מקור ברוך

מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.

גבולות השכונה הם רחוב מלכי ישראל בצפון, רחוב שרי ישראל במערב, רחוב יפו בדרום וגוש גאולה (זיכרון משה, שכונת אחוה) במזרח, הנתחם על ידי רחוב יוסף בן מתתיהו. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב רש"י. הוקמה בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20.

PC040868-1
פתח בית נאה שהפך לבית מסחר
Jerusalem downtown neighborhoods
תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927
אהל רחל
בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין
PC040862-1
בית חבשוש, מהיפים בשכונה, עומד מוזנח

תולדות השכונה

השכונה נבנתה כשכונה מתוכננת לאוכלוסייה גדולה (3,000 נפש), בתבנית שתי-וערב עם רחובות "ישרים, כמידת זה כן מידת זה [כלומר, שווים ברחבם], נקיים ומסודרים" ובתי מידות "יפים וממוספרים"[1]. השטח לשכונה נרכש מבית היתומים שנלר ב-1929 על ידי קבוצת סוחרים וקבלנים פרטיים. למרות שלא זו הייתה הכוונה מראש, נבנתה השכונה בקצב מואץ כדי לאכלס פליטים יהודים ממאורעות תרפ"ט שנמלטו מהעיר העתיקה ומחברון. בניית הבתים מומנה ממקורות שונים ובכללן הלוואות מבנק אפ"ק, הון פרטי של משקיעים ונדבות נדבנים. על בתים רבים בשכונה מונצח שם הנדבן (שהקדיש בניית בית לזכר יקיריו) או שם המממן (אז רשום על השלט שמו ותאריך ההקמה של הבית).

מקור שם השכונה אינו ברור, הוא מבוסס על הפסוק מספר משלי (ה', י"ח): "יְהִי-מְקוֹרְךָ בָרוּךְ" ונקרא על שם מייסדה, ברוך הירשנוף[2], ויש סבורים שקשור לספרו של יחיאל מיכל אפשטיין ובנו ברוך 'מקור ברוך' שנתפרסם שנה קודם[3], או על שם אחד מכמה ספרים בשם זה שהיו ידועים באותה תקופה.[4]

השכונה נבנתה, כאמור, כשכונה מודרנית מפוארת, אולם לאחר 1948 התדרדרה והפכה לשכונת עוני, עקב קליטת פליטים רבים משכונות מזרחיות יותר של העיר שנמלטו מאזור הקו העירוני, הזנחה שמקורה בחוסר מימון לתחזוקה נאותה של הבתים וחוסר מודעות סביבתית של התושבים. למן שנות ה-60 הפכה השכונה לחרדית, דבר שהצריך תוספות בנייה כדי לשכן משפחות גדולות, תוספות שטשטשו את המבנה האלגנטי המקורי. בנוסף, הרחובות בגבול השכונה הפכו לרחובות מסחריים הומים והרחובות שבתוכה לחנייה.

רוחמה

מדרום-מזרח לרחוב אלפנדרי נמצא אזור הקרוי "רוחמה". אדמות רוחמה נרכשו עוד ב-1908 על ידי אפרים כהן-רייס מברלין (איש חברת עזרה של יהודי גרמניה) למטרתך בניית בית מדרש לרבנים. התוכנית בוטלה בגלל מלחמת העולם הראשונה, ועד לאחד מלחמת העולם הראשונה נותר השטח שומם. בשנת 1921 מכר ישעיהו פרס מנהל בית הספר למל את הקרקע, כדי לשלם פיצויים למורים שמקומות עבודתם נסגרו, אחד הבתים הראשונים שנבנה בשכונה בשנת 1924, היה בית הספר לבנות רוחמה ברחוב יהודית 6, היום יש במבנה בית ספר חרדי לבנות בשם "ירים משה". כבר ב-1948 כותב יצחק שפירא שזו "מובלעת שאינה ניכרת". כיום לא ניכר כל הבדל בין "רוחמה" ל"מקור ברוך".

