מרכז ההסברה

מרכז ההסברה - המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים הוא גוף מטה במשרד התרבות והספורט שנוסד על-מנת לקדם את המורשת הלאומית בישראל והוא הגוף האחראי על הפקת כלל הטקסים, הלוויות, האזכרות והאירועים הממלכתיים במדינת ישראל; ובין השאר על בחירת מדליקי המשואות, בחירת הכרזה והפקת כלל הטקסים ביום העצמאות. מרכז ההסברה אמון על ביצוע ההחלטות והליווי המקצועי של ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים. החל משנת 2015 עומד בראש המרכז מושיק אביב.

המרכז הוקם בשנת 1954 בתוך משרד ראש הממשלה על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון במטרה לקדם את הטמעת עקרונות הממלכתיות בקרב הציבור הישראלי. אחת מהדמויות הבולטות במרכז בשנותיו הראשונות היה יהודה אילן אשר היה אחראי על ההסברה בעל-פה והטקסים הממלכתיים, הרחיב את פעולת המרכז ואף כיהן כמנכ"ל שלו בין השנים 1967 ל-1983.

המרכז הפך בהדרגה לגוף מטה גדול שפעל בחמישה מחוזות ארציים (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע ונצרת). המרכז הוציא לאור מאות של פרסומים בנושאי מורשת שונים ובין השאר את סדרת הספרונים דע את עמך, שעסקה בהיסטוריה יהודית וישראלית; לצד זאת יצאו לאור מאות כרזות העוסקות בנושאים שונים אותם ביקשה המדינה לקדם ויועדו לתלייה במוסדות ציבור ובבתי-ספר. בנוסף קיים המרכז סיורי ידיעת הארץ לעולים חדשים והיה אחראי על מרכזי המבקרים בכנסת, בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים.

מבחינת שייכותו הארגונית עבר מרכז ההסברה מספר גלגולים. לאחר הקמת המרכז הוא היווה יחידת-סמך של משרד ראש הממשלה באחריותו של זלמן ארן ששימש כשר בלי תיק. גם לאחר שארן היה לשר התחבורה הוא המשיך להיות אחראי למרכז[1] וכשמונה לשר החינוך והתרבות הועבר למשרד החינוך והתרבות[2]. בשנת 1966 הוכפף המרכז לשר ישראל גלילי ששימש כשר בלי תיק האחראי על תחום ההסברה; בשנת 1974, עם הקמת משרד ההסברה, הועבר לאחריותו; ובשנת 1975 עם פירוקו הועבר אל משרד החינוך והתרבות. ב-2003, כחלק מתהליך ארגון מחדש במשרד החינוך קוצץ כח-האדם של המרכז והוא הועבר למשרד ראש-הממשלה[3]. החל משנת 2013 משויך המרכז למשרד התרבות והספורט[4].

כיום מפיק המרכז בכל שנה למעלה משלושים טקסים ממלכתיים ובהם אירועי יום העצמאות ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין, אזכרות ל-ראשי ממשלה ונשיאים, לוויות על-פי נוהל חבצלת ועוד. החל מ-2019 החל מרכז ההסברה להעביר בשידור ישיר חלק מן הטקסים באמצעות עמוד הפייסבוק שלו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הממשלה הישנה בלי הצ"כ תכהן כממשלה חדשה, על המשמר, 30 ביוני 1955
  2. ^ מינהל ההסברה לרשות משרד החינוך, על המשמר, 10 בנובמבר 1955
    הכנסת סיימה את הדיון, חרות, 13 במרץ 1956
  3. ^ דליה שחורי, מרכז ההסברה ייסגר - במשרד החינוך סבורים שזה לא ראוי לדיון ציבורי, באתר הארץ, 15 באפריל 2003
  4. ^ מזכירות הממשלה, החלטה מספר 1048 של הממשלה מיום 15.12.2013, ‏15.12.2013
אורי שטנדל

אוֹרי שטנדל (נולד ב-21 באוקטובר 1937) הוא עורך דין, מזרחן וסופר ישראלי.

בית הכנסת הקראי ברמלה

בית הכנסת הקראי המרכזי ענן הנשיא ברמלה הוא אחד מבית הכנסת הקראיים הגדולים במדינת ישראל, ומשמש כמרכז העדה בישראל.

