מרכז רפואי הדסה

המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים; חמישה בתי ספר למקצועות רפואה המשותפים להדסה ולאוניברסיטה העברית; מרפאות חוץ בבית הבריאות שטראוס, ברחוב שטראוס בירושלים, בגן הטכנולוגי מלחה (הדסה אופטימל) ומרפאות שר"פ בתל אביב. המרכזים הרפואיים הוקמו ומהווים את פועלם המרכזי של ארגון הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה מיסודה של הנרייטה סאלד.

בשנת 2005 היו מועמדים בתי החולים לקבלת פרס נובל לשלום על כך "שהקפידו על טיפול רפואי שווה לכל, לדו קיום ולהקמת גשרים לשלום". הדסה מפעילה גם שירותי רפואה פרטיים, שר"פ הדסה, המאפשרים בחירת רופא להתייעצות, ניתוח או חוות דעת מתוך רופאי הדסה הבכירים.

בפברואר 2014 הגיש המרכז הרפואי הדסה בקשה להקפאת הליכים, לאחר שצבר גירעון של 1.3 מיליארד שקל,[1] ובית המשפט הוציא צו הקפאה ל-3 חודשים.[2]

הנהלת המרכז הרפואי, הממשלה, נשות הדסה, ועדי הרופאים וועדי העובדים חתמו על הסכם הבראה למשך 7 שנים, חלקה של המדינה בתוכנית ההבראה במונחים כספיים 1.3 מיליארד שקל.

מנכ"ל המרכז הרפואי הוא פרופסור זאב רוטשטיין שהחליף את המנכ"ל הקודם, אביגדור קפלן שהתפטר בתקופה בה בית החולים נקלע למשבר כלכלי ב-2015.

הסמל של בית החולים הדסה
Jerusalem location map with titles2

נתוני פעילות

נכון לשנת 2010 כללו שני בתי החולים של הדסה למעלה מ-1,000 מיטות אשפוז ו-31 חדרי ניתוח. עבדו בהם 850 רופאים, 1,940 אחיות ולמעלה מ-1,000 אנשי מקצועות פרא-רפואיים וסגל מנהלי. באותה שנה היו בשני בתי החולים 135,800 פניות למיון, 84,300 אשפוזים, 75,100 אשפוזי יום ו-31,800 ניתוחים ונערכו 624,500 ביקורים במרפאות החוץ.[3]

הקמפוסים של הדסה

רחוב הנביאים

Rothschild Hospital 01
בית החולים מאיר רוטשילד - הדסה

בשתי תקופות שונות שכן בית החולים הדסה בשני מבנים שונים ברחוב הנביאים בירושלים:

הדסה הר הצופים

בית החולים הדסה הר הצופים נפתח במאי 1939. אבן היסוד הונחה חמש שנים קודם לכן, ב-1934. את מבנה בית החולים תכנן האדריכל אריך מנדלסון.

במרץ 1947 איים מנהיג הכוחות הפלסטיניים בירושלים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, לפוצץ את בית החולים אך אף על פי שלא ביצע איום זה החלו ערבים לתקוף את השיירות בדרכן לבית החולים. ב-13 באפריל 1948, במהלך מלחמת השחרור, עלתה שיירה ממוגנת ובה רופאים, אחיות ואנשי סגל אל עבר הר הצופים. בדרך הותקפה השיירה על ידי מארב של מחבלים ערבים ובתום כמה שעות נרצחו כל 77 אנשי השיירה ובית החולים פונה ונסגר. הטבח זכה לכינוי "טבח שיירת הדסה".

בית החולים נפתח מחדש רק בשנת 1975, לאחר שנשות הדסה שיפצו והרחיבו אותו. כיום, בית החולים משרת את כלל השכונות היהודיות והערביות בצפון ירושלים ובמזרחה. בבית החולים כ-300 מיטות ויותר משלושים מחלקות ומרפאות, ביניהן מרכז שיקום ומרכז לטיפול תומך (הוספיס). מנהלת בית החולים הנוכחית היא ד"ר תמר אלרם.

הדסה עין כרם

Hadassa ein karem
בית החולים הדסה עין כרם

קמפוס בית החולים הדסה עין כרם נפתח בשנת 1961, לאחר שבמשך 13 שנים סיפקה הדסה את שירותי הרפואה מאתרים שונים בירושלים משום שלא היה ניתן להפעיל את בית החולים בהר הצופים. המרכז הרפואי נבנה על גבעה בסמוך לשכונת עין כרם במערב ירושלים. בבית החולים 700 מיטות, 130 מחלקות ומרפאות, והוא מתמחה ברפואה שלישונית (רפואת מומחים).

