משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 24 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

הרב משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין
לידה מרץ 1895
ז' באדר ה'תרנ"ה
אוזדה, רוסיה  רוסיה
כינוי האגרות משה
מקום קבורה חלקת הרבנים בהר המנוחות ירושלים
מקום פעילות רוסיה, ניו יורק
השתייכות חרדי ליטאי
תחומי עיסוק הוראת התלמוד, פסיקת הלכה
תפקידים נוספים נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית
רבותיו הרב איסר זלמן מלצר, הרב פסח פרומקין
חיבוריו אגרות משה ט' חלקים - בהלכה
דברות משה י' חלקים - בסוגיות הש"ס
דרש משה - דרשות

ביוגרפיה

Grave of Moses Feinstein
קברו של הרב משה פיינשטיין בהר המנוחות

נולד בעיירה אוזדה שבאימפריה הרוסית, לרב דוד - רבה של קהילת החסידים בעיירה, מצאצאי הגר"א, ופייא גיטל, שהייתה בת הרב יצחק יחיאל דוידוביץ אב"ד קרליץ, מצאצאי השל"ה. נולד ביום הולדתו ופטירתו, של משה רבנו - ז' באדר, ונקרא על-שמו.

מסופר שבגיל 10 היה בקיא במסכתות בבא קמא בבא מציעא ובבא בתרא. עוד בטרם מלאו לו 13 שנים נשלח ללמוד בישיבת "עץ החיים" אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר מכן נשלח עם כמה מחבריו לייסד את "ישיבת קוברין" שבראשה עמד הרב פסח פרוסקין שראה בו כרבו המובהק.[1] נסמך לרבנות על ידי אביו והרב פרוסקין. לאחר פטירת אביו, התמנה לרבה של עיירת הולדתו אודזה. בשנת תרפ"א התמנה לרב ואב בית הדין של העיר לובאן.

בשנת תרפ"ב נישא לשימא קוסטנוביץ[2], בתו של יעקב משה קסטונוביץ, ראש הקהילה המקומית (נפטרה בחשוון ה'תשנ"ד, 1993).

בחודש שבט תרצ"ז עזב את ברית המועצות והיגר לארצות הברית, שם היה ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו[3] כיהן כנשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה, וכנשיא ארגון עזרת תורה. קיבל אליו פניות בענייני הלכה מרבנים בעולם. רבים ראו בו גדול הדור.[4] עם זאת, עורר התנגדות חריפה בקרב החוגים הקנאיים שהובלו על ידי חסידות סאטמאר, בייחוד עקב היתריו בעניין הפריה מלאכותית ומחיצה שאיננה מסתירה את הנשים בבית-הכנסת.[5]

הרב פיינשטיין נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו (1986), לאחר מחלה קשה. בהלוויתו שהתקיימה בשושן פורים בירושלים השתתפו מאות אלפים. נקבר בהר המנוחות בחלקת הרבנים.

יב-הרהרב פינשטין יחד עם הרב שפירא
ביחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בביקור הרבנים הראשים בארצות הברית

משפחתו

משנתו

Harav Moshe Feinstein
הרב משה פיינשטיין באירוע התרמה

הרב פיינשטיין היה מוכר כפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו ורוכזו בסדרת הספרים אגרות משה. בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה, ואף בעיקרי היהדות.

כמו כן היה פעיל בענייני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. התנגד בחריפות לתנועה הרפורמית ולקונסרבטיבית, אך מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים אזרחיים. בפסיקה הסתמך על עומק סברתו בתלמוד ובראשונים, יותר מאשר על פסיקות האחרונים. כפי שהוא מסביר בהקדמת הספר. עם זאת, הוא הביע התנגדות חריפה לפסק דין האח והאחות ולהתנהלותו של הרב שלמה גורן בנושא זה.

