מקינטוש

מקינטושאנגלית: Macintosh), או בקיצור מק, היא סדרת מחשבים אישיים המעוצבת, מיוצרת ומשווקת על ידי חברת אפל. מחשבים אלו פועלים באמצעות גרסאות שונות של מערכת ההפעלה Mac OS (עד 2001) או OS X. מקור השם "מקינטוש" בשמו של זן תפוחים, בעקבות שם החברה Apple ("תפוח" בעברית). מחשב המקינטוש הראשון יצא לשווקים ב-24 בינואר 1984. כיום מחשבי מקינטוש מחולקים לסדרות פופולריות - imac (שולחניים) ו-Macbook (מחשבים ניידים).

המקינטוש היה המחשב האישי הפופולרי הראשון שלו ממשק משתמש גרפי ועכבר, בניגוד לממשק שורת הפקודה שבמערכות הפעלה אחרות. במקביל למקינטוש, המשיכה אפל בייצור מחשבי Apple II שלה, שהיו מקור ההכנסה העיקרי של החברה, עד שמחשבי המקינטוש האפילו עליהם החל מ-1987.

המקינטוש המשיך לאורך השנים לעמוד בחזית הטכנולוגיה בתחום המחשוב האישי, והפך את ממשק המשתמש הגרפי, שימוש בחלונות, תצוגה גרפית ממופת זיכרון, שימוש בגופנים בתצוגת המחשב ובהדפסה זמינים במחשב אישי. מחשב המקינטוש ומערכת ההפעלה של אפל היו גורם מרכזי בהפצת השימוש בפוסטסקריפט, ויחד עם מדפסת LaserWriter שהוצגה ב-1985, היה גורם מרכזי במהפכת ההוצאה לאור השולחנית. המק גם היה אחד הגורמים המרכזיים במהפכת המחשוב בתחום הגרפיקה, המוזיקה והוידאו.

Mac mini Intel Core
Mac Mini מבוסס אינטל

עד 1998 התבססו המקים בעיקר על טכנולוגיה וחומרה ייחודיים של אפל. באותה שנה החלה אפל לעבור בהדרגה לטכנולוגיה וחומרה סטנדרטיים, עם המעבר לשימוש ביציאות USB, שבבי זיכרון תקניים ועוד. בשנת 2005 הכריזה אפל על כוונתה להעביר את קו מחשבי מקינטוש לשימוש במעבדי אינטל, שיחליפו את מעבדי ה-PowerPC ששימשו עד אז. בתחילת 2006 יצאו הדגמים הראשונים המבוססים על מעבדי אינטל. המחשב החדיש ביותר בסדרה נקרא Mac Pro.

Macintosh 128k transparency
הדגם הראשון של מחשב המקינטוש, 1984
MacBook Pro (15)
MacBook Pro מבוסס מעבד אינטל

היסטוריה

1979 - 1984: פיתוח והצגה

Early Macintosh Prototype Computer History Museum Mountain View California 2013-04-11 23-45
אבטיפוס של ה"מקינטוש" של רסקין, מבוסס 6809
Mac Design Team
חלק מצוות הפיתוח של המקינטוש הראשון. התמונה, כפי שהוצגה על שער מגזין תחת הכותרת "מהפכה בעמק".
מימין לשמאל: ג'רי מנוק, ביל אטקינסון, אנדי הרצנפלד, ברל סמית', ג'ואנה הופמן, ג'ורג' קרואו.

את מיזם המקינטוש יזם בראשית 1979 ג'ף רסקין, עובד חברת אפל, ששאף לבנות מחשב זול וקל עבור המשתמש הממוצע. בספטמבר 1979 קיבל רסקין אישור לגייס עובדים למיזם; הוא החל לחפש מהנדס שיוכל לבנות אב טיפוס. ביל אטקינסון, חבר בצוות הפיתוח של פרויקט ליסה (מערכת דומה אך יקרה יותר), הציג לרסקין את בארל סמית', טכנאי שירות שהחל לעבוד באפל בתחילת אותה שנה.

בנוסף לסמית, רסקין גייס צוות פיתוח קטן, שתכנן ובנה אבטיפוס של מחשב, לפי המפרט של רסקין. לוח האם הראשון שסמית' פיתח עבור המקינטוש היה מבוסס על המפרט הזה: היו בו זיכרון של 64 קילובייט ומעבד מוטורולה 6809E, והוא תמך בתצוגת מונוכרום של 256x256 פיקסלים. הצוות היה מצומצם - ארבעה אנשים בלבד. למעשה, הפרויקט אפילו נסגר, אבל רסקין ביקש ממנכ"ל אפל, מייקל סקוט ("סקוטי"), וממייק מרקולה (מייסד אפל יחד עם ג'ובס ווזניאק, שבתקופה זו היה למעשה הממונה על סקוטי), ארכה של עוד מספר חודשים, והם נעתרו לבקשתו.

במקביל לפרויקט של רסקין, התנהלו באפל מספר פרויקטים נוספים. אחד מהם נקרא "ליסה"[1]. חברת זירוקס קנתה את חברת "שוגרט אסושיאטס", יצרנית כונן הדיסקטים של אפל II, ובכך הפכה לספקית חומרה מרכזית עבור אפל. מכירות המחשב, ובפרט מכירות כונני הדיסקטים, גדלו בצורה משמעותית, ואפל הפכה ללקוח חשוב עבור זירוקס. במסגרת היחסים ההדוקים בין החברות, אפל הציעה לזירוקס רכישה משמעותית של מניות לפני (או במסגרת) ההנפקה הראשונית, וכחלק מהתחממות היחסים הזו, נערך לג'ובס "סיור פרטי" במחלקת המחקר המתקדם של החברה, זירוקס פארק (שאז נקראה בפשטות PARC). ג'ובס התלהב, בעיקר מממשק המשתמש הגרפי שהוא פגש בו לראשונה, ודרש וקיבל סיור שני, אליו הביא את רוב צוות הפיתוח של המחשב החדש, ובהנהגת ג'ובס, שונה המפרט של ליסה, והוחלט שהמחשב ישתמש בממשק הגרפי החדש.

באד טריבל, מתכנת מקינטוש, היה שותף לדירה עם ביל אטקינסון מצוות ליסה, והתרשם מאד מהביצועים הגרפיים. הוא שאל את סמית' האם ניתן להסב את לוח האם שלו ממעבד 6809 ל-68000 (כמו ליסה), תוך כדי שמירה על עלויות ייצור נמוכות. בספטמבר 1980 הצליח סמית' לעצב לוח אם מבוסס על 68000, במהירות שעון של 7.83 מגהרץ (לעומת 5 מה"ץ בליסה). לכאורה, עלייה של כ-60% בביצועי המעבד, אך בפועל, המעבד נאלץ להתחלק בגישה לזיכרון עם מעגלי הווידאו, וביצועי המק היו דומים לביצועי הליזה (ונחותים מהביצועים של Atari ST ואמיגה, שהוצגו ב-1985, והשתמשו גם הם במעבד 68000 במהירות שעון של 8 מגהרץ, בלי לשלם את ה"קנס" של מעגל הווידאו).

במקביל, מנכ"ל אפל, "סקוטי", החליט שג'ובס מפריע לעבודת צוות הליסה, ומעכב את הפרויקט, ואסר עליו כל מגע עם הצוות. למרות שג'ובס הוא אחד ממיסדי החברה, ובתקופה זו החזיק בתואר נכבד, הוא נאלץ לציית לסקוטי, וכך מצא עצמו למעשה "מובטל" באפל. כשג'ובס שמע על האבטיפוס שבנה סמית, הוא הדיח את רסקין מפרויקט המקינטוש, והשתלט עליו, באמביציה להוכיח שהוא יכול לפתח מחשב טוב יותר מאפל II של ווזניאק, וטוב יותר מהליסה, ממנה הודח. הוא גייס לפרויקט מפתחים נוספים, בעיקר משורות אפל II וליסה. צוות התוכנה הונהג על ידי ביל אטקינסון (ליסה) ואנדי הרצפלד (אפל II), והחומרה על ידי בורל סמית.

סמית בנה שורה של לוחות אם, כל אחד בפונקציונליות מלאה יותר מהקודם. העיצוב הסופי של לוח האם היה "ברוח ווזניאק" (כפי שסמית עצמו תיאר), ומימש את הפונקציונליות בחיסכון מרשים ברכיבים, תוך שימוש ברכיבי PAL‏ (Programmable Logic Array ), לצד שני רכיבים ייעודיים: רכיב שפותח באפל, ו"צימצם" את שמונת השבבים של בקר הדיסקטים של אפל II לשבב יחיד, וכונה IWM‏ (Integrated Woz Machine, כלומר "מכונת ווזניאק משולבת" ), ושבב קלט/פלט חדש של חברת זילוג (8530), שמימש את הממשקים הטוריים לחיבור מדפסת ומודם, ויכל לשמש רשת פרימיטיבית שזכתה לכינוי AppleTalk. בעזרת פחות מ-30 שבבים (מהם כשבעה רכיבי PAL), בנוסף למעבד ולשבבי הזיכרון. גרסת חומרה קרובה לגרסה הסופית הייתה מוכנה כבר ב-1982, אם כי היא עברה מספר שינויים לא גדולים בשנתיים הבאות.

במהלך הפיתוח פותח שבב יחיד שריכז חלק ניכר מהפונקציונליות של לוח האם, וכונה IBM‏ (Integrated Burrell Machine), אך קשיים בפיתוח השבב הביאו לזניחתו, וסמית השלים את הפיתוח בעזרת שבבים סטנדרטיים ורכיבי PAL‏[2].

המחשב הכיל פחות זיכרון מרוב המחשבים האישיים בני הזמן[3] - 128KB RAM, בתצורה של 16 שבבי 64Kbit RAM שהולחמו על המעגל המודפס[4]. הוא כלל מסך מונוכרום של 9 אינץ', ברזולוציה 512×342, כונן דיסקטים 3.5, שני פורטים טוריים למדפסת ומודם (שכאמור, יכלו לשמש גם לרשת פרימיטיבית לחיבור בין מספר מחשבים), וכמובן את גולת הכותרת עכבר - לא המחשב הראשון עם עכבר, אבל הראשון שהוצע במחיר שיכול להחשב "מחשב אישי"[5]. מחיר היעד של ה"מקינטוש" של רסקין היה פחות מ-$1000. כשהשתנה המפרט והוחלף המעבד, עלה מחיר היעד ל-$1500, ובמשך הזמן התברר שאפל לא תוכל למכור את המחשב במחיר זה, אך צוות הפיתוח, וג'ובס, קיוו שניתן יהיה להציע את המחשב בפחות מ-$2000.

סקאלי, המנכ"ל החדש, החליט, בניגוד לדעתו של ג'ובס, ולמגינת ליבם של המפתחים, לתמחר את המחשב ב-2,495 דולר.

המקינטוש הוצג לראשונה לציבור בפרסומת הנודעת "1984", אותה ביים רידלי סקוט, שהוקרנה במהלך משחק הסופרבול ב-22 בינואר 1984. הוא הושק רשמית והוצע למכירה ב־24 בינואר 1984 במחיר 2,495 דולר. ההתלהבות בשוק הייתה רבה, ועד מאי 1984 נמכרו כ-70,000 מחשבים, אך במהרה התברר שהמחשב חלש מדי, עם מעט מדי זיכרון, וללא אפשרות מעשית להשתמש בדיסק קשיח, עם מעט מאד תוכנה זמינה, והשוק החליט שהמחיר הגבוה אינו מוצדק. ההתלהבות שככה, ולקראת סוף השנה המכירות היו הרבה מתחת ציפיותיה של אפל, דבר שגרם למתיחות רבה, בעיקר בין ג'ובס וסקאלי, שהאשימו זה את זה בכישלון.