אבן הפינה לבית הכנסת הונחה באוגוסט 1961 והוא נחנך בליל חג השבועות בשנת 1963. בית הכנסת שוכן ברחוב קלאוזנר 16. בית הכנסת קרוי על שם ענן בן דוד, שנחשב לאחד מהמייסדים של הקראות. בית הכנסת הוקם בעזרת תרומות של בני הקהילה הקראית, ומימון מעיריית רמלה ומשרד הדתות, וביוזמתו ועזרתו של נשיא מדינת ישראל, יצחק בן צבי.

בסמוך לבית הכנסת המרכזי נמצא בניין "היכל שלמה", הקרוי לזכרו של הרב הראשי לשעבר שלמה בן שבתי נונו. בניין זה משמש את המועצה העליונה של עמותת היהדות הקראית העולמית, ושוכן בו גם "מרכז ההסברה של היהדות הקראית" הפתוח למבקרים. בנוסף בבניין ישנו אולם לאירועים וכנסים, מטבח, מרכז לימוד, ספריה, משרדי אב בית הדין ומשרד הרב הקראי הראשי.

ההסברה הישראלית

ההסברה הישראלית או הדיפלומטיה הציבורית של מדינת ישראל היא שם כולל לפעולות שנוקטת ברחבי העולם מדינת ישראל, לשם הסברת מדיניותה.

ההסברה הישראלית הרשמית מנוהלת על ידי משרד החוץ, משרד ההסברה והתפוצות, משרד התיירות ומשרד ראש הממשלה, אך נמתחה ביקורת רבה על חוסר ארגון, חוסר תיאום וחוסר יעילות של גופים אלה. דובר צה"ל פועל רבות להסברת הפעולות הצבאיות של צה"ל ולהצגת תדמית חיובית של צה"ל כצבא מתקדם, נאור ומוסרי. לצד הגופים הרשמיים, רבות מפעולות ההסברה נעשות על ידי ידידי ישראל ותומכיה בארץ ובעולם, שחשים שהפעילות הממלכתית של מדינת ישראל וגופיה לא מספקת. בין המסבירים מהסוג הזה ניתן למנות את פרופ' אלן דרשוביץ, פרופ' ארווין קוטלר, אלן פינקלקראוט, ארגון The Israel Project ,Honest Reporting ואחרים.

ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים

ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים (כונתה בעבר ועדת הטקסים הממשלתית) היא ועדת שרים האמונה על קיומם של הטקסים הממלכתיים וסמלי מדינת ישראל. הוועדה מתכנסת מכוח החלטת ממשלה ומתפזרת עם פיזורה.

חברי הוועדה הם שרים מכהנים בממשלה ואל ישיבותיה מוזמנים בקביעות בין היתר ראש הטקס במשרד החוץ, ראש ענף משטר ונוהג במשטרת ישראל, ראש ענף משטר ומשמעת בצה"ל, מנכ"ל בית הנשיא, מנהל מרכז ההסברה וראש ענף טקסים ואירועים במשמר הכנסת.

הוועדה אמונה על סמלי המדינה: הדגל, הסמל וההמנון, אישור עיטורים שונים, מטבעות ושטרות ובולים רשמיים של המדינה.

בנוסף אחראית הוועדה על אירועים וימי זיכרון ממלכתיים הקיימים מכוח חוק או מכוח החלטת ממשלה, על קיומו של נוהל חבצלת, על רשימת סדרי הקדימה הממלכתיים, קביעת הנושא המרכזי של יום העצמאות והשנה כולה. בראש הוועדה עומד שר התרבות (החל מ-2015, השרה מירי רגב) ו-מרכז ההסברה (החל מ-2015 בראשות מושיק אביב) משמש כגוף הביצוע שלה.

טקס הדלקת המשואות

טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הרשמי שנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות. הטקס נערך ברחבת הר הרצל, בה נמצא קברו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, בהר הרצל בירושלים, והאישיות המרכזית בו היא יו"ר הכנסת. בנוסף לו נוכחים בטקס שרים, חברי כנסת, הרמטכ"ל, אנשי סגל דיפלומטי, משפחות שכולות, נכי צה"ל, ואישים אחרים. מדי שנה מוקמים סביב הרחבה שלושה יציעים זמניים לאורחי הטקס עבור כחמשת אלפים צופים.

