משה כחלון

משה כחלוֹן (נולד ב-19 בנובמבר 1960, כ"ט בחשוון ה'תשכ"א) הוא שר האוצר בממשלה ה-34 וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. קודם לכן כיהן גם כחבר כנסת מטעם מפלגת כולנו אותה הקים ועמד בראשה עד הבחירות לכנסת ה-22, כשר התקשורת וכשר הרווחה.

משה כחלון
Kahlon MainPhoto
שר האוצר ה־25
14 במאי 2015 – מכהן
(4 שנים ו-26 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר התקשורת ה־29
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הרווחה והשירותים החברתיים ה־26
19 בינואר 201118 במרץ 2013
(שנתיים ו-8 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הכלכלה והתעשייה ה־29
1 באוגוסט 201622 בינואר 2017
(25 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר כנסת
17 בפברואר 20035 בפברואר 2013
(10 שנים)
31 במרץ 201529 בינואר 2016
(43 שבועות ו-4 ימים)
30 באפריל 2019 – מכהן
(28 שבועות ו-6 ימים)
כנסות ה־1618, 20, 2122
תפקידים בולטים

ראשית חייו

כחלון נולד וגדל בשכונת גבעת אולגה שבחדרה. הוא בן למשפחה בת שבעה ילדים. הוריו, יהודה ומיסה כחלון, עלו לישראל מטריפולי שבלוב.[1] בגיל 14 עזב את לימודיו בבית הספר כדי ללמוד מקצוע מעשי, ועבד כמסגר בקיבוץ גן שמואל. במקביל למד במסגרת חינוכית של "הדסה נעורים", וסיים עשר שנות לימוד. ב־1978 התגייס לצה"ל, ובמהלך השירות השלים את לימודיו לתעודת בגרות. הוא שירת עד 1986 בחיל החימוש. בתפקידו האחרון בשירות הקבע היה מדריך ראשי במתקן אימונים עורף צפון, בדרגת רב-סמל.

אחרי שחרורו מצה"ל בשנת 1986, עסק במשך כחמש-עשרה שנה בייבוא מוצרי רכב, עד שנת 2001. במקביל, עסק בפעילות ציבורית בתחומים שונים. בשנים 1990–2001 היה חבר המועצה וההנהלה המורחבת של האגודה למען החייל.

השכלה אקדמית

כחלון בעל תואר ראשון במדע המדינה ולימודים כלליים מאוניברסיטת חיפה, סיים לימודי משפטים במכללה האקדמית נתניה, ולמד שמאות רכב במסגרת לימודי חוץ בטכניון. באפריל ובמאי 2013 למד באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית בתוכנית לניהול מתקדם שמטרתו "לבחון קונספטים ניהוליים מפרספקטיבה קפיטליסטית, שוק צרכני וסביבה כלכלית גלובלית".[2]

קריירה פוליטית

תחילת דרכו הפוליטית

את דרכו הפוליטית החל בסוף שנות ה־80 כשסייע לרמי דותן בהתמודדותו בבחירות לראשות עיריית חיפה. בעקבות מערכת בחירות זו הכיר את עוזי לנדאו, שמינה אותו לראש לשכתו (בשנים 2001–2002) במשרד לביטחון הפנים.[3]

חבר הכנסת (2003–2009)

בבחירות לכנסת השש עשרה נבחר לכנסת מטעם הליכוד, וכיהן כסגן יושב ראש הכנסת. נמנה עם המתנגדים לתוכנית ההתנתקות במפלגת הליכוד.

בשנת 2005, ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות, הוצע לו על ידי ראש הממשלה אריאל שרון תפקיד השר לקליטת עלייה, אך כחלון סירב. בשנים 2005–2006 היה כחלון יו"ר אתו"ס – החברה לאמנות תרבות וספורט בחיפה.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה־17, ב-2006, דורג במפתיע במקום הראשון, והוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת (המקום השני שוריין לסילבן שלום).

עם עזיבת צחי הנגבי את הליכוד למפלגת קדימה מונה כחלון על ידי יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, ליו"ר מרכז הליכוד. במאי 2008 נבחר רשמית לתפקיד כשגבר על גילה גמליאל בבחירות פנים-מפלגתיות.

לקראת הבחירות לכנסת ה־18 נבחר כחלון במקום החמישי בפריימריז בתנועת הליכוד, והוצב במקום השישי ברשימת התנועה לכנסת.

חקיקה

בכנסת ה־17 עמד בראש ועדת הכלכלה עד לאוקטובר 2007. בין החוקים שכחלון נמנה עם יוזמיהם:

שר התקשורת

Moshe kahlon
משה כחלון חותם על עסקת בזק עם שאול אלוביץ', 10 באפריל 2010

בחודש מרץ 2009 מונה כחלון לשר התקשורת בממשלת נתניהו השנייה. בינואר 2011 מונה גם לשר הרווחה במקומו של יצחק הרצוג. בתקופת כהונתו כשר התקשורת ביצע את רפורמת הסלולר, עליה הכריז קודמו בתפקיד, אריאל אטיאס.[9][10] הרפורמה כללה מתן רישיונות למפעילי רשתות סלולר וירטואליים ומתן זיכיון לכניסתו של מפעיל סלולרי נוסף, גולן טלקום. רגולציות נוספות שיישם בשוק הסלולר כללו הגבלה של דמי הקישוריות בין רשתות שונות ל־7 אגורות לדקה[11]; הטלת איסור על חיוב הלקוחות בגין עזיבת תוכנית; הטלת איסור על החברות הסלולריות למכור מכשירי סלולר נעולים, שניתנים לשימוש רק עם כרטיסי ה־SIM של המוכרת, וחיובן לפתוח בחינם את המכשירים שכבר מכרו[12] והטלת איסור על חיוב לקוחות ללא ידיעתם בגין הודעות תוכן. רפורמה זו הובילה להגברת התחרות בשוק ולירידה חדה במחירים ובמקביל לירידה ברווחיות חברות התקשורת [דרוש מקור].

בשוק האינטרנט אישר כחלון כניסת חברת תשתיות סיבים אופטיים שלישית, Unlimited, על בסיס התשתית של חברת החשמל. זאת בנוסף לבזק והוט.