המקינטוש היה חלש מכדי להריץ מערכת פיתוח תוכנה, ובשנים הראשונות, כדי לפתח תוכנה למקינטוש היה צורך להשתמש במערכת פיתוח שרצה על מחשב ליסה. צוות התוכנה באפל פיתח את הקושחה של המחשב, שמימשה את ממשק המשתמש הגרפי, מערכת ההפעלה, ומערכת הגישה לקבצים על כונן הדיסקטים, ובנוסף, מספר תוכנות נוספות, ביניהן תוכנת "צביעה" (בשחור לבן) בשם MacPaint, ותוכנת ניהול קבצים בשם Finder, כשבתור מערכת פיתוח שימש בתחילה אפל II, ובהמשך ליסה. אפל פנתה לחברות נוספות, ובראשן מיקרוסופט לפיתוח תוכנה עבור המק, ומעבד התמלילים Word[6] של מיקרוסופט, היה אחת התוכנות הבודדות שלא באו מאפל והיו זמינות בשנה הראשונה. במקביל ל-Word, אפל הציע מעבד תמלילים משלה, בשם MacWrite. רק אחרי שיצא "מקינטוש 512K" לקראת סוף השנה, וביתר שאת אחרי שיצא "מקינטוש פלוס" בתחילת 1986 (שנתיים אחרי המק המקורי), החלו לצאת לאור תוכנות של חברות אחרות בצורה משמעותית.

לקראת סוף 1984 הציעה אפל גרסה עם 512KB, ובשנים הבאות הופיעו דגמי מק חזקים יותר ויותר, הופיעו תוכנות שניצלו בצורה טובה יותר את ממשק המשתמש, ותוכנות שידעו לעשות דברים חדשים, שתוכנות של מחשבים אחרים לא ידעו לעשות, המכירות החלו להתאושש, וב-1987 הכנסות אפל ממכירת מחשבי מקינטוש עלו לראשונה על ההכנסות ממכירת אפל II, בן העשר.

1985-1989: עידן ההוצאה לאור השולחנית

ב-1985, השילוב של המק, המדפסת של אפל (LaserWriter) ותוכנות ייעודיות למק כמו MacPublisher של חברת בוסטון תוכנה ו-PageMaker של חברת אלדוס (כיום Adobe PageMaker) אפשרו למשתמשים לעצב, להציג ולהדפיס דפים הכוללים גרפיקה וטקסט. כלים אלו, שאפשרו לראשונה הוצאה לאור שולחנית, היו ייחודיים למקינטוש למשך שנים אחדות, אולם לבסוף הגיעו גם אל מחשבי IBM PC ותואמיהם. מאוחר יותר חיזקו תוכנות כמו FreeHand של חברת אלדוס, קווארק אקספרס ו-Adobe Illustrator את מעמד המקינטוש בתחום הגרפיקה הממוחשבת וסייעו בפיתוח תחום ההוצאה לאור השולחנית.

בתחילת 1986 הופיע מק פלוס, עם זיכרון של מגהבייט אחד, אפשרות הרחבה לארבעה מגהבייט, וממשק SCSI, שנתן לראשונה אפשרות מעשית להשתמש בדיסק קשיח[7], ולראשונה הפך המק ל"מחשב רציני". למרות שעדיין לא הייתה אפשרות הרחבה כמו באפל II וב-PC, ממשק הSCSI פיצה על כך במידה מסוימת, והופיע ציוד היקפי שמתחבר לממשק הזה בנוסף לדיסקים קשיחים, כמו סורקים. גם נפח כונן הדיסקטים של המחשב הוגדל ל-800 קילובייט. המק פלוס סימן את תחילת שינוי הכיוון, ולמרות שלא נמכר בכמויות שמשתוות ל-PC, או אפילו לאפל II, יחסית לדגמים הקודמים הוא היה הצלחה גדולה.

בשנת 1987 הציגה אפל את ה-מקינטוש 2, שסימן דרך חדשה עבור המקינטוש. בנוסף למעבד חדש - מוטורולה 68020 במהירות 16 מגהרץ, עם עוץ גישה לזיכרון ברוחב 32 סיביות ומרחב כתובות גדול, החידוש העיקרי היה צבע, ושבעה חריצי הרחבה, שינויים ש"סגרו את הפער" עם PC ואפל II, ולראשונה שמו את המק מעל אמיגה ואטארי ST.

במקביל למקינטוש 2 הוצג מחשב (מונוכרום) בפורמט דומה למקים הקודמים, כלומר מחשב ומסך בקופסה אחת - מקינטוש SE, עם חריץ הרחבה פנימי יחיד (SE הוא ראשי תיבות של System Expansion - הרחבת מערכת). ה-SE חלק את עיצוב ה-"Snow White" של המקינטוש 2, וגם את העכבר והמקלדת של ה-Apple Desktop Bus שהוצגו לראשונה במחשבי ה-Apple IIgs מספר חודשים קודם לכן.

בשנת 1988 הגיע מקינטוש 2x עם מעבד מוטורולה 68030. הוא הציג שיפורים פנימיים שכללו מעבד MMU מובנה. ב-1989 הוצגה גרסה קומפקטית של המקינטוש SE ובה פחות חריצי הרחבה ועם מעבד מוטורולה 68030 במהירות 16 מגהרץ. מאוחר יותר באותה השנה היה מקינטוש IIci, במהירות של 25 מגהרץ, מחשב המק הראשון שהיה "32-Bit Clean". הוא תמך בזיכרון רב יותר מ-8MB, להבדיל מקודמיו אשר הצריכו שימוש בזיכרון ROM שנקרא "32-bit dirty.

מערכת ההפעלה "מערכת 7" (System 7) הוצגה והייתה למערכת ההפעלה הראשונה של המקינטוש התומכת במיפוי זיכרון של 32 ביט. אפל אף הציגה את ה-Macintosh Portable, בעל מעבד 68000 בקצב שעון של 16 מגהרץ עם מסך דק בטכנולוגיית מטריצה פעילה. בשנה שלאחר מכן הוצג המקינטוש IIfx, בקצב שעון של 40 מגהרץ. מחירו היה 13,000 דולר. מלבד המעבד המהיר היו בדגם זה שיפורים ארכיטקטוניים מהותיים, כולל זיכרון מהיר וצמד מעבדי עזר ייעודיים עבור קלט ופלט.

1990-1998: עליות ומורדות

Macintosh classic
"מקינטוש קלסיק", הדגם הזול יחסית שאפל מכרה בתחילת שנות ה-90

חלונות 3.0 של מיקרוסופט, שאליה מתייחסים רבים כגרסה הראשונה של "חלונות" שהתחרתה במקינטוש, יצאה במאי 1990 והייתה חלופה זולה למקינטוש. תגובתה של אפל הייתה הצגת מגוון דגמי מקינטוש לא יקרים יחסית באוקטובר 1990: המקינטוש הקלאסי (Macintosh Classic), גרסה פחות יקרה למקינטוש SE, שנמכר ב-999 דולר, עובדה שהפכה אותו לדגם המקינטוש הזול ביותר, עד להשקה המחודשת של ה-iMac 400 בפברואר 2001.

המקינטוש LC, שלו מעבד 68020, במארז "קופסת פיצה" הייחודי שלו, נמכר ב-1,800 דולר וכלל מסך חדש ויחסית לא יקר בגודל 512X384 פיקסלים, ואיפשר גרפיקה בצבע, וכן המקינטוש IIs 250 מגהרץ, שכלל חריץ הרחבה אחד בלבד, ועלה 2,500 דולר. כל שלושת הדגמים נמכרו היטב, אף שהרווח של אפל עליהם היה נמוך בצורה משמעותית מאשר בדגמים הקודמים.

ב-1991 הגיעה ההשקה המיוחלת של מערכת ההפעלה 7, שהייתה שדרוג מערכת ההפעלה של מקינטוש ל-32 ביט, דבר ששיפר את יכולות ניהול הצבע, זמינות הזיכרון וניצולו, חיבור לרשת, ריבוי משימות וכן זיכרון וירטואלי. מאוחר יותר באותה שנה הציגה אפל את המקינטוש Quadra, ה-700 ו-900: שני דגמי המקינטוש הראשונים שכללו במעבד מוטורולה 68040 מהיר. הצטרפו אליהם גרסאות משופרות של להיטי השנה הקודמת, מקינטוש קלאסי II ומקינטוש LC II. זה האחרון שודרג וצויד במעבד 68030 16 מגהרץ.

באותו זמן הוצגו שלושת הדגמים הראשונים של סדרת המחשבים הניידים של אפל, ה-PowerBook: ה-PowerBook100 - מקינטוש מיניאטורי נייד שנבנה על ידי סוני, ה-PowerBook140, עם מעבד 68030 16 מגהרץ, וה-PowerBook170, עם מעבד 68030 25 מגהרץ. היו אלה שלושת המחשבים הניידים הראשונים בעלי מקלדת משולבת עם משענת לכף היד, ומתקן הצבעה ובחירה בחזית המקלדת.

ב-1992 החלה אפל למכור את דגמי המקינטוש הזולים ביותר בקו הייצור שלה, ה-Performa, באמצעות מוכרים "לא רשמיים". סוכני אפל רשמיים הציעו את גרסת "אמצע הדרך" של ה-Quadra שנקראה מקינטוש Centris, ומיד הוחלף שמה ל-Quadra, לאחר שהצרכנים החלו להתבלבל בין שמות הדגמים השונים: Classics, LCs, IIs, Quadras, Performas ו-Centrises. במקביל ליציאת מספר מוצרי מקינטוש חדשים לשוק חשפה אפל את סדרת ה-PowerBook Duo, שהייתה אמורה לספק את אותה הנגישות של תחנת עבודה שולחנית בסביבת העבודה. ה-PowerBook Duo ירד מפס הייצור בתחילת 1997.

השלב הבא בהתפתחות מעבדי מקינטוש היה המעבר לארכיטקטורת Risc PowerPC, שפותחה על ידי AIM[דרושה הבהרה] של אפל, יבמ ומוטורולה. מאז הצגתה הוכחה סדרת ה-Power Macintosh כמוצלחת מאוד - יותר ממיליון יחידות נמכרו עד סוף 1994, שלושה חודשים לפני היעד שאפל הציבה לעצמה. באותה שנה הוציאה אפל דור שני של דגמי PowerBook, סדרת ה-PowerBook 500, שכללה את משטח העקיבה המפורסם.

ב-1995 המשיכו מיקרוסופט ואינטל לנגוס בפלח השוק של אפל, עם מערכת הפעלה חלונות 95 ומעבדי פנטיום, שהגבירו בצורה משמעותית את יכולות המולטימדיה והביצועים של מחשבי IBM PC ותואמיהם. בתגובה החלה אפל את תוכנית תואם מקינטוש במטרה לחדש את דריסת הרגל שלה בשוק המחשבים השולחניים-האישיים. התוכנית נמשכה עד אוגוסט 1997, אז חזר סטיב ג'ובס לאפל וביטל את התוכנית בטענה שעל החברה להתמקד בעתיד.

1999 ועד היום: התחלות חדשות

Steve Jobs with iMac
סטיב ג'ובס מציג את ה-iMac המקורי בשנת 1998

בשנת 1998, שנה אחרי חזרתו של ג'ובס לחברה, הציגה אפל מחשב מקינטוש "הכל-כלול" שדמה למקינטוש המקורי 128K; ה-iMac, בעיצוב חדש שהכיל את רוב סוגי החיבור של אפל, כגון SCSI, ו-ADB שהוחלפו בהמשך בחיבורי USB. עיצובו היה חדשני וכיסוי הפלסטיק השקוף שלו, במקור בכחול ובלבן, ומאוחר יותר בצבעים רבים אחרים, נחשב לאבן-דרך בעיצוב התעשייתי של שנות ה-90 המאוחרות. ה-iMac התברר כהצלחה משמעותית, כשנמכרו ב-1998 800,000 יחידות שהכניסו לחברה רווח של 309 מיליוני דולרים - השנה הרווחית הראשונה של אפל מאז הפך מייקל ספינדלר למנכ"ל בשנת 1995.

בתערוכת MacWorld של שנת 2000 בסן פרנסיסקו התרברב ג'ובס במכירתם של 1.35 מיליון מחשבי iMac ברבעון הקודם. מחשב ה-Power Macintosh עוצב מחדש לפי אותם קווים.

