מצפה אילן

מִצְפֵּה-אִילָן הוא יישוב קהילתי דתי בין קציר לבין חריש (כ-2 ק"מ מזרחית לחריש), בתחומי מועצה אזורית מנשה.

מצפה אילן
Mizpeilanramon
הכניסה ליישוב מצפה אילן, 2011
מחוז חיפה
מועצה אזורית מנשה
גובה ממוצע[1] ‎149 מטר
תאריך ייסוד 2009
תנועה מיישבת תנועת אור
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 455 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 16.7% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה
באדום - מצפה אילן
בירוק - מיקום בניין המועצה

היסטוריה

ביוני 2003 הוקמה במקום היאחזות נח"ל, בהחלטת ממשלת ישראל, בשם היאחזות הנח"ל עירון שאוישה בידי גרעיני תנועת הצופים[2]. באפריל 2005 התיישבו במקום כ-44 משפחות מטעם תנועת אור, במטרה להפכו ליישוב אזרחי. המתיישבים העניקו למקום את השם מצפה אילן, על שמו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון.

מספר ארגונים להגנת הסביבה מחו על ההחלטה להקים את היישוב והחברה להגנת הטבע אף עתרה לבג"ץ בדרישה לפנות את היישוב ולנקוט הליכים פליליים נגד המתיישבים. בפברואר 2008 החליטה הממשלה לקדם את אזרוחו של היישוב החדש, שנקרא בהתחלה "מצפה עירון" ובחודש יוני 2008 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את הקמתו[3]. בעקבות כך, בפברואר 2009 דחה בג"ץ את עתירת החברה להגנת הטבע ואישר סופית את הקמת היישוב[4].

בהמשך אכלוסו מיועד היישוב לכלול 300–350 משפחות. נכון ל-2013 מתגוררות ביישוב 48 משפחות שהגיעו מכל הארץ.

ביישוב גנים, מעונות, סניף בני עקיבא, מרכז נוער, בית כנסת ומקווה נשים.

ב-4 בספטמבר 2018, הונחה אבן הפינה למכינה הקדם-צבאית "בית אסף" על שם סרן אסף רמון[5], בנם של רונה ואילן רמון. היה זה כשלושה וחצי חודשים טרם פטירתה של האם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ אודות מצפה אילן. אתר הבית
  3. ^ אלי אשכנזי3 שנים אחרי שקם אושר היישוב מצפה עירון, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 2147/06
  5. ^ החלום שנולד בשבעה הפך למציאות, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2016
אילן רמון

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד – 1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי היחיד. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף-משנה.

אלון מורה

אֵלוֹן מוֹרֶה היא התנחלות בשומרון, הסמוכה לעיר שכם וצופה אל תל בלטה, אשר הוצע לזהותו עם שכם המקראית.

הקמת אלון מורה, מהוותיקות בהתנחלויות, לוותה במאבק ממושך של מייסדיה במשך כשבע שנים, עד לקבלת אישור מממשלת ישראל להקמת היישוב. במהלך שנים אלו התגבשה תנועת גוש אמונים, שריכזה את הפעילות האזרחית ליישוב יהודים בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה.

ברקאי

בַּרְקַאי הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, נוסד בשנת 1947 על ידי עולים מרומניה ומפולין, ועלה על הקרקע בתאריך 10 במאי 1949. הקיבוץ ממוקם בפתח המערבי של בקעת עירון, במועצה אזורית מנשה.

ב-1950 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של בוגרי תנועת השומר הצעיר מצפון אמריקה. חבריו השפיעו רבות על אופי הקיבוץ והם מהווים הגוף הגדול ביותר באוכלוסייה.

שמו של הקיבוץ הוצע על ידי פרופ' נתן מארק מרומניה, ויש לו שני פירושים. הראשון הוא ראשי תיבות ל"בני עבודה, רומניה, קיבוץ, ארץ ישראל", לכבוד הגרעין המייסד של הקיבוץ. השני מסמל את ברקאי, כוכב השחר, שזרח מחשכת האימה של מלחמת העולם השנייה.

גבעת חביבה

מרכז גבעת חביבה,נמצא ממערב לקיבוץ מענית, בסמוך לוואדי ערה ולכביש 6.

בשנת 1949 קם מרכז "גבעת-חביבה" על שם חביבה רייק, מייסודה של תנועת השומר הצעיר וקיבוציה. המרכז פועל כל השנים לקידומם של ערכי השלום, השוויון והסולידריות בחברה. גבעת חביבה פועלת להבטחת אופייה הדמוקרטי והשוויוני של המדינה, ורואה בכך תנאי להבטחת רווחה לתושביה ובסיס לשותפות אמיתית של שני הלאומים שחולקים את החיים במדינת ישראל.

