משה גרסיאל

משה גַרסיאל (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

משה גרסיאל
משה גרסיאל
לידה 1936 (בן 83 בערך)
ענף מדעי מקרא
מדינה ישראל
תרומות עיקריות
חקר המקרא

ביוגרפיה

משה גרסיאל נולד וגדל בתל אביב. סיים את לימודיו התיכוניים במדרשיית נועם בפרדס חנה. בצה"ל שירת בנח"ל ובנח"ל המוצנח. ריכז את סניפי בני עקיבא בקריית ים, בקריית שמואל ובכפר חסידים. המשיך בשירות המילואים ביחידות שדה שונות וסיים באגף החינוך בחיל האוויר.

את לימודיו הגבוהים מהתואר הראשון ועד לפוסט דוקטורט עשה גרסיאל באוניברסיטת תל אביב: תואר ראשון במקרא וספרות עברית (1965), תואר שני במקרא (1968), נושא עבודת הגמר הוא "ראשית מלכותו של שלמה", בהדרכת בנימין אופנהיימר; ותואר שלישי (1974), נושא הדוקטורט: "המקבילות בין ספר ירמיהו ובין ספר תהילים", בהדרכת י"ש ליכט. והשתלמות פוסט דוקטורט בארכאולוגיה מקראית (1974-5).

משרתו האקדמית העיקרית הייתה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. ב-1968 מונה למדריך, ב-1974 למרצה, ב-1978 למרצה בכיר עם קביעות, ב-1984 לפרופסור חבר וב-1992 מונה לפרופסור מן המניין, ב-2006 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס, אך ממשיך ללמד בהתנדבות עד היום ומעביר סמינריונים לתלמידי תואר שני ושלישי (2016). בשנת 2007 זכה בתואר המרצה המצטיין.

נשא בתפקידי ניהול שונים באוניברסיטת בר-אילן: עמד בראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל, שימש בשתי קדנציות כראש המחלקה לתנ"ך, ריכז את ועדת ההוראה העליונה של הסנאט (שהפך לימים לתפקיד של סגן הרקטור), וכיהן כדקאן הפקולטה למדעי היהדות (2001-1997). גרסיאל הוביל את הקמתן ובנייתן של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן.

כן ריכז גרסיאל צוות סיורי-שדה המשותף למרצי אוניברסיטת בר-אילן ולקצינים בכירים בצה"ל בנושאי מקרא וארכאולוגיה (1984-1971). לימד במסגרת המרכז ללימודי יסוד ביהדות משתלמים מצה"ל ומשירותי הביטחון; והוא מרבה להופיע בהרצאות לפני קהלים שונים מחוץ לאקדמיה.

השתתף בחפירות הארכאולוגיות בתל אפק (אנטיפטריס) (1975). יזם, אירגן, ריכז והדריך את התלמידים במשך שלוש עונות בחפירות עזבת צרטה, המזוהה עם אבן העזר המקראית (פרויקט המשותף למחלקה ללימודי ארץ-ישראל בבר-אילן ולחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת ת"א, 1977-1976) שם נחשפה הכתובת העברית מן הקדומות ביותר בארץ ישראל, החרוטה על שבר חרס ומתוארכת לסוף תקופת השופטים או לראשית המלוכה בישראל.

בשנות השבתון שימש גרסיאל פרופסור אורח בקולג' העברי התאולוגי בסקוקי אילינוי, באוניברסיטת ויסקונסין במילווקי, ארצות הברית; ובקולג' ללימודי יהדות, המסונף לאוניברסיטת לונדון באנגליה. בתקופות הקיץ הירבו משה גרסיאל ורעייתו בת-שבע לשמש כחוקרים אורחים באוניברסיטאות בארצות הברית כגון אוניברסיטת קורנל, מדינת ניו-יורק; דארטמות' קולג', ניו המפשיר; אוניברסיטת וושינגטון, סיאטל. כן העניק הרצאות אורח לסגל ולתלמידי המחקר באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל (כגון: אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת ויסקונסין במילווקי ובמדיסון, אוניברסיטת אינדיאנה, אוניברסיטת אמורי וקולג' יוניברסיטי אוף לונדון).

כמו כן לימד באופן חלקי בתקופות שונות במסגרות התואר השני באוניברסיטאות תל אביב וחיפה, והמכללה האקדמית לחינוך בגבעת וושינגטון. נוסף על אלה לימד במכללות לווינסקי, ואשקלון ובבית הספר הגבוה להשתלמות מורים בתל אביב, שהוא שלוחת האוניברסיטה העברית.

גרסיאל משמש כחבר המערכת האקדמית של כתב העת "בית מקרא" ו"ארשת – כתב עת אלקטרוני בינלאומי למדעי היהדות". כיהן בעבר כחבר המערכת האקדמית של האנציקלופדיה "עולם התנ"ך" וכתב העת "בקורת ופרשנות".

פרסם חמישה ספרי מחקר. השתתף כעורך ומחבר של שישה ספרים בסדרה "עולם התנ"ך", כתב קורס בן 12 יחידות לימוד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. ופרסם עשרות מאמרים בבמות שונות בארץ ובחו"ל.

משה גרסיאל נשוי לד"ר בת שבע גרסיאל, מרצה לקוראן ולראשית האסלאם במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, הם מתגוררים בפתח תקווה ולהם שלושה ילדים. בנם הבכור הוא העיתונאי עדי גרסיאל.

