מצפה רמון

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם. היא הוקמה בשנת 1951 כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע בשנת 1956.

מצפה רמון
Mitzpe Ramon 2009 מצפה רמון
תצפית על מצפה רמון מהר גמל - 2009
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה רוני מרום
גובה ממוצע[1] ‎714 מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 5,221 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 219
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -0.4% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 67 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 233
תחום שיפוט[2] 77,070 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 40
(למפת צפון הנגב רגילה)
BeershebaNorthNegev
 
מצפה רמון
מצפה רמון
30°36′46″N 34°48′06″E / 30.6128°N 34.8018°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4101
    - דירוג מדד ג'יני 112
פרופיל מצפה רמון נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית

היסטוריה

בשנת 1951 הוקם במקום מחנה עובדים לפועלים שעסקו בסלילת כביש 40 לאילת. ב-26 במאי 1956 הגיעו המתיישבים הראשונים למקום, בהנהגת חגי אבריאל, וייסדו יישוב קואופרטיבי של עובדי מפעל לניצול מחצבים ממכתש רמון[3]. לאחר כשנה פורק הקואופרטיב, תוך שהמוסדות המיישבים לקחו עליהם את חובותיו[4], ומצפה רמון הייתה לעיירה[5]. בשנותיו הראשונות הובאו ליישוב מים במכליות והיו בעיות באספקת החשמל, המים ובפינוי האשפה. בנוסף לעבודה במכתש בכריית חרסית וגבס, התושבים התפרנסו מעבודות בנייה במקום, משירותים וממסחר (בין השאר עם הנוסעים בדרך לאילת).

לאחר חמש שנים התגוררו במקום 370 תושבים ובהם 160 ילדים, רובם ותיקים בישראל. באותה תקופה נבנו במקום 180 יחידות דיור במטרה לקלוט עולים חדשים[6]. אף על פי שהעיירה הייתה בתחום המועצה האזורית רמת הנגב, היא נוהלה על ידי משרד הביטחון[7]. בשנת 1959 תיאר יאיר קוטלר את המקום[8]:

"אין זה מן הדברים הקלים להתקבל למגורים במצפה רמון. זהו יישוב אקסקלוסיבי שכל תושב בו עובר סלקציה קפדנית לפני שמאשרים לו מגורי קבע בעיירה. ... להזרים למצפה רמון צעירים בריאים בעלי כושר עבודה וקצת חזון. הסייג הביטחוני הוא קפדני ביותר. מצפה רמון מיושבת בעיקר על ידי חברי מפא"י שגילם הממוצע בין 25 ל-35."

בסוף שנת 1961 הגיעה למקום חבורה של כ-80 צעירים שביקשו להקים בקרבת מקום עיר[7] קואופרטיבית, אך קיבלו אישור להצטרף רק ליישוב הקיים. לאחר כשנה, הקבוצה התפרקה ועזבה את המקום[9]. באותן שנים הגיעו ליישוב עולים חדשים מצפון אפריקה ומרומניה, וב-1972 התגוררו בו כ-1,400 תושבים בכ-300 משקי בית.

היישוב ספג מהלומה כלכלית עם סיום סלילת כביש הערבה בספטמבר 1967, ומעבר התנועה לאילת לכביש זה. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים תוכננה העברת הבסיסים הצבאיים מסיני ופתחת רפיח למצפה רמון. לצורך כך הוקמו שכונות חדשות צמודות קרקע למאות אנשי קבע. בעקבות מבצע שלום הגליל השתנו פני הדברים ורוב אנשי הקבע נשלחו צפונה, אולם בסיס חיל האוויר איתם שפונה מסיני והוקם בקרבת מקום כבסיס חיל האוויר רמון הביא להגדלת האוכלוסייה ביישוב.

בשנת 1988 מנתה מצפה רמון כ-3,000 תושבים. החל בשנת 1990, עם קליטת העלייה מחבר העמים, המשיך היישוב להתרחב.

