מרדכי היהודי

מָרְדֳּכַי[1] הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר; בן דודה של אסתר המלכה[2]. מרדכי שירת בחצר המלך הפרסי אחשוורוש, כנראה כשופט[3], והציל יחד עם אסתר את יהודי ממלכת פרס מרצח המוני שתכנן כנגדם המן[4]. לאחר תלייתו של המן תפס מרדכי את מקומו כמשנה למלך אחשוורוש והפך לבכיר שרי ממלכת פרס וגדול היהודים.

יחד עם אסתר תיקן מרדכי לדורות את חג הפורים.

Paul Alexander Leroy - Haman and Mordecai, 1884
מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884
Aert de Gelder 004
מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר
Hamadan - Mausoleum of Esther and Mordechai
אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי
Motest072
ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון

קורות חייו

ייחוסו

באסתר, ב', ה' מוזכר ייחוסו של מרדכי: "מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי"; כלומר, משבט בנימין (חז"ל דרשו דרשות נוספות במשמעות הייחוס לבנימין[5]). בילקוט שמעוני[6] מבואר שבין שמעי לקיש - שהוא, לפי ילקוט שמעוני, קיש אבי שאול המלך - היו דורות רבים, ואבותיו של מרדכי היו למעשה "יאיר בן שמעי בן בענא בן מוצא בן אלה בן מפיבשת בן יהונתן בן שאול בן קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן שחריה בן עזריה בן שוקק בן מיכאל בן אלילאל בן עמיהוד בן שפטיה בן פתואל בן פיתן בן מלוך בן ירובעל בן חנניה בן זבדי בן שמריה בן זכריה בן מרימות בן חושם בן שחריה בן אצבעון בן עזריה בן גרא בן בלע בן בנימין בן יעקב".

התלמוד הבבלי מסביר שהכינוי "היהודי", הסותר לכאורה לייחוס לשבט בנימין כיוון שמשמעותו שמוצאו של מרדכי הוא משבט יהודה, מקורו בכך שאֵם מרדכי הייתה משבט יהודה ואילו אבותיו התייחסו לשבט בנימין[5]. שיטה נוספת מסבירה שמרדכי היה משבט בנימין, אך גלה עם שבט יהודה - ולכן מכונה מרדכי "היהודי"[7].

שבתו בשושן

על פי מגילת אסתר, שמרדכי הוא מגיבוריה הראשיים, הוגלה מרדכי מירושלים עם גלות יכניה מלך יהודה על ידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בשנת 597 לפני הספירה. הגולים התיישבו בחלקיה השונים של בבל, שכללו גם את השטחים שלאחר זמן ייכללו בממלכות מדי ופרס. האימפריה הבבלית לא האריכה ימים, והתמוטטה לאחר כשישים שנה בידי כורש "הגדול" מלך פרס. בזמנו של אחד מיורשיו של כורש - קרוב לוודאי שהמדובר בחשיארש הראשון (כסרכסס), ואולי בארתחששתא הראשון - התגורר מרדכי בשושן הבירה, ושם כיהן כשופט יושב בשער[8] בחצר המלוכה.

המגילה מספרת כי למרדכי הייתה דודנית יתומה מאב ואם בשם אסתר, או בשמה העברי הדסה, ואותה הוא גידל ואימץ לו לבת. אסתר הייתה יפת תואר וטובת מראה, וכאשר חיפש אחשוורוש מלך פרס אישה יפה שתהיה למלכתו לאחר הוצאתה להורג של ושתי אשתו, לקחו פקידיו את אסתר והביאוה לפניו יחד עם נשים רבות אחרות. המלך אהב את אסתר מכל הנשים שהובאו לפניו, לקחה לו לאישה והמליכה תחת ושתי; ובכל אותה התקופה לא סיפרה אסתר לאיש את מוצאה ואת עמה, בפקודתו של מרדכי - "וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ"[9].

