מרים, אם ישו

מרים (בלעז מריה) היא, לפי האמונה הנוצרית והמסופר בברית החדשה, אמו של ישו אשר התעברה מרוח הקודש, ולכן נותרה בבתוליה. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמה זרמים נוצריים ודוֹגמה בכנסייה הקתולית. בתום הריונהּ ילדה את ישו, אותו גידלה ולבסוף ראתה בצליבתו. לפי רוב הכנסיות, היא עלתה השמימה בגופה או מתה ואז קמה לתחייה ביום השלישי, כבנה. בין כינוייה המקודשים בנצרות נמנים "מרים הקדושה", "הבתולה הברוכה מרים", "מרים אם האלוהים" וכן מדונה, "גבירתי".

מרים, אם ישו
Mary16thC
דיוקנה של מרים, אם ישוע, כפי שצויר במאה ה-16 במנזר סנטה קתרינה שבסיני
פטירה בערך 41[1]
קדוש עבור כל הכנסיות
מקום פולחן עיקרי סירקוזה ומקומות רבים נוספים
חג תאריכים רבים, ראו להלן

בתוליה של מרים

לבתוליה של מרים שני פירושים דתיים בימינו:

  • הגישה הפשטנית טוענת שלפני הריונה הראשון לא התקיימו יחסי מין בינה לבין בן אנוש, אולם, מבחינה פיזית, בתוליה אבדו עם לידתו של ישו. כמו כן לישו היו אחים נוספים שבן אנוש היה אביהם, ולכן נאלצה לבסוף גם מרים הבתולה לקיים מגע מיני כדרך כל אשה.
  • הגישה המחמירה טוענת שמרים נותרה בבתוליה כל ימיה, וכמו שרוח הקודש התערבה בהריונה, כך התערבה כדי לשמור את בתוליה, אף שנאלצה לקיים מגע מיני וללדת ילדים. קיצוניים אף טוענים שהתנזרה כל חייה, ומסבירים כי אחיו של ישו לא היו אחיו הביולוגיים כי אם אנשים קרובים לו שנקראו אחיו על שום קרבתם אליו.

המקורות לסיפור בתוליה של מרים הם: הבשורה על פי לוקאס והבשורה על פי מתי, המופיעות בברית החדשה. בבשורה לפי מרקוס, שהוא כתב היד המוקדם יותר, לא מופיע כלל תיאור זה, ולכן מתקיימת סתירה קשה בין שלוש הבשורות בנקודה זו, כי בלתי אפשרי שנס בתוליה של מרים יחמוק מסיפור חייו של ישו בבשורה על פי מרקוס.

הברית החדשה (בבשורה על פי מתי) מספרת כי מרים הייתה מאורסת ליוסף, אולם היא התעברה בטרם התייחדו. יוסף סבר שהיא התעברה מגבר זר, וביקש לגרשה, אולם התגלות שהייתה לו בחלומו הבהירה לו כי ארוסתו התעברה מרוח הקודש, ולכן אסור לו לגרשה. בתאולוגיה הנוצרית התפתח הסבר הטוען שקיום מגע מיני הוא ביטוי לחטא הקדמון שהביאה חוה על בני האדם ואילו מרים הביאה את גאולתם של בני האדם בכך שילדה את ישו ועשתה זאת בלא הזדקקות לחטא. הניגוד באופין של מרים וחוה הונצח במסורת אודות ברכתו של המלאך גבריאל לבתולה בעת ההתגלות - Ave Maria ("שלום לך, מרים"). לפי המסורת פנה גבריאל אל הבתולה בברכת Ave, שהיא היפוך סדר האותיות בשמה של חוה (Eva). למעשה, עד עצם ימינו אוסרת הכנסייה הקתולית על כמריה ונזיריה מגע מיני, והנזירות מצוות לשמור על בתוליהן ביתר קפידה ולא לאובדן אף בפעילות חוץ-מינית כמו אימון גופני.