ביוני 2011, על רקע מחאת הקוטג', אמר ראש הממשלה נתניהו בישיבת הממשלה: "כחלון עשה דברים גדולים, תהיו כחלונים ותמצאו פתרונות".[13] כחלון מצידו, לקראת הבחירות, תלה את הצלחת הרפורמות שקידם, בשיתוף הפעולה המלא של נתניהו, ואמר שהוא (כחלון) הלך בדרכו.[14]

בדצמבר 2011 קיבל כחלון את אות אביר איכות השלטון.[15]

פסק זמן מהפוליטיקה

באוקטובר 2012 הודיע כחלון שהוא לוקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים ולא יתמודד בבחירות המקדימות שיתקיימו בליכוד לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה.[16] בינואר 2013 הודיע שגם לא יכהן כשר בממשלה שתקום לאחר הבחירות. יומיים לפני מועד הבחירות הודיע עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מינהל מקרקעי ישראל יועבר ממשרד השיכון למשרד ראש הממשלה וכחלון ימונה לתפקיד יו"ר המנהל, כדי שיפעל להוזלת מחירי הדיור.[17] המינוי נכלל במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת יש עתיד,[18] אולם לבסוף נותר המנהל כפוף למשרד השיכון, ועמד בראשו שר השיכון אורי אריאל ממפלגת הבית היהודי.[19]

במרץ 2013 הושבעה הממשלה החדשה והסתיימה כהונתו של כחלון כשר. בסוף 2013 הקים את "המרכז לרפורמות ומנהיגות" במכללה האקדמית נתניה ועבד בו כמנהל. פרסומי המכון עוסקים בכחלון והתבטאויותיו, והוא ממומן מתרומות של אנשי עסקים, שאת מרביתן גייס כחלון בעצמו.[20]

לקראת בחירות 2015

באפריל 2014 הודיע כחלון כי בכוונתו לחזור לפוליטיקה, אך שיתקשה לשוב לליכוד, שלטענתו זנח את ההיבט החברתי ואת הפרגמטיות המדינית בשל השתלטות של גופי ימין קיצוני. עוד טען, כי התוצאות שהשיגה הממשלה במאבק ביוקר המחיה ובבריחת המוחות אינן טובות, ושעמדותיו ותמיכתו במחאה החברתית בישראל 2011 התנגשו עם עמדותיו של ראש הליכוד נתניהו.[21] ב־20 באוקטובר באותה שנה הצהיר שיקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות הבאות,[22] ולמחרת עזב רשמית את הליכוד.[23] בדצמבר, בעקבות הקדמת הבחירות, חתם על הסכם עודפים עם "ישראל ביתנו", ורשם את המפלגה שהקים, "כולנו בראשות משה כחלון".[24] קמפיין המפלגה התמקד בכחלון ובסוגיות כלכליות חברתיות. בבחירות זכתה המפלגה ב־10 מנדטים.

ביוני 2018 הוקרן לראשונה סרט דוקומנטרי בשם "המועמד" המציג את כחלון בימי הבחירות לכנסת.

שר האוצר

Moshe Kahlon, 2016
משה כחלון בוועידת ישראל לעסקים, 12 בדצמבר 2016

בתקופת כהונתו של כחלון כשר אוצר נשמרה, ככלל, מגמת הצמיחה במשק. כחלון הפנה חלק ניכר מתשומת לבו לנושא מחירי הדיור, בעיקר באמצעות תוכנית "מחיר למשתכן". במסגרת ההסכם הקואליציוני דרש להכפיף למשרד האוצר את מנהל התכנון שהיה קודם לכן במשרד הפנים, וקיבל לאחריותו את רשות מקרקעי ישראל. לדברי כחלון צעדים אלו נועדו לאפשר לו להביא להורדה במחירי הדיור.

ב־14 במאי 2015 מונה לשר האוצר. עם כניסתו לתפקיד מינה למנכ"ל משרדו את שי באב"ד שהיה אחד ממועמדי מפלגת כולנו לכנסת, במקומה של יעל אנדורן. מתוקף תפקידו כשר האוצר הוא חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, והוא מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים.

כחלון תומך בשימור כוחו של בג"ץ, ובהסכם הקואליציוני שערכה סיעתו עם הליכוד כלול סעיף המביע את התנגדות מפלגתו ל"פסקת ההתגברות" שנועדה לאפשר לכנסת, ברוב מיוחד ולפרק זמן מוגבל, לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ. ההסכם פוטר אותה ממחויבות קואליציונית בעניינו, ובכך נמנע קידומו.[25] ההסכם גם מתנה חקיקת חוקי יסוד חדשים או שינוי הקיימים בהסכמת כל סיעות הקואליציה.[26] בדצמבר 2016, לקראת העלאת הצעת חוק ההסדרה לאישור בקריאה ראשונה בכנסת, נוסף לה לפי דרישת כחלון סעיף המחריג ממנה צווים שיפוטיים קיימים, ובכך נמנעה עקיפת פסק הדין המחייב את הרס המאחז עמונה. עם זאת, ב-2018 הביע כחלון נכונות לחקיקה היפותטית שתגן מפני התערבות שיפוטית רק על חקיקה שתכליתה טיפול בבעיית המסתננים.

מספר שבועות לאחר מינויו הודיע שלא יעסוק בענייני משק הגז, בשל קשריו עם איש העסקים קובי מימון,[27] זאת, אף על פי שבראיון ששודר בערוץ 2 לפני הבחירות, אמר שקשריו עם איש העסקים לא ישפיעו על פעולותיו בנושא. משה כחלון ויואב גלנט (מס' 2 ברשימת כולנו) נמנעו מלהצביע בעניין מתווה הגז, בנימוק של ניגוד עניינים, אך כחלון עודד את סיעתו להצביע בעד המתווה.

בתחילת 2017 היה כחלון השר היחיד שהתנגד ליוזמתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבטל את הקמת תאגיד השידור הישראלי ובמקומו לשקם את רשות השידור. לבסוף הושגה פשרה לפיה התאגיד יוקם, אולם גוף החדשות שלו יתבסס על עובדי החדשות של רשות השידור.[28] לבסוף בוטלה הצעת החוק לפיצול תאגיד השידור, עקב זכיית ישראל באירוויזיון. תאגיד השידור האירופאי דורש כי הגוף שישדר את האירוויזיון יהיה בעל חטיבת חדשות, מה שלא היה מתקיים אם הצעת החוק לפיצול התאגיד הייתה עוברת.