הטקס, שמועבר בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים, נועד לשוות ליום זה אווירה מכובדת וחגיגית, ולצורך כך מקשטים את חלקת הקבר בתפאורה הכוללת את סמלי 12 השבטים, ומשתמשים בתאורה צבעונית, באמצעים אורקוליים ופירוטכניים. את הטקס מפיק מרכז ההסברה, הכפוף החל משנת 2013 למשרד התרבות והספורט. במשך שנים רבות היה יהודה אילן האחראי על הפקת הטקס (1958-1983); החל משנת 2015 האחראי על הפקת הטקס הוא מנהל מרכז ההסברה, מושיק אביב. חלקו הצבאי של הטקס, שהורחב עם ביטול מצעד צה"ל נוהל במשך שנים רבות (עד לשנת 2016) על ידי אלוף-משנה (במיל') דוד רוקני ובשנת 2017 החליפו אלוף-משנה (במיל') שמעון דרעי.

יהודה אילן

יהודה אילן (י"ח בשבט תרפ"ד, 24 בינואר 1924 - ט"ו באלול תשנ"ו, 30 באוגוסט 1996) היה מנכ"ל מרכז ההסברה בין השנים 1967–1983 והיה אחראי על הפקת כלל הטקסים, הלוויות, האזכרות והאירועים הממלכתיים בישראל. בין תפקידיו השונים היה אילן אחראי לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. אילן היה יו"ר הוועדה לחגיגות יום העצמאות אשר שמה לה למטרה לעצב את אירועי יום הזיכרון וחג העצמאות. בתוך כך, היה אילן שותף מרכזי בהחלטה לחבר את יום הזיכרון לאירועי יום העצמאות, והיה גם אחראי על בחירת מדליקי המשואות והפקת כלל הטקסים בימי העצמאות. בנוסף, תרם אילן בעיצובם של יום השואה, יום ירושלים, חידון התנ"ך העולמי, חגיגות המימונה, אירועי העדלאידע והמצעדים הצבאיים בישראל. במשך 26 שנים בנה ועיצב אילן את מרכז ההסברה של ישראל והיה נחשב בעיני רבים ל"מר הסברה" ו"למר מרכז ההסברה", תוך השרשתם של יסודות הטקסיות וההסברה הממלכתית במדינת ישראל. בין תפקידיו שימש אילן גם כיועץ קרוב לשלושה ראשי ממשלות: לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין, השתתף ביסוד י"א הנקודות בנגב והיה ממקימי קיבוץ בארי.

יהושפט הרכבי

יהושפט הַרְכַּבִּי ("פטי"; י"ח באלול ה'תרפ"א, 21 בספטמבר 1921 - י"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994) כיהן כראש אמ"ן בשנים 1955–1959, ולאחר מכן היה פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל למדע המדינה לשנת 1992.

יצחק לוי (לויצה)

יצחק לוי (לויצה) (1907 – 1994) היה מפקד מחוז ירושלים בצה"ל, מנהל מרכז ההסברה ומייסד המפעל לתרגומי מדע, שלימים הפך להוצאת כתר.

יצחק לוי (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

כרזת יום העצמאות

כרזת יום העצמאות היא כרזה המופקת בכל שנה החל משנת ה'תש"ט-1949 (למעט שנת ה'תשי"ז-1957, למעט שנת ה'תשע"ח-2018, ולמעט ה'תשע"ט-2019), לקראת יום העצמאות, כחלק מחגיגות העצמאות למדינת ישראל.

את הכרזה בוחר ומפיק מרכז ההסברה שבמשרד התרבות והספורט, והכרזה המודפסת מופצת למוסדות החינוך השונים.