אחת הטעויות העולות מן הסיפור בברית החדשה היא ייחוסו של ישו לשושלתו של יוסף, בעלה של מרים (שהיא לכאורה שושלת בית דוד), כאילו היה יוסף אביו של ישו. האוונגליונים של מתי ושל לוקאס בברית החדשה אף מפרטים את הגנאלוגיה של ישו עד דוד המלך, ואף עד אדם הראשון. ההסבר התאולוגי לייחוס הזה הוא שיוסף היה אביו המאמץ של ישו. על-פי החוק הרומי, אימוץ כלל צירוף של המאומץ לשושלת של המאמץ - כך למשל הקיסר אוגוסטוס נחשב בנו של יוליוס קיסר, גם אם מבחינה ביולוגית הוא לא היה בנו. כיוון שההסבר הזה שנוי במחלוקת, תאולוגים מסוימים קבעו כי גם מרים הייתה מבית דוד.

מרים הקדושה במסורת הקתולית

המסורת הקתולית טוענת כי מרים לא מתה, אלא נרדמה לשנת עולמים, ואז הועלתה השמיימה. במקום בו הלכה מרים לישון את שנתה האחרונה על הר ציון נבנתה כנסיית דורמיציון (מלטינית - תרדמה). הקתולים מאמינים כי מרים היא מדיאטריקס, כלומר דמות המתווכת בין ישו לבין אנשים במצוקה. המקור לאמונה זו הוא המקרה בו השפיעה מרים על ישו לחולל את נס היין בחתונה בקנה.

ועידת אפסוס הכריזה ב-431 כי מרים היא יולדת האל (תיאוטוקוס ). במאה ה-6 הוסיפו לה את הכינוי ניקופיאה (האלה מנחילת הניצחון). ב-1964 הכריז פאולוס השישי כי מרים היא אם הכנסייה.

הכנסייה הקתולית הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים:

מרים הקדושה במסורת הקופטית האורתודוקסית

המסורת הקופטית חולקת על חלק מהתפישׂה הקתולית את מרים, ובפרט על הטענה כי רוח הקודש התערב בהריונה.

הכנסייה הקופטית גם הקדישה למרים, אם ישו, מספר חגים ומועדים:

  • 13 באוגוסט - הבשורה ליואכים אודות הולדת מרים
  • 9 במאי - חג הולדתה של מרים
  • 13 בדצמבר - הצגת מרים במקדש בהיותה בת שלוש
  • 1 ביוני - הגעת המשפחה הקדושה למצרים
  • 29 בינואר - יום הזיכרון לעזיבתה של מרים
  • 22 באוגוסט - יום עליית גופתה של מרים השמימה
  • 28 ביוני - זיכרון הקדשת הכנסייה הראשונה לשם מרים הקדושה באפסוס
  • 2 באפריל - התגלות מריה בזייתון
  • 22 באוגוסט - התגלות גופה לשליחי ישו
  • הקופטים מקדישים את היום ה-21 בכל חודש בלוח השנה הקופטי לזכרה של מרים, אם ישו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי הכנסיות המערביות לא נפטרה אלא נרדמה ועלתה השמיימה (יש כנסיות החולקות על כך)
אווה מריה

אָווה מריה (Ave Maria; "שלום לך, מרים") היא תפילה קתולית שפונה אל מרים, אם ישו בבקשה שתתפלל לאלוהים עבור המשמיע. מילות חלקה הראשון של התפילה שאובות מברכתו של המלאך גבריאל למרים כפי שמתוארת בספר הבשורה על-פי לוקאס, פרק א' פסוק כ"ח. מקורו של המשפט השני בתפילה בברכתה של אלישבע, אם יוחנן המטביל אל מרים בלוקאס א' מ"א-מ"ב. הגרסה הלטינית הקתולית של הטקסט מוכרת במיוחד, אך נוסחים מוקדמים התקיימו כבר במאה השישית בארמית. "שלום לך, מרים" היא העתירה הנפוצה והפופולרית ביותר אל הבתולה הקדושה.

אלמה מאטר

אלמה מאטר (בלטינית: Alma mater) הוא מושג לטיני, שמשמעו "אם מזינה". הביטוי שימש ברומי העתיקה כתואר לאלה האם, ובנצרות של ימי הביניים היה כינויה של מרים, אם ישו.

בשפה האנגלית העכשווית הביטוי משמש לרוב כדי להתייחס למכללה או לאוניברסיטה כלשהי בה התחנך אותו אדם.