מחקריו

משה גרסיאל עוסק במחקריו בשישה תחומים עיקריים: 1. חקר השמות במקרא ומשמעותם הספרותית; 2. הסיפור המקראי: אמנות ומסר; 3. היבטים ספרותיים ואידיאיים בשירה ובנבואה; 4. היסטוריה והיסטוריוגרפיה של המלוכה בישראל; 5. פרשנות המקרא; 6. המקרא לאור הארכאולוגיה, הריאליה והגאוגרפיה.

ספריו

מלכות דוד: מחקרים בהיסטוריה ועיונים בהיסטוריוגרפיה

הספר עוסק בנושאים שונים מימי מלכותו של דוד לאור המקראות והמימצאים הארכאולוגיים. הוא דן בדרכו של ספר שמואל בהצגת האירועים, בעיצוב הספרותי, האמנותי, האידיאי, הסוציולוגי והתאולוגי של פרשיות התקופה, בניתוח מלחמות דוד, מבנה צבאו ואופן לחימתו.

ספר שמואל-א': עיון ספרותי במערכי השוואה, באנלוגיות ובמקבילות

גרסיאל משווה סיפורים שונים על דרך האנלוגיה הספרותית. הוא קבע את הכללים למערכי השוואה הנהוגים כיום במחקר. בספרו הוא מדגים השוואות מתוחכמות אלה: השוואת תקופת שמואל לתקופת השופטים והמנהיגים שקדמו לה, השוואת דוד לשמואל השוואת עלי ובניו לשמואל והוריו. גרסיאל גילה כי בפרשיות ההתנכלויות של שאול לדוד נעשו השוואות לספר בראשית ובמיוחד לסיפורים על יעקב, עשיו ולבן, כמו כן נערכו השוואות בין דמויות מספר שמואל לדמויות מספר שופטים. גרסיאל מגיע למסקנה שספר שמואל מתנגד למלוכה ולרעיון העברת השלטון בירושה לשושלת המנהיג. הספר ראה אור בעברית ובאנגלית.

מדרשי שמות במקרא

גרסיאל בוחן מאות מדרשי שם של אישים ומקומות במקרא. הוא מיין סוגים שונים של מדרשי שם, וכן הצביע על החשיבות המיוחדת שכותבי המקרא ייחסו לשמות, תוך הקניית משמעויות מדרשיות המנוצלות בטקסט בתחכום למטרות שונות. לדעת גרסיאל מדרשי השם של חז"ל הם המשך למגמה זו הקיימת כבר בתנ"ך. הספר ראה אור בתחילה בעברית, אחר-כך יצאה מהדורה מעודכנת ומורחבת באנגלית בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

From Earth to Heaven: A Literary Study of Elijah Stories in 1 & 2 Kings

ספר בהוצאה אוניברסיטאית במרילנד. הספר עוסק בדמותו של אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בספרי מלכים א' ו-ב'. גרסיאל עוסק בצד הספרותי והאידאי וביחס בין אמנות הכתיבה למסרים האידיאיים והתאולוגיים. לדעתו של גרסיאל אליהו היה פרפקציוניסט, אדם המנסה להגיע לשלמות. אליהו הגיע להישגו הגדול כשביוזמתו אלוהים מבעיר אש מהשמיים בהר הכרמל וכתוצאה מכך עם ישראל חדל מאמונתו האלילית וחזר להאמין באלהים. אבל אחרי זמן קצר, איזבל איימה להורגו. כפרפקציוניסט, לאליהו יש דרישות גבוהות מאוד מעצמו ומהסביבה, וכשאלו אינן מתממשות במיוחד לאור איומי המלכה איזבל, הוא נמלט למדבר ושואל את נפשו למות, אולם אלוהים עוצר בעדו, אך משחררו מתפקידו. לדעת גרסיאל, דמותו המורכבת של אליהו זוכה להערצה ולביקורת גם יחד לאור ניתוח ספרותי של רובדי הטקסט.

מחקרו העכשווי

כיום עוסק גרסיאל במחקר מקיף על ספרי שמואל ומלכים בראייה מולטי-דיסציפלינרית שבמסגרתה נחקרים: הצד הספרותי, הסוציולוגי, התאולוגי, וכן ההיסטוריה של הכתיבה וההיבטים ההיסטוריים, ההיסטוריוגרפיים, גאוגרפיים וארכאולוגיים. נוסף לכך פרסם גרסיאל בשנה האחרונה מחקר העוסק בניתוח כתובת "כברת אשבעל בן בדע", שהתגלתה בחפירות בחורבת קייאפה בעמק האלה מתקופת דוד המלך. [1] [2] גרסיאל זיהה את הדמות מאחורי השם שנחרט על גבי קנקן חרס במפקד המחלקה הראשונה של יחידת הגיבורים אשר לדוד שבמשך הזמן קודם להיות מפקד המצודה והאזור לנוכח עיר הממלכה הפלשתית גת. הקנקן הכיל כנראה גרעיני תבואה מנופה ב"כברה" ונשלחה כאספקה למפקד אשבעל בן (ב) דע ולוחמיו שהגנו על האזור מפני גדודי פשיטה פלשתים.

