מרדכי איש-שלום

מרדכי איש-שלום (2 בינואר[1] 190121 בפברואר 1991) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 19591965. ממקימי תיאטרון ירושלים ומהמובילים בהקמת מוזיאון ישראל ומבנים רבים בירושלים.

מרדכי איש-שלום
Mordechai Ish-Shalom
מרדכי איש-שלום בשנת 1959
תאריך עלייה 1923
ראש עיריית מערב ירושלים
15 בדצמבר 195929 בנובמבר 1965
(6 שנים)
סגן ראש עריית ירושלים
19551959
(כ־4 שנים)
תפקידים נוספים

ביוגרפיה

איש-שלום נולד בשנת 1901 בשם מרדכי פרידמן (שם משפחתו העברי הוא תרגום השם פרידמן) בעיירה ורנה שבליטא כשלישי מבין חמשת בניהם של בן ציון ורייצה . אביו היה ציוני נלהב ובר אוריין, ולימד בחדר המתוקן, שבו התחנך גם בנו הצעיר. בגיל 11 נשלח לגלות למקום תורה, ולמד בישיבות בשקודוויל ובקורשן, עד שפרצה מלחמת העולם הראשונה ב-1914 וטרפה את הקלפים. בשנות המלחמה למד איש שלום תחת רב העיירה, אך בעוד בישיבה הקדיש את מירב זמנו ללימודים תורניים וזמן מועט לרכישה אוטודידקטית של השכלה כללית, כעת התהפך היחס, עד שבעיירה כינוהו על שם ברוך שפינוזה. בשנים אלו החל גם לטעום טעמה של פעילות ציבורית, כשעמד בראש קבוצת נערים שסייעה בידי יהודים שברחו ממחנות עבודות כפייה גרמניים.

בשנת 1923 עלה לארץ ישראל. בארץ הצטרף לחברי גדוד העבודה בתל יוסף, שם עבד בעיקר בייבוש ביצות, עד שעבר לפלוגת גדוד העבודה בירושלים, שבה עמד בראשית שנות העשרים בראש קבוצת בנאים.

בשנת 1950 התמנה לחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם מפא"י.

בשנת 1955 קבלה מפא"י בבחירות 6 מושבים מתוך 21, גרשון אגרון מונה לראש עיריית ירושלים ואיש-שלום היה לסגנו[2].

בדצמבר 1959, לאחר הבחירות למועצת העיר, נבחר לראשות עיריית ירושלים, לאחר ששימש כחודש מ"מ ראש העיר בעקבות פטירתו של אגרון (שנפטר ימים ספורים לפני הבחירות).

בבחירות לעיריית ירושלים ב-1965, שהייתה בסימן המתיחות בין המערך (רשימה משותפת של מפא"י ואחה"ע) לבין רפ"י, קיבלו המערך בראשות איש-שלום ורפ"י בראשות טדי קולק, 5 מנדטים כל אחת[3]. שתי המפלגות פעלו למשוך את הדתיים[4], שקבלו יחד ששה מנדטים, לקואליציה שלהם, וטדי קולק הצליח לגבש סביבו קואליציה, ואיש-שלום נותר באופוזיציה. איש שלום טען שקולק עשה ויתורים לדתיים שהוא לא היה מסכים להם[5]. בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרף איש-שלום בראשות מפלגתו לקואליציית חרום[6], ונהיה לסגנו של קולק. בסוף 1967 התאחדו רפ"י והמערך בירושלים ואיש-שלום מונה לסגן ראש העיר[7].

לקראת הבחירות בשנת 1969 הוחלט על הצערת רשימת המערך (מפלגת העבודה ומפ"ם) ואיש-שלום הסיר את מועמדותו. אולם בהמשך שוכנע להתמודד בכל זאת כדי שיהיה ממלא מקומו של קולק למקרה שיפרוש מראשות העירייה. בהינתן ההחלטה על הצערת הרשימה, התמודד איש-שלום מול חיים מרינוב על המקום שהוקדש לחבר ותיק ונוצח[8].

בשנת 1970 מונה ליו"ר ועדת חקירה של משרד הפנים לעניין מועצת בית שאן[9]. כן כיהן כיו"ר ועד המנהלים של בנק ירושלים[10].

נפטר בז' באדר תשנ"א, ונקבר בהר המנוחות. איש-שלום לא הסכים שיקראו רחוב על שמו. רחוב הסתת בשכונת בית הכרם מנציח את תחילת דרכו בירושלים בשנות העשרים. למרות בקשתו, הכביש הסובב את שכונת יפה נוף, מבית הכרם בואכה הר הרצל נקרא על שמו.

