משה אידל

משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם. חתן פרס ישראל למדעי היהדות, מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.

משה אידל
משה אידל, דצמבר 2008
מוסדות האוניברסיטה העברית

ביוגרפיה

משה אידל נולד וגדל בעיירה טרגו ניאמץ, השוכנת בחבל מולדובה שברומניה. למד מגיל שלוש וחצי ב"חדר" ולאחר מכן בבית ספר ממלכתי. אחרי סגירת ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, שכר לו אביו מורה פרטי כדי שימשיך לקבל מושגים בעברית ובתלמוד תורה. הוא הירבה לקרוא בספרים מהספריות הציבוריות המקומיות.

ב-1963, בהיותו בן 16, עלה לישראל עם משפחתו. למד בתיכון בקריית אתא, בצבא שירת בהנדסה קרבית בסדיר ובמילואים, אחרי כן המשיך במילואים בחיל החינוך. בשנים 1970-1967 עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטת חיפה, ב-1971 החל מסלול ישיר לדוקטורט בתחום הקבלה באוניברסיטה העברית, קיבל תואר דוקטור (בהצטיינות) ב-1976. נושא עבודת הדוקטור היה: "כתבי רבי אברהם אבולעפיה ומשנתו" והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור שלמה פינס. לימד באוניברסיטת חיפה בשנים 1976-1972. התחיל ללמד באוניברסיטה העברית ב-1974, מונה למרצה ב-1977 ומונה לפרופסור מן המניין ב-1987. לימד גם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאקדמיה לאמנות בצלאל.

שהה בשבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל, באוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, באוניברסיטת פנסילבניה, ובסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה בניו יורק.

אידל הוא יושב ראש ועדות אקדמיות של המרכז למוזיקולוגיה של האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר יהודי רומניה ושל מכון בן-צבי. הוא חבר במכון שלום הרטמן משנת 1989. שימש מספר שנים כעורך כתב העת תרביץ, הוא חבר במערכות של כתבי עת ברומניה שעוסקים במדעי היהדות Studia Hebraica, חבר במערכת כתב העת Revue d'histoire des religions של הקולג' דה פראנס, של כתבי-העת "קבלה", "דעת" ו"פעמים" בארץ. משנת תשס"ו (2006) הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

לאחר יציאתו לגמלאות באוניברסיטה העברית מונה לפרופסור בקתדרת מתנאל לחקר הקבלה בחוג למיסטיקה ורוחניות במכללה האקדמית צפת.

משה אידל נשוי לשושנה, שהיא ציירת ומשוררת, ולהם שלוש בנות.

פרסים וחברויות בהם זכה

תוארי דוקטור לשם כבוד

  • 2011 - אוניברסיטת טימישווארה ברומניה.
  • 2010 - אוניברסיטת יאשי ברומניה.
  • 2006 – אוניברסיטת ייל.
  • 2004 – אוניברסיטת בוקרשט ברומניה.
  • 2003 - אוניברסיטת חיפה[3].
  • 1998 – אוניברסיטת באבש-בויאי בקלוז'-נאפוקא ברומניה.
  • 1994 - מכון ספרטוס בשיקגו.

מחקריו

תחומי מחקריו

מחקריו של משה אידל עוסקים במחשבה יהודית והם כוללים קבלה, חסידות, מאגיה וקשריה עם המחשבה, והפילוסופיה ופולחן. הוא חוקר את התקופה שמן העת העתיקה לעת החדשה, במרכז התעניינותו מצויות המאה ה-12 עד ה-17. ספריו ומאמריו יצאו לאור ותורגמו בשפות עברית, אנגלית, צרפתית, פולנית, צ'כית, רומנית, איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, קטלאנית ורוסית.

החויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה

ספרו זה של אידל ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 1988, מהדורה מעודכנת שלו פורסמה ב-2002. הספר תורגם גם לאנגלית וראה אור בהוצאת אוניברסיטת מדינת ניו יורק ב-1988, הוא מהווה חלק מעבודת הדוקטורט של אידל והוא מבוסס על ניתוחם של כמאתיים כתבי יד. הספר מנתח את התיאורים של החויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה, מקובל שמיעטו לעסוק בו ואצל אלה שהמשיכו את החסידות והוא מנתח במיוחד את החוויות המיסטיות. אבולעפיה התאפיין בחיפוש אחרי חויה נבואית בימי הביניים, באמונה שהוא נביא ומשיח ובשימוש בטכניקות כדי להגיע לחויות מיסטיות אקסטטיות מיידיות, שהוא קרא להן נבואיות.

קבלה: היבטים חדשים

ספר זה נתפרסם במקורו באנגלית בשנת 1988 ראה אור בתרגום עברי בהוצאת שוקן ב-1993. הספר עוסק בנושאים שונים, בהיבטים חדשים של חקר הקבלה, חלק גדול מהחומר מבוסס על כתבי יד. אידל בדק מה ניתן להוסיף למחקרים הקודמים באופן עקרוני, מונחים כמו התאחדות עם האל, טכניקות מיסטיות, גישות לפרשנות הקבלית, והדרך להשפיע על האל באמצעות הריטואלים היהודים.

אברהם אבולעפיה: לשון תורה והרמנויטיקה

ספרו זה של אידל יצא לאור בהוצאת שוקן ב-1994 והוא עוסק כמו ספרו הקודם על אבולעפיה בנושאי תורה והרמנויטיקה במשנתו. ספר זה הוא עיבוד של חלק מהדוקטורט.

פרקים בקבלה נבואית

ספר זה יצא לאור בעברית בשנת 1990 ובשפה האנגלית בהוצאת אוניברסיטת מדינת ניו יורק ב-1988 (Studies in Ecstatic Kabbalah). זוהי אסופת מאמרים על האסכולות שיצאו מבית מדרשו של אבולעפיה. הוא עוסק בתלמידיו של אבולעפיה, בסוגיות בהן עסקו תלמידיו, איפה פעלו היחסים בין הקבלה שלו לקבלה בארץ ישראל (היו לאבולעפיה תלמידים שגרו ופעלו בארץ ישראל). בודק את השפעתה של קבלת אבולעפיה באיטליה ואת הקשר בין אחד מתלמידיו לבין הקבלה הערבית.