בפסיקות רבות נחשב למקל:

  • התיר במקרים מסוימים הפריה מלאכותית של אישה מזרע של גבר לא יהודי,[6] דבר שאחרים ראו בו ניאוף לכל דבר והתקיפוהו על כך.[7]
  • התיר לצרף מחלל שבת למניין בתנאים מסוימים, כאשר הוא מביא ראיה מהמרגלים.[8]
  • בניגוד לאיסור המקובל על חלב נוכרי, התיר חלב נוכרי (בארצות הברית בלבד) בשל הפיקוח הקפדני של הממשלה על חלב.[9]
  • התיר לשים את רוב סוגי ספרי הקודש במיכלי מיחזור נייר, מלבד "חומשים וספרי תנ"ך, שבהם נמצאים שמות, וכן סידורים מאלו שמדפיסים בשמות ממש"[10]

מדבריו

"והצערעמאניע (ceremony, טקס) של בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת … ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים".[11]
"בין לתוספות, בין להרמב"ם ואף לרש"י … איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר … ואסור להורגו אף לפיקוח נפש … ורק להצלת אמו שלא תמות בלידתו הוא ההיתר …"[12]
טען שאין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר. את דברי חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ"א, עמוד ב') על כינוי התורה "תועבה" ("תועה אתה בה"), פירש הרב: "במשכב זכר אין כלל תאווה מצד הטבע, וכל המתאווה לזה הוא רק תועה מהטבע..."[13]
"מלכות של חסד שכל מטרתה הוא להטיב לכל תושבי המדינה" (בתשובה בה הוא מזהיר למנהלי מוסדות תורה לא לנסות לקבל תמיכה יותר ממה שקבעה הממשלה)[14]
(בהתייחסות לעניין תליית דגל ישראל בבית הכנסת) "ולכן אף שודאי לא מן הראוי הוא להכניס בבית הכנסת שהוא מקום קדושה, וכל שכן שאין להניחו שם בקביעות וכל-שכן לא אצל ארון הקודש, אבל איסור ממש לא שייך לומר על זה אלא שהוא עניין הבל ושטות, ואם אפשר באופן של שלום לסלקם מביהכ"נ היה זה דבר טוב אבל לעשות מחלוקת בשביל זה אסור. ואם היה כח בלא מחלוקת לעקור עניין הדגל כדי שלא יהיה זיכרון למעשה הרשעים היה ג"כ אולי נכון לעשות, אבל חס-ושלום לעשות מחלוקת בזה."[15] אמנם, הוכח שבמשך הזמן, גישתו כלפי מדינת ישראל נעשתה יותר חיובית.[16]

ספריו

חיבורו המפורסם ביותר הוא שו"ת "אגרות משה" המכיל מכתבי תשובות הלכתיות שמהוות אבן דרך בפסיקה הלכתית, ובהתייחסות ההלכתית לבעיות החדשות. שבעה כרכים מסדרה זו הדפיס בחייו. הכרך השמיני והתשיעי יצאו לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה דוד טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט. יש שטענו כי כרכים אלו כוללים דברים שלא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה.[17] כרך נוסף הקרוי "יד משה" מכיל מפתחות לכל סדרת השו"ת.

כמו כן הוציא לאור ספר בשם "דרש משה" בענייני דרוש ואגדה, וכמה כרכים של "דברות משה" הכוללים שיעורים על המסכתות הישיבתיות בתלמוד. דברי מוסר וחידושים שלו על התורה והמועדים יצאו בסדרה "קול רם", שלושה כרכים, ניו יורק תש"ל-תשל"ט. כרך נוסף יצא בתשע"ט.

ספרי ליקוט

הרב שלום מאיר ולך הוציא הגדה של פסח בשם "ויגד משה", ובה ליקוט מדברי תורתו על הגדה של פסח.

בנוסף יצא ספר בשם שו"ת יד משה על ידי ישראל תנחום דרדק, תשובות ופסקי הלכה של הרב פיינשטיין לאביו הרב יעקב דרדק.

לקריאה נוספת

  • הרב שבתי רפפורט, זכרו תורת משה עבדי - לדרכו של הגר"מ פיינשטיין בפסיקה בשאלות זמננו, בתוך: "ממלכת כהנים וגוי קדוש", עמ' 366–384, ירושלים תשמ"ט.
  • דניאל אידנסון, יד משה - מפתח לכל חלקי האגרות משה, ירושלים תש"ס.
  • יואב שורק, הרב משה פיינשטין: חלב גוי, הוצאת ראובן מס, תשס"ז.
  • הראל גורדין, הרב משה פיינשטיין: הנהגה הלכתית בעולם משתנה, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות, תשע"ח.

