מקהלת נוגנים

מקהלת נוגנים הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. חובר כנראה בראשית שנות העשרים והתפרסם לראשונה בתרצ"ג 1933.[1] צורף לקובצי שירה לילדים בגני ילדים ובתי ספר ונעשה אהוד מאוד ביישוב.

השיר מתאר שלישית נוגנים: יוסי, פֵּסִי ומשה, הפוסעת ברשות הרבים, ברחוב ובחתונה, מצוידת ומנגנת בכלי נגינה: כינור, חצוצרה ותוף. מספר הדמויות מתרבה בהדרגה במהלך השיר; אל שלושת הנוגנים מצטרף המון „וְהָמָה הָרְחוֹב”, ו„נָשִׁים וָטָף”, ובאווירה שמחה ועליזה, משתתפים הללו בריקודים ומוחאים כפיים לקצבם.

השיר המחורז הכולל שני בתים, הולחן בלחן עממי,[2] ובלחן עממי אידי בעיבודו של נחום נרדי.[1]

משנת 2007 מוצגים פסלים סביבתיים של "מקהלת נוגנים", לצד פסלי שירי ביאליק אחרים, בשדרות ח"ן ברחובות.[3]

מקהלת נוגנים
מאת חיים נחמן ביאליק

יוֹסִי בַּכִּנּוֹר,
פֵּסִי בַּתֹּף,
משֶׁה בַּחֲצוֹצְרָה –
וְהָמָה הָרְחוֹב.

וּבָאוּ לַחֲתֻנָּה
נָשִׁים וָטַף,
יֵצְאוּ בַּמְּחוֹלוֹת
וְיִמְחֲאוּ כַּף.

מילות השיר

לקריאה נוספת

  • זיוה שמיר, שירים ופזמונות גם לילדים - לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, הוצאת פפירוס, 1986, הפרק "יסודות מאקאבריים סמויים בשירי הילדים של ביאליק", עמ' 125-113.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ראו: מילות השיר "מקהלת נוגנים" והאזנה לו, באתר זמרשת.
  2. ^ ראו: מקהלת נוגנים, באתר זמרשת.
  3. ^ ראו: פיסול בשדרות ח"ן רחובות, באתר gil-sadeh.com.
גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי (תשס"ד).

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

יוסי

יוסי הוא שם חיבה הנגזר מהשם יוסף.

האם התכוונתם ל...

ישראל פרימו

ישראל פרימו (נולד ב-1963) הוא פסל ומעצב ישראלי.

שדרות ח"ן (רחובות)

שדרות ח"ן, שדרה ברחובות הקרויה על שם חיים נחמן ביאליק. השדרה מחברת שני רחובות מרכזיים בעיר - רחוב הרצל ורחוב עמיאל רוז'נסקי, ומקבילה לדרך יבנה.

השדרה מחופה עצי פיקוס. בשנת 2007, לקראת השנה ה-120 של העיר, עוצבה השדרה כ"רחוב סיפור ושיר" המוקדש ליצירותיו של ביאליק. בשדרה הוקמו פסלים צבעוניים (של הפסל גיל שדה) הממחישים רכיבים משירי ביאליק. השירים הפרח לפרפר והפרפר לפרח מומחשים על ידי ספסלים בדמות פרחים ופרפרים. השיר קן ציפור מיוצג באמצעות דמות ציפור בעלת שלושה חללים דמויי ביצים, שני ספסלים דמויי ביצה ופסל ביצה חלול, שבתוכו ספסל המקיף אפרוח. השיר מקהלת נוגנים מיוצג על ידי דמויות כלי נגינה ענקיים, המוצגים כשרק חלקם צץ מעל פני הקרקע. שילוט על גבי עמודי תאורה מציג את מילות השירים. גודל הפסלים מאפשר משחקי ילדים - לחלקם חלל שניתן להיכנס לתוכו ומבנה המאפשר טיפוס.

החל משנת 2009 מתנהל מאבק משפטי בין ועד שדרות ח"ן לבין עיריית רחובות בשל כוונה להקים מקווה בשדרה.

שירים ופזמונות לילדים

שִׁירִים וּפִזְמוֹנוֹת לִילָדִים הוא ספר שירים וסיפורים מאת חיים נחמן ביאליק ובאיוריו של נחום גוטמן. הספר יצא בשנת 1933 בהוצאת דביר לרגל חגיגות יובל השישים לביאליק, שצויינו במספר טקסים ביישוב היהודי. הספר זכה להוצאות מחודשות רבות במהלך השנים, בהן כחלק מהוצאת כל כתבי ביאליק בשנת 1957 ובשנת 2008, במהדורה חגיגית במלאת 75 שנה להופעתו של הספר, בה נוספה הקדמה של יעל דר המתייחסת למעמד הקנוני לו זכתה האסופה.

בספר מופיעים 79 סיפורים ושירים שכתב ביאליק בשנים 1897–1933 ובהם: "קַן צִפּוֹר", "הַתַּרְנְגֹלִים וְהַשּׁוּעָל", "עֲצִיץ פְּרָחִים", "לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה", "נַדְנֵדָה" (נד-נד, נד-נד), "מַקְהֵלַת נוֹגְנִים" (יוסי בכינור) ו"אֶצְבְּעוֹנִי". ביאליק ערך את שיריו בספר בהתאם לגיל הקוראים ויכולתם האוריינית. 11 מהשירים שבספר היו חדשים ופורסמו בו לראשונה, ובחלק מהאחרים ערך ביאליק שינויים לרגל כינוסם בספר זה. רבים מהשירים נכתבו בחו"ל בהגייה אשכנזית, שהייתה נהוגה באותה עת.

בחלק מהטקסטים קיימת זיקה למעשיות עממיות ומקורות יהודיים, כדוגמת "שַׁבָּת הַמַּלְכָּה" ו"אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא", לצד הטבע המקבל האנשה ומשמש כחלק חשוב מעולמו בעֲצִיץ פְּרָחִים ו"בְּגִנַּת הַיָּרָק" (בערוגת הגינה, מסביב לחבית), וסיפורים ושירים ערכיים המשדרים חלוציות המתבטאת ב"שִׁיר הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה".

מרבית השירים בספר הולחנו, 254 לחנים מקוריים, ו-12 לחנים שהיו קיימים והוצמדו להם, בדרך זו הם נכנסו לרפרטואר התרבות בתקופה מסוימת.

בשנת 1967 יצא תקליט שירי ילדים של ביאליק בעיבודי ג'אז של מוני אמריליו, אלברט פיאמנטה ובני נגרי בשם "ח.נ. ביאליק - שירים ופזמונות" ובו ביצעו את השירים יהורם גאון, אופירה גלוסקא, שולה חן וליאור ייני (התקליט יצא על גבי דיסק בשנת 2006 על ידי חברת אן אם סי).

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגנים • קומי צאייש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.