גולם: מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי

ספר זה יצא לאור באנגלית בשנת 1990 ובהוצאת שוקן בשנת 1996. הספר יצא לאור לראשונה באנגלית ואז תורגם לעברית, צרפתית, איטלקית, רומנית, צ'כית, גרמנית וספרדית. זוהי מונוגרפיה העוסקת בדעות השונות ובטכניקות של יצירת הגולם מהתקופה העתיקה ועד היום. אידל היה שותף לארגון תערוכה בניו יורק בנושא, כתב לה קטלוג, מחקרו התרחב והוא הוציא אותו כספר. תזת הספר היא שליצירת הגולם יש ביטוי של שליטה ברזי השפה העברית, צירופי אותיות של השם המפורש. דיונים על הגולם שימשו סוג להעצמתה של האליטה היהודית מבחינת יכולותיה לעומת אליטות אחרות, הגולם יכול לעזור לשרת והיה תפקיד מסוים לדיונים האלה, לא רק לאגדות שמחזקות את מעמדן של האליטה.

החסידות: בין אקסטזה למאגיה

ספר זה יצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 2000. הוא ראה אור לראשונה באנגלית ב-1995 בהוצאת אוניברסיטת מדינת ניו יורק ולאחר מכן תורגם לעברית ורומנית ועתיד לראות אור בצרפתית. הספר מנסה לתת תיאור של החסידות כסוג של אינטראקציה בין האידיאל האקסטטי ובין הפעילות המאגית. אידל מנסה לראות את החסידות כפעילות מסוימת בתוך המיסטיקה היהודית שהדגישה את הסינתזה הזאת בין שני האלמנטים הללו.

מיסטיקונים משיחיים

ספרו זה של אידל ראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל בשנת 1998 (Messianic Mystic) ותורגם ויצא לאור באיטלקית ובצרפתית. הספר עוסק בזיקות בין מיסטיקה לבין משיחיות מתחילתה ועד החסידות. אידל מציג גישה שונה משל גרשום שלום שראה מתח בין משיחיות, שהיא עניין ציבורי, פומבי, לבין מיסטיקה שהיא עניין פרטי. אידל לעומת זאת ניסה להראות שלכל משיח יש תקופה של אינקובציה פנימית עד שהוא נהפך להיות משיח. הוא ראה שלב של התפתחות מיסטית שיכול להוביל לעלייתו על הבמה הציבורית. אידל סובר כי מיסטיקה וציבוריות אינם דברים נפרדים, אלא יכולים להשתלב.

שלמות כובשת: קבלה ופרשנותה

ספר זה יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת ייל בשנת 2002 (Absorbing Perfection; Kabbalah and Interpertation) וזכה בפרס קורת (מטעם קרן קורת), תורגם ויצא לאור ברומנית, התפרסם בעברית ב-2009. הספר עוסק במעמדה של פרשנות הקבלה במחשבה החסידית והקבלית. הוא מתאר טכניקות של פרשנות רדיקלית קיצונית, כמו גימטריה וצרופי אותיות.

ר' מנחם רקנטי המקובל

ספר זה יצא לאור בעברית בהוצאת שוקן בשנת 1998. אידל ערך כאן תיאור ראשון של כל הידוע במחקר על ר' מנחם רקנאטי, שהיה אחד מגדולי המקובלים באיטליה ודן בהשפעתו על מקובלים אחרים.

קבלה וארוס

ספרו זה של אידל יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת ייל ב-2005 (Kabblah and Eros) ותורגם ויצא לאור ברומנית ואיטלקית, בשנת 2009 עתיד לראות אור בעברית, בגרמנית ובספרדית. הספר מסייע לסווג את המודלים השונים בין אהבה וארוס, כשארוס מוגדר כמיזוג בין אהבה ומין. אידל מציג מודלים שונים של ארוס: ישנם מקובלים שאומרים שהאהבה החזקה ביותר היא זו המרגיש האדם לאימו, אחרים סבורים כי האהבה החזקה ביותר היא לאישה, אחרים מחזיקים בדעה כי האהבה החזקה ביותר היא זו שחש עם ישראל כלפי אלוהים. ישנן תפישות שלהן השפעות אפלטוניות חזקות ותפישות שהמין חזק יותר מאהבה.

שרשראות קסומות: טכניקות וריטואלים במיסטיקה יהודית

ספר זה ראה אור בשפה האנגלית בלוס אנג'לס ב-2005 (Enchanted Chains: Techniques and Rituals in Jewish Mysticism). הספר הוא פריה של סדרת הרצאות שנשא אידל בקולג' דה פראנס ב-2001. הוא יצא לאור בצרפתית ב-2006 וברומנית 2009 ועתיד לראות אור גם בעברית. הוא עוסק בתפישות המקובלים את המציאות כרצף אחד, על ידי דימויים כמו חבל ושרשרת. בספרות הזו אדם שהוא למטה יכול להשפיע על מה שקורה למעלה כיוון שהמציאות היא רציפה, כאשר האדם יכול להחזיק בחבל ולנענע את המציאות. אידל מציג בספר את המחשבה הקבלית כהרבה יותר דינמית מאשר הקבלה האירופית-האפלטונית, שהיא הרבה יותר סטטית ולא ניתן להשפיע עליה. המקובלים האמינו שהם יכולים לשנות את המציאות על ידי מעשיהם.

העלייה למרומים במיסטיקה היהודית: עמודים, קוים, וסולמות

ספר זה הוא תוצא של סדרת הרצאות שנשא אידל בבודפשט והוא יצא לאור בשפה האנגלית בהוצאת האוניברסיטה האירופאית המרכזית ב-2005 (Ascensions on High in Jewish Mysticism: Pillars, Lines, Ladders) בבודפשט וניו-יורק. הספר עוסק בעליית הנשמה והגוף לעולמות של מעלה, החל מהתקופה העתיקה ועד הבעש"ט. זהו גם סוג של מיפוי של דעות שונות, מה עולה, כיצד הוא עולה ומה הוא רואה שם.

