משאית

משאית היא כלי תחבורה כבד המשמש להובלת סחורות וציוד. למשאיות גדלים וצורות שונות, אך לרוב יהיו גדולות מרוב כלי הרכב המצויים על הכביש. המשאיות הכבדות הנוסעות בכביש המהיר גדולות יותר מאוטובוס ובעלות מנוע בעל הספק של לפחות 350 כוחות סוס.

המשאית מורכבת מחלקים אחדים:

  • מרכב או שלדה הכולל את:
    • תא הנהג ("הקבינה") בו נמצאים כל אמצעי הניהוג ובו יושב הנהג
    • תא המנוע שיכול להימצא מתחת לתא הנהג או לפניו ובו שוכן המנוע
    • מכלי הדלק
    • מערכת העברת כוח (מצמד, תיבת הילוכים, גל הינע וסרן או סרנים מונעים)
    • אזור מטען (חלק השלדה שמיועד להתקנת ארגז, מכל או כל מתקן אחר)
    • מתלים וגלגלים
  • הגרור/נגרר/מכולה/כן משא - ההתקן של המשאית שעליו או בתוכו מעמיסים את המטען.
Trucks
משאיות

סיווגים

Iveco 7-5tonner mit Kofferaufbau
משאית אחודה המשמשת להובלת מוצרים במכולה סגורה
Red truck USA
סמי-טריילר עם מכולה סגורה
Orange Sitom truck side
משאית עפר
Tankauto
מכלית
Samochod (GAZ) Lublin-51
טנדר - משאית הובלות קטנה עם מכולה חצי-פתוחה

סוגי משאיות לפי מבנה

  1. משאית אחודה: משאית שאינה מחוברת לגרור ובה מיקום המטען (ארגז משטח, ארגז דפנות, ארגז סגור, ארגז רכין, מערבל בטון או מכלית) מהווה חלק בלתי נפרד מהמשאית.
  2. משאית סמי-טריילר: משאית המורכבת משני חלקים נתיקים: גורר וגרור. הגורר הוא משאית ייעודית לתמיכת וגרירת נתמכים - גרורים שמתחברים לגורר על ידי צלחת ריתום הנמצאת עליו. בשפה עממית הגורר נקרא "סוס" והגרור "עגלה". ניתן לחבר יותר מגרור אחד לגורר מתאים (בישראל לכל היותר שני גרורים ובכביש סדום-אילת בלבד, שלא כמו רכבות הכבישים בהן גורר תומך מושך שלושה גרורים ומעלה). משאיות סמי-טריילר כבדות יותר ממשאיות רגילות.
  3. פול טריילר: משאית רגילה עם התקן גרירה מתאים, אליה אפשר לחבר גרור "מלא" - גרור שנראה כמו משאית רגילה אולם הוא נטול תא נהג ומערכות הנעה עצמאיות.
  4. משאית פירקית/משאית מפרקית: סוג של משאית עפר בה ההיגוי מתבצע באמצעות ציר מפרקי המפריד בין הגורר (בו נמצאים המנוע, תא הנהג והגלגלים הקדמיים) לנגרר (ובו המכולה הפתוחה ולרוב שני זוגות של גלגלים אחוריים). מבנה זה הוא בעל יתרונות רבים בהפחתת מאמצי פיתול על השלדה, בעיקר בדרכים בעלות פני שטח לא אחידים כגון באתרי עבודה.
  5. משאית מכרות: משאית גדולה במיוחד בעלת גלגלי טרקטור גדולים המיועדת לעבודה בתנאי שטח של מיזמי חציבה וכרייה גדולים.

סיווג לפי ייעוד

  1. משאית הובלה: לרוב משאית אחודה בעלת מכולה סגורה המיועדת לנשיאת מטלטלים קטנים כגון מוצרי מזון, רהיטים, מוצרי צריכה ועוד.
  2. משאית בניין: משאית בעלת מכולה פתוחה (כן משא) שנועדה לנשיאת חפצים כבדים כגון מכונות קטנות, חומרי בניין, צינורות, קורות מתכת ועוד.
  3. משאית מנוף: לרוב משאית בניין שעליה מותקן כדרך קבע מנוף המשמש להטענה ופריקה של המטען.
  4. "מוביל טנקים": זוהי משאית סמי-טריילר עם כן נשיאה לרכב כבד (ראו להלן). משאית זו נועדה להובלת כלי רכב כבדים כגון טנקים וכלי צמ"ה ואפילו מסוקים ולשנעם ממקום למקום.
  5. "מוביל מכוניות": משאית כפולה בעלת גרור כפול ורב-קומתי המיועד לתובלה של מכוניות פרטיות מהנמלים לאולמות התצוגה וחנויות הרכב.
  6. משאית עפר: משאית בעלת מכולה פתוחה מלמעלה שנועדה להעמסת עפר באתרי בנייה. את המכולה ניתן להרים לזווית באמצעות בוכנה הידראולית וכך לשפכה בקלות.
  7. משאית בטון: משאית כבדה המיועדת לנשיאת בטון במערבל בטון.
  8. משאית ניקיון: משאית בעלת מתקני ניקוי ליד המנוע והגלגלים שמנקה את הכבישים.
  9. משאית אשפה: משאית כבדה המיועדת לפינוי פסולת.
  10. מוביל קירות: משאית כבדה שבאמצע של המשאית יש שני עמודים מחוברים בצורת מלבן שמניחים עליהן קירות משני הצדדים וקושרים אותם.
  11. רכבת כבישים: זוהי משאית סמי-טריילר שנחשבת למשאית הארוכה והכבדה ביותר. היא יכול להכיל 4 מכליות אחת אחרי השנייה שהיא מובילה בה בדרך כלל מים, דלק, נפט או חיות משק.
  12. מוביל חלקי תחנות כוח: זוהי משאית סמי-טריילר עם כן נשיאה לרכב כבד. משאית זו נועדה להובלת חלקים של תחנות כוח ולשנעם ממקום למקום.
  13. מוביל בולים: זוהי משאית סמי-טריילר עם שני נגררים, שבנגררים ארבעה עמודים שניים מכל צד, שמחזיקים בתוכם עשרות בולי עץ. בדרך כלל המשאית נראית בכפר.