ספרים שכתב

  • מלכות דוד: מחקרים בהיסטוריה ועיונים בהיסטוריוגרפיה, הוצאת דון והחברה לחקר המקרא (בסיוע רשות הספרים-מחקר של אוניברסיטת בר-אילן וקרן הזיכרון לתרבות יהודית), תל אביב תשל"ה, 220 עמ'.
  • ספר שמואל-א': עיון ספרותי במערכי השוואה, באנלוגיות ובמקבילות, הוצאת רביבים, רמת-גן תשמ"ג, 160 עמ'.
  • M. Garsiel, The First Book of Samuel: A Literary Study of Comparative Structures, Analogies and Parallels, (Ramat Gan, Revivim, 1985,169 pp. A second printing by Rubin Mass in cooperation with Eisenbrauns: Jerusalem & Indiana, U.S.A. 1990.) [תרגום וכמה עדכונים של המהדורה העברית הקודמת.]
  • ש' אברמסקי ומ' גרסיאל (עורכים ומחברים), ספר שמואל-א', (אנציקלופדיה) עולם התנ"ך, הוצאת רביבים, רמת-גן תשמ"ד, 240 עמ'.
  • מדרשי שמות במקרא, הוצאת רביבים, רמת-גן תשמ"ה, 202 עמ'.
  • ש' אברמסקי ומ' גרסיאל (עורכים ומחברים), ספר שמואל-ב', (אנציקלופדיה) עולם התנ"ך, הוצאת רביבים, רמת-גן תשמ"ט, 208 עמ'.
  • Biblical Names: A Literary Study of Midrashic Derivations and Puns, (Ramat Gan: Bar-Ilan University Press, 1991), 296 pp. [ספר זה הוא מהדורה מורחבת מאוד של המקור העברי, הרשום למעלה].
  • ב' עודד ומ' גרסיאל (עורכים ומחברים), מלכים-א', עולם התנ"ך, הוצאת דודזון-עתי, תל אביב תשנ"ד / 1994, 208 עמ'.
  • מ' גרסיאל ואחרים (עורכים ומחברים), ספר תהלים-ב', עולם התנ"ך, הוצאת דודזון-עתי, תל אביב 1995, 288 עמ'.
  • ג' גליל, מ' גרסיאל מ' קוכמן (עורכים ומחברים), דברי הימים-א', עולם התנ"ך, הוצאת דודזון-עתי, תל אביב 1995, 288 עמ'.
  •  M. Garsiel, From Earth to Heaven: A Literary Study of Elijah Stories in 1 & 2 Kings (Bethesda, Maryland: CDL University Press of Maryland, 2014).
  • קורס כתוב במסגרת האוניברסיטה הפתוחה בישראל. קורס אקדמי בן 12 יחידות לימוד מעודכנות, המסודרות בארבעה כרכים, בנושא: ראשית המלוכה בישראל – עיונים בספר שמואל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה בישראל, רעננה 2008.

להלן פירוט היחידות:

    • יחידה 1: "מבוא לספר שמואל".
    • יחידה 2: "שלהי תקופת השופטים – ימי עלי ושמואל".
    • יחידה 3: "ייסוד המלוכה בישראל והתבססותה (פרקים ח–יב)".
    • יחידה 4: "מלחמותיו של שאול בפלשתים ובעמלק (פרקים יג–טו)".
    • יחידה 5: "הופעתו של דוד ושירותו בחצר שאול (פרקים טז–כ)".
    • יחידה 6: "שקיעתה של ממלכת שאול (שמ"א כא – שמ"ב א)".
    • יחידה 7: "עלייתו של דוד למלוכה (שמ"א א–ה)".
    • יחידה 8: "מבנה צבאו של דוד ומהלך מלחמותיו".
    • יחידה 9: "בנייתה של ממלכת דוד וארגונה".
    • יחידה 10: "הסיפור על דוד ובת-שבע – החטא ועונשו".
    • יחידה 11: "המרידות והתסיסה בממלכה בשלהי מלכות דוד".
    • יחידה 12: "עליית שלמה למלוכה והתבססותו כמלך (מל"א א–ג)".

ספרים שערך

  • מ' בר-אשר, מ' גרסיאל, ד' דימנט, י' מאורי (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ג, ספר זיכרון למשה גושן-גוטשטיין, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשנ"ג.
  • מ' גרסיאל, ש' ורגון, ע' פריש, י' קוגל (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ה, מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תש"ס.
  • מ' גרסיאל, ר' כשר, ע' פריש וד' אלגביש (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, י', מנחות ידידות והוקרה לשמואל ורגון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשע"א.
  • מ' גרובר, מ' גרסיאל, ע' ברנר, מ' מור (עורכים), תשורה לצפרירה: מחקרים במקרא, בתולדות ישראל ובמזרח הקדום—מוגשים לצפרירה בן-ברק, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע תשע"ג.

ספר יובל לכבודו

  • ש' ורגון ואחרים (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ט', מנחות ידידות והוקרה למשה גרסיאל, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשס"ט.

