משה אבן עזרא

רבי משה אבן עזרא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 - ד'תת"ק, 1140 בערך), היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד. נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים בכל הזמנים.

רבי משה אבן עזרא
לידה 1055
ד'תתט"ו
גרנדה, הטאיפה של גרנדה
פטירה 1140 בערך
בסביבות ד'תת"ק
האימפריה המוראביטונית גרנדה, האימפריה המוראביטונית
השתייכות רבני ספרד, ראשונים
תחומי עיסוק שירה
חיבוריו "ספר העיונים והדיונים" (תורגם גם כ"שירת ישראל")

ביוגרפיה

נולד לרבי יעקב בגרנדה, במשפחה יהודית מכובדת ומבוססת, וזכה להשכלה מקיפה גם בתחום היהדות וגם בתחום המדע והתרבות הערבית. לפי ר' סעדיה אבן דנאן אחד מרבותיו היה ר' יצחק אבן גיאת. גם שלושת אחיו, יצחק, יוסף וזרחיה תוארו כ"חכמים ומשכילים בכל חכמה" (יסוד עולם, חלק ד' פ' י"ח).

בעת היותו בגרנדה התוודע לשירתו של רבי יהודה הלוי בצעירותו והידידות ביניהם נמשכה מאז שנים ארוכות.

כאשר היה רמב"ע כבן 35, פלשו המוסלמים הקנאים (המוראביטון) לספרד המוסלמית וכבשו את גרנדה. מרבית יהודי העיר נמלטו ובהם גם משה אבן עזרא. הוא נמלט צפונה, לספרד הנוצרית, ומאז לא זכה לראות את ילדיו, שנפטרו עוד בחייו.

רמב"ע נחשב לאחד מגדולי דורו בחיבור שירה, פיוטים ובעיון בשירה, ואף תמך במשוררים צעירים, בהם כאמור רבי יהודה הלוי.

חיבורו החשוב ביותר הוא "ספר העיונים והדיונים" (כתאב אלמחאצרה ואלמדאכרה) העוסק בכללי השירה המשובחת והראויה. בספר זה הוא מתאר את הדרכים לכתיבת שירה, את קישוטי הלשון שמותר ושראוי למשורר להיעזר בהם ואת הפגמים שאסור למשורר שיהיו בשירו. הוא סוקר יצירות שירה מן הדורות שקדמו לו, הן בעברית והן בערבית. הספר נכתב בערבית יהודית לפי סגנון ספרות האדב הערבית שבזמנו. הוא תורגם לעברית בתרפ"ד (1924) על ידי בן-ציון הלפר בשם "שירת ישראל", וחזר ותורגם ב-1975 על ידי אברהם הלקין בשם (המדויק יותר) "ספר העיונים והדיונים".

משה אבן עזרא כתב גם שירים לרוב, הן שירי חול והן שירי קודש. מהם מפורסם בעיקר הפיוט "אל נורא עלילה", המושר עד היום לפני תפילת נעילה של יום הכיפורים, בעיקר בקהילות ספרדיות. שירי החול כוללים שני ספרים: "ספר התרשיש" או "ספר הענק" ו"דיואן ר' משה אבן עזרא". תרשיש בגימטריה 1210 - מספר כל חרוזי הספר. ב-1886 דוד גינצבורג הוציא לאור "מחברת" מ"ספר הענק" (ספר התרשיש) עם ציונים למקורות בפסוקים ומאמרי חז"ל, ופירוש לתרגום מערבית של השירים מהספר. המשורר וחוקר השירה שאול עבדאללה יוסף חיבר ביאור לספר התרשיש בשם "משבצות תרשיש".

על-שמו רחוב "הסַלָּח" ברחביה, ירושלים, על שם פיוטי הסליחות הרבים שחיבר.

לקריאה נוספת

  • משה אבן עזרא, שירי החול, יוצאים לאור על ידי חיים בראדי, הוצאת שוקן, ספר ראשון: ברלין תרצ"ח; ספר שני: ירושלים תש"ב
  • שירי משה בן יעקב אבן עזרא, מקובצים על פי ספרים וכתבי יד, סדורים, מוגהים ומבוארים על ידי ח. נ. ביאליק, י. ח. רבניצקי, הוצאת דביר תל אביב, ירושלים תרפ"ח
  • משה אבן עזרא, שירי קודש, יוצאים לאור על ידי שמעון ברנשטיין, מסדה, 1957
  • ישראל לוין, טובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, 2012
  • ר' משה בן יעקב אבן עזרא, שירת ישראל, מתורגם לעברית עם מבוא והערות מאת בן-ציון הלפר, הוצאת שטיבל, ליפסיה, תרפ"ד
  • שאול בן עבדללה יוסף, משבצת התרשיש, פירוש מספיק לספר התרשיש של ר' משה אבן עזרא, וינה. תרפ"ו

