מררי

מְרָרִי, הוא דמות מקראית, אחד מבניו של לוי בן יעקב ואחיהם של גרשון וקהת.

מררי היה גם אבי אחד הפלגים המרכזיים בשבט לוי שהיה אחראי על הצד הרוחני בקרב בני ישראל בתקופת המקרא ובית שני והיו אחראים בעיקר על בנייתו של המשכן. בניו: מחלי ומושי.

ישנה סברה שהשם מררי הוא שם מצרי, היות ששם זה נמצא על קברים באל-עמארנה עירם של אחנתון ונפרטיטי.[דרוש מקור]

בני מררי במדבר

במניין בני ישראל בספר במדבר, בני מררי מנו 6,200 גברים מגיל חודש ומעלה[1]. נשיא השבט היה צוריאל בן אביחיל[2]. עקב כך שבני מררי היו משבט לוי, הם היו ממונים על נשיאת המשכן. תפקידם היה לשאת את קרשי המשכן, הבריחים, עמודי המשכן והאדנים. מי שנשא את המשכן היו אך ורק הגברים שהיו בני שלושים עד חמישים ומספרם היה 3,200[3], והממונה על נשיאת המשכן היה איתמר בן אהרון הכהן, שהיה גם ממונה על בני גרשון.

עבודתם לא הייתה נשיאת כלי הקודש כמו בני קהת, לכן כאשר הנשיאים נתנו ללויים עגלות לצורך נשיאת המשכן, הם קיבלו ארבע עגלות צב שנמשכו על ידי שמונה פרים[4]. לבני גרשון, שעבודתם הייתה קלה יותר- כי הם לא נשאו קרשים אלא יריעות, נתן משה רבינו שתי עגלות[5].

בחנייתם של בני ישראל במדבר, בני מררי חנו בצד צפון של המשכן, שם חנה גם דגל מחנה דן[6]. במסעות, בני מררי נסעו יחד עם בני גרשון, כשהם נושאים את המשכן, אחרי דגל מחנה יהודה ולפני דגל מחנה ראובן[7].

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

הערות שוליים

  1. ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ד.
  2. ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ה.
  3. ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוק מ"ד.
  4. ^ ספר במדבר, פרק ז', פסוק ח'.
  5. ^ ספר במדבר, פרק ז', פסוק ז'.
  6. ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ה ופרק ב', פסוק כ"ה.
  7. ^ ספר במדבר, פרק י', פסוק י"ד עד פסוק י"ח.
אדני המשכן

אדני המשכן הם אדנים ששימשו להעמדת העמודים והקרשים במשכן. במשכן היו בסך הכל 165 אדנים, 100 אדני כסף ו-65 אדני נחושת בגדלים שונים. כל אדן הונח על הקרקע ולתוכו הוכנס קרש או עמוד. משקלם הרב של האדנים (כ-50 ק"ג כל אחד) מנע מהעמודים ליפול. את כל האדנים נשאו בני מררי.

אהליאב בן אחיסמך

אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ היה דמות תנ"כית משבט דן אשר היה שותפו של בצלאל בן אורי במלאכת בניית המשכן וכליו.

המושב אֲחִיסָמָךְ באזור השפלה נקרא על שם אביו.

אריאל מררי

אריאל מררי (נולד ב-1939) הוא פרופסור חבר בדימוס בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. עוסק במחקריו בטרור הבינלאומי.

במדבר

ספר במדבר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

הספר נקרא גם "חומש הפיקודים" כיוון שיש בו שני מִפקדים של בני ישראל וכן מפקד נפרד ללויים. מכאן גם באו השמות הלועזיים Ἀριθμοί בתרגום השבעים ו-Numeri בוולגטה (כלומר - "ספירה").

ספר במדבר עוסק בנדידת בני ישראל במדבר, תקופה של כ-40 שנה, בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ-ישראל, ולמעשה מתמקד רק בתחילת התקופה הזו ובסופה.

גרשון

גֵרְשׁוֹן או גֵּרְשֹׁם - דמות מקראית, הוא בנו הבכור של לוי בן יעקב. אחיו הם קהת ומררי. בניו הם לבני ושמעי. מסופר עליו בתנ"ך בספר בראשית, בספר במדבר, בספר יהושע ובספר דברי הימים.על צאצאיו נמנה אסף בן ברכיהו, שהיה משורר בימי דוד המלך.

דליה מררי

דליה מררי (נולדה באוגוסט 1942) היא פרופסור חבר בדימוס בבית ספר למקצועות הבריאות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. היא מייסדת ונשיאת העמותה הישראלית לפסיכוסומטיקה במיילדות וגינקולוגיה, ומאז 2012 ראש התוכנית לטיפול באומנויות חזותיות בלימודי התואר השני במכללה האקדמית לחברה ואמנויות.

הפרוכת

הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני לשני חלקים - אזור קודש הקודשים בו עמד ארון הברית ואזור הקודש בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

חשבון (עיר)

חֶשְׁבּוֹן מוזכרת במקרא כבירתו של סיחון מלך האמורי, אשר שלט בשטח שבין נחל ארנון לבין נחל יבוק, בעבר הירדן המזרחי. בתקופות שונות הייתה תחת שלטון עמון וממלכת ישראל, כיום בממלכה ההאשמית של ירדן.