באותה התקופה היה מעורב מרדכי במניעת קשר לרצח המלך אחשוורוש, כאשר שמע שני סריסים משומרי הסף של המלך, בגתן ותרש, הזוממים לרצוח את המלך. מרדכי, שישב סמוך למקום המזימה בשער המלך, סיפר בבהילות לאסתר על מזימתם של השומרים, ואסתר סיפרה למלך את הדברים בשם מרדכי, תוך שהיא מעלימה ממנו את טיב הקשר ביניהם. דברי מרדכי נמצאו נכונים, בגתן ותרש הוצאו להורג בתלייה, וסיפור הדברים נרשם לזיכרון ב"סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ"[10].

מרדכי והמן

זמן קצר לאחר מעשה בגתן ותרש עלה לגדולה בחצר המלך אחשוורוש אדם בשם המן האגגי, שמעמדו בחצר המלך היה כה רם עד שעל פי הוראה מהמלך אחשוורוש נצטוו הכול להשתחוות לו; לפי המדרש הצמיד המן צלם של עבודה זרה לגופו, וכך כל המשתחווה לו השתחווה גם לצלם. מרדכי, היושב כדיין בשער המלך, סירב להשתחוות להמן, ובכך עורר את חמתו של המן. חימה זו הפכה במהרה לתוכנית פעולה אכזרית נגד כלל בני עמו של מרדכי: "וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ, כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי; וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי"[11].

המן משכנע בהצלחה את אחשוורוש לתת תוקף מלכותי להשמדת היהודים, ותאריך ההשמדה ההמונית נקבע לי"ג באדר. מרדכי מתוודע לגזירה היוצאת מבית המלך, "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה; וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק. וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד, שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים."[12] מרדכי פועל במהירות ומיידע את אסתר על השמדת היהודים, ומשכנע אותה בעמל רב להיכנס אל המלך ולנסות להפר את הגזירה, על אף שכניסה אל המלך ללא הזמנה מראש עונשה מוות. בפקודת אסתר צמים מרדכי וכל יהודי שושן במשך שלושה ימים, והיא נכונה להיכנס אל המלך.

אסתר מזמינה את המלך ואת המן למשתה, ואחריו למשתה נוסף; בינתיים מכין המן בעצת זרש אשתו עץ שגבהו חמישים אמה במטרה לתלות עליו את מרדכי. אולם באותו הלילה מתקשה המלך להירדם ונעריו מקריאים לפניו את ספרי זכרונותיו, ובהם נמצא כתוב כי מרדכי היהודי הציל את המלך ממוות בפרשת בגתן ותרש והמלך לא גמל עמו טובה; המלך מצווה על המן, שבא אל בית המלך כדי ליטול רשות לתלות את מרדכי שונאו על העץ, שירכיב את מרדכי על סוס מלכותי ברחובה הראשי של שושן כשהוא לבוש בבגדי מלכות ויקרא לפניו: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ!"[13] - וכן נעשה. במהלך 'משתה אסתר' אליו מסובים אחשוורוש, אסתר והמן, מגלה לפתע אסתר לאחשוורוש כי מוצאה מהעם היהודי, ומתחננת אליו שיציל אותה ואת כל עמה מכליה ואבדון. זעמו של אחשוורוש מתפרץ על המן, והשר חרבונה מוסיף שמן למדורה בספרו למלך כי המן זמם לתלות על עץ את מרדכי היהודי, מצילו של המלך; זעמו של אחשוורוש מגיע לשיא והוא מצווה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי, וכך נעשה.

עלייתו לגדולה וחג הפורים

לאחר תליית המן מספרת אסתר לאחשוורוש שהיא בתו המאומצת של מרדכי היהודי, ואחשוורוש מזמין אותו לבוא לפניו; בפגישתם ממנה אחשוורוש את מרדכי למחליפו של המן כבכיר השרים בממלכת פרס, מפקיד בידו את טבעת המלוכה ומוסר לו את ארמונו של המן[14]. מרדכי יוצא מהפגישה עם המלך עטור כבוד ותהילה: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה."[15] מרדכי ואסתר משתמשים במעמדם הבכיר כדי להציל את היהודים מגזירת ההשמדה, והיום בו זמם המן להשמיד את היהודים הופך ליום נקמה יהודית בגויים; וכל היהודים זוכים לכבוד ויקר בזכות אחיהם מרדכי. "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר. ... וְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ מְנַשְּׂאִים אֶת הַיְּהוּדִים, כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם; כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל."[16]

חג הפורים נקבע לדורות על ידי אסתר ומרדכי, ושמו הטוב נזכר לדורות. המגילה מסתיימת בפסוק[17]: "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו, דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ".