קמפוס המרכז הרפואי כולל 22 בניינים, והוא בגדילה מתמדת מיום הקמתו. בשנת 2012 עם חגיגות ה-100 להדסה הסתיימה הקמתו של מגדל אשפוז חדש על שם דיווידסון בשטח כולל של 90 אלף מטרים מרובעים, אל הבניין החדש הועברו עד כה כל המחלקות הכירורגיות. בעתיד מתוכנן להעביר אף את חדרי הניתוח ולהמשיך את קו הרכבת הקלה של ירושלים עד לכניסה לבניין.

בשנת 2006 נפתחו מלון ומרכז מסחרי בשטח המרכז הרפואי המאפשרים למטופלי בית החולים מנוחה, מזון, שירותים ומוצרים נחוצים.

מנהל בית החולים הוא פרופ' יורם וייס.

קמפוס עין כרם

לאחר המעבר של בנייני האוניברסיטה אל הקמפוס החדש בגבעת רם במערב העיר לאחר ניתוקו של הר הצופים הוחלט להקים את קמפוס קריית הדסה בעין כרם בדומה אל קמפוס בית החולים שהיה קיים בהר הצופים צמוד אל האוניברסיטה. בקמפוס עין כרם ממוקמים גם בתי הספר של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה: בית הספר לרפואה, בית הספר לרפואת שיניים, בית הספר לרוקחות, בית הספר לסיעוד, בית הספר לריפוי בעיסוק, וגם הספרייה הלאומית לרפואה.

בתי הכנסת

בית הכנסת של הקמפוס נודע בשנים עשר חלונות שאגאל, ויטראז'ים של שבטי ישראל שנוצרו על ידי מארק שאגאל. קיים בקמפוס בית כנסת נוסף הנקרא קפלן על שמה של אלין קפלן בת משה ודבורה.

במרץ 2013 נחנך בבניין האשפוז על שם דוידסון בית הכנסת על שם משה סבא מסרי.

הרב רפאל יעקב מן ראקובסקי שימש שנים רבות כרב בתי החולים של הדסה. כיום משמש בתפקיד הרב משה קליין.בני הזוג יצחק וסימה פרץ דואגים מדי שבת להכנסת האורחים למאות חולים ובני משפחה הבאים לטפל בהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רוני לינדר-גנץ, חיים ביאור, הדיון בביהמ"ש על הקפאת ההליכים של בי"ח הדסה הסתיים ללא החלטה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2014
  2. ^ אביאל מגנזי וירון קלנר, אושרה בקשת הדסה להקפאת הליכים, באתר ynet, 11 בפברואר 2014
  3. ^ מקור: אתר האינטרנט של הדסה.
אבי ישראלי

אבי ישראלי (נולד ב-1953) הוא רופא פנימאי ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. משמש מנהל מחלקת מדיניות מינהל וכלכלת בריאות במרכז הרפואי הדסה.

אביגדור קפלן

אביגדור קפלן (נולד ב-23 ביולי 1939) הוא מנהל ישראלי המכהן כמנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מינואר 2017. הוא כיהן כמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה בשנים 2013–2014, כיו"ר כלל עסקי ביטוח ממרץ 2008 ועד יוני 2013, כמנכ"ל כלל עסקי ביטוח במשך 11 שנים, כמנכ"ל קופת חולים כללית במשך כ-4 שנים, כראש מינהל כוח האדם במשטרת ישראל ומשנה למנכ"ל התעשייה האווירית לישראל.

אהרון דנציגר

​אהרון דנציגר הוא רופא אורתופד ישראלי, בעבר חבר נבחרת ישראל בכדורעף נכים וספורטאי פאראלימפי. בעל 4 מדליות זהב פאראלימפיות.

אנדרה דה-פריס

אנדרה דה-פְרִיס (28 בפברואר 1911 – 15 בספטמבר 1996) היה רופא פנימאי וחוקר המטולוגיה וארס נחשים, פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ממייסדי הפקולטה לרפואה שלה וראשון דקאניה ורקטור האוניברסיטה (1969–1972).

חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תש"ל (1970).

אריה אלדד

אריה אלדד (נולד ב-1 במאי 1950, י"ד באייר ה'תש"י) הוא רופא כירורג פלסטי, פרופסור לרפואה ופוליטיקאי ישראלי. תת-אלוף בדימוס, בעברו היה קצין רפואה ראשי בצה"ל. לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעות האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל. בנוסף כתב מספר ספרי עיון וסיפורת, וכן כותב באופן קבוע מאמרי פובליציסטיקה ומשדר ברדיו.