המונח לקוח מן המוטו Alma Mater Studiorum של האוניברסיטה הוותיקה ביותר באירופה כמוסד פעיל ומעניק תארים ברציפות, אוניברסיטת בולוניה באיטליה, שנוסדה בשנת 1088 לספירה בבולוניה ופועלת שם עד היום.

בשפות מודרניות רבות משמש המונח בדרך כלל ובעיקר באקדמיה; באנגלית בריטית נהוג להשתמש בו על פי רוב במקום שם האוניברסיטה או המכללה שבה למד האדם שמדובר בו. בארצות הברית מקובל המונח בשימוש גם ביחס לבית ספר תיכון או יסודי.

"אלמה מאטר" היא לפעמים גם תחילתו של המנון או שיר של מוסד לימודי, ויכולה להתקבל ככותרת לסוגה. במובנו זה, המונח מוכר יותר בארצות הברית מאשר בממלכה המאוחדת. בארצות הברית המונח מתייחס במקרים רבים לכל השיר, בניגוד לפתיחתו בלבד.

בזיליקת הבית הקדוש

בזיליקת הבית הקדוש (באיטלקית Basilica della Santa Casa) או היכל לורטו (Santuario di Loreto) היא בזיליקה קתולית בעיר לורטו בנפת אנקונה שבאיטליה, הידועה בשל בית מגורים השמור בה, והנחשב לפי המסורת לביתם של הבתולה ויוסף הקדוש בנצרת, אשר בו נתנה הבשורה למרים. הבזיליקה שוכנת בצפונה של העיר לורטו שחבה לה את קיומה. היא ניצבת על גבעה בגובה של כ-120 מטרים מעל פני הים, וצופה מזרחה אל הים האדריאטי המרוחק ממנה כ-3.5 ק"מ. המקום הוא יעד פופולרי לעלייה לרגל מאז המאה ה-14.

בזיליקת סנטה מריה גלוריוזה דיי פרארי

בזיליקת סנטה מריה גלוריוזה דיי פרארי (באיטלקית: Basilica di Santa Maria Gloriosa dei Frari) המכונה בקיצור "פרארי" היא כנסייה הממוקמת בוונציה שבאיטליה.

הכנסייה ממוקמת בכיכר דיי פרארי, ברובע סן פולו של העיר ומוקדשת לעליית מרים, אם ישו לשמים.

הכנסייה היא הכנסייה הראשית של המחוז הכנסייתי סן פולו - סנטה קרוצ'ה - דורסודורו.

דגל טורקיה

מקורו של דגל טורקיה (בטורקית: Ay Yıldız - "כוכב (ו)ירח") בדגל האימפריה העות'מאנית, וסמליו הם סמלים המזוהים עם טורקיה והאימפריה העות'מאנית כבר מאות בשנים: הצבע האדום הוא צבעה של טורקיה (או האימפריה לפניה) כבר מהמאה ה-13. הסהר והכוכב, שהם סמלים מוסלמיים, היו בשימוש כבר לפני שנים באסיה הקטנה, גם לפני עליית האסלאם. הדגל היה במקור סהר על רקע ירוק, אך דגל זה שונה בשנת 1793 כשהסולטאן סלים השלישי שינה את הרקע לאדום (והפריד בין דגל הח'ליפות הירוק - שנשמר לגורמי הדת; ודגל הסמכות ה"חילונית" האדום). בשנת 1844, עם תנועת הרפורמה (טנזימאט) באימפריה, הוסף הכוכב בצורתו הנוכחית. סמל הכוכב מגיע מתקופת קונסטנטין ונחשב לסמל של מרים, אם ישו באותה תקופה.

דיר חנא

דֵיר חַנָּא (בערבית: دير حنا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.

יש מספר סברות לגבי מקור שם הכפר: על שם קדוש נוצרי שעל שמו היה קרוי מנזר במקום, על שם מפקד צבא צלבני שכבש את המקום, או גלגול שמו של אחד מהישובים היהודיים מתקופת המשנה והתלמוד כפר חנון או כפר יוחנא שהיו במקום. בכפר יוחנא התיישבה משמרת הכהנים יכין ובכפר חנן פעלו מספר תנאים ואמוראים. על פי זאב וילנאי פירוש השם הוא מנזר חנה, על שם אמה של מרים, אם ישו.