מבחר מאמריו

  • "הגִבורים אשר לדוד", ישראל בן-שם ואחרים (עורכים), ספר יוסף ברסלבי: מחקרים במקרא, בלשון ובידיעת הארץ, החברה לחקר המקרא, ירושלים תש"ל, עמ' 149 – 159.
  • "הסיפור על אהוד בן גרא בספר שופטים", בית מקרא, מו (תשל"א), עמ' 285 – 292.
  • "שיבוש מעגלי הנישואים בסיפורת של ש"י עגנון", ניב המדרשיה, (תשל"א), עמ' שט"ו-שכ"ו.
  • "הסיפור על דוד ובת-שבע בספר שמואל – אופיו ומגמתו", בית מקרא, מ"ט (תשל"ב), עמ' 162 - 182.
  • “A Review of Recent Interpretations of the Story of David and Bath-sheba: II Samuel 11”, Immanuel, 2 (1973), pp. 18–20.
  • משה גרסיאל וישראל פינקלשטיין, "התנחלות בית יוסף במערב נחלתו לאור חפירות עיזבת צרטה", בר-אילן, ספר הירשברג, כרך י"ד-ט"ו (תשל"ז), עמ' 58 - 69.
  • M. Garsiel & I. Finkelstein, "The Westward Expansion of the House of Joseph in the Light of the Izbet Sarta Excavations," Tel-Aviv, 5 (1978), pp. 192–198.
  • "פרשת אהוד בן גרא (שופ' ג, יב ל)" בתוך עזרא המנחם (עורך), הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ב, תל אביב תשל"ז, עמ' 57 – 77.] מאמר זה הוא הרחבה רבה של מאמר קודם (ראה למעלה) ובו מצויה תגובה לביקורתו של חיים ראם על המאמר הקודם].) "המבנה הספרותי, התפתחות העלילה ומלאכת המספר במגילת רות", בית מקרא, ע"ה (תשל"ח), עמ' 444 – 457.
  • "המבנה הספרותי, התפתחות העלילה ומגמת המספר במגילת רות", בתוך עזרא המנחם (עורך), הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ג, תל אביב 1979, עמ' 66 – 85. [עיבוד והרחבה של המאמר הקודם].
  • "קרב מכמש (שמ"א י"ג–י"ד) – עיון היסטורי-ספרותי", בתוך מ' גושן וא' סימון (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ספר אריה טוויג ז"ל, כרך א, רמת-גן תש"ם, עמ' 15 – 50.
  • "ירידתו של המלך שלמה לגבעון וחלומו", בתוך ב"צ לוריא (עורך), ספר ד"ר ברוך בן יהודה: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל, תל אביב 1981, עמ' 191 – 217.
  • "המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל", בית מקרא, פ"ז (תשמ"א), עמ' 325 – 344.
  • "A New Commentary to the Book of Samuel," Immanuel, 16 (1983), pp. 25–31.
  • "המבנה הספרותי והמסר בסיפורי יעקב ועשו", בתוך עזרא המנחם (עורך), הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ד, תל אביב תשמ"ד / 1984, עמ' 66 – 83.
  • "סטרוקטורות אנלוגיות בסיפור המקראי: הדגמות על-פי ספרי שופטים ושמואל", בתוך ש' אטינגר, י' גילת וש' ספראי (עורכים), מלאת: מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ובתרבותו, כרך ב, תל אביב תשמ"ד, עמ' 35 – 48.
  • "דרכי תיאור מיטונימי ומיטאפורי בסיפור המקראי", בקורת ופרשנות, 23 (תשמ"ח / 1987), עמ' 5 – 40.
  • "נאומו של שמואל בדבר משפט המלך", בתוך: הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ה, הוצאת עם עובד והחברה לחקר המקרא, תל אביב תשמ"ח / 1988, עמ' 112 – 136. [נוסח מורחב מאוד ושונה מהמאמר הקודם].
  • "מדרשי שמות במחזור הסיפורים על אליהו ואחאב", בתוך ב"צ לוריא וש' אברמסקי (עורכים), ספר פרופ' חמ"י גבריהו: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל, כרך א, ירושלים תשמ"ט, עמ' 149 – 155.
  • "Wit, Words, and a Woman: 1 Samuel 25," in Y. T. Radday & A. Brenner (eds.), On Honor and the Comic in the Hebrew Bible, (BLS, 23; Sheffield, 1990), pp. 161–168.
  • "Implicit Puns Upon Names as Subtle Colophons in the Bible," in J. J. Adler (ed.), Haim M. I. Gevaryahu Memorial Volume (Jerusalem: World Jewish Center, 1990), pp. 15–22.
  • “Puns Upon Names as a Literary Device in 1 Kings 1–2,” Biblica, 72 (1991), pp. 379-386.
  • "ביאורי מקרא על רקע הארץ: נופיה, צמחייתה וחקלאותה – ספרו של י' פליקס", בית מקרא, לז (תשנ"ב), עמ' 378 – 381.
  • "קרבות דוד נגד הפלשתים בסביבות ירושלים", מחקרי חג, 4 (תשנ"ב), עמ' 15 – 23.
  • "דרשת שמות של אישים ומקומות בספר שמואל", בתוך מ' בר-אשר, מ' גרסיאל, ד' דימנט וי' מאורי (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ג, ספר זיכרון למשה גושן-גוטשטיין, רמת-גן תשנ"ג, עמ' 105–119.
  • "Homiletic Name-Derivations as a Literary Device in the Gideon Narrative: Judges VI–VIII," VT, 43 (1993), pp. 302–317.
  • "עיצובו ומשמעותו של ספר שופטים", בית מקרא, לח (תשנ"ג), עמ' 376 – 380 [ביקורת ספרה של יאירה אמית, ספר שופטים: אמנות העריכה, תשנ"ב].
  • ”The Story of David and Bathsheba: A Different Approach," CBQ, 55 (1993), pp. 244–262.
