מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים נוסד בשנת 1995 ופועל בחסות המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) בפקולטה למדעי היהדות של אוניברסיטת בר-אילן.

המרכז עוסק בחקר ירושלים מכל היבטיו, מהעת העתיקה ועד לימינו. בראש המרכז עומד פרופ' יהושע שוורץ פרופסור לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה.

המרכז מקיים כנס שנתי בנושא "חידושים בחקר ירושלים", אשר הפך לבמה המרכזית להצגת מחקרים הקשורים בירושלים. בכנס מוצגות בדרך כלל כעשרים הרצאות ומגיעים אליו מאות משתתפים. המחקרים המוצגים בכנס מתפרסמים כמאמרים בקובץ "חידושים בחקר ירושלים". בנוסף המרכז מוציא לאור כתב עת, "ירושלים וארץ-ישראל", וספרים רבים.

המרכז מעורב במחקרים רבים הקשורים לירושלים, בהיבטים ארכאולוגיים והיסטוריים שונים.

מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים
תאריך ההקמה 1995
יו"ר פרופ' יהושע שוורץ
מיקום המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

פרס שומר ציון

המרכז עוסק בפעילות ציבורית הקשורה לירושלים כשגולת הכותרת שלה היא הענקת פרס שומר ציון לאישיות שפעלה למען ירושלים או ישראל והגברת המודעות לחשיבות העיר והזיקה אליה.

ראו גם

אברהם פאוסט

אברהם (אבי) פאוסט הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

ארתור כהן

ארתור כהן (בגרמנית: Arthur Cohn; שמו הפרטי בעברית: אשר מיכאל; נולד ב-4 בפברואר 1927 בבזל) הוא מפיק סרטים יהודי שווייצרי.

בריכות הצאן

"בריכות הצאן", הידועות גם בשם "בריכות בית חסדא" היו שתי בריכות שנחפרו באפיקו של נחל בית זיתא בירושלים. מיקומן היום הוא באזור החומה הצפון מזרחית של העיר העתיקה, ברובע המוסלמי צפונית לדרך שער האריות. המקום שימש בתקופת בית המקדש השני כמאגר מים וכבריכות מרפא. במאה ה-5 לספירה נבנתה במקום כנסייה גדולה שהוקדשה ל"מרים הקדושה של הפְּרוֹבָּטיקה" ונהרסה בתחילת המאה ה-11. מאוחר יותר נבנה במקום מנזר צלבני שהוקם לזכר הנס, שעל פי המסורת הנוצרית, ביצע ישו במקום. החל מן המאה ה-12 עומדת במקום כנסייה רומנסקית - כנסיית סנטה אנה.

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ע"ש מרטין (זוס) היא מחלקה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. במחלקה כ-27 חברי סגל ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים. במסגרת המחלקה פועל מכון לארכאולוגיה המבצע חפירות וסקרים ברחבי הארץ, ומספר מכוני מחקר נוספים. המחלקה מקיימת לימודים מלאים לתואר ראשון (B.A), שני (M.A) ושלישי (PhD).

המצור על ירושלים (70)

הַמָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה. המצור הסתיים בכיבושה של העיר בידי כוחות האימפריה הרומית תחת פיקודו של טיטוס. במהלך כיבוש ירושלים (שבוצע במספר שלבים) שרף הצבא הרומאי את בית המקדש, ערך טבח באוכלוסייתה, והחריב את העיר. מספר ההרוגים שמתו בחרב או ברעב הסתכם במאות אלפים. ההרס והטבח שבאו בעקבות כיבוש ירושלים, גרמו לשקיעתהּ של העיר לאחר מאות שנים של שגשוג ופריחה.