בתחומי היישוב, בחלקו הקדום, ישנם שרידי מבצר ברמת השתמרות בינונית, אשר נבנה במאה השמונה עשרה על ידי שליט הגליל אז, דאהר אל עומר.

הביקור

הביקור בנצרות (איטלקית Visitazione della Beata Vergine Maria) הוא הביקור שערכה מריה הקדושה אצל בת דודתה ואם יוחנן המטביל אלישבע, מיד לאחר שנתבשרה על ידי המלאך גבריאל כי הרתה לרוח הקודש וכי גם אלישבע הרה. לפי הברית החדשה היו יוחנן המטביל וישו קשורים בקשרי משפחה, בני אותו גיל (יוחנן המטביל מבוגר מישו בשישה חודשים), ומעשה נס הביא ללידת שניהם - במקרה של ישו התעברה אמו מרוח הקודש, ובמקרה של יוחנן המטביל הייתה אמו עקרה ובאה בימים:

כנסיית הביקור בעין כרם, שלפי המסורת היא "עיר יהודה" בה התגוררה אלישבע, מנציחה את האירוע בשמה.

הבשורה למרים

"הבשורה" היא, על פי הנצרות, ההודעה שהביא המלאך גבריאל למרים, אם ישו מאת האל, ובה נמסר לה כי היא הרה, וכי בעוד תשעה חודשים היא תלד בן, שאביו הוא האל. חלק מן הכנסיות הנוצרים חוגג אירוע זה ב-25 במרץ, הנקרא "חג הבשורה". התאריך מציין גם את תשעה החודשים שלפני לידת ישו, המצוינת על ידי חג המולד. במקומות שונים נתפש האירוע כמציין תחילת שנה חדשה, כמו באנגליה עד שנת 1752, שם נקרא החג "יום הגבירה" (Lady Day).

"הבשורה" היא המועד בו מתחילים לספור את לוח השנה האתיופי.

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, בשמה הרשמי: כנסיית תוואחדו האורתודוקסית האתיופית (באמהרית: የኢትዮጵያ : ኦርቶዶክስ : ተዋሕዶ:ቤተ : ክርስቲያን, תעתיק: "Yäityop'ya ortodoks täwahedo bétäkrestyan יאתיופיה אורתודוקס תוואהדו ביתא-כריסתיאן", מכונה בקיצור בשם "ביתא מריאם" על שמה של מרים, אם ישו) היא כנסייה נוצרית המשתייכת לנצרות האוריינטלית. היא הכנסייה המרכזית באתיופיה ועד לסוף המאה העשרים הייתה כנסיית המדינה. הכנסייה האורתודוקסית האתיופית הייתה כפופה לכנסייה הקופטית מהמאה ה-4 עד 1959, כאשר לראשונה מונה יליד אתיופיה לפטריארך על ידי האפיפיור הקופטי קיריל החמישי. הכנסייה האורתודוקסית האתיופית היא אחת הכנסיות הבודדות שהתקיימו באפריקה בתקופה שלפני הקולוניאליזם האירופי והיא הגדולה שבכנסיות הנצרות אוריינטלית. לכנסייה יש מוסדות ובתי תפילה גם בירושלים.

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם. היא משתייכת לזרם הנצרות הקתולית ומנהיגהּ הוא האפיפיור. לפי הכנסייה, מניין החברים בה עולה על מיליארד. הכנסייה מגדירה את שליחותה להפיץ את הבשורה הנוצרית על פי ישו, וכן לנהל את הסקרמנטים הנוצרים ולעסוק בצדקה.

בוועידת הוותיקן הראשונה (רומא, 1870) הוכרזה בכנסייה הקתולית הדוגמה (dogma) בדבר האלטעות של האפיפיור, לפיה האפיפיור איננו טועה כאשר הוא מורה מכסאו (ex cathedra) בענייני אמונה ומוסר באופן המחייב את כלל הכנסייה.

