מרדכי הוד

מרדכי (מוטי) הוד (פיין) (28 בספטמבר 192629 ביוני 2003) היה המפקד השביעי של חיל האוויר מאפריל 1966 עד מאי 1973 ופיקד על מבצע מוקד שהשמיד את חילות האוויר הערביים בתחילת מלחמת ששת הימים.

מרדכי הוד
Mordechai Hod Israeli officers with president Zalman Shazar at Beit Hanassi in Jerusalem. June 1967. D60-019 (cropped)
מרדכי הוד, יוני 1967
לידה 28 בספטמבר 1926
דגניה א', ארץ ישראל
כינוי מוטי
השתייכות הבריגדה היהודית  הבריגדה היהודית
Palmach.jpg  פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19441973
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
יועץ לשר הביטחון, מנכ"ל אל על, יו"ר התעשייה האווירית
הנצחה
"מצפור הוד" בגליל
Mordechai Hod1949
יולי 1949, הטייס הצעיר מרדכי הוד (משמאל) בחברת נווטו ליד מטוס נורסמן
Flickr - Government Press Office (GPO) - Chief of staff Yitzhak Rabin speaking at press conference
מוטי הוד ויצחק רבין במסיבת עיתונאים, ביומה השלישי של מלחמת ששת הימים

ביוגרפיה

הוד נולד בקיבוץ דגניה א', בנם של מנוחה ויוסף פיין. בשנת 1926, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התגייס לצבא הבריטי ושירת בפלוגת תובלה 178 שסייעה לבריגדה היהודית שלחמה בחזית איטליה.

בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח, הוכשר בפלי"ם, ונשלח לאירופה כפעיל העפלה של המוסד לעלייה ב'. בסוף שנת 1947 נעצר על ידי האיטלקים ושהה שבועיים בכלא. למד טיסה אזרחית ברומא במימון המוסד לעלייה ב', ובמאי 1948 נשלח ללמוד טיסה קרבית בצ'כוסלובקיה. בדצמבר 1948 השתתף במבצע ולוטה, להברחת מטוסי ספיטפייר מצ'כיה לישראל[1], כשלזכותו רשומות פחות מחמש שעות ניסיון טיסה על המטוס. בשנת 1949 השלים את קורס הטיס בישראל כחלק מקורס הטיס הראשון בחיל האוויר הישראלי, שלימים נודע בשם "קורס מינוס 2". למרות התנגדות בקיבוץ, הצליח להשיג את אישורו להמשיך ולשרת בחיל־האוויר[2].

שירת כטייס מסרשמיט וספיטפייר, ובשנת 1950 נשלח לקורס הסבה למטוסי סילון בבריטניה (ומפייר וגלוסטר מטאור) והיה לטייס חיל־האוויר הישראלי הראשון שעבר קורס זה. בשנת 1951 מונה למפקד טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה"), שהפעילה מטוסי P-51 מוסטנג. בשנת 1953 מונה למפקד הראשון של טייסת תעופה בחיל־האוויר כשמונה למפקד טייסת תעופה בבסיס רמת דוד.

ב-2 במרץ 1954, בהיותו סרן, פיקד במבצע שנונית על רביעיית מטוסי מוסטנג שליוותה את חילוץ צוות אח"י "אלמוגית" שעלתה על שרטון בחוף הסעודי, כ־146 ק"מ מדרום לאילת, וירתה רקטות ותותחים על הספינה לאחר חילוץ הצוות, כדי להבעיר אותה.

בשנת 1956 מונה למפקד טייסת 113, טייסת אוראגן בבסיס חצור, ופיקד עליה במלחמת סיני. שנה אחר כך מונה למפקד בסיס חצור. במאי 1961 מונה לראש מחלקת אוויר ולסגן מפקד החיל[3].

מפקד חיל האוויר

באפריל 1966 מונה למפקד חיל האוויר. שנה אחר כך, מיד לאחר יום הקרבות של 7 באפריל 1967, קודם לדרגת אלוף, אף על פי שלא היה לו הפז"ם הנדרש, כאות הוקרה על הישגי החיל בתקופת כהונתו[4]. גולת הכותרת של פעילותו הייתה הפיקוד על חיל האוויר במלחמת ששת הימים, שבתחילתה הכריע החיל את חילות האוויר של מצרים וסוריה במבצע מוקד, ומילא תפקיד משמעותי וגורלי בהכרעת המלחמה כולה. הוד פיקד על חיל האוויר גם במלחמת ההתשה, והוא היחיד מבין מפקדי החיל שפיקד עליו בשתי מלחמות. כמפקד חיל האוויר פעל להחלפת המטוסים הצרפתיים (כמו המיראז' 3 והווטור) במטוסים אמריקניים (דוגמת ה־A-4 סקייהוק וה-F-4 פנטום), וקידם את פרויקט הפיתוח של מטוס קרב ישראלי שהפך מאוחר יותר למטוס הכפיר. במאי 1973 העביר את הפיקוד על החיל לבני פלד.