הרחובות המרכזיים של שכונת רוחמה הם רחוב דוד ילין ורחוב מיכל פינס.

אחד הבתים הראשונים בשכונת רוחמה נבנה על ידי ר' יעקב חי בן רבי רחמים, אחיו של הראשון לציון הרב יצחק נסים. הבית הוא בהצטלבות הרחובות דוד ילין ומיכל פינס. על הבית נבנה היום בניין גבוה השייך לחברה קדישא. מהבניין המקורי, שהיה בן 2 קומות בלבד, נותרה רק המעטפת של 2 הקירות החיצונים אחד מרחוב דוד ילין והשני מרחוב מיכל פינס.

שכונת כרם

בתחומי מקור ברוך של היום בסביבות רח' דון יוסף נשיא שכנה עד שנות ה-50 שכונת צריפים ופחים דלה בשם "שכונת כרם". במקום בו הייתה השכונה נבנו מבנים מודרניים רבי-קומות. מועד תחילת ההתיישבות ב"כרם" אינו ברור אך סביר כי היא 1889-1890 בערך[5].

עם זאת יהושע בן אריה סבור[6] כי ייתכן שעל על שכונה זו כותב אברהם משה לונץ את הדברים הקשים הבאים בשנת 1889:

השכונה...הנשקפת לכל עובר בדרך יפו, תעורר זוועה וגועל נפש מאד, כי מרבית יושביה הם עניים מרודים יתר הרבה מהראשונים, וסוכותיהם אשר בידיהם בנו להם לא תואר ולא הדר להם, עשויים משברי לוחות ומכוסים בחתיכות פח ישנים, אין רצפה ואין גג וגם בארות למקווה מי המטר ובתי מרחצאות אין להם, ויושביהם נתונים כמעט בסכנה בימי הקור והגשם, עד כי כל המבקר את השכונה הזאת יישום וישרוק ויאמר אך שכונת יהודים צוענים היא השכונה הזאת.

אברהם משה לונץ, לוח ירושלים ג' תרמ"ט עמוד 205

בתקופת קום המדינה היה בשכונה ריכוז של תלמידי חכמים בולטים. רב השכונה היה הרב יונה ראם ולאחר פטירתו כיהן אחיו הרב אליהו ראם. עוד התגוררו בשכונה, הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, הרב יעקב משה ליבוביץ ראש ישיבת קמניץ, הרב חיים אהרן טורצ'ין ראש ישיבת "מצוינים", הרב שמואל אהרן יודלביץ, הרב אלעזר שך (לימים ראש ישיבת פוניבז'), הרב זונדל קרויזר, הרב אברהם ברוך גרינבלט (אביו של הרב אפרים גרינבלט), הרב שמחה בונים אלתר (לימים אדמו"ר מגור), הרב אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים והרב חיים גריינימן.

מוסדות מרכזיים

בית הספר תחכמוני, מנהל בית הספר ב-1929, מרדכי צבי אילן, העביר את מבנה בית הספר של תנועת "תורה עם דרך ארץ" מרחוב הרב קוק (שם נוסד ב-1909) למבנה חדש בשכונת מקור ברוך אשר יועד בתחילה עבור בית היתומים דיסקין. במוסד נמצא אולם אשר שימש להופעות, הרצאות וקונצרטים בשם "אהל שם". בנוסף שימש האולם כבית הכנסת האשכנזי. כיום נקרא אולם זה "אוהל מרדכי" על שמו של מרדכי צבי אילן.[7] כיום משמשים מבני בית הספר לתלמוד תורה "המסורה".בעתיד מיועד המקום למגורים.

בלב השכונה (ברחוב יוסף בן מתתיהו) הוקם ב-1945 סניף של ישיבת שפת אמת שנועד לקלוט תלמידי חכמים מחצרות חסידות גור וחסידויות קרובות שנותרו לפליטה לאחר השואה[8].