גבעת חביבה פועלת לכינונה של חברה משותפת ושוויונית לכל אזרחי המדינה. היא יונקת משורשיה הקיבוציים את ערכי השותפות והשוויון, ומבססת עליהם תוכנית פעולה הוליסטית ונרחבת, שבמרכזה המענה לשסע הלאומי היהודי-ערבי שמאיים על עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית. גבעת חביבה פועלת ליצירת מודלים בני-קיימא לבניית החברה המשותפת בחמישה מעגלים: לוקאלי-קהילתי, בין-קהילתי, אזורי, ארצי וגלובלי. תוכניות גבעת חביבה מחזקות את הקהילות, יוצרות מרחב אזורי משותף, פועלות כמודל ארצי עם משרדי ממשלה, ומהוות מודל לחיקוי ולשילוב ברמה הגלובלית.

גן שמואל

גַּן שְׁמוּאֵל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במחוז חיפה מזרחית לחדרה ושייך למועצה אזורית מנשה. הקיבוץ נקרא על שם הרב שמואל מוהליבר ממבשרי הציונות.

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה הוא בית חולים פסיכיאטרי בקרבת פרדס חנה-כרכור. בית חולים זה הוא המוסד הרפואי הגדול ביותר בישראל לחולי נפש. מטופלים בו מבוגרים מגיל 18 ומעלה. מנהלו של בית החולים הוא ד"ר אלכסנדר גרינשפון.

כפר גליקסון

כְּפַר גְּלִיקְסוֹן הוא קיבוץ במישור החוף ליד המושבה פרדס חנה-כרכור וליד בנימינה השייך למועצה אזורית מנשה.

הקיבוץ נוסד בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי עולים מהונגריה ומרומניה. בשנת 1944 הונחה אבן הפינה לנקודת הקבע של הקיבוץ.

בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות.

הקיבוץ נקרא על שמו של משה יוסף גליקסון שהיה מנהיג ציוני ועיתונאי בארץ ישראל. גליקסון עמד בראש תנועת הנוער הנוער הציוני והיה עורך עיתון הארץ במשך 15 שנה.

כיום מתגוררים בכפר גליקסון כ-300 תושבים. הקיבוץ מתפרנס, בין היתר, מחקלאות: רפת "גל-ים", גידולי שדה, ותעשייה: מפעל אומגה לייצור חומרי יצירה, מעונות יום לילדים, בריכת שחייה למנויים ועוד.

כפר פינס

כְּפַר פִּינֶס הוא מושב דתי בצפון השרון בפתחת ואדי ערה. נקרא על שם הרב יחיאל מיכל פינס, סופר ועסקן מאנשי חובבי ציון, והוקם בידי עולים ממרכז אירופה בשנת 1933.

מגל (קיבוץ)

מַגָּל הוא קיבוץ בצפון השרון, על קו התפר כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לחדרה.

מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר.

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

מייסר

מֵיסִר (בערבית: مـَيْسـَر) הוא כפר ערבי-ישראלי באזור המשולש, הנמצא בתחום המועצה האזורית מנשה.

מענית

מַעֲנִית הוא קיבוץ על גבול השרון והשומרון, מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, בתחום המועצה האזורית מנשה.

מצר (קיבוץ)

מֶצֶר הוא קיבוץ בצפון-מערב השומרון, כשבעה קילומטר מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, וסמוך ליישוב שער מנשה.

עין עירון

עין עירון הוא מושב באזור הצפון בוואדי ערה השייך למועצה אזורית מנשה.

המושב הוקם בשנת 1934, על ידי קבוצת תושבים אשר עלו לארץ ישראל בימי העלייה השנייה. שמו של המושב ניתן לו עקב מיקומו הצופה על נחל עירון הסמוך. בשנת 1939 נמנו ביישוב 174 תושבים ב-54 משקים.

בסמוך למושב נמצא האתר הארכאולוגי תל אסור ושמורת עין ארובות.

עין שמר

עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

תחנת הרכבת חדרה – מערב

תחנת הרכבת חדרה מערב היא תחנה של רכבת ישראל על מסילת החוף, שנמצאת בחלקה המערבי של העיר חדרה – בסמוך לאזור התעשייה. התחנה משמשת הן כתחנת משאות והן כתחנת נוסעים (בתוספת לתחנת חדרה מזרח, המשמשת למשאות בלבד). התחנה מרוחקת ממרכז העיר, ולכן תנועת הנוסעים בשנים הראשונות להפעלתה הייתה דלה למדי. בשנים האחרונות חלה עלייה רצינית בכמות המשתמשים בתחנה זו. בחודש אוגוסט 2008 למשל היו בה, על־פי נתוני רכבת ישראל, 135,000 נוסעים, ובממוצע ליום – כ־5,000 נוסעים.

תנועת אור

תנועת אור לפיתוח ויישוב הנגב והגליל היא תנועה מיישבת הפועלת לפיתוח וקידום ההתיישבות באזורי הנגב והגליל. התנועה יזמה את הקמתם של שבעה יישובים חדשים בנגב ובגליל – צוקים, מרחב עם, מצפה אילן, אליאב (שם קודם: חרוב), באר מילכה וגבעות בר. ושלושה יישובים נוספים נמצאים בתהליך הקמה: כרמית, חירן וכסיף. כמו כן "אור" יישבה עד כה 23 גרעיני התיישבות צעירים ביישובי הפריפריה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.