מרכז ארצי לבחינות ולהערכה


מרכז ארצי לבחינות ולהערכהראשי תיבות, מאל"ו; באנגלית: Israeli National Institute for Testing and Evaluation או NITE) הוא עמותה, שמטרתה הפעלה של מערכת מבחנים לחיזוי ההצלחה בלימודים אקדמיים.

המרכז הוקם בשנת 1981 על פי החלטת ועד ראשי האוניברסיטאות בישראל, על מנת לטפל במרוכז בבחינות הכניסה למועמדים לאוניברסיטאות, לשפר את בחינות הכניסה לאוניברסיטאות ולשרת את כל המוסדות להשכלה גבוהה עם מערך בחינות אחיד. המרכז בונה את בחינות הכניסה לאוניברסיטאות ולמוסדות להשכלה גבוהה אחרים בישראל. המרכז בוחן בכל שנה כ-80 אלף מועמדים.

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה רשום כעמותה. חברות העמותה הן האוניברסיטאות בישראל שייסדו אותה:

המרכז פועל בפיקוחו של ועד מנהל שבו נציגים מכל האוניברסיטאות בישראל. צוות העובדים במרכז מורכב בעיקר מאנשי מקצוע ומחוקרים בכירים בתחום הפסיכומטריקה, ובו גם מומחי מחשב ואנשי מנהלה. את פעילות המרכז מלווה מועצה מדעית שבה אנשי מקצוע נבחרים מישראל ומחו"ל, ומטרתה לסקור את הפעילות המקצועית, לבקר, לייעץ ולהעמיד את הפעילות על הרמה הגבוהה ביותר.

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
סמליל המרכז
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה - 1
בניין המרכז הארצי לבחינות ולהערכה
בקמפוס גבעת רם, ירושלים
תאריך ההקמה 1981
סוג המכון הלאומי לבחינות והערכה
מיקום ירושלים
קואורדינטות 31°46′25.98″N 35°11′59.12″E / 31.7738833°N 35.1997556°E
http://www.nite.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
מרכז ארצי לבחינות ולהערכה

בחינות המרכז

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה מפתח ומקיים את המבחנים הבאים:

