מרכז שיקום ואחזקה

מרכז השיקום והאחזקה (מָשָׁ"א 7000) הוא מרכז לוגיסטי הכפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל. הגוף האחראי בצה"ל על אחזקתם, תיקונם, הסבתם והשבחתם של כלי רכב קרביים, מכשירי קשר, אמצעי תצפית ועוד. בין מגוון תפקידיו, המש"א מייצר את טנק מרכבה סימן 4.

קיימים שלושה מרכזי מש"א:

Masha
תג של מרכז שיקום ואחזקה

תפקיד לפי מרכזים

מש"א תה"ש בחלק זה של המש"א נמצאים הגופים הבאים:

  • מפקדה - מקום מושבו של מפקד המש"א ושאר גופי המטה.
  • ניהול הייצור (נה"י) - יעודו לדאוג לכל הקשור לקשרי לקוחות וכן דואג לכל המשאבים הנדרשים לשם אחזקת כל מוצר ומוצר (אחרי על התקציבים, כ"א נדרש, ועוד)
  • ענף ההנדסה - ייעודו לדאוג לפן ההנדסי של האחזקה. בנוסף קיימים מספר מדורים המפתחים פתרונות הנדסיים לבעיות שהתגלו באחזקה. ענף הנדסה מחולק בין תה"ש האחראים למפעלי המרכבה ומכללים לבין צריפין האחראים למפעל התקשוב כמו כן קיים מדור הנדסה במש"א רכב.
  • מפעל המכללים - מפעל העוסק בתיקון/שיקום של מכללי טנקים/רק"מ
  • מפעל המרכבה ורק"מ- מפעל המיצר ומתחזק את טנק המרכבה.
  • מפעל התקשוב והאל-אופ/הגנת גבולות ואל-אופ - חלק ממפעל התקשוב אשר ייעודו תיקון כלל אמצעי האלקטרואופטיקה (מצלמות יום/לילה, מצלמות טרמיות ועוד) וכן מערכות המותקנות על טנקים כגון מכלולי בקרת אש.

מש"א רכב

  • מפעל הרכב - אחראי לאחזקת כלל הרכבים הזחליליים.
  • מפעל הרק"ם - אחראי לאחזקת כלל הרכבים הממוגנים וכן לשדרוגם.

מש"א תקשוב

  • ב"מ (בית מלאכה) מערכות תקשוב - אחראי על תיקון כלל מערכות התקשוב הצה"ליות כדוגמת מכשירי קשר, מכ"מים ועוד.
  • ב"מ רפואה - אחראי על תיקון כלל אמצעי רפואה.
  • ב"מ ייצור והתקנות - אחראי על יצור כרטיסים אלקטרוניים, יצור רק"שים (רכבי קשר)/ תק"שים (תאי קשר) וכן יצור חמ"לים.
  • יחידה 5100 - יחידת אחזקה למערכים מיוחדים, יחידת משנה אשר מכילה את הזרוע הקדמית של המש"א במתן מענה ראשוני לתיקון בשטח של מערכות אלקטרוניות מתקדמות.
  • ב"מ הגנת גבולות - יחידה מובחרת של מש"א העוסקת בפעיליות בט"ש ומודיעין שדה, בכל גזרות המדינה ומעבר לקו הירוק. היחידה מתמחה בהתקנה ותחזוקה של מערכות תצפית ארוכות טווח ואמצעי גילוי אופטרוניים מיוחדים.

היסטוריה

ראשיתו של מרכז שיקום ואחזקה 7100 הייתה בבית המלאכה הבסיסי (במ"ב, מבוטא: בית-מם-בית) 1 של שירות התחבורה, שהוקם בסערת הקרבות של מלחמת העצמאות במגרשי התערוכה ליד נמל תל אביב. באוגוסט 1948 עבר במ"ב 1 לצריפין, ובינואר 1949 שונה שמו לבמ"ב 681. בספטמבר 1949, עם ביטול חיל התחבורה, הוכפף הבסיס לחיל הטכנאים. באפריל 1951 הפכה מפקדת חיל הטכנאים למפקדת קצין החימוש הראשי. עם הארגון-מחדש של אגף האפסנאות והמעבר למרכזים לוגיסטיים הוכפף במ"ב 681 ישירות לאגף האפסנאות, והפך באוגוסט 1966 למרכז שיקום ואחזקה 681. בינואר 1972 שונה שם המרכז למש"א 7100. בשלבי התפתחותו השונים היו יחידות המשנה שלו ממוקמות בצריפין, בבית דגן, בתל השומר ובקריית שאול, עד שהתגבש מבנהו הנוכחי. במש"א 7100 בתל השומר נמצא פס הייצור של טנק המרכבה והחל מ-1979 יוצרו בו למעלה מאלף טנקים מהדגמים השונים של הטנק, החל במרכבה סימן 1 וכלה במרכבה סימן 4.

