מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997. מאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

עורכו הראשי של העיתון הוא חגי סגל.

Internet-news-reader.svg מקור ראשון
Makor Rishon logo
תדירות שבועון
פורמט ברודשיט
בעלים קבוצת ישראל היום
עורך חגי סגל
נוסד 1997
שפה עברית
מדינה ישראל  ישראל
makorrishon.co.il

היסטוריה

"מקור ראשון" נוסד כשבועון בחודש יולי 1997 במטרה ליצור עיתון בלתי תלוי בעל אופי יהודי לאומי[דרוש מקור]. היוזם הוא הרב שמואל טל, והעיתון אף היה בבעלותו. ההקמה בפועל נעשתה על ידי משפחת ליסטנברג, משפחה דתית לאומית העוסקת ביהלומים ומושבה בבלגיה ובתל אביב. למשימת הקמת העיתון גויס תחילה העיתונאי מאיר עוזיאל, שצירף אליו את העיתונאים מיכאל רוזוליו ויוני אריאל. רוזוליו היה בעבר כתב ב"ידיעות אחרונות" וברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וממקימי רדיו "קול הים האדום". יוני אריאל היה העורך הכלכלי של הג'רוזלם פוסט. המערכת הוקמה במשרדי "פרסומי ישראל" בגבעת שאול בירושלים, והורכבה מעיתונאים ועורכים דתיים וחילונים.

עורכי העיתון בשנותיו הראשונות היו ברובם חילונים, בהם מאיר עוזיאל ועופר שפירא.

מרגע הקמתו העיתון נאבק על קיומו הכלכלי. ההכנסות היו נמוכות ומצבו הכלכלי הידרדר עד שבסוף אוקטובר 1999 נסגר העיתון, והבעלים הכריזו על פשיטת רגל.

לאחר כחמישה שבועות, בדצמבר 1999, "מקור ראשון" הוקם מחדש, תחת חברה בשם "מקור ראשון החדש" - מהלך שאפשר לרוכש, ד"ר מייקל כריש, ליהנות ממוניטין העיתון מבלי לשאת בחובות העבר. כריש פעל להרחבת מאגר המנויים ולביסוסו הכלכלי של העיתון אך ספג גם הוא הפסדים כבדים. הוא החזיק בעיתון כארבע שנים עד שנת 2003 אז מכר את העיתון לאיש העסקים שלמה בן-צבי. מאחורי בן צבי עמדה משפחת הנדבן היהודי בריטי, קונרד מוריס ובעקבות הרכישה בוצעו בעיתון שינויים משמעותיים. בן צבי הביא רוח חדשה ומלאת חזון לכונן בישראל לראשונה עיתון איכותי בעל רוח יהודית. הוא יזם ופיתח מבנה מחודש ומושקע מאוד שכלל הרחבה ניכרת של מספר העמודים והמוספים, גיוס כותבים מוערכים ומעבר לפורמט ברודשיט.

עד אמצע 2007 הופיע "מקור ראשון" כשבועון. ב-25 באפריל 2007, תקופה קצרה לאחר שבן צבי רכש את העיתון הוותיק "הצופה", מוזגו העיתונים והמהדורה היומית החלה להופיע תחת הלוגו "מקור ראשון - הצופה". לעורך העיתון היומי מונה תחילה יואב שורק ולאחר מכן אריאל כהנא. ב־23 בספטמבר 2014 הופק הגיליון האחרון של העיתון היומי. מתאריך זה מודפס רק עיתון סוף־שבוע.

תקופת בן צבי

תחת בן צבי מקור ראשון הגדיל את נוכחתו בשיח הציבורי בישראל ואת מנעד תחומי העיסוק. עם זאת גם בתקופת שלמה בן צבי סבל מקור ראשון מגרעון כלכלי, כמו גם מניהול תזזיתי שהביא לריבוי הוצאות. מיד עם רכישת העיתון הועברה המערכת מפתח תקווה לבית קלקא בתל אביב ומשם לגן הטכנולוגי במלחה שבירושלים. מוספים נפתחו ונסגרו, עיתונאים, כותבים ומנהלים גויסו ופוטרו. כדי להתגבר על המשבר הורה בן צבי על קיצוצי שכר וצעדי התייעלות נוספים. בד בבד, לאחר שעובדים גילו כי לא קיבלו הפרשות סוציאליות ושכרם עוכב זמן רב, הם פתחו במאבק כנגד הנהלת העיתון. בנובמבר 2008 דווח[1] על קשיים כספיים אליהם נקלע העיתון ועובדי העיתון אף הגישו לבית המשפט בקשה לפירוק העיתון[2]. העיתון התמודד עם המשבר על ידי קיצוץ בתוכן, העלאת מחירים, פיטורי עובדים, סגירת אתר האינטרנט וארכיון הכתבות של העיתון, וצעדים נוספים. חרף הקשיים הפנימיים העיתון המשיך לצאת באופן סדיר.