ספרו

  • מרדכי איש שלום, בסוד חוצבים ובונים: אוטוביוגראפיה (ריאיין, ערך והביא לדפוס: מאיר חובב),‫ ירושלים: אגודת שלם, תשמ"ט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זהו התאריך המשוער על ידי איש שלום; התאריך אינו ידוע בוודאות משום שלידתו לא תועדה במסמכים. (איש שלום, בסוד חוצבים ובונים, עמ' 25).
  2. ^ ג. אגרון נכנס לתפקידו, מעריב, 8 בספטמבר 1955
  3. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לעירית ירושלים, ילקוט הפרסומים 1231, 16 בנובמבר 1965
  4. ^ יהושע ביצור, המרוץ על ראשות ירושלים: מי יבטיח יותר לדתיים?, מעריב, 11 בנובמבר 1965
  5. ^ יהושע ביצור, טדי קולק הסגיר כמעט הכל בידי שותפיו הדתיים, מעריב, 17 בנובמבר 1965
  6. ^ קואליציה מקיר לקיר בירושלים, דבר, 29 במאי 1967
  7. ^ התאחדו סיעות המערך ורפ"י בעיריית ירושלים, דבר, 25 בדצמבר 1967
  8. ^ יחיאל לימור, נקבעו מועמדי המפלגות בבחירות לעיריית ירושלים, מעריב, 24 בספטמבר 1969
    י. משולם, מדוע לא נבחר מ. איש שלום, דבר, 20 בינואר 1970
    ישראל גור, עוד על אי בחירת מ. איש שלום, דבר, 25 בינואר 1970
  9. ^ מונתה ועדה לחקירת המצב במועצת בית שאן, דבר, 1 באפריל 1970
  10. ^ יואב שדה, קריית וולפסון - שכונת יוקרה לירושלים, דבר, 12 באוגוסט 1970
איש-שלום

האם התכוונתם ל...

אליק מישורי

ד"ר אלכסנדר (אָלִיק) מישורי (Alec Mishory) (נולד ב-28 במאי 1946) הוא היסטוריון, אוצר, מבקר אמנות וחוקר אמנות ישראלי.

ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל

ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל, שנערך בשנת 1964, היה הביקור הראשון של ראש הכנסייה הקתולית במדינת ישראל.

גרשון אגרון

גרשון אַגרוֹן (אגרונסקי) (27 בדצמבר 1893 – 1 בנובמבר 1959) היה עיתונאי ועורך אמריקאי-ישראלי, מייסד העיתון Palestine Post (לימים ה-Jerusalem Post) ועורכו הראשי, ראש שירותי המודיעין (ההסברה) במשרד ראש הממשלה בשנים 1949–1951 וראש עיריית ירושלים מספטמבר 1955 ועד מותו.

חוסיין אל-חוסייני

חוסיין סלים אל-חוסייני (בערבית: حسين سليم الحسيني, תעתיק: חסין סלים אלחסיני; ? - 1918) היה ראש עיריית ירושלים מטעם השלטון העות'מאני החל משנת 1909 עד לכיבוש העיר בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה ב-1917. נודע בכינויו חוסיין ביי.

אל-חוסייני, בן למשפחת חוסייני, נולד בירושלים בסביבות אמצע המאה ה-19. אביו, סלים אל-חוסייני, היה איש ציבור נכבד בשלטון המקומי וכיהן אף הוא בתפקיד ראש עיריית ירושלים בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19. חוסיין אל-חוסייני קיבל את תפקיד ראש העיר בשנת 1909, ובמהלך כהונתו עסק נמרצות בפיתוח התשתיות בעיר. תחת הנהגתו רוצפו רחובות העיר העתיקה, שופרו שירותי הניקיון והתברואה, והחל ביצועו של פרויקט ביוב שמומן בחלקו בידי יהדות התפוצות. מאמצי הפיתוח שלו זכו להערכת תושבי העיר המוסלמים, הנוצרים והיהודים. בראיון לעיתון המצרי "אל-אקדאם" במרץ 1914 עמד על ההבחנה שבין הציונות, שאינה מאיימת על פלסטין, לבין ההתיישבות היהודית בפועל בה המהווה סכנה אמיתית, ומחייבת הימנעות מוחלטת ממכירת קרקעות ליהודים. החל מ-1915 עמד חוסיין אל-חוסייני גם בראש ארגון הסהר האדום, שבצד התפקיד הרפואי שמילא בשנות מלחמת העולם הראשונה קידם הבנה בין ערבים ויהודים בעיר.