Mitzpe 1957

מצפה רמון בשנת 1957

Ramon Crater 1960

מעלה העצמאות ממצפה רמון בשנת 1960

Mitzpe Ramon 1964

מצפה רמון בשנת 1964

View of the Ramon Crater from Mitzpe Ramon Visitors Center

תצפית אל מכתש רמון מכיוון מרכז המבקרים במצפה רמון

Beresjit183

סוויטות מלון בראשית על-שפת מכתש רמון

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במצפה רמון 5,221 תושבים (מקום 219 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למצפה רמון דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 67.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,463 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[10]

אוכלוסיית היישוב מורכבת מקהילות רבות ומגוונות: קהילת המייסדים - ותיקי היישוב, עולים מצפון אפריקה, עולים מברית המועצות, קהילת העבריים, משפחות אנשי צבא קבע מבסיסי צה"ל באזור וגרעין תורני. לצד אלו, בעשרים השנים האחרונות, קיימת הגירה חיובית של צעירים ומשפחות שבוחרים להתיישב במצפה רמון.

הגרעין התורני נוצר סביב ישיבת מדברה כעדן והוא פעיל מאד ביישוב בתחומי החינוך והתרבות התורנית. בשנת תשס"ג הוקמה במצפה רמון קהילת "עץ חיים" לבעלי תשובה. הקהילה היא חלק מרשת הקהילות "נטיעות".

גאוגרפיה ואקלים

היישוב מצפה רמון ממוקם בלב הר הנגב כ־80 ק"מ מדרום לבאר שבע ו- 150 ק"מ צפונית לאילת על שפת מכתש רמון בגובה של כ־900 מטר מעל פני הים. חלקו המזרחי של מכתש רמון נכלל בתחום השיפוט של המועצה. תחום זה הוא מובלעת בתוך שטחי המועצה האזורית רמת נגב. רק כ-3,500 דונם מתוך 64,500 דונם שבתחום השיפוט של המועצה מיועדים למגורים, תיירות ותעשייה. נכון ל-2017, הגובה הממוצע של השטח העירוני הכלול בתחום השיפוט של המועצה הוא 714 מטר.

המיקום והגובה מעניקים למצפה רמון אקלים מדברי מיוחד בכל עונות השנה- מזג האוויר בקיץ חם אך לא מעיק במיוחד ובחורף קר מאוד ואחת לכמה שנים אף יורד שלג. כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ-80 מ"מ.

אקלים במצפה רמון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 12.7 13.7 16.9 23.0 26.8 29.3 30.7 30.6 28.6 24.9 19.3 14.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.9 5.9 7.7 11.8 14.7 16.8 18.4 18.5 17.2 15.2 11.4 7.8

חינוך

במצפה רמון ישנם ארבעה בתי-ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי "רמון"[11], בית ספר ממלכתי דתי "הראל"[12], דמוקרטי - רותם ותורני-סביבתי. בנוסף קיימים בית ספר על יסודי "השלום"[13], פנימייה בשם חברת הנוער מצפה רמון[14], ישיבה תיכונית מצפה רמון וישיבת הסדר/גבוהה מדברה כעדן.

כמו כן ביישוב פועלות שלוש תנועות נוער המהוות מרכזי פעילות לנוער ביישוב: קן של תנועת הנוער העובד והלומד[15], סניף בני עקיבא, וסניף של תנועת אריאל. בנוסף קיימת תנועה יישובית בשם לב רמון.

מרכז הצעירים

MitzpeRamon090109
מצפה רמון במבט ממרכז המבקרים שעל שפת מכתש רמון

מרכז הצעירים במצפה רמון הוקם בשנת 2011. במרכז מוצעים מגוון שירותים לתושבים בגילאי 18–40 ולמבוגרים צעירים ברוחם, בהם מתן ייעוץ ללא עלות בנושאי יזמות, השכלה גבוהה, מעבר ליישוב, דיור ותעסוקה. בנוסף, המרכז מארגן, מארח ומלווה מפגשים ומיזמים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים ביישוב. במקום קיים חדר מחשבים, חדר ישיבות וכיתת לימוד לשימוש הציבור. 

השכלה גבוהה

במרכז הצעירים פועלת תוכנית "הישגים"[16], שמטרתה קידום תחום ההשכלה הגבוהה ביישובי הפריפריה. התוכנית מספקת ייעוץ וליווי לצעירי היישוב, החל משלב ההתלבטות בבחירת תחום לימודים, דרך ההכנה והקבלה ללימודים ועד למציאת מלגות לסיוע ומימון. במרכז מתקיימים קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית ולמבחן אמי"רם, אירועי העשרה לסטודנטים ולמועמדים ללימודים.