בשנת 1999 הציגה אפל מערכת הפעלה חדשה, Mac OS X Server 1.0, עם גרפיקת ממשק משתמש חדשה ויסודות חזקים של יוניקס. דמיונו של הממשק לממשק NeXT הותיר משתמשי מק רבים מאוכזבים ותוהים כיצד יראו הדורות הבאים של ממשקי מערכות ההפעלה. Mac OS X התבססה על NeXTSTEP, מערכת ההפעלה שפותחה על ידי NeXT, החברה שניהל סטיב ג'ובס אחרי אפל. מערכת ההפעלה Mac OS X לא שווקה עד ספטמבר 2000, אז הוצגה כ-Mac OS X Public Beta, עם ממשק "מים" (Aqua) כחול-בהיר, בשונה מ-Mac OS Server. היא עלתה $29.99 ואיפשרה למשתמשי מקינטוש הרפתקניים לטעום את מערכת ההפעלה החדשה של אפל, ולספק משוב לחברה לגבי מה שרצו לראות בהשקה האמיתית.

MacBook Pro
MacBook Pro הוא הנייד הראשון של אפל שמבוסס על מעבדי אינטל. המחשב משווק מפברואר 2006.

באמצע 1999 הציגה אפל את ה-iBook, מחשב נייד חדש שתוכנן להיות דומה במראהו ל-iMac שהוצג שנה קודם לכן. שישה שבועות לאחר חשיפתו של ה-iBook הוזמנו יותר מ-140,000 מחשבים, ועד אוקטובר הפך המחשב להיט מכירות כמו ה-iMac. אפל המשיכה להוסיף מוצרים חדשים לקו שלה, כגון ה-eMac וה-Power Mac G4 וגם שידרגה משמעותית את ה-iMac פעמיים. ב-11 בינואר 2005 הכריזה אפל על ה-Mac Mini במחיר של $499, דגם המקינטוש הזול ביותר מעולם.

בשנים האחרונות עלו משמעותית מכירות המקינטוש. רבים גורסים כי זו תוצאה, חלקית, של הצלחת נגן המוזיקה iPod. המונח "אפקט ההילה" הוטבע כדי לציין את ההשפעה על בעלי iPod מרוצים, שקונים מוצרים נוספים של אפל, מקווי מכירות אחרים שלה. נגני המוזיקה iPod משכו תשומת לב למקינטוש, שלא נראתה מאז השקת קו המחשבים בשנת 1984. משנת 2001 ועד לשנת 2005 צמחו מכירות המקינטוש באופן קבוע. ב-11 באוקטובר 2005 הציגה אפל את תוצאות הרבעון הרביעי שלה, עם דיווח על מכירת 1,236,000 מחשבי מקינטוש - עליה של 48% מאותו הרבעון בשנה הקודמת. עם הצגת איימקים כפולי-ליבה (iMac Core Duo) וה-MacBook Pro ב-10 בינואר 2006, עברה אפל משבבי PowerPC לשבבים המיוצרים על ידי אינטל. החלפת שאר דגמי המקינטוש תוכננה להסתיים עד סביבות אוגוסט 2006.

מוצרים

קו המוצרים הנוכחי

תמונה שם סוג יעד תיאור
Mac Mini Mac Mini שולחני אישי מחשב ממוזער מבית אפל שיצא לשוק הרחב בינואר 2005 כשהוא מכיל בתוכו את כל הרכיבים במחשב אישי רגיל, על אף גודלו. יתרונו העיקרי הוא מחירו הזול, שמציב אותו כמתחרה לשאר המחשבים האישיים.
The iMac G5 iMac שולחני אישי/מקצועי מחשב משולב מסך שהוצג לציבור ב-7 במאי 1998. האיי-מק היה הצעד החשוב הראשון בשינוי הכיוון באפל לאחר חזרתו של סטיב ג'ובס לתפקיד המנכ"ל הזמני בחברה. לבד מעיצובו החדשני ופורץ הגבולות, שהוליד שורה ארוכה של חקיינים לדגמיו וצבעיו השונים, סימן האיי-מק גם את המעבר של אפל מסגירות לפתיחות בחומרה. באוגוסט 2004 הוצגו דגמים חדשים בעלי עיצוב שונה, שהעלו את המכירות.
The iMac Pro iMac Pro שולחני מקצועי מחשב משולב מסך הזהה בעיצובו ל-iMac, הוצג ב-14 בדצמבר 2017. האיי-מק פרו מיועד לאנשי מקצוע המעוניינים לרכוש מחשב הכולל בתוכו מסך בגודל 21 או 28 אינץ', ללא הצורך בקניית מסך בנפרד. מחשב זה זהה לאיי-מק הסטנדרטי, אך שונה בצבעו החדש - "אפור חלל", המופיע אף על המקלדת והעכבר המצורפים; ובעל חומרה משופרת באופן ניכר, כגון זיכרון RAM מקסימלי של 128 ג'יגה בייטים ומאיץ גרפיקה מהיר, אשר משמשים לעבודה עם תוכנות מקצועיות ולביצועי משחק מהירים יותר.
2013 Mac Pro.png Mac Pro שולחני מקצועי דגם מחשב מקינטוש המבוסס על מעבדי אינטל Xeon בארכיטקטורת Nehalem. דגמי מק פרו תופסים בקו המוצרים של אפל את גומחת מוצרי הקצה העליון, ומכוונים בעיקר לעסקים ולאוניברסיטאות. המחשבים מצוידים בדרך כלל בטכנולוגיות העדכניות ביותר של אפל ומחירם הוא הגבוה ביותר.
MacBook with Retina Display MacBook נייד אישי ה-Macbook הוא המחשב הנייד הדק ביותר של אפל המיועד לשוק האישי. הוא משתמש במעבד אינטל Core m3/i5 במהירויות שעון 3.0-3.2GHz ועם מסך בגודל 12 אינצ'ים.
The MacBook Pro MacBook Pro נייד אישי/מקצועי ה-MacBook Pro הוא מחשב נייד של אפל המיועד לשוק המקצועי והמתקדם יותר. הוא משתמש במעבד אינטל במהירות שנעה בין 2.4 ל-2.93 ג'יגה הרץ, עם מסך בגודל 13 או 15 אינצ'ים.
Macbook Air MacBook Air נייד אישי ה MacBook Air הוא מחשב נייד דק המיועד לשוק האישי. הוא משתמש במעבד אינטל ומגיע עם מסך בגודל 11 ו-13.3 אינצ'ים.

תוכנה

מערכת הפעלה

Apple Macintosh Desktop
מערכת ההפעלה מקינטוש (Mac OS) עם ממשק המשתמש הגרפי החדש (Graphic User Interface- GUI) משנת 1984
System7screenshot
מערכת 7 - השדרוג הגדול הראשון של מערכת ההפעלה הגרפית של המקינטוש
MacOSX10.4
Mac OS X 10.4 "Tiger" אף על פי שהממשק עבר שינויים משמעותיים כמה אלמנטים נשארו כמו למשל ה-Menu Bar בחלקו העליון של המסך

מערכת ההפעלה "מקינטוש" הייתה ידועה בתחילה כ-"מערכת הפעלה" (Operating System), או בפשטות, "מערכת" (System). עם הוצאת מערכת 7.6 הפך שמה של המערכת באופן רשמי ל-Mac OS. משנת 2001 הוחלפה מערכת ההפעלה Mac OS ה"קלאסית" במערכת BSD מבוססת יוניקס, "מערכת ההפעלה עשר". אפל הציעה מערכת יוניקס נוספת אחרת, A/UX, לשרתי המקינטוש המוקדמים שלה, ללא הצלחה רבה. מערכת ההפעלה Mac OS נחשבת בקרב רבים לאחת הנקודות מושכות הקנייה של פלטפורמת מקינטוש, ואפל קידמה את השקתה בכנסים גדולים מיוחדים ואירועים ביום ההשקה.

אפל בחרה להשאר עם מאפייני ממשק משתמש כלליים בכל השקותיה ויש נקודות דמיון רבות בין מערכת ההפעלה Mac OS 9 לבין Mac OS X. מערכות הפעלה לא של חברת אפל למחשבי מקינטוש עכשוויים הן, בין היתר, לינוקס ומערכות BSD שונות.

Mac OS הייתה מערכת ההפעלה הראשונה שעשתה שימוש נרחב בממשק משתמש גרפי. אף גרסה של מערכת Mac OS ה"קלאסית" לא הכילה "שורת פקודה" (Command Line). במקור הייתה זו מערכת הפעלה למשימה אחת בזמן נתון, אך תמיכה בריבוי משימות בו-זמנית הוצגה עוד במערכת 5. השדרוג המשמעותי הבא היה במערכת 7, בשנת 1991, שכללה עיצוב צבע-מלא חדש, ריבוי משימות מובנה, סקריפטים (AppleScript) ועוד אפשרויות תצורה (קונפיגורציה) למשתמש. Mac OS המשיכה להתפתח עד לגרסה 9.2.2, אך הארכיטקטורה הוותיקה שלה, כמו שימוש בריבוי משימות במקום הגרסה החדשה יותר של ריבוי משימות מקדים (preemptive multitasking) - דרשה שינוי.

במרץ 2001 הציגה אפל את מערכת ההפעלה 10 ומאז אפל מוסיפה את הספרה הרומית x ונותנת מספר *.10 ושם ממשפחת החתולים, שהם מערכות הפעלה מודרניות ובטוחות יותר מקודמתיהם מבוססות היוניקס, שהשתמשה בדרווין כיסודותיה. Mac OS X נגזרת באופן ישיר מ-NextSTEP, מערכת הפעלה שפותחה על ידי חברתו של סטיב ג'ובס, NeXT, לפני שקנתה אותה אפל.

מערכת הפעלה Mac OS קיימת יכולה עדיין לרוץ תחת Mac OS X במכונה וירטואלית מיוחדת המכונה "קלאסיק", אך אפשרות זו קיימת רק במחשבי מק המבוססים על מעבדי PowerPC ולא במחשבים שבהם מעבדי אינטל. במחשבים המבוססים על מעבדי אינטל קיימת תוכנת וירטואליזציה הנקראת רוזטה ומאפשרת להריץ תוכנות שנכתבו עבור מעבדי PowerPC.

היסטוריית תוכנה

אף על פי שהתוכנה המובנת במקינטוש עשתה רושם טוב יותר מזו של המתחרים ואפילו שימשה השראה למתחרים (ממשק גרפי, אשף נגישות, מוכנות טובה יותר לבאג ה-2000 וכיוצא בזה) מאז הצגתו נמתחה ביקורת רבה על המקינטוש, בעיקר על המחסור בתוכנות זמינות להוספה למערכות ההפעלה שלו. בשנת 1984 היה ברור כי מבחר רחב יותר של תוכנות זמינות למחשבים של יבמ, כי אלו השתמשו במערכת ההפעלה הנפוצה ביותר של זמנם, MS-DOS. אפל נאבקה כדי לשכנע מפתחי תוכנה לכתוב תוכנות למקינטוש. ביל גייטס ממיקרוסופט הבין כי ממשק המשתמש הגרפי יהפוך לתקן בתעשייה וכי התוכנה שלו תוכל להימכר בכמויות רבות יותר אם תהיה זמינה למשתמשי מקינטוש. בשנת 1984 הפכו תוכנת עיבוד התמלילים של מיקרוסופט, Microsoft Word, וגיליון הנתונים MultiPlan לזמינות והעלו את הביקוש למחשבי מקינטוש, אולם למקינטוש היו חסרים עדיין משחקים ותוכנות עסקיות. בשנת 1985 הציגה לוטוס את לוטוס ג'אז, לאחר הצלחת לוטוס 1-2-3 במחשבי IBM PC ותואמיהם, אולם, זו לא זכתה להצלחה רבה.