עם כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917, היה חוסיין אל-חוסייני זה שמסר רשמית את כניעת העיר לכוחות הבריטים, בשורת טקסי כניעה שנערכו במקום הידוע כיום ככיכר אלנבי (בשכונת רוממה). הוא לקה בדלקת ריאות בעקבות העמידה הממושכת בקור וברוח, ואושפז בבית החולים שערי צדק, שם זכה לביקורו של הגנרל אדמונד אלנבי שהגיע לקבל ממנו את הכניעה הרשמית. הוא נפטר שבועות אחדים לאחר מכן, בינואר 1918. אחיו, מוסא כאט'ם אל-חוסייני, מונה למחליפו בראשות העיר.

חיים מרינוב

חיים מרינוב (19 בספטמבר 1904 - 3 בנובמבר 2001; י' בתשרי תרס"ד - י"ז בחשוון תשס"ב), יקיר ירושלים, שימש כסגנו של ראש עיריית ירושלים מרדכי איש-שלום וכסגנו וממלא מקומו של טדי קולק במשך שנים רבות. ממנהיגי תנועת העבודה בעיר.

טדי קולק

טדי קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת למדינה.

יד יצחק בן-צבי

יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

המוסד פועל על פי חוק יד יצחק בן-צבי שנחקק בשנת 1969, ונושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי, במתחם מבנים אחדים ברחוב אברבנאל בשכונת רחביה בירושלים.

בבית הנשיא יצחק בן-צבי, (לשעבר בית ולירו) פועלת הנהלת המוסד, מכוני מחקר והוצאה לאור אשר מפיקה ספרים במגוון סוגות ושלל כתבי עת בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.

בחצר המוסד נמצא הצריף, שנבנה לאחר בחירתו של בן צבי לנשיא לזכרו של הצריף המקורי בו התגוררה המשפחה ואשר עמד בסמוך משך שנים.

הצריף המקורי הועבר לקיבוץ בית קשת שם התגורר הבן עלי, שנהרג במלחמת השחרור. מאוחר יותר לאחר שהחל להתפורר עבר תיקון ושיחזור. הצריף שנבנה בחצר בית הנשיא היה לאתר אספות וכינוסים, ובו אירחו בן-צבי וינאית ביקורים עממיים ורשמיים בתקופת כהונתו כנשיא המדינה.

"בית החלוצות" הסמוך, נרכש ושופץ על ידי יד יצחק בן-צבי בשנת 2011 והמתחם חובר אל המבנה הישן. במתחם בבית החלוצות פועלים ספריית יד בן-צבי, בית הספר ללימודי ירושלים ע"ש חיים קוברסקי וחנות הספרים של ההוצאה. צריף קטן ששימש למכירת מוצרי חקלאות של החלוצות שומר, הוצב בסמוך ובו מיצג על בית החלוצות.

מייסדו ומנהלו הראשון של יד בן צבי היה יהודה בן-פורת (נפטר ב-2009 תשס"ט). ד"ר צבי צמרת ניהל את המוסד עד פברואר 2010, ולאחריו התמנה לעמוד בראש המוסד יעקב יניב.

יהודה בקון

יהודה בָּקוֹן (Bacon;‏ נולד ב-28 ביולי 1929 באוסטרבה שבמוראביה, צ'כוסלובקיה) הוא צייר ישראלי, ניצול השואה.

יחסי גבון–ישראל

יחסי גבון–ישראל הם היחסים הדיפלומטים בין מדינת ישראל והרפובליקה הגבונית.

יער ירושלים

יער ירושלים הוא יער אורנים וברושים השוכן בהרי ירושלים בתחום העיר ירושלים, מקיפות אותו השכונות בית הכרם, יפה נוף, עין כרם, הר נוף, גבעת שאול ומושב בית זית. בשטח היער נמצא הגן הארכאולוגי מצפה כרם.

מאיר חובב (סופר)

מאיר חובב (ו' בשבט ה'תרפ"ח, 28 בינואר 1928 - עשרה בטבת ה'תשע"א, 17 בדצמבר 2010) היה סופר ועורך, יקיר ירושלים.

מרדכי איש-שלום (תל אביב)

מרדכי איש-שלום (פרידמן) (1897 – 1960) היה יו"ר הוועד הארצי לשקל, מייסד וועד הקהילה בתל אביב, יו"ר ועדת הבחירות לקונגרסים הציונים, מייסד תא המשפט ההסתדרותי, מקים התא הראשון של משען בתל אביב, ומנהל הסניף התל אביבי של פניקס, וינה.