סוגי מכולות

  1. מכולה סגורה - זהו ארגז גדול המותקן על הגרור של המשאית ובעל דלת הניתנת לסגירה ופתיחה שממנה אפשר לפרוק את המטען. במכולה הסגורה ניתן לאחסן חומרים בתנאי בידוד והיא שומרת יותר טוב על התכולה של המשאית.
  2. מכולת קירור - מכולה סגורה הכוללת מזגן ומשמשת להובלת מזון, שיש לשמרו קר וטרי.
  3. מכלית - מכולה הנושאת מיכל גדול ומשמשת להובלת נוזלים כגון מים, דלק או נפט.
  4. מכולת עפר פתוחה - מכולה שחלקה העליון פתוח, ובחלקה האחורי יש דלת המאפשרת שפיכת עפר כאשר המכולה מוגבהת על ידי בוכנות הידראוליות.
  5. כן נשיאה - זוהי בעצם "מכולה ללא מכולה" הכוללת פשוט משטח גדול וישר עליו אפשר להניח מטען. המטען בדרך כלל מאובטח באמצעות שרשראות או כבלים. לעיתים משאיות כאלה כוללות גם מנוף אינטגרלי על מנת לסייע בהטענת מטען על המשטח.
  6. כן נשיאה לרכב כבד - מדובר בכן נשיאה בגובה נמוך הכולל שתי רמפות מתקפלות שעליהן יכול הרכב לנסוע ולטפס על כן הנשיאה. כן נשיאה כזה נועד בעיקר עבור ציוד מכני הנדסי ורכב קרבי משוריין, אך יכול לשמש גם לנשיאת משאיות אחרות, כלי רכב מסחריים ומכוניות פרטיות.

סוגי משאיות לפי גודל

  • תת-משאיות או משאיות קלות: אלה כלי רכב נושאי מטען שמשקלם קטן מ-6,300 ק"ג (לפי התקן האמריקני).
    1. טנדרעברית: "מטענית") - מכונית הכוללת מאחוריה כן פתוח וקטן לנשיאת מטען קל.
    2. ואןעברית: "מסחרית") - מכונית גדולה (בגודל מיניבוס) הכוללת גוף מוארך וגבוה שבו אפשר לשאת סחורה נוספת או אנשים.
  • משאיות בינוניות: משאיות שמשקלן נע בין 6,300 ק"ג ל-15,000 ק"ג (15 טון).
    1. משאיות קירור (המספקות כל בוקר מוצרי מזון למכולת)
    2. משאיות הובלה
    3. משאית לפינוי אשפה (בשפה העממית "אוטו זבל")
  • משאיות כבדות: משאיות הכבדות יותר מ-15 טון ושמותר להן לנסוע על כבישים בינעירוניים.
    1. משאיות בנייה הנושאות מערבל בטון או משאבת בטון
    2. מוביל טנקים וצמ"ה כבד
    3. סמי-טריילר
    4. משאית כפולה
    5. פול-טריילר
    6. מנוף נייד
    7. רכבת כבישים
  • משאיות שטח
    1. משאית עפר
    2. משאית מכרות

מבנה המשאית

כמעט כל המשאיות מורכבות ממספר חלקים:

  • מרכב - שלדת המשאית שמחזיקה את תא הנהג ("הקבינה"), המנוע, מכלי הדלק, השלדה, הצירים, התמסורת והגלגלים.
  • הקבינה - תא הנהג.
  • המכולה - ההתקן של המשאית שעליו או בתוכו מעמיסים את המטען.

מרכב

המרכב של המשאית מורכב משתי קורות מקבילות בצורה U שמחוברות ביחד באמצעות קורות צולבות. המרכב עשוי בדרך כלל מפלדה אך לעיתים הוא עשוי מאלומיניום או מתכות קלות יותר. על המרכב מותקנים שאר חלקי המשאית.

בגלל משקלה הרב, הגלגלים של המשאית עבים וגדולים יותר מגלגלים של רכב רגיל. בנוסף, היא כוללת הרבה יותר גלגלים, שבדרך כלל באים בזוגות (כלומר: שני גלגלים זה ליד זה). למשאית כבדה יש בממוצע בין 4 ל-8 רביעיות גלגלים (כאשר רביעייה מורכבת מצמד גלגלים בצד שמאל וצמד גלגלים מקביל בצד ימין) על הגרור וכ-6 זוגות או רביעיות גלגלים על הגרר. למשאיות בינוניות או אחודות יש בדרך כלל זוג קדמי ו 1-2 רביעיות אחוריות.

לריבוי הגלגלים יש מספר סיבות:

  • פיזור משקל המשאית על שטח גדול יותר וכך מוקטן הלחץ שכל גלגל מפעיל על הכביש והלחץ שכל גלגל צריך לשאת.
  • הפחתת העומס על כל גלגל ובכך מוגדל אורך החיים של כל צמיג.
  • אמינות: ככל שיש יותר גלגלים כך המשאית עמידה יותר בפני תקר ויכולה להמשיך לנסוע גם עם 1-3 תקרים (כי שאר הגלגלים מגבים את הגלגל התקול).

הקבינה

Iveco 7-5tonner mit Kofferaufbau
"משאית טלוויזיה" עם קבינה "אף שטוח"
Optimusprimealtmoviemode
משאית פטרבילט 379 עם "אף" - המנוע נמצא בתא מוארך שבולט מהקבינה

הקבינה היא תא סגור שבו יושב הנהג ומתפעל את המשאית. בחלק מקבינות יש תא אחורי הכולל ספסל שלם עם כרית המשמש את הנהג או הנהגים למנוחה ושינה (בזמן שהם לא נוהגים) כאשר עליהם לנסוע דרכים ארוכות. גודלן של הקבינות נע מקבינות פשוטות באורך 0.6 מטרים (2.0 רגל) למיני-דירה על גלגלים באורך 3 מטרים (9.8 רגל). קבינות מודרניות כוללות מיזוג אוויר, מושבים ארגונומיים, מראות בולטות, רדיו טוב ואמצעי בטיחות שונים.