קישורים חיצוניים

El Norra Alila

El Norra Alila הוא אלבומה השני של הלהקה הישראלית אורפנד לנד. שם האלבום הוא תעתיק לאנגלית של המילים "אל נורא עלילה" - פיוט בתפילת נעילה שחובר על ידי ר' משה אבן עזרא. האלבום יצא בשנת 1996.

האלבום מהווה שכלול של אלבומה הקודם של הלהקה Sahara. האלבום יותר מורכב מבחינה מוזיקלית וכולל יותר שירים. הלהקה המשיכה את הקו שנקטה באלבומה הקודם ומגמת ההשפעה של מוזיקה מזרח תיכונית נמשכת גם כאן. באלבום הזה רוב הטקסטים עוסקים בנושאים של דת ואמונה. הטקסטים מושפעים גם ממקורות היהדות, גם ממקורות האסלאם וגם ממקורות הנצרות. לדוגמה: השיר The Evil Urge עוסק במאבק הפנימי שמתחולל אצל כל בני האדם בין היצר הטוב ליצר הרע. באלבום ישנה גרסה למזמור "שיר המעלות" שמבוצעת על ידי אביו של גיטריסט הלהקה יוסי סהרון. השיר Of Temptation Born מספר את סיפורו של ישו הנוצרי ומושפע מן הסרט שנעשה אודותיו "הפיתוי האחרון של ישו". כמו כן במספר שירים משתתפת הזמרת שלומית לוי.

הרצועה המרשימה באלבום היא רצועה מספר שמונה Flawless Belief שכוללת נגינה ווירטואוזית של סהרון לצד מקצב תופים משתנה של סמי בכר, ושילוב של שירה נקייה וגרואלים מצד הסולן קובי פרחי. השיר, כמו יתר האלבום, עוסק ביחסים שבין אדם לבורא.

מבחינה מוזיקלית האלבום היה שינוי לעומת Sahara בכך שהתרחק מעט מהדום דת' המסורתי ובעצם גיבש סגנון מיוחד, מקורי ושונה ללהקה, שילוב בין דת' מטאל, רוק כבד/מתקדם ומוזיקה מזרחית. האלבום הזה בעצם מכין את הקרקע לקראת Mabool שיצא שמונה שנים אחריו.

אל נורא עלילה

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה הוא פיוט הפותח את תפילת נעילה של יום הכיפורים בקהילות הספרדים, שחובר על ידי רבי משה אבן עזרא.

הפיוט פותח בשורות:"אל נורא עלילה אל נורא עלילה, המציא לנו מחילה בשעת הנעילה".

גבריאל

בדתות אברהמיות גבריאל (בערבית: جبريل ג'בריל, בלטינית: Gabrielus) הוא מלאך שמשרת כשליח האלוהים.

בשלוש הדתות הוא מתואר כיצור חסר גוף העשוי מאור. הוא שוכן בשמיים וממלא את התפקיד שהאל מטיל עליו, לדוגמה אמירת דברי הלל ושבח לאל, מסירת דברי האל לאדם והשגחה על בני האדם ועל התנהלות העולם.

דיוואן

הדיוואן הוא סגנון שירה שפותח בתרבות האסלאם של המזרח התיכון, צפון אפריקה, סיציליה, ודרום אסיה. לשירים אלה הייתה היכולת לעורר השראה, ולרוב היו מולחנים ומושמעים בבתי דין של מספר סולטנים.

דן פגיס

דן פָּגיס (16 באוקטובר 1930 – 29 ביוני 1986) היה משורר ומתרגם עברי, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 1973 ונחשב לאחד מחשובי המשוררים בשירה העברית המודרנית.

פגיס זכה לפרסומו בעיקר בזכות יצירותיו שעסקו בזיכרון השואה. שירו "כתוב בעיפרון בקרון החתום", שפורסם ב-1970 בספרו השלישי "גלגול", נחשב לאחד משירי השואה המוערכים והחשובים בישראל. הוא זכה להכרה בזכות יצירותיו הספרותיות המגוונות, כולל ספר הילדים המפורסם שכתב "הביצה שהתחפשה".

