משה לוי

משה לוי ("מוֹיְשֶה וָחצי") (18 באפריל[1] 1936 - 8 בינואר 2008) היה הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל בין השנים 19831987, תקופת שלהי מלחמת שלום הגליל והקמת רצועת הביטחון.

משה לוי
Moshe Levi
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 18 באפריל 1936
תל אביב, ארץ ישראל
פטירה 8 בינואר 2008 (בגיל 71)
עפולה, ישראל
כינוי מוֹיְשֶה וָחצי
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1954 - אפריל 1987
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים
דירקטור בתעשייה האווירית ובחברת החשמל, יו"ר הדירקטוריון של חברת כביש חוצה ישראל
Moshe Levi officers training graduation 1955
ישראל טל, מפקד בה"ד 1 עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, מעניק דרגות קצונה לחניך המצטיין משה לוי, 1955

קורות חייו

משה לוי נולד לנעימה וג'ורג'י, במשפחת עולים מעיראק בת ארבעה ילדים. אביו היה בעל דוכן בגדים בשוק הכרמל. אחיו הגדול הוא ברוך לוי, שהיה אלוף-משנה, מפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד ופיקוד הגדנ"ע, ולאחר מכן מומחה בתחום המדיניות החברתית. משה לוי גדל בשכונת שפירא וביד אליהו. למד בבית הספר היסודי ע"ש ביאליק בתל אביב. כבר בגיל צעיר זכה לשם החיבה "משה וחצי" בשל גובהו (1.96 מטרים, לערך)[2]. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני א'.

לוי התגייס לצה"ל בשנת 1954, והחל את שירותו בחטיבת גולני. הוא עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, אותו סיים בהצטיינות. לאחר-מכן התנדב לצנחנים, ומונה למפקד מחלקה בפלוגה ה' בגדוד 890[3]. לוי השתתף בפעולות התגמול, ואת רוב שנותיו הבאות בצה"ל שירת בשורות הצנחנים.

במלחמת סיני (1956) השתתף בצניחה המבצעית הראשונה בתולדות צה"ל במעבר המיתלה, כקצין מבצעים בגדוד 890 של הצנחנים[4]. בשנים 19631967 מילא מספר תפקידי פיקוד והדרכה ביחידות הצנחנים, ובהם מפקד הסיירת החטיבתית. ב-1966 מונה לפקד על בית-הספר לצניחה ולוחמה זעירה (עליו פיקד עד 1968[5]). במלחמת ששת הימים (1967) היה קצין מטה בכיר בחטיבת הצנחנים שפעלה בסיני ולאחר מכן ברמת הגולן, ופיקד על מבצע מוסק לכיבוש ראס סודר[6]. ב-1968 מונה לפקד על חטיבת הבקעה שעסקה במרדפים אחרי חוליות מסתננים שחדרו לארץ משטח ירדן. לוי השתתף אישית, כמח"ט, ברבים מהמרדפים הללו. בשנת 1970 נפצע במהלך מרדף, ולאחר שהחלים מפציעתו שימש כמפקד חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים.

ב-1973 התמנה לוי לראש מטה פיקוד המרכז, בדרגת תא"ל, תחת פיקודו של מפקד הפיקוד רחבעם זאבי. זמן קצר לאחר-מכן, ב-1974, התמנה לראש מחלקת מבצעים במטכ"ל, וב-1976 מונה לפקד על אוגדה 880, עוצבת שריון במילואים. בשנת 1977 מונה למפקד פיקוד המרכז, תפקיד שבו שימש עד 1981, ובשנים 19821983 היה ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, בין היתר במלחמת לבנון הראשונה[7].