  • "תהלים ס' – רקעו ההיסטורי, פירושו, קישוריו הספרותיים ומשמעותו", בית מקרא, לט (תשנ"ד), עמ' 193 – 209.
  • "מדרשי שמות אותיות האל"ף-בי"ת ביחידות ספרותיות אקרוסטיכוניות במקרא", בית מקרא, לט (תשנ"ד), עמ' 313 – 334.
  • "Puns upon Names: Subtle Colophons in the Bible," JBQ, 23 (1995), pp. 182–187.
  • “Torn Between Prophet and Necromancer: Saul's Despair (1 Sam 28:3–25),” Beit Miqra, 41 (1996), pp. 194–172 (in the English Section).
  • "יסודות של היסטוריה וריאליה בתיאור המערכה בעמק האלה וקרב דוד וגלית (שמ"א י"ז)", בית מקרא, מא (תשנ"ו), עמ' 293 – 316.
  • "קרב מצפה (שמ"א ז) – בין היסטוריה להיסטוריוגראפיה", בתוך: י' הופמן ופ' פולק (עורכים), אור ליעקב: מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה לזכרו של יעקב שלום ליכט, הוצאת מוסד ביאליק ובית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב, ירושלים 1997, עמ' 78 – 89.
  • "ספר שמואל בהגשה פרשנית חדשה: על שמעון בר-אפרת, שמואל א ושמואל ב – עם מבוא ופרוש", בית מקרא, מב (תשנ"ז), עמ' 81 – 86.
  • "מבנהו של ספר דברי-הימים ותכניו כפולמוס סמוי עם השומרונים", בית מקרא, מב (תשנ"ז), עמ' 293 – 314.
  • "שירת מיסופוטמיה בלבוש עברי פיוטי" (ביקורת על ספרם של ש' שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, ת"א תשנ"ו), בית מקרא, מב (תשנ"ז), עמ' 194 – 196.
  • "פניה של הסטירה הפוליטית במקרא", בית מקרא, מב (תשנ"ז), עמ' 87 – 89.
  • "הסיפור על דוד ובת-שבע (שמואל ב י"א) – עיון ישן – חדש", על הפרק: עלון למורים לתנ"ך בבתי הספר הכלליים, 15 (1998), עמ' 66–88. [נוסח עברי מעודכן של המאמר האנגלי לעיל].
  • "משחקי מילים, צימודים ודרשות שם כתכסיס ריטורי-ספרותי בספר שמואל", בית מקרא, מד (תשנ"ט), עמ' 1 – 14.
  • "Word Play and Puns as a Rhetorical Device in the Book of Samuel," in S. B. Noegel (ed.), Puns and Pundits: Word Play in the Hebrew Bible and Ancient Near Eastern Literature, (Bethesda, Maryland, CDL Press, 2000), pp. 181–204.
  • "The Structure and Contents of Chronicles as a Veiled Polemic against the Samaritans," in Joshua Schwartz et al (eds.), Jerusalem and Eretz Israel, Arie Kindler Volume, (Tel Aviv: The Ingeborg Rennert Center for Jerusalem Studies at Bar-Ilan University and Eretz Israel Museum, 2000), pp. 42–60 (the English Section.)
  • “David's Warfare Against the Philistines in the Vicinity of Jerusalem (2 Sam 5,17–25; 1 Chron. 14,8–16)," in G. Galil & M. Weinfeld (eds.), Studies in Historical Geography and Biblical Historiography: Presented to Zecharia Kallai, )Sup. VT, vol. LXXXI; Leiden: Brill, 2000), pp. 150–164.
  • "תיאור מפקד דוד בדברי הימים לאור המקבילה בשמואל", בתוך מ' גרסיאל ואחרים (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ה, מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון, רמת-גן תש"ס, עמ' 137–160.
  • "המלך שאול במצוקתו – בין שמואל הנביא ובין בעלת האוב (שמ"א כח 3–25)", בתוך ר' כשר ומ' ציפור (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ו, ספר זיכרון ליהודה קומלוש, רמת-גן תשס"ג, עמ' 25–45.
  • "Revealing and Concealing as a Narrative Strategy in Solomon's Judgment (1 Kings 3:16–28)", CBQ, 64 (2002), pp. 229–247.
  • "'מים לדוד המלך' – מבצע ההבקעה של שלושת מפקדי הגיבורים וזיקתו לקרב עמק רפאים הראשון", בתוך: אייל ברוך ואברהם פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים, ח, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשס"ג, עמ' 25 – 38.
  • "The Water Retrieval Mission of David's Three Warriors and its Relationship to the Battle of the Valley of Refaim," in M. Heltzer & M. Malul (eds.), Teshurot LaAvishur: Studies in the Bible and the Ancient Near East, in Hebrew and Semitic Languages, Festschrift Presented to Prof. Yitshaq Avishur on the Occasion of his 65th Birthday) Archaeological Center Publication: Tel Aviv – Jaffa, 2004), pp.51-62.
  • "שתי אימהות זונות וילד אחד חי – שלוש חידות בסיפור משפט שלמה", בתוך הקובץ דמות האישה במקרא ובמדרש (ערכה אמירה מאיר), בית מקרא, מט (תשס"ד), עמ' 32 – 53.
  • "היסטוריה וריאליה בתיאור המערכה בעמק האלה וקרב דוד וגלית", בתוך: א' שמואלביץ (עורך), זירת קרב: קרבות הכרעה בארץ-ישראל, ספר יובל לכבוד פרופ' מרדכי גיחון ופרופ' יהודה ואלך בהגיעם לגבורות, העמותה להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת תל אביב והוצאת משרד הביטחון, תל אביב תשס"ז, עמ' 23 – 46.