בשנת 1987 הקימה אפל את עסק התוכנה שלה קלריס. היא העניקה את קוד התוכנה והזכויות עליו לכמה תוכנות שנכתבו בתוך אפל, במיוחד MacWrite, MacPaint ו-MacProject. בשנות ה-80 המאוחרות השיקה קלריס מספר כותרי תוכנה מחודשים; התוצאה היא סדרת ה"פרו", לרבות MacPaint Pro, MacDraw Pro, MacWrite Pro ו-FileMaker Pro. כדי לספק חבילת משרד כוללת, רכשה קלריס את הזכויות לתוכנת הנתונים Informix WingZ spreadsheet של מקינטוש וקראו לה Claris Resolve, והוסיפה את תוכנת המצגות קלריס Impact.

בתחילת שנות ה-90 שולבה קלריס ברוב מחשבי מקינטוש המיועדים לצרכן הביתי והייתה בשימוש נרחב. בשנת 1991 השיקה קלריס את ClarisWorks, שהפכה במהרה לתוכנה השנייה-הנמכרת ביותר שלה.

כיום נמכרים כל מחשבי המקינטוש כשהם מותקנים מראש עם חבילת תוכנות לצרכן הביתי בשם "iLife". תוכנת iLife הראשונה הייתה iMovie ששווקה בשנת 1999 לעבודה על iMac DV. הבאה הייתה iTunes, תיבת נגן מדיה דיגיטלי שתוכנן לעבוד עם נגן המוזיקה הדיגיטלי של אפל, ה־iPod. ב־7 בינואר 2002 השיקה אפל את iPhoto, אלבום תמונות דיגיטלי קל לשימוש לצרכן הביתי. בשנת 2004 שיווקה אפל את תוכנות אלו יחד עם iDVD ו־GarageBand, בחבילת תוכנה בשם iLife בעלות של 49 דולרים. כיום נמכר כל מקינטוש עם חבילת iLife מובנית. הכלי הנפוץ ביותר בחבילה הוא תוכנת iTunes, כיום גם בגרסת חלונות, המפיצה את חנות הרשת הפופולרית ביותר, באותו השם.

חומרה

משפחת מוצרי מקינטוש הנוכחית משתמשת ברכיבי חומרה רבים; בהם מעבדי PowerPC שפותחו על ידי אפל, יבמ ומוטורולה יחד ומיוצרות כיום על ידי יבמ ו-Freescale, לשעבר חטיבה במוטורולה. מאז ינואר 2006, מעבדי X86 של אינטל משולבים במק אף הם. כל דגמי מקינטוש משווקים עם 512 MB RAM כסטנדרט ומאז ה-12 באוקטובר 2005, ה-iMac G5 השיק את המייטי-מאוס של אפל, עכבר אופטי רגיש למגע עם כדור עקיבה לחיץ מזערי דמוי כדור עקיבה המיוצר על ידי אפל.

Firewire
חיבורי FireWire,אשר פותחו על ידי אפל והיו נפוצים במחשבי המק לפני הוספת ה-USB

מחשבי מקינטוש הנוכחיים משתמשים לצורכי גרפיקה בסדרת המעבדים של ATI Radeon או ב-Geforce של Nvidia, וכוללים כונן קומבו או סופר-דרייב. מקינטושים כוללים שני פתחי העברת מידע תקניים: ה-USB, שנכנס כתקן בשנת 1998 עם ה-iMac; וה-FireWire, תקן נפוץ פחות שפותח על ידי אפל כדי לתמוך במכשירים בעלי יכולת גבוהה יותר.

מבנה מעבדים

מעבד מק 68000 המקורי היה מעבד CISC 16/32, בעל 32 ביט פנימי שעבד בתדר 8 מגהרץ במחשבים שולחניים, על אף שהמקינטוש הנייד וה-PowerBook 100 שניהם השתמשו בגרסת ה-16 מגהרץ. המקינטוש 2 הציג את מוטורולה 68020, מעבד 32 ביט, אך דגמי המקינטוש של אותה תקופה תמכו בגישה לזיכרון בת 24-bit בלבד. לכן, היה נהוג להתייחס למקים עם מגבלה זו כאל "32 ביט מלוכלך" ("32-bit dirty"). יורשו, מקינטוש 2x, הציג את המעבד מוטורולה 68030, שהכיל את יחידת ניהול הזיכרון (Memory Management Unit).

ל-68030 לא הייתה יחידת נקודה צפה מובנית; כך, מקינטושים מבוססי 030' שילבו יחידת נקודה צפה נפרדת: 68881, או 68882. דגמים פשוטים לא הכילו יחידה זו, אף שהם הכילו מחבר ליחידה כזו, אם יחליט המשתמש להוסיף יחידה כזו.

המקינטוש ה-"32 ביט הנקי" הראשון שיכול היה להשתמש בזיכרון 32-bit היה ה-IIci. מאוחר יותר, השיקה אפל את ה-Macintosh IIfx, שלא רק שהכיל מעבד 68030 בתדר 40MHZ, אלא גם שני מעבדי MOS Technology 6502 (המעבד הראשי הוא מסדרת ה-Apple II הישנה) ששימשו כיחידת גיבוי.

בשנת 1991 אפל הוציאה לאור את המחשבים הראשונים עם מעבד מוטורולה 68040, שהכילו את יחידת הנקודה הצפה בתוך המעבד הראשי. שוב, דגמים זולים לא הכילו את יחידות הנקודה הצפה, בהתבססם על מעבדי מוטורולה 68LC040 הזולים יותר.

מאז שנת 1994 השתמשה אפל בקו המעבדים PowerPC, בהתחילה עם ה-PowerPC 601, שמאוחר יותר שודרג ל-603 ול-604. בשנת 1997 הציגה אפל את המחשב מבוסס המעבד המשודרג מאוד PowerPC G3 הראשון שלה; עקב אחריו בשנת 1999 ה-PowerPc G4. הדור האחרון של המעבד בשימוש הוא מעבד 64-bit PowerPC G5, שהוצג בשנת 2003. בזמן המעבר ל-PowerPC כתב צוות "Cognac" של אפל תרגום של מעבד 68030 למעבד PowerPC שהורץ עם התחלת מערכת ההפעלה במהירות האמולציה; אמולציה היא לעיתים רחוקות מהירה. אולם, הם הבינו כי הם יוכלו לנצל את "חוק 90/10", "חוק" הומוריסטי שגורס, בפשטות, כי בעת כתיבת תוכנה גדולה, רק 10% מהקוד רץ במשך 90% מהזמן.

טיפול מסוג זה שחרר משאבים ומחזורי שעון (clock cycles). ההערכה היא כי הגרסה הראשונה של מערכת ההפעלה שהושקה עם מעבדי ה-PowerPC הראשונים רצו ב-95% אמולציה. גרסאות אחרונות של מערכת ההפעלה העלו את אחוז הקוד המקורי של ה-PowerPC, עד שמערכת ההפעלה OS X הביאה אותו ל-100% קוד מקורי.

ב-6 ביוני 2005, יושב הראש של אפל, סטיב ג'ובס, הודיע כי החברה תחל בהמרת קו המקינטוש ממעבדי PowerPC למעבדים של אינטל שצפויים להיות מפותחים עד סוף שנת 2006, והציגה גרסה של Mac OS X שרצה על מחשב שמונע על ידי מעבד פנטיום 4 של אינטל. מקים-מונעי אינטל יוכלו להריץ תוכנות מקינטוש מותאמות למעבדי PowerPC בעזרת מערכת תרגום דינמית המוכרת בשם רוזטה. הסיבה למעבר זה נוגע לבעיות עם צריכת החשמל ופיזור החום של מעבדי G5 של IBM, יחד עם חוסר היכולת של IBM לעמוד בלוח הזמנים של הפיתוח. המקינטושים הראשונים עם מעבדי אינטל הם ה-iMac Core Duo וה-MacBook Pro, כשעל שניהם הודיעו בתערוכת מקוורלד בינואר 2006, תוך שימוש במעבד Core Duo.

הרחבות ותקשורת

Type A USB connector
כבל USB טיפוסי, סוג A; חיבור USB הפך לתקן קבוע במקינטושים מודרניים החל מה-iMac הראשון בשנת 1998.

התצורה המוקדמת ביותר של הרחבות למקינטוש היא ה-PDS (מחבר ישיר למעבד, Processor Direct Slot), שהוצע החל מדגם ה-SE ואילך. ה-PDS היה קיצור דרך לתושבת המעבד, ולא פס תקשורת (חיבור מקבילי) - מה שמצביע על כך שרכיבים ל-PDS היו קשורים לדגם מסוים של מקינטוש, עם יוצא דופן מיוחד: חיבור LC PDS שהפך לסטנדרטי בקו ה-LC כולו. חיבור ה-PDS יכול לשמש לשדרוגי המעבד, לחיבור כרטיס ה-Apple IIe, או כרטיסי וידאו. אחרון המקינטושים בו שולבו חריצי PDS, היה הדור הראשון של מחשבי ה-PowerMac.

המקינטוש הראשון שהכיל חיבור מקבילי להרחבה היה ה-Macintosh II, בתצורה של שישה חריצי NuBus (חיבור bus 32-bit מקבילי). ה-NuBus ננטש לטובת PCI במחשבי ה-PowerMac מהדור השני, ומחשבי ה-G4 הוסיפו חריץ AGP לכרטיסי וידאו. מחשבי ה-G5 האחרונים משתמשים בחריצי PCI Express לגרפיקה והרחבות. לזיכרון השתמשה אפל בכרטיסי SIMM תקניים (30 ו-72 פינים) ומאוחר יותר בכרטיסי DIMM, עם יוצא דופן אחד: Macintosh IIfx, שהשתמש בכרטיס SIMM 64 פינים מיוחד ונדיר ביותר. כיום, מחשבי ה-PowerMac G5 הטובים ביותר משתמשים בכרטיסי זיכרון DDR2 SDRAM עם 240 פינים. המקינטושים המוקדמים ביותר השתמשו בחיבור מקבילי מייצור עצמי לכוננים קשיחים ולכונני דיסקטים חיצוניים, עד שהוצג SCSI עם ה-Macintosh Plus. ה-SCSI נשאר חיבור הכוננים הנבחר למקינטוש עד ה-PowerMac G3, כשכונני EIDE זולים יותר הפכו תקניים.

מחשבי PowerMac עכשוויים משתמשים ב-SATA לכוננים פנימיים, EIDE לכוננים אופטיים פנימיים וב-FireWire לכוננים חיצוניים. ה-Apple Desktop Bus הוצג עם ה-Macintosh II לחיבור אביזרים היקפיים (מדפסות, סורקים וכדומה). זה היה מחבר הקלט הסטנדרטי עד שהוצג ה-USB עם ה-iMac. המקינטוש האחרון שהכיל ADB היה ה-PowerMac G3 הכחול-לבן, אף של-G4 מבוסס ה-PCI היו חיבורים מתאימים עבורו. חיבורי מקינטוש היקפיים קלאסיים אחרים כוללים את ה-GeoPort המקבילי וכניסת ה-AAUI לתקשורת. למידע וידאו חיצוני משתמשת אפל במחבר ה-DB-15 בכל הדגמים הקודמים ל-G3 הכחול-לבן, שעשה שימוש בחיבור VGA; ה-VGA ננטש כשהגיע זמנו לטובת ה-Apple Display Connector ב-PowerMac G4. במקינטושים האחרונים ביותר, עשתה אפל שימוש בחיבור DVI כפול (dual-link).

השפעות על תעשיית הטכנולוגיה

מספר חידושים שפיתחה אפל עבור מקינטוש 128K אומצו מאוחר יותר על ידי שאר התעשייה, כתקן לעיצוב מחשבים. ההשפעה הגדולה ביותר של אפל על התעשייה הייתה השימוש הנרחב בממשק משתמש גרפי בתוכנות של מערכות ההפעלה. כיום, כמעט כל מערכת הפעלה נשענת על ממשק משתמש גרפי, וברבות ממערכות ההפעלה ניתן לזהות את עיצובו של ממשק המשתמש של המקינטוש המקורי: השימוש בהקלקה כפולה (Double Click), יכולת ה"גרירה" ואפילו העכבר עצמו. המקינטוש 128K היה גם הפעם הראשונה שבה נוצרה תוכנת WYSIWYG (מה-שאתה-רואה-זה-מה-שתקבל, What You See Is What You Get) שאפשרה עריכת מלל וגרפיקה, לצד שיפורים טכנולוגיים משמעותיים כגון שמות קובץ ארוכים המתירים רווחים בין מילים, וללא צורך בסיומת לקובץ (שתגדיר את סוג הקובץ). מאפיינים אחרים שהיו רבי השפעה הם כונני דיסקטים 3.5 אינץ' כרכיב תקני, סאונד ברמת 8 ביט מונו (8-bit mono) עם רמקולים מובנים ויציאת קול כתוספת תקנית.

