מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861. החברה הייתה אחד מהכלים המרכזיים של תנועת ההשכלה היהודית וחכמת ישראל. מטרתה הייתה הדפסת מהדורות מדעיות של כתבי יד עבריים קדמונים הן של ספרי יסוד בארון הספרים היהודי והן של ספרים נדירים ונשכחים. כמו כן יצאו בהוצאה מחקרים וחיבורים מדעיים וכתב עת הנקרא "קובץ על יד". ההוצאה קיימת עד ימינו, כעמותה הרשומה ברשם העמותות. בראש הנהלת העמותה עומד פרופ' חגי בן שמאי ומזכיר הכבוד של החברה הוא דוקטור יהודה צבי שטמפפר.

היסטוריה

ההוצאה נוסדה ב-1861 בעיר ליק (Lyck) שבפרוסיה המזרחית, (כיום אֶלְק (Ełk) בצפון-מזרח פולין) על ידי הסופר והעורך אליעזר ליפמן זילברמן (18191882). המימון הראשוני להקמתה הגיע ממשה מונטיפיורי. כן היו שותפים במערכת המשכילים מתתיהו שטראשון ואליעזר הלוי רפאפורט.

הידיעה על הקמת החברה נפוצה בעולם היהודי, והתקבלה בהתלהבות:

חברה שלישית נתייסדה ביתר שאת ויתר עוז שמה נאה לה 'מקיצי נרדמים' והם יחרתו בעט ברזל ועופרת כתבי יד הקדושים אשר בארץ המה למען יהיו שפתותיהם דובבות בקבר חבלים נפלו להם בנעימים למייסדי החברה הזאת והיא התחלת תחיית המתים שתחיה החכמה אשר מתה עמהם והחכמה תחיה את בעליה, ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, והקיצותה היא תשיחך לחיי העולם הבא ברוך מחיה המתים לכו חזו מפעלות אלהים כי גבר עלינו חסדו ועשה עמנו אות לטובה ונתן בלב האנשים האלה שלמים לייסד חברות קדושות האלו לטוב לנו כל הימים להחיותנו כהיום הזה.

כתבי הרב יהודה אלקלעי, מקיץ נרדמים, 1863 עמ' 574–575

יצאו בהוצאה, לפי מספר כתבי יד, ספרי יסוד בהגות יהודית, כגון: "מורה הנבוכים" לרמב"ם, "ספר הכוזרי" לרבי יהודה הלוי, סידור רש"י, סידור רס"ג, "פסיקתא דרב כהנא", מדרשים רבים, בהם בראשית רבה, מדרש דניאל, מדרש עזרא, קובצי שו"ת רבים, ספרי מדע יהודיים כגון "ספר העבור" לרבי אברהם אבן עזרא ועוד. עם המהדירים בהוצאה נמנו דמויות מרכזיות כשלמה יהודה ליב רפפורט (שי"ר), הרב עזריאל הילדסהיימר, אלכסנדר זיסקינד מימון, חיים ברודי, דוד קסל ואחרים. הגישה בעריכה ובהידור שאבה מהחידושים במחקר האקדמי של התחום, ולא נרתעה מביקורת – הן ביקורת של נוסחים מקובלים ומסורתיים והן פקפוק בזהות מחברים שיוחסו להם כתבים שונים – תוך שהחוקרים והמביאים לדפוס נעזרים במדעים שונים כדי לבסס את טענותיהם בנוגע לטקסטים מקודשים.

הגישה המדעית והביקורתית של החברה עוררה התנגדות מקרב הציבור היהודי האורתודוקסי. אולם ההוצאה היוותה גם זרז להקמת מוסד הרב קוק, שנוסד כדי להוציא ספרי יסוד וכתבי יד יהודיים במהדורות מדויקות אך ברוח דתית-אורתודוקסית.[1]

בשנת תרס"ט (1909) עברה ההוצאה לברלין, ושנה זו נקרא "שנה א'" בפרסומי החברה מאז ועד שנת כ"ג היא שנת 1932. בברלין הגיעה פעילות ההוצאה לשיא. בראשהּ עמד הרב דוד סימונסן מדנמרק, והיא הוציאה כמות רבה ביותר של ספרים בכל תחומי היהדות, כולל מחקרים מקוריים. אחד ממפעלי הענק של ההוצאה היה הוצאת האנציקלופדיה היהודית רבת ההיקף "פחד יצחק" של יצחק למפרונטי.