לאחר שחרורו

לקראת שחרורו מצה"ל ביקש הוד להתמנות למנכ"ל התעשייה האווירית, תפקיד שהיה מוחזק בידי מייסד החברה אל שווימר. לאחר שהובהר להוד שלא ניתן למנותו למנכ"ל, קיבל הוד משר הביטחון, משה דיין, הבטחה למנותו ליו"ר פעיל של התעשייה האווירית, אולם אל שווימר התנגד למינוי[5], שלאחר מלחמת יום הכיפורים ירד מהפרק[6].

במלחמת יום הכיפורים שירת כיועץ אווירי לאלוף פיקוד הצפון ולאלוף פיקוד הדרום. אחרי המלחמה מונה על ידי דיין לעוזר שר הביטחון. אולם לאחר כניסת שמעון פרס לתפקיד שר הביטחון, לאור היחסים ביניהם, נתבקש הוד לעזוב את התפקיד[7], והועבר להיות יועץ צבאי לשר הביטחון ואחראי לנושא פיתוח פרויקטים צבאיים[8]. במהלך שנת 1975 הוא פרש גם מתפקיד זה[9] ועבר לעסקים פרטיים. תחילה ביקש לייצג את אדגר ברונפמן בישראל[10].

בשנת 1976 הקים בשותפות עם מועצות הייצור את חברת ק.א.ל.[11], אותה ניהל. הוד קיבל עם אשתו 49% ממניות החברה[12]. באוגוסט 1977, בעקבות פרישת אל שווימר, עלה שמו של הוד לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית[13], אולם שוב לא יצא המינוי אל הפועל. בנובמבר 1977 מונה הוד למנכ"ל חברת אל על[14], תוך שהוא מקבל על עצמו שלא לעסוק ביחסים בין אל על וק.א.ל.[15].

בשנים 19771979 היה מנכ"ל חברת התעופה אל על. באפריל 1978 הושבתה אל על על רקע יחסי העבודה העכורים עם העובדים, דבר שגרם נזק כבד לחברה. באוקטובר 1978 התקיימה שביתה נוספת[16], ושמחה ארליך האשים בשביתה את הוד[17]. ביולי 1979 התפטר מתפקיד מנכ"ל החברה בכותבו ש"הושלם שלב חשוב בקידום היעדים אליהם חתרתי - מוטב להסתפק בהישגים שהושגו ולהשאיר את השלמת המלאכה למישהו אחר"[18][19].

לאחר מכן היה נציגה של חברת נורת'רופ בישראל. בבחירות לכנסת ה-11 בשנת 1984 היה גזבר מטה הבחירות של מפלגת יחד[20]. בשנת 1986 פעל עזר ויצמן למנות את הוד ליו"ר התעשייה האווירית[21]. הפעם, למרות התנגדות של שרים מהליכוד[22] שלא רצו את הוד, המתנגד לפרויקט הלביא[23] בתפקיד, יצא המינוי אל הפועל, ובשנים 19871993 כיהן הוד כיו"ר התעשייה האווירית. בשנת 1995 השלים לימודי דוקטורט במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת פסיפיק וסטרן בלוס אנג'לס.

נפטר ב-29 ביוני 2003 לאחר מאבק בסרטן.

באביב 2007 נחנך אתר הנצחה לאלוף הוד הנקרא "מצפור הוד" בצומת אלומות והוא נקודת תצפית על ימת הכנרת ועל הרי הגולן.

בשנת 2013 נקרא על שמו רחוב בשכונת צהלה בתל אביב בה התגורר רוב ימיו.

