מרד ינואר

מרד ינוארפולנית: powstanie styczniowe) היה התקוממות של המיעוט הפולני בשטחה של האימפריה הרוסית, התקוממות שפרצה ב-22 בינואר 1863. ההתקוממות אירעה באזורים המהווים כיום את פולין, ליטא, לטביה, בלרוס, חלקים מאוקראינה וחלקים ממערב רוסיה. ההתקוממות הסתיימה עם תפיסתם של אחרוני המורדים, בשנת 1865.

ההתקוממות החלה כמחאה ספונטנית של צעירים פולנים נגד גיוס החובה לצבאו של הצאר הרוסי. למרד הצטרפו קצינים בכירים ממוצא פולני וליטאי. המתקוממים היו נחותים במספרם ובחימושם ביחס לצבא הרוסי, ועברו במהרה למלחמת גרילה. הם לא זכו לניצחונות צבאיים בולטים ולא כבשו ערים ראשיות או נקודות צבא מבוצרות. בין המתקוממים היו יהודים שלחמו בגדוד על שם ברק יוסלביץ'.[1]

בעקבות המרד ביטל הצאר אלכסנדר השני את נוהגו להעניק קרקעות לאיכרים הפולנים. רבים ממנהיגי המרד וממשתתפיו הוצאו להורג או גורשו לסיביר.

הערות שוליים

  1. ^ על השתתפותם של יהודים מפלונסק במרד, באתר יד ושם
אוניברסיטת ורשה

אוניברסיטת ורשה (בפולנית: Uniwersytet Warszawski) היא אוניברסיטה ציבורית הנמצאת בוורשה, בירת פולין.

אוניברסיטת קייב

אוניברסיטת קייב (באוקראינית: Київський національний університет імені Тараса Шевченка; האוניברסיטה הלאומית ע"ש טאראס שבצ'נקו) היא אוניברסיטה קלאסית בעיר קייב שבאוקראינה. האוניברסיטה, שנוסדה בשנת 1834, נחשבת לטובה במדינה. היא כוללת 15 פקולטות, 7 מכוני מחקר, גן בוטני, מוזיאון זואולוגי, מצפה כוכבים ועוד. באוניברסיטה לומדים כ-25 אלף סטודנטים.

אנדז'ייבו (מזוביה)

אנדז'ייבו (בפולנית: Andrzejewo; ביידיש: אנדז'עייעבו) הוא כפר במחוז אוסטרוב מזובייצקה שבפרובינציית מזוביה בפולין, כ-21 ק"מ מזרחית לאוסטרוב מזובייצקה, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית.

הכפר נזכר לראשונה במסמך מתחילת המאה ה-13, ובמחצית הראשונה של המאה ה-16 הוענקו לו זכויות מגדבורג, והיישוב היה בבעלות האצילים ממשפחת אנדז'יי קשיצקי. זכויות העיר ניטלו מן המקום בשנת 1869, בעקבות מרד ינואר.

אפטא

אפטא (מיידיש: אַפּטאַ; בפולנית: Opatów, "אופטוב") היא עיירה בפולין בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה. היא בירתו של מחוז אופטוב. אוכלוסייתה מונה 6,658 אנשים (סוף 2010). אפטא נמצאת בין הגבעות של פולין קטן כשנהר אופטובקה (Opatówka) מחלק את העיר לשני חלקים.

אתר התיירות המרכזי בה הוא הכנסייה על שם מרטין הקדוש (Kolegiata św. Marcina w Opatowie), מנזר מן המאה ה-15, שער העיר מן המאה ה-16 ועוד כמה בניינים ראויים לציון.

ארץ הוויסלה

ארץ הוויסלה או מדינת הוויסלה (ברוסית: Привислинский край בפולנית: Kraj Nadwiślański) הוא השם שהוחל על אזור פולין בידי שלטונות האימפריה הרוסית, לאחר פירוקה של פולין הקונגרסאית. מקור השם הוא על שם נהר הוויסלה הזורם דרך פולין, והוא הוכנס לשימוש כבר לאחר מרד נובמבר (1830-1831) אך הפך להיות רשמי לאחר מרד ינואר (1863-1864).

בולסלבייץ (פרובינציית לודז')

בולסלבייץ (בפולנית: Bolesławiec) הוא כפר במחוז ויירושוב שבפרובינציית לודז' בפולין, בו שכנה עד השואה קהילה יהודית.

היישוב נזכר לראשונה במאה ה-13, וקיבל זכויות עירוניות. מעמדו העירוני של היישוב ניטל ממנו בשנת 1870, בעקבות מרד ינואר.

גוברצ'וב

גוברצ'וב (בפולנית: Gowarczów) הוא כפר במחוז קונסקיה שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

גוברצ'וב נוסד במאה ה-12 כיישוב מבוצר, ובשנת 1430 הוענקו לו זכויות עיר, והוא הועבר לבעלות משפחת בנינסקי. בשנת 1869, בעקבות מרד ינואר, הושב היישוב למעמד כפרי. במקום כנסייה מהמאה ה-14.