כפורת

כַפּוֹרֶת הַזָּהָב שימשה כמכסהו של ארון הברית שהיה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון. בבית המקדש השני לא היה ארון הברית.

לשם (יישוב)

לשם היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במערב השומרון המצוי בשטחה המוניציפלי של ההתנחלות עלי זהב ועל כן נקרא גם "עלי זהב מערב".

היישוב הוקם בשנת 2013 וכיום מתגוררות במקום כ 350 משפחות. היישוב ממוקם על שתי גבעות, שבמרכזן נמצאת חורבת דיר סמען.

הבניה בגבעה המערבית של היישוב החלה לראשונה בשנת 1999 על ידי איש העסקים הלל מררי ונועדה עבור חסידי חב"ד.

היישוב המתוכנן אמור היה להקרא אדנים. עם תחילת האינתיפאדה השנייה, החליטו היזמים לפרוש מהמיזם ולכן הבניה הופסקה. שלדים של מספר בתים שבנייתם החלה והופסקה, שימשו כאתר אימונים של יחידות צה"ל ומשטרה (מכונה "חב"ד עילית").

בשנת 2007 רכשה חברת "הרי זהב" שבבעלות איש העסקים זאב אפשטיין זכויות לבניית 700 דירות במקום תמורת 6 מיליון שקלים.

בשנת 2011 החלו עבודות הפיתוח המחודשות בשטח. בפעם זו החל פיתוח צידו המזרחי של היישוב, שלא פותח בשנת 1999, והפיתוח בצד המערבי, שפיתוחו החל כבר אז, חודש בשנת 2012. בשנת 2013 נכנסו לביתן בגבעה המזרחית 70 המשפחות הראשונות.באוקטובר 2014 נותר היישוב ללא כביש גישה בהתאם להחלטת בג"ץ, אך נפתח כביש גישה חדש העובר בעלי-זהב. בשלב מאוחר יותר נסלל מחדש כביש גישה נפרד.

באוגוסט 2017 נכנסו כ-50 משפחות ראשונות לביתן בגבעה המערבית הנמצאת בתהליך אכלוס.

מונהגים למוות

מונהגים למוות – היבטים פסיכולוגיים וחברתיים של טרור מתאבדים

(באנגלית: Driven to Death: Psychological and Social Aspects of Suicide Terrorism) הוא ספרו של אריאל מררי, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד בשנת 2010. מררי הוא פרופסור בדימוס לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, לימד כפרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד וברקלי בארצות הברית ובמרכז הבינתחומי הרצליה. הוא חוקר את הטרור העולמי כארבעים שנה; בשנת 1975 הקים את צוות ניהול המשא ומתן עם המחבלים וניהול המשברים בצה"ל, בראשו עמד עד 1997.

מיפעת

מֵיפַעַת (גם: מֵפָעַת) הייתה אחת מ-48 ערי הלויים בעבר הירדן שהשימשה גם כעיר מקלט, העיר ומגרשיה היו בתחומי בנחלת שבט ראובן.

ערי הלויים

עָרֵי הַלְוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים. לפי ספר סדר הדורות, חלוקת הארץ הסתיימה בשנת ב'תק"ג (1257 לפנה"ס). כל אחד מהשבטים העניק בין שלוש לשש ערים מנחלתו.

ערי הלויים חולקו בין בני גרשון, קהת ומררי כך שלכהנים ולבני גרשון מספר הערים היו 13 לכל קבוצה, בני מררי קיבלו 12 ערים ובני קהת שאינם כהנים קיבלו 10 ערים. ערי הלויים שניתנו לכהנים נקראו גם ערי כהנים.

פרשת נשא

פָּרָשַׁת נָשֹׂא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ד', פסוק כ"א ומסתיימת בפרק ז', פסוק פ"ט. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים.

השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

קהת

בתנ"ך, קְהָת הוא בנו השני של לוי בן יעקב, ואחיהם של גרשון ומררי. קהת, שחי 133 שנה, נמנה עם שבעים צאצאי יעקב שירדו למצרים.

במגילות ים המלח נמצא - מבין צוואות השבטים - ספר הנקרא צוואת קהת בן לוי, המציין את יום הולדתו כראשון לחודש הראשון.

קרשי המשכן

קרשי המשכן הם הקרשים ששימשו את אוהל מועד בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר. קרשים אלו נוצרו על ידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך ועליהם פרסו את יריעות האוהל. נושאי הקרשים היו בני מררי.

הציווי על עשיית הקרשים מופיע בתורה בספר שמות, פרק כ"ו, פסוקים ט"ו-ל' ועשייתם בפועל מתוארת בספר שמות, פרק ל"ו, פסוקים כ'-ל"ד.

רמות גלעד

רָמוֹת גִּלְעָד, בכתיב המקרא: רָמֹת גִּלְעָד; נקראה גם רמות, רמה, רָאמֹת בַּגִּלְעָד, הייתה עיר בגלעד בעבר הירדן המזרחי. בתקופה הישראלית, התפתחה בסביבתה חקלאות מפותחת, שכללה תבואה, צמחי בושם ורפואה: הצֳרי והמור, ומטעי זית, גפן, תמר ואפרסמון.

רצח אורון ירדן

רצח אורון ירדן הוא פרשת רצח של ילד שנחטף למטרות כופר נפש, ונרצח על ידי החוטף, צבי גור.

שולחן הפנים

שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.