שיבת ציון

בספר עזרא[18] נזכר אדם בשם מרדכי בין שבי הגולה: "וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל - וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ - אֲשֶׁר בָּאוּ עִם זְרֻבָּבֶל: יֵשׁוּעַ נְחֶמְיָה שְׂרָיָה רְעֵלָיָה מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן מִסְפָּר בִּגְוַי רְחוּם בַּעֲנָה, מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל." חז"ל קראו את המילים "מרדכי בִּלשן" כמתייחסות לאדם אחד ולא לשניים, וזיהו אותו עם מרדכי היהודי[19]. את המילה בלשן דרשו, בין השאר, ככינוי שניתן למרדכי על שם שהיה יודע שבעים לשון (בנוטריקון: בשבעים לשון) או על שם שהיה בולל לשונות ודורשם (שהיה דורש את משמעות המילים)[20].

על פי התלמוד, לאחר עלייתו לארץ ישראל נמנה מרדכי בין אנשי הכנסת הגדולה שישבה בירושלים[21], ואף לאחר ששב לגולה המשיך להיות בקשר עימם וקבע בעזרתם את ימי הפורים לימי חג לדורות[22].

שמו של מרדכי

על פי המסופר במשנה[23], מרדכי היה נקרא גם פתחיה, על שם בקיאותו בשבעים לשון, והוא פתחיה שהיה ממונה על קרבנות העוף בבית המקדש.

בתלמוד הבבלי[24] ביארו שזאת היא גם הסיבה שבשלה הוא מכונה בספר עזרא[25] "מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן", מפני שהוא היה "בייל לישני".

השם "מרדכי" הוא כנראה שם בבלי, ויש המשערים שמקורו הוא בשם האל הבבלי הראשי מרדוך[26]. בתעודה פרסית מימי חשיארש הראשון, שיש חוקרים מסוימים המזהים אותו עם אחשוורוש, מוזכר גזבר הממלכה בשם מרדוכּה - שם המזכיר את שמו של מרדכי.

התלמוד[27] מצא רמז לשם "מרדכי" בפסוק "וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר"[28], המתורגם לארמית כ"מרי דכי"[29].

קברו

קבר מרדכי ואסתר נמצא, על פי המסורת היהודית והמוסלמית, בעיר המדאן שבאיראן; ואולם גם בגליל, סמוך לקיבוץ ברעם, נמצא קבר המזוהה כקבר מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי המסורה הניקוד על האות ד הוא חטף קמץ, אך מקובל בלשון המדוברת לבטא מָרְדְּכַי עם שווא נע. פירוט נוסף בנושא מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.
  2. ^ ההנחה הרווחת לפי אסתר הייתה אחייניתו, מקורה בתרגום שני על הפסוק מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ז'.
  3. ^ הפסוק באסתר ב' אומר "מרדכי יושב בשער המלך", כשבמקרא יושב בשער הכוונה לדיין־שופט, כמובא בקישורים החיצוניים.
  4. ^ שהתלמוד במסכת מגילה (ט"ו, ע"א) מתאר אותו כעבדו של מרדכי לפני התקופה המדוברת במגילה.
  5. ^ 5.0 5.1 מסכת מגילה, דף י"ב, עמוד ב'
  6. ^ ילקוט שמעוני, רמז תתרנ"ג.
  7. ^ רש"י ואבן עזרא על אסתר ב', ה'.
  8. ^ הפסוק באסתר ב' אומר "מרדכי יושב בשער המלך", כשבמקרא יושב בשער הכוונה לדיין־שופט, כמובא בקישורים החיצוניים.
  9. ^ אסתר, ב', כ'.
  10. ^ אסתר, ב', כ"ג.
  11. ^ אסתר, ג', ו'.
  12. ^ אסתר, ד', א'-ג'.
  13. ^ אסתר, ו', י"א.
  14. ^ אסתר, ח', ב'.
  15. ^ אסתר, ח', ט"ו.
  16. ^ אסתר, ח', ט"ז - אסתר, ט', ג'-ד'.
  17. ^ אסתר, י', ג'.
  18. ^ עזרא, ב', א'-ב'
  19. ^ תלמוד בבלי, מגילה ט"ז, ע"ב
  20. ^ ממדרש שם זה התגלגלו המונחים בַּלשן ובלשנות בלשון ימינו.
  21. ^ בבלי מגילה י"ג, ע"ב; ט"ז, ע"ב
  22. ^ בבלי מגילה ב', ע"א; ז', ע"א
  23. ^ מסכת שקלים, פרק ה', משנה א'.
  24. ^ מסכת מנחות, דף ס"ה, עמוד א'.
  25. ^ עזרא, ב', ב'.
  26. ^ מקור: http://hebrew-academy.org.il/2012/03/05/מרדכי-על-ניקוד-השם-במגילה/
  27. ^ מגילה י', ע"ב
  28. ^ שמות, ל', כ"ג
  29. ^ בתרגום אונקלוס הגרסה היא "מריא דכיא"
אסתר