במאי 2017 הועברו חלק מסמכויותיו של כחלון כשר אוצר הנוגעות לחוק התקשורת, לחוק משק הגז הטבעי ולחוק הנפט אל השר אלי כהן.[29]

בשנים 2016 ו-2017 נמנע כחלון מלמסור לוועדת הכספים את המלצותיו בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, וכתוצאה מכך דחתה הוועדה את תחילתו של מהלך זה ביותר משנה.[30]

בנובמבר 2017 מינה כחלון את שאול מרידור לראש אגף התקציבים באוצר.

קידם את החוק האוסר על שיווק אופציות בינאריות מישראל למדינות אחרות, ביוזמת יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר.

ביוני 2017 מינה את ועדת קוצ'יק לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, עקב מחלוקות וביקורות הנוגעות לממשקים בין מנכ"ל המשרד ובין ראשי האגפים בו.[31]

מיסוי

מדיניות האוצר בתקופת כחלון, בתמיכתו של ראש הממשלה נתניהו, הייתה להפחית את נטל המיסים העיקריים, הפחתה שהסתכמה בכ-13 מיליארד ש"ח בשנה.[32] זאת חרף אזהרות נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי הדבר עלול להוביל לחריגה מיעד הגירעון. כחלון סבר, כי הפחתת שיעורי המס לא תפגע בהכנסות המדינה: "תפיסת העולם שלי אומרת: כמה שאדרוש פחות מיסים, ההכנסה של המדינה תהיה גבוהה יותר"[33]. בעקבות עודף בגביית המיסים הביא כחלון להורדת שיעור מס ערך מוסף מ־18% ל־17%, החל מ־1 באוקטובר 2015. כן הופחת במהלך כהונתו מס החברות מ-26.5% ל-23%, מדרגות מס ההכנסה רווחו, והוגדלו בהוראת שעה נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 5 שנים.[34] בסוף 2017 הורה להפחית משמעותית, בחלק מהמקרים לאפס, את שיעורי המכס על מוצרי תינוקות, מכשירי חשמל ביתיים, בגדים ומוצרים נוספים. כעבור שנה נמצא כי עלות ההקלה לאוצר המדינה הייתה כ-1.5 מיליארד ש"ח, והמחיר לצרכן ירד במידה קטנה בהרבה מהפחתת המכס.[35] ניסיונו של כחלון להטיל מס ריבוי דירות על המחזיקים בשלוש דירות ומעלה נכשל, לאחר שבג"ץ פסק שנפל פגם יסודי בהליך חקיקתו.[36]

הכנסות חד-פעמיות, כגון מיסים שהתקבלו מרווחי מכירתן של החברות מובילאיי וסודהסטרים, סייעו לאוצר לעמוד ביעדי הגירעון למרות הפחתות המיסים הניכרות, אך במרץ 2019, לקראת סוף כהונתה של הממשלה, התפרסם כי הגירעון בתקציב הממשלה עלה על החזוי, בעיקר כתוצאה מהורדת שיעורי המס בשנים הקודמות.[37] ביוני אותה שנה פורסם שהגירעון צפוי להגיע בסוף 2019 ל-51 מיליארד ש"ח, שהם 11 מיליארד ש"ח מעבר לתכנון, ובסוף 2020 צפויה החריגה להגיע ל-22.6 מיליארד ש"ח.[38] לטיפול מיידי בבעיה החליטה הממשלה על קיצוץ בהוצאותיה, ובהמשך צפויה העלאת מיסים.[39]

רפורמות והסכמים

בכהונתו כשר אוצר פוצל ממשרד האוצר אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון והפך לרשות עצמאית. בתקופתו אושר במסגרת חוק ההסדרים כלל הנומרטור אשר מחייב מציאת מקור תקציבי להצעות שאמורות להתקיים במהלך שלוש השנים הקרובות ומחייב את משרד האוצר להציג לממשלה את תחזיות הגירעון הממשלתי פעם בחצי שנה (יוני ודצמבר). במסגרת חוק ההסדרים אושרו גם רפורמת התמרוקים ורפורמה במכון התקנים.[דרושה הבהרה]

בנוסף, כשר אוצר עבר החוק לשינוי מבנה הבורסה בתל אביב והפיכתה לגוף למטרות רווח.[40]

כחלון הגיע יחד עם שר האנרגיה יובל שטייניץ להסכמות עם חברת החשמל וההסתדרות על רפורמה במשק החשמל, במאי 2018. במסגרת הרפורמה תמכור חברת החשמל תחנות כח ותוגבר התחרות במקטע הייצור, תופרד חברת ניהול המערכת מחברת החשמל, ויפרשו כ-4,000 עובדים.[41] עלות הרפורמה לפי ההערכות היא כ-7 מיליארד שקלים לאורך שנות הרפורמה, והיא תמומן מאי הורדת תעריף החשמל לציבור.

ביוני 2018 חתם על הסכם לרפורמה יחד עם שר התחבורה ישראל כץ בחברת אגד, שבו יועברו לחברה כמיליארד שקלים בשנה למשך 10 שנים. במסגרת הרפורמה עד 2030 כל קווי התחבורה הציבורית של אגד יועמדו למכרז, 3,100 מהחברים והעובדים הוותיקים באגד יפרשו לגמלאות, אגד תהפוך מקואופרטיב לחברה בע"מ, וייכנס אליה משקיע אסטרטגי שיחזיק 50%.[42][43]

במסגרת תפקידו נתן אישור להפרטת הדואר, תהליך אשר החל כבר מספר שנים לפני כן, במסגרתו ייכנס משקיע פרטי לחברת דואר ישראל.[44]

הסכם שנחתם באוקטובר 2018 עם הרפתנים הישראלים, ובמסגרתו נקבע שיועברו אליהם 450 מיליון שקלים לאורך שנות הרפורמה, לעומת 400 מיליון שקלים שהיו בהסכם הקודם עם הרפתנים. במסגרת ההסכם, עד שנת 2027 יופחתו המכסים על חלב. עם זאת, ההסכם שומר על התכנון המרכזי של משק החלב בישראל.[45]

באוקטובר 2018 אישר משה כחלון תוספת תקציבית רטרואקטיבית לשוטרי משטרת ישראל בגובה 20 מיליארד שקל לאורך השנים. דבר אשר הביא לקיצוץ רוחבי בתקציב הממשלה מיד לאחר מכן לטובת מימון הרפורמה.[46] ההסכם גרר ביקורת רבה עקב ההוצאה התקציבית הגדולה, החריגה בגודלה ביחס לרפורמות והסכמים אחרים.