ניר ברקת

ניר בָּרְקַת (נולד ב-19 באוקטובר 1959, תשרי ה'תש"ך) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. שימש כראש עיריית ירושלים בשנים 2008–2018 וקודם לכן פעל כיזם ומשקיע היי-טק.

עארף א-דג'אני

עארף פשה א-דג'אני (בערבית: عارف الدجاني; 1856 - 14 באפריל 1930) היה ראש עיריית ירושלים בשנים 1917–1918.

קריית וולפסון

קריית וולפסון היא שכונה של מגדלי מגורים וקוטג'ים מדורגים בירושלים, בשולי השכונות שערי חסד ורחביה. השכונה קרויה על שם איש העסקים והנדבן היהודי-בריטי יצחק וולפסון, שנמנה עם יזמיה. בתי השכונה משקיפים על עמק המצלבה, גן סאקר וגבעת רם. היא מוכרת כשכונת יוקרה לאוכלוסייה אמידה, ורבים מתושביה עולים מארצות הרווחה.

קריית עיריית ירושלים

קריית עיריית ירושלים, הבנויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל, הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20, וקיבצה לתוכה את כל הפעילות של עיריית ירושלים שהייתה עד אז ממוקמת ב-32 מבנים שונים ברחבי העיר ירושלים. אתר קריית העירייה נבחר באמצע שנות ה-80 בשל מיקומו במרכז העיר, בין מזרחה ומערבה של העיר, בסמוך לעיר העתיקה של ירושלים ועל הרחוב הראשי ההיסטורי של העיר, רחוב יפו. גורם משמעותי בבחירת המקום היה הימצאותו של בניין עיריית ירושלים ההיסטורי במקום זה.

בשל מיקום זה, המצוי במרכז העיר, נשקלו שיקולים תכנוניים רבים במטרה לא לפגוע בצביון האדריכלי-היסטורי של האזור, ולאפשר שימוש פונקציונלי במבנים לכל צורכי העירייה. שיקולים אלה הביאו להגדרת מספר מבנים היסטוריים ששומרו ושופצו, ולהקמת שני מבנים מודרניים סביב שלוש כיכרות, שהעיקרית בהן היא כיכר ספרא המהווה כיכר מרכזית לכנסים. במסגרת השיפוץ נהרסו חלקים מגן דניאל, וכן נהרס בניין הקונסוליה הצרפתית ובמקומו נבנתה כיכר ספרא.

בספטמבר 2019, הוכרה הקריה על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, כאתר מורשת היסטורי.

שאול שץ

שאול שץ (נולד ב-30 בספטמבר 1944) הוא סופר צייר ומורה לאמנות ישראלי אשר היה חבר בקבוצת משקוף.

תיאטרון ירושלים

תיאטרון ירושלים הוא התיאטרון העירוני של ירושלים, השוכן בשכונת טלביה בעיר, בסמוך למשכן בית הנשיא.

ירושלים ראשי עיריית ירושלים (החל מ-1878)
האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית יוסף אל-ח'אלידי סלים אל-חוסייני פיידי אל-עלמי חוסיין אל-חוסייני
1878 - 1879 1882 - 1897 1906 - 1909 1909 - 1917
המנדט הבריטי המנדט הבריטי עארף א-דג'אני מוסא כאט'ם אל-חוסייני ראע'ב נשאשיבי חוסיין אל-ח'אלידי דניאל אוסטר מוסטפא אל-ח'אלידי דניאל אוסטר ועדה מנדטורית
1917 - 1918 1918 - 1920 1920 - 1934 1934 - 1937 1937 - 1938 1938 - 1944 1944 - 1945 1945 - 1949
ירדן ראשי העיר המזרחית אנוור אל-ח'טיב עארף אל-עארף חנא עטאללה עומר וואעארי ועדה עירונית רוחי אל-ח'טיב אמין אל-מג'ג'
1948 - 1950 1950 - 1951 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1957 1957 - 1967 1967 - 1999
ישראל ראשי העיר המערבית דניאל אוסטר שלמה זלמן שרגאי יצחק קריב גרשון אגרון מרדכי איש-שלום טדי קולק
1949 - 1950 1951 - 1952 1952 - 1955 1955 - 1959 1959 - 1965 1965 - 1967
ישראל ראשי עיריית ירושלים המאוחדת טדי קולק אהוד אולמרט אורי לופוליאנסקי ניר ברקת משה ליאון
1967 - 1993 1993 - 2003 2003 - 2008 2008 - 2018 2018 -

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.