משה גושן-גוטשטיין

משה חזקיהו הנרי גושן-גוטשטיין (י"ז באלול תרפ"ה, 6 בספטמבר 1925 - ו' בתשרי תשנ"ב, 14 בספטמבר 1991) היה בלשן וחוקר מקרא ישראלי.

משה גושן-גוטשטיין
Moshe Goshen-Gottstein
ענף מדעי בלשנות
מדינה גרמניה, ישראל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988.
תרומות עיקריות
בלשנות שמית ופילולוגיה מקראית

ביוגרפיה

גושן-גוטשטיין נולד בברלין שבגרמניה ועלה לארץ ישראל בשנת 1939. בשנת 1942 החל בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד ערבית, בלשנות שמית ומקרא. במהלך לימודיו הוא לימד בירושלים בבתי ספר תיכוניים ובבתי מדרש למורים ולאחר סיום הדוקטורט השתלם באנגליה באוניברסיטת אוקספורד.

בשנים 19501991 היה גושן-גוטשטיין חבר סגל האוניברסיטה העברית ומשנת 1970 הצטרף גם לסגל אוניברסיטת בר-אילן. מחקריו הוקדשו לבלשנות שמית ופילולוגיה מקראית, תחומים בהם הוא הוזמן להרצות באוניברסיטאות זרות ובהן אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ניו יורק. בשנים 19651989 שימש כחבר הנהלה באיגוד העולמי למדעי היהדות.

עבודתו של גושן-גוטשטיין הקיפה יריעת תחומים רחבה: חקר מגילות ים המלח, חקר השפה העברית בימי הביניים, פרסומים מילונאיים בערבית ובעברית ומחקרים בעלי שם בתחום המקרא. לצד אלו הוא עמד בראש מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (1955 - 1991) ובראש המכון למילונאות והמכון לתולדות חקר המקרא של אוניברסיטת בר-אילן (1972 - 1991). כן נכתבו על ידו ספרי לימוד בדקדוק עברית ובהוראת הלשון הערבית, מדור "טור הלשון" בעיתון "הארץ" ופינת "פרקי היום בתנ"ך" ברדיו.

גושן-גוטשטיין זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת 1988.

בשנת 1991 הלך לעולמו, בן 66 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[1]

מספריו

  • הדקדוק העברי השימושי. שוקן: ירושלים (התש"ך-1960)
  • הלשון העברית והלשונות השמיות. דביר: תל אביב (התשכ"ה-1965)
  • מבוא למילונאות של העברית החדשה. שוקן: ירושלים ותל אביב (התשכ"ט-1969)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המצבה ומקום הקבר של חזקיהו משה גושן - גוטשטיין, באתר "פרויקט גלעד"
14 בספטמבר

14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 108 ימים.

1925 בגרמניה

שנת 1925 בגרמניה הייתה השנה בה ציינה גרמניה 54 שנות לאום.

1988 במדע

ערך מורחב – 1988

1991

שנת 1991 היא השנה ה-91 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1991 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה במילניום השני. השנה הפלינדרומית הקודמת לה היא 1881, והבאה אחריה היא 2002.

1991 בישראל

1991 בישראל (ה'תשנ"א - ה'תשנ"ב) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 43 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה מלחמת המפרץ.

6 בספטמבר

6 בספטמבר הוא היום ה-249 בשנה בלוח הגרגוריאני (250 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 116 ימים.

גושן (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

ה'תשמ"ח

ה'תשמ"ח (5748) או בקיצור תשמ"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-24 בספטמבר 1987, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1988. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשמ"ח 40 שנות עצמאות.

התאם

בדקדוק, התאם הוא יחס בין רכיבים שונים במשפט, המתאפיין בדרך כלל בשינויים המתרחשים בצורה אחת בעקבות קשר תחבירי עם צורה אחרת.

בין סוגי ההתאם הנפוצים ביותר בשפות העולם, כמו גם בעברית, הם התאם במין והתאם במספר.

לדוגמה, בעברית קיים התאם במין ובמספר בין הפועל (הנשוא) ובין הנושא, ולכן המשפט "אתה עייף" תקני (גם הנושא וגם הפועל בצורת נוכח), והמשפטים *"אתה עייפה" או *"אתה עייפים" אינם תקינים. באנגלית ההתאם במין ובמספר הוא מצומצם יותר, ולכן, למשל, המשפט "You are tired" יכול להתייחס באותה מידה לנמען שהוא זכר או נקבה, יחיד או רבים.