קישורים חיצוניים

ספריו
אגרות משה
דברות משה

הערות שוליים

  1. ^ 10 דברים על הגאון רבי משה פיינשטיין • 30 שנה לפטירתו. באתר רדיו קול חי.
  2. ^ הרבנית שימא פיינשטיין, www.mytzadik.com
  3. ^ הרב שלמה יוסף זוין, מן הספרות התלמודית, הצופה, 1 בדצמבר 1939
  4. ^ אלמנה צעירה שוחררה מחובת חליצה והוכרה כ"בתולה שלא נישאה", מעריב, 5 בינואר 1967
  5. ^ משה דוד טנדלר (מהדיר), Responsa of Rav Moshe Feinstein: Care of the critically ill, KTAV Publishing House, 1996. עמ' 18-19.
  6. ^ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, א, עא.
  7. ^ כתב העת האמריקאי "המאור" פרסם מספר מאמרים על גישתו המקלה; מ' אמסעל, "עוד פרטים נחוצים באיסור ההזרעה המלאכותית", המאור, שנה טז (1965), עמ' 147.
  8. ^ שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ב, יט.
  9. ^ שו"ת אגרות משה, יורה דעה, א, מז.
  10. ^ שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ו, לט
  11. ^ שו"ת "אגרות משה", אורח חים, א, קד.
  12. ^ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ב, סט.
  13. ^ שו"ת "אגרות משה", אורח חיים, ד, קטו.
  14. ^ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ד, רמד.
  15. ^ שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים תשובה מו. הובא בספר "A Threat from Within: A Century of Jewish Opposition to Zionism" מאת יעקב מ. רבקין (2006), עמ' 166 ב-Google Books.
  16. ^ א' שבט, "דגל ישראל במקורות היהדות", אורשת א (תש"ע), עמ' 313- 315
  17. ^ ראו הדיון בפורום ספרים וסופרים של אתר בחדרי חרדים ובפורום מטפחת ספרים ועיטור סופרים של אוצר החכמה. אך עיין מאמרו של משה שור (אנגלית) בספרים בלוג, ינואר 2019, שטוען שהתשובות הם אכן של הרב משה.
24 במרץ

24 במרץ הוא היום ה-83 בשנה (84 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 282 ימים.

אליעזר יהודה ולדנברג

הרב אליעזר יהודה וולדנברג (ג' בטבת תרע"ו, 10 בדצמבר 1915 - ל' בחשון תשס"ז, 21 בנובמבר 2006), מחבר שו"ת ציץ אליעזר ומחשובי הפוסקים במאה העשרים. נודע בעיקר בזכות תשובותיו בנושאי רפואה והלכה. חבר בית הדין הרבני הגדול, זוכה פרס ישראל לספרות תורנית, ופרס הרב קוק.

בסיעתא דשמיא

הביטוי בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, המוכר יותר בראשי התיבות שלו בס"ד, הוא ביטוי בארמית שמשמעותו "בסיוע השמיים", במשמעות של "בעזרת האל" או "בעזרת השם".

הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל (נקראת גם "הוצאת ישיבת אהל יוסף") היא הוצאה לאור תורנית. ידועה במיוחד בשל מהדורת משנה תורה לרמב"ם שהוציאה.

ההוצאה נוסדה על ידי שבתי פרנקל בבני ברק בשנת ה'תש"ל לשם הוצאת ה'משנה תורה', לזכר רבי יוסף נחמיה קורניצר ורבי יוסף פרנקל (אביו של פרנקל). בהמשך הוציאה לאור גם את ספר המצוות לרמב"ם, ספר המפתח "רזא דשבתי" למסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, קיצור שולחן ערוך, וכן חלק מספריו של הרב משה פיינשטיין. לאחר פטירתו של שבתי פרנקל מנוהלת ההוצאה על ידי חתנו החורג נפתלי קפלן. ספרי ההוצאה נפוצים בישיבות ובבתי כנסת.

העורך הראשי של ההוצאה היה הרב דוד צבי הילמן, ושותפים לעריכה הרבנים אהרן יהושע צוקר, דוד מיכאל שמידל, חיים מאיר שטיינברג ודוד רביץ. ספרי ההוצאה ערוכים בגישה חרדית ליטאית, ואינם כוללים פירושי רבנים שאינם מקובלים בציבור זה.