הכנסייה הנוצרית היא אחד מהמוסדות המתמשכים העתיקים בעולם, והיה לה תפקיד בולט בהיסטוריה של תרבות המערב. הכנסייה מלמדת כי היא נוסדה על ידי ישו ושהבישופים שלה הם ממשיכי דרכם של שנים-עשר השליחים שקיבלו עליהם להפיץ את בשורתו. כמו כן האפיפיור הוא יורשו של פטרוס הקדוש והוא מחזיק בעליונות כלל עולמית. לפי הכנסייה, הדוקטרינה שלה בלתי-ניתנת לערעור וזוכה להכוונה מאת רוח הקודש.במרכז המיסה של הכנסייה נמצאת האוכריסטיה בה לחם ויין עוברים טרנסובסטנציאציה לגופו ודמו של ישו. דוקטרינות ייחודיות נוספות הן האמונה בכור המצרף לנשמות, בעיבור ללא חטא של מרים, אם ישו ובעלייתה השמימה בגופה, והמגיסטריום עליו נשענת סמכות הממסד הכנסייתי.

המדונה והילד

המדונה והילד (איטלקית Madonna col Bambino) הוא נושא מסורתי באמנות הפלסטית הנוצרית, המציג את מרים, אם ישו עם ישו הילד, וכמעט תמיד היא נושאת אותו בזרועותיה. תיאור זה מדגיש את אימהותה של הבתולה, ופעמים רבות קיים קשר עין בין האם לבנה.

לעיתים מופיעות דמויות נוספות ביצירה:

יוסף הקדוש - במקרה זה הנושא מכונה המשפחה הקדושה.

יוחנן המטביל, בן דודו מדרגה שנייה של ישו, המבוגר ממנו בשישה חודשים בלבד, יחד עם אימו אלישבע או בלעדיה.

אנה הקדושה, אמה של הבתולה, ולעיתים גם יואכים אביה.

קדושים נוצרים אחרים, בהתאם לתקופת היצירה ומיקומה הגאוגרפי, ולעיתים גם מזמין היצירה או מממנה.קיימות הבחנות נושאיות נוספות:

"המדונה המניקה" - הבתולה נראית כשהיא מניקה את ישו.

"השיחה הקדושה" (איטלקית - sacra conversazione) הוא תיאור של המדונה והילד מנהלים שיחה בענייני דת עם קבוצת קדושים.

"המדונה של הצניעות" או "המדונה הצנועה" - תיאור של הבתולה כשהיא ישובה על הקרקע, ללא כתר לראשה, וכשהיא אוחזת בילד כשהוא עירום.

"המראה את הדרך" (יוונית - Οδηγήτρια, אודיגיטריה) - תיאור מקובל באמנות הביזנטית בה נראית המדונה מצביעה על ישו בידה החופשית, כמקור הגאולה למין האנושי.

"נושאת הניצחון" (יוונית - ניקופאה) - תיאור אורתודוקסי מקובל נוסף, בו נראית הבתולה מלפנים, כשהיא יושבת זקופה על כס, ואוחזת בילד היושב על ברכיה בשתי ידיה.

כנסיית הביקור

כנסיית הביקור היא כנסייה הנמצאת בשכונת עין כרם בירושלים. הכנסייה מוקדשת לביקור המתואר בבשורה על פי לוקאס – ביקורה של מרים, אם ישו אצל אלישבע, אם יוחנן המטביל, כששתיהן היו הרות. הכנסייה ניצבת במקום בו עמד בית הקיץ של זכריה ואלישבע, הוריו של יוחנן. כמו כן, על פי האמונה הנוצרית, בכנסייה ניצבת האבן שעל פי המסורת הסתירה את אלישבע ואת יוחנן התינוק, בזמן טבח התמימים, כאשר חיפשו אותו חייליו של הורדוס על פי פקודתו להרוג את כל הילדים מתחת לגיל שנתיים שנולדו בבית לחם ובסביבתה.

מתחם הכנסייה מוקף משלושת עבריו במתחם מנזר גורני, המכונה גם "המוסקוביה". השטח נרכש על ידי המסדר הפרנציסקני הקתולי בשנת 1679 מתוך כוונה להקים מחדש באתר כנסייה, אולם המימון לבניית הכנסייה וההיתר לשיקומה הושג רק באמצע המאה ה-19, בעקבות לחץ של מעצמות אירופה על השלטון העות'מאני.