בשנים האחרונות, מספר הסטודנטים תושבי היישוב גדל - נכון לשנת 2014 ישנם 228 סטודנטים תושבי מצפה רמון. בעקבות נתון זה, בשנת 2015 נפתחו לראשונה לימודי תואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה במצפה רמון במדעי הרוח והחברה. כמו כן, במטרה לעודד השכלה גבוהה וכלכלה מקומית, בשנת 2016 הושק מיזם "ביזנסטודנט" - מיזם הטבות לסטודנטים תושבי היישוב בעסקים מקומיים. נכון ל-2016, 30 עסקים מקומיים מעניקים הטבות ייחודיות לסטודנטים, כנגד הצגת כרטיס סטודנט מצפאי.

יזמות ופיתוח עסקי

במרכז הצעירים קיימת שלוחה של מרכז כא"ן- כלכלה אזורית בנגב. רכז כא"ן אחראי על קידום ופיתוח כלכלה מקומית מקיימת לרווחת תושבי היישוב. זאת נעשה באמצעות עידוד יזמות ועסקים מקומיים ושיתופי פעולה בין הגופים הציבוריים, העסקיים והחברתיים הפועלים במצפה רמון. במרכז מתקיימים קורסים וסדנאות ליזמים ולבעלי עסקים בנושאים ממוקדים. 

אסיף מצפאי

"אסיף מצפאי" היא תוכנית התומכת במיזמים חברתיים- סביבתיים של תושבי היישוב. מטרת התוכנית היא לחזק את הקשר אדם-סביבה, הקהילה והשלומות (wellbeing). החל משנת 2014  התוכנית תומכת בעשרות מיזמים מקומיים בתחומים שונים, בהם אומנות ותרבות מקומית, תיירות, שמירת טבע, ועוד.   

תעסוקה

HaagalaMitzpeRamon2
קואופרטיב "העגלה" הפועל ביישוב

אחוז האבטלה במצפה רמון גבוה מאוד יחסית למקומות אחרים בארץ. גם סלילת כביש הערבה (באמצע שנות ה-60) בדרך לאילת פגעה בהתפתחות הכלכלית של מצפה רמון, שכן עד אז הנוסעים לאילת היו עוברים בכביש 40 העובר ליד היישוב.

למרות כך, בשנים האחרונות מתחיל שינוי בתחום זה. ביישוב התיישבו אמנים מרחבי הארץ ובהם להקת המחול "אדמה" (שעזבה את היישוב ב-2016). אמנים אלו פתחו גלריות ומקומות אמנות רבים, הם יצרו תרבות של לקיחת יוזמה ויצירתיות עסקית.

אזור התעשייה הישן הוסב לאזור תיירות ("רובע דרכי הבשמים") ובו נפתחו חנויות בתוצרת מקומית, מסעדות, בתי קפה וגלריות. מצפה רמון בכלל ו"רובע דרכי הבשמים" בפרט, מנוהלים ברוח כלכלה מקומית מקיימת: רוב מקומות התעסוקה אינם רשתות גדולות, אלא עסקים המנוהלים ומתוחזקים בידי תושבי היישוב.

בשנת 2004 נפתח ב"רובע דרכי הבשמים" מפעל ניחוח טבע- FARAN, המעסיק נכון ל 2015, כ־20 עובדים מקומיים.

בשנת 2011 נפתח מלון "בראשית" על ידי רשת ישרוטל. המלון צפוי לספק תעסוקה לעשרות מתושבי המקום.

מקאן ואלי היא סוכנות פרסום דיגיטלית הממוקמת במצפה רמון. המשרד הוא שלוחה של משרד הפרסום מקאן אריקסון ונוסד ב-2013 כיוזמה עסקית-חברתית, אשר התחייבה לפיתוח הנגב בעיקר מצפה רמון. וכיום מועסקים במקאן ואלי למעלה מ-40 עובדים, מחציתם העתיקו את מקום מגוריהם למצפה-רמון.

