקים מן התלמוד הבבלי והירושלמי ומדרשי ההלכה והאגדה.

ההבדל בין העברית של התנ"ך, המכונה "לשון המקרא", לבין לשון חז"ל ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של הבלשנים לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו: "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה" .

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן-יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית. כרכיו הראשונים, שיצאו לאור החל ב-1908, נערכו בידי אליעזר בן-יהודה, כחלק מפעילותו להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. לאחר מותו של בן-יהודה הושלם המילון בידי משה בר-נסים וחוקרי העברית משה צבי סגל ונפתלי הרץ טור-סיני, והכרך האחרון שלו יצא לאור ב-1958‏. אף על פי שהקביעות המדעיות שלו מתקבלות בהסתייגות מסוימת במחקר האקדמי, הוא נחשב כלי עזר חשוב למחקר היסטורי של העברית, בעיקר בזכות המאגר הרחב של מובאות וציטוטים מכל רובדי הלשון העברית המצורפים לכל ערך בו.

משה צבי סגל (רב)

הרב משה צבי סגל ( ו' בשבט תרס"ד, ינואר 1904 - י' בתשרי תשמ"ו, ספטמבר 1985) היה פעיל בולט בתנועות וארגונים שונים, בהם "ברית הבריונים", ברית החשמונאים, אצ"ל, לח"י, כפר חב"ד ועוד. יקיר ירושלים לשנת 1974.

סגל

האם התכוונתם ל...

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך. הספר מתאר את ההתרחשויות משלהי ימי השופטים עד שלהי ימי מלכותו של דוד. הוא מגולל את פועלם של שני השופטים האחרונים, עלי הכהן ושמואל הנביא, את עליית מוסד המלוכה בראשות מלך ישראל הראשון שאול, ואת עלייתו ותקופת מלוכתו של דוד.

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס מוענק בהתאם להחלטת מועצת העיר, החל משנת 1933 במלאת 60 שנה למשורר חיים נחמן ביאליק. הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לביאליק, אשר מיום עלותו לארץ, בחר בתל אביב כמקום יצירתו והשפיע רבות על חייה התרבותיים.

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.