  • הבחינה הפסיכומטרית (מכפ"ל) - הבחינה הפסיכומטרית היא כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה, והיא משמשת את מוסדות הלימוד במיון מועמדיהם לחוגים השונים. הבחינה מאפשרת לדרג את כל המועמדים בסולם הערכה אחיד, ובהשוואה לאמצעי מיון אחרים היא מושפעת פחות מהרקע השונה של כל אחד מהם או ממשתנים סובייקטיביים אחרים.
  • בחינת מיון לרמות באנגלית (מבחן אמי"ר) - בחינת המיון באנגלית (אמי"ר) נועדה לאפשר למוסדות הלימוד לעמוד על רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית כדי שיהיה אפשר לשבץ אותו בקורסי חובה באנגלית או לפטור אותו מהם. הבחינה בודקת שליטה סבילה בשפה האנגלית ברמה אקדמית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקריאת קטעי טקסט והבנתם.
  • בחינת אמי"ר ממוחשבת (אמיר"ם) - בחינת אמיר"ם היא בחינת אמי"ר (בחינת מיון באנגלית) ממוחשבת, דהיינו בחינת ידע באנגלית הניתנת באמצעות מחשב ומשמשת כלי מיון במוסדות לימוד אקדמיים. בחינת אמיר"ם מיועדת לסטודנטים או למועמדים למוסדות אקדמיים בישראל – אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות וכדומה – אשר המוסד שהם לומדים בו או נרשמו אליו מבקש לעמוד על ידיעותיהם באנגלית, אם לשם קבלתם ללימודים ואם כדי למיינם לרמות של קורסי החובה באנגלית או לפטור אותם מהם.
  • בחינת ידע בעברית (מבחן יע"ל) - "יע"ל" היא בחינה המיועדת למי שנבחנו בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית, לצורך הערכת רמת העברית של המועמד ללימודים. הבחינה אורכת כשעה וחצי, ובה שני חלקים: בחלק הראשון - שאלות ברֵרה, ובחלק השני הנבחנים מתבקשים לכתוב חיבור.
  • בחינת קבלה למכינות (מבחן מימ"ד) - מימ"ד היא בחינת ידע למועמדים למכינות הקדם-אקדמיות. מוסדות הלימוד משתמשים בציון בחינת מימ"ד ובציוני בחינות הבגרות ככלי למיון המועמדים למסלולי הלימוד השונים במכינות הקדם-אקדמיות.
  • בחינת סינון וקבלה לתואר אח/ות מוסמך/ת (מסו"ק) - בחינת מסו"ק היא כלי לחיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים לקראת התואר אחות מוסמכת או אח מוסמך. מוסדות הלימוד אינם מסוגלים לקלוט את כל הנרשמים, ועליהם לבחור מתוכם את בעלי הסיכויים הטובים ביותר להצליח בלימודים. בחינת מסו"ק מאפשרת לדרג את כל המועמדים בסולם הערכה אחיד, ובהשוואה לאמצעי מיון אחרים היא מושפעת פחות מהרקע השונה של כל אחד מהם או ממשתנים סובייקטיביים אחרים.
  • בחינה לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה (מתא"ם) - החל בשנת הלימודים תשס"א (2000 - 2001) נכלל מבחן ארצי אחיד בתהליך הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה. הצורך במבחן מסוג זה עלה הן בגלל המספר הרב של המועמדים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, והן בגלל הצורך בקריטריון אחיד לקבלה ללימודים.
  • בחינות קבלה לפקולטות לרפואה:
    • מסלולים שש-שנתיים (מו"ר ומרק"ם) - מערכות מיון ללימודי רפואה ורפואת שיניים - מערכות המיון ללימודי רפואה נועדו לאפיין את המועמדים על פי משתנים אישיים שאינם נמדדים בבחינות הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית, כגון כישורי תקשורת בין-אישית, מודעות עצמית, בגרות והיכולת להתמודד עם מצבים שונים. המועמדים מוערכים על סמך התנהגותם, דעותיהם, עמדותיהם ותיאורי החוויות שהציגו. למערכות מו"ר ומרק"ם שני חלקים: מרכז הערכה ושאלונים. לכל מערכת מרכז הערכה משלה, ואילו חלק השאלונים משותף לשתי המערכות.
    • מסלולים ארבע-שנתיים (מר"ב) - מערכת מבחנים לקבלה ללימודי רפואה לבעלי תואר - בתי הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן מחייבים את המועמדים למסלולים הארבע-שנתיים המיועדים לבעלי תואר בוגר להשתתף בתהליך מיון המורכב משלבים אחדים.
  • בחינות בחו"ל - הבחינות הפסיכומטריות הישראליות נערכות גם במדינות אחדות, באירופה ובדרום אמריקה, בתנאי שיש כמות מינימלית של מעוניינים בבחינה. טופס ההרשמה לבחינה בחו"ל והתשלום בעבור הבחינה שונים מן הנהוג לבחינות בישראל.
  • בחינה בחשיבה כמותית ליועצי מס (חכי"ם) - חכי"ם הוא מבחן בחשיבה כמותית המיועד למועמדים המבקשים לקבל רישיון יועץ מס, ואשר אין בידיהם תעודת בגרות.

בנוסף, המרכז עורך את הבחינות הבאות גם בתנאים מותאמים: הבחינה הפסיכומטרית, בחינת אמי"ר, מתא"ם. כמו כן, הוקמה במרכז, "היחידה לבחינות מותאמות" (במו"ת) כדי לתת מענה לקשייהם של נבחנים שיש להם מגבלות פיזיות רפואיות, מגבלות פסיכיאטריות, לקויות למידה או לקויות קשב וריכוז.

מערכת לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז

מת"ל היא מערכת ממוחשבת של מבחנים ושאלונים סטנדרטיים שפותחה לצורך אבחון מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה ותלמידים הלומדים בהם המבקשים התאמות בבחינות וסיוע בלימודים בשל לקות למידה. מת"ל פותחה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה בסיועם של מומחים ללקויות למידה. המערכת פותחה לשירות אוכלוסיית לקויי הלמידה ביוזמתה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה - ובמימונה. ועדת ההיגוי של ות"ת בנושא תלמידים לקויי למידה ליוותה את הפיתוח.

מכון אלה לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז

מכון אלה הוא מכון לאבחון לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז בסטודנטים ובצעירים המעוניינים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. מכון אלה הוא אחד ממכוני האבחון המאבחנים באמצעות מת"ל. המכון פועל בתוך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילות בינלאומית

המרכז הארצי לבחינות ולהערכה חבר פעיל בגופים מקצועיים בינלאומיים בתחום המדידה וההערכה, כגון: AERA, NCME, IAEA, ITC, AERA-EUROPE. המרכז משתתף במיזמים בינלאומיים ומעניק שירותי ייעוץ למדינות שונות.