מדבר תשעשרה

מדבר תשעֶשרה הוא מרחב תעסוקה חברתי שהוקם במצפה רמון באפריל 2016, על ידי היזמית העסקית חברתית חנה רדו. המיזם מתמחה במתן שירותים מקצועיים מרחוק לעסקים מכל הארץ: שירותי PA (עוזרת אישית), שירות לקוחות וטלמיטינג. כיום מועסקות במיזם 32 עובדות והוא מספק שירותים ללמעלה מ-50 עסקים מכל הארץ.

מדבר תשעֶשרה פועל כעסק חברתי כאשר רווחיו יוחזרו לעובדים, לקהילה ולפיתוח עתידי של מצפה-רמון.

החברה דוגלת במודל המשלב משפחה ותעסוקה, שואפת להוות בית וקהילה תומכת לעובדיה, ומשקיעה מאמצים רבים בפיתוח והכשרה מקצועית של העובדים.

המיזם מנוהל על ידי צביה הדני וירדן אברבנאל.

תיירות ותרבות

במצפה רמון פאבים, מסעדות, בתי קפה, מתנ"ס המספק אירועי תרבות, חוגים, הצגות וסרטים, ומרכז הצעירים ביישוב נותן מענה למפגשים קהילתיים רבים. ליישוב יש מקומון, "המצפה", ירחון שעוסק בנושאי חברה, איכות סביבה, תרבות וקהילה, וסוקר את המתרחש בשטח המועצה המקומית. הירחון יוצא לאור מאז שנת 2014. בנוסף, ישנה תחנת רדיו מקומי (אינטרנטי) בשם "רדיו סבתא".

מצפה רמון שוכנת על שפתו של מכתש רמון – המכתש הטבעי הגדול ביותר בעולם. הנוף הנשקף ממנה הפך אותה למרכז תיירות וחוויה מדברית. ביישוב שוכן מרכז מבקרים מכתש רמון[17], הצופה אל מכתש רמון. במרכז, שהיה בשיפוצים משנת 2010 ועד סוף שנת 2012, פועלים מרכז הדרכה וגן זואולוגי מדברי קטן בשם "חי רמון", שבו תצוגה של כ-40 מיני בעלי-חיים מדבריים קטנים ובהם נחשים, לטאות, מכרסמים, קיפודים, דרבנים, עקרבים ועוד. מרכז המבקרים מפעיל גם את חניון בארות במכתש רמון ואת הגן הגאולוגי והגן הארכאולוגי. כמו כן משלב מרכז המבקרים את סיפור חייו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון לצד הסברים על תופעות הנוף והמכתש הגדול.

התפתחות ענף התיירות ביישוב הביאה לפתיחת צימרים רבים, ומספר בתי הארחה ובתי מלון, שהידועים בהם הם מלונות ישרוטל, ישרוטל פונדק רמון ומלון בראשית. פונדק רמון הוקם בשני בתי מגורים מוארכים רגילים במרכזו של היישוב אשר חוברו זה לזה בקומת המסד ולצידם הוקמו חדר אוכל ובריכת שחייה, ואילו מלון בראשית שנחנך בשנת 2012 צופה אל מכתש רמון ומציע חדרים יוקרתיים. בשנת 2011 נפתח במצפה רמון מרכז מטיילים ובית הארחה על ידי שליח חב"ד, הרב צבי סלונים, המתפעל גם בית חב"ד במרכז העיר. ייחודיותו של המבנה הוא בכך שהוא העתק חיצוני מדויק לבית מרכז חב"ד העולמי - 770 שבניו יורק.

חלק נכבד מענף התיירות במצפה רמון מתבסס על תיירות אקטיבית עם מפעילים רבים המציעים מגוון פעילויות שטח, אשר רובן מתקיימות במכתש רמון ובמדבר סביבו. עם הפעילויות נמנים טיולי ג'יפים במכתש רמון, טיולים רגליים מודרכים, סנפלינג ממצוק המכתש, ארוחות בטבע, סדנאות יוגה מדברית, תצפיות כוכבים, טיולי גמלים וסוסים, טיולי RZR ורכבי באגי, סדנאות גיבוש וימי כיף לחברות ועוד. ביישוב נמצאת חוות האלפקות, המגדלת למות ואלפקות והיא מהגדולות מסוגה בעולם. עוד שוכן ליד היישוב בית ספר שדה הר הנגב.