כהונתו כרמטכ"ל

Hidon2
משה לוי נואם בחידון התנ"ך של צה"ל, אוגוסט 1986

ב-19 באפריל 1983 החליף לוי את רפאל איתן בתפקיד הרמטכ"ל, והוא בן 47. בכך היה הרמטכ"ל הראשון שהחל את פעילותו הביטחונית בצה"ל, בניגוד לקודמיו שהתחילו בפעילותם הביטחונית במחתרות שפעלו לפני קום המדינה. לוי נכנס לתפקידו בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה, בזמן המשבר שעבר על הצבא בעקבות טבח סברה ושתילה ודו"ח ועדת כהן. בתקופת כהונתו נערך צה"ל בקווים חדשים בלבנון: ב-3 בספטמבר 1983 נסוג צה"ל מהרי השוף אל קו האוואלי, ונאלץ להתמודד עם פיגועי טרור ובהם אסון צור השני, פיגוע המיקוח בקו 300[8] ואסון הספארי.

במאי 1985 נסוגו כוחות צה"ל אל תוך רצועת הביטחון, על פי החלטת הממשלה, והתבצעה עסקת ג'יבריל לשחרור חיילי צה"ל משבי החזית העממית לשחרור פלסטין. כמו כן, עסק בהקמת מפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום מפקדת זרוע היבשה - מז"י)[9], בהצטיידות במערכות נשק חדישות ובקיצוץ בסדרי הכוחות.

במהלך כהונתו ביצע צה"ל, באפריל 1985, את מבצע דרך נץ, אשר במהלכו טיבעו לוחמי שייטת 13 את הספינה "מון לייט" בנמל ענאבה שבאלג'יריה[10] וב-1 באוקטובר 1985, את מבצע רגל עץ, במסגרתו הפציצו מטוסי חיל האוויר את מפקדות אש"ף בתוניסיה[11]. כן ביצע צה"ל בפיקודו את מבצעי העלאת יהודי אתיופיה - משה ושבא בהם הועלו כחמש מאות יהודי מאתיופיה שנותרו במחנות הפליטים בסודאן, ברכבת אווירית מסודאן לישראל. בתקופת כהונתו, ב-16 באוקטובר 1986, נפל בשבי הנווט רון ארד[12]. לוי סיים את תפקידו לאחר ארבע שנים, באפריל 1987 והוחלף בידי סגנו, דן שומרון[13], ופרש מצה"ל לאחר 33 שנות שירות.

לאחר פרישתו מצה"ל

עם פרישתו היה לוי לעמית מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון, לאחר שזכה לתואר בוגר בכלכלה והיסטוריה של ארצות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1989 חזר לקיבוץ בית אלפא, בו התגורר עד יום מותו[14]. לוי התכוון להתמסר לעבודה חקלאית, אולם פציעה ישנה מתקופת שירותו מנעה ממנו עבודה פיזית קשה. ב-1991 מונה לחבר בדירקטוריון התעשייה האווירית, וב-1992 לדירקטוריון חברת החשמל. מ-1993 עד פטירתו כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת כביש חוצה ישראל. בנוסף שימש גם כיושב ראש הרשות למלחמה בסמים ונמנה עם חברי ועדת שמגר שחקרה את הטבח במערת המכפלה.

ב-30 בדצמבר 2007 לקה לוי באירוע מוחי, ואושפז במצב קשה בבית החולים העמק בעפולה[15]. תשעה ימים לאחר אשפוזו הלך לעולמו[16] ונטמן בבית העלמין בקיבוצו. הוא הותיר אחריו את אשתו, רעיה, חמישה ילדים ונכדים.