ההתקוממות בירושלים נגד השלטון הרומי, היוותה את השלב הראשון ואת המאיץ לפרוץ מרד כללי של האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל נגד האימפריה הרומית. המרד פרץ בהדרגה לאחר תסיסה ארוכה בת שנים רבות שהונעה מסיבות שונות ומגוונות, אך בעלות אופי אחיד ומשותף. המרד כלל את כל חלקי ארץ ישראל ואף מחוצה לה, אך המערכה המרכזית התרחשה בירושלים. המורדים היהודים, שהיו מלכתחילה מפולגים למספר סיעות, ניהלו מלחמת אחים קשה בתוך העיר, במקביל למערכה נגד האויב הרומי. הם השכילו להתאחד רק לאחר שהצבא הרומאי הטיל מצור על העיר ותקף אותה, אך בשלב זה של המרד, זה כבר היה מאוחר מדיּ.

ההשלכות של החורבן על העם היהודי היו קשות והשפעתן הייתה במגוון תחומים ולטווח ארוך, עד לימינו אנו.

המרד הגדול

המרד הגדול, בשנים 66 – 73/74, היה הראשון מבין שלוש מרידות גדולות שמרד העם היהודי נגד האימפריה הרומית. המרידה השנייה הייתה מרד התפוצות, והשלישית הייתה מרד בר כוכבא.

המרד החל בשנת 66 לספירה, בין הגורמים לו – אכזריות השלטון הרומי, סכסוך בין יהודים לאוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל, ייאוש ממותו של מלך יהודה אגריפס הראשון וכן מתחים פנימיים בין הצדוקים לפרושים וכיתות אחרות. לאחר הצלחות ראשוניות של המורדים, נשלחו המצביאים הרומאים אספסיאנוס ובנו טיטוס לדכא את המרד. שיאם של הקרבות היה בשנת 70 לספירה, עם כיבוש ירושלים והחרבת בית המקדש על ידי טיטוס, אולם דיכוי המרידה בכל מעוזי המורדים, בהם מכוור ומצדה, נמשך כשלוש שנים נוספות.

המרד נכשל כישלון חרוץ, ומנהיגיו נהרגו או נלקחו בשבי. הגליל וירושלים חרבו, מאות אלפי יהודים נהרגו, נפלו בשבי, הוגלו או נמכרו לעבדות, ומרכזו הרוחני והדתי של העם היהודי, בית המקדש השני, חרב. כמעט כל המידע אודות המאורעות נמסר בידי יוסף בן מתתיהו בספרו "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים".

הרמן ווק

הרמן ווק (באנגלית: Herman Wouk;‏ 27 במאי 1915 – 17 במאי 2019) היה סופר ומחזאי יהודי אמריקאי. זוכה פרס פוליצר על ספרו "המרד על הקיין". ספרים בולטים נוספים שלו הם "רוחות מלחמה" ו"מלחמה וזיכרון". אחדים מספריו עובדו למחזות ולסרטים.

ווק היה פעיל ספרותית עד שנים מספר לפני מותו. האחרון בספריו היה "Sailor and Fiddler: Reflections of a 100-Year-Old Author" (בתרגום חופשי: מלח והולך בטל: הרהורים על כותב בן מאה). ספר זכרונות אוטוביוגרפי שראה אור בינואר 2016 לכבוד יום הולדתו המאה של ווק, שצוין מעט קודם לכן.

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית. בתולדות עם ישראל מקבילה תקופה זו לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים.

סופה של התקופה הרומית המאוחרת ותחילתה של התקופה הביזנטית בארץ ישראל איננו מוגדר בנקודת ציון ברורה וחד משמעית. מבחינה תרבותית ודתית, ניתן לתקף את המעבר בין התקופות הללו בעלייתו לשלטון של הקיסר קונסטנטינוס בשנת 324, המהווה את ראשית הפיכת הקיסרות לנוצרית. תחת קיסר זה, כוחה של הנצרות החל עולה כדת מועדפת, ואחר כך כדת המדינה בקיסרות הרומית. אולם מבחינה מדינית, ניתן לתקף את ראשיתה של התקופה הביזנטית רק במותו של הקיסר תאודוסיוס הראשון בשנת 395, תאריך המציין את התפלגות הקיסרות הרומית לקיסרות המערבית והקיסרות המזרחית.