לקריאה נוספת

  • אילן כפיר ודני דור, רבע לשמונה - מוטי הוד : משדות דגניה ועד קצה הרקיע, ידיעות ספרים, 2019.
  • אהוד יונאי, עליונות אווירית : סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, הוצאת כתר, 1993, עמ' 171–192.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמשון עופר, מפקד החיל עושה חיל, דבר, 11 באפריל 1967
  2. ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב, תל אביב 1975, עמ' 78-77
  3. ^ רמ"ח אוויר חדש, באתר חיל האוויר הישראלי
  4. ^ מ. הוד מפקד חיל האוויר הועלה הבוקר לדרגת אלוף, מעריב, 10 באפריל 1967
  5. ^ יונה שמשי, הוד ינחת בתעשייה האווירית, דבר, 14 בספטמבר 1973
    רחל פרימור, אדוני האלוף, אני מצטער, אך לא אוכל לעבוד אתך, מעריב, 4 באוקטובר 1973
    רחל פרימור, פרשת מוטי הוד בתעשייה האווירית, מעריב, 5 באוקטובר 1973
  6. ^ רחל פרימור, מאז המלחמה מצאה את עצמה התעשייה האווירית בתנופת ייצור מחודשת, מעריב, 15 באפריל 1974
  7. ^ אלי אייל, חד גדיא במימסד הפוליטי בטחוני, מעריב, 1 בנובמבר 1974
  8. ^ אלוף הוד יועץ צבאי לשר הבטחון, דבר, 2 בינואר 1975
  9. ^ חיים איזק, נגד מטה כללי שני, דבר, 17 באוקטובר 1975
  10. ^ מוטי הוד פתח משרד בת"א, דבר, 2 בנובמבר 1975
  11. ^ מרדכי הוד מציע להקים חברה להטסת תוצרת חקלאית לאירופה, דבר, 19 בפברואר 1976
    פחתו הסיכויים להקמת, דבר, 2 באפריל 1976
  12. ^ הגרעון של חברת ק.א.ל., דבר, 14 בנובמבר 1977
  13. ^ ראובן איילנד - מועמד למנכ"ל קא"ל, דבר, 30 באוגוסט 1977
  14. ^ הוד ימונה היום כמנכ"ל אל על, דבר, 17 בנובמבר 1977
  15. ^ קאל שוכרת טייסים זרים - במקום ישראלים, מעריב, 4 בינואר 1979
  16. ^ רחל פרימור, אל על שוב שביתה, מעריב, 6 באוקטובר 1978
  17. ^ ארליך להוד: אתה אשם, דבר, 9 באוקטובר 1978
  18. ^ דן ארקין, מוטי הוד: בכל ימי עבודתי, מעריב, 4 ביולי 1979
  19. ^ חברת אל על אחרי התפטרות מוטי הוד, דבר, 5 ביולי 1979
  20. ^ יהושע ביצור, עזר וייצמן משתלב, מעריב, 15 בינואר 1987
  21. ^ יוסף ולטר, רבין תומך במינוי הוד, מעריב, 19 במאי 1986
  22. ^ שרגא מקל, נסים מבקש לבדוק את כשרות, מעריב, 29 ביוני 1986
  23. ^ עמנואל וינסטון, ישראלים מסייעים ליירט את הלביא, מעריב, 11 בינואר 1987
מצפה הוד (1)

מצפור הוד

Mottie Hod lookout

שלט הנצחה למוטי הוד במצפור הוד

Mottie Hod lookout (1)

לוח תצפית במצפור הוד

PikiWiki Israel 16241 People of Israel

מרדכי הוד בעת ביקור בכפר חב"ד יחד עם שלמה מיידנצ'יק

1926

שנת 1926 היא השנה ה-26 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1926 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2003

שנת 2003 היא השנה השלישית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2003 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2003 בישראל

2003 בישראל (ה'תשס"ג-ה'תשס"ד) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 55 שנה מיום היווסדה.

28 בספטמבר

28 בספטמבר הוא היום ה-271 בשנה (272 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 94 ימים.

29 ביוני

29 ביוני הוא היום ה-180 בשנה, (181 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 185 ימים.

אלוף

אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל ("גנרל שני כוכבים") הנהוגה ברוב צבאות העולם. כמו כן, המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל (בדומה לשימוש במונח "גנרל") – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב־אלוף (רא"ל).

ה'תשס"ג

ה'תשס"ג (5763) ובקיצור תשס"ג –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-7 בספטמבר 2002, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 26 בספטמבר 2003.המולד של תשרי חל ביום השבת, 12 שעות ו-982 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים.זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 6 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 23 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,934 לחורבן הבית, ושנת 2,314 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ג 55 שנות עצמאות.