הבן: תכונת הבן והמיסטיקה היהודית

ספר זה יצא לאור ב-2007 בשפה האנגלית בהוצאת בלונדון וניו-יורק Continuum (Ben: Sonship and Jewish Mysticism) וב-2008 בספרדית וב-2010 ברומנית. במיסטיקה היהודית יש דיונים רבים על בן האלוהים, שממשיכים מסורות קדומות יותר והמסורות האלה שונות מהנצרות ואינן השפעה נוצרית. אידל ניסה לעשות מיפוי של הקטגוריות והמודלים השונים של דיון בבן האלוהים. יש כאלה שסבורים שבן האלוהים זה כוח קוסמי, קשר קוסמי ושהאדם מתקשר לקסם הזה. יש כאלה שסבורים שהבן הוא מלאך, יש כאלה שסבורים שהוא ספירה, יש בחסידות שסבורים שהצדיק הוא בן האל.

הקבלה באיטליה: 1510-1280

ספרו זה של אידל (La Cabala in Italia) ראה אור באיטלקית בפירנצה בשנת 2007 וב-2010 באנגלית בהוצאת אוניברסיטת ייל.[4]

מקובלים של לילה

הספר ראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2006 והוא עוסק בחוויות ליליות של מקובלים וטכניקות להשיגן.

עולם המלאכים: בין התגלות להתעלות

זהו ספרו האחרון של אידל שראה אור בעברית, הוא התפרסם בהוצאת ספרי חמד של ידיעות אחרונות ב-2008 והוא אסופת מאמרים שראו אור לפני כן באכסניות שונות, אידל אסף אותם, הרחיבם ועידכנם. הספר עוסק בתפקיד המלאכים במיסטיקה היהודית ובהשפעת התפישות האלה גם בעולם הנוצרי. ההנחה היא שלמלאכים יש תפקיד כפול: תפקיד אחד שליחים ומגלים את רצון האל ותפקיד שני שאנשים מתעלים והופכים להיות לצדיקים. זוהי קטגוריית ביניים שמתווכת בין האל לאדם, מאפשרת לאל לרדת ולאדם לעלות.

מחקריו העכשוויים

כיום כותב אידל ספר על הבעש"ט וחושף בכתבי-יד את חיבוריו של ר' נחמיה בן שלמה הנביא מארפורט, מראשית המאה ה-13. בקרוב יראה אור ספר מחקרים על מחברים רומניים כגון מירצ'אה אליאדה ומיכאיל סבסטיאן (Mihail Sebastian).

ספרים אודותיו

  • Daniel Abrams, "Phenomenology of Jewish Mysticism: Moshe Idel's Methodology in Perspective" Kabbalah, vol. 20 (2009), pp. 7-146
  • Essays in Honor of Moshe Idel, editors Sandu Frunză and Michaela Frunză, Editura Provopress, Cluj-Napoca 2008.
  • Sorin Antohi în dialog cu Moshe Idel, Ceea ce ne uneşte, Istorii, biografii, idei Polirom, Iaşi, 2006.
  • Petru Moldovan, Moshe Idel: Dinamica misticii iudaice, Editura Provopress, Cluj-Napoca, 2005.

ספריו

Idel-book
מספריו
  • שלשלאות קסומות: טכניקות וריטואלים במיסטיקה היהודית, מכון שלום הרטמן, 2015.
  • שלמויות בולעות: קבלה ופרשנות, הסדרה לחקר הקבלה - פרופ' משה אידל, מאנגלית: תרצה ארזי, מהדורה מעודכנת בעריכת המחבר, ידיעות ספרים, 2012.
  • קבלה וארוס, הוצאת שוקן, 2010.
  • עולם המלאכים: בין התגלות להתעלות, תל אביב : משכל, 2008. ‬
  • מקובלים של לילה, ירושלים, הוצאת כרמל, 2006.
  • החסידות בין אקסטזה למאגיה, ירושלים: הוצאת שוקן, תשס"א 2000.
  • ר' מנחם רקנטי המקובל, ירושלים, הוצאת שוקן, תשנ"ח 1998.
  • גולם: מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי, ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ו 1996.
  • אברהם אבולעפיה: לשון תורה והרמנויטיקה, ירושלים: הוצאת שוקן, תשנ"ד 1994.
  • קבלה: היבטים חדשים, ירושלים, הוצאת שוקן, תשנ"ג 1993.
  • משיחיות ומיסטיקה. תל אביב, אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ב 1992.
  • פרקים בקבלה נבואית, ירושלים, אקדמון, 1990.
  • החויה המיסטית אצל אברהם אבולעפיה, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ב 2002. מהדורה שנייה מורחבת מעודכנת (הראשונה פורסמה בשנת 1988).