בינואר 2019 נפסק שכתבה שפורסמה ב"מקור ראשון" בשנת 2012 הייתה בגדר הוצאת דיבה, והעיתון חויב לפצות את התובע ב-80,000 ש"ח ועוד 40,000 ש"ח הוצאות משפט[3].

בספטמבר 2012 רכש בן צבי את עיתון מעריב. הוא שילב את כותבי מקור ראשון במעריב ובאתר העיתון מעריב nrg. עם זאת, רכישת הענק הביאה את שני העיתונים לקריסה. העיתונים, שבאותה עת כבר היו לפותים זה בתוך זה, הן בתוכן הן בניהול, נקלעו להליך פירוק. ב-9 במרץ 2014 אושרה בקשתו של בן צבי לצו הקפאת הליכים לחודשיים לעיתונים "מקור ראשון" ו"מעריב".

תקופת אדלסון

ב-30 במרץ 2014 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את מכירת העיתון ל"ישראל היום" ב-14 מיליון שקלים[4] ואת מכירת אתר nrg תמורת 3 מיליון שקלים. ביצוע המכירה התעכב עקב בדיקה ממושכת של הממונה על ההגבלים העסקיים דייוויד גילה. עובדי העיתון יצאו למאבק ציבורי, וב-30 באפריל 2014 אושרה הרכישה. תוכני העיתון פורסמו באתר nrg עד לינואר 2018, אז נסגר אתר nrg והחליף אותו אתר חדש של "מקור ראשון". ארכיון nrg, ובכלל זה כתבות "מקור ראשון" שפורסמו באתר, זמינים באינטרנט תחת הדומיין של "מקור ראשון".

לפי סקר TGI מינואר 2018, החשיפה אליו בסופי השבוע עומדת על 3.8 אחוזים[5].

מבנה העיתון

מאז 2005 כולל מקור ראשון את המוספים הבאים:

מוספי עבר

מ-1 בינואר 2005 ועד פברואר 2006 הופיע מדי שבוע 'השבועון', מוסף תרבות ומדריך שידורים והצגות. את 'השבועון' ערכה תמר נשר-רטי. סגן העורכת היה שי צלר.

בתחילת דרכו של העיתון בפורמט החדש הופיע מוסף נופש, שהפך לדו-שבועי ועד מהרה בוטל.

ביוני 2006, חודשים אחדים לאחר ביטול 'השבועון', נוסף מוסף דו-שבועי שנקרא 'שישי ישראלי', שתוכנן להפוך לשבועון. הוא היה מוסף כרומו, בפורמט קטן, ובו מדורים, טורים, ובעיקר כתבות מגזין בנושאי אקטואליה ואקטואליה רכה. לאחר כשלושה חודשים הוא בוטל.

המוספים כלכלה בעריכת הכלכלן ערן בר-טל וספורט בעריכת דותן מלאך, היו בעבר מוספים נפרדים, אך מאז ט"ו באב תשע"ב הם חדלו להופיע כמוספים נפרדים, ונכנסו אל תוך דפי המגזין "מוצש".

במשך תקופה מסוימת הוציא העיתון את שבת הגדול - מוסף הגות מורחב, שהופיע שלוש פעמים בשנה בעריכת יואב שורק, ואף את מקורי - עלון שבת שהופץ חינם בבתי הכנסת וכלל כתבות מקוצרות מהעיתון "מקור ראשון" ומדורים נוספים, אך הוא חדל להופיע בשלהי 2010.

צדק - חדשות ופרשנות מעולם המשפט, הדין וההלכה. ערך: יהודה יפרח.