בשנת 2008 הפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות מדליה עם דיוקנו. עיריית באר שבע קראה רחוב על שמו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ טלי זלינגר, טוטו רמטכ"ל, דבר, טור 3, 11 במרץ 1983.
  3. ^ רב-אלוף משה לוי - לוחם, מפקד רמטכ"ל, ביוגרפיה של משה לוי באתר "הצנחנים בעשור הראשון 1958 - 1948".
  4. ^ טוביה מנדלסון, אלוף משה לוי - הרמטכ"ל ה־12, דבר, ‏ 16 במרץ 1983.
  5. ^ אמיר אורןרפול ו"משה וחצי" ניסו להעליל: דן שומרון הומו, באתר הארץ, 28 בפברואר 2008‬.
  6. ^ שנה ללא רא"ל משה לוי ז"ל, הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל (1983 - 1987), מתוך אתר עמותת "חיל השריון".
  7. ^ זאב שיף ואהוד יערי, מלחמת שולל, תל אביב: הוצאת שוקן, 1984, עמודים 199-200.
  8. ^ בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011‬.
  9. ^ שחר הלווינג ולי-טל תייר, קיצור תולדות הזרוע, בטאון ביבשה, גיליון 5, אפריל 2008, באתר זרוע היבשה‬.
  10. ^ אריאל שמידברג, ‏אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009.
  11. ^ מבצע רגל עץ, באתר חיל האוויר הישראלי.
  12. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, עמוד 251.
  13. ^ אנשיל פפר"מתן וילנאי, הציבור עדיין מאמין להנהגה הביטחונית?", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2010‬.
  14. ^ נחום ברנע, "מסעותי עם פנקס", ידיעות ספרים, 2008, עמודים 133-134.
  15. ^ הרמטכ"ל לשעבר משה לוי אושפז עקב אירוע מוחי; מצבו קשה, באתר ynet
  16. ^ רועי מנדל ושרון רופא-אופיר, "מוישה וחצי הסתכל על כולם בגובה העיניים", באתר ynet, 8 בינואר 2008
א' בשבט

א' בשבט הוא היום הראשון בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' שבט הוא ברב השנים פרשת בא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת וארא.

איילה מלחן

איילה מלחן-כץ (נולדה ב-1949) היא ספורטאית פאראלימפית ישראלית.

כץ חלתה בגיל שלושה חודשים בשיתוק ילדים שפגע בגפיה התחתונות. במשך תשע שנים טופלה בבית חולים בירושלים ובגיל תשע חזרה לבית הוריה בראש העין.

במסגרת השיקום הרפואי החלה להתחרות בספורט נכים והשתתפה בתחרויות שחייה, סייף וכדורסל כיסאות גלגלים. בין השנים 1968–1988 השתתפה בשש תחרויות פאראלימפיות וזכתה ב-12 מדליות, מהן 4 זהב.

כץ מתגוררת בפתח תקווה ועומדת בראש המסגרת העירונית של התוכנית הארצית "קהילה נגישה" הפועלת להטמעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

אלוף

אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל ("גנרל שני כוכבים") הנהוגה ברוב צבאות העולם. כמו כן, המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל (בדומה לשימוש במונח "גנרל") – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב־אלוף (רא"ל).

אסף אגמון

אסף אגמון הוא שחיין פאראלימפי ישראלי.

אריאלה מיזן

אריאלה כהן-מיזן היא ספורטאית פאראלימפית לשעבר.

החלה להתחרות בינלאומית במשחקי סטוק מנדוויל וזכתה להישגים גבוהים בשחייה ובסיף.

באולימפיאדת הנכים היידלברג (1972) השתתפה בתחרויות שחייה ואתלטיקה. היא דורגה במקום הרביעי בתחרות סללום, במקום הששי במרוץ עגלות אישי ל-60 מטר ובמקום החמישי במרוץ שליחות ל-160 מטר. בתחרויות השחייה דורגה במקום החמישי במשחה 50 מטר בסגנון חזה ובמקום השמיני במשחה 50 מטר בסגנון חופשי. במשחה מעורב 3X25 סיימה במקום השלישי בשלב המוקדמות אך לא השתתפה בתחרות הגמר. עם נבחרת הנשים בכדורסל זכתה במדליית ארד.

באולימפיאדת הנכים טורונטו (1976) זכתה בשלוש מדליות זהב בשלושת המשחים בהם השתתפה: 25 מטר בסגנון גב (0:34.07 שניות), 25 מטר בסגנון חזה (שיא עולם של 0:31.21 שניות) ו-25 מטר בסגנון חופשי (0:31.53 שניות). עם נבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים זכתה במדליית זהב רביעית.