  • "יחסי דוד ומיכל בת שאול", בתוך: מ' גרסיאל ואחרים (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, י', מנחות ידידות והוקרה לשמואל ורגון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשע"א, עמ' 117 – 133.
  • "מדרשי שמות של אישים ומקומות כתכסיס ספרותי בספר שופטים", בית מקרא, נ"ג (תשס"ח), עמ' 59 - 82.
  • "דוד וגיבוריו שהכו את ארבעת בני הרפא", בית מקרא, נ"ד (תשס"ט), עמ' 39 – 61.
  • "מלחמת עמק האלה וקרב דוד וגלית: בין היסטוריה להיסטוריוגרפיה אמנותית ותאולוגית", מחקרי גבעה, תשס"ח-ט, עמ' 101 – 111.
  • "המערכה בעמק האלה, קרב דוד וגלית והבאת כליו של גלית וראשו לירושלים", חידושים בחקר ירושלים, י"ד (תשס"ט), עמ' 53 – 87.
  • “The Valley of Elah Battle and the Duel of David with Goliath: Between History and Artistic Theological Historiography,” in G. Galil, M. Geller & A. Millard (eds.), Homeland and Exile: Biblical and Ancient Near Eastern Studies in Honour of Bustenay Oded (Sup.VT 130; Lieden & Boston: Brill, 2009), pp. 391-426.
  • "שלבי חיבורו של ספר שמואל וערכו כמקור היסטורי למלכות דוד שבירתה ירושלים", חידושים בחקר ירושלים, 15 (תש"ע), עמ' 45 – 87.
  • “The Book of Samuel: Its Composition, Structure and Significance as a Historiographical Source,” JHS, 10 (2010), article 5 (Internet).
  • "העימות הספרותי הסמוי בין שמואל הנביא, חניך שילה ותושב רמה, לנתן, נביא חצר המלוכה הירושלמית", חידושים בחקר ירושלים, 16 (תשע"א), עמ' 73 – 99.
  • “David’s Elite Warriors and their Exploits in the Books of Samuel and Chronicles,” JHS, vol. 11 (2011), article 5 (Internet).
  • "גלגוליו של סיפור המאבק בין אדניהו ושלמה על ירושת כס מלכות דוד בירושלים (מל"א א'-ב'): היסטוריה, פואטיקה וריטוריקה", חידושים בחקר ירושלים, 17 (תשע"ב), עמ' 107 – 136.
  • Ideological Discordance between the Prophets Nathan and Samuel as Reflecting the Divergence between the Book of Samuel's Authors, in G. Galil, A. Gilboa, A.M. Maeir & D. Kahn (eds.), The Ancient Near East in the 12th-10th Centuries BCE: Culture and History (AOAT 392; Münster: Ugarit-Verlag, 2012), pp. 175-198.
  • "נאומי שמואל ותוכחותיו לשאול המלך כמשקפים את עמדתו האנטי-מלוכנית של המחבר המאוחר של ספר שמואל", בתוך: מ' גרובר ואחרים (עורכים), תשורה לצפרירה: מחקרים במקרא, בתולדות ישראל ובמזרח הקדום—מוגשים לצפרירה בן-ברק, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע תשע"ג, עמ' 135 – 154.
  • "דיאלקטיקה אינטרטקסטואלית בבעיית הגמול: הדגמה מתהלים א וירמיהו יב; יז", בית מקרא, כרך נ"ז: (תשע"ב, חוברת ב'): ספרות החכמה במקרא ובמזרח התיכון הקדום (ערכו נילי שופק ויאיר הופמן), עמ' 9 – 27.
  • “The Battle of Michmas (1 Samuel 13-14): History, Historiography, Poetics, and Theology Combined,” in Kathleen Abraham and Joseph Fleishman (eds.), Looking at the Ancient Near East and the Bible through the Same Eyes: Minha LeAhron—A Tribute to Aaron Skaist (Bethesda, Maryland: CDL Press, 2012), pp. 25-58.
  • The Story of David, Nabal and Abigail (1 Sam 25): A Literary Study of Wordplay on Names, Analogies, and Socially Structured Opposites, in D. Bodi (ed.), Abigail, Wife of David, and Other Ancient Oriental Women (Hebrew Bible Monographs, 60; Sheffield: Sheffield Phoenix Press, 2013), pp. 66-78.].
  • “The Succession Rivalry between Adonijah and Solomon (1 Kings 1-2): The Story’s Genesis and its Historiographical, Literary and Rhetorical Values,” in Chaim Cohen, Claire Gottlieb, M. Gruber et al (eds.), Meir Lubetski Festschrift [Sheffield; 2015].
  • "מבני חזרה והשוואה ותרומתם לעיצוב הדמויות, נקודות התצפית והמסר בתיאורי החוטאים בסיפור כרם נבות ועונשם", פרשת כרם נבות (י' הופמן, עורך), בית מקרא, תשע"ה, עמ' 37 = 64.
  • “Who is ’Eshbaʿal son of Bdʿa Whose Name Incised on a Jar from Khirbet Qeiafa?”, in E. Baruch & A. Faust (eds.), New Studies on Jerusalem, 21 (Ramat-Gan: Ingeborg Rennert Center for Jerusalem Studies, Bar-Ilan University, 2015), 7*- 23* (English Section).
  • " כתובת אשבעל בן בדע שנחשפה במצודת המלך דוד בעמק האלה: פענוחה וחשיבותה להיסטוריה של התקופה", התקבל לדפוס בקובץ במעבה ההר (2016).

