מרכז זלמן שזר

מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב. במסגרת המרכז נערכים קורסים, ימי עיון והשתלמויות ופועלת הוצאת ספרים ברמה אקדמית.

ShazarLogo

על המרכז

המרכז הוקם על ידי החברה ההיסטורית הישראלית וממשלת ישראל בשנת 1973, לכבוד הנשיא השלישי של מדינת ישראל, זלמן שזר עם סיום כהונתו כנשיא. בשנת 2010 התקבל בכנסת חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, התשע"א–2010,[1] ועל פיו היה לתאגיד ממשלתי.

המועצה הציבורית של המרכז מורכבת מאישי ציבור, אנשי כלכלה והיסטוריונים. המועצה בוחרת ועד מנהל אחת לארבע שנים.

המרכז מפעיל מכון מחקר לחקר תולדות קהילות ישראל בתפוצות. בנוסף מתמקד המרכז בכתיבת תוכניות לימודים וספרי לימוד למערכת החינוך בנושא תולדות עם ישראל.

המרכז מופקד על קיום הכנס המרכזי של החברה ההיסטורית הישראלית וכנסים בינלאומיים נוספים, הנערכים בשיתוף עם אוניברסיטאות מחוץ לישראל, בהם נדונים נושאים שונים בהיסטוריה של עם ישראל והיסטוריה כללית בחזית המחקר ההיסטורי. בנוסף, מקיים המרכז ימי עיון בהם מוצגים מחקרים אקדמיים לציבור הרחב ומעביר השתלמויות למורים בתחומי המרכז.

במרכז נמצאת ספרייה היסטורית גדולה שרובה בתחום תולדות עם ישראל, המבוססת על עיזבונו של זלמן שזר.

הוצאה לאור ופרסומים

המרכז מוציא לאור תעודות היסטוריות וחיבורים אקדמיים על אירועים, אישים ותופעות היסטוריות, שעמדו במרכז מחקרם של היסטוריונים. כמו כן יוצאים לאור במסגרתה חיבורים היסטוריים לעברית, שראו אור בשפות אחרות.

בשנת 2005 החל המרכז לפרסם את הסדרה "גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי". העורך הראשון היה אביעזר רביצקי ומשנת 2010 עורכת הסדרה היא אניטה שפירא, במסגרת הסדרה יצאו לאור ביוגרפיות של רבי יהודה הנשיא, רב סעדיה גאון, רש"י, הרמב"ם, רבי חסדאי קרשקש, רבי יהודה החסיד, משה מנדלסון, בנימין זאב הרצל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חיים נחמן ביאליק, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ש"י עגנון ולאה גולדברג.

מרכז שזר מפיץ את כתבי עת של החברה ההיסטוריה הישראלית: "ציון", "היסטוריה" ו"ידיעון החברה ההיסטוריה הישראלית". בנוסף הוא אחראי על ההפצה של כתב העת ההיסטורי "זמנים" בהוצאת אוניברסיטת תל אביב.

פרס שזר

במרכז פועלת ועדה שתפקידה חלוקת פרסים למחקרים בתולדות עם ישראל, המיועדים לעודד את המחקר בתחום. בין השאר, היא מעניקה פרסים לתלמידי בתי ספר תיכוניים, אשר כתבו עבודות גמר מצטיינות בהיסטוריה יהודית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Emblem of Israel.svg היסטוריית החקיקה של חוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, התשע"א-2010, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

אברהם גרוסמן

אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.

דוד אסף

דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. עוסק במחקר ובהוראה של תולדות יהודי מזרח אירופה בעת החדשה ובמיוחד בתולדות החסידות, ההשכלה והחברה היהודית המסורתית. מאז שנת 2011 כותב ועורך בלוג בשם "עונג שבת (עונ"ש)".

דורית אורגד

דורית אורגד (נולדה ב-5 באוקטובר 1936) היא סופרת ישראלית הכותבת לילדים ונוער ולמבוגרים.

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה בין השנים 1536–1795, ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות פולין, ליטא, לטביה, בלארוס, וכן חלקים נרחבים של אוקראינה ואסטוניה.

הגירה לארצות הברית

ההגירה לארצות הברית הייתה הגורם המרכזי לצמיחתה של ארצות הברית מפרובינציה בריטית בצפון אמריקה לכדי מעצמת-על.

ארצות הברית קלטה הגירה המונית עוד לפני היווסדה ועד שנת 1914, עת הוחל בהשמת מגבלות על ההגירה. אך למרות המגבלות, שהגיעו לשיאן בשנת 1924 עם חקיקת חוק ג'ונסון, ארצות הברית המשיכה להיות יעד מרכזי בתנועת ההגירה העולמית וגם כיום היא קולטת יותר הגירה חוקית מכל שאר מדינות העולם גם יחד.