המקינטוש הציג חידושים ורעיונות רבים שהיו להם השפעה חשובה על תעשיית המחשוב, בעיקר בתחום תקנים של תקשורת. אחד הראשונים היה ה-Macintosh Plus, שהציג לעולם בהצלחה את ה-SCSI בשנת 1986. במקינטוש IIsi והמקינטוש LC היו כניסה ויציאה של קול כתקן בשנת 1990. כיום מגיעים חיבורים אלה כתקן ברובם המוחלט של המחשבים. בiMac הציגה אפל לראשונה בשנת 1998 כתקן את ה-USB ואת FireWire, חיבור טורי להעברת מידע במהירות גבוהה, הנפוץ כיום במחשבים לעריכת מדיה וכמעט בכל מצלמות הווידאו הדיגיטליות. אפל חידשה גם בשטח התקשורת, עם שיווק מסיבי ויישום מוקדם של פרוטוקול התקשורת (IEEE 802.11b Airport) בקווי המקינטוש הניידים בשנת 1999. בנוסף הציגה פלטפורמת המקינטוש רבים מאמצעי האחסון שהפכו כיום לתקן: בשנת 1992 היה המקינטוש IIvx המחשב הראשון שכלל כונן תקליטורים (CD-ROM) כתקן. ה-iMac, שהושק בשנת 1998, היה אחד המחשבים הראשונים שלא הכיל כונן דיסקטים 3.5 אינץ'. לבסוף, הפאוורבוק G4 עם הסופר-דרייב (SuperDrive, כונן משולב צורב DVD ודיסקים) הציג בשנת 2001 את צורב ה-DVD הראשון במחיר סביר.

אפל תרמה רבות גם לתחום המחשבים הניידים ותכונות רבות של המחשבים הניידים שלה הפכו לנורמה בשוק. ה-PowerBook 100, 140 ו-170 קבעו את התקן הארגונומי של מיקום המקלדת בשנת 1991, על ידי העברת המקלדת אל מעבר למנח כף היד (palm rest), במקום בצדו התחתון של המחשב הנייד. בשנת 1991 כללה סדרת הניידים PowerBook 100 את אביזר ההצבעה המובנה הראשון במחשב נייד: כדור עקיבה. ה-PowerBook Duo גם הציג את גישת תחנת העגינה ב-1992. אחת מהתכונות החשובות ביותר שהתווספה אי-פעם לקו הפאוורבוק הייתה משטח עקיבה (touchpad) כמכשיר עקיבה ב-PowerBook 500 בשנת 1994; כיום משתמשים בו רוב המחשבים הניידים כמכשיר העקיבה שלהם. לאחרונה, ה-PowerBook G4 הפך למחשב הנייד בגודל מלא (full size laptop) הראשון שהכיל מסך רחב (widescreen). בשנת 2003 הוא היה המחשב הנייד הראשון עם מסך בגודל 17 אינץ' ובשנת 2004 היה למחשב הנייד הראשון שכלל חיבור DVI כפול (dual-link).

קיימות כמה השערות לגבי הסיבה שמרכיבי מקינטוש רבים כל כך אומצו על ידי המתחרים. על אף שיש להם עבר עשיר בהטמעת כמה מהטכנולוגיות המובחרות ביותר הזמינות לשוק האישי, מקים - ומרכיביהם - הם לרוב יקרים בהרבה ממחשבי פיסי מבוססי חלונות. אי לכך, ניתן לטעון כי בדגמי המקינטוש הקדימו לכלול רכיבים שעתידים להפוך לתקן, במחיר גבוה יותר. מחיר הפיתוח של מוצר חדש גבוה בהרבה מאשר העתקתו. בנוסף, נאלצו המתחרים להעתיק ממקינטוש מסיבות של תחרות עסקית והשאלה האם חידושים אלה היו התקדמות אמיתית אינה רלוונטית. התומכים במק טוענים כי המוצרים של אפל פשוט טובים יותר.

פרסום

MacIntroBrochurePage1
עמוד ראשון מעלון הפרסומת, "הצגת המקינטוש" 1984, שפורסם במגזין Newsweek

מאז הצגת המקינטוש בשנת 1984 עם תשדיר "1984" המפורסם בארצות הברית, התפרסמה אפל במאמציה ליצירת פרסום יעיל ושיווק למקינטוש. חוברת פרסום בת 20 עמודים בשם "מבוא למקינטוש" (Macintosh Introduction) צורפה למספר כתבי עת בדצמבר 1983, וזו משכה תשומת לב משום שבעמוד 15 בחוברת הופיע ביל גייטס. בנובמבר 1984 שילמה אפל יותר מ-2.5 מיליון דולר כדי לקנות את כל דפי הפרסום (39 בסך הכל) בגיליון אחרי-בחירות מיוחד של 'ניוזוויק' .

אפל גם פתחה במבצע קידום מכירות של "נסיעת מבחן במקינטוש" (Test Drive A Macintosh), שבו היו יכולים קונים פוטנציאליים של מקינטוש המחזיקים בכרטיס אשראי לנסות מקינטוש ל-24 שעות, ולהחזיר אותו למוכר לאחר מכן. זו החלה להראות כהצלחה כשהיו 200,000 משתתפים ומגזין הפרסום Advertising Age הכתיר על המבצע כאחד מעשרת מהלכי הפרסום המוצלחים של 1984. אך המוכרים בחנויות לא אהבו את שיטת קידום המכירות הזו, והיצע המחשבים לא הדביק את הביקוש. בנוסף, מחשבים רבים הוחזרו במצב כה רע, שלא ניתן היה למכור אותם ללקוח אחר.

בסופרבול של שנת 1985 עלתה לאוויר פרסומת "הלמינגים" (Lemmings). אפל הרחיקה עד כדי הוצאה לאור של עיתון פרסום שהצהיר "אם אתה הולך לשירותים בזמן הרבע הרביעי, אתה תצטער על כך". פרסומת זו התבררה ככישלון גדול שלא התקרב לתשומת הלב הגדולה שלה זכה התשדיר "1984".

בהמשך הופקו חוברות פרסום רבות נוספות לדגמים חדשים: מקינטוש פלוס (Macintosh Plus) ו-Performa. בשנות ה-90 יצאה אפל בקמפיין פרסום בשם "מה נמצא על הפאוורבוק שלך?" (What's on your PowerBook?), עם מודעות צבע ופרסום טלוויזיוני שהציג אנשים המתארים כיצד עוזר להם הפאוורבוק בעסק ובחיי היומיום שלהם. בין המציגים: פרנסס ליר, טמה ינוביץ, מייקל או'בריאן, טוד ראנדגרן, ארט מונק, מרטינה נברטילובה, בריאן דורקין והנרי רולינס. ב-1995 הגיבה אפל להשקת מערכת ההפעלה "חלונות 95" במודעות ובקמפיין טלוויזיוני המציג את חסרונותיה ואת חוסר החדשנות שלה. בשנת 1997 הציג קמפיין "חשוב אחרת" (Think Different) את הסמליל (לוגו) החדש של אפל ובעקבותיו, בשנת 2002, הוצג הסמליל "החלף" (Switch).

כיום ממקדת אפל את מאמצי הפרסום שלה סביב "אירועים מיוחדים", מצגות בכנסים כגון האקספו (Apple Expo) ומקוורלד (MacWorld Expo). אירועים אלה מושכים נציגים רבים של התקשורת וצופים רבים. בעבר נוצלו אירועים מיוחדים כדי לחשוף את הפאוור-מק G5 (Power Mac G5), ה-iMac בעיצוב החדש, וכן מוצרי מקינטוש רבים אחרים.

נתח שוק

בארצות הברית

מאז הצגת המקינטוש 128K בשנת 1984 התאמצה אפל לכבוש נתח משמעותי משוק המחשבים האישיים. בתחילה היה מגוון התוכנות למקינטוש מצומצם, והדבר הוביל למכירות מאכזבות בשנת 1985, כי הצרכנים הכירו בכך שתוכנות רבות יותר היו זמינות למחשבי IBM PC ותואמיהם. עד שנת 1985 נמכרו רק 500,000 מקים. ג'ובס העריך בתחילה כי ימכרו חמישה מיליונים תוך שנתיים; לבסוף חצו המכירות את רף שני המיליון בשנת 1988 ושלוש שנים מאוחר יותר הגיע מספר המחשבים שנמכרו לחמישה מיליונים. בשנת 1997 היו יותר מ-20 מיליון משתמשי מק. בסוף שנת 2003 היה הנתח של אפל בשוק המחשבים השולחניים 2.06% בארצות הברית, והוא צמח ל-2.88% ברבעון הרביעי של 2004. קשה להעריך את מספר מחשבי המקינטוש המותקנים באמת. ההערכות נעות בין 3% להערכה אופטימית מאוד של 16%.

בישראל

IDigital
הלוגו של iDigital,נציגי אפל בארץ כיום

במדינת ישראל זוכה המקינטוש לנתח שוק קטן יחסית, וחלק גדול מהציבור הישראלי כלל לא מודע לקיומו. ניתן לייחס זאת לשתי סיבות עיקריות: הראשונה - הישראלים מעדיפים מחשבים זולים יותר, שכן מחשבי המקינטוש מיובאים מחו"ל במחירים גבוהים יחסית לשאר המחשבים בשוק ובמיוחד מול התואמים. והשנייה - העובדה שאפל לא השקיעה די מאמץ להיכנס לשוק הישראלי, בניגוד למתחרותיה, ובהן IBM ומיקרוסופט, כך שהיצע התוכנות המשרדיות במקינטוש היה דל.

תחום שבו זכה המקינטוש להצלחה רבה הוא ענפי הגרפיקה וההוצאה לאור, שבהם זכה המקינטוש לתוכנות משובחות (כגון Freehand), שרק בשלב מאוחר למדי הותאמו גם לעבודה על מחשבי IBM PC.

הדומיננטיות של internet explorer בשוק הדפדפנים גורמת לכך שמפתחי אתרים רבים אינם טורחים על תאימות גם לדפדפנים הפועלים על מקינטוש, מגבלה הפוגעת אף היא בתפוצת המקינטוש בישראל.

נציגתה של אפל בישראל עד שנת 2007 הייתה חברת ידע. במהלך 2007, העבירה אפל את הייצוג לחברת iDigital.

יתרונות, חסרונות וביקורת

המקינטוש שונה במספר אופנים ממחשבים אישיים המריצים חלונות של מיקרוסופט. החומרה ומערכת ההפעלה מיוצרות שתיהן על ידי חברת אפל, להבדיל מחברת מיקרוסופט המספקת את מערכת ההפעלה לחברות כגון Dell, HP ו IBM המוכרות לרוב מחשבים שמורכבים מרכיבי חומרה המיוצרים על ידי יצרנים רבים. התוצאה היא מספר דגמי מק מעטים יחסית בהשוואה למגוון העצום של מחשבים אישיים מבוססי "חלונות"; הדבר הפחית בצורה משמעותית בעיות תאימות בין התוכנה לחומרה ועזר להעלאת המוניטין של אפל כיצרנית מחשבים יציבים ואמינים. מערכת ההפעלה מבוססת היוניקס מבצעת כתקן משימות רבות-משתמשים. עם זאת, היותה של מערכת ההפעלה נדירה בשוק המחשבים האישיים העולמי גורמת לצמצום מגוון התוכנות המפותחות על ידי חברות תוכנה. למרות זאת קיימות ברוב התחומים תוכנות ראויות מסוג מיקרוסופט אופיס. תכנון מערכת ההפעלה של המקינטוש תרם להיעלמות כמעט מוחלטת של תוכנות רוגלה ווירוסים המטרידים את משתמשי מערכת ההפעלה "חלונות".