לקריאה נוספת

  • "משה גרסיאל – המורה והחוקר", בתוך ספר היובל, עמ' 15–18.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ " כתובת אשבעל בן בדע שנחשפה במצודת המלך דוד בעמק האלה: פענוחה וחשיבותה להיסטוריה של התקופה", התקבל לדפוס בקובץ במעבה ההר (2016).
  2. ^ דליה מזורי, "נחשף מפקד יחידת העילית של דוד המלך", מקור ראשון, 7 באוגוסט 2016
אהוד בן גרא

אֵהוּד בֶּן גֵּרָא לפי המקרא, היה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים. על פי הנאמר בשופטים, ג', ט"ו, אהוד היה משבט בנימין - "אהוד בן גרא בן הימיני", וכך גם על פי דברי הימים א', ח', ג' וכן שמואל ב', ט"ז, ה'.

אהוד היה שמאלי, שנאמר: "איש איטר יד ימינו".

אחיה בן אחיטוב

אֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב, כהן, שמו מופיע בספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג' ופסוק פסוק י"ח כמי שנשא את האפוד לפני ארון הברית במלחמתו של שאול במכמש.

אחימלך בן אחיטוב

אֲחִימֶלֶךְ בֶּן-אֲחִטוּב, דמות מקראית, שימש ככהן גדול בנוב. אחימלך הוא בנו של אחיטוב ונינו של עלי הכהן. נזכר בספר שמואל א', פרק כ"א-ספר שמואל א', פרק כ"ב.

כאשר ברח דוד משאול סיפק לו אחימלך מזון ואת חרב גָּלְיָת הפלישתי. בכך עורר עליו את זעמו של שאול. דואג האדומי, מאנשי שאול, שהיה נוכח במקום, סיפר לשאול על מפגשו של אחימלך עם דוד. שאול פקד להביא אליו את כהני נוב עם אחימלך ואביו ובאותו היום הוצאו להורג. בנו אביתר נמלט מהמקום וניצל. סיפורו של דוד ומפגשו עם אחימלך וסיפור הוצאתם של כהני נוב להורג כרוכים בקשר של סיבה ותוצאה. אחימלך מגיש עזרה לדוד וזו הסיבה להוצאתו להורג.

בחורים

בחורים היה יישוב יהודי בתקופת המקרא. היישוב היה ממוקם מזרחית לירושלים, בנחלת שבט בנימין. היישוב נזכר במקרא מספר פעמים. הפעם הראשונה שהיישוב בחורים מוזכר היא כשפלטי בן ליש מלווה את אשתו מיכל עד בחורים כשהיא מוחזרת על ידי אבנר בן נר על פי בקשת דוד (שמואל ב, פרק ג, פסוק טו).

הפעם השנייה שהיישוב בחורים מוזכר במקרא היא כשדוד המלך עוזב את ירושלים לכיוון מזרח עקב מרד אבשלום (שמואל ב, פרק טז, פסוק ה). בבחורים נתקלים דוד ופמלייתו בשמעי בן גרא אשר מקלל ומשפיל את דוד בצורה חריפה. בחורים גם נזכרת שני פרקים לאחר מכן כמקום בו מסתתרים צדוק ואביתר בבורחם מפני אנשיו אבשלום.

ברשימת גיבורי דוד נזכר עַזְמָוֶת הַבַּרְחֻמִי (שמ"ב כג, לא) או הַבַּחֲרוּמִי (במקבילה בדה"א יא, לג), כלומר איש בחורים.

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה. הוא רואה אור על ידי "החברה לחקר המקרא בישראל" בהוצאת מוסד ביאליק בירושלים. החל לצאת לאור בשנת תשט"ז-1957. העורך מאז 2007 הוא פרופ' יאיר הופמן (אוניברסיטת תל אביב) וחברי המערכת הם פרופ' שמואל אחיטוב (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' גרשון ברין (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר דוד גלעד (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ' משה גרסיאל (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' שמואל ורגון (אוניברסיטת בר-אילן), ד"ר לאה מזור (האוניברסיטה העברית) ופרופ' נילי שופק (אוניברסיטת חיפה).

בראיון ב-2011 אמר עורך כתב העת, פרופ' יאיר הופמן:

לעיתים מוציא "בית מקרא" חוברת המוקדשת כולה לנושא אחד. בשנת תש"ע הופיעה החוברת 'סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות' בעריכת לאה מזור ובשנת תשס"ד החוברות 'ראשית ישראל במקרא ובמחקר' בעריכת נילי שופק ו'דמות האישה במקרא ובמדרש' בעריכת אמירה מאיר.