באולימפיאדת הנכים ארנהם (1980) ובאולימפיאדת הנכים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984) זכתה במדליות כסף עם נבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים. באולימפיאדת הנכים סיאול (1988) התחרתה שוב עם הנבחרת, שדורגה במקום הששי.

כיום היא בסגל נבחרת הכדורסל של בית הלוחם בתל אביב.

ברוך חגאי

ברוך חגאי (נולד ב-17 בינואר 1944) הוא ספורטאי פאראלימפי ישראלי רב-גוני ומבכירי מאמני ספורט הנכים בישראל. הוא אלוף פאראלימפי בעל 8 מדליות זהב. הוא זכה 4 פעמים ברציפות במדליית זהב אולימפית בטניס שולחן ביחידים ומדליית זהב אחת בזוגות, 2 מדליות זהב בכדורסל ומדליית זהב בשחייה.

בתיה שוויקי

​​בתיה שוויקי (נולדה ב-1953) היא ספורטאית פאראלימפית לשעבר.

בנעוריה החלה להתאמן במרכז הספורט לנכים. סיימה את לימודיה בתיכון השרון ובאוניברסיטת תל אביב.

באולימפיאדת הנכים תל אביב (1968) התחרתה בשני משחים ל-50 מטר בסגנונות גב וחזה ודורגה רביעית במשחה חזה. במקצועות האתלטיקה זכתה בשתי מדליות נוספות: מדליית זהב בתחרות סללום ומדליית ארד בתחרות מרוץ עגלות ל-60 מטר. בתחרויות הדיפת כדור ברזל, הטלת כידון, זריקת אלה וזריקת דיסקוס לא העפילה לשלב הגמר.

באולימפיאדת הנכים היידלברג (1972) התחרתה במרוץ עגלות יחידים ובמרוץ עגלות עם נבחרת הנשים. בשתי התחרויות דורגה במקום החמישי. בתחרות סללום דורגה במקום ה-14. עם נבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים זכתה במדליית ארד.

השתתפה בנבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים והייתה שותפה לזכייה במדליית זהב באולימפיאדת הנכים טורונטו (1976) ובמדליות כסף באולימפיאדת הנכים ארנהם (1980) ובאולימפיאדת הנכים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984). השתתפה בנבחרת הכדורסל גם באולימפיאדת הנכים סיאול (1988).

דני שחר (ספורטאי)

​דני שחר (נולד ב-1946) הוא ספורטאי ומאמן ספורט נכים שהיה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל כיסאות גלגלים.

נולד למשפחת שקורי ובגיל צעיר חלה בשיתוק ילדים. היה חבר סניף איל"ן בת ים ובנעוריו החל להתאמן במרכז הספורט לנכים ברמת גן.

היה שחקן וקלע מצטיין בנבחרת כדורסל כיסאות גלגלים והשתתף בתחרויות ארציות ובינלאומיות במשחקי סטוק מנדוויל ובאולימפיאדת הנכים.

באולימפיאדת הנכים תל אביב (1968) היה קפטן נבחרת הכדורסל שזכתה במדליית זהב. בתחרויות האתלטיקה השתתף במרוץ קבוצתי 40X4 בכיסאות גלגלים.

באולימפיאדת הנכים היידלברג (1972) ובאולימפיאדת הנכים טורונטו (1976) זכה עם נבחרת הכדורסל במדליות כסף.

באולימפיאדת הנכים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984) השתתף עם נבחרת הכדורסל. הייתה זו התחרות האולימפית האחרונה בה השתתף.

משנות השישים היה קפטן נבחרת ישראל בכדורסל כיסאות גלגלים ומאוחר יותר החל לעסוק באימון הנבחרת. ב-1983 מונה למאמן ראשי של תחום הכדורסל במרכז הספורט לנכים.