כנסיית הדורמיציון

כנסיית דורמיציון (מהמילה "שינה", או "תרדמה") היא כנסייה של מסדר הבנדיקטינים, הממוקמת על הר ציון בירושלים, בקרבת שער ציון וקבר דוד, ובסמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה. לפי אחת המסורות, הכנסייה ניצבת במקום בו נרדמה מרים, אם ישו לשנת הנצח (dormitio בלטינית פירושו 'לישון', ובהשאלה כך מכונה המוות אצל הקתולים והאורתודוקסים). יש הטועים וקושרים את שם הכנסייה עם מיקומה על הר ציון, אולם אין קשר בין הדברים. ב-1998 שונה שם הכנסייה על ידי המסדר ל'האגיה מריה סיון' (Hagia Maria Sion), אך ב-2006 הוחזר השם המקורי.

מגניפיקט

מַגְנִיפִיקָט (בלטינית: Magnificat - "תגדל"; נהגה כשהטעם על ההברה השנייה) הוא שמו של מזמור נוצרי, הידוע גם בשם שירת מריה. המזמור כתוב בנוסח פרק תהילים, ועל פי המסורת הנוצרית הוא שיר הלל ששרה מריה הקדושה כשביקרה את בת דודתה אלישבע אמו של יוחנן המטביל לאחר שנתבשרה על ידי המלאך גבריאל כי היא נושאת את יוחנן המטביל ברחמה. הטקסט לקוח מהבשורה על-פי לוקאס, פרק א', פסוקים 46–55. מגניפיקט הוא גם שמן של יצירות מוזיקליות רבות שנכתבו על פי אותו הטקסט, בעיקר בתקופות הרנסאנס, הבארוק והמאה ה-20.

מדונה דל'אורטו

מדונה דל'אורטו (באיטלקית: Madonna dell'Orto - "המדונה של הפרדס") היא כנסייה הממוקמת ברובע קאנארג'ו של ונציה שבאיטליה.

נוטרדאם

נוטרדאם (צרפתית: Notre-Dame - "גְבִרתנו") הוא שמן - או חלק משמן - של כנסיות רבות בצרפת ובמקומות רבים נוספים בעולם, כאשר המונח "גבירתנו" מתייחס למרים הבתולה.

האם התכוונתם ל...

סנטה מריה דיי מיראקולי (ונציה)

סנטה מריה דיי מיראקולי (באיטלקית: Santa Maria dei Miracoli - מרים של הנסים) היא כנסייה ברובע קאנארג'ו בוונציה שבאיטליה.

הכנסייה מכונה "כנסיית השיש בשל חזיתה המעוטר בסגנון הרנסאנס הוונציאני.

הכנסייה ייחודית בוונציה בשל השיש הצבעוני שבה ובצורת הגמלון המעגלי שעל חזיתה - חזית המזכירה את הכנסיות בתכנונו של דונאטו בראמאנטה בפירנצה ואת חזית כנסיית סנטה מריה דל פיורה שבפירנצה.

הכנסייה נבנתה בין השנים 1481–1489 על ידי פייטרו לומבארדו על מנת להכיל איקונין של מרים אם ישו. בשנת 1484, במהלך הבנייה, שונו התוכניות והוחלט להקים מנזר עבור המסדר הקלריסטי בסמוך לכנסייה, ממזרח לה.

בכנסייה ספינה מרכזית אחת, המעוטרת בשיש. גרם מדרגות שיש מפריד בין שני דוכני תפילה המעוטרים בפסלים מעשה ידי טוליו לומבארדו, אלסאנדרו ויטוריה וניקולו די פייטרו.

קבר מרים

קבר מרים בירושלים ממוקם בתוך מערה תת-קרקעית ליד גת שמנים, מקום שעל פי המסורת הנוצרית-אורתודוקסית הוא מקום קבורתה של מרים אם ישו.

