מקדה

מַקֵּדָה הייתה עיר כנענית ולאחר מכן ישראלית בשפלת יהודה בתקופת המקרא. היא נזכרת במקרא ובכתובות עבריות מן התקופה. כל מופעיה במקרא בספר יהושע.

שמה נזכר בסיפור מלחמת יהושע בברית הדרומית של ערי הממלכה הכנעניות, בתיאור המרדף אחר צבאות הברית הנסים, בתיאור חיסול מלכי הברית שהסתתרו במערה שנמצאה במקדה. היא נזכרה לראשונה בתיאור מסע הכיבוש שבא לאחר מכן.[1] וגם ברשימה המסכמת של כיבושי יהושע.[2] לאחר מכן, מופיעה מקדה ברשימת ערי נחלת שבט יהודה.[3]

שמה של העיר מופיע גם בשתי כתובות עבריות מתקופת המקרא, שמה נזכר במסמך מנהלי-כלכלי שנרשם על אוסטרקון שנקנה בשוק, אך נמצא ככל הנראה בחורבת אלכום.[4] ואדם בשם "מכי בן הצליהו ממקדה" נזכר באוסטרקון - חרס אחיקם מסוף תקופת בית ראשון, שנמצא בחורבת עוזה.[5]

מכל הידיעות הללו עולה כי יש לזהות את מקדה כישוב בשפלת יהודה. לפי התיאורים הצבאיים במקרא היא צריכה להיות דרומית לעזקה וצפונית ללכיש. בתחום זה היא צריכה להיות קרובה יותר ללכיש, שכן ברשימת ערי נחלת יהודה היא מופיעה בקבוצה אחת עמה.[6]

במאה ה-20 הוצע לזהות אותה באתרים שונים באזור:

השם מקדה גזור כנראה מן השורש נק"ד הקשור ברעייה ופירושו קרוב כנראה ל'מקום מרעה'.

12 staemme israels heb

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק י', פסוק כ"ט.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ט"ז.
  3. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"א.
  4. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, עמ' 170.
  5. ^ אחיטוב, הכתב והמכתב, עמ' 154.
  6. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ל"ז-מ"א
אדני צדק

אֲדֹנִי צֶדֶק דמות מקראית, מלך ירושלים בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושע, שמו נזכר בספר יהושע, פרק י', פסוק א':

כאשר נודע לאדני צדק כי הערים העי ויריחו נפלו בידי הצבא הישראלי ותושבי גבעון נכנעו, כרת אדני צדק ברית עם מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון והכריז מלחמה על הגבעונים. לדעת יהודה אליצור, כוונת המלכים הייתה להלחם נגד הגבעונים אותם ראו כבוגדים ולא נגד ישראל.

יהושע נחלץ לעזרת הגבעונים ונלחם בחמשת המלכים. המלכים ברחו והסתתרו במערה ליד מקדה. יהושע ציווה לקחת את חמשת המלכים ולתלות אותם.

השושלת האגעזית

השושלת האגעזית היא שושלת מלכים שמיים ששלטו על שבא מ-1978 לפנה"ס ועד 978 לפנה"ס. אם משלבים את תקופת שלטון השושלת יחד עם שושלת מנליק שיצאה ממנה והענף שלה השושלת הסולומונית מקבלים שושלת ששנות שלטונה היו מהארוכות ביותר בעולם. תקופה שתחילתה ב-1978 לפנה"ס וסיומה במהפכה האתיופית ב-1974, כלומר ששנות שלטונם הם כ-3,952 שנים.

השפלה

שפלת יהודה (או בקיצור: השפלה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה - הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה - שפלה - נמוכה יחסית), במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון מזרח - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק-ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון), בצפון מערב - ראשון לציון, בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה).

אורכה כ-55 ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10–15 ק"מ וגובהה 120–460 מטר מעל גובה פני הים.

האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-250 מילימטרים בדרומה ועד 500–600 מילימטרים בצפונה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ובקיץ שורר בשפלה חום כבד, בדרך כלל, מכיוון שרוח הים כמעט אינה מגיעה אליה.

התנחלות השבטים

התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים, המתאר את התנחלותם של שנים עשר השבטים בשטחי ארץ ישראל ועבר הירדן לאחר יציאת בני ישראל ממצרים וארבעים שנות נדודים במדבר. התקופה שלאחר תקופה זו, המכונה גם תקופת ההתנחלות, ועד לתקופת המלכים, מכונה תקופת השופטים.