אֶסְתֵּר או אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר ונס ההצלה של חג הפורים, לאחר שסיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס. היא מתוארת במגילה כאשתו של אחשוורוש, לאחר ושתי. על פי חז"ל, היא גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא, אסתר היא האישה שמסופר על אודותיה בצורה הרחבה ביותר בתנ"ך.

אשר הניא

אשר הניא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה. הפיוט חובר באקרוסטיכון של אותיות הא' ב'. מנהג אשכנז לאומרו לאחר קריאת המגילה בליל פורים. מפורסמים שני הבתים האחרונים הפותחים במילים "שושנת יעקב", אשר על פי מנהג אשכנז כיום, נאמרים גם ביום שלאחר קריאת המגילה.

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה. אדם העוסק בחקר זה נקרא בלשן או לשונאי.

המאה ה-5 לפנה"ס

המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה. זוהי המאה החמישית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

במהלך המאה הגיעה האימפריה הפרסית לשיא התפשטותה, וניסיונותיה להתפשט מערבה הובילו לסדרת עימותים מכוננים עם עמי יוון.

ביוון שלטה התקופה הקלאסית, שהתאפיינה בפריחה גדולה בכל תחומי החיים, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. בין השאר, נוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה, בחיי החברה והתרבות, ובתחומי האמנות, הפיסול והארכיטקטורה. בתקופה זו גם הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון.

מאבק ממושך התקיים בין ערי הפוליס היווניות על ההגמוניה ביוון, והגיע לשיאו במלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה.

בארץ ישראל התבססה יהדות בית שני והתארגנה מחדש עם עלייתם של מנהיגים יהודים כעזרא הסופר ונחמיה בן חכליה, בעוד בפרס התרחשו על פי המקרא אירועי מגילת אסתר.

המדאן (מחוז)

מחוז המדאן (בפרסית: استان همدان) הוא אחד מ-30 מחוזות איראן, ובירתו העיר המדאן.

שטחו 19,368 קמ"ר, בערך 1.1 אחוז משטח איראן, והוא נמצא בצפון-מערב המדינה. ב-2005 מנתה אוכלוסיית המחוז כ- 1,790,770 תושבים.

בעיר המדאן קיים אתר קבורה של מרדכי היהודי ואסתר המלכה, על פי המסורת היהודית והמוסלמית, המזוהה כקבר מרדכי ואסתר.

המן האגגי

הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי היה, על פי מגילת אסתר שבתנ"ך, הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם. המן מכונה במגילת אסתר "צורר היהודים", וכן "איש צר ואויב המן הרע הזה", שביקש להשמיד את כל היהודים במאה עשרים ושבע מדינות. לבסוף סוכלה מזימתו, בעיקר בזכות אסתר והוא נתלה. בשיח היהודי נשתרש כינויו ל"המן הרשע", שם אמו אמתלאי בת עורבתי.