אריה ליאו אוליצקי

פרופ' אריה ליאו אוֹלִיצְקי (Olitzki;‏ 4 ביוני 1898 – 1983) היה רופא ישראלי, פרופסור לבקטריולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וממניחי היסודות לתחומי הבקטריולוגיה והאפידמיולוגיה בישראל. חתן פרס ישראל למדעי הרפואה (תשכ"ט).

בית החולים הדסה הר הצופים

הדסה הר הצופים הוא בית חולים הניצב על פסגת הר הצופים בירושלים. בית החולים, בגלגולו הראשון, תוכנן על ידי האדריכל היהודי אריך מנדלסון ופתח את שעריו לציבור בשנת 1938. בית החולים ננטש במהלך מלחמת השחרור וחידש את פעולתו רק לאחר איחוד ירושלים בתום מלחמת ששת הימים ועבודות שיפוץ מאסיביות שנערכו לאחר מכן. כיום בית החולים הוא חלק מהמרכז הרפואי המופעל על ידי "ההסתדרות הציונית הדסה" בירושלים.

מנהלת בית החולים (מנובמבר 2017) היא הד"ר תמר אלרם.

בית החולים הדסה עין כרם

בית החולים הדסה עין כרם הוא מרכז רפואי אוניברסיטאי בירושלים, המשמש כבית החולים המרכזי של העיר ושל סביבותיה. קריית בית החולים ממוקמת בדרום מערב ירושלים, ליד שכונת עין כרם. בבית החולים, שהוא חלק מן המרכז הרפואי הדסה, 1189 מיטות אשפוז והוא נחשב לאחד מבתי החולים המתקדמים ביותר בישראל.

מנהל בית החולים משנת 2013 הוא פרופסור יורם וייס. מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה הוא פרופ' זאב רוטשטיין.

הדסה ילדים

הדסה ילדים הוא בית החולים לילדים של המרכז הרפואי הדסה.

מחלקות בית החולים נמצאות בבתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים, ומאושפזים בו בכל רגע נתון כ-300 ילדים.

בבית החולים כ-100 רופאים וצוות של אחיות ומומחים מהתחומים הפארארפואיים.

בהדסה ילדים שלוש מחלקות אשפוז, יחידה לטיפול נמרץ היחידה מסוגה באזור ירושלים, מחלקה להמטואונקולוגיה ילדים, מחלקה לרפואה דחופה, מחלקה כירורגית, מחלקה לטיפול נמרץ בפגים וילודים. הוא כולל את המרכז למחלות כרוניות המהווה מרכז ארצי ורופאים מומחים לילדים המכסים את כל תחומי הרפואה.

מנהל הדסה ילדים הוא פרופ' איתן כרם. מחלקות הילדים בהר הצופים מנוהלות על ידי פרופ' יעקב ברקון ובעין כרם על ידי פרופ' שמעון רייף. פרופ' רפאל יודסין מנהל את המחלקה הכירורגית.

בהדסה ילדים פועלים מספר גופים הנותנים תמיכה קוגניטיבית, רגשית וחברתית המסייעים לילדים להתמודד עם משבר המחלה והאשפוז. בית הספר הניסויי לילדים מאושפזים הוא בית-ספר ניסויי ורב תרבותי הנותן מענה לחולים בגילאי 3-21 המאושפזים במחלקות הילדים. עמותת "חיים" מסייעת לילדים המטופלים במחלקה האונקולוגית בבית החולים "הדסה לילדים".

המרכז הרפואי שערי צדק

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית החולים הגדול בירושלים, מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז (ב-2014 אושפזו בו כמעט פי שניים יותר מטופלים מאשר בבית החולים השני בעיר, מרכז רפואי הדסה). נחנך ב־ י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - 1947), היה ד"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים. בדצמבר 2012 סופח אליו בית החולים ביקור חולים הפועל במסגרת מצומצמת הכוללת מחלקת יולדות ומחלקה פנימית המוקדשת ברובה לחולים גריאטרים.

חיים יסקי

ד"ר חיים יַסְקי (יאסקי) (28 בנובמבר 1896 – 13 באפריל 1948) היה רופא עיניים ביישוב ומנהלו הראשון של בית החולים הדסה. נרצח בשיירת הדסה.