ישנם מספר קונפיגורציות של קבינות:

  • "אף שטוח" - קבינה שמותקנת מעל המנוע (COE או Cab over engine) ולכן אין לה אף הבולט מעבר לשמשה הקדמית. היתרון בסידור זה הוא הקטנת אורך המשאית והגדלת שדה הראייה של הנהג. החיסרון הוא שכדי לתחזק את המנוע יש להרים את כל הקבינה ולהטות אותה קדימה, דבר שקשה עד כדי בלתי אפשרי לעשות בתנאי שטח. קבינות כאלה נפוצות באירופה בגלל התקנים המחמירים על אורך הקבינה. בישראל תצורה זו מכונה "משאית טלוויזיה" בשל דמיון השמשה הקדמית השטוחה והגדולה למסך טלוויזיה.
  • "קבינה רגילה" - קבינה שבה המנוע נמצא בחרטום מוארך לפני הנהג. קבינה זו נפוצה בארצות הברית בגלל תקנים פחות מחמירים ושמירה על מסורת.
  • קבינה נדירה שבה המנוע נמצא בצד.

כיום קבינות רבות - הן רגילות והן חסרות-אף - מתוכננות להיות בעלות צורה אווירודינמית על מנת להקטין את כוחות הגרר והתנגדות האוויר ולצמצם את צריכת הדלק. לקבינות רבות ניתן להוסיף גג מעוגל המותקן בין גג הקבינה לגג המכולה ומקטין את התנגדות האוויר.

מנוע

משאיות משתמשות במנועים שונים בגדלים והספקים שונים. רוב המשאיות הקלות (ליתר דיוק התת-משאיות) בארצות הברית משתמשות במנוע בנזין אך כמעט כל המשאיות הבינוניות והכבדות משתמשות במנוע דיזל (מנוע המונע באמצעות סולר ולא בנזין). רוב המשאיות הכבדות משתמשות במנוע טורבו דיזל בעל ארבע פעימות עם מצנן ביניים. משאיות שטח ענקיות משתמשות במנועי קטרים כגון מנוע דיזל V12 בן שתי פעימות של דטרויט דיזל.

במשאיות רבות בארצות הברית, המנוע שמותקן במשאית מיוצר על ידי חברות אחרות, המתמחות במנועים, כגון קטרפילר או קאמינס. יוצאות מן הכלל הן המשאיות של וולוו מאק דאף ואיווקו, וכן משאיות מרצדס עם מנוע דיזל של מרצדס-בנץ המיוצר על ידי החברה האם.

מנועי משאיות פועלים בסל"ד נמוך בדרך כלל, לא יותר מ-2,000 סיבובים לדקה, ומכוונים להשגת מומנט מרבי על חשבון פיתוח מהירות סופית.

תמסורת

משאיות קטנות משתמשות בתיבות הילוכים דומות לאלו של מכוניות פרטיות, אוטומטיות או ידניות. משאיות כבדות יותר משתמשות בתיבות ידניות, בדרך כלל, ואלו מחוזקות על מנת לעמוד במומנט הגדול של מנועיהן.

תיבות הילוכים אמריקאיות אופייניות הן בנות 10, 13 או 18 הילוכים. כיום הולך ומתגבר השימוש בתיבות אוטומטיות גם במשאיות כבדות, הודות להתקדמות בטכנולוגיית המנועים ותיבות ההילוכים. המספר הרב של ההילוכים נדרש על מנת לאפשר מגוון של יחסי העברה, המאפשרים ניצול מלא של כוחו הרב של מנוע המשאית. לעיתים יש אף מספר הילוכים אחוריים ו"חצאי הילוכים".

חקיקה ותקינה

באירופה נהוגה הגבלת מהירות למשאיות[1] וכן איסור עקיפה בכבישי אגרה[2].

ב-2015 משרד התחבורה בישראל החליט לאמץ את התקינה בנושא הגבלת המהירות אך להחיל אותה על משאיות חדשות בלבד[1]. לא קיימת מגבלה על עקיפת משאיות אלא רק הנחיה.[2]

הבדלים בין משאיות אמריקאיות לאירופאיות

יש הבדלים רבים בין משאיות המיוצרות ומשווקות לארצות הברית לבין משאיות המשווקות לאירופה עקב הסטנדרטים וההרגלים השונים הנהוגים בשתי היבשות.

  1. במבנה הקבינה - בגלל מגבלות האורך באירופה (15.5 מטר לסמי טריילר ו-18.75 לפול טריילר אך בשוודיה ופינלנד 25.25 מטר) רוב המשאיות האירופיות הם שטוחות ("טלוויזיה") כדי שיהיה יותר מקום למטען אך החיסרון הוא שהקבינה מעל המנוע ולכן לרוב יש את מנהרת המנוע (בליטה בין מושב הנהג למושב הנוסע) ולכן גם תא השינה יותר קטן ופחות טוב לנסיעות ארוכות. לעומת זאת, מגבלות האורך בארצות הברית פחות מחמירות (בממוצע לכל מדינה 70 רגל=21 מטר) אך יש אפשרות לקבל רישיון למשאית שתהיה יותר ארוכה אחרי שמהנדס בודק אותה. לכן (וגם בגלל המסורת) רוב המשאיות בארצות הברית הם קבינה רגילה (עם "אף" שהמנוע מלפני הקבינה).
  2. בייצור - רוב יצרני המשאיות המשווקות בארצות הברית (פרט למאק ו-וולוו) לא מיצרים את החלקים כמו המנוע, השלדה, הסרנים ועוד. היתרון בשיטה זו הוא שהלקוח יכול להתאים את המשאית בדיוק לצרכיו. לעומת זאת, רוב חברות המשאיות האירופאיות מייצרות לעצמן כמעט את כל החלקים של משאיותיהן.
  3. בכוחות סוס - בגלל ששיטת המדידה וההגדרה של כוח סוס שונה בין ארצות הברית לאירופה יש הבדלים בהספקי המנועים לעומת הרשום. ההבדל בין מנוע אמריקאי לאירופאי לא משמעותי, אבל מנוע אמריקאי הוא עם יותר מומנט מה שנותן לו קצת יותר כוח מאירופאי.
  4. תאי השינה - בגלל שבארצות הברית הנסיעות יותר ארוכות מאירופה תאי השינה שלהם הרבה יותר מרווחים מאשר במשאיות האירופאיות. בנוסף, בארצות הברית גם יש חברות שמייצרות תאי שינה (Custom Sleeper) - תאי שינה המיוצרים לפי הזמנה ובחירה אישית, ויכולים לכלול בתוכם מטבח, שירותים, ארונות וכו'. תאי שינה אלה הם גדולים הרבה יותר מתאי השינה התקניים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 גיל מלמד, ‏באיחור של 23 שנים: משאיות ואוטובוסים חדשים יחויבו במגביל מהירות, באתר מעריב השבוע, 22 ביולי 2015
  2. ^ 2.0 2.1 ירון אדרי‏, דעה: הגבלת עקיפה למשאיות, באתר וואלה! NEWS‏, 21 באוגוסט 2009
24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 341 ימים (342 ימים בשנה מעוברת).