על חשיבות ההוצאה ועל רצונו ליטול חלק בה כתב ש"י עגנון לדוד סימונסן באביב תרפ"ט[2]:

לענין מקיצי נרדמים: אין אני מכיר שום מוסד שהוא כל כך מקובל ומרוצה כמקיצי נרדמים. ספרי מקיצי נרדמים נודעים לשם ולתהלה בכל תפוצות ישראל, כל רב וחכם וכל בית מדרש משתדלים לעצרם לעצמם, וגם פה בעירנו ירושלים עיר הקדושה הם במעלה עליונה ויש שמשלמים בעדם ממון הרבה עד שאני למשל איני יכול לקנותם לעצמי מחמת שמחירם כאן גדול ועל זה אני מצטער הרבה. ובודאי ובודאי צריכים לעשות בענין מקיצי נרדמים ולהוציא מחדש את הספרים שכלו מן השוק ולהוציא את ההמשכים של הספרים שהתחילו בהם. אני רואה במקיצי נרדמים חי הנושא את עצמו ואני בטוח שהיו יכולים להקיץ את ההוצאה. אם כבוד תורתו יתן לי רשות ואם כבוד תורתו יצוה לשלוח לי מכל ספר וספר חמשה חמשה אכסמפלרים ולקבוע עליהם מחירים בינונים הריני יכול למכור אותם כאן ולהתחיל גם באספת חתומים, בתנאי שבאמת נוציא את הספרים המובטחים. אדוני, אם לכסף אין דאגה, אפילו אני יכול להמציא סכום ידוע, אלא שאני צריך להיות בטוח שהחתומים ישיגו את הספרים שהם חותמים עליהם.

ב-1933 הופסקה פעילות ההוצאה בגרמניה והיא חודשה בארץ ישראל. מאז נמנית שנת תרצ"ג על גבי פרסומי החברה כ"שנה א' לחידוש פעולת החברה והעברתה לא"י". אז גם החל לצאת כתב העת "קובץ על יד", בו מתפרסמים מחקרים במדעי היהדות, קטעים מטקסטים עתיקים בההדרה מדעית-ביקורתית ובירורים במדעים משיקים כגון בלשנות עברית.

ביזמתו של מזכיר החברה בשנות ה-90 של המאה ה-19, חיים ברודי, עסקה החברה (ועודה עוסקת) רבות במחקר ופרסום קטעים מתוך גניזת קהיר – אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים מהמאה ה-9 שנשמרו בבית הכנסת "בן עזרא" בקהיר ונתגלו על ידי שניאור זלמן שכטר.

אישים הקשורים בחברת "מקיצי נרדמים"

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הדברים עולים גם מדבריהם של ראשי תנועת המזרחי, ראו חיים זהר, "מוסד הרב קוק" ראשיתו ומייסדיו א (כ-20 עמודים).
  2. ^ "ה' שמיני תרפ"ט". ארכיון הרב דוד סימונסון באוניברסיטת דנמרק.
אברהם חיים פריימן

אברהם חיים (אלפרד) פרַיימן (בגרמנית: Alfred Freimann; א' בטבת תר"ס, 3 בדצמבר 1889, הלישוי, מוראביה, אוסטריה – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948, ירושלים) היה חוקר המשפט העברי. נרצח בהתקפה על שיירת הדסה להר הצופים בתש"ח.

אליעזר ליפמן זילברמן

אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann;‏ 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה – 15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, עורך ומו"ל עברי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".

אליעזר מבלגנצי

רבי אליעזר מבלגנצי (גם אליעזר באנגוסי או אליעזר מבוז'נסי) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-12, בן דורו של הרשב"ם (יש סבורים שהיה גם תלמידו).כיום ידוע על פירושיו לספר ישעיהו, לתרי עשר, וליחזקאל (כולל פרק מ'-מ"ג על צורת בית המקדש השלישי).

אפרים קופפר

אפרים קוּפּפֶר (בפולנית: Franciszek Kupfer;‏ 1905 – 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.

דוד בן חזקיה

דוד בן חזקיה המכונה לעיתים דויד הנשיא היה פייטן ומשורר עברי פורה, ממשפחת ראשי הגולה, שחי בבבל בסוף תקופת הגאונים. אף שאביו, אחיו ובנו כיהנו כראשי גולה, הוא עצמו לא נשא בתפקיד.

הלל בן שמואל

רבי הלל בן שמואל מורונה (נולד בין 1220-1235, נפטר ב-1295 בערך), רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי. מחבר הספר "תגמולי הנפש". הוא היה נכדו של רבינו אליעזר בן שמואל מוורונה, מבעלי התוספות.

חיים ברודי

הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Henrik Bródy; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה - י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. היא ייסדה את המחקר האקדמי של היהדות והיהודים, והייתה הראשונה לבחון נושאים אלו בכלים מדעיים וביקורתיים באופן שיטתי. "חכמת ישראל" שירתה הן את המחקר לשמו, הן את הצורך להתגונן בפני האשמות נוצריות והן את פיתוחה והשתנותה של היהדות בעידן האמנציפציה. היא הרימה תרומה עצומה בתחום, ומדעי היהדות האוניברסיטאיים מתבססים על הישגיהם הראשוניים של חוקריה.