חורבת קייאפה

חורבת קייאפה או מבצר האלה הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל, עם שכבות עליונות מהתקופה ההלניסטית ומתקופות מאוחרות יותר. האתר שוכן על גבעה, סמוך לבית שמש של היום, כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שוֹכֹה ועזקה. הארכאולוג יוסף גרפינקל, שעמד בראש משלחת החפירות באתר מייחס את הממצאים הקדומים במקום לתקופת דוד המלך ורואה בהם הוכחה לכך שבזמנו של דוד הייתה ביהודה ממלכה חשובה וחזקה, כמתואר במקרא. טענה זו שנויה במחלוקת. באשר לזיהוי המקום, גרפינקל מזהה את האתר עם העיר "שעריים" המקראית הנזכרת בסיפור דוד וגולית בעקבות שני השערים שנמצאו בחומת העיר, ואילו חוקר המקרא גרשון גליל מזהה אותו עם העיר "נטעים" המוזכרת בדברי הימים.

במאי 2014 הופקדה התוכנית המכריזה על האתר ועל עמק האלה כגן לאומי ובראשית 2016 היא אושרה. בכך בוטלה תוכנית הבנייה לשכונה הדרומית של רמת בית שמש והובטח קיומו ופיתוחו של האתר.

חנה שפיצר

חנה מרים שפיצר (ז' בשבט ה'תרמ"ו, 13 בינואר 1886 – י"ז בשבט ה'תשט"ו, 9 בפברואר 1955) הייתה מייסדת ומנהלת תלמוד תורה לבנות א' בירושלים, בית חנה ובית ספר רוחמה. מנהלת, מורה, מחנכת ואשת חינוך.

יהושע דורפמן

יהושע ("שוקה") דורפמן (8 באוקטובר 1950 - 31 ביולי 2014) היה קצין תותחנים ראשי בשנים 1993 עד 1995, ומנכ"ל רשות העתיקות בשנים 2000 עד 2014.

יהושע שוורץ

יהושע שוורץ (נולד בניו יורק ב-15 ביוני 1952) הוא היסטוריון ומשמש כפרופסור לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן. הוא משמש גם כראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.

ירושלים בתקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.

השינוי המהותי באופיה ובמעמדה של העיר, לעומת התקופה הרומית, היה הפיכתה מעיר אלילית לעיר נוצרית. השלטון הביזנטי פיתח את איליה קפיטולינה הרומאית-אלילית, והפך אותה מעיר משנית לעיר נוצרית מרכזית מבחינה דתית ומנהלית (כשהמינהל כפוף להיררכיה הממסדית-דתית) ולמרכז עולמי לעלייה לרגל. בשלהי התקופה, בין השנים 614-‏628, נכבשה ירושלים בידי הפרסים.

ירושלים בתקופה הצלבנית

התקופה הצלבנית בתולדות ירושלים החלה עם כיבוש העיר על ידי הצבא הצלבני בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה של ירושלים לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית לאחר 450 שנים של שלטון מוסלמי. הייתה זו תקופה סוערת בתולדות העיר, והתאפיינה בכיבושים תכופים ובמעברי שלטון בעיר בין הצלבנים והשושלת האיובית המוסלמית.

התפנית הראשונה שלאחר כיבוש ירושלים בידי הצלבנים אירעה עם כיבושה בידי צבאו של צלאח א-דין בשנת 1187, ופתיחתה של התקופה האיובית בתולדות ירושלים, הקרויה על שמה של השושלת האיובית - הסולטנות המוסלמית ששלטה במזרח התיכון בתחילת המאה ה-12. בסוף מסע הצלב השישי, בשנת 1229, חזרה ירושלים לשליטה צלבנית שנמשכה עד שנת 1244, כשהעיר נכבשה על ידי פושטים ח'וואריזמיים. התקופה הצלבנית-איובית הסתיימה עם עליית הממלוכים לשלטון במצרים בשנת 1260 וכיבוש ארץ ישראל על ידם.