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם. עד היום התקיימו שש כנסיות, האחרונה שבהן בשנת תש"מ (1980).

ז' באדר

ז' באדר הוא היום השביעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות

זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

חלב נוכרי

חלב נוכרי (או חלב עכו"ם - עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה. חלב זה נאסר באכילה מכיוון שיש חשד שהנוכרי עירב בו חלב מבעל-חיים שאינו כשר (כמו חזירה או נאקה).

טבילת כלים

טבילת כלים היא הליך מחייב (הכשר מצווה) על מנת לאפשר שימוש על ידי יהודים בכלי אכילה ושתייה שעברו מבעלות של גוי לבעלות של יהודי. טבילת כלים נעשית על פי רוב במקוואות קטנים מיוחדים ('מקווה כלים') הנמצאים בסמוך למקוואות רגילים, אך יכולה להעשות בכל מקום מים הכשר לטבילה, כדוגמת אגמים, ימים, נהרות, מעיינות ובארות.

טומאת כלי מתכות

בהלכות טומאת כלים, כלי מתכת הם כלים שסווגו בסיווג מיוחד לעניין דיני קבלת הטומאה, וקיימים הבדלים רבים בינם לבין החומרים האחרים בהלכות קבלת הטומאה.

י"ג באדר

י"ג באדר הוא היום השלושה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

ישיבת סלוצק - קלצק

ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.

כוח דהיתרא עדיף

כוח דְהֶתֵּירָא עדיף (בעברית: כוחו של ההיתר חזק יותר), בשימושו הרווח, הוא כינוי מושאל לגישה מקילה בפסיקת הלכה. במובנו המקורי זהו כלל תלמודי המורה כיצד לנסח את המקרה השנוי במחלוקת, באופן שדעתו של הצד המתיר תובהר באופן ברור יותר בשל התפיסה שחידושו של המתיר הוא כעיקרון גדול יותר משל האוסר.

מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית

"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות. כיום נקרא הארגון "קביעותא".

משה דוד טנדלר

הרב פרופ' משה דוד טנדלר (נולד בכ"ז באב ה'תרפ"ו, 7 באוגוסט 1926) הוא רב אורתודוקסי-אמריקאי. מראשי ישיבת רבינו יצחק אלחנן, פרופסור לביולוגיה ומומחה באתיקה רפואית, חתנו של הרב משה פיינשטיין.

עזרת נשים (בית כנסת)

עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים. הסיבה לחדר נפרד זה, שנמצא לעיתים בקומה גבוהה מעזרת הגברים, ולעיתים באותה קומה אך מופרד על ידי מחיצה או וילון, היא למנוע עירוב בין גברים לנשים בזמן התפילה. ההפרדה נלמדת מכך שבבית המקדש בזמן שמחת בית השואבה היו בונים יציע מיוחד לנשים כדי שלא יתערבו עם הגברים ו"יבואו לידי קלות ראש".מקור השם "עזרת נשים" בעזרת הנשים שהייתה בבית המקדש, אף כי שם לא מדובר באזור המיוחד לנשים, אלא בתיאור המקום שאחריו אסור היה לנשים להיכנס פנימה, לתוך עזרת ישראל וההיכל.

עישון

עישון היא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה, מאדה או באנג. החומר העיקרי המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים נוספים, כגון קנאביס. מבין הגורמים הניתנים למניעה (גמילה מעישון), עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ולמוות, כגון: מחלות לב, סרטן (בעיקר סרטן הריאות), פגיעות בדרכי הנשימה, ועוד.

המשמעות הנפוצה של המושג "עישון" היא עישון טבק, ובה עוסק ערך זה. על עישון חומרים אחרים ראו בערכים העוסקים בחומרים אלה.

פיינשטיין

פינשטיין (Feinstein; באנגלית נהגה פיינסטיין או פיינסטין) הוא שם משפחה יהודי ממקור גרמני שמשמעותו אבן חן.

האם התכוונתם ל...

פרוז'ני

פרוז'ני או פרוז'נה (בבלארוסית ורוסית: Пружаны, בפולנית: Prużana), היא עיר במחוז ברסט, בבלארוס. העיר נזכרת לראשונה בשנת 1487.