תחרות במערכת הבנקאית

אחד מנושאי הדגל של מפלגת כולנו לפני הבחירות לכנסת היה קידום התחרות במערכת הבנקאית, וזאת על ידי הקמת ועדת שטרום וקידום החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל.

המלצות ועדת שטרום עברו כחוק בכנסת, ובתוכן הדרישה להפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי כארד מבנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה. חברות כרטיסי האשראי כאל נותרה במסגרת החוק תחת בנק דיסקונט.

בנוסף דרש החוק מהבנקים למכור את אחזקותיהם בחברת שב"א, כך שכל אחד לא יוכל להחזיק יותר מ-10%.

בנוסף, במסגרת חוק ההסדרים לתקציב 2019 קידם את הקמת מערכת "עקוב אחרי" בבנקאות, אשר עתידה לאפשר מעבר חשבון בנק במהירות ולהגביר עוד יותר את התחרות בתחום הבנקאי.

תפקידים נוספים בתקופת כהונתו באוצר

כחלון הפסיק ב־27 בינואר 2016 את חברותו בכנסת העשרים, במסגרת סעיף 42ג לחוק יסוד: הכנסת ("החוק הנורווגי הקטן") ובמקומו נכנס לכנסת אכרם חסון. כתוצאה מהתפטרויות שרים, כיהן לתקופות קצרות כממלא מקום שר במשרדי איכות הסביבה (יוני-אוגוסט 2016) והשיכון (ינואר 2019). בין אוגוסט 2017 לינואר 2018 כיהן גם כשר הכלכלה והתעשייה.

בחירות 2019

בבחירות לכנסת ה-21, שנערכו באפריל 2019, ירדה מפלגת "כולנו" לארבעה מנדטים בלבד. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 חזר כחלון ל"ליכוד",[47] והוצב במקום החמישי ברשימתה לכנסת.

חיים אישיים

מתגורר בשכונת אחוזה בחיפה, נשוי ואב לשלושה ילדים.

אחיו הבכור, קובי כחלון, קבלן לעבודות חשמל ואיש עסקים, שימש כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם רשימתו של ראש העיר ניר ברקת בשנים 2008–2015. קובי כחלון מקורב מאד למשה, ומילא תפקיד מרכזי בהקמת מפלגת כולנו, במסע הבחירות שלה ובמשא-ומתן להרכבת הממשלה.[48] בסוף 2018 העביר קובי כחלון, שלא נשא בתפקיד רשמי כלשהו, הנחיות לבכירי משרד השיכון, בפרק הזמן שבין התפטרות השר והמנכ"ל למינויה של שרה חדשה.[49]