ברחוב יוסף בן מתתיהו נמצאת ישיבת "פורת יוסף" שלאחר מלחמת השחרור עברה מהעיר העתיקה לשכונה.

מכון רוקח לחקר מחלת השחפת ולטיפול במחלה בקהילה (שם גם ניתנות זריקות חיסון כנגד המחלה ליוצאים לחו"ל)

לשכת הגיוס הירושלמית.

ברחוב יהודה המכבי קיים אזור תעשייה הנקרא "אזור תעשייה מקור ברוך" ובו מפעלים בעיקר בתחום הדפוס. ברח' בר גיורא, התנוסס בניין טיגרט בריטי, ששימש במשך עשרות שנים כ"בית השוטרים". בבניין גרו קצינים של משטרת ישראל ומשפחותיהם. ברח' הטורים היו מועדון ומגרשי משחקים וספורט ע"ש גוגנהיים. כיום מוסדות ומגורים חרדיים.

ברחוב רש"י נמצאת ישיבת המקובלים שער השמים. ברחוב דוד ילין שוכנים מוסדות ישיבת מאור התורה, ברחוב רשב"ם יש שטיבלאך מרכזיים לשכונה. ברחוב בר גיורא פינת הטורים הוקם מרכז חסידות סקווירא בישראל. הבניין כולל בית כנסת, שטיבלאך, אולם לימוד הכולל ספרייה תורנית, מקווה לגברים ותלמוד תורה.

בשכונה פועלת קופת צדקה בשם "ועד עזרה וצדקה מקור ברוך" המחלקת כסף למשפחות נצרכות מהשכונה, וכן מחזיקה גמ"חים שונים.

מקור ברוך בספרות

עלילת ספרו של עמוס עוז, "מיכאל שלי", מתרחשת בחלקה הגדול בשכונה. דירתם של בני הזוג (החילונים, בשנות ה-50) חנה ומיכאל שכנה, לפי הספר, בשכונה.

שכונת מקור ברוך בנויה ברזל ואבן... שערי ברזל מלוכלכים אשר שנת הבנייה ושם הנדבן והוריו חרותים עליהם. גדרות נפולות הנראות כאילו קפאו בעוית. תריסים חלודים תלויים על שגם אחד כמתכוונים להתנפל אל הרחוב.[9]

נוגה, גיבורת ספרו של א"ב יהושע, "ניצבת", חוזרת לישראל לשלושה חודשים, כדי לשמור על דירת אמהּ שברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך. בדירה זו גדלה נוגה מאז שהייתה בת חמש. בילדותה וגם בבגרותה קיימה נוגה, החילונית, קשר עם שכניה החרדים, משפחת פומרנץ. שניים מילדי השכנים פולשים שוב ושוב לדירתה כדי לצפות בטלוויזיה, שנמנעת מהם בביתם.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומות עמוד 89.
  2. ^ זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל העיר החדשה (ג), אחיעבר, 1974, עמ' 256
  3. ^ הרב ברוך אפשטיין היה מעורב בפעילות למען פליטי מאורעות תרפ"ט. מאוחר יותר היה רב צבאי שהקים את קיבוץ מקור ברוך באיטליה לפליטים שרידי השואה
  4. ^ כמו ספרו הקבלי של הרב ברוך פיתוסי או ספר הפירושים לשיר השירים של הרב יעיש אשר יצא לאור כמאתיים שנה קודם בקושטא ונפוץ בקהילות הספרדים.
  5. ^ יהושע בן-אריה, ‏השכונות היהודיות שנבנו בירושלים שמחוץ לחומות בשנות השמונים של המאה הי"ט, קתדרה 2, חשוון תשל"ז, עמ' 47, הערה 101; יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה, עמודים 202, 269.
  6. ^ בעקבות פירסט, רשימת שכונות בתוך ירושלים החדשה (רבעון בעריכת ישעיהו פרס), תש"ט
  7. ^ http://www.202.org.il/family/pages/synagogs/tachkemoni_lemel.php תחכמוני באתר תולדות "משפחת בינה ואברהם בּוּנים"
  8. ^ יצחק שפירא, 'ירושלים מוחוץ לחומות, עמ' 91
  9. ^ עמוס עוז, מיכאל שלי, עמוד 82
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
בית וגן