קתדרלת נוטרדאם (פריז)

קתדרלת נוטרדאם דה פארי (בצרפתית: Cathédrale Notre-Dame de Paris) היא קתדרלה גותית בעיר פריז, מקום מושבו של הארכיבישוף של פריז. הקתדרלה נמצאת בלבה הגאוגרפי וההיסטורי של פריז, באי איל דה לה סיטה (Île de la Cité) שבלב נהר הסן, במקום שמשמש לפולחן מזה כ-2,000 שנה. בניית המבנה הגותי הנוכחי החלה ב-1163, תחת שלטון לואי השביעי, והסתיימה ב-1345.

משמעות שמה של הקתדרלה בצרפתית היא "גבירתנו", על שם מרים, אם ישו. כנסיות וקתדרלות רבות בצרפת ובמדינות דוברות צרפתית אחרות קרויות בשם "נוטרדאם", ולכן נהוג להבדיל את זו שבפריז על ידי הוספת הסיומת "דה פארי", כלומר: "של (העיר) פריז". הקתדרלה נחשבת ללבה ההיסטורי של העיר ולאחד מסמליה המפורסמים, והיא אחד ממוקדי התיירות החשובים והמרכזיים בעיר עד היום.

הקתדרלה נבנתה תחילה בסגנון גותי מוקדם (Early Gothic) בעקבות בזיליקת סן דני והקתדרלות בסנס, בנואיון ובלאן באמצע המאה ה-12, במטרה להתעלות עליהן, אך בעקבות הדוגמה של קתדרלת שארטר, עברה שיפוצים בסגנון גותי בשל (High Gothic). ב-1240 הייתה קתדרלת נוטרדאם אחת הראשונות ששילבו באדריכלותן את הסגנון הגותי הקורן (Rayonnant Gothic), דבר שהתבטא בעיקר בשני חלונות רוזטה בקצות בית הרוחב הנחשבים לטובים מסוגם. בניית הקתדרלה הושלמה רק ב-1345 ומאז היא מהמבנים הידועים בפריז. בזכות מעמדה הרם שרדה הקתדרלה גם בתקופות קשות כמו המהפכה הצרפתית שבה נהרסו עשרות מבני דת וכנסיות גותיות. במאה ה-19, בעקבות התחזקות התנועה הרומנטית והתחייה הגותית ומאמציו של ויקטור הוגו, החלו עבודות לתיקון ושיפוץ הקתדרלה, עליהן הופקד אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק, אדריכל נאו-גותי, משמר והיסטוריון ידוע, מחשובי האדריכלים של התקופה. לה-דוק הוסיף צריח מחודד מעל מקום המצלב במקום מגדל פעמונים שנהרס במאה ה-18 וכן פסלי גרוטסק, חימרות וגרגוילים. מלבד אדריכלותה הקנונית, הקתדרלה ידועה באוצרות האמנות שלה הכוללים פסלים, ציורים, חלונות ויטראז' ושרידי קדושים.

הקתדרלה היא אתר סיפורו של ויקטור הוגו, הגיבן מנוטרדאם. הוגו היה פעיל מרכזי בתנועת התחייה הגותית לשימור ולשחזור מבנים וקתדרלות שנבנו בסגנון הגותי.

ב-15 באפריל 2019 בערב פרצה בקתדרלה שריפה גדולה אשר כילתה את גג הקתדרלה והובילה להפלת הצריח ולנזק רב.

ערכים בנצרות
נצרות
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות קתוליתנצרות פרוטסטנטית (לותרניזםקלוויניזםאדוונטיזםבפטיזםמתודיזםאוונגליקליזם) • הכנסייה האנגליקניתנצרות אורתודוקסיתנצרות אוריינטליתהכנסייה האשורית ("נסטוריאנית")
היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב
הפילוג המערביהרפורמציה
המיסיוןהיסטוריה של המיסיון הנוצרי

חגים נוצרים

ליטורגיהחג המולדחג הפסחאהלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניחגי קדושים נוצרייםחגים ניידיםהתענית

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטבילהשליחיםפאולוספטרוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס מאקווינסלותרקלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמון • כפרה • חסד • גאולה • אנטיכריסט

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהוידויסעודת האדון
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות (נצרות)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיה • הקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

ראו גם

נצרות ואנטישמיות
עדי יהוהמשפט קאנוני
יהדות משיחית

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.