לקריאה נוספת

  • שי חורב, משה כחלון, בלקסיקון החיפאים אישים ודמויות בחיפה, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 202, 2018.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לי-אור אברבך, כחלון הזדמנויות: ראיון עם שר התקשורת משה כחלון, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2009
  2. ^ לירון שמם, ‏משה כחלון, תעודת סטודנט כבר הוצאת?, באתר ‏mako‏‏, ‏5 בנובמבר 2012‏
  3. ^ מגזין ממון, ידיעות אחרונות, 28 במאי 2009
  4. ^ Emblem of Israel.svg חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 12), התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  5. ^ Emblem of Israel.svg חוק דם טבורי, התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  6. ^ Emblem of Israel.svg חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 74), התשס"ו–2005 , במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  7. ^ Emblem of Israel.svg חוק משק החשמל (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  8. ^ Emblem of Israel.svg חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב, התשס"ז–2007, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת.
  9. ^ הודעת משרד התקשורת, משרד התקשורת פועל לכניסתם של מפעילים סלולרים נוספים, באתר משרד התקשורת, 6 בינואר 2009
  10. ^ אמיתי זיו, אריאל אטיאס מציג: האתגרים של משה כחלון, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2009
  11. ^ הודעת משרד התקשורת, דמי הקישוריות הסלולרית יירדו בצורה משמעותית, באתר משרד התקשורת 31 בדצמבר 2010
  12. ^ הודעת משרד התקשורת, הרפורמה בענף התקשורת יוצאת לדרך, באתר משרד התקשורת, 29 בדצמבר 2010
  13. ^ יאיר אלטמן ואטילה שומפלבי, נתניהו על הקוטג': "תהיו כחלונים ותמצאו פתרון", באתר ynet, 19 ביוני 2011
  14. ^ לפי קטעים מוקלטים שהוצגו בדף הפייסבוק של הליכוד
  15. ^ משה כחלון, איתן ששינסקי ומירב ארלוזורוב נבחרו לאבירי איכות השלטון, באתר TheMarker
  16. ^ אטילה שומפלבי, פצצה פוליטית: משה כחלון לא יתמודד בפריימריז, באתר ynet, 14 באוקטובר 2012
    אטילה שומפלבי ומורן אזולאי, משה כחלון: עוזב את הכנסת, לא את הליכוד, באתר ynet, 15 באוקטובר 2012
  17. ^ פנחס וולף‏, מחטף בחירות? כחלון ימונה ליו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 20 בינואר 2013
  18. ^ ההסכם הקואליציוני עם יש עתיד - המסמך המלא, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2013
  19. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, נתניהו חזר בו, כחלון לא ימונה ליו"ר המנהל, באתר ynet, 4 ביוני 2013
  20. ^ שרון שפורר, נתי טוקר, כמה מרוויח כחלון במכון המחקר בנתניה, ומיהו הרכש החדש שלו מערוץ 2, באתר TheMarker‏, 15 בדצמבר 2014
    רשימת פרסומי המכון; "הרשימה של כחלון", הפלוג, 4 ביולי 2014
  21. ^ אמירה לם, כחלון חוזר: "הליכוד קיפל את הדגל החברתי", באתר ynet, 8 באפריל 2014
  22. ^ איתי בלומנטל, כחלון: אקים מפלגה שתטפל ביוקר המחיה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2014
  23. ^ גיא עזרא, ‏רשמית: כחלון עזב את הליכוד, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2014
  24. ^ מורן אזולאי, הלוגו של "כולנו" וכחלון: שחור במרכז, באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
    הודעה על הגשת בקשה לרישום מפלגה בפנקס המפלגות, י"פ 6941 מ-14 בדצמבר 2014
  25. ^ סעיף 37 להסכם
  26. ^ סעיף 34 להסכם
  27. ^ אורי תובל, כחלון משנה כיוון: לא אעסוק בנושא הגז בגלל חברותי עם קובי מימון, באתר כלכליסט, 26 במאי 2015
  28. ^ עמרי מילמן, נתניהו וכחלון הודיעו רשמית: נאמץ את מתווה הפשרה - תוקם חברת חדשות נפרדת לתאגיד, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2017;
    יוסי ורטרהתקף השיגעון של נתניהו: מי שצפה בו השבוע מהצד יצא מבועת, באתר הארץ, 31 במרץ 2017
  29. ^ מזכירות הממשלה, העברת סמכויות שר האוצר הנוגעות לטיפול במשק הגז הטבעי ובתחום התקשורת, משרד ראש הממשלה
  30. ^ יהודה שרוני, ‏בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים, כחלון מחליט שלא להחליט, באתר מעריב השבוע, 9 במאי 2017
    יועמ"ש ועדת הכספים: כחלון פועל בניגוד לחוק בעניין גיל הפרישה לנשים, באתר כלכליסט, 7 במאי 2017
  31. ^ משרד האוצר, הוועדה לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר, משרד האוצר, ‏19/06/2017
  32. ^ חגי עמיתהדילמה של כחלון: להוריד את המע"מ - או להפחית שוב את המסים הישירים?, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2018
  33. ^ יאיר קראוס, ימין משה: יו"ר כולנו בטוח שיישאר במשרד האוצר אחרי הבחירות, מקור ראשון, 3 במרס 2019
  34. ^ עמרי מילמן, הצלחה לכחלון: הכנסת אישרה את הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים, באתר כלכליסט, 10 במאי 2017
  35. ^ עמית תומר, התוכנית לביטול המכסים תימשך, אף שמחירי המוצרים לא ירדו כמצופה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 בדצמבר 2018
  36. ^ בג"ץ 10042/16 קווטינסקי צחי ואחרים נ' כנסת ישראל ואחרים, ניתן ב-6 באוגוסט 2017
  37. ^ עמירם ברקת, ‏אם זה היה תלוי בכחלון, הגירעון כבר היה 4%, באתר גלובס, 8 במרץ 2019
  38. ^ עמירם ברקת, ‏מורה נבוכים לגירעון: מה הבעיה והאם צריך לדאוג?, באתר גלובס, 24 ביוני 2019
  39. ^ אורי פסובסקי, עמירם ברקת, ‏הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בפעם ה-15: לאן הולכים מכאן?, באתר גלובס, 24 ביוני 2019
  40. ^ ynet, הכנסת אישרה סופית את שינוי מבנה הבורסה, באתר ynet, 20 במרץ 2017
  41. ^ "צפו: לאחר דיונים ארוכים: הרפורמה ההיסטורית בחשמל יוצאת לדרך". דבר ראשון (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2018.
  42. ^ "הממשלה מחלצת את אגד - תמורת פרישה של 3,100 עובדים והכנסת תחרות". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2018.
  43. ^ אגד קיבלה מתנה של 10 מיליארד ש', ואת אף אחד זה לא מעניין, גלובס, ‏2018-06-15 (בעברית)
  44. ^ משרד האוצר, ועדים שרים להפרטה בראשות שר האוצר כחלון אישרה פה אחד: הפרטת דואר ישראל יוצאת לדרך
  45. ^ קריסטל, מירב (26 באוקטובר 2018). "הרפתנים אישרו את ההסכם לאסדרת ענף החלב - השוק ייפתח לייבוא בהדרגה". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2018.
  46. ^ "רפיסות וחוסר אחריות הגובלת ברשלנות: כך חילק כחלון צ'ק של 20 מיליארד שקל לשוטרים". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2018.
  47. ^ מורן אזולאי, הסוף של מפלגת כולנו: כחלון התפקד לליכוד, באתר ynet, 31 ביולי 2019
  48. ^ אורי תובל, האיש שילחש באוזנו של שר האוצר הבא, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2015
  49. ^ נופר משה, אחיו של משה כחלון העביר הנחיות לבכירים במשרד השיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2019
1960

שנת 1960 היא השנה ה-60 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1960 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

19 בנובמבר

19 בנובמבר הוא היום ה-323 בשנה, (324 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני . עד לסיום השנה, נשארו עוד 42 ימים.

23 במאי

23 במאי הוא היום ה-143 בשנה (144 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 222 ימים.

אלי כהן (פוליטיקאי, 1972)

אלי (אליהו) כהן (נולד ב-3 באוקטובר 1972, כ"ה בתשרי ה'תשל"ג) הוא שר הכלכלה והתעשייה, חבר הקבינט הביטחוני-מדיני וחבר הכנסת מטעם מפלגת "הליכוד". בעבר היה גם ח"כ מטעם מפלגת כולנו ושימש כיושב ראש ועדת הרפורמות. הוא רואה חשבון במקצועו, וכיהן בתפקידים בכירים במגזר העסקי.

הבחירות לכנסת העשרים

הבחירות לכנסת העשרים נערכו ביום שלישי, 17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), והביאו לכינונה של הכנסת העשרים.

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-י"ח בחשוון ה'תשע"ח (7 בנובמבר 2017), אך הן הוקדמו בכשנתיים ושמונה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה ב-8 בדצמבר 2014.אחוז ההצבעה הסופי עמד על 72.33%, עלייה של 4.6% לעומת הבחירות לכנסת התשע עשרה והגבוה ביותר מאז הבחירות לכנסת החמש עשרה. אחוז ההצבעה הגבוה יחסית, יחד עם אחוז החסימה הגבוה ביותר בתולדות הבחירות לכנסת - 3.25% מכלל הקולות הכשרים, גרמו לכך שנדרשו כמעט 137,000 קולות למפלגה להיכנס לכנסת, מספר חסר תקדים.בבחירות הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים, והמחנה הציוני הייתה לסיעה השנייה בגודלה עם 24 מנדטים. הרשימה המשותפת, שאיחדה את המפלגות הערביות העיקריות (חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד), גרמה להגדלת כוחן המאוחד ל-13 מנדטים, והפכה לסיעה השלישית בגודלה. המפלגה החדשה בראשות משה כחלון, מפלגת כולנו, השיגה 10 מנדטים. המפלגות יש עתיד וישראל ביתנו ירדו לכחצי מגודלן בכנסת הקודמת, 11 מנדטים לעומת 19 ו-6 מנדטים לעומת 13, בהתאמה. הבית היהודי וש"ס איבדו 4 מנדטים כל אחת.