ספריו בשפות אירופיות

  • Abraham Abulafia, An Ecstatic Kabbalist, Two Studies, ed., Moshe Lazar, (Labyrinthos, CA. 2002).
  • Absorbing Perfections, Kabbalah and Interpretation, (Yale University Press, New Haven, 2002).
  • Perfecţiuni care Absorb: Cabala şi interpretare tr. Horia Popescu, [Polirom, Iasi, 2004].
  • Ascensions on High in Jewish Mysticism: Pillars, Lines, Ladders (CEU, Budapest, 2005).
  • Ascensiuni la Cer în mistica evreiască, Stâlpi, linii, scări, tr. M-M. Angelescu (Polirom, 2008).
  • Golem; Jewish magical and mystical traditions on the artificial anthropoid. [Albany, State University of New York Press, 1990]
  • Le Golem tr. Cyrille Aslanoff, [Paris, Le Cerf, 1992].
  • Golem tr. Rola Mahler-Beilis, (Hasefer, Bucharest, 2003)
  • Il Golem, tr. Antonella Salomone (Einaudi, Torino, 2006)
  • Golem, trs. Petr Tomasek – Tereza Cerna, (Vysehgrad, Prague, 2007)
  • Der Golem, tr. Christian Wiese, (Suhrkampf, Frankfurt, 2007).
  • Golem, tr. Florinda Goldberg (Siruela, Madrid, 2008)
  • Enchanted Chains: Techniques and Rituals in Jewish Mysticism (The Cherub Press, Los Angeles, 2005)
  • Chaines enchantées, Essai sur la mystique juive, tr. Jean-Francois Sene, (Bayard, Paris, 2007).
  • Hasidism: Between Ecstasy and Magic [SUNY Press, Albany, 1994].
  • Hasidism: Între Extază şi Magie, tr. Any Florea, (Hasefer, Bucureşti, 2001).
  • Kabbalah and Eros (Yale University Press, New Haven, 2005).
  • Cabala şi Eros tr. Cătălin Patrosie, (Hasefer, Bucureşti, 2004).
  • Eros e Qabbala, tr. Elisabetta Sevi (Adelphi, Milan, 2007).
  • Kabbalah; New Perspective [Yale University Press, New Haven and London, 1988].
  • Cabbala, Nuove prospective, tr. Fabrizio Lelli, [Giuntina, Firenze, 1996].
    • Cabala: nuove prospective ed. Elisabetta Zevi, tr. Fabrizio Lelli, (Adelphi, Milano, 2010) מהדורה שנייה של התרגום האיטלקי, קבלה: היבטים חדשים, מורחבת ומעדכנת.
  • Cabala, Nouvelles Perspectives, tr. Charles Mopsik, (Le Cerf, Paris, 1998).
  • Cabala: Noi Perspective, tr. Claudia Dumitriu (Nemira, Bucharest, 2000).
  • Cabala, Novas Perspectivas, tr. Margarida Goldzstajn, (Editores Perspectiva, Rio de Janeiro, 2000)
  • Kabala, Nove Prohledy tr. David Biernot, (Vishegrad, Prague, 2004).
  • Cabala, Nuevas Perspectivas tr. Maria Tabuyo – Agustin Lopez, (Siruela, Madrid, 2005).
  • Kabala, Nowe Perspectywy tr. Mikolaj Krawczyk, (Nomos, Krakow, 2006).
  • 2010 Каббала : новые перспективы- Kabbala : novye perspektivy; Идель, Моше. Моше Идель. ; Moshe Idel; Assot︠s︡iat︠s︡ii︠a︡ "Mosty kulʹtury".; Universiṭah ha-ʻIvrit bi-Yerushalayim. Russkoe obshchestvo druzeĭ. Publisher:"Гешарим" ; "Мосты культуры", Moskva : "Gesharim" ; Ierusalim : "Mosty kulʹtury".
  • Cabala ed Erotismo, tr. Tiziana Villani, (I Cabiri, Milano, 1993)
  • Language, Torah and Hermeneutics in Abraham Abulafia. tr. Menahem Kallus. Albany, State University of New York Press, 1989.)
  • Maimonides et la mystique juive, tr. Charles Mopsik [Paris, Cerf, 1991,Patrimoines. Judaisme)
  • Maimonide e la mistica ebraica tr. Roberto Gatti, (Il Melangolo, 2000)
  • Maimonide şi mistica evreiască, tr. Mihaela Căluş (Dacia, Cluj, 2001)
  • Messianisme et mystique, tr. Catherine Chalier, (le Cerf, Paris, 1994)
  • Messianismo y Misticismo tr. Miriam Eisenfeld, (Riopierdas Ediciciones, Barcelona, 1994)
  • Mesianism şi mistică tr. Ticu Goldstein, (Hasefer, Bucarest, 1997)
  • The Mystical Experience in Abraham Abulafia. Tr. from the Hebrew by Jonathan Chipman. Albany, State University of New York Press, 1988).
  • L'expérience mystique d'Abraham Aboulafia. Tr. by Suzanne Tovel- Abitbol, (Editions du Cerf, Paris, 1989].
  • L'Experienza mistica in Abraham Abulafia tr. Pierluigi Fiorini (Jaca Book, Milano, 1992].
  • Abraham Abulafia und die mystische Erfahrung, tr. Eva-Marie Thimme, (Surkampf, Frankfurt am Main, 1994)
  • Studies in Ecstatic Kabbalah. [Albany, N.Y., State University of New York Press, 1988]
  • Messianic Mystics (Yale University Press, New Haven, London, 1998).
  • Mistici messianici, tr. Fabrizio Lelli, (Adelphi, Milano, 2004).
  • Les mystiques messianiques tr. Cyril Aslanov (Calmann-Levi, Paris, 2005).
  • Les Chemines de la Cabale, Entretiens, M. Idel - Victor Malka, (Albin Michel, Paris, 2000).
  • I percorsi della Cabbala, tr. Daniele Capuano, (La Parola, Roma, 2007).
  • Mystical Union and Monotheistic Faith, An Ecumenical Dialogue, eds. M. Idel-B. McGinn [New York, Macmillan, 1989, second edition, Continuum 1996].
  • Nahmanide: esegeta e cabbalista, eds. M. Idel - M. Perani (Giuntina, Firenze, 1997)
  • Jewish Mystical Leaders and Leadership, eds. M. Idel - M. Ostow, (Jason Aronson, Northvale 1998).
  • Der Magus, eds. Anthony Grafton - Moshe Idel, (Akademie Verlage, Berlin, 2000).
  • R. Natan ben Sa'adya Harar, Le Porte de la Giustitia, tr. M. Mottolese (Adelphi, Milano, 2001).
  • Les Kabbalistes de la Nuit, tr. Olivier Sedeyn, (Allia, Paris, 2003).
  • Cabaliştii Nocturni tr. Ana-Elena Ilinca (Provopress, Cluj-Napoca, 2005).
  • Cabalistas da Noite tr. Pedro Sinde, (Pena Perfeita, Lisbona, 2005).
  • Ceea ce ne uneşte, Convorbiri cu Sorin Antohi (Polirom, Iaşi, 2006)
  • La cabbala in Italia (1280-1510), tr. Fabrizio Lelli, (Giuntina, Firenze, 2007).
  • Ben: Sonship and Jewish Mysticism (Continuum, London, New York, 2007)
  • Moshe Idel, Fiul lui Dumnezeu si mistica evreiasca, tr. Maria Magdalena Anghelescu, (Polirom, Iasi, 2010)
  • Ben: Filiacion y misticismo judio tr. Carolina Kohan, (Lilmod, Buenos Aires, 2008).
  • Lanţuri vrăjite, Tehnici şi ritualuri în mistica evreiască, tr. Ana-Elena Moldovan, (Hasefer, Bucharest, 2009).
  • Càbala y Eros, tr. Pablo Garcia Acosta (Siruela, Madrid 2009).
  • Kabbala und Eros tr. Elke Morlok, (Surkamp, Frankfurt 2009).
  • Paradisul in misticismul iudaic, tr. Antoaneta Ralian (Est, Bucharest, 2009).
  • Cábala hebrea y cabala Cristiana, tr. Carolina Cohan, (Lilmod, Buenos Aires, 2010)
  • Old Worlds, New Mirrors, On Jewish Mysticism and Twentieth-Century Thought (University of Pennsylvania Press, Philadelphia, 2009).
  • Kabbalah in Italy 1280-1510, (Yale University Press, New Haven, 2011).
  • L'Union mystique dans le judaïsme le christianisme et l'Islam : Recherches transversals, eds. M. Idel-B. McGinn, (ed. Lessius, Bruxelles, 2011).
  • Saturn's Jews, On the Withches' Sabbat and Sabbateanism (Continuum, London, New York, 2011).
  • Gli ebrei di Saturno, Shabbat, sabba e sabbatianismo, tr. F. Lelli – E. Zevi (Giuntina, Firenze, 2012).
  • Alte Welten, Neue Bilder, Juedische Mystik und die Gedankenwelt des 20. Jahrhunderts, tr. E-M. Thimme, (Judischer Verlag, Berlin, 2012).
  • Nahmanide, De la perfection de la loi, tr. R. Gutman, suive de Cabale, Halakhah et autorité spirituelle chez Nahmanide par M. Idel, (Éclat, Paris, 2012).
  • Cammini verso l’alto nella mistica ebraica, tr. G. Regalzi, (Jaca Book, Milano, 2013).
  • Lumi vechi, oglinzi noi, tr. A. Carac, (Hasefer, Bucarest, 2013).
  • Evrei lui Saturn, tr. C. Dumitru (Polirom, Iassi, 2013).
  • Mircea Eliade: From Myth to Magic (Peter Lang, New York, 2014).
  • Mircea Eliade: de la magie la mit, tr. Maria-Magdalena Angelescu, (Iassi, Polirom, 2014).  
  • Il figlio nel misticismo ebraico, tr. Enrico Lucca, vol. 2 (Verona, Campostrini,  2014).
  • Representing God, eds. H. Samuelson-Tirosh  - A. Hughes, (Leiden, Brill, 2014).  
  • Il paradiso nella mistica ebraica  tr. R. Lista, (Il Carubbo, 2014). 