  • נשים - מוסף המיועד לנשים (החל להופיע בקיץ 2006, ומתפרסם פעם בשבועיים), בעריכת לימור גריזים-מגן. קדם לו המגזין "פני אישה" בעריכת איילת קדם ואחריה רוני שוב.
  • אותיות - עיתון ילדים ונוער. פרי איחוד שנעשה בשנת ה'תשע"א בין המוסף "מקור לילדים" לבין עיתון הילדים והנוער הדתי הוותיק אותיות. תחילה נקרא העיתון המאוחד "אותיות לילדים", ולאחר מכן חזר להיקרא "אותיות, עיתון מבית "מקור ראשון"". הגיליון הראשון של "מקור לילדים" הופיע בכ"ז בכסלו תשס"ה, 10 בדצמבר 2004. העורכות היו אתי אלבוים ואורית זימר. בשנים שקודם לכן הופיע מדור לילדים בן שני עמודים במוסף "דיוקן". עורכו בשנותיו האחרונות היה אהוד מקסימוב. ובין כותביו היו שושי גרינפלד, יואל חייט, יוסי שחר ואבינדב ויתקון.
  • סוכריות - עיתון לגיל הרך. ידוע כעיתון-האח של "אותיות".

גילויים בלעדיים

עורכי העיתון

שם שנות עריכה
מאיר עוזיאל 1997-1998
עמנואל שילה 1999-2000
אמנון שומרון 2001-2004
אמנון לורד 2004-2009
אורי אליצור 2009-2013
חגי סגל מ-2013

המוסף "שבת"

מוסף "שבת" של "מקור ראשון" הוא מוסף בנושאי הגות, ספרות ומחשבה תורנית היוצא מאז שנת תשס"ד (2004). עורך המוסף מאז הקמתו ועד שנת תשע"ב היה יואב שורק, העורך כיום הוא הרב אלחנן ניר[6] ועורך מדור ביקורת הספרים הוא ד"ר שמואל פאוסט.

מוסף 'שבת' משלב תכנים יהודיים מובהקים עם תכנים ספרותיים ואמנותיים כלליים - במתכונת דומה למוסף "תרבות וספרות" של עיתון הארץ. תחומי עיסוקו רחבים יותר ממוסף ספרותי רגיל, וכן היקפו - 24 עמודים כמעט לכל אורך שנות הופעתו. המוסף זוכה להערכה רבה ונחשב במה מכובדת, שבה מפרסמים סופרים, משוררים, מתרגמים, חוקרים, ותלמידי חכמים באופן שוטף, והוא משמש גם במה לפרסום סיפורים קצרים ושירה. פורמט המוסף עבר שינויים קלים בלבד מאז הופיע לראשונה. בשער מופיעה יצירת אמנות (ציור או צילום) ובצידה ציטוט[7].

תקופה קצרה המוסף יצא במתכונת דומה כמוסף התרבות של העיתון מעריב בשם "ערב שבת", והכיל חומרים ייחודיים ובהם טור שבועי של דב אלבוים ואת טורו של יאיר שלג. המדורים במוסף הם: מאמר קבוע על פרשת השבוע שכותבו משתנה מחומש לחומש; "ערכים מלקסיקון יהודי" - מדורו של הפרופ' שלום רוזנברג; מדור ביקורת שירה של יונתן ברג; מדור ביקורת מוזיקה של עמיחי חסון; "לפנאי ולפנים" – טור של חיותה דויטש; "בשפה אחרת" - סקירה חודשית של כתבי עת מן העולם מאת זאב שביידל; "ישן מפני חדש" טור ספרים של אדמיאל קוסמן; מדור העוסק ברבנות בקהילות יהודיות בעולם אותו כותב הרב אליהו בירנבוים.