הכנסת העשרים

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015 (כ"ו באדר ה'תשע"ה), הושבעה ב-31 במרץ (י"א בניסן) באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 היה חבר הכנסת יולי אדלשטיין. ראש האופוזיציה הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (שהחליפה את ציפי לבני עם התפלגות סיעת המחנה הציוני, כשהיא בתורה החליפה את יצחק הרצוג שנבחר לכהונת יו"ר הסוכנות היהודית), יו"ר הקואליציה היה חבר הכנסת דודי אמסלם (לפניו כיהנו בתפקיד צחי הנגבי ודוד ביטן).

ב-24 בדצמבר 2018 הוחלט בישיבת ראשי סיעות הקואליציה על הגשת הצעת חוק לפיזור הכנסת ולהקדמת הבחירות לכנסת העשרים ואחת ל-9 באפריל 2019, וכעבור יומיים אישרה הכנסת החלטה זו. הכנסת העשרים סיימה את כהונתה ב-30 באפריל 2019, עם התכנסות הכנסת העשרים ואחת. בסך הכול כהונת הכנסת נמשכה ארבע שנים ו-30 ימים.

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019). ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט לנסות להקים ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד ולמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה. אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה, וקביעת מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים. בשל כך ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים המשיכה לכהן לאורך כל הכנסת העשרים ואחת.

בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ולכן לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.

כהונת הכנסת העשרים ואחת נמשכה חמישה חודשים בלבד – הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שֶעד ההצבעה על פיזורה חוקקה חוק אחד בלבד – החוק על עצם פיזורה.

חיים קליין

חיים קליין (נולד ב-30 ביוני 1949) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל. שימש מנכ"ל המשרד לביטחון פנים וכיום דירקטור ויועץ ביטחוני.

קליין נולד בחיפה וגדל בקרית אתא, היה חבר תנועת הנוער השומר הצעיר, שירת בצה"ל בנח"ל בגרעין אל הר להראל, והשתחרר בשנת 1975 בדרגת סרן. לאחר מכן התגייס למשטרה ומילא שורת תפקידים בכירים: מפקד היחידה המרכזית במרחב מרכז, מפקד תחנת רחובות, קצין חקירות מרחב שפלה, ראש ענף חקירות מחוז מרכז, סגן מפקד מרחב השרון, סגן מפקד מרחב השפלה, מפקד מרחב השפלה, סגן ראש המשמר האזרחי, ראש המשמר האזרחי (1996–1998) וראש אגף מודיעין. בשנת 2002 שוחרר במטרה להתמנות למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, בראשו עמד כשנתיים.

בסיום תפקידיו במערכת הביטחון עבר לשמש מנכ"ל החברה לפיתוח של עיריית פתח תקווה. בשנת 2006 מונה לחבר במועצת הנפט ובשנת 2007 לדירקטור בחברת "מנופים פיננסים". עד 2009 שימש יועץ ביטחון לחברה מקבוצת איי די בי. שר התקשורת משה כחלון הציג מועמדותו ליו"ר חברת דואר ישראל, גם בה משמש קליין דירקטור.בוגר קורס פיקוד ומטה במכללה לביטחון לאומי, בוגר החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובעל תואר שני במדע המדינה וביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה.

נשוי ואב לשניים. כלתו, טופז אבן-חן קליין (בתו של ניצב בדימוס זאב אבן-חן), נספתה בשריפה בכרמל.

יפעת שאשא-ביטון

יפעת שאשא-ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973), היא שרת הבינוי והשיכון, יושבת ראש מפלגת כולנו וחברת הכנסת מטעמה, בסיעת הליכוד. בנוסף היא דוקטור לחינוך. כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת ה-20. כיהנה כסגנית ראש העיר קריית שמונה, ושימשה סגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין.

כ"ט בחשוון

כ"ט בחשוון הוא היום העשרים ותשעה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ט בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

כולנו

כולנו בראשות משה כחלון (בקיצור: "כולנו") היא מפלגת מרכז-ימין כלכלית חברתית שהוקמה על ידי משה כחלון והתמודדה בבחירות לכנסת העשרים ובבחירות לכנסת העשרים ואחת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים חתמה המפלגה על הסכם לריצה משותפת עם הליכוד, במסגרתו שוריינו שלושה מקומות לחברי המפלגה ברשימת הליכוד. בהמשך התפקדו כחלון ואלי כהן לליכוד, והמפלגה בראשות יפעת שאשא ביטון הגישה רשימה משותפת עם הליכוד.

כולנו חברים נ נח

כולנו חברים נ נח היא מפלגה ישראלית שהתמודדה בבחירות לכנסת ה-19, בבחירות לכנסת ה-20 ובבחירות לכנסת ה-21. בשלוש המערכות קיבלה בין 2,000 ל-2,500 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.

הרשימה הורכבה מחסידי ברסלב מזרם הננחים.

מוגבלות שכלית התפתחותית

מוגבלות שכלית התפתחותית (בעבר נקראה פיגור שכלי, אוליגופרניה) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שבה התפקוד האינטלקטואלי נמוך בהשוואה לאדם הממוצע. אנשים עם מוגבלות זו סובלים מאיחור משמעותי או קושי משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת ומיומנויות הדרושות לפעולות היומיום.

מתחילת שנות האלפיים נטו אנשי המקצוע להחליף את המושג המקובל בציבור "פיגור", שאינו תקין פוליטית, במונחים "לקות אינטלקטואלית" או "לקות שכלית", שכולל גם את מי שיכולתו האינטלקטואלית נמוכה כתוצאה מאובדן ולא בהכרח מבעיה התפתחותית, או בהגדרות מעורפלות מתחום התקינות הפוליטית. ב-17 ביוני 2012 קיבל שר הרווחה והשירותים החברתיים, משה כחלון, את המלצת הצוות לבדיקת שם חלופי למונח "פיגור שכלי", להחליף באופן רשמי את המונח "פיגור שכלי" במונח "מוגבלות שכלית התפתחותית" (ראשי תיבות: מש"ה). ב-3 בינואר 2017 אישרה מליאת הכנסת פה אחד בקריאה שנייה ובקריאה שלישית הצעת חוק להחליף את המונח "מפגר" ו"פיגור" על הטיותיהם השונות, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו"מוגבלות שכלית התפתחותית".