3 ביולי

3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 181 ימים.

אל-קאעידה

אל־קאעידה, ובשמו המלא קאעידת אל-ג'יהאד (בערבית: قاعدة الجهاد, "יסוד/בסיס הג'יהאד"; תעתיק מדויק: קאעדת אלג'האד) – ובכינויו העצמי "החזית העולמית האסלאמית למאבק בצלבנים וביהודים" - הוא ארגון טרור אסלאמי סוני גלובלי, שהוקם על ידי פעיל הטרור הפלסטיני עבדאללה עזאם ב־1988, ופעל בהנהגתו ובמימונו של הארכי-טרוריסט הסעודי אוסאמה בן לאדן, מ-1989 עד חיסולו במבצע חנית נפטון ב-2011. הארגון ביצע פיגועי טרור רבי היקף שהביאו למותם ולפציעתם של אלפי בני אדם בעולם ובעיקר בארצות הברית, ובראשם פיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים. פעולות הארגון כוללות פגיעה באוכלוסייה אזרחית ובאתרים המקודשים לבני דתות שונות. נכון לשנת 2014, אל-קאעידה פעיל בעיקר בזירות העימות הבאות: אפגניסטן, פקיסטן, צ'צ'ניה, בוסניה והרצגובינה, עיראק, סוריה, תימן, אלג'יריה, מרוקו, לוב, מאלי, מאוריטניה, סומליה, תוניסיה וסודאן. במדינות כמו מצרים, סעודיה, בחריין וירדן פועלים השלטונות כנגד הארגון ופעיליו. מיוני 2011 עומד בראשו הטרוריסט המצרי איימן א-זוואהירי.

אמצעי תחבורה

אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים. אמצעי תחבורה יכולים לפעול ביבשה (אופניים, עגלה, מלגזה, אופנוע, קלנועית, כסא גלגלים, מכונית, משאית, אוטובוס, רכבת, טרקטור ונגמ"ש), בים (אופנוע ים, סירה, ספינה, צוללת), באוויר (כדור פורח, מטוס, מסוק, ספינת אוויר) ובחלל (טיל, מעבורת חלל).

המכנה המשותף של כל אמצעי התחבורה הוא היותם מקילים על האדם בהעברתו או את חפציו ממקום למקום, אם כי חפץ המשמש למטרה זו אך הוא אינו בעל הגדרות מסוימות נוספות, דוגמת עגלת קניות או מזוודה על גלגלים, לא ייחשבו לאמצעי תחבורה.

אמצעי תחבורה המובלים על ידי בעלי חיים ידועים מאז החל האדם לביית את בעלי החיים, ואף קודם לכן. אחד מאמצעי התחבורה הראשונה שהומצאו על ידי האדם הקדמון, עוד בטרם המצאת הגלגל הייתה מזחלת שנמשכה על ידי בני אדם, ולמעשה בני אדם היו אמצעי ההנעה הראשון של אמצעי התחבורה. מאוחר יותר, עם ביותם של בעלי חיים כגון סוסים, פילים, חמורים ואף כלבים החלו להשתמש בהם כדי להניע אמצעי תחבורה, למרות זאת, גם כיום, משמשים בני אדם ככלי להנעת אמצעי תחבורה (ראו לדוגמה: ריקשה).

למרבית אמצעי התחבורה היבשתיים כיום ישנם גלגלים או זחל. ישנם גם אמצעי תחבורה יבשתיים שאינם פועלים על עקרונות אלה, ובדרך כלל אינם מיוצרים בייצור רחב היקף ומיועדים לשימושים ייחודיים (כגון אמצעי תחבורה סרטניים, שנועדו לאפשר תנועה בשטחים סלעיים על גבי כוכבי לכת או אסטרואידים או רחפות שפועלות על לחץ אוויר).

בעולם המערבי, מרבית אמצעי התחבורה כיום הם אמצעי תחבורה מכניים, היינו אמצעי תחבורה המונעים באמצעות מנועים. מנועים אלה מופעלים הן על ידי שריפת דלקים (פחם, דלק, עץ, גז ומימן), והן על ידי חשמל, לחץ אוויר ואמצעים סולריים.

אנגלית אוסטרלית

האנגלית האוסטרלית (באנגלית: Australian English) החלה להבדיל עצמה מן האנגלית הבריטית, זמן קצר לאחר הקמתה של הקולוניה הבריטית ניו סאות' ויילס ב-1788. יעודה המקורי של התיישבות זו הייתה לאסירים בריטיים. רובם היו אנשים מערים גדולות באנגליה. ב-1827 דיווח פיטר קוניגהם, בספרו "שנתיים ב-New South Wales", שאוסטרלים לבנים ילידי המדינה, דיברו במבטא שונה ומובחן, אם כי בעל השפעות מאנגליה. גל נרחב בהרבה של הגירה, שמקורו בגל הבהלה לזהב בשנות ה-50 של המאה ה-19, היה גם הוא בעל השפעה משמעותית על האנגלית האוסטרלית, וכלל מספר גדול של אנשים שאנגלית הייתה שפתם השנייה. מני אותם הזמנים, האנגלית האוסטרלית העשירה עצמה בצורה נרחבת ממקורות חיצוניים. בשנות ה-40 של המאה ה-20 סידני ג'ון בייקר פרסם מספר מילונים של האנגלית האוסטרלית.