ביקורת

הקו הליברלי של העיתון בענייני אמונה, הלכה וצניעות ספג ביקורת מכמה גורמים בציבור הדתי לאומי. בסיוון תשע"א פרסם הרב ישראל רוזן מאמר ביקורת על מוסף 'שבת' של העיתון בעלון שבת בשבתו, ובו כינה את המוסף "קונסרבטיבי" ואת עורכו, יואב שורק, "מטיף ומדיח"[8]. בטבת תשע"ז התייחס הרב שמואל טל בראיון לעלון עולם קטן לפניו הנוכחיות של העיתון אותו הקים, ביקר את אי-מחויבותו של העיתון להלכה, את היותו במה למאמרי כפירה, ואת רמת הצניעות שלו; ואמר שהוא גרוע בעיניו הרבה יותר מאשר עיתון חילוני מוצהר[9]. בתגובה לדברי הרב טל, טען עורך העיתון חגי סגל כי אין שחר לטענות[10]. למאמר הגיבו הרב ארל'ה הראל[11] והרב הראל דביר[12] אשר חיזקו את דברי הרב טל וענו לטענותיו של חגי סגל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ענת קם‏, 12% מעובדי מקור ראשון יפוטרו, באתר וואלה! NEWS‏, 20 בנובמבר 2008
  2. ^ יצחק דנון, ‏ביהמ"ש: העיתון "מקור ראשון" יגיב בתוך 72 שעות לבקשת הפירוק של העובדים, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2008
  3. ^ אורן פרסיקו, מה זה סוס טרויאני, באתר העין השביעית, 6 בינואר 2019
    לילך דניאל, ‏"מקור ראשון" יפצה את עו"ד אריה רוטר ב-80 אלף שקל על הוצאת דיבה, באתר "תקדין", 6 בינואר 2019
  4. ^ ביהמ"ש אישר מכירת "מקור ראשון" ו-nrg ל"ישראל היום", באתר מאקו, 30 במרץ 2014
  5. ^ סקר TGI: מקור ראשון התחזק אך עדיין מאחור, באתר "סרוגים", 24 בינואר 2018
  6. ^ לשעבר העורך הספרותי במוסף
  7. ^ במשך שבע שנים הציטוט היה כזה המתייחס ליום השבת - אמרת חז"ל, קטע ספרות, סיפור חסידי או טקסט הגותי, תחת הכותרת "לקראת כלה". מאז תשע"ג הוחלף המדור ב"למעלה מן החול" - אף כאן קטע הגותי או ספרותי קצר, אך בלי קשר לשבת דווקא.
  8. ^ הרב ישראל רוזן, (עורך) עיתון מטיף ומדיח, באתר מכון צומת, ט"ז בסיון תשע"א, 18 ביוני 2011
    ראו גם מאמר קודם של הרב רוזן בנושא זה
  9. ^ ארנון סגל, קוצק, סניף יד בנימין באתר עלון עולם קטן, ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017
  10. ^ חגי סגל, גם על עיתון אסור להגיד לשון הרע – תגובה לדברי הרב שמואל טל באתר עלון עולם קטן, י"ד בטבת תשע"ז, 12 בינואר 2017
  11. ^ הרב ארל'ה הראל, ‏הרב ארלה הראל: "לא רק שלא נעשה מנוי למקור ראשון אלא נקרא לבטלו", באתר "סרוגים", כ"א בטבת תשע"ז, 19 בינואר 2017
  12. ^ הרב הראל דביר, הציונות הדתית לאן? באתר עלון עולם קטן, כ"א בטבת תשע"ז, 19 בינואר 2017
22 במאי

22 במאי הוא היום ה-142 בשנה (143 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 223 ימים.

Nrg

nrg360 (וקודם לכן, "nrg") היה אתר חדשות ישראלי שבסיום דרכו היה בבעלות קבוצת "ישראל היום" ופעל בשיתוף עם העיתון "מקור ראשון". האתר נוסד על ידי "מעריב החזקות", חברת האם של "מעריב", ועד לשנת 2014 נקרא "nrg מעריב". האתר פעל בשיתוף עם העיתון "מעריב" עד שנת 2014, אז נמכר האתר לקבוצת "ישראל היום"' שינה את שמו ל-nrg. ב-2017 שם האתר שונה ל-nrg360 עקב השקת האפליקציה "360 התמונה המלאה" וגרסת המובייל אשר מפנה לכתובת אתר 360. ב-10 בינואר 2018 האתר נסגר ותכניו, שנצברו במשך שנות פעולתו, הועברו לאתר של "מקור ראשון".

אותיות

"אותיות - עיתון לילדים ונוער" הוא עיתון ילדים דתי לאומי המיועד לגילאי 7–15. הוא מופץ למנויים בלבד ויוצא לאור פעם בשבועיים על ידי חברת מים תקשורת והוצאה לאור.