בית וָגן היא שכונה במערב העיר ירושלים. השכונה גובלת עם השכונות רמת בית הכרם, רמת שרת, גבעת מרדכי וקריית יובל. השכונה נוסדה ב-1926 כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימי המנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגון בני ברית כשכונה מעורבת - דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחת רכס לבן, ולכן הוקם במרכזה מאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל.

ברוך הגר (מקור ברוך)

רבי ברוך הגר (תרנ"ה, 1895 - ב' בחשוון תשכ"ד, 1963) היה מייסדה והאדמו"ר הראשון של חסידות סרט-ויז'ניץ. מכונה על שם ספרו "מקור ברוך".

בתי אונגרין

בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

בתי ורשה (ירושלים)

בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת. השכונה מורכבת משני טורי בתים דו-קומתיים מקבילים הנמתחים במקביל לרחוב מאה שערים בין רחוב שטראוס לרחוב "חיי אדם".

בתי נייטין

בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.

גאולה (שכונה)

שכונת גאולה היא שכונה בירושלים. כיום משמש שם זה ככינוי לגוש שכונות במרכז ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.

הר המנוחות

הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה-20. בית הקברות נפתח בשנת 1951, והוא נמצא על גבעת הר המנוחות, שמתנשאת לגובה 750 מטר, בצדה המערבי של ירושלים, מצפון מערב לשכונת גבעת שאול ומעל לכביש 1.

מזרחית להר המנוחות ממוקם בית הקברות גבעת שאול, השני בגודלו מבין בתי הקברות בירושלים.

חצר שטרויס

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

ישיבת פורת יוסף

ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי. הישיבה הוקמה ב-1923 ברובע היהודי בירושלים.

כרם אברהם

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

מאה שערים

מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה. זו אחת השכונות היהודיות הראשונות, שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.

מחניים (שכונה בירושלים)

מחניים היא שכונה חרדית קטנה בצפון ירושלים, סמוך לשכונת סנהדריה.

גבולותיה: רחוב שמואל הנביא ממזרח ודרך בר-אילן מדרום. במערב היא גובלת בשכונת תל ארזה ובצפון בשכונות עזרת תורה וקריית צאנז. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחובות אהלי יוסף ובק (על שם ניסן בק).

סנהדריה המורחבת

סנהדריה המורחבת היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.

עזרת תורה

עזרת תורה היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת רוממה. גובלת בשיכון חב"ד, בגבעת משה, בקריית צאנז, בסנהדריה, ברוממה עילית ובתל ארזה.

השכונה כוללת את הרחובות: עזרת תורה, אבן האזל, דובב מישרים ועלי הכהן. כלול בה שיכון סאטמאר, שבו מתגוררים חסידי הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים.

קריית אונסדורף

קריית אוּנְסְדוֹרף היא שכונה חרדית בצפון ירושלים הממוקמת על יד קריית מטרסדורף.

השכונה הוקמה באמצע שנות ה-60 במסגרת פעילות משותפת של הסוכנות היהודית וקבוצות דתיות בארצות הברית להקמת קריות דתיות עבור עולים חרדיים מארצות הברית. השכונה הוקמה ביוזמת הרב משה הורוביץ רבה של קהילת אונסדורף בניו יורק (ויליד העיירה אונסדורף) שקרא לה על שם העיירה אונסדורף (בגרמנית: Hunsdorf, כיום הוּנְצוֹבְצֶה (אנ') שבסלובקיה). השכונה הוקמה בסמוך לקריית מטרסדורף שהוקמה לפניה.

קריית צאנז (ירושלים)

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז. גובלת בשיכון חב"ד, קריית בעלז ועזרת תורה.