חלק מהחוקרים סבורים כי תהליך ההתנחלות והתגבשות עם ישראל בארץ ישראל התבצע בצורה שונה מזו המתוארת בספר יהושע. לא ככיבוש מהיר, אלא ככניסה איטית של שבטים. חלק מהממצאים הארכאולוגים לא תואם את הסיפור המופיע בספר יהושע, למשל החומות שנמצאו ביריחו תוארכו לתקופת הברונזה הקדומה, יותר מאלף שנים לפני התיארוך המקובל לגבי תקופת ההתנחלות. נמצאו גם שרידי ביצורים מתקופת הברונזה התיכונה II ‏ (1550-2000 לפנה"ס), אבל השרידים האפשריים מתקופת הברונזה המאוחרת שבה לכאורה נכבשה העיר בידי יהושע, לא עמדו בפגעי הזמן ומזג האויר, ונסתחפו לשכבה עבה של עפר צבעוני. גם בחפירות אֶ-תֵל, שהציעו לזהותו עם העי, נמצא כי העיר הייתה הרוסה מאות שנים לפני תקופת הכיבוש המשוערת של בני ישראל.

חורבת אל כום

חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון, בשטח היישוב אל-כום שברשות הפלסטינית כשנים עשר ק"מ ממערב לחברון, כשלושה ק"מ מהיישוב שקף וכארבעה ק"מ מן ההתנחלויות אדורה ונגוהות.

זיהויו ההיסטורי של האתר אינו ודאי, אחת האפשרויות שהוצעו היא העיר המקראית מקדה, שנמצאת על פי המקור המקראי בנחלת שבט יהודה בקרבת תל לכיש. אפשרות אחרת היא העיר שפיר המוזכרת בספר מיכה (על סמך שם הנחל הסמוך - ואדי א-סיפר).

האתר נחפר בשנים 1971-1968 על ידי הארכאולוג האמריקאי ויליאם דוור.

על פי ממצאיו, התל היה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה 2-3 והמשיך להתקיים בתקופת בית ראשון ובית שני. בית קברות גדול מתקופת המלוכה נמצא בצדו הדרומי של התל.

חורבת בית מקדום

חורבת בית מקדום היא חורבה קדומה בגבול הר יהודה והשפלה, בחבל לכיש, אשר חלק מחוקרי התנ"ך מזהים אותה עם העיר המקראית מקדה. חורבת בית מקדום השוכנת ממזרח לאמציה, כוללת בתוכה כמה ממצאים ארכאולוגיים, בהם: בורות, אבני גוויל ומערות כוכים (בחלקם מצויים קברים מימי בית שני).לפי שרידי המבנים והחרסים שנמצאו בחורבת בית מקדום, הסיקו הארכאולוגים שהמקום היה מיושב גם בתקופת הברזל, בתקופה הביזנטית ובימי הביניים.

יעקב בירב

רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16. יוזם ניסיון חידוש הסמיכה ב-1538.

יעקב וינשל

ד"ר יעקב וֶיְנְשַל (לעיתים נכתב ויינשל; 1891 – 1 בדצמבר 1980) היה רופא ממייסדי קופת חולים לאומית, פעיל ציוני רוויזיוניסטי וסופר-ביוגרף. חבר מועצת עיריית תל אביב (1925-1928), ציר באספת הנבחרים הראשונה והשנייה, חבר הוועד הלאומי וציר בקונגרס הציוני, יקיר העיר תל אביב לשנת תשל"ו־1976, וחתן פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר (של מסדר ז'בוטינסקי) לשנת 1968.

ישראל קלוזנר

ישראל קלוזנר (קלויזנר) (1905 – 2 במרץ 1981) היה היסטוריון וסופר עברי, חוקר ספרות, היהדות והציונות.

לבנה (עיר מקראית)

לִבְנָה הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת בתנ"ך.

העיר נזכרת תחילה בכיבושי יהושע בן נון, כעיר השוכנת בין מקדה ולכיש. כך, מובא בספר יהושע: "וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה וַיִּתֵּן ה' גַּם אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַלְכָּהּ וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה".

מלחמת מלכי הדרום

מלחמת מלכי הדרום או מלחמת גבעון היא סיפור מקראי על סכסוך בין עם ישראל והכנענים שתחילתו, על פי הסדר עולם, בג' בתמוז ב'תפ"ח. המלחמה נעשתה במסע מלחמה אחד בלבד והתרחשה בחבל יהודה.