חלונות שאגאל

חלונות שאגאל הם סדרה של שנים עשר חלונות בבית הכנסת של הקמפוס הרפואי הדסה עין כרם. בחלונות קבועים ויטראז'ים המייצגים את שבטי ישראל, והם נוצרו על ידי מארק שאגאל ונקראים על שמו. החלונות נחשבים ליצירתו המפורסמת ביותר של שאגאל בישראל.

יהושע ליבוביץ

יהושע (אוטו) ליבוביץ (Joshua Otto Leibowitz; חתם גם: 'יה. ל.', 'יה"ל'; א' באייר תרנ"ה, אפריל 1895 – כ"א בתמוז תשנ"ג, 10 ביולי 1993) היה רופא כללי ונוירולוג ישראלי, היסטוריון של הרפואה שהתמחה בהיסטוריה של הרפואה במקורות היהודיים והעבריים בפרט, פרופסור קליני וראש האגף לתולדות הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. חלוץ חקר תולדות הרפואה באוניברסיטה העברית, ממייסדי החברה הישראלית לתולדות הרפואה והמדע. מייסד כתב העת "קורות" לתולדות הרפואה ומדעי הטבע ועורכו הראשי.

יעקב מנצ'ל

יעקב מֶנצֶ'ל (Menczel; נולד ב-23 באפריל 1923) הוא רופא פנימי פרופסור לרפואה ויו"ר המועצה הלאומית לגריאטריה, מומחה בעל שם עולמי למחלת האוסטאופורוזיס. לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות.

מנצ'ל נולד בצ'רנוביץ' שברומניה, למד רפואה באוניברסיטת יאשי ובשנת 1949 עלה למדינת ישראל. הוא סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית ובשנת 1953 התגייס לצה"ל ושירת כרופא ומנהל המחלקה הפנימית בבית החולים הצבאי בצריפין. לאחר סיום שירותו הצבאי עבד בבית חולים הדסה והחל להרצות באוניברסיטה בתחום רפואה פנימית.

בשנת 1961 מונה לרופא ראשי בהדסה עין כרם. בשנת 1963 הקים את המכון הירושלמי לאוסטאופורוזיס ובשנת 1969 הקים בבית החולים שערי צדק את המחלקה הגריארטית ועמד בראשה. באוניברסיטה העברית קודם לדרגת פרופסור חבר.

בשנים 1974–1977 היה מנכ"ל משרד הבריאות.

בסיום תפקידו במשרד הבריאות היה למנהל המחלקה הפנימית ומעבדות המחקר בבית החולים הדסה בהר הצופים. בבית החולים עזרת נשים הקים את האגף הגריאטרי והתקדם בהנהלת בית החולים עד למנכ"ל המוסד. בשנת 2001 ייסד בבית חולים הרצוג את המכון לאוסטאופורוזיס והחל לעמוד בראשו.

מנצ'ל פעיל בארגונים רפואיים שונים ובין תפקידיו עמד בראש מחלקת הפרויקטים של מכבי שירותי בריאות.

בשנת 2008 הוענק לו אות יקיר ירושלים.

מירה מגן

מירה מגן (נולדה ב-1950) היא סופרת ישראלית, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2005.

משה רחמילביץ'

משה רחמילביץ' (2 בספטמבר 1899, תרנ"ט – 13 באוקטובר 1985, תשמ"ה) היה רופא פנימי, מאבות מקצוע הרפואה בישראל. חתן פרס ישראל לרפואה לשנת 1964.

רחל אדטו

ד"ר רחל אדטו-לוי (נולדה ב-21 ביוני 1947) היא רופאה ישראלית, חברת הכנסת ה-18 מטעם מפלגת קדימה ומפלגת התנועה.

שלמה מור-יוסף

פרופ' שלמה מור־יוסף (נולד ב־1951 בירושלים), הוא רופא ישראלי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. כיהן כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בשנים 2012–2016 וכמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה בשנים 2001–2011.

שמואל שור

שמואל שור (22 ביוני 1915 - 7 בספטמבר 2007) היה פרופסור לרדיולוגיה אבחנתית, מבנאי הרפואה המודרנית בישראל.

בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • האנגלי (נצרת) • המשפחה הקדושה (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • בני ציון (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא (תל השומר) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • בית לוינשטיין (רעננה) • בית רבקה (פתח תקווה) • רעות (תל אביב) • שמואל הרופא (באר יעקב) • הרצפלד (גדרה) • אלי"ן (ירושלים) • הרצוג (ירושלים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה – מב"ן שב"ס (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • טלביה (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • הרצוג (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי חולים ליולדות הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים הנסן (ירושלים) • בית החולים בפרדס כ"ץ

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.