גלובצ'וב

גלובצ'וב (בפולנית: Głowaczów) הוא כפר במחוז קוז'יניצה שבפרובינציית מזוביה בפולין, כ-18 ק"מ מערבית לקוז'יניצה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

היישוב נוסד בשנת 1445, והוענקו לו זכויות עיר. במאה ה-18 הוקמו ביישוב מתפרות ובתי מלאכה לענף ההלבשה. בשנת 1869 ניטלו מהיישוב זכויות העיר בידי הרוסים, לאחר שהתקיים במקום קרב עם המורדים הפולנים במהלך מרד ינואר.

דיקטטור

דיקטטור הוא מנהיג פוליטי בעל שליטה מוחלטת. כאשר דיקטטור שולט בחברה או באומה, המצב נקרא דיקטטורה. המילה דיקטטור נטבעה בימי הרומאים, שם הדיקטטור היה ממונה לשלטון בעתות משבר, כדי לפתור אותם על ידי הסנאט הרומי.

בעידן המודרני, המונח "דיקטטור" משמש לרוב לתיאור מנהיג שהוא בעל ואף עושה שימוש לרעה בכוח אישי יוצא מהכלל. דיקטטורות מאופיינות על ידי אחד או יותר מהבאים: ביטול בחירות ודיכוי זכויות אזרחיות, הכרזה על מצב חירום במדינה, דיכוי יריבים פוליטיים בכל האמצעים האפשריים (גם לא חוקיים כגון התנקשות או הרעלה). כמו כן דיקטטור משליט משטר חד-מפלגתי ולרוב פולחן אישיות סביב דמותו.

המונח דיקטטור מאוד דומה, אך לא זהה, להגדרה העתיקה של "עריץ". במקור, הן התואר עריץ והן התואר דיקטטור לא נשאו הקשרים שליליים. מגון גדול של שליטים שכוננו משטרים שונים, כמו חונטות צבאיות, משטרים חד-מפלגתיים וממשלות אזרחיות בהן עמדו, תוארו כדיקטטורים. הדיקטטור יכול להחזיק בדעה ימנית קיצונית, שמאלית קיצונית או אף להיות א-פוליטי.

היסטוריה של ליטא

ההיסטוריה של ליטא מתחילה באזכור הכתוב הראשון של המדינה בשנת 1009 וממשיכה עם ייסוד ממלכת ליטא במאה ה-13 ועם הפיכתה למדינה הגדולה ביותר באירופה במאה ה-15. במאה ה-18 נמחקה ליטא הריבונית מהמפה והפכה לחלק מהאימפריה הרוסית, עד שבשנת 1918 יוסדה מחדש כמדינה דמוקרטית. לאחר מלחמת העולם השנייה ליטא הפכה לחלק מברית המועצות, ובתחילת שנות ה-90 החזירה לעצמה את ריבונותה והחלה לבסס את עצמה כמדינה חזקה מבחינה כלכלית.

ורשה

ורשה או וארשא (בפולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA: [varˈʂava] (מידע • עזרה)) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי בצפון ומהרי הקרפטים בדרום. העיר היא בירת פולין מאז שנת 1596, למעט התקופה בה הייתה פולין מחולקת בין האימפריה הרוסית, פרוסיה והאימפריה האוסטרית.

נכון לדצמבר 2010 רשומים בעיר 1,720,398 תושבים, ובשטחה המטרופוליטני כ־3,350,000 תושבים. שטח העיר הוא כ־516.9 קמ"ר, ושטח אגד הערים הוא כ־6,100.43 קמ"ר. ורשה היא העיר השמינית בגודלה באיחוד האירופי. ברית ורשה, ועידת ורשה, חוזה ורשה ומרד ורשה נקראו על שמה.

בשנת 1980 הכריז אונסק"ו על המרכז ההיסטורי בעיר כאתר מורשת עולמית.

יחסי ליטא–פולין

יחסי ליטא–פולין הם היחסים ההדדיים בין ליטא ופולין, שראשיתם במאה ה-13, לאחר שהדוכסות הגדולה של ליטא תחת מינדאוגאס רכשה חלק משטחה של רוס, ובכך נוצר לה גבול משותף עם ממלכת פולין. לאחר מכן השתפרו היחסים בין המדינות, בסופו של דבר נוצרה אוניה פרסונלית בין שתי המדינות. מאמצע המאה ה-16 עד שלהי המאה ה-18 פולין וליטא היו מאוחדות, כחלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, אולם הם הופרדו בעקבות חלוקת פולין על ידי אוסטריה, פרוסיה ורוסיה. לאחר מלחמת העולם הראשונה קיבלו שתי המדינות את עצמאותן מחדש, אך היחסים החריפו בהתמדה בשל עליית הרגשות הלאומניים. התביעות המנוגדות על אזור וילנה, הובילו לעימות מזוין, שהחמיר את יחסי המדינות בין שתי מלחמות העולם. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשו שתי המדינות על ידי ברית המועצות וגרמניה הנאצית, אבל היחסים בין הפולנים והליטאים נשארו עוינים. לאחר תום מלחמת העולם השנייה היו שתי המדינות חלק מהגוש המזרחי, ולאחר נפילת הקומוניזם חודשו היחסים בין שתי המדינות.