מלכת שבא

מַלְכַּת שְׁבָא הוא כינויה של מלכה קדומה (מהמאה העשירית לפנה"ס), המופיעה בתנ"ך, בברית החדשה, בקוראן ובאפוס האתיופי הכברה נגסט.

מלכת שבא מלכה על ממלכת שבא הקדומה, המזוהה לרוב עם ממלכת סבא ששלטה בתימן. על פי המסורת האתיופית, הייתה מלכת שבא המלכה ה-52 של ממלכת שבא שנקראה גם "ממלכת יקטן" והייתה חלק מהשושלת האגעזית, שעל פי המסורת האתיופית שלטה בין השנים 1006 לפנה"ס – 975 לפנה"ס (31 שנה).

שמה המקובל של מלכת שבא בפולקלור האתיופי הוא - מָקֶדָה, אך כינוייה מתקופות שונות רבים ומגוונים. בתנ"ך היא מופיעה בפשטות כ"מלכת שבא", בכתבי יוסף בן מתתיהו היא נקראת ניקָאוּלה ובתרבות האסלאמית היא מכונה בּילְקִיס.

עמנואל וליקובסקי זיהה את מלכת שבא כמלכה המצרית חתשפסות.

מרדכי גולינקין

מרדכי גוֹלִינְקין (ברוסית: Марк Маркович Голинкин;‏ 21 במרץ 1875, פלך חרסון, שבהאימפריה הרוסית – 20 בנובמבר 1963, ראשון לציון) היה מוזיקאי ומנצח, מייסדו של בית האופרה הראשון שקם בארץ ישראל – האופרה הארצישראלית.

פרליס

פרליס (במלאית: Perlis) היא מדינה במלזיה. פרליס נמצאת בחלקה המערבי של מלזיה, בחצי האי המלאי, והיא גובלת בתאילנד בצפון, בקדה בדרום-מזרח ובמצר מלאקה בדרום-מערב. פרליס משתרעת על שטח של 821 קילומטרים רבועים, מה שהופך אותה לקטנה ביותר מבחינת שטח במלזיה. בירתה היא קנגר.

בניגוד למדינות מונרכיות אחרות במלזיה בראש פרליס לא עומד סולטאן אלא רג'ה. מקום מושבו של הרג'ה הוא באראו.

שמה המורחב של המדינה הוא פרליס אינדרה קאיאנגן (במלאית: Perlis Indera Kayangan, בג'אווי: ڤرليس ايندرا كايڠن).

קיסר אתיופיה

הקיסר (בגעז: ንጉሠ ነገሥት; מילולית: נגוסה נגסת; עברית: מלך המלכים) היה השליט היחיד של אתיופיה מהקמתה ועד למהפכה האתיופית. בידי הקיסר היו כל סמכויות החקיקה, הביצוע והשיפוט.

ריצת 60 מטר משוכות

ריצת 60 מטר משוכות היא ריצה במסגרת מקצועות האתלטיקה הנערכת בדרך כלל בתחרויות באולם סגור. המתחרים בריצה זאת רצים לאורך מסלול של 60 מטר וצריכים לעבור 5 משוכות רגילות.

שבא

שְׁבָא (אמהרית: ሳባ, תיגרינית: ሳባ, ערבית: سبأ) הייתה ממלכה אשר מוזכרת בתנ"ך ובקוראן, המיקום המדויק של הממלכה נע בין דרום-ערב לקרן אפריקה. ישנה מחלוקת בין מספר אקדמאים לגבי מיקומה המדויק של הממלכה, חלקם סבורים כי ראשיתה של הממלכה הוא באתיופיה ואלו חלק טוענים כי תימן היא מקור הממלכה.

שושלת מנליק

שושלת מנליק היא שושלת מלכים חבשים ממוצא שמי ששלטו על חבש מ-978 לפנה"ס - 928. שושלת זו היא צאצאית של שתי שושלות על פי מסורתה שושלת בית דוד דרך אביו של מנליק שהוא שלמה המלך והשושלת האגעזית דרך אמו המלכה מקדה. שושלת זו שלטה באופן מוחלט על קיסרות אקסום במהלך כל שנות קיומה.

שקף

שֶׁקֶף הוא מושב עובדים במועצה האזורית לכיש, שהקימו תנועת החרות-בית"ר והסוכנות היהודית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.