קישורים חיצוניים

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

דוקטור לתאולוגיה

דוקטור לתאולוגיה (Doctor of Divinity, ראשי-תיבות .D.D או DD, בלטינית Divinitatis Doctor) היא דרגה אקדמית מתקדמת בתאולוגיה. בעבר היא הוענקה למי שהורשה על ידי אוניברסיטה להורות תאולוגיה נוצרית או נושאים דתיים קשורים. בעבר, בממלכה המאוחדת, דוקטור לתאולוגיה היה התואר הגבוה ביותר שהוענק על ידי אוניברסיטאות, והוא ניתן על פי רוב למלומד דתי בעל מעמד וייחוד.

כיום, בארצות הברית, דוקטור לתאולוגיה מוענק על פי רוב כתואר לשם כבוד.

ועד ראשי האוניברסיטאות

ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הוא גוף שהוקם באמצע שנות ה-60 וכולל את הנשיאים, הרקטורים והמנהלים של שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל: הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. האוניברסיטה הפתוחה היא במעמד משקיף.

הוועד עוסק בנושאי מדיניות המשותפים לכל האוניברסיטאות בישראל: שכר הסגל האקדמי, שכר הלימוד, גודל ההקצבה לקרן קשרי מדע בינלאומיים, מדיניות קבלת סטודנטים וכדומה. נציגים מכל האוניברסיטאות שבוועד מפקחים על פעילות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה שנוסד על פי החלטת הוועד בשנת 1981.

הוועד מוציא לאור כתב עת בשם "אקדמיה", ובו מאמרים בנושאי פעילותו של הוועד, מאמרים בנושאי שיטות הוראה ומחקר, וידיעות על הנעשה באוניברסיטאות.

יושב ראש ור"ה הנוכחי הוא פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה. אחדים מקודמיו הם פרופ' יוסף קלפטר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' פרץ לביא מהטכניון, פרופ' מנחם בן-ששון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' רבקה כרמי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' אהרון בן זאב מאוניברסיטת חיפה.

מקום מושבו של הוועד הוא בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2012 פעל הוועד נגד ההכרה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון כאוניברסיטה, אך עמדתו לא התקבלה. הוועד לא קיבל לשורותיו את אוניברסיטת אריאל בשומרון. בשנת 2018 פעל הוועד למניעת הקמתה של פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון, אך גם הפעם נכשל.בשנת 2018 יצא הוועד נגד הקוד האתי לאוניברסיטאות שגובש במועצה להשכלה גבוהה. באותה שנה יצא הוועד נגד ההחלטה לאפשר למרכז הבינתחומי הרצליה לפתוח מסלול לתואר דוקטור למשפטים.

מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים.

מדעים מדויקים

מדעים מדויקים הוא שם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים). המדעים המדויקים עוסקים בחומר מן הרמה הפשוטה ביותר שלו, שהיא אטומים וחלקיקים, דרך הרמה המורכבת יותר שלו, הכוללת יסודות, תרכובות, תערובות ומולקולות, וגופים גדולים יותר, עד לכוכבים וגלקסיות.

בעבר נכללו המדעים המדויקים, יחד עם מדעי החיים, בתחום שנקרא מדעי הטבע. עם גידולן של האוניברסיטאות והעמקת ההתמחות, פוצלה באוניברסיטאות רבות הפקולטה למדעי הטבע לשתי פקולטות נפרדות, מדעים מדויקים ומדעי החיים. בישראל מתקיים פיצול זה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן, ואילו באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטה הפתוחה פועלת פקולטה מאוחדת למדעי הטבע.

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

נשיא אוניברסיטה

נשיא אוניברסיטה או נגיד אוניברסיטה הוא הניצב בראש אוניברסיטה.

באוניברסיטה מתקיימות שתי הירארכיות ארגוניות: החלק האקדמי, שבראשו עומד רקטור, והחלק המנהלי, שבראשו עומד מנכ"ל. מעל שני אלה נמצא הנשיא. בחלק מהמדינות, במיוחד מדינות חבר העמים הבריטי, נשיא האוניברסיטה מכונה גם סגן הצ'נסלור, ומעליו ניצבת דמות ייצוגית לגמרי - הצ'נסלור. באוניברסיטת אדינבורו, למשל, אן, הנסיכה המלכותית היא הצ'נסלור. במדינות אחרות, כמו ארצות הברית, ישנן אוניברסיטאות בהן תפקיד הנשיא מכונה צ'נסלור. במדינות אחרות, כמו אוסטרליה, גרמניה וישראל נשיא האוניברסיטה הוא הדמות הבכירה ביותר בהיררכיה של האוניברסיטה.