י"א בחשוון

י"א בחשוון הוא היום האחד עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"א בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

יוסף ונגר

יוסף (יוסי) ונגר (נולד ב-24 בינואר 1954) הוא שחיין פאראלימפי ישראלי. הוא אלוף פאראלימפי, בעל 19 מדליות פאראלימפיות, מהן 9 מדליות זהב (ייצג את ישראל בחמש אולימפיאדות נכים, 1972–1988). מדורג במקום השלישי בכל הזמנים בקרב הספורטאים הנכים הישראלים במספר מדליות הזהב בהן זכה (אחרי ציפי רובין - 15 ואורי ברגמן - 12), במקום השני בכל הזמנים בקרב הספורטאים הנכים הישראלים במספר המדליות הכללי אותן צבר (אחרי ציפי רובין - 30) ובמקום 22 בעולם בכל הזמנים בקרב הספורטאים הנכים. הוא זכה בתחרויות בינלאומיות שונות בהן השתתף, שבר 16 שיאי עולם וזכה ב-7 מדליות זהב נוספות.

מיכל אסקפה

מיכל אסקפה היא אלופה פאראלימפית ישראלית. בעלת 7 מדליות אולימפיות מהן 2 זהב, 1 כסף ו-4 ארד.

מרגלית פרץ

מרגלית פרץ היא ספורטאית פאראלימפית לשעבר בתחום הסיף וחברה בנבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים.

בנעוריה החלה להתאמן במרכז הספורט לנכים והתמקצעה בסיף. התחרתה במשחקי סטוק מנדוויל ובתחרויות ארציות ועולמיות לנכים בסיף.

באולימפיאדת הנכים היידלברג (1972) זכתה במדליית זהב עם נבחרת הנשים בסיף ובמדליית ארד עם נבחרת הנשים בכדורסל. דורגה במקום השישי בתחרות סיף אישית.

באולימפיאדת הנכים טורונטו (1976) זכתה במדליות זהב עם נבחרת הנשים בסיף ועם נבחרת הנשים בכדורסל כיסאות גלגלים. בנוסף דורגה במקום הרביעי בתחרות סיף אישית.

באולימפיאדת הנכים ארנהם (1980) זכתה במדליות כסף עם נבחרות הנשים בסיף ובכדורסל וזכתה במדליית ארד בתחרות סיף אישית.

באולימפיאדת הנכים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984) זכתה במדליית כסף עם נבחרת הנשים בסיף.

באולימפיאדת הנכים סיאול (1988) זכתה במדליית ארד עם נבחרת הנשים בסיף והתחרתה בשתי תחרויות סיף אישיות בהן הגיעה לשלבים מתקדמים ללא מדליה.

משה לוי (חייל)

משה לוי (נולד בשנת 1946) היה מפקד זחל"מ בחיל השריון. על לחימתו בסיני במלחמת יום הכיפורים קיבל את עיטור הגבורה.

משה לוי (מוזיקאי)

משה לוי (נולד בדצמבר 1958) הוא נגן קלידים, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי. מאז סוף שנות ה-70 לוי הוא אחד המוזיקאים הפעילים ביותר בישראל, ועד היום השתתף בהפקתם של עשרות אלבומים. בעיקר מוכר שיתוף פעולתו עם הזמר שלום חנוך, שלוי הפיק את כל אלבומיו מאז 1983.

משה לוי (ספורטאי)

משה לוי (נולד ב-1952) הוא אלוף פאראלימפי ישראלי.

ציפי רובין

צפורה (רוזנבאום) רובין (נולדה בשנת 1946) היא ספורטאית ישראלית, אלופה ושיאנית עולם פאראלימפית.

היא הספורטאית המעוטרת ביותר מישראל בספורט הנכים. היא השתתפה ב-8 אולימפיאדות בהן זכתה ב-30 מדליות פאראלימפיות בארבעה ענפי ספורט שונים, מהן 15 זהב, 8 כסף ו-7 ארד (23 מדליות באתלטיקה, 5 מדליות בכדורסל, מדליית כסף בשחייה ומדליית ארד בטניס שולחן) היא מדורגת במקום רביעי בעולם בכל הזמנים בצבירת המדליות בסך הכל ובמקום 10 בעולם בכל הזמנים בצבירת מדליות הזהב.