משתתפים בו בין השאר החוקרים: אוריאל רפפורט, שולמית אליצור, אלכסנדר רופא, יאיר הופמן, עמנואל טוב, לאה מזור, אורלי קרן, גלעד ששון, טובה פורטי, נתן וסרמן, חיה בן-איון, יורם כהן, טליה סוצקובר, ארנון עצמון, נורית רייך, יונתן גרוסמן, אדווה הכהן ורימון כשר.

גוליית

גָּלְיָת הוא דמות מקראית, גיבור פלישתי מגת אשר לחם בישראל בימיו של שאול המלך. שמו ותיאורו מופיעים לראשונה בספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק ד'.

דואג האדומי

דֹּאֵג הָאֲדֹמִי (שמו נכתב גם כדויג) הוא דמות מקראית. נודע לשמצה עקב הריגת כהני נוב באשמת סיוע לדוד בהמלטותו מפני שאול.

דוד וגוליית

סיפור דָּוִד וְגָלְיָת הוא סיפור מקראי של קרב אלופים המתרחש ברקע מלחמה בין ישראל לפלשתים בעמק האלה. דוד, נער רועה צאן, גובר על גוליית, ענק ממחנה הפלשתים שגידף את ישראל ואלוהיו. במערכה זו מתגלה דוד כגיבור בעל עוז רוח, וכמנהיג שאינו חושש ללחום בחזית בשם האל בחירוף נפש, כתגובה לפגיעה באמונות להם הוא קנא, תוך הבעת ביקורת על העם והמלך העומדים מנגד, סופגים קללות וגידופים, ולא עושים דבר. סיפור דוד וגָּלְיָת הפך לשם נרדף למצב שבו בעימות בין שני צדדים מנצח הצד הנראה חלש, בזכות צדקתו, חוכמתו או אמונתו. הסיפור מובא בספר שמואל א בפרקים י"ז וי"ח.

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ע"ש מרטין (זוס) היא מחלקה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. במחלקה כ-27 חברי סגל ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים. במסגרת המחלקה פועל מכון לארכאולוגיה המבצע חפירות וסקרים ברחבי הארץ, ומספר מכוני מחקר נוספים. המחלקה מקיימת לימודים מלאים לתואר ראשון (B.A), שני (M.A) ושלישי (PhD).

העלאה באוב

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות. התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים" (ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).

מדרש שם

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.

מרגלית שילה

מרגלית שילה היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל. הספר מתאר את ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה, מעשיהם והאירועים בארץ בתקופתם, מימיו האחרונים של דוד המלך ועד חורבן בית המקדש הראשון.

בין הנביאים הבולטים המופיעים בספר ניתן למנות את אחיה השילוני, אליהו ואלישע.

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך. הספר מתאר את ההתרחשויות משלהי ימי השופטים עד שלהי ימי מלכותו של דוד. הוא מגולל את פועלם של שני השופטים האחרונים, עלי הכהן ושמואל הנביא, את עליית מוסד המלוכה בראשות מלך ישראל הראשון שאול, ואת עלייתו ותקופת מלוכתו של דוד.

עגלון מלך מואב

עֶגְלוֹן הוא שמו של מלך מואב המוזכר בתנ"ך בספר שופטים, פרק ג'.

עגלון קשר ברית עם עמלק ובני עמון כדי להשתלט על שטחים בעבר הירדן המזרחי והמערבי, ואף חלקים משטחי נחלת שבט בנימין. עגלון שיעבד את בני ישראל למשך 18 שנה, עד שאהוד בן גרא הנהיג מרד נגדו, והצליח להרוג אותו בעורמה בעזרת חרב פיפיות.

על פי מקורות חז"ל עגלון מלך מואב היה אבי או סבה של רות, מכיוון שקם מכסאו כשאהוד בן גרא אמר לו "דבר אלוהים אליך המלך", ובכך כיבד את אלוהים, זכה להעמיד את בנו בכיסא המלכות ומצאצאיו היו רות המואביה ודוד המלך.

יש הטוענים כי בשמו של עגלון מסתתר לעג הקושר את שמו לבקר, וזאת מהתיאור העולה בספר שופטים כ"אִישׁ בָּרִיא מְאֹד" (ספר שופטים, פרק ג', פסוק י"ז). לשיטתם שמו מציג את דמותו בצורה אירונית וכך גם בתיאור מותו בהמשך כקורבן.

עמוס פריש

עמוס פריש (נולד ב-1953) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

ער

עֵר, דמות מקראית, בנו של יהודה אשר נולד לו מבת שוע ונכדו של יעקב. אחיהם הבכור של אונן ושלה. אביו לקח לו לאישה את תמר.

שמואל ורגון

שמואל ורגון (נולד בא' באדר ת"ש, 10 בפברואר 1940, בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן.

תהילים קל"ט

תהילים קל"ט הוא המזמור ה-139 בספר תהילים. (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-138 במספר). עיקר עניינו של המזמור הוא התבוננות בתלות של האדם באל. לכאורה, האדם מדבר לפני אלוהים ומביע לפניו את מחשבותיו ואף פועל באופן עצמאי ולעיתים מנוגד לדרכו של האל, אולם בסופו של דבר, כך לפי משורר המזמור - כל מעשיו של האדם, מחשבותיו ודיבוריו הם גלויים לאל ונתונים בידיו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.