סגל אקדמי

באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר, הסגל האקדמי הוא סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית.

חברי הסגל האקדמי הבכיר מעבירים הרצאות ומנחים סמינרים בתחום התמחותם. כמו כן הם עוסקים במחקר מתקדם בתחומם ואמורים לחנוך אקדמאים צעירים שבבוא היום יחליפו אותם. האיזון בין מטלות הסגל האקדמי הבכיר תלוי במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית (ובכל האוניברסיטאות האירופאיות) חברי הסגל האקדמי הבכיר זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום.

הסגל האקדמי בישראל נחלק לשני מרכיבים עיקריים:

סגל אקדמי בכיר, הכולל חברים קבועים, בדרגות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין.

סגל אקדמי זוטר, הכולל עוזרי הוראה (בדרך כלל תלמידים לתואר שני או שלישי), עמיתי הוראה ושאר מורים מן החוץ.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

סילבוס

סילבוס (מלטינית - syllabus, שפירושה "רשימה"; בעברית - עיקרי תוכנית הלימודים או תוכנית הקורס) הוא מסמך המפרט את תוכנית הלימודים ונושאי ההרצאות של קורס אקדמי. הסילבוס נכתב לרוב על ידי המרצה המעביר את הקורס, ובדרך כלל מתפרסם קודם לפתיחת הקורס או שניתן לתלמידים בתחילת הקורס.

לרוב יכיל הסילבוס מידע ספציפי על הקורס ועל דרכי קשר עם המרצה ועוזרי ההוראה, הסברים כלליים על הקורס ותוכנו, רשימות הקריאה, לוח זמנים לשיעורים ומטלות אחרות, המדיניות לפיה יקבלו התלמידים את ציוניהם, כללים ספציפיים לגבי התנהגות בכיתה וכדומה. הסילבוס מספק מידע המאפשר לתלמידים לבחור בעת הרישום לקורסים או בשלבים מוקדמים של הקורס אם ברצונם לקחת בו חלק. בסילבוס מקוון, ישולבו רשימות הקריאה, בקישורים אליהם או לקבצים בהם מופיע החומר.

סמינר (שיעור)

סמינר הוא לימוד אקדמי בנושא מסוים, הנערך על ידי אוניברסיטאות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים, בצורת כינוס לדיון רב משתתפים. הסמינר משמש בנוסף, כבמה לסטודנטים, לאנשי אקדמיה, חוקרים ואנשי מקצוע מובילים, העוסקים באותו תחום.

הסמינר נערך בדרך כלל במקום מפגש קבוע, ובפרקי זמן קבועים, וכולל מפגש אחד או יותר.

החוקרים מציגים את מחקריהם בפני המשתתפים, ולאחר מכן נערך דיון לגבי הנושא עצמו, וכן לגבי המשמעויות התאורטיות והמעשיות של הממצאים.

המחלקות השונות באוניברסיטאות, מקיימות סמינרים מחלקתיים בנושאים נבחרים. הסמינרים מתקיימים בכל שבוע ביום קבוע, ומתפרשים על פני כל הסמסטרים. בדרך כלל ההשתתפות בסמינר תהיה חובה, אך ישנם גם סמינרים שההשתתפות בהם היא רשות.

כחלק מהסמינר עשויים הסטודנטים להידרש לצאת לסיור בשטח, אם זה בבית משפט (בפקולטה למשפטים) או בחדר ניתוח (בפקולטה לרפואה) בהתאם לנושא הנלמד בסמינר.

ישנם סמינרים סגורים שההשתתפות בהם היא רק לאנשי המחלקה, וישנם סמינרים פתוחים אשר כל אחד יכול להשתתף בהם.

תרומתו של רב שיח מקצועי כמו הסמינר, היא רבה, ומפתחת את יכולתם של הסטודנטים ללמוד, להביע את עצמם ולקיים דיון מחקרי.