רחל טסה

רחל טסה-סעיד (נולדה ב-1952) היא ספורטאית עבר פאראלימפית.

שלום חנוך

שָׁלוֹם חֲנוֹךְ (נולד ב-1 בספטמבר 1946, ה' באלול ה'תש"ו) הוא זמר-יוצר, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ברוק הישראלי. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. במיוחד מוכר שיתוף הפעולה שלו עם הזמר אריק איינשטיין, שהניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים.

עבודתו המוזיקלית של חנוך זכתה לאורך השנים להערכה מצד קהל המאזינים ומצד המבקרים. הוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים בישראל, מהווה השראה למוזיקאים ואף זכה לאלבומי מחווה מצד אמנים שונים בישראל.

שמואל חיימוביץ' (ספורטאי)

שמואל מרדכי חיימוביץ' (1953 - 30 באוגוסט 2017) היה אלוף פאראלימפי, אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, וממונה נגישות ארצי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.

ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורייגאל ידיןמרדכי מקלףמשה דייןחיים לסקובצבי צוריצחק רביןחיים בר-לבדוד אלעזרמרדכי גוררפאל איתן • משה לוי • דן שומרוןאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקשאול מופזמשה יעלוןדני חלוץגבי אשכנזיבני גנץגדי איזנקוטאביב כוכבי דגל הרמטכ"ל
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל
צבי איילוןמרדכי מקלףחיים לסקובצבי צוריצחק רביןחיים בר-לבישראל טליקותיאל אדם • משה לוי • דוד עברידן שומרוןאמיר דרוריאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקמתן וילנאישאול מופזעוזי דייןמשה יעלוןגבי אשכנזידני חלוץמשה קפלינסקידן הראלבני גנץיאיר נוהגדי איזנקוטיאיר גולןאביב כוכביאייל זמיר
ראשי אגף המטה הכללי (אג"ם) ואגף המבצעים (אמ"ץ)
ראשי אג"ם יגאל ידיןמרדכי מקלףמשה דייןיוסף אבידרמאיר עמיתחיים לסקובצבי צורמאיר זורעיצחק רביןחיים בר-לבעזר ויצמןדוד אלעזרישראל טלרחבעם זאבייצחק חופיהרצל שפיריקותיאל אדםרפאל איתן • משה לוי • דוד עברידן שומרוןאמיר דרוריאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקמתן וילנאישאול מופזעוזי דיין
ראשי אמ"ץ דני חלוץגיורא איילנדדן הראלישראל זיוגדי איזנקוטטל רוסויעקב איישיואב הר אבןניצן אלוןאהרון חליוה
מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז)
צבי איילוןיוסף אבידרצבי איילוןצבי צורמאיר עמיתיוסף גבעעוזי נרקיסרחבעם זאבייונה אפרת • משה לוי • אורי אוראמנון ליפקין-שחקאהוד ברקעמרם מצנעיצחק מרדכידני יתוםנחמיה תמריאילן בירןעוזי דייןמשה יעלוןיצחק איתןמשה קפלינסקייאיר נוהגדי שמניאבי מזרחיניצן אלוןרוני נומהנדב פדן PakmazLogo.svg
מפקדי חטיבת הבקעה Logo-hativat-417.png
רפאל איתןאריה רגביהודה רשף • משה לוי • עוזי עילםמשה יוסף • עמוס מדרוני • יהודה בריצחק מרדכיחיים אורןיהודה דובדבניאברהם אלרן • שמיל בין • מיכה טמיראהרון סבגיוסף מישלב • דני זאבי • עמר בר-לבאביעזר סגלאבי בורגריגאל שרוןאפרים מושקטודרור פלטיןיחיאל סופררוני בלקיןמוטי אלמוזיגאל סלוביקרוני בלקיןיוחאי בן ישינוחי מנדלירון בית-אוןאופיר לויוסאודי צורבצלאל שנייד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.