בכל שנה בוחרת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים תחילה את הנושא הלאומי המרכזי של יום העצמאות. הנושא, המלווה את הטקסים הממלכתיים הנערכים באותו יום, ובראשם טקס הדלקת המשואות וטקס פרס ישראל, משמש השראה ליצירת הכרזה ולעיצובה, וכן לבחירת משיאי 12 המשואות בטקס המרכזי בהר הרצל. לדוגמה, הכרזה ליום העצמאות ה-66 למדינת ישראל מייצגת מוטיבים בהשראת הנושא שנבחר באותה שנה: "זמן נשים", להעצמת הנשים בישראל. הכרזה משקפת סמלית את הנושא ומשמשת לאורך החג כולו, החל בנעילת אירועי יום הזיכרון בהר הרצל וכלה במוצאי יום העצמאות, בטקסטים הלאומיים ובאירועים הממלכתיים. כרזת יום העצמאות ממלאת תפקיד בולט כמוטיב בטקסים, והיא בעלת נוכחות ומשמעות מרכזית במסריה. היא נועדה לייצג בדרך מקורית את ערכיה של המדינה וכן את רוממות הרוח המאפיינת את יום העצמאות.

על גבי כל כרזה מופיע הכיתוב "x לעצמאות ישראל" (x מייצג את מניין שנות העצמאות למדינה) או "יום העצמאות y" ‏(y מייצג את שנת ההפקה של הכרזה ליום העצמאות לפי הלוח העברי). במשך השנים עיצבו את הכרזות מעצבים ישראלים ידועי שם, כגון פאול קור, ציונה שמשי, דוד טרטקובר, דן ריזינגר ואחרים.

בעשור השני של המאה ה-21 חשיבות הכרזה הולכת ופוחתת. כרזת יום העצמאות ה-68 (ה'תשע"ו-2016) פורסמה באתר מרכז ההסברה יום אחד בלבד לפני יום הזיכרון וספק אם הודפסה ככרזה. כרזת יום העצמאות ה-69 (ה'תשע"ז-2017) הופצה לציבור רק תשעה ימים לאחר יום העצמאות, וספק גם אם היא הודפסה ככרזה. כרזת יום העצמאות ה-70 ה'תשע"ח-2018 לא פורסמה עדיין, נכון ליום העצמאות.

מושיק אביב

מושיק (משה) אביב (נולד ב-1 ביוני 1971) הוא מנהלו הנוכחי של מרכז ההסברה וראש המטה לטקסים ואירועים ממלכתיים של מדינת ישראל. אביב ממונה על הפקת כלל הטקסים, הלוויות, האזכרות והאירועים הממלכתיים במדינת ישראל ובכלל זאת על טקסי יום העצמאות ויום הזיכרון לחללי צה"ל ועל הפעלת נוהל חבצלת. החל משנת 2015 הוא משמש גם כיושב ראש הוועדה הציבורית הבוחרת את מדליקי המשואות בטקס הפתיחה של יום העצמאות.

משרד ההסברה

משרד ההסברה הראשון הוקם ב-1 באפריל 1974, כחלק ממשרדיה של ממשלת ישראל, ופורק ב-1 באפריל 1975, היה אמון על ריכוז פעולות ההסברה בישראל ובחוץ לארץ, תוך פעולה משותפת עם משרד החוץ בנוגע להסברה בחוץ לארץ.במרץ 2009 הוקם משרד ההסברה והתפוצות, במהלך הקמת הממשלה ה-32. לתחום אחריות המשרד הועברו מרכז ההסברה, לשכת הפרסום הממשלתית ולשכת העיתונות הממשלתית. לאחר הבחירות לכנסת ה-19 והשבעת הממשלה ה-33 במרץ 2013, הוחלט על ביטולו של משרד ההסברה והתפוצות לפי דרישתו של שר האוצר יאיר לפיד ועל איחודו עם מערך ההסברה הלאומי שבמשרד ראש הממשלה.

במאי 2015, עם הקמתה של הממשלה ה-34, הועברה פעילות ההסברה למשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה שבראשות גלעד ארדן.

משרד התפוצות

משרד התפוצות הוא משרד ממשלתי שהוקם בממשלה ה-32, בשם "משרד ההסברה והתפוצות". תחומי אחריותו של המשרד הם דיפלומטיה ציבורית (הסברה), חברה ותפוצות, מרכז ההסברה, לשכת הפרסום הממשלתית ולשכת העיתונות הממשלתית. עם הקמתה של הממשלה ה-33 שונה שם המשרד ל"משרד לירושלים והתפוצות". עם הקמתה של הממשלה ה-34 שונה השם ל"משרד התפוצות", וענייני ירושלים עברו אז למשרד ראש הממשלה.