עוזר מחקר

עוזר מחקר באוניברסיטאות, במוסדות אקדמיים שונים ובמכוני מחקר אחרים הוא אדם המסייע למחקר האקדמי הנערך במוסדות אלה. בדרך-כלל עוזר המחקר מסייע לפרופסור (או איש סגל אקדמי בכיר אחר) באחד או יותר ממחקריו השונים, או שהוא עובד במעבדה.

סוג העבודה שעושה עוזר המחקר במסגרת עבודתו יכול להיות מגוון מאוד – החל מעבודה משרדית והקלדת נתונים וכלה בהשתתפות של ממש בשיקולים המדעיים של המחקר – תכנון ניסויים, ביצועם, ניתוח תוצאותיהם והסקת המסקנות הנדרשות. כן יכול לסייע עוזר המחקר בכתיבת מאמרים מדעיים ובחיפוש המידע הנחוץ עבור מאמרים אלה.

לעיתים עובד עוזר המחקר באופן קבוע אצל פרופסור מסוים ומסייע לו בכל מחקריו, ולעיתים הוא מועסק לצורך פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר הדורש עבודה מחקרית או ביצוע ניסוי יחיד.

לעיתים עוזר המחקר משמש גם כעוזר הוראה בקורסים אותם מלמד הפרופסור שאצלו הוא עובד.

תפקיד עוזר המחקר ניתן בדרך כלל לסטודנטים מצטיינים (לרוב סטודנטים לתארים מתקדמים), לא רק כדי לקבל את עבודתם, אלא גם כדי לאפשר להם פרנסה נוחה בתקופת לימודיהם.

פקולטה

פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה".

לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים).

נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

רקטור

רקטור (מלטינית: regere - שליט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות. זאת להבדיל ממנכ"ל, שהוא בעל המשרה האדמיניסטרטיבית העליונה באותו מוסד אקדמי.

הרקטור אחראי על הניהול האקדמי של האוניברסיטה, ובכלל זה מינוי חברי סגל אקדמי, העלאתם בדרגה, פתיחה וסגירה של חוגי לימוד ונושאים אקדמיים נוספים. במוסדות אקדמיים רבים נקרא ראש המערכת האקדמית "פרובוסט" (באנגלית: Provost). בטכניון נקרא ראש המערכת האקדמית "משנה לנשיא לעניינים אקדמיים".

מאז יישום החלטות ועדת מלץ בשנים 2002–2003, בראש כל אוניברסיטה בישראל עומד נשיא, האחראי גם על המערכת האקדמית, ובכללה הרקטור, וגם על המערכת האדמיניסטרטיבית, שבראשה עומד מנכ"ל.

המונח "רקטור" משמש גם בתחומים אחרים, כגון בכנסייה הקתולית ובכנסיות אחרות, שם הוא מציין אנשים בעלי תפקיד בכיר (לרבות בישופים, אך לעיתים גם כמרים).

תארים מתקדמים

תארים מתקדמים או תארים גבוהים הם תארים אקדמיים המוענקים לבוגרי תואר ראשון המסיימים לימודי המשך מתקדמים, למשל תוארי מוסמך (M.A, M.S, L.L.M, M.F.A, M.B.A), דוקטור (J.S.D, LL.D, M.D, D.M.D, D.V.M ,Ph.D) או בתר-דוקטור.

לעיתים קרובות הזכאות לתואר מתקדם מותנית בהשלמת עבודת מחקר חדשנית בתחום הלימודים ובמקרים אלו הסטודנטים הלומדים לתואר מכונים תלמידי מחקר או סגל אקדמי זוטר. מרבית המחקר האקדמי בעולם מבוסס על עבודות מחקר אלו. במקרים אחרים התארים המתקדמים מבטאים את העובדה כי הסטודנט רכש הכשרה מקצועית מקיפה, דוגמת תואר דוקטור לרפואה (MD) או תואר מוסמך במנהל עסקים (MBA) והם אינם כוללים השלמה של עבודה מחקרית.

מערכת ההשכלה הגבוהה מאורגנת באופן שונה במדינות שונות ולפיכך גם מערכת התארים המתקדמים שונה. במדינות המושפעות מן המסורת האקדמית הגרמנית, למשל, לא הייתה קיימת באופן מסורתי הבחנה בין תואר ראשון לתואר "מאסטר", ושניהם לוכדו יחד תחת תואר אחד - ה"דיפלום" או ה"מגיסטר". מטרת הסכם בולוניה היא בין היתר לשנות מצב זה ולאחד את שלבי הלימודים הגבוהים בכל רחבי האיחוד האירופי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.