תהליך ה"אמריקניזציה" של האנגלית האוסטרלית שהחל בימי הבהלה לזהב, ובא לידי ביטוי בהשאלת מילים, ביטויים ותצורות שימוש מהאנגלית האמריקאית, התעצם עם הגעת הצוותים האמריקאיים לאוסטרליה בזמן מלחמת העולם השנייה. בנוסף, היבוא המאסיבי של תוכניות טלוויזיה ושאר תכנים תקשורתיים מארצות הברית, החל משנות ה-50 של המאה ה-20, גם הוא בעל השפעה משמעותית על האנגלית האוסטרלית. כתוצאה מכך, לדוגמה, האוסטרלים משתמשים במילה האמריקנית truck לציון משאית, ולא במקבילתה הבריטית lorry.

הקירבה הגאוגרפית וההיסטוריה המשותפת הביאו לכך שהאנגלית האוסטרלית דומה יותר מכל לאנגלית הניו זילנדית. אולם, ההבדל בין שתי הגרסאות המדוברות במדינות הללו בולט לאנשים הבאים מהן (וסביר שגם למי שאינו תושב שלהן). גם אוצר המלים שבשימוש בשתי המדינות מגלה הבדלים ניכרים.

מאפיין בולט למבטאה של האנגלית האוסטרלית, הוא הנמכת הרישא של הדיפתונג /eɪ/ לעבר הדיפתונג /æɪ~aɪ/, עד כדי אי-יכולתה של אוזן זרה (כולל דוברי אנגלית מאזורים אחרים בעולם) להבחין בין שני הדיפתונגים הללו שאצל דוברי האנגלית האוסטרלית.

חתול שלג

חתול שלג (מאנגלית: Snowcat) הוא כלי רכב בעל קבינה סגורה בגודל משאית קטנה ובעל שרשראות, המעוצב לנסיעה של שלג. המונח "חתול שלג" מתייחס לרוב לכלי שנועד לגריפת שלג בגלל השימוש שנעשה בהם להשטחה ועיצוב של מסלולי גלישה או מסלולי אופנועי שלג, אך נעשים בהם גם שימושים אחרים וחלקם מותאמים להסעת נוסעים.

כלי הרכב עשויים בדרך כלל מגומי, אלומיניום או פלדה והם נעים באמצעות מזקו"ם אחד בכל צד וגלגלי גומי. העיצוב של חתולי השלג מותאם למשטחים מכוסים שלג עמוק או למשטחים רכים כמו ביצות או אדמת כבול. הקבינה בנויה לשימוש בתנאי מזג אויר קיצוניים של טמפרטורות מתחת לאפס ורוחות חזקות. כמו כן שמשות הרכב מתוכננות לראיה אופטימלית גם בתנאים אלה, העלולים ליצור שכבות של קרח ושלג המקשים בנהיגה.

שם כלי הרכב בעברית, "חתול שלג", נובע מתרגום לקוי של השם באנגלית "snowcat" כיוון שהמילה המקורית באנגלית היא קיצור של "זחל שלג" ("snow caterpillar") המתייחס למזקו"ם של כלי הרכב.

טיולית

טיולית היא משאית המיועדת להסעת בני אדם. בעבר, משאיות רגילות הוסבו להסעת בני-אדם על ידי הרכבת כיסאות על ארגז המשאית והתקנת מרכב שלעיתים כלל גם קורת גג מיריעת פלסטיק. כיום, הטיוליות מורכבות מארגז של אוטובוס המורכב על גבי מרכב של משאית.

השימוש בטיוליות בישראל היה נפוץ מקום המדינה ועד לסוף שנות ה-80. בתחילה נעשה שימוש במשאיות רגילות שהותקנו בהם ספסלים ארוכים לאורך המשאית עבור הנוסעים. השימוש במשאיות אלו היה נפוץ במיוחד להסעת פועלים לעבודה, להסעת ילדים לבתי ספר ולקייטנות, ועבור טיולי בתי ספר ותנועות נוער בגלל שעלות שכירתם ליום טיול היה פחות ממחצית העלות של אוטובוס. בעקבות תאונת דרכים קשה בה נהרגו שבעה ילדים מכפר מנחם שירדו ממשאית שחנתה בשולי הכביש, המליצה ועדה של משרד התחבורה על צמצום מספר המשאיות שמסיעות נוסעים וחובת התקנת סולם לעליה לאוטובוס מצד ימין, במקום העלייה הרגילה מאחור. אולם המלצה זאת לא יושמה בפועל, ובמקום זאת בשנת 1969 אסר משרד התחבורה על הסעת ילדים עד כיתה ד' במשאיות, למרות מחאות נהגי המשאיות. בתקופה זאת נכנסו לשימוש טיוליות עם מרכב דמוי אוטובוס מאחור.

בשנת 1974 הורשו יותר מובילים פרטיים להחזיק אוטובוסים, ובעקבות זאת ירד בהדרגה מספר הטיוליות שהיו בשימוש. עם השנים נבנו כלי רכב מודרניים יותר ופחת מספר הטיוליות בשימוש. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הנהיג משרד התחבורה מדיניות של אי מתן היתר לשימוש בטיוליות חדשות, על מנת לסיים את השימוש בהם. בעקבות זאת נקבע שלא יינתן רישיון רכב לטיולית שלא היה לו היתר להסעת נוסעים לפני פברואר 1993. בהמשך נקבע שגם טיולית המחליפה טיולית שהוצאה משירות תוכל לקבל רישיון רכב, באופן ששם לאל את הכוונה להוציא את הטיוליות משירות, אך צמצם את התחרות בענף הטיוליות וגרם למסחר בהיתרים לטיוליות. בשנת 2010 בוטלה המגבלה הזאת על מנת להגביר את התחרות בענף.

כיוון שהטיולית התחילה את דרכה כמשאית, הנהיגה בה הורשתה למחזיקי רישיון נהיגה של משאית. אולם משרד התחבורה דרש שנהגי המשאיות יעמדו בדרישות מוגברות על מנת לקבל רישיון להובלת נוסעים וכך נוצרה דרגה נפרדת של רישיון נהיגה ייחודי ל"טיולית". הבדלה זאת בוטלה בשנים האחרונות, וכיום רשאים לנהוג בטיולית רק בעלי רישיון נהיגה באוטובוס. לבעלי רישיון נהיגה לטיולית נתנו הקלות במעבר לרישיון נהיגה לאוטובוס.