אלישיב רייכנר

אלישיב (שיבי) רייכנר (נולד ב-5 בספטמבר 1975) הוא עיתונאי, סופר, פעיל פוליטי וחברתי דתי-לאומי.

אריק גלסנר

אריק גלסנר (נולד ב-22 באוגוסט 1973) הוא סופר, מבקר וחוקר ספרות ישראלי וזוכה פרס ברנשטיין לביקורת הספרות לשנת 2007.

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

הבחירות לכנסת העשרים ואחת נערכו ביום שלישי, 9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), תוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים ואחת, אך לראשונה בהיסטוריה הישראלית, הן לא הביאו לכינון ממשלה והכנסת החליטה על התפזרותה כחודש לאחר השבעתה.

הבחירות לכנסת התקיימו כשבעה חודשים טרם מועדן המקורי. בוועדת הבחירות נרשמו 47 רשימות להתמודדות לבחירות, אך לאחר פרישה של 7 מהן התמודדו לבסוף 40 רשימות. מתוכן עברו את אחוז החסימה 11 רשימות.

הצופה

הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

זאב גלילי

זאב גלילי (נולד ב-1936) הוא עיתונאי ישראלי. גלילי עבד כ-30 שנה ב"ידיעות אחרונות" כמשכתב ראשי בדסק החדשות, ראש כתבים, מרכז מערכת וממלא מקום העורך. הוא מלמד כתיבה עיתונאית, מחבר ספרי ילדים ומשמש כסופר צללים. הוא היה בעל טור בעיתון "מקור ראשון" מ-1996 עד 2007. כיום מפרסם את טורו באתר האינטרנט שלו.

זמן אוניברסלי מתואם

זמן אוניברסלי מתואם או UTC (באנגלית: Coordinated Universal Time; בצרפתית: Temps Universel Coordonné) הוא השעון הבסיסי בעולם שלפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות. אזורי זמן מסביב לעולם מתוארים ביחס לשעון הזה. לדוגמה: השעון בישראל הוא UTC+2 בחורף, ו-UTC+3 בשעון הקיץ.

שמו הקודם והנפוץ של ה-UTC הוא GMT - Greenwich Mean Time או בעברית שעון גריניץ' (מילולית: השעה הממוצעת בגריניץ'). שינוי השם נובע משתי סיבות. ראשית כדי לא להשתמש בשמו של מקום מסוים מכיוון שהמדידות נעשות על ידי מספר גורמים בינלאומיים. שנית, עם המעבר ל-UTC הזמן החל להימדד על ידי שעונים אטומיים ולא באמצעות צפייה בגרמי השמיים, כפי שנעשה במאות השנים שקדמו. על אף שינוי השם ושינוי שיטת המדידה, UTC עדיין מבוסס על השעה הממוצעת בקו האורך 0° העובר במצפה הכוכבים הישן של גריניץ'. ראשי התיבות UTC נוצרו כפשרה בין ראשי התיבות באנגלית (CUT) וראשי התיבות בצרפתית (TUC).

בהקשרים תעופתיים וימיים, לרוב נקרא זמן UTC "זמן זולו" - Zulu time, והשעה מצוינת בתוספת Z: למשל השעה 23:20 UTC ב"זמן זולו" תיכתב כ-2320Z.

טכנולוגיה

טכנולוגיה (מיוונית: טכנו (Τεχνο) = אומנות, לוגיה (Λογία) = תורה; כלומר: תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע. טכנולוגיה קשורה במקרים רבים לייצור כלים.

יאיר שלג

יאיר שלג (נולד ב-18 בספטמבר 1964) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום דת ומדינה.

יועז הנדל

יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת תל"ם בסיעת כחול לבן. דוקטור להיסטוריה, ובעבר פובליציסט, מגיש רדיו ישראלי, וראש המכון לאסטרטגיה ציונית.

כלכליסט

כלכליסט הוא יומון כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית "ידיעות אחרונות".

המו"ל והעורך הראשי של העיתון והאתר הוא יואל אסתרון. עורכת העיתון היא גלית חמי, ועורך האתר הוא גבי קסלר. העיתון מופץ במשך חמישה ימים בשבוע. מערכת העיתון שכנה מיום הקמתו ברמת החייל בתל אביב, ובתחילת 2016 עברה לבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון.