בתקופת האינתיפאדה השנייה התקין המרכז מיגון קונכייה (תא מפקד עם חלונות מזכוכית משוריינת) לטנקי מרכבה ונגמ"שי אכזרית. כמו כן הסב טנקי מרכבה סימן 3 לתצורת LIC שנועדה לעימות נמוך עצימות.

המרכז פיתח יחד עם תע"א את המיגון של דחפורי D9R ומאוחר יותר פיתח והתקין על הדחפורים מיגון כלוב נגד רקטות נ"ט תוך פרק זמן קצר ביותר, ועל הישג זה זכו בפרס מפקד זרוע היבשה לשנת 2006.

מרכז השיקום בחיפה, בשמו הקודם במ"ב (בתי מלאכה לבדק) הוקם בשלהי מלחמת העצמאות בשטח בסיס צבאי בריטי. בעבר עברו בו פסי רכבת ששימשו להובלת ציוד אל ומהמרכז.

ב-2017 זכתה היחידה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בבית הטכנולוגיה.[1]

תגי יחידות מש"א לפני האיחוד

Masha 7100

תג מש"א 7100

Masha 7100 old variant

תג מש"א 7100, הגרסה הישנה

Masha 7200

תג מש"א 7200

Masha 7200 old variant

תג מש"א 7200, הגרסה הישנה

Masha 7300 kesher

תג מש"א 7300 של תקשוב

לקריאה נוספת

  • משה גבעתי, בידיהם חושלה הפלדה - סיפורו של מרכז שיקום ואחזקה 7100 1948-1996, תל אביב: ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תשנ"ח-1997.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לילך שובל, פרס הרמטכ"ל: דובדבן במקום הראשון, גולני עוקפת את שייטת 13, באתר nrg
אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (או בראשי תיבות: אט"ל) הוא אגף בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל, הגוף האחראי למתן מענה טכנולוגי ולוגיסטי לקיומו, לכשירותו ולמילוי משימותיו של הצבא ובפרט: לדאוג לבניין מחנות קבע ובסיסים, לציוד, לשינוע החיילים ויחידות הצבא, תשתית בריאותית, תזונת החיילים, אחזקה ודלק לצי הרכב המנהלתי והקרבי של צה"ל, כל זאת בעתות שגרה וחירום.

האגף הוא הגלגול החמישי של אגף האפסנאות (אג"א), שהפך ב-1972 ל"אגף האספקה" וב-1997 לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). בתחילת שנת 2006, במהלך הארגון-מחדש שהוביל הרמטכ"ל דאז דן חלוץ בצה"ל, הפך אט"ל לאגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם). במהלך שנת 2008, כתוצאה מלקחי מלחמת לבנון השנייה בוטל הארגון, והוקם מחדש ושב לשמו הקודם - אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). ב-2016 הוכפף האגף לזרוע היבשה.

התג החדש של האגף עוצב במהלך השינוי שיזם הרמטכ"ל דן חלוץ, ונשאר לשמש כתג האגף עד איחוד האגף לזרוע היבשה. תג זה הוא הראשון שעוצב על ידי חיילת בשירות, מיטל זילברמן, ששירתה כמעצבת גרפית ביחידה ולא על ידי גוף חיצוני.

ראש אט"ל הנוכחי הוא האלוף יצחק תורג'מן.

אכזרית

אכזרית הוא נגמ"ש כבד שפותח על ידי מו"פ מחלקת אמל"ח יבשה/מטכ"ל באמצעות חטיבת מערכות מכניות של רפא"ל ויוצר במרכז שיקום ואחזקה (מש"א) 7200 של חיל החימוש. האכזרית נועדה לענות על דרישת צה"ל לרק"ם המתאים למגוון של משימות חי"ר ומסוגל לשרוד בשדה קרב רווי אש תוך שהוא עומד בקצב התנועה של כוחות שריון מתקדמים בחזית ההתקפה. הנגמ"ש נכנס לשירות ב-1988.