משרד התפוצות אמון על הקשר בין יהדות העולם למדינת ישראל. הקשר מתבצע באמצעות פעילות משותפת ודיאלוג משותף עם יהדות התפוצות בראייה כי ממשלת ישראל אחראית לכל יהודי בעולם, בין אם הוא מתגורר בישראל או בתפוצות.

תחומי העיסוק במשרד:

תפוצות - שמירת הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי התפוצות, באמצעות פרויקטים לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל.

מאבק באנטישמיות ברחבי העולם.

הבטחת קיום חיים יהודיים בתפוצות, אישיים וקהילתיים.

חיזוק הקשר בין הישראלים לתפוצות - במסגרת תחום זה, מתקיימים פרויקטים של הטמעת הנושא במערכת החינוך הישראלית, חיבור מובילי דעה ישראלים לתחום זה, פרויקט בתי ספר תאומים בהובלת הסוכנות היהודית ופעילות במדיה.ביוני 2014 עברה החלטת ממשלה מספר 1660, אשר קובעת כי באחריות משרד התפוצות לייסד תוכנית רב שנתית שתהא משותפת למדינת ישראל ולעם היהודי בתפוצות, ותגובש על בסיס דו-שיח עם העולם היהודי במטרה לחזק את הזהות היהודית בתפוצות ואת הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל כאשר המימון הוא שליש של ממשלת ישראל ושני שלישים הם כספי פילנתרופיה יהודית. בעקבות החלטה זו הוקמה "היוזמה המשותפת לממשלת ישראל ולעם היהודי" ובשיתוף ארגון "Mosaic United" הוקמו מספר פלטפורמות לחיזוק הזהות היהודית והקשר לישראל בקרב צעירים בגיל 13 - 35 ברחבי העולם.

משרד התרבות והספורט

משרד התרבות והספורט הוא משרד ממשלתי בישראל.

במשך שנים רבות טופלו בממשלות ישראל נושאי התרבות והספורט במסגרת משרד החינוך והתרבות. במסגרת הממשלה ה-25 הועברו תחומי התרבות והספורט למשרד המדע והטכנולוגיה, ששמו שונה למשרד המדע והאמנויות. לאחר הקמת ממשלת ישראל העשרים ושבע המשרד פורק ותחומי פעילותו פוזרו בין משרדי הממשלה השונים. בממשלה ה-28, שבראשות אהוד ברק, עברו נושאים אלה למשרד המדע והטכנולוגיה, ששינה את שמו ל"משרד המדע, התרבות והספורט". בממשלה ה-32, שבראשותו של בנימין נתניהו, פוצלו נושאי התרבות והספורט למשרד חדש, בשם משרד התרבות והספורט. בשנת 2016 הועברה לשכת השרה לירושלים. מטה המשרד שוכן ברחוב המסגר 14, תל אביב-יפו.

בראש משרד התרבות והספורט עומדת השרה מירי רגב.

תפקידי המשרד הם:

אחריות על כלל הפעילות התרבותית בישראל, באמצעות מינהל התרבות. בין היתר מדובר על קולנוע, תיאטרון, מוזיקה, מחול ואמנויות נוספות.

אחריות על ענפי הספורט והעיסוק הספורטיבי בישראל, באמצעות מינהל הספורט. בתחום זה נכללים בין השאר תמיכה בספורטאים ישראלים וארגון השתתפות ישראלית באירועי ספורט בינלאומיים כדוגמת האולימפיאדה.

נוהל חבצלת

נוהל "חבצלת" מפרט את כללי הטקס להלוויה ממלכתית במדינת ישראל. בגרסתו הנוכחית גובש הנוהל בהחלטת ממשלה המבוססת על החלטה קודמת של ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.