עיצוב מחשבי המקינטוש (חומרה ומערכת הפעלה) שם דגש על חוויית משתמש אחידה, הנדסת האנוש פורצת דרך ותגובתיות (responsiveness). משתמשי מק רבים טוענים שגישה זו מביאה לעקומת לימוד נוחה יותר ולסביבת עבודה יצרנית יותר.

לאפל יש היסטוריה ארוכה של המצאות חדשניות המתבטאות בעדכוני תוכנה משמעותיים. סביבת הקלאסיק מאפשרת הרצת תוכנות ישנות (מבוססות מערכת הפעלה 9) על מחשבים חדשים המריצים מערכת ההפעלה 10, לרוב בצורה טובה כאילו שהן רצות על המערכת הישנה, אמנם ללא היתרונות של תוכנות שמנצלות את יכולות מערכת הפעלה 10. בתחילת שנת 2006 עברה אפל לשימוש במעבדי אינטל במחשביה, והפסיקה לתמוך בסביבת קלאסיק. המעבר הצריך הידור מחדש של תוכנות ישנות והתאמתן לסביבה החדשה, כדי למצות את יכולתם של המעבדים החדשים, בתקופת הביניים יכולות תוכנות ישנות שלא עברו הידור מחדש לרוץ על מחשבים מהדור החדש בעזרת מעבד האמולציה "רוזטה".

ברוב ימי ההיסטוריה של המקינטוש, עד להופעת מחשבי ה-PCI Power Macs, הייתה ידועה חומרת המקינטוש לשמצה כארכיטקטורה סגורה. מתאמים והרחבות היו פיתוח פרטי של אפל, והדבר הצריך ציוד היקפי או כבלים מיוחדים, וארכיטקטורת החומרה הייתה קשורה מאוד למערכת ההפעלה Mac OS כך שהיה בלתי אפשרי להתקין מערכת הפעלה אחרת על מחשבי המק; המעקף האפשרי היחידי, שאף היה בשימוש על ידי אפל עצמה עבור מערכת ההפעלה A/UX, היה לטעון ראשית את Mac OS ואז להעביר את השליטה לתוכנה המשמשת לאתחול מערכות אחרות. הסביבה הסגורה מהווה חלק חשוב בגורם נוסף - מחירו של מק גבוה הרבה יותר (פי שניים או שלושה) ממחיר מחשב אישי גנרי בעל חומרה מקבילה. תמחור זה הביא לתופעת ההקינטוש - מחשבי PC גנריים וזולים עליהם מותקנת מערכת ההפעלה של המק. למותר לציין שחברת אפל אינה מביטה על שימוש זה בעין יפה, גם אם מערכת ההפעלה נרכשה. בדומה לחברות תוכנה רבות, מדיניותה של אפל היא שהמשתמש מקבל תמורת כספו רישיון מוגבל לשימוש במערכת ההפעלה, רישיון שאינו כולל התקנה על חומרה שאינה ממותג אפל.

אפילו כיום מערכות הפעלה כגון לינוקס ו־NetBSD עושות שימוש דומה עבור תמיכה בחומרה ישנה על אף העובדה שמדובר בתוכנות שאינן של אפל. טכניקה זו אינה נחוצה עבר מחשבי מק מבוססי טכנולוגיית OpenFirmware, אולם זה היה בשימוש עבור רוב המערכות מבוססות Old World ROM עקב תקלות ביישום הקושחה. (טכניקה חלופית שהייתה בשימוש על ידי חברת Tenon עבור מערכת ההפעלה MacTen והיישום של Minix עבור המק, הייתה להריץ מערכת הפעלה חלופית כתהליך הרץ בתוך מערכת ההפעלה Mac OS.) מחשבי מק מודרניים מאותחלים ישירות מ-OpenFirmware או EFI, ואינם מוגבלים ל-Mac OS בלבד.

התדיינות משפטית

סביב המקינטוש היו לא מעט תביעות משפטיות במשך השנים. לרוב - עקב הפרת זכויות יוצרים של מראה המחשב וסימנים מסחריים שונים של אפל. אמנם רוב התביעות הסתיימו בניצחונה של אפל, אך היא הפסידה במספר תביעות חשובות שבהן תבעה את מיקרוסופט בנושא ממשק המשתמש של חלונות. אפל טענה שהוסכם בינה לבין מיקרוסופט על שימוש בממשק גרפי רק לגבי שתי הגרסאות הראשונות של חלונות. לטענתה, מיקרוסופט המשיכה להשתמש בהון הרוחני גם בגרסאות המאוחרות יותר שלא לפי תנאי החוזה שביניהן.

"שודדי עמק הסיליקון" (Pirates Of Silicon Valley), סרט משנת 1999 המבוסס על התביעה הזו, עוקב באדיקות אחר האירועים האמיתיים. זהו סרט עלילתי חצי הומוריסטי, המבוסס על אירועים אמיתיים, אודות האנשים שיצרו את העולם הטכנולוגי של ימינו, מאבקיהם בימי הקולג', ייסוד חברותיהם, והפעולות שעשו על מנת להקים את האימפריות הגלובליות אפל ומיקרוסופט. בסרט מככבים אנטוני מייקל הול כביל גייטס ונוח וילי כסטיב ג'ובס.

הקינטוש

ניתן גם להתקין את OS X על מחשבים שאינם מתוצרת אפל, ובכך להפוך אותם למחשבי מקינטוש לכל דבר. הליך זה עומד בניגוד לרצונה של אפל כי OS X תפעל רק על מחשבים מתוצרתה (ולטענתה, מותאמים במיוחד עבורה).

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל

פורטל המחשבים הוא שער לערכים הקשורים למחשבים. הפורטל סוקר את ההיסטוריה של המחשב, שימושים במחשב, טכנולוגיות מחשוב, אישים מתחום המחשוב, וכמובן - תוכנה.

  1. ^ שמה של בתו של סטיב ג'ובס. ג'ובס לא הכיר באבהותו, והכחיש במשך שנים שהמחשב נקרא על שמה, למרות שלקראת סוף ימיו הוא הודה בפני אייזיקסון, שכתב את הביוגרפיה שלו, ש"ברור שהמחשב נקרא על שמה"
  2. ^ Folklore.org: Macintosh Prototypes, www.folklore.org
  3. ^ ה-PC של IBM תמך ב-640K (פי 5 מהמק), ואפילו אפל II תמך ב-1984 ביותר זיכרון מאשר המק. מתוך 128K, קצת יותר מ-30K הוקדשו לזיכרון הווידאו, מה שהשאיר קצת יותר מ-90K לתוכנה ולנתונים
  4. ^ ניתן היה להרחיב את הזיכרון עד 512KB RAM, על ידי "ניתוח" שכלל הלחמת רכיבים נוספים על גבי הקיימים, ושינויים נוספים. הוראות מפורטות לביצוע הניתוח פורסמו בעיתונות המחשבים של הזמן, ונהוג להניח שמקור ההוראות בצוות הפיתוח, שלא היה מרוצה ממגבלת הזיכרון. ביצוע הניתוח גרם לשלילת האחריות על המחשב, אך משתמשים לא מעטים בחרו באפשרות הזו, משום שעם 128K בלבד, המחשב היה כמעט חסר תועלת. אחרי הצגת מק 512K בספטמבר 1984, אפל הציעה שדרוג ל-512K זיכרון, אך דרשה עבורו מחיר שהתקרב למחיר מחשב חדש
  5. ^ קדמו לו, מלבד האלטו של זירוקס מ-1973, שמעולם לא הוצע באופן מסחרי, למרות שיוצרו ממנו יותר מ-1000 מחשבים, גם ה"סטאר" של זירוקס (1981), תחנת עבודה של "אפולו" (1981), הליסה של אפל (1983), ותחנת עבודה של סאן מיקרוסיסטמס (1983)
  6. ^ למיקרוסופט הייתה תוכנת מעבד תמלילים בשם Word, למערכת הפעלה DOS. למרות השם הזהה, אין כל קשר או דמיון בין וורד למק ובין וורד לדוס. כשמיקרוסופט פנתה להסב את וורד ל"חלונות" המעבד החדש היה מבוסס על המעבד של המק, לא זה של דוס
  7. ^ חודשים ספורים לפני כן, בספטמבר 1985, הציגה אפל דיסק קשיח עבור מק 512K, בשם "דיסק 20" . דיסק זה היה יקר (כ-$1500), בנפח 20MB בלבד, ואטי. זמן לא רב אחרי שהוצג מק פלוס, ירד דיסק 20 מרשימת המוצרים
AppleTalk

AppleTalk Session Protocol הוא פרוטוקול תקשורת קנייני שפותח על ידי חברת אפל לתקשורת בין מחשבי מקינטוש.

הפרוטוקול איננו תלוי בשכבת הרשת שמעליה הוא רץ ונתמך בין השאר על ידי Ethernet ועל ידי LocalTalk (פרוטוקול תקשורת קנייני נוסף של חברת אפל, עובד במהירות 230Kbps ושיטת הגישה לרשת מבוססת על CSMA/CD כמו Ethernet).

FireWire

FireWire (ידוע גם כ־1394-IEEE, כ- DV-cable או כ־i.Link) הוא תקן לתקשורת טורית, הנפוץ במחשבים אישיים ובמצלמות וידאו.

FireWire מציע מהירות גבוהה להעברת נתונים בזמן אמת.

מחשבים מודרניים רבים מצוידים ביציאת FireWire ואם אין יציאה מובנית במחשב ניתן להוסיף כרטיס FireWire מתאים. כמעט כל מחשבי מקינטוש של אפל מצוידים ביציאת FireWire החל מ־1995, וגם חברת סוני החליטה לצייד את כל המחשבים שלה ביציאה זו. חברות רבות נוספות מוסיפות את התקן, במקביל לתקן USB גרסה 2, לדוגמה נגן iPod של אפל, שיכולת ה־FireWire שלו מאפשרת להטעין קובצי שירים למכשיר תוך שניות ספורות ואף להטעין את הסוללה דרך הכבל.

IMac

iMac (איי-מק) היא סדרת מחשבי מקינטוש נייחים של חברת אפל.

MacBook

MacBook הוא מחשב נייד שפותח על ידי חברת אפל. המחשב נמכר בדגם אחד עם מעבד 2.4GHz בצבע לבן במארז פוליקרבונט הבנוי ממקשת פלסטיק אחת. ב-2015 יצאה גרסה חדשה של מאק בעל אותו שם, אך למחשב זה אין קשר למאקבוק המקורי.

MacBook Pro

MacBook Pro (בעברית: מקבוק פרו) הוא דגם מחשב מקינטוש נייד שמפותח על ידי חברת אפל ומיועד לשוק המקצועי-מתקדם. MacBook Pro הוצג לראשונה ב-10 בינואר 2006 בתערוכת Macworld בידי מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס; מיד לאחר הצגת המחשב החלה הזמנה מוקדמת של המחשבים בחנויות הרשת של אפל ברחבי העולם, וההפצה לשווקים החלה כחודש לאחר מכן, ב-14 בפברואר 2006.

MacBook Pro מהווה את ה"יורש" של דגמי ה-15 וה-17 אינץ' של סדרת מחשבי PowerBook G4 של אפל, והוא היה המחשב הנייד הראשון מבית מקינטוש שהחל לפעול עם מעבד כפול ליבה של אינטל, במהירות שנעה בין 2.4 ל-2.66 ג'יגה הרץ. המחשב נמכר כיום בשלושה גודלי מסכים: דגם 15.4 אינץ' דגם 17 אינץ' ודגם 13.3 אינץ' שהתווסף לסדרה המקצועית ב-2008.