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100). בתקופה זו החלו ימי הביניים הנורמניים. המאה הייתה המאה הראשונה של המילניום השני לספירה.

חיוי הבלכי

חיוי הבלכי היה יהודי מהעיר באלך שבמדינת ח'וראסאן שבממלכת פרס (כיום באפגניסטן). הוא חי במאה התשיעית ופרסומו בא לו עקב ספר ביקורתי כלפי המקרא שחיבר ופרסם. הספר, שלא שרד עד ימינו, כלל מאתיים שאלות ותהיות על הכתוב במקרא. בספרו טען חיוי לסתירות פנימיות בכתבי הקודש, הסביר את הניסים המתוארים בהם בהסבר טבעי, ושלל מספר תפיסות תיאוסופיות תנ"כיות.

תפיסותיו של הבלכי הושפעו כנראה מהתרבות הפרסית והדת הזורואסטרית, ולדברי סלמון בן ירוחם הקראי הושפע גם מדעותיו של אבן א-רוואנדי. הוא האמין בקדמות העולם, כפר בעיקרון הבחירה החופשית. ספרו, שככל הנראה נכתב בחרוזים, העלה שאלות כנגד הנהגות שונות של האלוהים. הוא סבר כי לאלוהים אין בחירה במעשיו, וכי הטבע הוא דטרמיניסטי ללא אפשרות של חריגה. כן תמה על האלוהים הרוחני בהגדרתו, הדורש מבני האדם הקרבת קרבנות גשמיים.

חיוי הבלכי עורר את זעמם של יהודים מאמינים רבים, בעיקר עקב העובדה שספריו התפשטו ללא הפרעה והשפיעו על אמונותיהם ודעותיהם של יהודים רבים. עדות על השפעתו מצויה בכתבי חכם יהודי שחי עשרות שנים אחריו: "חיוי חיבר ספר שבו מאתיים שאלות הטוענות נגד ה' ונגד תורתו... והתקיימו שנים רבות מבלי שהשיב עליהן איש, והפסידו אמונת אנשים רבים, עד שנתקנא אדוננו (הכוונה לרבי סעדיה גאון) לה' ולתורתו וחיבר ספר תשובות על חיוי...". עדות אחרת מספרת כי: "חיוי בדה מלבו תורה, והעיד רב סעדיה שהוא ראה מלמדי תינוקות מלמדים אותה בספרים ובלוחות עד שבא רב סעדיה ונצחם" (הראב"ד (בעל הקבלה)).

כנגד ספרו של הבלכי יצאו רבים מהוגי הדעות ומהפילוסופים היהודיים שחיו אחריו. הראשון שבהם היה רבי סעדיה גאון, שכתב ספרים במענה לשאלותיו של הבלכי. בספרו "הנבחר באמונות ובדעות" הוא עונה לרבות מטענותיו של הבלכי, ומלבד זאת כתב ספר נפרד, בעברית ובחרוזים, בו הוא עונה לטענות חיוי ומלגלג עליהן. בין השאר, הוא מכנה אותו ואת חסידיו "אנשים הנקראים יהודים". בדורות מאוחרים יותר רבי אברהם אבן עזרא מצטט אותו לעיתים ודוחה את דבריו בחריפות. אבן עזרא ואחרים נהגו לכנותו "חיוי הכלבי". גם רבי משה אבן עזרא ורבי אברהם אבן דאוד מתעמתים עם דברי הבלכי, ואף חכמים קראים, כגון סלמון בן ירוחם ואל בסיר, תקפו אותו בחריפות וכתבו תשובות כנגד שאלותיו.

חיים ברודי

הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Henrik Bródy; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה - י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חיים שירמן

חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann;‏ ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.

יהודה הלוי

רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

יצירתו המרכזית היא האפולוגטיקה הפילוסופית "ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת הבזויה והשפלה" (ספר הכוזרי), וכן קינות כמו "ציון הלא תשאלי" ושירים מפורסמים אחרים.

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג. ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב) - ד'תתמ"ט, 1089) לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו רבי יהוסף. לאחר הרצחו של רבי יהוסף סייע לאלמנתו ובנה רבי עזריה והזמינם ללוסנה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו לוסנה ושם נקבר לצד אבותיו.