ממשלת ישראל השלושים וארבע

ממשלת ישראל השלושים וארבע היא ממשלת ישראל המכהנת, בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה ב-14 במאי 2015, וזכתה לאמון הכנסת העשרים, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015, בהן זכתה רשימת הליכוד ב-30 מנדטים.

בממשלה כיהנו, בשיא גודלה, מלבד ראש הממשלה, 21 שרים, כאשר שש הסיעות שהרכיבו את הקואליציה הן: הליכוד, כולנו, הבית היהודי (שלאחר מכן התפלגה לימין החדש ושינתה את שמה לאיחוד מפלגות הימין, ימינה ולבית היהודי - האיחוד הלאומי), ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.

במהלך כהונתה בתקופת הכנסת העשרים כיהנו בתפקיד יושב ראש הקואליציה: צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם; ובתפקיד ראש האופוזיציה: יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.

ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל (קודם החזיקה בשיא ממשלת ישראל החמש עשרה). זאת עקב פיזור הכנסת ה-21 בטרם הביעה את אמונה בממשלה חדשה, והמשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר עד לאחר השבעת הכנסת העשרים ושתיים לאחר שנערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

ממשלת ישראל השלושים ושתיים

ממשלת ישראל השלושים ושתיים, המכונה גם "ממשלת נתניהו השנייה" הייתה הממשלה של מדינת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-18 והושבעה ב-31 במרץ 2009. הממשלה כיהנה עד 18 במרץ 2013, לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה. זו הממשלה השלישית - מאז קום המדינה, והראשונה - במשך שלושים השנים הקודמות לסיום כהונתה, אשר כיהנה לפחות ארבע שנים עבריות רצופות (למעשה מיום ו' בניסן ה'תשס"ט עד יום ז' בניסן ה'תשע"ג ועד בכלל).

במקור, הבחירות היו אמורות להיערך ב-22 באוקטובר 2013 (י"ח בחשוון תשע"ד), אך הן הוקדמו בתשעה חודשים בעקבות חקיקת חוק התפזרות הכנסת השמונה עשרה אותו יזמה הממשלה.

משרד האוצר

משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים.

משרד התקשורת

משרד התקשורת הוא משרד ממשלתי בישראל, אשר אחראי על כלל תחומי התקשורת במדינה, בכללם טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, טלפון, סלולרי, דואר ועוד.

במהלך שנות קיומו עבר המשרד שינוי מהותי: מספק בלעדי של שירותי תקשורת (בעיקר דואר וטלפון), לכעין רשות פיקוח המפקחת על ספקי שירותים אלה, הפועלים במגזר העסקי.

בתחומי אחריותו של המשרד: קביעת מדיניות התקשורת, פיתוח תשתית התקשורת, רישוי ופיקוח על ספקים של שירותי תקשורת, פיקוח על רשות הדואר, מדיניות בקרה וקביעת תעריפים לשירותי התקשורת השונים, ניהול משק התדרים, בקרה ופיקוח על שירותי הטלוויזיה בכבלים, אישור השימוש במכשירי קצה של מערכת בזק.

אתר האינטרנט של המשרד מצהיר כי:

"מדיניות המשרד בתחום הטלקומוניקציה והמדיה (שידורים לציבור) היא מדיניות של שוק פתוח לתחרות והפרטה - הנובעת מהשקפה לפיה הפתיחה לתחרות מביאה לצמיחה, הגדלת השקעות זרות בארץ, הגדלת מקומות תעסוקה, ירידת מחירים, והגדלת היצע ורמת השירותים לציבור".

רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות הממשלתיות היא יחידה במשרד האוצר והיא פועלת כגוף רגולטורי מטעם מדינת ישראל, בחברות הממשלתיות השונות.

הרשות, השוכנת בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים, אמונה נכון לשנת 2016 על 62 חברות, עסקיות ולא עסקיות. חברות ממשלתיות, בנות ממשלתיות וחברות בשליטה מעורבת של הממשלה וגופים אחרים. בין החברות נכללות חברות גדולות כמו חברת החשמל, נמל אשדוד ונמל חיפה, התעשייה הצבאית, התעשייה האווירית, מקורות ועוד. מספטמבר 2013 מכהן אורי יוגב כמנהל רשות החברות הממשלתיות. באוקטובר 2017 החליט שר האוצר משה כחלון למנות את עורך הדין יעקב קוינט למנהל הבא של רשות החברות.

תאגיד השידור הישראלי

תאגיד השידור הישראלי (בערבית ידוע כ: هيئة البث الاسرائيلي, בתרגום חופשי: תאגיד השידור הישראלי; באנגלית ידוע כ: Israeli Public Broadcasting Corporation, בתרגום חופשי: תאגיד השידור הציבורי הישראלי), תחת המותג "כאן" בעברית ובאנגלית (בתעתיק לאנגלית "Kan") ו"מַכַּאן" בערבית ("مكان", תרגום מילולי: מקום), הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק הורה על סגירתה. התאגיד החל לשדר, בטלוויזיה וברדיו, ב-15 במאי 2017. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ ויושב ראש הדירקטוריון הוא גיל עומר.

תאגיד השידור מפעיל 3 ערוצי טלוויזיה, 8 תחנות רדיו של קול ישראל, ותכנים בדיגיטל כגון פודקאסטים ("חיות כיס", "המדריך לדמוקרטיה", ועוד), סדרות רשת ותכני וידאו. התאגיד מפיץ את הפקותיו בפלטפורמות השונות בטלוויזיה, ברדיו, באתר האינטרנט "כאן", ברשתות החברתיות פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי, אינסטגרם ובאפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות, לרכב ולנייד. כמו כן, בדומה לרשות השידור, מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל תחת השם "כאן מוקד התנועה".

בעת תחילת פעילותו טרם סגירת רשות השידור באמצעות רשתות חברתיות, מיתג עצמו כ"כאן בהקמה" ובמהלך שנת השידור הראשונה שלו לאחר סגירתה מיתג עצמו כ"כאן בהרצה".

בתאגיד הסבירו את הבחירה בשם "כאן" כמותג המייצג את התאגיד: "'כאן' מבטא את ההכרה שהשידור הציבורי הוא חלק מהחברה הישראלית, שייך לחברה הישראלית והוא כלי הביטוי לכל המתרחש כאן". את הלוגו יצר סטודיו "פירמה".במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות"). בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ עיכב את כניסת החוק לתוקף.