בתום התקופה האיובית היו בעיר גלים של הרס וחורבן. תחילה נהרסו ביצורי העיר ולאחר מכן מרבית המבנים שבה, כחלק ממדיניות איובית מכוונת של אדמה חרוכה, שמטרתה הייתה למנוע מהצלבנים וממסעות צלב עתידיים כל אחיזה בעיר ובאזור.

תקופה זו, הקצרה יחסית אך סוערת, הייתה יוצאת דופן בהיסטוריה של ירושלים. לראשונה מאז חורבן העיר בשנת 70, שימשה ירושלים כעיר בירה של ישות מדינית עצמאית, סטטוס שאליו חזרה רק בתקופת המנדט הבריטי במאה העשרים, וחזרה למעמדה המרכזי רק לאחר הכרזתה כבירת מדינת ישראל בשנת 1948.

התקופה הצלבנית בתולדות ירושלים השפיעה באופן מכריע על ההיסטוריה של המזרח התיכון, והקרינה אל מעבר לגבולות האזור - אל ארצות האסלאם ואל אירופה הנוצרית. מסעי הצלב העלו את השם "ירושלים" למעמד עליון באסלאם, חיזקו וקיבעו את מקומה בהיררכיה של המקומות הקדושים לאסלאם, אך לא הפכו את העיר למרכז רוחני או פוליטי. משנותק גם רעיון הג'יהאד משמה של ירושלים בתום התקופה האיובית, שקעה העיר ומעמדה הגאו-פוליטי ירד. בתקופה הממלוכית הפכה תחילה לעיר משנית, ולאחר מכן, בתקופה העות'מאנית, הפכה לעיר שדה.

תהפוכות אלו לא פסחו על הקהילה היהודית של ירושלים, שלמרות הנסיבות הקשות נאחזה בעיר תוך מאבק עיקש בגלי ההרס וההרג ותוך ניסיונות הרואיים לשקמה ולבנותה.

כנסיית הקבר

כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש) היא כנסייה גדולה הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו. הכנסייה שוכנת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, בסוף ה"ויה דולורוזה" ('נתיב היסורים'). בין כותלי הכנסייה יש אתר המזוהה כגבעת הגולגולתא הנזכרת בברית החדשה: "וַיְהִי כַּאֲשֶר בָּאוּ אֶל הַמָקוֹם הַנִקְרָא גָלְגֹלְתָא, וַיִצְלְבוּ אֹתוֹ שָם". מאז המאה ה-4 לספירה משמשת הכנסייה, הנחשבת לאחת הכנסיות החשובות והקדושות ביותר לכל הנוצרים בעולם, כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם.

פרס שומר ציון

פרס שומר ציון ניתן לאישיות שפעלה למען ירושלים או ישראל והגברת המודעות לחשיבות העיר והזיקה אליה. הפרס ניתן על ידי מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.

רנרט

רֶנֶרט (בכתיב יידי: רעננערט; בכתב לטיני: Rennert) הוא שם משפחה יהודי וגרמני.

האם התכוונתם ל...

שלמה לוטן

שלמה לוטן (נולד ב-1968) הוא היסטוריון המתמחה בחקר המסדרים הצבאיים בממלכת הצלבנים. מומחה לתקופה הצלבנית בארץ ישראל, ותולדות המסדר הטבטוני. עמית מחקר במרכז רנרט לחקר ירושלים במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

מכוני מחקר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן Bar-Ilan University logo.svg
המכון לארכאולוגיה • המעבדה לבוטניקה ארכאולוגית • מרכז מנרבה לקשרי ארץ ישראל וארם בתקופת המקרא • מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים • המדור לתולדות הרפואה בארץ ישראל •
המדור לחקר נשים ומגדר ביישוב ובמדינת ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.