יחסי ליטא–רוסיה

היחסים בין ליטא לרוסיה קיימים כבר מאות שנים, וחלק גדול מהתקופות שלטה רוסיה בליטא.

ליטאית

ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות. הליטאית שגורה כשפת אם בפי כ־4 מיליון בני אדם, 3.5 מיליון מהם בליטא (בערך 80 אחוז מן האוכלוסייה). מאז 1918 הליטאית היא שפתה הרשמית של ליטא, ומשנת 2004 היא אחת מן השפות הרשמיות באיחוד האירופאי. בספרות ישנה יותר הנוגעת לשפות הבלטיות, השם "ליטאית" מתייחס לעיתים לשפות הבלטיות בכללותן.

פרובינציות פולין

מבחינה אדמיניסטרטיבית פולין מחולקת ל-16 פרובינציות (בפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה). חלוקה זו נכנסה לתוקף החל מה-1 בינואר 1999 עם כניסתה לתוקף של הרפורמה במנהל האזרחי. חלוקה זו החליפה את החלוקה הקודמת, שנוצרה ב-1 ביולי 1975, בה חולקה פולין ל-49 פרובינציות. שטחן של הפרובינציות נע בין כ-9,500 קמ"ר (אופולה) ל-35,000 קמ"ר (מזוביה), ואוכלוסייתן נעה בין כמיליון (אופולה גם כן) ללמעלה מחמישה מיליון (מזוביה גם כן). שם הפרובינציה נקבע בדרך כלל על פי שם היסטורי של האזור, כאשר לכל פרובינציה יש עיר בירה, בדרך כלל העיר הגדולה, שבה ממוקמים מוסדות הממשל המקומיים.לצד תפקידי פיקוח ובקרה, לפרובינציות ישנן גם סמכויות מינהל מסוימות בנושאי פנים. בראש כל פרובינציה עומד מושל (wojewoda), הממונה על ידי הממשלה, ומועצה (sejmik województwa), הנבחרת בידי התושבים. גודל המועצה משתנה לפי כמות האוכלוסייה, ונע בין 30 ל-51 חברים. הפרובינציה מתחלקת למחוזות (powiat - powiaty) והללו למועצות אזוריות (gmina - gminy).

בפולנית מכונות הפרובינציות "ווייוודות" (Województwo); מקור המונח במילה wojewoda ("וויווד"), שמשמעותו בשפות סלאביות שונות "מצביא" (בהשאלה, ברומנית: נסיך).

קונין

קונין (בפולנית: Konin) היא עיר מחוז בפרובינציית פולין גדול שבפולין, על גדות נהר ורטה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

קלבוב

קלבוב (בפולנית: Klwów; ביידיש: קוויוו) הוא כפר קטן במחוז פשיסחה שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

לקלבוב הוענקו זכויות עיר בשנת 1413, אך במהלך השנים דעך היישוב, ובמחצית השנייה של המאה ה-19, בעקבות מרד ינואר, הוחזר למעמד כפרי.

בכפר שרידי מצודה מן המאה ה-13 וכנסייה שנבנתה בשנת 1491.

קרקינובה

קרקינובה (בליטאית: Krekenava, קרקנבה; ביידיש: קראַקינאָווע) היא עיירה בת כ-2,100 תושבים במחוז פוניבז' שבליטא, השוכנת על גדת נהר נבז'יס (Nevėžis).

היישוב נזכר לראשונה בשנת 1372, ומאז שנת 1409 מהווה מרכזו של מחוז אופיטה (Upytė). בשנת 1419 נבנתה ביישוב כנסיית עץ ראשונה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 פעלו ביישוב כמה ממורדי מרד ינואר.

שנות ה-60 של המאה ה-19

שנות ה-60 של המאה ה-19 היו העשור השביעי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1860 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1869.

שנות ה-60 של המאה ה-19 היו שנים סוערות, עם מהפכות רבות באירופה ובאמריקה, מבחינה חברתית ופוליטית. מהפכות רווחו בגרמניה ובאימפריה העות'מאנית. ביטול העבדות באמריקה הוביל להתמוטטות סחר העבדים האטלנטי, שסבל מביטול העבדות ברוב אירופה בשנות ה-20 וה-30 ברוב אירופה ואמריקה. מלחמת האזרחים בארצות הברית הובילה לחורבן ערים שונות בארצות הברית כמו ריצ'מונד ואטלנטה. זו הייתה הפעם הראשונה בה חוותה אמריקה מלחמה כוללת, יחד עם התקדמות בתחום הטכנולוגיה הצבאית (לדוגמה ספינות המלחמה מברזל ומפלדה). לאחר המלחמה החל שיקום ארצות הברית, ועלו ארגונים גזעניים כמו הקו קלוקס קלאן וסוגיית מתן האזרחות לאפרו-אמריקאים משוחררים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.