עד שנת 1996 סווגה הטיולית על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמשאית, אולם אז הוסב הסיווג לאוטובוס.

כיום ניתן לראות עדיין טיוליות על הכבישים, רובן בשירות צה"ל, אשר מבצעות הסעות של חיילים מבסיסים לאימונים ולפעילות מבצעית. השימוש בטיוליות, למעט בצה"ל, פסק כיום כמעט לחלוטין, מכיוון שהנסיעה בהן נחשבת לבלתי נוחה, רועשת, בלתי בטוחה וכמובן נטולת האמצעים הנלווים באמצעי תחבורה חדישים יותר כגון מיזוג אוויר, טלוויזיה וכיוצא בזה. בשל חוסר הנוחות שבנסיעה בכלי רכב זה, נהוג לכנותו בסלנג הצבאי במגוון שמות כגון "סיוטית" או "טילטולית".

הסיבה העיקרית להמשך השימוש בטיוליות היא העלות הנמוכה הדרושה לתפעולן, בהשוואה לאוטובוסים ולשאר אפשרויות התחבורה, וכן היותן עמידות לנסיעה בנתיבי נסיעה בלתי מסודרים.

כבאית

כבאית היא כלי רכב המתוכנן לסייע בכיבוי אש על ידי הסעת הכבאים לאזור שריפה, מתן אמצעי גישה אל האש ואחסון מים וחומרי כיבוי אחרים.

בשגרה ממוקמות הכבאיות בתחנות כיבוי האש.

כבאית מודרנית היא רכב רב תכליתי, הנושא אנשי מקצוע וציוד למגוון מטלות כיבוי אש והצלה. מרבית הכבאיות נושאות ציוד כגון סולמות, גרזנים, מטפים, זרנוקים, מערכות נשימה ומגוון כלי עבודה כגון קומבי (קוצץ ברזלים עד 30 טון). על הכבאית מצוי דוחף עשן אשר מפלס נתיב אוויר נקי עבור כוחות המחלצים לכודים. כמו כן, קיימת מצלמה תרמית המזהה עצמים בטמפרטורה העולה על 36 מעלות.

כבאיות רבות מבוססות על מרכב של משאית שמערכותיה (מתלים, בלמים, צמיגים, תיבת הילוכים ומערכות קירור) מותאמות לעומסי עבודה כבדים. בכבאית מותקנות מערכות התרעה ויזואליות וקוליות (אורות מהבהבים וסירנה) ומערכת קשר רדיו.

כבאיות עושות שימוש במים מברזי שריפה באמצעות צינורות או במים ממאגר הנמצא על המשאית. לחלק מהכבאיות סולמות המאפשרים גישה למקומות גבוהים, ציוד לשבירת קירות וחלונות או ציוד להתמודדות עם חומרים מסוכנים.

מחפר

מחפר הוא ציוד מכני הנדסי לעבודות עפר שייעודו לחפור תעלות ובורות. המחפר מורכב מזרוע תלת-מפרקית המותקנת על גבי ציר מסתובב ("פיווט").

מכונית קונספט

מכונית קונספט (באנגלית: Concept car) היא דגם מכונית יחידה המיוצרת על ידי יצרנית כלי-רכב, כדי להציג חידוש מסוים. החידוש יכול להיות בתחומים מגוונים, כגון הנדסת אנוש, טכנולוגיה, מנוע, תיבת הילוכים, סגנון, עיצוב (חיצוני ופנימי), בטיחות, צריכת דלק וכדומה.

מכונית הקונספט מיוצרת ביחידות בודדות של רכבי אב טיפוס. ברוב המקרים מיוצר אב טיפוס בודד.

מכוניות קונספט מוצגות בתערוכות מכוניות בינלאומיות כגון: "תערוכת המכוניות של ז'נבה" ו"תערוכת המכוניות של טורינו".

לרגל הצגת דגם מסוים של מכונית קונספט מוזמנים עיתונאי רכב מכל רחבי העולם, וכתגובה למאמרים המקצועיים שעיתונאי הרכב מפרסמים, (כולל מבחני דרכים) יצרנית הדגם, בודקת ובוחנת את תגובות קהל הקונים הפוטנציאלי, מה שנותן ליצרנית מדד על "התאמת שינויים בייצור רכביה ללקוחותיה".

מכונית הקונספט תאלץ לעבור שינויים מפליגים לפני סיום העיצוב, למען הבטיחות והעלות של הדגם.

לעיתים נדירות מאד מכונית קונספט תגיע לפסי הייצור, ותשווק לקונים.כלי רכב קונספט מיוצר כאב טיפוס בכל צורות כלי הרכב. לדוגמה: מכונית מרוץ, מכונית על, מכונית ספורט, מכונית קבריולה, מכונית משפחתית, מכונית סלון, מכונית קופה, מכונית סטיישן, טנדר, מסחרית, אוטובוס, משאית, טרקטור, אופנוע.

מכונית תופת

מכונית תופת היא מכונית (או משאית) המועמסת במטען גדול של חומר נפץ, המתפוצצת במקום שבו מבקש ארגון טרור לבצע פיגוע. פיצוץ המכונית נעשה על פי רוב על ידי נהג מתאבד או באמצעות הפעלה מרחוק. במכוניות תופת נעשה שימוש לא רק כדי לבצע פיגועים מקריים, אלא גם כדי להתנקש באופן ממוקד בחייו של אדם מסוים.

מבחינתם של ארגוני טרור, למכונית תופת יתרונות רבים על פני אמצעי טרור אחרים, כגון פיגועי התאבדות, מטעני צד או פיגועי ירי:

אפקט: במכונית ניתן להוביל מטען גדול של חומר נפץ, ובכך להשיג מספר גדול של נפגעים. לעיתים, מכונית תופת אחת עלולה להביא למותם של מאות בני אדם.

הסלקה: במכונית ניתן להסליק חומר נפץ כך שיהיה קשה לאיתור וקל לניוד, באופן יחסית בטוח.

עבירות: המכונית מסוגלת לפרוץ מחסומים, ובכך להגיע ליעדה, גם כאשר קיימת שמירה.