זמנים (כתב עת)

זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

כתב העת נוסד באוניברסיטת תל אביב בידי צבי יעבץ, שאול פרידלנדר וחיים שקד בשנת 1979, ויצא אור באמצעות הוצאת זמורה ביתן. החל מגיליון מספר 86 (2004) מתפרסם כתב העת במסגרת שותפות הגופים השונים הנוכחית, והוא יוצא לאור באמצעות האוניברסיטה הפתוחה. נכון ל-2018 העורכים הם פרופ' גדי אלגזי, פרופ' מירי שפר-מוסנזון (שניהם מאוניברסיטת תל אביב) ופרופ' גיא מירון (מהאוניברסיטה הפתוחה). קודם לכן ערכו את כתב העת עדית זרטל, נעמה שפי, מרים אליאב-פלדון ואיריס רחמימוב מאוניברסיטת תל אביב.

כתב העת אינו מגביל את עצמו להיבט מסוים, נושאי, גאוגרפי, תקופתי או אחר, של חקר העבר, ואף על פי שעניינו הוא ההיסטוריה, לא רק היסטוריונים כותבים בו. "זמנים" מתאפיין בנגישות גבוהה לקהל רחב, המושגת באמצעות צירוף תמונות רבות וויתור על הערות שוליים. זאת, ללא פשרות אקדמיות, שכן מדובר בכתב עת מקצועי שמיטב החוקרים מהדיסציפלינות השונות משתמשים בו כאכסניה למאמריהם. [דרושה הבהרה].

בכתב העת מופיעים מאמרים, ביקורות ספרים וכן תעודות וניתוחן. לעיתים קרובות מוקדש גיליון לנושא מסוים, או לחלופין, מופיע בו מקבץ ערכים נושאי לצד מאמרים אחרים.

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. היא ייסדה את המחקר האקדמי של היהדות והיהודים, והייתה הראשונה לבחון נושאים אלו בכלים מדעיים וביקורתיים באופן שיטתי. "חכמת ישראל" שירתה הן את המחקר לשמו, הן את הצורך להתגונן בפני האשמות נוצריות והן את פיתוחה והשתנותה של היהדות בעידן האמנציפציה. היא הרימה תרומה עצומה בתחום, ומדעי היהדות האוניברסיטאיים מתבססים על הישגיהם הראשוניים של חוקריה.

יהודה ריינהרץ

יהודה ריינהרץ (באנגלית: Jehuda Reinharz; נולד ב-1 באוגוסט 1944) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, יליד ישראל, פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס ונשיאה לשעבר של האוניברסיטה בשנים 2010-1994.

יוסף גולדשטיין (היסטוריון)

יוסף גולדשטיין (נולד בספטמבר 1947) הוא היסטוריון וביוגרף ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל.

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מופקד על הקתדרה לתולדות עם ישראל ע"ש ברנרד צ'ריק, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והחל מאוגוסט 2013 מכהן כיושב ראש החטיבה למדעי הרוח באקדמיה. בשנים 2009–2013 כיהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות. קפלן הוא חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל לשנת 2013.

יעקב כ"ץ (היסטוריון)

פרופסור יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה מחנך, היסטוריון וסוציולוג ישראלי, חתן פרס ישראל.

ישיבה

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. כל גדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

במשך הדורות השתמשו בכינוי "ישיבה" לתיאור כל בית מדרש שבו ישבו יהודים ועסקו בקביעות בתורה, בדרך כלל בדגש על בתי מדרש בהם הועברו שיעורי תורה בידי רבנים לתלמידיהם. מן המאה ה-19, עם הקמת ישיבת וולוז'ין שכונתה "אם הישיבות", נקבע מודל הישיבה המודרנית שעבר בהמשך שיפורים ושינויים כמו חלוקת השיעורים לשכבות מבוססות קבוצות גיל או מבוססות רמת ידע כפי שהונהג לראשונה בישיבת טלז. חלוקות נוספות לישיבה קטנה וישיבה גדולה התפתחו רק במאה ה-20.

ישעיהו גפני

ישעיהו גפני (נולד ב-1944 בניו יורק) הוא נשיא המרכז האקדמי שלם ופרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

מנחם שטרן

פרופ' מנחם שטרן (5 במרץ 1925 – 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז.

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי

1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע. נחשב לגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד, וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת).

שמואל אלמוג

שמואל אלמוג (שם קודם: שמואל דיסטלר) (3 ביוני 1926 – 4 באפריל 2008) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, איש תקשורת, מנכ"ל רשות השידור.

שמואל פיינר

שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בפרוסיה וראש מכון ליאו בק בירושלים, היסטוריון של תהליכי המודרניזציה והחילון ביהדות אירופה במאות המאה ה-18 וה-19 ובמיוחד תנועת ההשכלה היהודית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.