בית דג'אן

בית דג'אן (בערבית: بيت دجن) היה כפר ערבי כ-9 קילומטרים דרומית-מזרחית ליפו, בסמוך לכביש מראשון לציון ליהודיה (היום כביש 412) וגם בסמוך לדרך ההיסטורית בין יפו לירושלים דרך רמלה (היום כביש 44). הכפר היה שייך לנפת יפו המנדטורית, שמו מגיע ככל הנראה משמו של האל הכנעני דגון. במהלך מלחמת העצמאות הכפר נכבש ותושביו ברחו לרמלה.

בן-ציון בן-בשט

בן-ציון בן-בשט (נולד ב-1937) היה קצין חימוש ראשי.

חיל הטכנולוגיה והאחזקה

חיל הטכנולוגיה והאחזקה (חיל הטנ"א, עד מרץ 2016, "חיל החימוש") הוא חיל תומך לחימה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) של צבא הגנה לישראל. עיקר עיסוקו של החיל הוא באחזקת אמצעי הלחימה (אמל"ח) של כוחות היבשה: נשק קל (נק"ל), תחמושת וטילים, כלי רכב, טנקים, כלי רכב קרביים משוריינים, טילים נגד טנקים (נ"ט), אמצעי סיוע ללחימה (אמסל"ח) כגון אמצעי חילוץ וגרירה, מנופים, מלגזות ומערכות אחרות. במסגרת החיל פועלות גם יחידות המעורבות בפיתוח אמל"ח בשיתוף עם תעשיות הנשק הישראליות, דוגמת התעשייה הצבאית. בנוסף, חיל הטכנולוגיה והאחזקה אחראי על תחזוקת כל הגנרטורים ותחנות הכח המשמשים בפעילות היבשתית של צה"ל, ומספק מענה לכל צורכי אספקת החשמל בזרוע היבשה.

קצין הטכנולוגיה והאחזקה הראשי כיום הוא תא"ל אילן אליה, שנכנס לתפקידו באוגוסט 2019.

טירן (טנק)

טירן הוא השם הישראלי לטנקים T מתוצרת סובייטית שנפלו שלל במלחמות ישראל והוכנסו לשימוש בצה"ל, רובם לאחר שעברו השבחה.

ישראל טילן

ישראל טילן (1932 - 26 בפברואר 1996) היה מהנדס ישראלי ותת-אלוף בצה"ל, חתן פרס ביטחון ישראל לשנת 1970, מפתח טנק המרכבה וטנק השוט קל.

ישראל טל

ישראל טל ("טַליק", 13 בספטמבר 1924 – 8 בספטמבר 2010) היה אלוף בצה"ל וסגן הרמטכ"ל. נחשב בין מעצבי תורת השריון של צה"ל, אבי פרויקט טנק המרכבה (ביחד עם המהנדס ישראל טילן) וגשר הגלילים (ביחד עם המהנדס תא"ל דוד לסקוב). זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל (1961, 1973).

מחנה בית דגן

מחנה בית דגן הוא בסיס צה"לי נטוש, הנמצא בתחום המועצה אזורית שדות דן (שם קודם: עמק לוד), וממוקם בסמוך וממערב לכביש 412, כ-300 מטרים צפונית לצומת בית דגן.

מחנה דורי

מחנה דורי הוא בסיס צה"לי, הקרוי על-שמו של ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל) הראשון, רב-אלוף יעקב דורי. הבסיס ממוקם בתל השומר (ולרוב מכונה "בסיס תל-השומר", או בראשי-תיבות "תה"ש") והוא מהגדולים במחנות צה"ל.

מיכאל דיין

מיכאל דיין (נולד ב-3 באוגוסט 1949) הוא מנכ"ל חברת עשות אשקלון. שירת בצה"ל כקצין בחיל החימוש והשתחרר בדרגת תת-אלוף לאחר כהונה כקצין חימוש ראשי.

מרכבה (טנק)

מרכבה היא סדרה של טנקי מערכה ישראליים המהווה את עמוד השדרה של חיל השריון הישראלי. ייצור המרכבה החל מ-1979, כאשר בחלוף השנים פותחו דגמים יותר מתקדמים ומשוכללים (כל דגם מכונה "סימן"). הדגם המתקדם ביותר הוא המרכבה סימן 4 שנכנס לייצור החל משנת 2003.