ב-24 במרץ 2013 אישרה רשות התעופה האזרחית את הפעלתו של מנחת מצפה רמון שמצפון ליישוב.

במצפה רמון נמצא מצפה הכוכבים על שם וייז שהוא הגדול בארץ (הטלסקופ הממוקם בו בעל קוטר של מטר אחד). הוא שייך לאוניברסיטת ת"א שמיקמה אותו שם בגלל מספר הימים הבהירים הרבים בשנה באזור (כ-250).

בינואר 2017 נפתח על יסודו של האנגר אדמה שנסגר, 'מֵעֵבֶר'- משכן ליצירה תרבותית וחברתית, ביוזמתם של צעירים תושבי המקום, שנועד להוות בית למפגשי תרבות ופסטיבלים, ומשמש גם כהוסטל לתרמילאים ובר מקומי[18].

ספורט

מאז תחילת שנות ה-60 החלו לפעול קבוצות ספורט תחרותיות בעיירה. בענף הכדורגל קבוצת "הפועל מצפה רמון" שהתקיימה עד אמצע שנות ה-80, ומעולם לא הצליחה להעפיל מעל לליגה ג'. וכן בענף הכדוריד התקיימה קבוצה בשם "הפועל מצפה רמון" באמצע שנות ה-70 בליגה א'. נכון ל-2017 לא קיימות בעיירה קבוצות ליגה תחרותיות.

שלטון מקומי

ב-22 באוקטובר 2013 נבחר אל"ם במיל' רוני מרצ'יאנו מרום לתפקיד ראש המועצה המקומית מצפה רמון.

גלריה

Mizpe Ramon

שכונה במצפה רמון

מצפהרמון01

בניין המועצה המקומית והכיכר האזרחית, ינואר 2010.

Mitzpe Ramon Snow-covered

מצפה רמון בשלג, ינואר 2014

מצפהרמון02

בתים בשכונת המגורים "עין עופרים" הבנויה מאשקוביות, ינואר 2010.

מצפהרמון03

שיכון טיפוסי ביישוב, ינואר 2010.

Mitzpe Ramon, tourist center 01

"מרכז המבקרים-מכתש רמון" על-שפת המכתש

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ במצפה רמון יוקם בקרוב מרכז עירוני, דבר, 22 ביולי 1957
  4. ^ משולם עד, מצפה רמון - יישוב שכולו עתיד, דבר, 1 באוקטובר 1959
  5. ^ יצחק לבנון, החבל של מצפה רמון, דבר, 22 ביולי 1957
  6. ^ חמש שנים למצפה רמון, דבר, 16 ביוני 1961
  7. ^ 7.0 7.1 מתנגדים להקמת עיר חדשה בקרבת מקום למצפה רמון, משולם ער, דבר, יום ראשון, יוני 18, 1961; עמוד 4
  8. ^ א. שמאי, הדיקטטורה האדומה בנגב, חרות, 23 בדצמבר 1959
  9. ^ שלמה גבעון, החלוצים מדיזינגוף נוטשים את רמון, מעריב, 26 בדצמבר 1962
  10. ^ פרופיל מצפה רמון באתר הלמ"ס
  11. ^ בית הספר היסודי ממלכתי "רמון"
  12. ^ בית הספר היסודי ממלכתי "הראל"
  13. ^ תיכון "השלום" למדעים ואמנויות ע"ש יצחק רבין
  14. ^ חברת הנוער מצפה רמון למנהיגות ולעשייה חברתית
  15. ^ קן מצפה רמון - הנוער העובד והלומד
  16. ^ הרכזים בארץ. באתר "תוכנית השגים"
  17. ^ מרכז מבקרים מצפה רמון נפתח לקהל, אתר רשות הטבע והגנים פברואר 2013
  18. ^ מעבר - מרכז תרבות והוסטל
מצפה רמון מימין ומעלה העצמאות היורד למכתש רמון
גמלא (שמורת טבע)

שְׁמוּרַת גַּמְלָא היא שמורת טבע ואתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-20 קילומטרים דרומית לקצרין. השמורה הוכרזה ב-9 בינואר 2003. שטחה הוא 8,380 דונם.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

המכתש הגדול

מכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מצפון מערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.

במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית. בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים וקיפודי ים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.

המכתש הקטן

המכתש הקטן (בשמו המדויק: מכתש חֲצֵרָה) הוא מכתש אירוזי, השלישי בגודלו מבין חמשת מכתשי הנגב וחצי האי סיני.

המכתש הקטן נמצא ברכס חצרה ומכאן נקרא גם מכתש חצרה (בערבית: الخضيرة - אלחֻ'צַ'יְרָה - "גורן הדקלים"). זהו המכתש המזרחי בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב ובצפון סיני, בהם מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.

ביוני 2019 הכריזה המדינה על הפיכת המכתש לשמורת טבע.

הקריות

הקריות הוא שמו של גוש יישובים השוכנים בעמק זבולון, לחופי מפרץ חיפה, מצפון-מזרח לחיפה, המונים נכון ל-2019 קצת יותר מ-200 אלף תושבים.

בקריות נכללות הערים (מצפון לדרום) קריית ים, קריית ביאליק, קריית מוצקין וקריית אתא. כמו כן, נכללות בקבוצה זו גם השכונות החיפאיות קריית חיים, וקריית שמואל, שהיא שכונה בעלת אופי דתי.

אף שכל אחד ממרכיבי הקריות הוא יישוב בפני עצמו, מתקיימת התייחסות נרחבת לגוש היישובים השלם. תושב הקריות, למשל, יציג את עצמו לעיתים כמי שבא מהקריות, מבלי לפרט את היישוב הספציפי שממנו בא.

המקומונים הפונים לתושבי הקריות הם "הד הקריות", "זמן קריות", "ידיעות המפרץ" והחינמון "חדשות הקריות".

מרבית הקריות הוקמו במסגרת פרויקטים גדולים של חברת שיכון עובדים ההסתדרותית.

הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

הר הנגב

הר הנגב הוא אזור הררי בנגב, שיא גובהו 1,037 מטר בהר רמון, הפסגה הגבוהה ביותר בדרום מדינת ישראל.

מבחינה גאולוגית מורכב הר הנגב מסדרה של שישה קמרים הפרוסים מצפון-מזרח לדרום מערב.

באזור נמצאת העיירה מצפה רמון, בגובה 850 מ' מעל פני הים. האקלים ששורר שם הוא חם ביום וקר מאוד בלילה (הטמפרטורות יורדות בו בחורף לעיתים קרובות אל מתחת ל-0) ויבש (ממוצע המשקעים הוא 86 מילימטרים לשנה). שלג יורד בו כפעם בשנה ולעיתים אף יותר. באזור אין נחלי איתן; נחלי האכזב הבולטים שם הם נחל צין (השני בגודלו בנחלי האכזב בארץ, שנשפך אל ים המלח), נחל רמון (המנקז את מכתש רמון ונשפך לנחל נקרות), ונחל נקרות (שנשפך לנחל הערבה). מקו פרשת המים של הר הנגב מנקזים מספר נחלים: נחל צין ונחל נקרות מנקזים את עברו המזרחי של קו פרשת המים אל דרום ים המלח והערבה, ונחל הבשור את עברו המערבי של קו פרשת אל הים התיכון דרומית לעזה.

שמורת טבע הר הנגב היא שמורת הטבע הגדולה ביותר בישראל. שטחה של השמורה 1,045,000 דונם.

כביש 40

כביש 40 הוא הכביש השני באורכו בישראל (אחרי כביש 90), ואורכו 302 קילומטרים. הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.

עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

עין עבדת

עין עבדת הוא מעיין בהר הנגב, הנובע בנחל צין.

עמק האלה

עמק האלה הוא עמק קטן בשפלת יהודה, מדרום לבית שמש, המקשר בין השפלה להרי יהודה ומכאן חשיבותו לאורך השנים. על פי התנ"ך, בעמק זה התרחש קרב דוד וגוליית. בראשית שנת 2014 הופקדה התוכנית להכריז על עמק האלה כגן לאומי.