השכונה נוסדה על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז, כשכונה כלל-חרדית, והיא המקבילה לקריית צאנז בנתניה. במרכז השכונה נמצאים בתי כנסת מרכזיים למגזרים השונים - בית המדרש המרכזי של חסידי צאנז, בית המדרש "אהבת תורה" הליטאי ובית הכנסת "מגן אברהם" הספרדי.

רב השכונה הראשון היה המו"צ הרב שלום אייזנברגר, מונה לתפקיד על ידי האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם. לימים מינה האדמו"ר גם את חתנו הרב דוב וייס לכהן כרב בשכונה וכן כרבם של חסידי צאנז בירושלים. כיום הרב דוב וייס אינו משתייך לחסידות צאנז ומכהן כרב השכונה הרשמי מטעם המועצה הדתית בירושלים, הוא עומד בראש מוסדות עצמאיים, בית הכנסת "באר מים חיים" בשכונה, וכן ישיבה גדולה "תורת חיים" וכולל אברכים.

רחובות השכונה נקראים על שמות ספריהם של רבני ירושלים: "אמרי בינה" - על שם ספרו של הרב מאיר אוירבך, רבה של ירושלים, "זית רענן" - על שם ספרו של רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא שהתיישב בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, "תורת חסד" - על שם ספרו של רבי שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין". וכן על שמות ספריהם של אדמו"רי צאנז: "דברי חיים" - על שם ספרו של מייסד שושלת חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם, ו"שפע חיים" - על שם ספרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות, ונוסף בה רחוב "דורש טוב", שם נוסד בית כנסת מרכזי של חסידות סלאנים בישראל. כמו כן נפתח כביש חדש שמחבר בין כביש רמות לקריית בעלז. פתיחת הכביש הייתה מלווה במאבקים מצד חלק מהתושבים שלא רצו שהכביש יהפוך את השכונה לסואנת.

קריית שומרי אמונים

קריית שומרי אמונים היא שכונה בירושלים אשר הוקמה עבור חסידי שומרי אמונים בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים.

הקריה נבנתה בסמוך לשער מנדלבוים, בין הרחובות שבטי ישראל ושמואל הנביא ובין השכונות בתי אונגרין ובית ישראל. רחובה הראשי של הקריה נקרא "שומרי אמונים".

השכונה הוקמה בידי האדמו"ר אברהם חיים ראטה שכונה בתחילה האדמו"ר מברגסז. שם הקריה מנציח את שם החבורה שייסד אביו, רבי אהרן ראטה, שנפטר בתש"ז (1947) - "חבורת שומרי אמונים". מאוחר יותר הוסב גם שמה של החסידות לשם זה.

האדמו"ר (נפטר ב-2012) התגורר רוב ימות השנה בבני ברק. הוא שהה בשכונה בחודשי אלול תשרי וקיים בבית מדרשו שבקצה השכונה את תפילותיו ושולחנותיו ("טיש").

שיכון פאג"י

שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.

תל ארזה

תל ארזה היא שכונה חרדית במרכז ירושלים. חלקה המערבי של השכונה נקרא באופן רשמי גבעת קומונה.

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 בית ישראלבתי ויטנברגמאה שערים רחוב שלמה זלמן בהר"ן028
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 בתי אונגריןבתי הורנשטייןבתי ורשהבתי נייטיןבתי ראנדזיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויסשכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסדרוחמה
בנייה במנדט הבריטי בתי מונקאטשגאולהמחנייםסנהדריהשיכון פאג"יתל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורףקריית מטרסדורףקריית צאנזקריית שומרי אמוניםשיכון חב"דשמואל הנביא (התחרדה) • כרםרוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים גבעת משההר נוףסנהדריה המורחבתנוה יעקב מזרחעזרת תורהקריית בעלזרמת אשכול (התחרדה) • רמות פוליןרמת שלמהרמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.