המטה הכללי של צה"ל

המטה הכללי של צה"ל (או בקיצור: המטכ"ל) הוא המטה העליון של צה"ל. המטכ"ל מורכב מראשי המטה, מראשי האגפים, ממפקדי הזרועות, ממפקדי הפיקודים ממפקדים ומנהלים בכירים נוספים בעלי תפקידי מפתח בצה"ל ובמשרד הביטחון.

התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר. אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

טייסת 101

טייסת 101, המכונה גם "טייסת הקרב הראשונה", היא טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי קרב שונים: אוויה S-199 ("סכין"), ספיטפייר, P-51 מוסטנג, סי-בי, מיסטר, מיראז' 3C ("שחק"), נשר, כפיר ואחרים. כיום מפעילה הטייסת מטוסי F-16C ("ברק") מבסיס חצור.

טייסת 113

טייסת 113, המכונה גם "טייסת הצרעה", היא טייסת מסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי. בעבר הפעילה הטייסת מטוסי קרב, ואילו כיום היא מפעילה מסוקי קרב מדגם אפאצ'י לונגבו AH-64D מבסיס רמון.

כ"ט בסיוון

כ"ט בסיוון הוא היום העשרים ותשעה בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. כ"ט בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

להק האוויר

להק האוויר הוא יחידה ראשית במטה חיל האוויר הישראלי.

הלהק אחראי לפעילות האימונים, להדרכה ולפעילות השוטפת של חיל האוויר. ראש הלהק הוא איש צוות אוויר וקצין בדרגת תת-אלוף, והוא מכונה רל"א.

מלחמות ישראל

מיום הקמתה, ידעה מדינת ישראל שבע מלחמות, שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני, והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים, וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות. כל אלה מהווים את ההיבט הצבאי במכלול המורכב של הסכסוך הישראלי ערבי.

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה (בערבית: حرب الاستنزاف, חרב אל-אסתנזאף) הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-8 במרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים. את השם "מלחמת ההתשה" ("חרב אל-אסתנזאף") העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים.

המלחמה נמשכה כשנה וחמישה חודשים (ולפי גרסה אחרת: כשלוש שנים, ראו פירוט בהמשך) לאורך החזית המצרית, ובה ניהלו צה"ל וצבא מצרים מלחמת התשה אחד כנגד השני. הצבא המצרי ביצע הפגזות חוזרות ונשנות של המוצבים לאורך תעלת סואץ. בנוסף, נעשה ניסיון מצד המצרים להוביל באו"ם החלטה שתאלץ את ישראל לסגת מסיני. ישראל ניסתה לשמר את הישגיה במלחמת ששת הימים, ופעלה במלחמת ההתשה למניעת הישג קרקעי מצרי.

המלחמה התאפיינה בהפגזות כבדות של ארטילריה מצרית על עמדות צה"ל לאורך התעלה, ופשיטות קומנדו מצריות. בתגובה הפעיל צה"ל את חיל האוויר שניסה לשתק את מקורות הירי לאורך התעלה ובשלב מאוחר יותר עבר לתקיפת מטרות רבות בעומק מצרים. בנוסף, יזמה ישראל פשיטות קומנדו ופשיטות משוריינות לשטח מצרים. תקיפות אלו, שאיתן לא יכלו המצרים להתמודד, גרמו להתערבות סובייטית ישירה במלחמה.

בסופו של דבר, המלחמה נגמרה בתיקו אסטרטגי. אף צד לא הצליח להדביר את הכוחות של היריב.

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית במבצע מוקד על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת ההמתנה המתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע ממלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל של ישראל אחרי המלחמה גדל פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה.

השלכות המלחמה בתחומי הפוליטיקה הפנימית של המדינות שהשתתפו בה, הגאוגרפיה המדינית, הכלכלה האזורית, הגאופוליטיקה ומהלך המלחמה הקרה היו מרחיקות לכת וממושכות.

מפלגת יחד

מפלגת יחד הייתה מפלגת מרכז-שמאל שהוקמה במרץ 1984 על ידי עזר ויצמן לקראת מערכת הבחירות של אותה השנה. המפלגה זכתה בשלושה מנדטים והתמזגה לתוך המערך במהלך הכנסת האחת עשרה.