MacBook Pro מיוצר ממקשת אלומיניום אחת הקרויה unibody המקנה לו איכות בנייה מהמעלה הראשונה וטמפרטורה נמוכה בזמן השימוש במחשב. המסך מצופה זכוכית מבריקה מקצה לקצה, מה שמקנה למסך צבעים חיים ועשירים, אך בתנאי תאורה מסוימים יכולה לגרום להשתקפויות. המקלדת מגיעה עם תאורה אחורית, כך שבתנאי תאורה לקויים המקלדת תואר מפנים המחשב ותקנה הקלדה נוחה גם בחשכה מוחלטת. דגם ה 13" מגיע עם שתי יציאות USB, יציאת FIREWIRE 800 אחת, חיבור לכבל רשת, חיבור Mini DisplayPort, חריץ לכרטיס SD וחיבור Audio in/out משולב. לדגם ה-15" כל החיבורים זהים פרט לחיבור ה-Audio in/out שמפוצל ל-Audio line in ול-Audio line out. לדגם ה-17" יש שלושה חיבורי USB, יציאת FIREWIRE 800 אחת, חיבור לכבל רשת, חיבור Mini DisplayPort, חריץ לכרטיס ExpressCard/34 וחיבורי Audio line in וAudio line out. בנוסף כל הדגמים מגיעים על חיבור magsafe מגנטי לטעינת המחשב, מנעול קנסינגטון למניעת גניבות, מצלמת אינטרנט וכונן SUPERDRIVE (כונן אופטי).

משטח העקיבה (trackpad) בכל דגמי הmacbookpro תומך במחוות מולטי טאץ' (שימוש בכמה אצבעות על המשטח בו זמנית) לביצוע פעולות וקיצורים שונים כגון: דפדוף בקבצים, מעבר אחורה וקדימה בדפדפן אינטרנט, גלילה של דפי אינטרנט ומסמכים, סיבוב והגדלת תמונות ועוד.. כמו כן, משטח המגע גדול מאוד ואיננו מכיל כפתורים חיצוניים, מה שמשאיר מקום רב על המשטח לעשיית מחוות מגע.

במקביל ל-iMac,‏ MacBook Pro הוא המחשב הראשון שפועל עם מעבד כפול ליבה של אינטל במקום מעבד PowerPC; תקופת המעבר מהמעבדים הוותיקים למעבדי אינטל צפויה להסתיים בסביבות אוגוסט 2006. מאז הצגתו של המחשב, הוציאה לשוק אפל מספר מוצרים נלווים, ביניהם Mac Mini ב-28 בפברואר 2006 וכן קו מחשבים ניידים מקביל המיועד לשוק הצרכני הפשוט, MacBook, שהוצג ב-16 במאי 2006.

במהלך שנת 2012 אפל הוציאה דגמי 13 ו15 אינץ' בעלי מסך רטינה.

MacBook Pro מריץ את מערכת ההפעלה Mac OS X Mojave ("מערכת ההפעלה 10.14"), הגרסה המעודכנת ביותר של מערכת ההפעלה Mac OS X של מקינטוש.

בסוף שנת 2016 אפל הוציאה את דגמי 13 ו-15 אינץ' משודרגים בעלי פס מגע. בנוסף שודרג המסך, המפרט ומחשב מריץ את מערכת ההפעלה "macOS".

MacOS

macOS (בעבר נקראה OS X) היא מערכת הפעלה של חברת אפל עבור סדרת מחשבי ה"מק" (מקינטוש) שלה.

המערכת מבוססת על מערכות BSD ׁ(יוניקס) תוצרת מעבדות בל ומשולב בה ממשק משתמש גרפי תוצרת חברת Apple הנקרא Aqua, המערכת קיימת במחשבים בסדרת המקינטוש ("מק") של אפל. macOS שונה בעיצובה מ-Windows אך כוללת "חלונות" בשולחן העבודה שלה.

מערכת ההפעלה בלעדית למחשבי חברת אפל (מחשבי מקינטוש).

המערכת מבוססת על Mac OS שהייתה במחשבי אפל הישנים יותר עד שנת 2001. macOS מתאימה גם ללפטופים (MacBook) וגם למחשבים נייחים (iMac / Mac Pro / Mac mini). ב-13 ביוני 2016, בעת ההשקה של הגרסה שמספרה הוא 10.12 (macOs Sierra), התגלה כי אפל החליטה לשנות את שם מערכת ההפעלה מתוצרתה מ-OS X ל-macOS, בתור מעין מחווה לשם המקורי של מערכת הפעלה זו: Mac OS.

Mac App Store

Mac App Store היא חנות האפליקציות של מערכת ההפעלה OS X שפותחה על ידי אפל. ההכרזה על חנות האפליקציות נערכה ב-20 באוקטובר 2010, באירוע "Back to the Mac" של אפל. התוכנה יצאה לאור ב-6 בינואר 2011.

24 שעות לאחר יציאתה הודיעה אפל כי הורידו יותר ממליון יישומים מהתוכנה.

Mac Mini

Mac mini (תעתיק: מַק מיני) הוא מחשב מקינטוש אישי ממוזער שפותח על ידי אפל מחשבים ויצא לשוק הרחב בינואר 2005, כשהוא מכיל בתוכו את כל הרכיבים של מחשב אישי רגיל, על אף גודלו; ה-Mac mini הוא המחשב הקטן והזול ביותר של חברת אפל עד כה.

המחשב הוכרז, יחד עם עוד מספר דגמי מקינטוש, בתערוכת מקוורלד שנערכה ב-11 בינואר 2005. שני דגמי Mac mini שווקו בארצות הברית החל מה-22 בינואר 2005, ושבעה ימים לאחר מכן, ב-29 בינואר של אותה השנה, שווק בהדרגה שאר העולם; בישראל, הושק המחשב כ-3 חודשים לאחר השוק האמריקני, בחודש מאי 2006. מספר גרסאות-עדכון קטנות שוחררו ב-16 ביולי 2005 ודגמים מעודכנים עם מעבדי Core 2 Duo שוחררו ב-28 בפברואר 2006. בהמשך יצאו גרסאות עדכניות יותר עם מעבדי Intel Core וללא כונן דיסקים.

Mac OS

Mac OS היא סדרת מערכות ההפעלה של מחשב המקינטוש. המערכת נוצרה בראשית שנות השמונים של המאה ה-20 על ידי חברת אפל. החברה שאבה השראה (בתשלום וברשות) בכמה היבטים מהעבודה החלוצית שבוצעה על ידי "זירוקס פארק" - מרכז החקר הנסיוני של חברת זירוקס, אך שיפרה ושכללה אותם במידה ניכרת.

מערכת ההפעלה של המק הוצגה לראשונה בשנת 1984 במחשבי המקינטוש הראשונים. המערכת כללה מספר גדול של חידושים מרעישים (דאז) כמו תצוגה גרפית על המסך התואמת לתדפיס (WYSIWYG, מה שאתה רואה הוא מה שתקבל), שימוש בצלמיות, כפתורים, חלונות, מטאפורת המכתבה (שולחן העבודה), תפריטי גלילה, גופנים, שימוש בתיקיות, תפריטים בראש המסך, עבודה באמצעות עכבר, ושלל המצאות נוספות המצויות בשימוש עד היום בכל מחשב אישי.

למערכת בסיסית זו הוסיפו עד מהרה מתכנתיה של אפל (ביניהם בלט בתחום זה ביל אטקינסון) שורה של תוכנות. בין השאר נולדו אז על המק מעבד התמלילים מק-רייט (שכל מעבדי התמלילים מאז מחקים את מראהו וצורת עבודתו הבסיסית), תוכנת האיור מק-פיינט ותוכנת הכרטיסיות היפר-קרד. הופעתה הראשונית של מערכת-ההפעלה של המק בשנת 1984 הייתה פריצת דרך משמעותית בתקופה שבה מחשבים לא היו נפוצים כמו היום ומערכות ההפעלה ששלטו בשוק היו מבוססות ממשק שורת פקודה כגון DOS.

אפל המשיכה לחדש ולשלב תכונות חדשות במערכת-ההפעלה במהלך השנים כמו קינון תיקיות, תמיכה בצבע, ריבוי תוכנות בו-זמנית, תפריט גישה מהירה ליישומים, רב-לשוניות, רישות מובנה ושיתוף קבצים, עזרים שולחניים (תוכנות עזר קטנות), תמיכה בכתובות זיכרון ב-32 סיביות, כינויים (בחלונות, קיצורי דרך), גרור והשלך, תסרוט המכתבה ויישומים, יישום של זיכרון וירטואלי, רישות מקומי קל להפעלה ושימוש, טכנולוגיית TrueType (טכנולוגיית גופנים שיצרה אפל ואומצה גם בחלונות), טכנולוגיית QuickTime לנגינת מוזיקה וסרטים, תמיכה בקלט ופלט של קול ותמונה, ועוד.

במהלך השנים עברה אפל מספר מהפכים. הראשון שבהם התחולל בשנת 1994 כאשר עברה אפל משימוש במעבדי מוטורולה 68000 למעבדי PowerPC שפותחו במשותף על ידי אפל, י.ב.מ ומוטורולה. לצורך כך יצרה החברה מנגנון אמולציה מיוחד במערכת ההפעלה, שאפשר להריץ תוכנות ישנות וחדשות גם יחד, בלי הפסד מהירות ניכר. אף שלא היה מדובר בחידוש טכנולוגי, היה מעבר זה הצלחה גדולה עבור אפל והפעם הראשונה עד אז שבה בוצע בהצלחה מעבר בין סוגי מעבדים תוך שמירה על תאימות לאחור.

שנה מאוחר יותר, עם צאתה של חלונות 95 של מיקרוסופט, היה ברור כי אחרי עשר שנים החל יתרונה הטכנולוגי הגדול של מערכת ההפעלה של המק להשחק ונדרש שינוי מהותי. אפל המשיכה להוסיף טכנולוגיות וחידושים למערכת, אך אלו יצרו רושם הולך ומתחזק של הוספת איפור למערכת שגילה התחיל להיות ניכר בה. ריבוי המשימות היה שיתופי, מה שיצר בעיות יציבות.

שנתיים אחרי כן, בשנת 1997, נואשה אפל מנסיונותיה ליצור את הדור החדש של מערכת-ההפעלה של המק על בסיס המערכת הקיימת ורכשה את חברת NeXT שבבעלותו של סטיב ג'ובס (שהיה מייסד אפל והמנכ"ל שלה) כדי ליצור את הדור הבא של מערכת ההפעלה שלה על בסיס מערכת ההפעלה מבוססת היוניקס של נקסט, NeXTStep.

עבודת הפיתוח המאומצת על מערכת זו נמשכה כשלוש שנים, שבסופן הציגה אפל בתחילת שנת 2001 את מערכת-ההפעלה Mac OS X, שהכילה שורה ארוכה של חידושים.

Mac Pro

ה-Mac Pro היא סדרת מחשבי מקינטוש מתוצרת אפל, המיועדים למגזר המקצועי (עורכי וידאו, מוזיקאים וגרפיקאים) ונחשבים למחשבים המהירים והיקרים ביותר של החברה. מחשב ה-Mac Pro מבוסס על מעבדי אינטל Xeon ומיוצר על ידי חברת אפל. ה-Mac Pro זהה בצורתו החיצונית למחשבי ה-Power Mac, שהיו הדגמים האחרונים בהם חברת אפל עשתה שימוש במעבדים שאינם מתוצרת אינטל (מעבדי Power PC מתוצרת IBM).

ה-Mac Pro הוצג ב-7 באוגוסט 2006 בתערוכת WWDC, כדי להחליף את סדרת ה-Power Mac. יחד עם שרתי ה-Xserve ה-Mac Pro השלים את המעבר של אפל למעבדי אינטל. ב-4 באפריל 2007 הוצג Mac Pro עם 8 ליבות.

Magic Mouse

Magic Mouse (בתרגום חופשי לעברית: עכבר הקסם) הוא עכבר מחשב רב-מגע המיוצר ונמכר על ידי חברת אפל. העכבר, שהופץ החל מ-20 באוקטובר 2009, היה עכבר המחשב הראשון אשר איפשר שימוש במחוות כדוגמת החלקה וגלילה על פני המשטח העליון של העכבר, לאינטראקציה עם מחשבים שולחניים. המכשיר מקושר למחשב דרך טכנולוגיית הבלוטות' ודרושות שתי סוללות מסוג AA להפעילו. המכשיר תוכנן לעבוד רק במחשבי מקינטוש, אך ניתן להפעילו במחשבים המריצים גם את מערכת ההפעלה Windows באמצעות התקנת דרייבר מיוחד של בלוטות' ודרייבר של העכבר.