ספרים בעריכתו

  • מיקראה בחקר הרמב"ם, ערכו חלק א' י"נ אפשטיין, חלק ב' מ' אידל, (מאגנס, ירושלים, תשמ"ה)
  • מחקרים בהגות יהודית, עורכים: שרה א' הלר וילנסקי, משה אידל. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ט 1989.
  • ספר היובל לשלמה פינס: במלאת לו שמונים שנה. עורכים: משה אידל, זאב הרוי, אליעזר שביד. ירושלים, תשמ"ח 1988 - תש"ן 1990.
  • חיים וירשובסקי, בין השיטין, קבלה, קבלה נוצרית, שבתאות, ערך משה אידל, (מאגנס, ירושלים, תש"ן
  • מנחה לשרה: מחקרים בפילוסופיה יהודית ובקבלה, מוגשים לפרופסור שרה א' הלר וילנסקי. בעריכת משה אידל, דבורה דימנט, שלום רוזנברג. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ד 1994.
  • המיתוס ביהדות: היסטוריה, הגות, ספרות, עורכים: משה אידל, איתמר גרינולד (ערך והתקין ישראל חזני). ירושלים, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ד.
  • ספר צפנת פענח/יוסף בן משה אלאשקר, מבוא משה אידל. ירושלים, תשנ"א 1991.
  • הכתבים העבריים של בעל תקוני זהר ורעיא מהימנא, ההדיר והוסיף הערות אפרים גוטליב, ערך והקדים מבוא משה אידל, (ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשס"ג).
  • Emsayos Sobre Cabala y Misticismo Judio,eds., Yom Tov Assis Moshe Idel ,Leonardo Shenkman (Lilmod, Buenos Aires, 2006)
  • Cabala, Cabalismo e cabalistas, eds. M. Idel, Yom Tov Assis, Leonardo Senkman, Cyril Aslanov, J. Guinsburg, (Perspectiva, San Paolo, 2008).

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

.

הערות שוליים

  1. ^ הזוכים בפרס רוטשילד לשנת 2012, אתר יד הנדיב
  2. ^ זוכי פרס ישראל לשנת תשנ"ט
  3. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
  4. ^ YALE UNIVERSITY PRESS, Kabbalah in Italy, 1280-1510
1999 במדע

ערך מורחב – 1999

אברהם אבולעפיה

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.

איטליה (כתב עת)

איטליה הוא כתב עת מדעי לחקר תרבותם וספרותם של יהודי איטליה. רואה אור באוניברסיטה העברית בירושלים מאז תשל"ז 1977.

בכתב העת פורסמו מחקריהם של חוקרים רבים מתחומי מדעי היהדות והתחומים המשיקים להם, ובהם: אפרים חמיאל, רפאל בנימין פוזן, מיכאל ראובני, יונה דוד, מיכאל ריז'יק, דן אלמגור, דניאל לסקר, רוני ויינשטיין, ישראל מ' תא-שמע, אברהם דוד, עפרה תירוש-בקר, אריאל רטהאוז, עזרא פליישר, חנא שמרוק, משה אידל, אביעזר רביצקי, אברהם מלמד, דוד רודרמן, קולט סיראט, וראובן בונפיל.