ישראל לוין (חוקר ספרות)

ישראל לוין (בלועזית: Israel Levin; נולד בשנת 1924 בזמושץ', פולין), הוא מורה וחוקר ספרות עברית ושירת ימי הביניים, ממקימי המחלקה לספרות עברית ומכון כץ באוניברסיטת תל אביב, וחתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית, לשנת ה'תשס"ט.

משה הכהן אבן ג'יקטילה

משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או הרמ"ך או משה הנקדן) (1020, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא, פייטן, ומדקדק.

צימוד (אמצעי אמנותי)

צימוד הוא אמצעי ספרותי אמנותי, המשמש כקישוט בשירה, לשון נופל על לשון. כלומר, שימוש בצמד מילים או בצירוף מילים שהצליל שלהם זהה או דומה, אבל המשמעות שלהם שונה או מנוגדת. משיגים את האפקט המבוקש כשהמילים הללו צמודות זו לזו.

במקרים רבים הצימודים למיניהם אינם רק קישוט צורני צלילי, אלא יש להם תפקיד גם בתחום המשמעות. בצימודים מנוגדי משמעות, הדמיון הצלילי בין שתי המילים מדגיש את הניגוד שביניהן בתוכן, לדוגמה: מזוני - רזוני. ואילו כאשר יש קרבה בין המשמעים של שתי המילים השוות או הדומות זו לזו בצליל, מחזק הצליל השווה או הדומה את הנאמר.

השימוש באמצעי ספרותי זה רווח כבר בתנ"ך ("וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה." ישעיה ה, ז) ובפיוטים ושירה בימי הבינים בעברית ובארמית ואף בצימוד של מילה עברית וארמית.

משוררי ספרד שילבו בשיריהם את כל סוגי הצימודים, ובעיקר את הצימוד השלם. כמה מהם, כגון משה אבן עזרא, יעקב בן אלעזר, יהודה אלחריזי וטודרוס בן יהודה אבולעפיה, אף חיברו "שירי צימודים", כלומר, שירים שכל חרוזיהם הם צימודים שלמים או מורכבים.

חכמי ומשוררי ספרד גם יצרו צירופי לשון וביטויים שהם צימודים של שברי פסוקים מהתנ"ך או מאמרי חז"ל והשתמשו בהם בשירה ובפרוזה מחורזת כגון בתשובות הלכתיות, אגרות המלצה, והסכמות לספרים. דוגמה נפוצה: ממאמר חז"ל "כלה כמות שהיא" נוצר הביטוי "קלה כמות שהיא". "עוד ידו נטויה" (ישעיהו י, ד) - "הוד ידו נטויה". לפעמים שינוי אות או הגייה הפכו את משמעות הביטוי: "אין מסיחין בסעודה" (תענית ה, ב) - "הן משיחין בסעודה". "לבי יחיל בקרבי" (תהלים נה, ה) - "לבי יכיל בקרבי". "אין תוכו כברו" (ברכות כח, א) - "הן תוכו כברו".

קמתי באשמורת

קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת הוא פיוט שנכתב על ידי משה אבן עזרא בספרד במאה ה-11, אשר נאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בסליחות בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. נאמר לפני מזמור אשרי יושבי ביתך.

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד. תקופת הראשונים באה אחרי תקופת הגאונים ולפני תקופת האחרונים, ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי.בין הרבנים הבולטים שפעלו בתקופת הראשונים: הרי"ף, רש"י, בעלי התוספות, הרמב"ם, הרא"ש, בנו רבי יעקב בן אשר, הרמב"ן ומאות נוספים שיצרו בתחומי ההלכה, פרשנות המקרא והתלמוד, הפילוסופיה היהודית, המיסטיקה היהודית, השירה, הפיוט ועוד.

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

שואה (מונח)

שׁוֹאָה היא מילה שמקורהּ בעברית המקראית, ובה משמעותה חורבן, כיליון. במחצית השנייה של המאה העשרים נוצקה משמעות מיוחדת למילה המיודעת "השואה" – השמדתם השיטתית של כשישה מיליון יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.

שמע קולי (אלבום)

שמע קולי הוא אלבום משנת 2007 שיצר מאיר בנאי, הכולל שירים מפיוטים יהודיים מתקופות שונות, שנכתבו והושרו על ידי רבי שלום שבזי, רבי שלמה אבן גבירול, רבי משה אבן עזרא, רב האי גאון ועוד. בנוסף ללחנים מקוריים של בנאי, מופיעים באלבום גם שירים עם לחנים מסורתיים.

תקופת חייו של הרב משה אבן עזרא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.