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

קומראן

קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.

מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 150 ל-130 לפני הספירה.

לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.

שמורת המסרק

שְׁמוּרַת הַמַּסְרֵק היא שמורת טבע בסמוך למושב בית מאיר.

שמורת טבע תל דן

שְׁמוּרַת תֵּל דָּן היא שמורת טבע בצפון עמק החולה, הכוללת את מקורות נחל דן וחלקו העילי, ואת תל דן. שטחה 481 דונם. תל דן, התל הגדול בתחום שמורת דן נקרא בערבית תל אל-קאדי (تل القاضي) - (תל השופט).

שמורת פורה

שְׁמוּרַת חָרְבַּת פוּרָה היא שמורת טבע קטנה בנגב הצפוני, בסמוך למחלף מאחז שעל כביש קריית גת - בית קמה. בשמורה פריחה עשירה וייחודית בחודשים פברואר ומרץ.

בשמורת פורה גדלים צמחים ממוצא ים-תיכוני וצמחים ממוצא מדברי. השמורה הייתה מגודרת בשנות ה-60 של המאה ה-20 ולא נפגעה ממרעה. באתר סלעי קירטון גירניים מתקופת האאוקן. בשמורה גדלים צמחי כלנית מצויה, נורית, פרג, עירית גדולה, אירוס ארצישראלי, לשון פר, ערטנית השדות, כלח, שמשון הדור, עכנאי יהודה, דבורנית וודודאים. עוד בשמורה שיחי רותם, מלוח ולענה וצמחי וינקה עשבונית, עירית נבובה, מרווה ריחנית וצהרון מצוי

שמורה פורה השתרעה על שטח בן 12 דונם באפיק נחל פורה, הוא יובל של נחל שקמה. בשנת 2007 הוגדל שטח השמורה ב-283 דונם. שמה ניתן על שם חורבת פורה הנמצאת בגבולה המערבי. השמורה נקראת בערבית ח'רבת אלפורה. בחורף נאגרים בשמורה מי שטפונות בסיוע סכר ונוצר אגם עונתי. במקום גשר הרוס, שריד מסילת הרכבת הטורקית שנסללה בתקופת מלחמת העולם הראשונה מטול כרם לבאר שבע, ומשם לקוסיימה בחצי האי סיני. הגשר נהרס בשיטפונות בשנות ה-70 של המאה ה-20.

בשנים האחרונות נודעה השמורה במרבדי הכלניות האדומים שלה, שהתרבו והתרחבו בעשור הראשון של המאה ה-21, והיא נכללת בפסטיבל דרום אדום הנערך מדי חורף בחודש פברואר בנגב המערבי.

הכניסה הראשית לשמורה היא מכביש 40.

תיאטרון הספרייה

תיאטרון הספרייה הוא תיאטרון הפועל ברמת גן משנת 1984.

תל אנפה

תֵּל אֲנָפָה (בערבית: תל אל-אח'דר - "התל הירוק") הוא תל ארכאולוגי בצפון-מזרח עמק החולה, על גדת נחל קליל מצפון-מערב לקיבוץ שמיר. גובהו 90 מטרים מעל פני הים, כ-10 מטרים מעל פני המישור סביבו. בראש התל ובשוליו צומחים עצי אלה אטלנטית, ובחורף הוא מתכסה בפריחת נרקיס מצוי, ומכונה בשל כך "גבעת הנרקיסים" בפי תושבי האזור. התל הוא שמורת טבע ששטחה כ-20 דונם.

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

לאום ודת[2]
יהודים: 89%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 11%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.6%
גילאי 5 - 9 8.8%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 10.1%
גילאי 20 - 29 20.2%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 12.0%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 8.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 3
תלמידים 1,119
 –  יסודי 638
 –  על-יסודי 481
מספר כיתות 59
ממוצע תלמידים לכיתה 19.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלוןנפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקיםאילתאשדודאשקלוןבאר שבעדימונהנתיבותערדקריית גתקריית מלאכירהטשדרות
מועצות מקומיות חורהירוחםכסייפהלהביםלקיהמיתר • מצפה רמון • עומרערערה-בנגבנאות חובבשגב שלוםתל שבע
מועצות אזוריות אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.