Magic Trackpad

ה-Magic Trackpad (בתרגום לעברית: משטח הנגיעה הקסום, מוכר יותר כמשטח הקסם) הוא משטח נגיעה בעל אפשרות מולטי טאץ' (רב-מגע), המיוצר על ידי חברת אפל. המשטח הוכרז ב-27 ביולי 2010, והוא דומה למשטח הנגיעה הקיים במשפחת המחשבים הניידים "MacBook", אולם הוא גדול ב-80% מהם. המשטח תואם באופן מלא עם מחשבי מקינטוש הפועלים בגרסה "Snow Leopard 10.6.4" של Mac OS X והלאה (עם עדכון תוכנה), כמו גם על Windows XP, Windows 7 ו-Windows Vista עם מנהל התקן של התוכנה. המשטח מסוגל לבצע דברים בסיסיים עם מחשבי Windows או מקינטוש ללא תוכנה מותקנת, אולם עימה המשטח מסוגל לבצע דברים נוספים ומרובים יותר.

Power Mac

Power Mac או Power Macintosh הוא דגם מחשב מקינטוש המבוסס על מעבדי PowerPC, שיוצר על ידי חברת אפל ויועד למגזר המקצועי (עורכי וידאו, אודיו וגרפיקה).

אפל החלה לייצר דגמי פאור-מק בשנת 1994, אחרי שעברה מהתבססות על מעבדי 68k. הזיכרון לקריאה בלבד (ROM) של מחשבים אלו ומערכת ההפעלה של המק שיצאו עם דגמי פאור-מק הראשונים כללו אמולטור שנועד לאפשר לתוכנות שנכתבו עבור המעבדים הישנים לרוץ ללא שינוי.

בשנת 2005 הפסיקה אפל את יצור דגמי הפאור-מק עקב המעבר לארכיטקטורת מעבדים של חברת אינטל. דגמי המחשבים שהחליפו את דגמי הפאור-מק הם דגמי הMac Pro.למרות המעבר, השימוש במחשבי PowerPC למיניהם בכלל (ובפרט מחשב כמו הפאוור-מק) התאימו גם לגרסאות המק Tiger ו-Leopard (כלומר התאימו עד Snow Leopard,אשר הוכרזה ב-9 ביוני 2009).

Power Mac G4 Cube

Power Mac G4 Cube הוא מחשב מקינטוש שיוצר על ידי חברת אפל. הוא נמכר בין השנים 2000–2001. צורת הקובייה מזכירה את NeXTcube של NeXT. המחשב עוצב על ידי המעצב של אפל ג'ונתן אייב. המוזיאון לאמנות מודרנית של ניו יורק מציג דגם של המחשב כחלק מאוסף.

QuickTime

QuickTime היא תוכנה המשתמשת בטכנולוגיית מולטימדיה שפיתחה חברת אפל. הטכנולוגיה מאפשרת טיפול בפורמטים שונים של וידאו דיגיטלי, קול, מלל, הנפשה, מוזיקה ותמונות פנורמה, ומאפשרת צפיה או השמעה שלהם בדפדפני האינטרנט השונים. היא זמינה למשתמשים במערכות ההפעלה: windows, ו- mac.

הטכנולוגיה כוללת שלושה מרכיבים: תבנית הקובץ, המתועדת ופתוחה לשימוש בלא תשלום זכויות יוצרים. אפל מפתחת בנוסף גם נגן מדיה המוצע באופן חופשי להורדה ומצורף לכל אחד ממחשבי החברה ואחרון, ישנה ערכת פיתוח למחשבי מקינטוש ומערכת ההפעלה "חלונות" המאפשרת פיתוח והתאמה של תוכנות לשימוש ושינוי קובצי קוויקטיים.

הגרסה הראשונה של קוויקטיים הוצאה ב-2 בדצמבר 1991 כתוסף מולטימדיה למערכת ההפעלה 7 למקינטוש. ההדגמה הפומבית הראשונה של הטכנולוגיה כללה הצגת סרט הפרסומת המפורסם של אפל, "1984" ונחשבה אז לפריצת דרך טכנולוגית מדהימה. הארכיטקטורה הבסיסית כללה ערוצי סרטים, תמיכה רחבה בסוגי מדיה שונים, תבנית קובץ פתוחה ואפשרויות עריכה. לקוויקטיים צורפו גם מקודדים (קודקים) למענה לצרכים נוספים שונים.

כיום משמשת טכנולוגיית קוויקטיים בסיס לתקן MPEG-4, שהוא התקן התעשייתי הנוכחי לווידאו.

אפל

אפל בע"מ (באנגלית: .Apple lnc; בעבר נקראה .Apple Computer lnc) היא תאגיד רב-לאומי אמריקני המעצבת ומפתחת מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים. המוצרים המוכרים ביותר של החברה הם קו המחשבים בשם מקינטוש, סדרת הטלפונים החכמים iPhone, נגני המוזיקה iPod וסדרת מחשבי הלוח בשם iPad. בין התוכנות אשר בבעלותה של החברה היא מערכת ההפעלה iOS למכשירי iPhone, iPod ו-iPad; מערכת ההפעלה macOS למחשבי המקינטוש; תוכנת המדיה iTunes; הדפדפן Safari וכן החבילות iLife ו-iWork שכוללות מספר יישומים משרדיים.

החברה נוסדה ב-1 באפריל 1976 בקופרטינו אשר בקליפורניה, והוכרה כ-".Apple Computer Inc" ב-3 בינואר 1977. המילה Computer (מחשב) הוסרה משם החברה ב-9 בינואר 2007, בעקבות השקת האייפון.

נכון לדצמבר 2017, לאפל יש 499 חנויות ב-22 מדינות ברחבי העולם וברבעון האחרון של שנת 2015 ביקרו בחנויות של אפל ברחבי העולם כ-120 מיליון אנשים. כמו כן, החברה מפעילה חנות מקוונת באתר האינטרנט שלה. נכון לספטמבר 2017, לחברה יש 123,000 עובדים ברחבי העולם.

אפל סטור

אפל סטור (באנגלית: Apple Store) היא רשת חנויות קמעונאיות של חברת אפל שעיקר המכירות שלה הם מוצרי מחשבים ואלקטרוניקה. בחנות נמכרים כל מחשבי מקינטוש, תוכנות, אייפודים, אייפדים, אייפונים, אביזרי צד שלישי ומוצרי אלקטרוניקה אחרים כמו Apple TV. כמה חנויות של הרשת בעלות פרופיל גבוהה מציגות זירה למצגות ולסדנאות, וגם סטודיו לאימון בשימוש במוצרי החברה. כל החנויות מציעות ללקוחות שלהם "Genius Bar" ("דלפק הגאונים") לתמיכה טכנית ולתיקונים. הסדנאות פתוחות לקהל הרחב.

על-פי כתבה בעיתון הניו יורק טיימס, רון ג'ונסון, סגן נשיא בכיר לשעבר של הפעילות הקמעונאית בחברת אפל, אחראי "להפיכת רצפת מכירות המחשב המשעממת לחדר משחקים מלוטש במלא גאדג'טים".

נכון לפברואר 2014 לאפל יש 423 חנויות קמעוניות ב-15 מדינות: 254 בארצות הברית, 37 בבריטניה, 29 בקנדה, 21 באוסטרליה, 16 בצרפת, 14 באיטליה, 13 בגרמניה, 10 בסין, 10 בספרד, 7 ביפן, 3 בשווייץ, 3 בהונג קונג, 3 בשוודיה, 2 בהולנד, 1 בברזיל ו-1 בטורקיה. נוסף להן, ניתן למנת גם את חנויות האונליין (זמינות ב-38 מדינות),עם מכירות גלובליות בסך של 16 מיליארד דולר של סחורות בשנת 2011.

ג'ף רסקין

ג'ף רסקין (באנגלית: Jef Raskin)‏ (9 במרץ 1943 - 26 בפברואר 2005) היה מומחה יהודי-אמריקאי לאינטראקציה בין בני אדם למחשב. רסקין מוכר בהיותו מייסד פרויקט מקינטוש עבור חברת אפל בשנות ה-70 המאוחרות.

ספארי (דפדפן)

ספארי (באנגלית: Safari), הוא דפדפן אינטרנט מתוצרת אפל. ספארי זמין כחלק ממערכת ההפעלה OS X, הגרסה העדכנית של מערכת ההפעלה MacOS של מחשבי מקינטוש; ספארי כלול כדפדפן ברירת המחדל ב-OS X 10.3.

ספארי הוא הדפדפן המובנה במכשירי iPhone iPad ו-iPod Touch.

ספארי הוצג בגרסה למערכת ההפעלה Microsoft Windows לראשונה ב-11 ביוני 2007, וגירסתו היציבה הנוכחית היא 5.1.7 שהושקה ל-OS X.

בדומה לדפדפנים אחרים, ספארי מאפשר גלישה באמצעות לשוניות (טאבים) ו"סימניות" (Bookmark). בדפדפן משולבים גם מנוע חיפוש של גוגל, אפשרות לגלישה באמצעות המקלדת, תמיכה בעדכוני RSS, צפיה בקובצי PDF ללא יציאה מהתוכנה וכן חוסם חלונות קופצים ("פופ אפס", popups).

מאז השקת הדפדפן ב-7 בינואר 2003 ועד היום, נתח השוק שלו מבין כלל הדפדפנים גדל בהדרגה. נכון לינואר 2019, מחזיק הדפדפן בנתח שוק של 15.23%.

אפל
תוכנה LogicFinal Cut ProiLife (iTunes) • iWork (Pages, Keynote) • FaceTimeסיריספאריCarPlay Apple logo black
יישומים תזכורותדוכן העיתוניםהודעותמפותמצא אייפוןiBooksGame CenterApp StoreiAdפתקיםמיילControl CenterWallet
אנשי מפתח סטיב ג'ובססטיב ווזניאקרונלד וייןג'ונתן אייבג'ון סקאליג'ף רסקיןגיל אמיליואדי קיוטים קוקסקוט פורסטולבוב מנספילדפיטר אופנהיימרפיל שילרמייקל ספינדלרג'וני סרוג'י
טכנולוגיות AppleTalkFireWireQuickTimeObjective-CFace IDTouch IDמחבר לייטנינג
מערכות הפעלה וענן XNUMobileMeMac OSOS XiOS (1,2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13) • iCloud
אחר אפל סטורMac App Storeכנס ה-WWDC‏ • רשימת האירועים והכנסים של אפלאפל פארקקמפוס אפל1984 (תשדיר פרסומת)חנות ה-iTunesמרכז העדכוניםמסך הבית
חומרה
אייפון אייפון (הדור הראשון)אייפון 3Gאייפון 3GSאייפון 4אייפון 4Sאייפון 5אייפון 5sאייפון 5Cאייפון 6אייפון 6 פלוסאייפון 6Sאייפון SEאייפון 7אייפון 7 פלוסאייפון 8אייפון Xאייפון XSאייפון XRאייפון 11
iPod iPod ClassiciPod NanoiPod ShuffleiPod Touch
iPad iPadiPad 2iPad 3iPad 4iPad MiniiPad AiriPad Pro
מקינטוש eMac • iMacPower MacMac ProMac miniiBookCubeMacBook ProMacBook AirMacBook • Macintosh Classic • Macintosh Portable • Macintosh Plus
מוצרי חומרה אחרים Apple WatchApple TVMagic TrackpadMagic MouseApple PencilAirPodsHomePodאוזניות אפל
מוצרי אפל לפני 1998 Apple IApple IIApple IIIMacintosh (128K• 512K • XL • 512Ke • Plus • Classic)
הערה: תבנית זו איננה כוללת את כל המוצרים, התוכנות, המונחים והאישים הקשורים באפל, אלא את הבולטים שביניהם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.