מרוז (אתר מקראי)

מרוז הוא אתר המוזכר במקרא בספר שופטים[1], בשירת דבורה לאחר ניצחון ברק בן אבינועם לסיסרא.

דבורה מקללת בתוך דבריה בשם "מלאך ה'" את העיר מרוז ויושביה, בעבור שלא באו לעזור במלחמה זו לברק בן אבינועם: "אוֹרוּ מֵרוֹז - אָמַר מַלְאַךְ ה', אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ; כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה', לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים".

יש המזהים את מרוז עם הכפר אל-מורסס, ששכן כ-5 ק"מ צפונית מערבית לביסאן, על המדרונות שמצפון עמק יזרעאל. הכפר כפר מצר זוהה אף הוא כאתר אפשרי, בשל קרבתו לאתרים עתיקים במקום.

פשט המקרא

לפי פרשני הפשט, מרוז הוא שם מקום שהיה קרוב למקום המלחמה, ודבורה קיללה בשם "מלאך ה'" את יושבי אותה עיר על שלא באו לעזור במלחמה.

על זהותו של "מלאך ה'" נחלקו הפרשנים, לדעת רש"י הכוונה לברק בן אבינועם, שהיה שליחו של ה'[2]. ולדעת פרשנים אחרים[3], הכוונה למלאך כמשמעו, ודברי דבורה היו בנבואה.

פרשנות נוספת

בתלמוד הבבלי הובאה פרשנות נוספת לכוונת דבורה בפירוש המילה "מרוז", כך שהכוונה לאדם מסוים שהיה חשוב, או לכוכב ששמו "מרוז", שלא בא לעזרת ברק במלחמתו, והתקלל על ידי מלאך ה':

איכא דאמרי גברא רבה הוה ואיכא דאמרי כוכבא הוה שנאמר מן שמים נלחמו הכוכבים

לפי הפירוש הראשון, הקללה היא ל"מרוז" שהיה אדם חשוב, והיה מצופה ממנו שיתגייס גם הוא למערכה, ומשלא עשה כן קולל.

לפי הפירוש השני, מאחר שכל הכוכבים נלחמו עם סיסרא ועזרו לברק במלחמה, כנאמר בשירה שם "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ; הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא"[4], ו"מרוז" היה הכוכב היחיד שלא בא לעזרתם, ועל כך קולל.

חוצנים

הרבי מלובביץ[5] ואחרים, ראו בפרשנות התלמוד ל"מרוז" ככוכב, כי ניתן להבין מכך שלדעת התלמוד יש חוצנים בכוכב בשם מרוז. אלא שפרשנות זו אינה מכוונת בהכרח לפשט הדברים בתלמוד, ואינה מקובלת בקרב מפרשי התלמוד והחוקרים.

הערות שוליים

  1. ^ ה', כ"ג.
  2. ^ רש"י על שופטים, ה', כ"ג. וכן הוא בתרגום יונתן שם.
  3. ^ ראו לדוגמה בפירוש הרד"ק שם.
  4. ^ שופטים, ה', כ'.
  5. ^ באתר חבד אינפו.
מרוז

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.