האישים שבעת לווייתם מופעל נוהל "חבצלת" הם:

נשיא המדינה ונשיא המדינה לשעבר

ראש הממשלה וראש הממשלה לשעבר

יושב ראש הכנסת ויושב ראש הכנסת לשעבר

שר מכהן

נשיא בית המשפט העליוןהאחריות על ביצוע נוהל "חבצלת" מוטלת על מרכז ההסברה והחל מ-2015 מנהל המרכז מושיק אביב אחראי על הפקת לוויות ממלכתיות. ביצוע הקבורה מוטל על צה"ל, אך בעת מלחמה או במצב כוננות למלחמה מועברת משימה זו למשטרת ישראל.

בעקבות פקודת "חבצלת" הרשמית, קרוי בשם "תיק חבצלת" המידע המוכן מראש במערכות אמצעי התקשורת, כהיערכות לקראת פטירתה של אישיות ממלכתית. "תיקי חבצלת" מוכנים מראש גם עבור אישים מתחומי התרבות והבידור, ונעשה בהם שימוש בלוח המשדרים עם פטירתם.

על בסיס נוהל "חבצלת" ניתן השם "חבצלת פיגועים" לנוהל הבאתו לקבורה של אזרח שנהרג בפיגוע או בפעולה מלחמתית.

נתן גרוס

נתן גרוס (16 בנובמבר 1919 - 5 באוקטובר 2005) היה במאי קולנוע, סופר, משורר, עיתונאי ומבקר אמנות וקולנוע ישראלי ממוצא פולני.

נתנאל לורך

ד"ר נתנאל לוֹרְך (Lorch;‏ 24 במאי 1925 – 25 ביוני 1997) היה היסטוריון, דיפלומט ומזכיר הכנסת השלישי.

פנחס יורמן

פנחס יוּרמן (Pinchas Jurman;‏ 1922 – 2015) היה עיתונאי ישראלי, שכיהן כדובר מפלגת רפ"י ובתפקידים שונים במערך ההסברה הישראלי.

שירות הסרטים הישראלי

שירות הסרטים הישראלי הוא יחידה במינהל התרבות של משרד התרבות והספורט. השירות משמש כזרוע ממשלתית להפקת סרטי קולנוע עבור משרדי הממשלה ומוסדות הציבור, ובין מטרותיו פיתוח עשייה תיעודית מקורית בנושאי חברה, תרבות, אמנות והיסטוריה יהודית וישראלית וטיפוח יוצרים בתחום הקולנוע.

ראשיתו של השירות בפעילות של ייצור סרטים במנהל ההסברה שליד משרד ראש הממשלה, עליה היה אחראי, יגאל אפרתי. משנת 1960 נודע השירות כ"רשות הסרטים" של מרכז ההסברה ובשנת 1965 הפיקה הרשות כ-35 סרטים. מאמצע שנת 1967 נקרא שירות הסרטים הממשלתי. בשנת 1968 הפיק השירות את ששת הימים שעלה כ-200,000 ל"י והכניס מעל מיליון לירות. בשנת 1972 הפיק השירות כ-180 סרטים.

בשנת 1970, עם הטמעת מרכז ההסברה במשרד החינוך עבר השירות לשם. בין השנים 1973 ו-1974 היה השירות חלק ממשרד ההסברה ולאחר שזה פורק עבר למינהל התרבות.

השירות הפיק עד ראשית שנות ה-2000 כ-4,000 סרטים, סדרות טלוויזיה ותשדירי שירות. רבים מהסרטים הוקרנו במסגרות מסחריות, בפסטיבלים, בתוכניות טלוויזיה שונות בארץ ובעולם, וחלקם זכו בפרסים ישראליים ובינלאומיים. בין הסרטים שזכו בפרסים ניתן למנות את "בקצב שריון" שזכה במקום השלישי בפסטיבל סרטים צבאיים בורסאי ואת "דיוקנו של מרסל ינקו" שזכה בפרס ראשון בפסטיבל הבינלאומי במרכז פומפידו בפאריס בשנת 1981. כמו כן מוקרנים חלק מהסרטים על ידי משרד החוץ כפעילות הסברה והצגת תרבות ישראלית במדינות העולם. אחת מהסדרות הבולטות ביותר שהפיק השירות הייתה "דלת הקסמים", אשר שודרה בטלוויזיה הלימודית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.