הטנק פותח ומורכב בישראל, וכן רוב חלקיו מיוצרים בישראל. תפיסת התכנון שלו היא הגנה מרבית לצוות ולכן השריון הקדמי עובה ובוצעה מהפכה עיצובית כשהמנוע מוצב בחזית הטנק, שלא כמו בטנקים מקבילים בעולם. המקום שהתפנה בחלקו האחורי של הטנק איפשר הוספת פתח כניסה אחורי המשמש לנשיאת לוחמי חי"ר ואף לפריקה רגלית של צוות הטנק.

הוגה פרויקט טנק המרכבה הוא ישראל טל, מאלופי צה"ל שתרם רבות לחיל השריון וממבססי דוקטרינת השריון כאגרוף מחץ, ומתכננו הוא המהנדס ישראל טילן. לצורך מימוש הפרויקט הוקמה במשרד הביטחון מנהלת פרויקט טנק המרכבה, מנת"ק - הגוף המתאם ומנהל את הפרויקט, ובחיל החימוש הוקמה הרשות לפיתוח טנקים, רפ"ט - הגוף המתכנן והמפתח של הטנק.

טנק המרכבה סימן 4 נחשב לאחד הטנקים הטובים ביותר בעולם, וניצב באותה שורה עם הלאופרד 2A7, הצ'אלנג'ר 2 והאברהמס M1A2. יתרונותיו הבולטים הם המיגון הכבד (הן השריון הפסיבי המודולרי והן מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח"), המערכות הטכנולוגיות המתקדמות (מערכת בקרת הירי ומערכת ניהול קרב (מענ"ק) צבא יבשה דיגיטלי), המזקו"ם המאפשרת עבירות מרבית גם בשדות הבזלת של רמת הגולן והשילוביות שלו עם חיל רגלים.

משא (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

ניסים פרץ

ניסים פרץ (נולד ב-1960) הוא מנכ"ל חברת נתיבי ישראל. קודם לכן שירת בצה"ל, ובתפקידו האחרון היה ראש מנהלת המעבר של צה"ל לנגב, בדרגת תת-אלוף.

עופר וולף

עופר וולף (נולד ב-1961), תת-אלוף בצה"ל במילואים, שירת כראש מטה אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

עמי סגיס

עמיעז (עמי) סגיס (נולד ב-18 בנובמבר 1948), שירת כאלוף בצה"ל, קצין חימוש ראשי וראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל).

צבי בן-יעקב (מפקד)

צבי בן יעקב (1904 – 9 בנובמבר 1956) היה מבכירי ההגנה וצה"ל. 22 שנה איש "הגנה" בתפקידים בכירים. בין היתר: מפקד גוש חפר, מפקד קבוצת כיבוש חניתה, מפקד הגליל, נַשָק ו"סליקר" ארצי. סיים את שירותו בצה"ל בדרגת סגן-אלוף כמפקד "שירות חימוש" (שלימים הפך לחיל חימוש).

צביקה אורן

צביקה אורן (נולד ב-6 ביולי 1947 בסיגט, רומניה) הוא תעשיין ישראלי, איש צבא לשעבר ומהנדס מכונות, בשנים 2012–2014 כיהן כיושב ראש נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים. בשנים 1988–1991 שירת כקצין החימוש הראשי בצה"ל.

שרמן M50/M51

שרמן M50 ושרמן M51 הם שני טנקים ישראלים שפותחו בצה"ל. הטנקים מבוססים על הטנק האמריקאי M4 שרמן. מחוץ לישראל כונו הדגמים "סופר שרמן" או "יִשֵרְמַן" (באנגלית: Isherman, כלומר השרמן הישראלי).

ה-M50 היה הטנק ראשון שעבר הסבה בישראל אשר והיה לטנק המודרני ביותר במבצע קדש. הכנסת תותח ה-75 מ"מ של הטנק הצרפתי AMX-13 חייבה שינוי כל הצריח ומערכות רבות בטנק, לרבות מערכת בקרת האש. הייתה זו תשובת ישראל להצטיידות הצבא המצרי בטנקי T-34 חדישים בעקבות עסקת הנשק הצ'כית שקדמה למלחמת סיני.

M51 שרמן הוא דגם השרמן רב העוצמה והמתקדם ביותר. הוא פותח על מנת להתמודד מול חדירת השריון של טנקי T-54/55 שנכנסו באותה תקופה לשירות בצבאות ערב. השדרוג כלל הסבת התותח לקוטר 105 מילימטר והחלפת המנוע למנוע דיזל. הטנק המשופר נכנס לשירות בצה"ל באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, ושירת עד שנות ה-70 של המאה ה-20. טנקים מסוג זה נמכרו לצבא צ'ילה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.