מרדוך-אפלה-אידינה השני

מרדוך-אפלה-אידינה השני, הידוע גם בשמו התנכ"י מְרֹדַך בּלְאֲדַן וגם בְּרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן, היה נסיך כשדי שמלך על השבט הכשדי בית יַכִּין והפך למלך בבל. הוא מלך על בבל בין השנים 721/2–710 לפנה"ס, ופעם נוספת למשך תשעה חודשים בשנת 703 לפנה"ס, בתקופת השושלת העשירית, שכונתה גם השושלת האשורית. משמעות שמו היא "מרדוך נתן (לי) יורש".

מרדוך-אפלה-אידינה השני
Marduk-apla-iddina II
כודורו של מרדוך-אפלה-אידינה השני שבו הוא מעניק אדמה לפקידו

ביוגרפיה

מרדוך-אפלה-אידינה היה נסיך כשדי שעלה לשלטון בבבל בתקופת המהומה של תחילת תקופת מלכותו של המלך האשורי סרגון השני. הוא מרד בשלטון האשורי על בבל. מוצאו היה משבט כשדי ששמו בית יַכִּין ששלט בחלק הדרומי של דרום מסופוטמיה. בתעודות האשוריות כונה בן יכין, כלומר בן שבט יכין. בכתובת משנת 721 לפנה"ס הוא מתאר את עצמו כבנו בכורו (במשמעות יורשו) של אריבה-מרדוך מלך בבל מהשושלת התשיעית שהיה גם הוא ממוצא כשדי ומלכותו הסתיימה בשנת 761 לפנה"ס. פער זה בין התאריכים מעלה ספק אם היה בנו של אריבה-מרדוך, אולי היה נכדו.

מרדוך-אפלה-אידינה השני מופיע לראשונה בתעודות בין השנים 728-732 לפנה"ס, בתקופת מלכותו של המלך האשורי תגלת-פלאסר השלישי שערך מסעות לבבל. באותה תקופה בבל והשבטים הכשדיים היו מרכז התנגדות לשלטון של אשור. מרדוך-אפלה-אידינה ניצל את הפילוג בין שבטי הכשדים השונים והיה הגורם העיקרי שהביא לכניעת בבל לתגלת-פלאסר השלישי בשנת 729. תפקידו זה הביא אותו לעמדת כוח בין ערי בבל המפולגות ביניהן, הוא נהנה גם מאמונו של תגלת-פלאסר השלישי ובנו ויורשו שלמנאסר החמישי.

עליית סרגון השני לשלטון בשנת 722 לפנה"ס לוותה במהומות ברחבי האימפריה האשורית. מרדוך-אפלה-אידינה ניצל את אי היציבות השלטונית ומרד במלך אשור. הוא עלה לכס המלוכה בבבל בחודש ניסן בשנת 722 לפנה"ס ומלך על בבל במשך 12 שנים. מיד לאחר עלייתו לשלטון כרת ברית עם מלך עילם ויחד הם תקפו בשנת 720 לפנה"ס את צבא אשור באזור העיר דיר. בקרב נוצחו האשורים. תעודה בבלית מציינת שהמנצחים בקרב היו העילמים ואילו כוח הצבא בראשותו של מרדוך-אפלה-אידינה, הגיע באיחור לשדה הקרב. בתעודה אחרת שלו הוא טוען שהוא ניצח את אשור.

מרדוך-אפלה-אידינה ניצל את הזמן שבו היה עסוק סרגון השני במאבקיו במקומות אחרים כדי לחזק וללכד את ערי בבל כיש, ארך כותה יחד עם בבל עצמה. עיקר הצלחתו הייתה באזור שמדרום לבבל ובקרב שבטי הכשדים והארמים שתמכו ברצונו להשתחרר משליטת אשור. הערים הצפוניות יותר בבל עצמה סיפר, ניפור ובורסיפה לא תמכו בו תמיכה מלאה.