ב-1931 התגוררו בעיר 4,208 יהודים, שהיו יותר ממחצית 7,626 תושביה. בין רבני העיר כיהנו הרב אליהו חיים מייזל, הרב ירוחם יהודה לייב פרלמן והרב אליהו פיינשטיין, (דוד הרב משה פיינשטיין), שכיהן ברבנות בין השנים תרמ"ד (1884) - תרפ"ט (1928). נכדו של הרב פיינשטיין היה רבי יוסף דב סולובייצ'יק מבוסטון, שאף נולד בעיר זו.

ביוני 1941 נכבשה העיר בידי הנאצים, ובספטמבר של אותה שנה הוקם גטו אליו הובאו גם אלפי יהודים מביאליסטוק, ומעיירות בסביבת פרוז'ני. בינואר 1943, נשלחו היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצחו רובם המוחלט. מתוך כ-10,000 יהודים שנרשמו במיפקד בנובמבר 1942, נותרו ביום השחרור רק כמאתיים.

שעון יד

שעון יד הוא שעון אשר עוצב ויוצר לצורך ענידה על פרק היד של האדם, באמצעות צמיד או רצועה. בנוסף להצגת הזמן, שעונים מודרניים מציגים לעיתים נתונים נוספים, כגון תאריך, ספירה לאחור, הצגת השעה במקומות אחרים בעולם ועוד. שעון היד נחשב לאביזר אופנה ודגמים רבים של שעונים נבדלים זה מזה בעיצוב.

בניגוד לעבר בו רוב שעוני היד היו בעלי מנגנון מכני, בימינו רוב שעוני היד הזולים וברמת המחירים הבינונית, מיוצרים בייצור המוני ומכילים מנגנון אלקטרוני על בסיס גביש צורן ("מנגנון קווארץ"). שעוני יד יקרים נמכרים לרוב לאספנים, וערכם נמדד על פי תכונותיהם האסתטיות ומורכבות מנגנוניהם הנבנים במלאכת-יד. שעונים יקרים אלה מכילים בדרך כלל מנגנונים מכניים ומופעלים במתיחת קפיץ, אף שמנגנונים אלה פחות מדויקים, יותר שבירים ויקרים ממנגנונים אלקטרוניים.

בטרם פותחו שיטות מזעור זולות, בתחילת המאה ה-20, רוב השעונים היו שעוני כיס, אשר לוח השעות בהם היה עטוי מכסה ואשר היו מונחים בכיסו של אדם, מחוברים בשרשרת לבגדו.

שעון היד הראשון מיוחס לחברת פטק פיליפ שייצרה אותו בשנת 1867. עד מלחמת העולם הראשונה שעון היד נחשב בעיקר כאביזר נשי. הרצועה יוצרה אז פעמים רבות ממשי.

שעון היד הראשון שידוע עליו היה שעון שהוצמד לצמיד יד והוענק לאליזבת הראשונה, מלכת אנגליה[דרוש מקור], אולם חלפו שנים רבות עד ששעון יד הפך לפריט מקובל.

בסוף המאה העשרים החלה מגמה של שילוב נתונים נוספים בשעוני היד. תחילה השעונים סיפקו גם נתוני תאריך, ולאחר מכן שעוני עצר וספירת זמן (טיימר), גובה ולחץ אוויר, ואף קצב פעימות הלב. בשנות השמונים החלו להופיע בשוק שעונים המשלבים בתוכם יכולות מחשוב, כגון שעון-מחשבון, שעון המסתנכרן עם מחשב אישי לטובת תזכורות, שעון עם יכולת טעינה של משחקים, ולבסוף שילוב של מחשב כף יד ושעון חכם הדומה ביכולתיו לטלפון חכם.

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר
פרשני התלמוד הירושלמי
המאה ה-16 רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו
המאה ה-17 רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב
המאה ה-18 רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (הקרבן העדה) • רבי יעקב בן אברהם כהנא • רבי משה מרגליות (הפני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים)
המאה ה-19 רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב
המאה ה-20 רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר
פירושים אבודים הרמב"ם • רבי מנחם זמבה
פירושים שלא פורסמו רבי משה זכות • רבי משה פיינשטיין

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.