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים. בתחילת 2007 יצאה לאור מהדורה מחודשת של האנציקלופדיה, ב-22 כרכים.

אקסטזה

אקסטזה היא חוויה אישית סובייקטיבית. מקור המונח יווני, והוא מתורגם לשתי המילים "מחוץ לגוף", או "יציאה מהגוף", ומשמעותו "להיות מחוץ לעצמך". זהו מצב שבו האדם נמצא כביכול מחוץ לגופו. מצב שבו התחושה היא התעלות או שמחה מוקצנת. מקורה של האקסטזה יכול להגיע מתפיסה מיסטית או אירוע שכזה, זיכרון חזק, או תנאים מתאימים לכך.

במהלך האקסטזה, האדם מנתק קשר עם חייו הרגילים ואינו מסוגל לתקשר עם אחרים או לבצע פעולות רגילות. החוויה האקסטטית עשויה להיות קצרה (רגע חולף) או ארוכה (מספר שעות או ימים ואף יותר). במהלך האקסטזה, התחושה האישית של הזמן, של המרחב, וכן של התחושה העצמית יכולה להשתנות באופן קיצוני ואף להיעלם לחלוטין.

דוד הראובני

דוד הראובני (1490 בערך - 8 בספטמבר 1538), היה נוסע יהודי, שהציג בפני נוצרים ואחרים תוכניות צבאיות במטרה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי להביא את הגאולה. תוכניותיו (הפן המדיני-צבאי והפן האסכטולוגי), כמו גם מוצאו ואישיותו הססגונית והמסתורית, אינם מפוענחים עד תום.

דעת (כתב עת)

דעת הוא כתב עת בהוצאת המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

כתב העת דעת מוקדש למחקרים בתחום הפילוסופיה היהודית והקבלה. אלה נידונים מנקודות מבט שונות: פילוסופית, תאולוגית, תולדות הרעיונות, היסטורית, ביוגרפית, ביבליוגרפית, מחקר השוואתי וכיוצא באלה.

עורכו הראשון של דעת היה עמנואל לוינס, אותו החליף נחום אריאלי, ובמשך שנים רבות ערך את כתב העת פרופ' משה חלמיש. החל משנת 2016 עורכי דעת הם: דב שוורץ, אבי אלקיים וחנוך בן-פזי. כתב העת יוצא פעמיים בשנה. נכון ל-2015 יצאו 80 חוברות, חלקן חוברות כפולות או משולשות. ב-2015 נוסף כתב העת למאגר כתבי העת JSTOR.

חברי המערכת, בנוסף למשה חלמיש הם אפרים מאיר, דב שוורץ וחנה כשר. חברי המועצה המורחבת של כתב העת הם משה אידל, יעקב בלידשטיין, יוסף דן, שלום רוזנברג ואליעזר שביד.

האיגוד העולמי למדעי היהדות

האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא ארגון הגג לחקר מדעי היהדות. חברים בו חוקרים, תלמידים ואנשי רוח מכל רחבי העולם. נשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

האיגוד העולמי למדעי היהדות היא עמותה ציבורית ללא כוונת רווח, המתקיימת מדמי החבר השנתיים ומתמיכתם של גופים ציבוריים וקרנות בישראל ומחוצה לה. משרדיו שוכנים בבניין ע"ש יצחק רבין למדעי היהדות בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

יוסף אבן טבול

רבי יוסף אבן טבול (? - 1616), המכונה גם המערבי או המוגרבי, נולד ככל הנראה באזור המגרב (צפון אפריקה) במאה ה-16. להשערת חוקרים אחדים מוצאו מאזור דרעא שבמרוקו. הוא עלה לארץ ישראל ולמד קבלה אצל האר"י בצפת, שם נשאר לאחר מות רבו (1572) ולימד קבלה. בין תלמידיו נמנים ר' שמשון בק ור' ישראל בנימין.

בין 1602-1608 עבר ר' יוסף למצרים וישב באלכסנדריה, שם הוסיף להעמיד תלמידים בקבלה. הוא נפטר באלכסנדריה בקיץ של 1616. מסורת של יהודי תוניסיה טוענת על קברו של רבי יוסף המערבי בסביבות הכפר אל-תמאמה במחוז גאבס אשר בדרום-מזרח המדינה כיום.

רבי יוסף אבן טבול הותיר אחריו יבול ספרותי גדול של דרשות ופרושים לספר הזוהר, חלק מדרושיו הקבליים ידועים בשמם "דרושי חפצי בה".

שאלת יחסו עם תלמידו הבולט של האר"י, רבי חיים ויטאל נידונה בין החוקרים; בעוד גרשם שלום טוען למתח ותחרות הדדיים, יוסף אביב"י גורס יחסים נינוחים יותר.

בכתביו בולטת הסיבה הקתרטית (מלשון קתרזיס) לצמצום ולאצילות: האל ביקש להיפטר משורש הרע שהיה חבוי בו. בכתביו של ר' חיים ויטאל ניתן למצוא את הסיבה הזו בין השורות, אבל הסיבה השכיחה היא הסיבה הטלאולוגית: לתת שכר לצדיקים ועונש לרשעים. השערת החוקרים, כגון: גרשם שלום וישעיה תשבי הייתה שר' חיים ויטאל ביקש לטשטש ולהסוות את התורה הזו. מכאן החשיבות של כתבי אבן טבול: הם נותנים לנו גרסה בלתי מצונזרת לכתבי האר"י. חוקרים מאוחרים יותר, כגון משה אידל, יהודה ליבס ורונית מירוז טוענים שתורת האר"י היא תורה מרובדת, שנוצרה בשלבים שונים ונמסרה בעל-פה לתלמידים שונים ומכאן ההבדלים בגרסאות השונות.