בשונה מחלוקת השעות שהתקיימה בערוץ הראשון של רשות השידור, ערוץ "כאן 11" לא חלק שעות שידור עם הטלוויזיה החינוכית בימיו הראשונים, אלא שידר את תוכני התאגיד לאורך כל שעות היום. לאחר הסדר שהושג עם עובדי הטלוויזיה החינוכית, החינוכית שבה לשדר בערוץ 11, אך הפעם בין השעות 12:00 – 17:00. ב-3 באוגוסט 2017 התאגיד הפסיק את שידורי החינוכית ב"כאן 11", על אף ההסדר שהושג, זאת אחרי שעובדי החינוכית העלו שקופית מחאה במהלך השידורים.

ב-2 בנובמבר 2017 ביצע תאגיד השידור הישראלי את השידור הראשון שלו ברזולוציית 4K לקראת שידורי מונדיאל 2018.

ב-15 באוגוסט 2018 השיק התאגיד ערוץ חדש לילדים בשם "כאן חינוכית" שמחליף את חינוכית 23, לאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית, בהתאם להחלטה על הקמת גוף שידור ציבורי מאוחד. בעקבות זאת, הוחלט על קליטת חלק מן העובדים מהחינוכית בארגון, בדומה לקליטת עובדים מרשות השידור, אך כיוון שהגוף החדש נועד להתנהל ארגונית כגוף יותר יעיל ולהשתמש בעיקר בגופי הפקה חיצוניים להפקות עבור ערוץ "כאן חינוכית" בשונה מה"חינוכית" שהפיקה את מרבית תכניה בעצמה, הוגבלה מכסת העובדים למתכונת הרבה יותר קפדנית ומצומצמת.

ב-2019 התאגיד הפיק את אירוויזיון 2019 שנערך בישראל.

ב-29 במאי 2019 התאגיד הצהיר על כוונתו לפרוש מהוועדה הישראלית למדרוג בסוף 2019, עקב חוסר הסכמה על שינויים בשיטת המדרוג עבור תוכני הגופים המשדרים באינטרנט.

חברי ממשלת ישראל המכהנים ישראל
ראש הממשלה, שר התפוצות, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנימין נתניהו

שר הביטחון נפתלי בנטשר האוצר משה כחלוןשר החוץ והשר לענייני מודיעין ישראל כ"ץהשר לביטחון הפנים, השר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה גלעד ארדןשר המשפטים אמיר אוחנהשר האנרגיה יובל שטייניץשר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריה דרעישר התחבורה והבטיחות בדרכים בצלאל סמוטריץ'שר החינוך רפי פרץשר העלייה והקליטה יואב גלנטהשר להגנת הסביבה ושר ירושלים ומורשת זאב אלקיןהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאלשר התיירות יריב לויןהשר לשירותי דת יצחק וקניןשרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטוןשרת התרבות והספורט מירי רגבשר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניסהשר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבישר הכלכלה והתעשייה אלי כהןשר התקשורת דודי אמסלם

Emblem of Israel
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןכחלוןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץאלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקדבנטכהנא

הערות
שרי האוצר בממשלות ישראל
אליעזר קפלןלוי אשכולפנחס ספירזאב שרףיהושע רבינוביץשמחה ארליךיגאל הורביץיורם ארידוריגאל כהן-אורגדיצחק מודעימשה נסיםשמעון פרסיצחק שמיראברהם בייגה שוחטדן מרידורבנימין נתניהויעקב נאמןמאיר שטריתסילבן שלוםאהוד אולמרטאברהם הירשזוןרוני בר-אוןיובל שטייניץיאיר לפיד • משה כחלון סמל מדינת ישראל
שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדואר מרדכי נורוקיוסף בורגישראל ברזיליבנימין מינץאליהו ששוןישראל ישעיהו-שרעביאלימלך-שמעון רימלט סמל מדינת ישראל
שרי התקשורת שמעון פרסאהרן אוזןיצחק רביןמנחם בגיןמאיר עמיתיצחק מודעייורם ארידורמרדכי צפוריאמנון רובינשטייןגד יעקבירפאל פנחסימשה שחלשולמית אלונילימור לבנתבנימין בן אליעזרראובן ריבליןאריאל שרוןאהוד אולמרטדליה איציקאברהם הירשזוןאריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדןבנימין נתניהוצחי הנגביאיוב קראדודי אמסלם
שרי הסעד, העבודה והרווחה בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977): יצחק מאיר לויןחיים משה שפיראפרץ נפתלייוסף בורגמיכאל חזניויקטור שם-טוביצחק רביןזבולון המרמשה ברעם סמל מדינת ישראל
שרי העבודה והרווחה (1977–2003): מרדכי בנטובגולדה מאירמרדכי נמירגיורא יוספטליגאל אלוןיוסף אלמוגימשה ברעםמנחם בגיןישראל כץאהרן אבוחציראאהרן אוזןמשה קצביצחק שמיררוני מילואאורה נמיראלי ישירענן כהןשלמה בניזריאריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007): זבולון אורלבאהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך): יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהןבנימין נתניהוחיים כץ
שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר
(1948–2003):
פרץ ברנשטייןאליעזר קפלןיעקב גרידב יוסףפרץ נפתליפנחס ספירחיים יוסף צדוקזאב שרףיוסף ספירחיים בר-לביגאל הורביץגדעון פתאריאל שרוןמשה נסיםמיכה חרישנתן שרנסקירן כהןאהוד ברקדליה איציק סמל מדינת ישראל
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה
(2003–2013):
דני נוהאהוד אולמרטאלי ישיבנימין בן אליעזרשלום שמחון
שרי הכלכלה
(2013–2016):
נפתלי בנטאריה דרעיבנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה
(2016 ואילך):
משה כחלון • אלי כהן
יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת
מנחם בדרמרדכי בנטובבנימין אבניאלאברהם שכטרמןיגאל הורביץשמואל תמירגד יעקביאליהו שפייזרשושנה ארבלי-אלמוזלינואברהם בייגה שוחטצחי הנגביגדעון פתאלי גולדשמידטאברהם יחזקאלאמנון רובינשטייןאברהם פורזאיתן כבלאמנון כהןשלום שמחוןרוברט אילטובגלעד ארדןישראל חסון • משה כחלון • אופיר אקוניסכרמל שאמה הכהןאבישי ברוורמןאיתן כבל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.