לבן

לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון. צבע זה מתואר לפעמים כצבע אכרומטי (חסר צבע, כמו הצבע השחור וגווני האפור).

תאורה של אור לבן יכולה להיווצר על ידי ערבוב פרופורציונלי של שלושת צבעי היסוד של האור: אדום, ירוק וכחול.

מבקר המדינה

מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של גופי מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריותיות (Accountability). תפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה נקבעו בחוק יסוד: מבקר המדינה. מבקר המדינה המכהן הוא מתניהו אנגלמן.

מוצש

מוצש הוא מגזין תרבות ופנאי מבית מקור ראשון, הפונה בעיקר לקהל דתי לאומי. המגזין ראה אור לראשונה במרץ 2011 כמגזין עצמאי, ומפברואר 2016 הוא אחד המוספים הנלווים לעיתון סוף השבוע של מקור ראשון. מאז הוא מופץ אחת לשבוע יחד עם שאר מוספי עיתון "מקור ראשון" - יומן, שבת ודיוקן.

עמית סגל

עמית יצחק סגל (נולד בי"ז בניסן ה'תשמ"ב – 10 באפריל 1982) הוא עיתונאי, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי. משמש כפרשן הפוליטי של חברת החדשות, מגיש בכאן רשת ב' ובעל טור פוליטי בעיתון "ידיעות אחרונות".

צביקה קליין

צביקה קליין (נולד ב-13 בדצמבר 1982 בשיקגו שבארצות הברית) הוא עיתונאי ישראלי-אמריקאי. קליין הוא עיתונאי, פרשן ופעיל חברתי בתחום של יחסי ישראל יהדות ארצות הברית ותחום העלייה והקליטה. הוא כותב בעיתון מקור ראשון בנושאי העולם היהודי, עלייה וקליטה. בעקבות עבודתו, זכה בשלושה פרסי עיתונות ואף משמש כדובר ופרשן בכנסים ובתקשורת סביב נושאים אלה.

קליין מכהן כמנהל פרויקט "קומיוניטי 2.0" בבית הנשיא, המיועד למובילי דעת קהל ישראליים, שהשתתפו בתוכניות העוסקות בהיכרות עם יהדות התפוצות.

צור ארליך

צור ארליך (נולד ב-1974) הוא עיתונאי, משורר, פובליציסט, מתרגם ואיש ספרות, המשנה לעורך כתב העת "השילוח".

שבועונים בישראל
אקטואליה במחנהאפוק טיימסמעריב סופהשבועזו הדרך
בידור ופנאי לאשהפנאי פלוס
המגזר החרדי משפחהבקהילהשעה טובהיום ליוםהדרךהעדהכפר חב"דבית משיחהמחנה החרדיהחומה
המגזר הדתי-לאומי בשבע • מקור ראשון (מוצש)
ילדים ונוער מעריב לנוערמעריב לילדיםראש1אותיותזרקור
רשתות מקומונים רשת שוקןידיעות תקשורתקו עיתונות (דתי-חרדי) • הרשת המקומית
מקומונים כל העיר (ירושלים ומודיעין) • Time Out תל אביבכלבו – חיפה והצפוןערב ערב באילתהשבוע באשדודצומת השרוןמלאבס – פתח תקווה
בערבית כל אל-ערבא-סנארה • אלמיתאק • אח'באר א-נקב • פנורמהחדית' א-נאס
בשפות אחרות נובוסטי נדלי (רוסית) • אוי קלט (הונגרית)
שבועונים מהעבר הארץ שלנודבר השבועדבר לילדיםהעולם הזההפועל הצעירכולנומשמר לילדיםעיתון מיוחדפנים אל פניםקונטרסרימוןשישיעולמו של דיסנירייטינג • עולם הילדים
עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץידיעות אחרונותמעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת)ישראל היוםמעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובסכלכליסטTheMarker
המגזר הדתי והחרדי המבשרהמודיעהפלסיתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנהנובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית)ג'רוזלם פוסט (באנגלית)ניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקותדברהבקרהיוםהצופהוסטי (ברוסית)זמניםחדשותחרותטלגרףיום חדשישראלילמרחבמעריבעל המשמרקול העםשעריםחדשות ישראל (בגרמנית)לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)העולם הזה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.