מדעי היהדות (כתב עת)

מדעי היהדות, במת האיגוד העולמי למדעי היהדות (כותר אנגלי: Jewish studies, forum of the World Union of Jewish Studies) הוא כתב עת מדעי ושנתון של האיגוד העולמי למדעי היהדות, השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

כתב העת נוסד בשנת תרפ"ו (1926), כחלק מהמכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. כותרו הראשון היה "ידיעות המכון למדעי היהדות". במשך השנים השתתפו בו חוקרים במדעי היהדות מרחבי תבל. בשנת תשס"ט 2009, ערכו את "מדעי היהדות" גרשון בקון, איתמר גרינוולד ומנחם הירשמן. כל גיליון "מדעי היהדות" מכיל חלק מחקרים וחלק סקירות קצרות על כותרים חדשים בתחום מדעי היהדות.

בין המשתתפים במדעי היהדות: אפרים אלימלך אורבך, משה אידל, נחם אילן, יעקב אלבוים, חנוך אלבק, מנחם אלון, שולמית אליצור, דניאל בויארין, עידו בסוק, ישראל ברטל, יצחק ברנד, ישעיהו גפני, זאב גריס, יהושע גרנט, אברהם דוד, יוסף דן, אבנר הולצמן, גתית הולצמן, אביעד הכהן, חגית הלפרין, שמואל ורסס, יעקב זוסמן, יאיר זקוביץ, גלית חזן-רוקם, עמנואל טוב, ציפי יבין, שלם יהלום, שרה יפת, רימון כשר, יהודה ליבס, חננאל מאק, שגית מור, שלמה מורג, אברהם מלמד, דליה מרקס, מרדכי נדב, הלל נוימן, חנה ספראי, מעוז עזריהו, שמחה עמנואל, חביבה פדיה, עזרא פליישר, ישראל קולת, ישי רוזן-צבי, שלום רוזנברג, ישראל רוזנסון, מיכאל ריגלר, דב שוורץ, גרשון שקד, סמדר שרלו, ישראל משה תא-שמע ויוסף תבורי.

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.

מכון שלום הרטמן

מכון שלום הרטמן הוא מרכז חינוך ומחקר יהודי במושבה הגרמנית בירושלים. המכון הוקם על ידי הרב פרופ' דוד הרטמן בשנת 1976, ונקרא על שם אביו.

המכון מכשיר חוקרים, מחנכים, תלמידים, מנהיגים ורבנים מכל הזרמים. "המכון מפתח אפיקים חדשים בחשיבה, במחקר ובחינוך היהודי ופועל למען הכשרת מנהיגות יהודית המושתת על ערכי הפלורליזם". הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא המכון. את הבניין שבו שוכן המכון תכנן האדריכל לו גלרטר.

המכון מחולק לשלושה מרכזים:

מרכז קוגוד לחקר מחשבה יהודית בת זמננו

מרכז חינוכי לטיפוח זהות ישראלית-יהודית

מרכז לפיתוח יוזמות מנהיגותיות בצפון אמריקהבקמפוס פועל בית ספר תיכון דתי לבנים ברוח המכון, המכונה תיכון הרטמן.

עמיתי המכון הבכירים מונים כארבעים חוקרים, ובהם: אבי שגיא, משה אידל, ישראל קנוהל ומנחם פיש. תחומי המחקר כוללים: יהדות ישראלית, יהדות העולם, דת ודתיות, ספרות מופת, אתיקה, פוליטיקה ומדיניות ציבורית, הלכה, מגדר. למכון הוצאת ספרים המפיקה ספרים של עמיתי המכון.

ספר המשיב

ספר המשיב הוא ספר קבלה שהתחבר ככל הנראה לפני גירוש ספרד או מעט אחריו, ועוסק בפירוש עשר הספירות.

ספר יובל

ספר יוֹבֵל (בלועזית, מגרמנית: Festschrift, "פֶסְטְשְׁרִיפְט"; בלטינית: liber amicorum) הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישתו לגמלאות, הגיעו לגיל 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

ספר היובל הוא אוסף של מאמרים בתחומי עשייתו של האיש שלכבודו יצא הספר לאור. המאמרים נכתבים על ידי עמיתיו ומוקיריו, וריכוזם ועריכתם נעשים על ידי מערכת המורכבת מעמיתיו. פעמים רבות ניתנת בספר היובל תמונתו של חתן השמחה, ביוגרפיה שלו, רשימה ביבליוגרפית של כתביו. לעיתים כולל הספר גם מאמר מאת חתן השמחה.

פעמים רבות מרמז שמו של הספר, ישירות או בעקיפין, על האיש שלכבודו יצא הספר.

בהתחשב בכך שספר יובל הוא אסופה של מאמרים אקדמיים, הוא מעניין בראש ובראשונה את קוראי ספרות אקדמית בתחום זה: חוקרים וסטודנטים. לעיתים נכתב הספר כך שיפנה לקהל קוראים רחב יותר של מתעניינים בתחום.

חלופה לספר יובל הוא הקדשה של גיליון של כתב עת מדעי לכבודו של חתן השמחה.

דוגמאות:

לכבודו של מנחם גולדברג, נשיא בית הדין הארצי לעבודה יצא לאור "ספר מנחם גולדברג", ובו 19 מאמרים בתחום דיני העבודה, מאת אנשי אקדמיה, שופטים ועורכי דין העוסקים בתחום זה.

לכבודו של פרופ' מרדכי רוטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים יצא לאור הספר "החיים כמדרש - עיונים בפסיכולוגיה יהודית", ובו מאמרים מאת יורם בילו, יהודה ליבס, אדמיאל קוסמן, עדין שטיינזלץ, שלמה גיורא שוהם, משה אידל, אלי ויזל ואחרים. מאמרים אלה הם בתחומי הפסיכולוגיה והמדרש שבהם עוסק רוטנברג. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, שמפיצה אותו לציבור הרחב, ולא רק לאנשי האקדמיה.