בשנת 710 לפנה"ס ערך סרגון מסע צבאי נוסף לבבל. בקרב זה ניצח סרגון השני, הוא הבריח את מרדוך-אפלה-אידינה מבבל. הלה ביקש מקלט בעילם, אך מלך עילם, שחשש מאשור, סירב לתת לו מקלט. סרגון הצליח לנתק אותו מבעלי בריתו הארמים. סרגון עלה למלוכה בבבל בשנת 710 לפנה"ס, במלחמתו במרדוך-אפלה-אידינה הגלה מבבל 90,580 איש.[1] בסופו של דבר הצליח כנראה מרדוך-אפלה-אידינה להגיע לעילם יחד עם שריו. מכתובת של סרגון הנקראת "כתובת הראווה" עולה כי אולי נפל בשבי. לאחר שהורד מהשלטון בבבל המשיך מרדוך-אפלה-אידינה לשמש כמלך השבטים הכשדיים בדרום מסופוטמיה.

לאחר מותו של סרגון השני בשנת 705 לפנה"ס, עלה לשלטון בנו סנחריב. תחילת שלטונו התאפיינה גם היא במרידות ברחבי האימפריה. מרידות אלה נוצלו גם על ידי העיר בבל. בשנת 703 לפנה"ס, אציל בבלי בשם מרדוך-זכיר-שומי השני ניצל את המהומה ועלה לשלטון למספר חודשים, הוא הורד מהשלטון באותה שנה על ידי מרדוך-אפלה-אידינה שהגיע והתקבל בבבל ברצון. הוא חידש את הברית עם עילם וגייס את כל ערי בבל הגדולות וכן את הארמים והכשדים. הצבא האשורי יצא לקרב נגדו ליד כיש, הוא נמנע מעימות גלוי וברח משדה הקרב ולא חזר יותר לבבל. סנחריב כבש את בבל, בזז את ארמונו של מרדוך-אפלה-אידינה ואת ערי בבל המורדות ואת שבטי הארמים והכשדים שהתגוררו בדרום מסופוטמיה. הוא הגלה לאשור 208,000 חיילים ורכוש רב.[2]

מרדוך-אפלה-אידינה נשאר בדרום מסופוטמיה. תעודה מהעיר אור מציינת שהיא נכתבה בשנה ה-22 לשלטונו כלומר שנת 700 לפנה"ס, אבל תוארו בתעודה אינו מלך בבל, אלא "בן השלטון". בשנה זו יצא סנחריב למסע מלחמה נוסף נגדו. הוא ברח למקום בשם נגיתו ששכנה כנראה בעילם. בבריחתו לקח איתו את עצמות אבותיו. לפי כתובת של סנחריב משנת 694 לפנה"ס מת מרדוך-אפלה-אידינה באותו מקום.

אזכורים במקרא

מרודך בלאדן מופיע פעמיים[3] בשמו במקרא ובפעם השלישית[4] מוזכרת רק משלחתו. כל האזכורים הם בקשר למשלחת ששלח המלך הבבלי למלך חזקיהו לאחר ששמע שהוא חלה. המשלחת הביאה "ספרים" שהם מכתבים, ומנחה שפירושו מתת כסף. חזקיהו שכבר הבריא עשה להם סיור בבית הנכות שלו והראה להם את כל אוצרותיו. החוקרים חלוקים בדיעותיהם מתי התרחש המאורע הזה יש הטוענים[5] שהתקיים בתקופת מלכותו הראשונה של מרדוך-אפלה-אידינה בטענה שלא ייתכן ששלח משלחת כזאת בתקופה מלוכתו הקצרה השנייה, ויש הטוענים[6] שמאורע זה התרחש כנראה בין השנים 704/5–703 לפנה"ס. בתקופה שבו עדיין חזקיהו היה בשיא השפעתו, כי לאחר מסע סנחריב לארץ ישראל מצבו של חזקיהו לא היה מאפשר לו כל התקשרות עם מלך בבל. התנהגותו של חזקיהו מוכיחה שהוא הבין את מטרת המשלחת, והייתה לו כוונה להתחבר לבבל.[7]

א בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן-בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ-בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל-חִזְקִיָּהוּ וַיִּשְׁמַע כִּי חָלָה וַיֶּחֱזָק. ב וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל-בֵּית כֵּלָיו וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו לֹא-הָיָה דָבָר אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אנציקלופדיה מקראית ה, עמ' 93
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית ה, עמ' 1063
  3. ^ ספר מלכים ב, פרק כ, פסוקים יב-יט; ספר ישעיהו, פרק לט, פסוקים א-ח.
  4. ^ ספר דברי הימים ב, פרק לב, פסוק לא.
  5. ^ אסטרליי ורובינסון, דורם ואחרים, אנציקלופדיה מקראית, כרך ה עמ' 449
  6. ^ פנחס ארצי, סדני סמית ואחרים, אנציקלופדיה מקראית, כרך ה עמ' 449
  7. ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ד עמ' 258, כרך ה, עמ' 449
הקודם:
שלמנאסר החמישי
727–722 לפנה"ס
מלך ממלכי בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית
710-722 לפנה"ס
הבא:
סרגון השני
710–705 לפנה"ס
הקודם:
מרדוך-זכיר-שומי השני
703 לפנה"ס
מלך ממלכי בבל בתקופת השושלת העשירית האשורית
703 לפנה"ס
הבא:
בל-איבני
703–700 לפנה"ס
אשור-נדין-שומי

אשור-נדין-שומי (פירוש שמו: (האל) אשור נתן לי שם) היה נסיך אשורי, בנו הבכור ויורש העצר של המלך סנחריב. הוא היה מלך בבל בין השנים 699–694 לפנה"ס.

בל-איבני

בֱּל-איבְּני היה אציל בבלי, שמוּנה על ידי המלך האשורי סנחריב להיות מלך בבל. באותה עת הייתה בבל מדינה ואסלית של אשור. בל-איבני שלט עליה בין השנים 700-703 לפנה"ס.

לאחר מותו של סרגון השני בשנת 705 לפנה"ס, עלה לשלטון בנו סנחריב. כמו בתקופת שלטונו של אביו, גם תחילת שלטונו של סנחריב התאפיינה במרידות ברחבי האימפריה. מרידות אלה נוצלו גם על ידי העיר בבל. בשנת 703 לפנה"ס, אציל בבלי בשם מרדוך-זכיר-שומי השני ניצל את המהומה ועלה לשלטון למספר חודשים. הוא הורד מהשלטון באותה שנה על ידי מרדוך-אפלה-אידינה השני, שמלך בבבל עד להדחתו על ידי סרגון השני. סנחריב דיכא את המרד, ובעקבותיו החליט למנות אציל מקומי שגדל בחצר המלך באשור להיות מלך בבל, שיהיה שליט בובה שלו. אבל גם מינוי זה לא צלח, בל-איבני כרת ברית עם הכשדים והעילמים למרד כנגד אשור.

לאחר שסנחריב ניצח את קואליציית המורדים בשנת 700 לפנה"ס, הוא היגלה את בל-איבני לאשור ומינה במקומו את בנו הבכור יורש העצר אשור-נדין-שומי למלך בבל.

דיר (עיר)

דֵיר הייתה עיר שומרית קדומה ששכנה ממזרח לחידקל, בגבול של שומר עם עילם, כיום במחוז ואסט שבעיראק.

כותה

כּוּתָה או כות (בשומרית: גודואה Gudua-Ki, שמשמעותו מקום (פתח) השאול, באכדית בימי שושלת אכד: כותים, בתקופה האשורית כות (ו)) הוא אתר ארכאולוגי במחוז באבל בעיראק. שמו של האתר היום הוא תל אבראהים. העיר הייתה עיר שומרית-אכדית עתיקה, שהייתה מרכז פולחן לאל השאול נרגל.

כשדים

כַּשְׂדִּים או כלדיים (ביוונית: Χαλδαία; באכדית: Kaldu; בעברית: כשֹדים; בארמית: ܟܐܠܕܘ,Kaldo) הם עם ממוצא שמי שחי באזור ביצתי בדרום מסופוטמיה (בימינו בדרום עיראק). שבטי מתנחלים שהגיעו לאזור במאה ה-10 לפנה"ס נודעו בשם "כשדים" או "כשדיים". המונח התנ"כי כשֹדים מתורגם בתרגום השבעים כ- Χαλδαίοι - כלדיים.

מלכי בבל

רשימת מלכי בבל, עיר עתיקה ששכנה במרכז מסופוטמיה בשטח עיראק של היום. בחלק מההיסטוריה שלה הפכה עיר הממלכה המקומית לאימפריה ששלטה על אזור נרחב במסופוטמיה, סוריה וגם ארץ ישראל.