יהדות איראן

יהדות איראן (או קהילת יהודי פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה - קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית. גם כיום יהודי איראן נקראים במוסדות שונים יהודים פרסים ומנהגיהם "מנהג יהודי פרס", על שם הממלכה הפרסית והשפה הפרסית.

יש המקדימים את הימצאותם של בני ישראל בפרס עוד בראשית המאה השמינית לפנה"ס, בגלות ממלכת ישראל, והגליית בני ישראל לח'וראסאן בידי סנחריב. כורש מלך פרס נתן את ההרשאה לשובם של היהודים מבבל לארץ ישראל ולמעשה פתח את תהליך הקמתה המחודשת של הממלכה היהודית בימי בית שני. תולדות יהודי פרס נמתחת על פני רצף בלתי פוסק של מעל 2,500 שנה. נכון לשנת 2005, הקהילה היהודית באיראן היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר במזרח התיכון מחוץ לגבולות מדינת ישראל. כשבישראל עצמה קהילה גדולה של יהודים שעלו מאיראן. מגילת אסתר בתנ"ך מתארת את חיי היהודים בפרס בעת העתיקה תחת שלטון המלך אחשוורוש, וחג הפורים הוא ביטוי לסיפור זה. יש הטוענים כי תושבים איראנים רבים התגיירו לאחר סיפור אסתר ומרדכי, על מנת להתקרב ולמצוא חן בעיני המלך ואשתו. אך מצד שני גם טוענים שאברהם בכלל הגיע מאזור מסופוטמיה, ומשם בכלל התחילה ההיסטוריה היהודית. כשלפי מילון דה-ח'דא המן היה אחיו של אברהם ונשרף יחד עם האלילים באש. באיראן על פי המסורת נמצאים קבר דניאל הנביא, וקברי מרדכי היהודי ואסתר המלכה.

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד העליון של חכמי ישראל מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונת שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף נביאי ישראל האחרונים (מאז שיבת ציון) לתחילת תקופתם של ראשוני חז"ל, חכמי תקופת המשנה. אנשי כנסת הגדולה תפקדו כהנהגה רוחנית, מחוקקי תקנות מחייבות, עורכי וחותמי התנ"ך ומנסחי חלק חשוב מן התפילות.

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא. היא מספרת את סיפור ניסיון השמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש והצלתם. מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן האגגי, בכיר השרים בממלכה, להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ובת דודתו ולפי הגמרא גם אשתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן. על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה בחג פורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת "מצוות מקרא מגילה".

מקרא מגילה

מִקְרָא מְגִלָּה היא אחת ממצוותיו של פורים ואחת משבע המצוות שתקנו חכמים. לפי המצווה יש לקרוא בפורים את מגילת אסתר בלילה וביום, על מנת לפרסם את נס ההצלה מגזרות המן ולהודות עליו.

מתנות לאביונים

מתנות לאביונים היא אחת מהמצוות הנוהגות בחג פורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד. המצווה מחייבת כל אדם להעניק מתנות במהלך החג לשני אביונים לפחות, מתנה אחת לפחות לכל אחד.

סנהדרין

סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד שנת 425 לערך. בדרכי וכללי פעולתה עוסקת מסכת סנהדרין.

פורים

חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). החג נקבע כיום הודאה לה' על הצלת היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן, המשנה למלך אחשוורוש.

על פי מגילת אסתר, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל בפרסית) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר לזכר הצום שהונהג במלחמה. סברה אחרת קושרת למנהג זה את התענית של אסתר המלכה, טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.

מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וסעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע". החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים.

חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים (היהדות הרבנית). חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה, הנקרא "דברי קבלה", בשל היותו תקנה מזמן הנביאים. במקורות שונים נעשית השוואה בין פורים ליום הכיפורים.