בשנת 2005 פרשה לגמלאות חוקרת הספרות, פרופ' נורית גוברין, ולכבוד זאת הוגש לה הספר "ממרכזים למרכז - ספר נורית גוברין" (בעריכת אבנר הולצמן ובהוצאת אוניברסיטת תל אביב),- אסופה נרחבת של דברי ספרות, מחקר ויצירה, בהשתתפותם של ארבעים יוצרים וחוקרים. הספר מעלה בצורה מורחבת ומגוונת את הנחות היסוד שהניחה בחקר הספרות העברית החדשה ובהוראה.

גיליון של כתב העת The Electronic Journal of Combinatorics הוקדש לכבודו של פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע, עם מלאת לו 70 שנה.

לציון ארבעים שנות הוראה ומחקר של פרופ' דניאל פרידמן הוציאו עמיתיו לכבודו את "ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן". הספר, בעריכתם של פרופ' נילי כהן ופרופ' עופר גרוסקופף, כולל 18 ממאמריו הבולטים של פרידמן, ובצד כל אחד מהם מאמר מחווה מאת חוקר משפטי בולט, שנכתב במיוחד לספר זה.

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית. לתורה זו יש שורשים עמוקים במחשבה היהודית והיא נמשכת מהמיסטיקה העברית הקדומה, קרי ספרות ההיכלות והמרכבה; אולם, עיקר גיבושה ופרסומה ראשיתם בפרובאנס (דרום צרפת), בצפון ספרד ובארצות המזרח בשלהי המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים, והתבססו עליה תנועות רוחניות שונות, כגון השבתאות והחסידות. כמו כן, השפיעה הקבלה על תחומים רבים ביהדות, ובהם ההלכה והמנהגים, פרשנות המקרא, ספרות התפילה והפיוט, ספרות המוסר ועוד.

שולמית שחר

שולמית שחר (נולדה ב-18 ביוני 1928) היא פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, וכלת פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשס"ג.

שלמה פינס

שלמה פּינֶס (Pines;‏ 5 באוגוסט 1908 – 9 בינואר 1990) היה חוקר פילוסופיה יהודית וכללית, פרופסור לפילוסופיה יהודית, קבלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל למדעי הרוח לשנת תשכ"ח.

תאורגיה

תיאורגיה (ביוונית: theurgia) פירושה עשיית מופתים, מעשי קסמים, מגיה, התערבות כוחות על־טבעיים או אלוהיים בחיי האדם. וביהדות פירושה היא ההנחה האומרת כי האדם יכול וחייב להשתתף במעשי הבורא באמצעות הפעלת נוכחותו בעולם ובאמצעות קיום מצוות (אחד הפירושים של "נברא בצלם").

על פי ג'ובני פיקו דלה מירנדולה התאורגיה, היא מאגיה אלוהית הנסמכת על ברית עם מלאכים או אלים.

ניתן לתרגם תאורגיה כ"מדע או אמנות של המעשים האלוהיים" והיא הפן המעשי של אמנות האלכימיה ההרמטית. ייתר על כן, אלכימיה היא ה"מפתח" לתאורגיה. המטרה הסופית של מה שעתיד להיות מאוחד עם מקבילים גבוהים יותר המוביל להשגת ההכרה האלוהית.פרופסור משה אידל מסביר, כי ישנן שתי משמעויות עיקריות למונח זה בחקר הדתות. משמעות אחת למושג תאורגיה היא השפעת מעשי האדם על העולם האלוהי, והמשמעות השנייה היא עליית נפש האדם לעולם העליון באמצעות ריטואלים.

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יוצא לאור מאז שנת 1929 ונחשב לאחד מכתבי העת החשובים בתחומו. מקור השם הוא מהמשמעות המילונית של "תרביץ" כאקדמיה ומקום לימוד.

תרביץ עוסק בנושאי יהדות, חקר המקרא, התלמוד, הקבלה, מנהגי ישראל, היסטוריה יהודית, ביבליוגרפיה עברית ועוד. הרבעון יצא לאור לראשונה בתשרי תר"ץ (1929). השתתפו בכתיבתו אישים נודעים בתחומי מדעי היהדות, ובהם גם כאלו שהרבו לכתוב בו בקביעות, כמו גרשם שלום, שאול ליברמן, שמחה אסף, חנוך אלבק ואחרים. מאמרים מרכזיים מתוכו הודפסו גם כתדפיסים בנפרד, או כונסו על ידי כותביהם לספרים.

בשנת ה'תרצ"ה הוקדש כתב העת לנושא הרמב"ם, ונקרא: ספר הרמב"ם של התרביץ: למלאת שמונה מאות שנה ליום הולדתו, י"ד בניסן ד"א תתצ"ה - י"ד בניסן הא אלפים תרצ"ה.

עורכו הראשון של כתב העת היה הפרופ' יעקב נחום אפשטיין, והוא ערך אותו עד לשנת ה'תשי"ב - 1952. אחריו ערך את כתב העת חיים שירמן, בין השנים ה'תשט"ו - ה'תשכ"ט (1955–1969); אפרים אלימלך אורבך בין השנים ה'תשל"א - ה'תשמ"א (1971–1981); יוסף דן, משה דוד הר ומנחם הרן בין השנים ה'תשמ"ב - ה'תשמ"ו (1982–1986); משה אידל, יוסף יהלום ודוד רוזנטל בין השנים ה'תשמ"ז - ה'תשנ"א (1987–1991); זאב הרוי, יוסף קפלן, וישראל מ' תא-שמע בין השנים ה'תשנ"ב - ה'תשנ"ו (1992–1996). עורכיו הנוכחיים הם הפרופסורים מרדכי כוגן, יעקב אלבוים וירחמיאל ברודי.

המוציא לאור הנוכחי הוא הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, שעל יד האוניברסיטה העברית. כללי האזכור של כתב העת אומצו ביחס למקורות המשפט העברי על ידי כמה מכתבי העת המשפטיים של אוניברסיטאות ישראליות.בשנת 2011 הועלו גיליונות תרביץ שיצאו עד 2006 למאגר המקוון JSTOR במסגרת פרויקט משותף של JSTOR עם הספרייה הלאומית וספריית אוניברסיטת חיפה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.