ט' בטבת

ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

יוסף בן יהודה אבן עקנין

יוסף בן יהודה אבן עקנין (1150- 1220) היה פילוסוף, רופא, משורר, פרשן מקרא ותלמוד והוגה יהודי של ימי הביניים. נולד בברצלונה שבספרד אך חי ופעל בעיר פאס שבמרוקו מרבית חייו.

יחוסי תנאים ואמוראים

יחוסי תנאים ואמוראים הוא ספר תולדות התנאים והאמוראים, שנכתב על ידי רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא, מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. זהו הספר הראשון שנכתב בנושא זה. הספר היה ספון בכתב יד ולא התפרסם במשך מאות שנים, עד המאה ה-19. המשך כתב היד נדפס מאוחר יותר בשם ערכי תנאים ואמוראים.

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י. המחזור, שכתיבתו הושלמה בשנת 1208, נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר בתולדות ספרות התפילות.

מיכל יצחק רבינוביץ'

מֶיכְל יצחק רבינוביץ' (22 ביוני 1879, א' בתמוז תרל"ט - 17 בנובמבר 1948, ט"ו בחשוון תש"ט) היה סופר, עיתונאי, מו"ל ועסקן ציוני. חבר הנשיאות והמזכיר של הוועד הלאומי ליהודי רוסיה הלבנה במינסק. משתתף קבוע בכתבי העת "הצפירה", "המליץ" ו"טורים". פעיל בחברת "מקיצי נרדמים" ובעל בית המסחר לספרים "דרום" ברחוב בן יהודה בירושלים, ששימש גם כבית הוצאה לאור.

משה אבן תיבון

משה בן שמואל אבן תיבון (נפטר ב-1283 בערך) היה מתרגם, רופא ופילוסוף במאה ה-13, בן למשפחת אבן תיבון.

במקצועו היה רופא, ולאחר שנאסר על היהודים בפרובינצה לעסוק ברפואה, התמסר למלאכת התרגום. כאביו וסבו תרגם גם הוא כמה מספרי הרמב"ם, בהם, "ספר המצוות", "מלות ההגיון", שאת תרגומו העברי תרגם סבסטיאן מינסטר ללטינית וספרים רפואיים נוספים. כן תרגם מספרי אריסטו וספרים נוספים בתחומי הרפואה, בתחומי הפילוסופיה ובתחומים הנדסיים.

חיבר כמה ספרים שרובם לא הגיע לידינו, ומקצתם נמצא עדיין בכתבי יד. פירושו לשיר השירים נדפס בשנת תרל"ד על ידי חברת "מקיצי נרדמים".

משה אבן תיבון נהג לרשום בכל תרגום את שנת העתקתו, ומזה ניתן לשער את שנת פטירתו בסביבות 1283.

פחד יצחק (אנציקלופדיה)

"פחד יצחק" היא אנציקלופדיה הלכתית מאת הרב והרופא האיטלקי יצחק לַמפּרוֹנטי. זוהי האנציקלופדיה העברית הראשונה המסודרת בסדר אלפביתי. הכרך הראשון של האנציקלופדיה (אותיות א–ב) נדפס על ידי למפרונטי בשנת ה'תק"י (1750) בוונציה. בשנת ה'תקי"ג (1753) נדפס הכרך השני (אותיות ג–ד). שאר החלקים עד האות מ' נדפסו לאחר מותו על ידי בנו שלמה, תחילה בוונציה ולאחר מכן בליבורנו. שארית כתב היד הודפסה במאה ה-19 על ידי חברת מקיצי נרדמים, בפיקוחם של הרב יעקב פריימן ובנו אברהם חיים פריימן. האנציקלופדיה כוללת ביאורים למושגים ומונחים בספרות התלמוד, המדרש והספרות הרבנית עד המאה ה-17 וכן ביוגרפיות קצרות, "סדר דורות" (גנאלוגיה), אגדות, פתגמים ורשימות ביבליוגרפיות. בערכים מסוימים הוא הוסיף בפרסום ראשון מכתבי יד שאלות ותשובות הקשורים לערך מרבנים בתקופתו.

פנקס הקהילה

פנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהם.

שלמה זלמן חיים הלברשטם

שלמה זלמן חיים הלברשטם, ידוע כשזח"ה או כש"ז חיים הלברשטם (1832, קרקוב, פולין - 1900, בּיֶליץ, פולין), היה רב, חוקר ואספן ספרים. ממייסדי וראשי חברת מקיצי נרדמים.

שמחה אסף

שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי. כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים (בשנים 1948–1950) ושופט בית המשפט העליון (משנת 1949).

שמחה עמנואל

שמחה עמנואל (נולד בשנת 1957) הוא פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.