ו' בתשרי

ו' בתשרי הוא היום השישי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ו' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

חד גדיא

חד גדיא הוא פיוט המושר בסופה של הגדת פסח עם סיום ליל הסדר. "חד גדיא" הוא שיר מצטבר, שבכל אחד מבתיו מתווסף פרט נוסף לעלילתו. השיר מתאר שרשרת של גורמים שונים, שכל אחד חזק מקודמו וממית אותו. הראשון מביניהם הוא אותו "חד גדיא", גדי אחד, והאחרון הוא "הקדוש ברוך הוא" אשר ממית את מלאך המוות. המסר הברור מן השיר הוא כי אלוהי ישראל הוא השולט והמנהל את העולם ואת ברואיו. אלגוריות נוספות רואות את הגדי כמייצגו של עם ישראל אשר אויבים וצרים מסכנים אותו ואורבים לו ורק אלוהיו יכול לכולם. אותו גדי מזכיר גם את קורבן חג הפסח.

י"ז באלול

י"ז באלול הוא היום השבעה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

ישעיהו מאורי

ישעיהו מאורי הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא באוניברסיטת חיפה.

מערבי פרץ

מערבי פרץ (נולד בח' בניסן ה'ת"ש, 16 באפריל 1940, בתוניסיה) הוא חוקר מקרא, פרופסור בגמלאות בחוג לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

מקראות גדולות

בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

ייחודו של הפורמט הזה בניסיון להצמיד את התוספות השונות (הגהות, תרגומים, פירושים) אל הפסוק הרלוונטי מן המקרא עליו הן נסובות, כך שבאותו הדף או בצמוד לו, יופיע הפסוק ביחד עם כל התוספות הנוגעות אליו, פסוק אחר פסוק. מצד שני, אף אחד מן הטקסטים או החיבורים השונים איננו מעורבב עם האחרים, אלא מופיע בנפרד לצידו - תוך הקפדה על הפרדה גרפית ברורה (למשל צורת או גודל הפונטים) בין חיבור אחד למשנהו. אפשר וזו כוונת שמו של הפורמט 'מקראות גדולות' - כי הטקסט העיקרי (המקרא עצמו) מובלט תמיד ומובחן מחיבורי-המשנה שלצידו, באמצעות הדפסתו באותיות גדולות במיוחד.

משה גושן

משה גושן (5 בדצמבר 1921, ד' בכסלו תרפ"ב – 25 ביוני 1984, כ"ה בסיוון תשמ"ד) היה ראש המועצה השלישי וראש העירייה הראשון של קריית מוצקין.

משה צפור

משה א' צִפּוֹר (נולד ב-4 במאי 1934 בטארנוב שבפולין) הוא פרופסור אמריטוס למקרא באוניברסיטת בר-אילן ומלמד במכללת שאנן בחיפה. מחקריו עוסקים בתחום תרגומי המקרא והפרשנות הקדומה.

פשיטתא

פשיטתא (סורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ; מפקתא פשיטתא "ההוצאה (המהדורה) הפשוטה") היא תרגום של התנ"ך וספרי הברית החדשה לשפה הסורית. סדר ספרי התנ"ך בכתבי היד של הפשיטתא שונה מהמקובל בכך שספר איוב מופיע מיד לאחר חמשת ספרי התורה ולפני ספר יהושע.

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת במאה השנייה לספירה ובין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו לא שימשה העברית כשפת אם, משום שהיהודים דיברו בשפת המקום שבו נמצאו או באחת מלשונות היהודים, אולם נעשה בה שימוש לצורך כתיבת שירה ופרוזה, לצרכים ליטורגיים ובנסיבות מיוחדות גם לשם דיבור.

משתמשים גם במונח לשון ימי הביניים ביחס לעברית שבין סוף תקופת התלמוד במאה השישית ובין תחייתה במאה ה-19, ואולם קשה להתייחס לעברית בתקופה ארוכה זו כאל מצב לשון אחיד. כפי שיפורט להלן, היו בתקופת הביניים צורות לשון שונות זו מזו, ששימשו בזמנים שונים, במקומות שונים ובהקשרים שונים. למצבי לשון מסוימים בתקופה זו קוראים עברית רבנית ועברית משוערבת (ראו להלן). כותב הבלשן משה גושן-גוטשטיין:

אף על פי שלא נעשה בה שימוש כשפה ילידית, התחוללו בתקופה זו שינויים במבנה השפה העברית, וכן נוצרו נאולוגיזמים (חידושי לשון) שהרחיבו במידה רבה אוצר המילים שלה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.