הרס סביבתי: מכונית תופת מסוגלת לפגוע בבניינים ולא רק בבני אדם, כך שנוצר הרס סביבתי נוסף על הקורבנות בנפש. ההרס הרב משמר את זכר הפיגוע למשך תקופה ארוכה.

נגישות: באמצעות מכונית תופת שמוסווית כמכונית תמימה, ניתן לפרוץ דרך גם לאדם שמאובטח באופן הדוק מאוד. בנוסף, קל יחסית להכין פעולה כזו, שכן ניתן להחנות את המכונית בנתיב תנועה, שבו ידוע כי הקורבן המיועד נוהג (או צריך) לעבור.החשש מפני מכוניות תופת הביא לכך שהחל משנת 2000, פחות או יותר, נבדקת כל מכונית המבקשת להיכנס לחניון תת-קרקעי. הסיבה לכך היא החשש שארגוני טרור ינסו לעשות שימוש במכוניות כאלו לשם הריסת בניינים. בניינים שהחשש לתקיפתם גדול במיוחד, כגון מבנה של שגרירות ארצות הברית, זוכים להגנה מיוחדת בדמות גדר שמקיפה אותם ומונעת גישה אליהם במכונית. בנינים ציבורים שונים מעמידים ברחוב עמודי בטון, שלא מאפשרים למכונית לחנות בצמוד אליהם, ובכך לצמצם את השפעת הפיצוץ. כיום נבחנות שיטות נוספות למיגון בניינים מפני פיצוץ, ובהן שיטות בנייה שמקטינות את אפקט הפיצוץ, באמצעות עטיפת יציקות הבטון בחומרים אלסטיים, שמאפשרת להן לספוג פיצוץ מבלי להתפרק.

מכוניות תופת רבות מספור התפוצצו בעיראק לאחר כיבושה על ידי כוחות אמריקניים במלחמת עיראק.

גם מדינות מבצעות לפעמים התנקשויות באמצעות מכוניות תופת. הדבר מאפשר להם לפגוע במי שרצו ועם זאת להעלים ולטשטש את עקבותיהם, בצורה טובה יותר מאשר בהתנקשות ישירה.

מכלית (משאית)

מכלית היא משאית שאזור המטען שלה הוא מכל גדול, המשמש להובלה של גז (כגון גז בישול), נוזל (כגון בנזין) או גרגרים (כגון גרגרי חיטה או קמח). למכל בדרך כלל צורה גלילית, ובדרך כלל הוא מחולק פנימית לתאים אחדים. במכל יש פתח (או פתחים) להכנסת המטען לתוכו ופתח (או פתחים) להוצאת המטען.

מכלית משמשת להובלה של חומרי גלם ממקום ייצורם למקום עיבודם, למשל הובלה של חלב מהרפת למחלבה, וכן להובלה סיטונאית של מוצרים ממקום ייצורם למקום שבו נמשך עיבודם, למשל הובלת קמח מטחנת קמח למאפייה, או למקום חלוקתם הקמעונאית, למשל הובלה של דלק מבית זיקוק לתחנת דלק.

מכליות רבות מובילות חומרים מסוכנים, כגון דלק העלול להתפוצץ אם יידלק, חומצה או גז רעיל, ולכן נושאות שלטים המזהירים מהסכנה ושלטים המסמלים את סוג החומר ואופן הטיפול בו במקרה חירום.

מכליות מאופינות בנפח המכל שלהן. במכליות גדולות נפח המכל נע בין 20,800 ליטר ל-43,900 ליטר. באוסטרליה פועלות מכליות ענק, שבהן עד ארבע מכלים בשרשרת, שנפחם הכולל מגיע ל-120,000 ליטר. מאפיינים נוספים הם יכולת הובלה בקירור, עמידות ללחץ, עמידות בפני חומצות ועוד. החומרים מהם עשוי המכל תלויים בייעוד של המכלית, והם כוללים אלומיניום, פלדת אל-חלד, פיברגלס ועוד.

חלוקת המכל לתאים מאפשרת הובלה בבת אחת של חומרים מסוגים אחדים. מכלית דלק מסוג זה מסוגלת להוביל בנסיעה אחת לתחנת דלק את כל סוגי הדלקים הנחוצים לה.

משאית גז

משאיות גז (בגרמנית: Gaswagen) היוו אחד מאמצעי ההשמדה של היהודים על ידי הנאצים במסגרת "הפתרון הסופי".

משוריין

משוריין הוא כינוי לרכב ממוגן בלוחות פלדה בעיקר מתקופת מלחמת העצמאות אשר נבנה בצורה מאולתרת בארץ ושימש להעברת אנשים ואספקה, בעיקר בשיירות.

נהג משאית

נהג משאית הוא אדם שמתפרנס מנהיגה והובלת סחורות ממקום אחד למשנהו באמצעות משאית, בדרך כלל על פי לוח זמנים קפדני. סוג הסחורה המועברת יכול להשתנות במידה ניכרת מלקוח ללקוח.

נהגי משאיות במדינות כמו ארצות הברית, קנדה, מקסיקו או רוסיה לרוב נדרשים לנהוג מרחקים ארוכים במיוחד הרחק מביתם, עם תקופות מנוחה שנמשכות מספר ימים בין משימה למשימה.

נהגי משאיות נדרשים להחזיק ברישיון נהיגה מיוחד לרכב משא קל או כבד.

לעיתים נדרשים נהגי משאיות מסוימים לטעון ו/או לפרוק את המטענים אותם הם מובילים ממקום למקום בעצמם.

הביקוש לנהגי משאיות צפוי לדעוך בעתיד עם שילובם בשוק של משאיות אוטונומיות.

עגורן

עגורן הוא ציוד מכני הנדסי וסוג של מנוף המיועד להרמת גופים כבדים. מקור השם עגורן, בדומה לשמו בשפות אחרות, נגזר שמו מהעוף עגור שעמידתו על רגל אחת דומה למראה העגורן המגדלי. כך למשל באיטלקית (gru) ובאנגלית (crane). בישראל מכונים העגורנים בשם "מנופים" ומפעילם בשם "מנופאי", ועגורני הצריח שנפוצים באתרי בנייה מכונים "מנוף ענק".