עקב הקשיים השונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב, קיימות שלוש גישות מקבילות לסידור הכרונולוגי של האלף השלישי והשני לפנה"ס: כרונולוגיה גבוהה, תיכונה ונמוכה. הפער בין הנמוכה והגבוהה נעשה בטווח של 120 שנה. רשימה זו הוכנה על פי הכרונולוגיה התיכונה.

רשימת מלכי בבל מורכבת ממספר רשימות של מלכים שנמצאו במקורות שונים:

"King List A" - כוללת את רשימת מלכי בבל ממלכי השושלת הראשונה של בבל ועד המלך כנדלנו מהשושלת העשירית האשורית.

"King List B" - כוללת את המלכים משתי השושלות הראשונות

"King List C" - כוללת את שבעת המלכים הראשונים בשושלת השנייה של איסין

The "Babylonian King List of the Hellenistic Age - רשימת מלכים שנכתבה ביוונית עתיקה על ידי ברוסוס, וכוללת את כל המלכים מהתקופה ההלניסטית מאלכסנדר הגדול ועד דמטריוס השני שנת 141 לפנה"ס.במסגרת מחקריים נעזרו החוקרים גם בלוחות נוגה של עמי-צדוקה , זאת סדרה של תצפיות בכוכב הלכת נוגה שנעשו על ידי המלך הבבלי עמי-צדוקה מהשושלת הראשונה.

מרדוך-זכיר-שומי השני

מרדוך-זכיר-שומי השני היה אציל בבלי, אשר שימש במשך מספר חודשים בשנת 703 לפנה"ס כמלך בבל.

בתקופתו של סרגון השני מלך אשור, התקיימו מרידות בבבל, שהייתה מדינה ואסלית של אשור. באותה עת הצליח מרדוך-אפלה-אידינה השני, שהיה נסיך כשדי, למלוך בבבל במשך 12 שנים, בין השנים 710-722 לפנה"ס. בהמשך הצליח סרגון השני לגרש אותו מבבל. לאחר מותו של סרגון השני בשנת 705 לפנה"ס, עלה לשלטון בנו סנחריב, ותחילת שלטונו התאפיינה גם היא במרידות ברחבי האימפריה. מרידות אלה נוצלו גם על ידי העיר בבל למרידה. לאחר המרד בשנת 703 לפנה"ס בראשותו של מרדוך-זכיר-שומי השני, הגיע מרדוך-אפלה-אידינה השני לבבל, הוריד אותו מהשלטון ומלך בבבל, גם הוא לא לזמן רב. בהמשך אותה שנה, הצליח סנחריב לגרש גם אותו.

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִן-אחֵ-אֵרִבּ, סין (=אל הירח) פיצה (נתן פיצוי) על האח), בארמית חדשה או סורית חדשה ܣܢܚܪܝܒ) היה בנו ויורשו של סרגון השני מלך אשור. עלה לכס המלכות בשנת 705 לפנה"ס. שלטונו היה בלתי יציב, ומלא מרידות. המלך פיאר את נינוה והפכה למרכז העולם המסופוטמי, ניהל מלחמה מפורסמת ביהודה, והיה איש ארגון מוצלח. סופו שנרצח בידי בנו אדרמלך (או בשמו האשורי - ארד-מוליסו) בשנת 681 לפנה"ס בכ’ בכסלו.

סרגון השני

סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך אשור בין השנים 722 - 705 לפנה"ס. נחשב לאחד מגדולי מלכי אשור ואחד מהמצביאים הגדולים בתקופה העתיקה. לפי רוב הדעות היה בנו הצעיר של תגלת פלאסר השלישי.

עלה לשלטון לאחר מותו הפתאומי של אחיו שלמנאסר החמישי. על תקופת שלטונו השתמרו מסמכים רבים. מטרתו הייתה מתחילה לבסס את שלטונה של אשור באזורים נוספים על אלה ששלטה בהם בתחילת מלכותו. בראשית שלטונו ערך מסעות לסוריה וארץ ישראל ולקראת 718 לצפון לאוררטו ולממלכות השכנות. בבירתו דור שרוכין השתמרו תיאורים רבים של מסעותיו ומכתביו, במיוחד מכתבי ריגול על אוררטו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.