פורים שפיל

פורים שפיל (מיידיש או מגרמנית: Purimspiel; משחק פורים או מחזה פורים) הוא מופע היתולי לחג הפורים המתבסס על מגילת אסתר. זוהי למעשה דרמה קומית, שבה שחקנים, לעיתים קרובות לא מקצועיים, מופיעים בסגנון הקומדיה דל ארטה. השחקנים מחופשים לגיבורי המגילה כמו מרדכי היהודי, אסתר המלכה, אחשוורוש והמן. המופע כולל שירים היתוליים, מוזיקה, ריקודים וטקסט קומי.

מופעים מסוג זה היו נהוגים בקרב יהודי אירופה מאז המאה ה-16.

פתחיה (בית המקדש)

פתחיה היה ממונה על קורבנות העוף שהוקרבו לבית המקדש מתורים ובני יונה של קינים והוא שימש כאחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש. המשנה אומרת שהוא מרדכי היהודי. להלכות קורבנות העוף שעליו אחראי פתחיה מוקדשת מסכת מיוחדת במשנה שהיא מסכת קינים.

קבר אסתר ומרדכי

קברי מרדכי ואסתר הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתם של מרדכי ואסתר אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו מימי הביניים. המרכזיות הם בהמדאן שבאיראן, וביישוב ברעם בישראל.

קיש אבי שאול

קִישׁ הוא דמות מקראית - אביו של שאול, המלך הראשון בממלכת ישראל המאוחדת ובנו של אביאל בן-צרור בן-בכורת בן-אפיח.

הוא מוזכר בשמואל א': "וַיְהִי-אִישׁ מבן ימין (מִבִּנְיָמִין), וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן-אֲבִיאֵל בֶּן-צְרוֹר בֶּן-בְּכוֹרַת בֶּן-אֲפִיחַ--בֶּן-אִישׁ יְמִינִי: גִּבּוֹר, חָיִל" (ספר שמואל א', פרק ט', פסוק א').

מסופר כי קיש שלח את בנו בעקבות אתונותיו שאבדו, ובדרך זאת הגיע שאול אל שמואל הנביא, אשר משח אותו למלך.

ייתכן שקיש, אבי שאול, הוא אותו אדם המוזכר בין אבותיו של מרדכי היהודי במגילת אסתר: " אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי." (מגילת אסתר, פרק ב', פסוק ה').

קנוניה

קנוניה או קונספירציה היא מזימה, לעיתים לא-חוקית אך תמיד חשאית, הנרקמת בין מספר אנשים או קבוצות. הקנוניה מתוכננת על מנת להרע לאדם כלשהו, להורידו ממעמדו, לגרום לו נזק כלכלי, לפגוע בו, או אף להתנקש בחייו.

המונח קונספירציה מתייחס לפעמים למזימה חשאית הנרקמת נגד אנשים רבים.

שבט בנימין

שבט בנימין הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.

בן לשבט בנימין נקרא "יְמיני" בלשון המקרא, ובריבוי: "בני ימיני" או "בני בנימין".

פורים
מצוות החג מקרא מגילהמתנות לאביוניםמשלוח מנותסעודת פוריםשתיית יין בפוריםפרסום הנס Purim22
מנהגים משנכנס אדר מרבין בשמחהאוזן המןרעשןהתחפשות
מגילת אסתר אחשוורושושתיהמןעשרת בני המןזרשבגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתרחרבונההתךהגיאבגתאתוספות למגילת אסתרתרגומי מגילת אסתר לארמיתהיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר
תפילות ופיוטים למנצח על אילת השחרעל הנסיםאשר הניאויאהב אומןככלות יינימי כמוך ואין כמוךקוראי מגילהרשימת שירים ופיוטים לפורים • פיוטים ושירים נוספים
שירים ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקרחג פורים (שיר)אני פוריםליצן קטן נחמד
שמחת פורים פורים שפילרב פוריםעדלאידעליל שיכוריםפרודיות לפורים
שונות פרשת זכורמצוות זכירת מעשי עמלקמחיית זכר עמלקתענית אסתרסעודת אסתרמסכת מגילהזכר למחצית השקלפורים קטןפורים שניפורים משולשעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נוןבן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעירקבר אסתר ומרדכי
חגי ישראל ומועדיו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.