עיקרון המנוף כמכונה פשוטה המכפילה כוח, ידוע עוד מהעת העתיקה. ייחודו של העגורן הוא בזרועו הארוכה, המאפשרת לו לשנע משאות במהירות וביעילות בין נקודות שונות באתר הבנייה. בעוד שמנופים פרימיטיביים התבססו על שוויון מומנטים להגברת כוח (כוח קטן המופעל בנקודה הרחוקה מהסמך, משמע-בסיס הזרוע או נקודת הסיבוב, יוצר כוח גדול בנקודה הקרובה לסמך), מנופים מודרניים והעגורן בתוכם, מתבססים על מערכות של כבלים חזקים, כננות וגלגלות המותקנות על תורני פלדה חזקים ונמשכים באמצעות מנועים חשמליים רבי עוצמה.

בדרך כלל המונח "עגורן" מתייחס לעגורנים מגדליים הנפוצים באתרי בנייה של בניינים רבי-קומות ומגדלים. עגורנים אלה מורכבים באתרי בנייה ומטרתם להעלות ציוד בנייה, מנועים, גנרטורים וחומרי גלם אל הקומות הגבוהות. עגורנים אלה הם לרוב מבנים ענקיים אך מודולריים ובנויים כך שיהיה אפשר להרכיבם במקום ולפרקם בתום העבודה. עגורן בנוי, בדרך כלל, ממסבכי מתכת.

ציוד מכני הנדסי

ציוד מכני הנדסי (גם: צָמָ"ה, במלעיל) הוא שם כולל לכלי רכב מיוחדים שנועדו לבצע עבודות הנדסה אזרחית (כגון בנייה, סלילת כבישים, עבודות עפר, הריסה, כרייה ועוד). כלי רכב אלה מצוידים בדרך כלל במנוע חזק, בשלדה חזקה ובתוספות ייחודיות שנועדו לעזור להם לבצע את העבודה (כפות, מנופים, זרועות הידראוליות ועוד).

בדרך כלל, כלי הצמ"ה הם כבדים ואטיים. מאחר שהם אמורים לפעול בתנאי קרקע קשים, מערכות ההנעה שלהם מתוכננות לעבירות גבוהה (מזקו"ם או גלגלים רחבים). חלקם מובלים לזירות העבודה על ידי סמי-טריילרים, מובילי צמ"ה כבד או אף רכבי הובלה.

מכונת החפירה הגדולה בעולם באגר 288 נבנתה על ידי חברת קרופ בשנת 1978 ושוקלת 13,500 טון.

רנו

רֶנוֹ (בצרפתית: Renault) היא יצרנית רכב צרפתית שנוסדה בשנת 1899. על ידי לואי רנו, ביחד עם שני אחיו מרסל ופרננד.

שלדת רכב

שלדת רכב (באנגלית: Chassis, כינוי עממי: "שאסי"), השלדה היא המבנה התומך של החלקים השונים המרכיבים מכונות לסוגיהן כולל כלי רכב. השלדה מהווה מרכיב חיוני לכל אמצעי תחבורה.

השלדה מורכבת משלדת בסיס הנמצאת בגחון הרכב ואליה מתחברים מכלולי הרכב השונים כגון הגלגלים, המנוע ותיבת ההילוכים. על שלדה זו מותקנת שלדת המרכב, או שלדת גוף הרכב, שהיא מעין קונכייה מרכזית מפלדה העוטפת את תא הנוסעים.

מבנה הפלדה הבסיסי של שלדת הבסיס מורכב משתי קורות אורך ומספר קורות רוחב.

על השלדה של אמצעי התחבורה חייב להיות חרוט מספר זיהוי ספציפי, אשר חייב לציית לחוקים מסוימים, כדי לזהות את המקור, היישום והמאפיינים של הרכב (בישראל: מספר שלדה).

המילה "שאסי" הגיעה מהשפה הצרפתית בה המילה "CHASSIS" היא תרגום לביטוי שלדת רכב.

אמצעי תחבורה
חלליים מעבורת חללחלליתרכב הנחיתה הירחירכב הנדידה הירחיתרמיל ריחוף
אוויריים
ממונעים מטוס (מטוס סילוןמטוס קרבמטוס מנהליםמטוס מטעןמטוס קלמטוס דו-כנפי) • מסוקספינת אווירצפליןתרמיל ריחוף
לא ממונעים כדור פורחדאוןמצנח רחיפהגלשן אוויר
ימיים
ממונעים אונייה (מכליתמכלית נפטאוניית צובראוניית נוסעיםמשחתתנושאת מטוסים) • סירת מנועאופנוע יםיאכטהצוללת (צוללת גרעינית) • מעבורת (נחתת) • רחפתואפורטו
לא ממונעים מפרשית (דאו) • גלשן רוחסירה (סירת הצלהקיאקקאנוגונדולה) • רפסודהחסקהאַרְבָּה • בוצית • ג'ונקהאוניית מפרשים
יבשתיים
מכוניות מכונית מיקרומכונית מיניסופרמינימשפחתית • משפחתית גדולה • מוניתניידת משטרהגראן טוריסמומכונית משוריינתמיניוואןאמבולנס • קרון מתים • קלנועיתמכונית ספורטרודסטרקבריולהמכונית-על
רכבות רכבת מהירהרכבת פרווריתרכבת בינעירוניתרכבת נוסעים דו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבלחשמליתגונדולהקטרקרון
אוטובוסים אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסמערכת אוטובוסים מהירה
דו-גלגלי ממונע אופנועקורקינט ממונעקטנוערכינוע
רכבי שטח טרקטורג'יפSUVטרקטורון • באגי • תומקארגארדיוםאוונגרד • שלג (אופנוע שלגחתול שלגמפלסת שלג) • רכב קרבי משוריין (טנקנגמ"ששריוניתזחל"ם) • ציוד מכני הנדסי (דחפורמחפריעה אופנימחפרוןמפלסת)
משאיות טנדרמסחריתטיוליתכבאיתסמי-טריילר • פול-טריילר
מונעים בכוח אדם אופניים (אופני טנדםחד-אופןאופנוחתלת-אופן) • קורקינטגלגיליותסקייטבורדאפריוןריקשהמגלשייםעגלת תינוק
מונעים בכוח בהמה כרכרהמרכבהמזחלתקוודריגהדיליז'נסעגלהקרון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.