מקים המפלגה היה עזר ויצמן ואליו הצטרפו בנימין (פואד) בן אליעזר ושלמה עמר. ויצמן קיווה שיחד תגיע להיות המפלגה השלישית בגודלה והשקיע כספים רבים בתעמולת הבחירות, אך בסופו של דבר קיבלה המפלגה 3 מנדטים בלבד. אישים נוספים ברשימה שלא נכנסו לכנסת היו מרדכי הוד, שלמה בוחבוט ופול קידר.באותה מערכת בחירות נבחרו מספר שיא של מפלגות עד אותה תקופה (15 במספר). ההפרש בין המערך לליכוד היה רק 3 מנדטים והייתה זו הפעם הראשונה מאז 1949 שאי אפשר היה לנבא מי ירכיב את הממשלה וכיצד. כל אחת מהמפלגות הגדולות ניסתה לגבש סביבה כמה מפלגות קטנות - תחילה כדי לחסום את דרכה של המפלגה היריבה ורק אחר כך להקים, אם אפשרי הדבר, ממשלה צרה משלה. הנשיא הטיל על שמעון פרס כראש המפלגה הגדולה (המערך) – להרכיב ממשלה, אולם הדבר לא עלה בידו. בשל כך נוצר תקדים: המפלגה הגדולה ביותר אינה יכולה להקים קואליציה. הליכוד הצליח לגבש גוש חוסם של 60 ח"כים אולם גם הוא לא הצליח לגייס לשורותיו מפלגה נוספת, שכן עזר ויצמן העדיף להתחבר עם המערך ולא עם הליכוד, מפלגת האם שלו שממנה פרש. הליכוד והעבודה לא רצו בבחירות חוזרות, וכך לא היה מנוס מגיבוש קואליציה משותפת לשתיהן. לאחר 39 ימים של משא ומתן קואליציוני הוקמה ממשלת אחדות לאומית, שבראשותה תהיה רוטציה בין שמעון פרס ליצחק שמיר. בממשלה היה עזר ויצמן שר בלי תיק.

ב-אוקטובר 1984 הצטרפה יחד למערך וב-10 באוקטובר 1986התמזגה יחד אל תוך מפלגת העבודה ונמחקה מעל פני השטח. על אף שהייתה מפלגה קצרת ימים וללא הרבה מנדטים, היא השפיעה רבות על המערכת הפוליטית בישראל בכך שהייתה לשון מאזניים.

ערוד

ערוד (שם מדעי: Equus africanus) הוא מין בתת-סוג חמור, שבסוג סוס.

ערוד הוא חמור הבר האפריקני, גדול מן הפרא - חמור הבר האסייתי, ונבדל ממנו ברגליו המפוספסות בטבעות רוחב חומות כהות. גובה כתפיו 135 סנטימטר, ראשו גדול ואוזניו ארוכות. צבעו בקיץ הוא צהבהב-אפור ובחורף צבעו אפור יותר ואילו גחונו נותר בהיר. אחד מתת-המינים של הערוד הוא חמור הבית. לפני כששת אלפים שנה הוא בוית במצרים העתיקה ומאז משמש החמור את האדם.

ק.א.ל.

ק.א.ל. קווי אוויר למטען היא חברת תעופה ישראלית לשינוע מטענים.

ראשי להק האוויר בחיל האוויר
הימן שמירבוריס סניורדן טולקובסקידניאל שמשונישלמה להט (לנדאו)עזר ויצמןגדעון אלרום • מרדכי הוד • מנחם ברבני פלדיחזקאל סומךבני פלדדוד עברירפי הר-לבעמוס לפידותגיורא רם-פורמןעמוס עמיראביהו בן-נוןאשר שנירהרצל בודינגררן גורןאיתן בן-אליהואמיר נחומיגדעון שפרדן חלוץאבנר נווהיוסף גונןאליעזר שקדיעידו נחושתןאמיר אשליוחנן לוקרנמרוד שפרחגי טופולנסקיעמיקם נורקיןטל קלמןניר ברקןניר נין-נון (ממלא מקום)אמנון עין-דר
מפקדי חיל האוויר הישראלי
ישראל עמיראהרן רמזשלמה שמירחיים לסקובדן טולקובסקיעזר ויצמן • מרדכי הוד • בני פלדדוד עבריעמוס לפידותאביהו בן-נוןהרצל בודינגראיתן בן-אליהודני חלוץאליעזר שקדיעידו נחושתןאמיר אשלעמיקם נורקין Coat of arms of the Israeli Air Force
מנכ"לי אל על
לואי אריה פינקוסאפרים בן ארצישלמה להט (לנדאו)מרדכי בן-ארי • מרדכי הוד • יצחק שנדררפי הר-לביואל פלדשודוד חרמשעמוס שפיראחיים רומנואליעזר שקדידוד מימוןגונן אוסישקין Logo of El Al Israel Airlines

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.