מפתח העניינים

מפתח העניינים ובקיצור מפתח (או אינדקס) מופיע בסופו של ספר עיון, כך שניתן לאתר בקלות נושאים עיקריים בספר: אנשים, מקומות, מושגים, תהליכים וכדומה. למפתח חשיבות גדולה, משום שהוא מהווה כלי עיקרי לגישה ישירה לתוכן הספר.

הצעת חוק שהגיש במאה התשע-עשרה הלורד קמבל, ולפיה ייאסר פרסום ספר חסר מפתח, לא אושרה, אך גם ללא חוק זה, פרסום ספר עיון חסר מפתח הוא מעשה חריג בימנו, הפוגע מאוד באיכות הספר. המחשה לכך מופיעה בביקורתו הנזעמת של תום שגב על המהדורה הראשונה של הספר "יובל לישראל":

באמריקה שומעים לפעמים על חברות לייצור רכב שמבקשות מקהל הלקוחות להחזיר להן את כל המכוניות מדגם מסוים, מפני שהתגלה בהן פגם כלשהו. זה מה שצריך, לדעתי, לעשות עם 'היומן הלאומי' הזה, כי אין לו אינדקס ועל כן כמוהו כמכונית ללא הגה. [...] גם בלי לקרוא אף עמוד אחד אפשר לקבוע בוודאות: באין לו אינדקס, הספר הזה חסר כל ערך.

הארץ-ספרים, 25 במרץ 1998

המו"ל (הוצאת זמיר-בר-לב) אכן נחפז לתקן את טעותו במהדורה השנייה, וברוח הצעתו של תום שגב הציע לרוכשי המהדורה הראשונה לקבל את האינדקס ללא תשלום.

מטרותיו של המפתח

מפתח עניינים מוצלח פותר את התיסכול הכרוך בהצפת מידע-רב-מדי, חוסך למעיין זמן, וחושף זיקות בין מושגים ועניינים שונים המופיעים לאורך החיבור. מפתח מוצלח חייב לכלול את כל הערכים המרכזיים שבספר אותם עשוי המעיין לחפש. הרעיון הזה זכה לניסוח מוצלח בהקדמה שצורפה לאינדקס פריטים של רשת חנויות כל-בו ענקית בשנת 1897: "אם אינך מוצא את הפריט המבוקש לפי מפתח הפריטים שלפניך, חפש היטב את המוצר בקטלוג השלם המונה את רשימת כל אחד ואחד מן המוצרים שלנו בכל חנויות הרשת".

במפתח יש לכלול את כל המושגים המופיעים בספר ורלוונטיים לנושא הספר, כך שהקורא יוכל למצוא דרך המפתח כל מושג וכל נושא שהספר עוסק בהם. יישומו של כלל זה דורש מחשבה ואינו פשוט, משום שנובע ממנו כי מחד יש להקפיד שכל מושג נדרש יופיע במפתח, ומאידך יש למנוע הופעת מושגים מיותרים. בספר "תורת הניהול וחוכמת מקיאוולי" (אנתוני ג'יי, "ספרית מעריב") מופיע במפתח העיול "ניוטון, סר איזק". במקום אליו מפנה העיול מופיע המשפט "אולי אין אלה רעיונות ברמתם של שקספיר וניוטון, אך אין פירוש הדבר שהם פחות יצירתיים". אזכור קצרצר זה של איזק ניוטון אינו אומר עליו דבר, ולמעשה במקום ניוטון ניתן היה לכתוב באותה מידה איינשטיין או אדיסון, ולכן הכללתו של ניוטון במפתח מיותרת לחלוטין.

התייחסות למושג עשויה להיות במקומות אחדים בספר, בהקשרים שונים, ולכן רק דרך המפתח ניתן לקבל תמונה מלאה על המושג, במיוחד כאשר בעת כתיבת הספר מקפיד המחבר להימנע מכפילויות. בעת יצירת המפתח ניתן לגלות מושג שההתייחסות אליו פוצלה שלא לצורך, ולתקן פגם זה.

לנושאים מסוימים מהווה המפתח את מקור קיומם העיקרי. הכוונה לנושאים להם לא הוקדש סעיף מיוחד בגוף הספר, אך הם מוזכרים אגב הדיון בנושאים אחרים. העיול במפתח קושר את כל המופעים של נושא מסוג זה ויוצר התייחסות מלאה אליו. באנציקלופדיה, למשל, נפוצה התייחסות לאישים אשר אין להם ערך משלהם, אך המפתח מאפשר קבלת תמונה מסוימת על פועלם.

מבנה המפתח

בכל עיול במפתח נרשמים כל המופעים של עיול זה בספר, כלומר מספרי העמודים שבהם מוזכר העיול. כאשר הספר מחולק לסעיפים ממוספרים, עשוי להיות נוח יותר לציין את מספר הסעיף במקום מספר העמוד. את ההפניה להתייחסות העיקרית למושג נהוג להדגיש, באמצעות שימוש באותיות מודגשות, או באמצעות רישומה כהפניה הראשונה.

העיולים במפתח ממוינים בסדר אלפביתי עולה. מושגים המתחילים בה' הידיעה יופיעו בדרך כלל במפתח בלי הא הידיעה, אך כאשר המושג ידוע בצורתו הכוללת את הא הידיעה, נכללים לעיתים פעמיים במפתח, פעם עם הא הידיעה ופעם בלעדיה. מושגים דוגמת "הבימה" או "הפועל", שהא הידיעה היא חלק בלתי נפרד מהם, מופיעים רק בצורתם זו.

למושגים שלהם מוקדש בספר דיון נרחב במקומות רבים, נבנה לעיתים המפתח בשתי רמות: ברמה הראשונה מופיעה ההתייחסות העיקרית למושג, וברמה שנייה מקובצות התייחסויות נוספות בהקשרים שונים. במפתח לאנציקלופדיה העברית (שחסרונו הורגש משך שנים רבות), למשל, לעיול "בגין, מנחם" רמה אחת, שבה מפורטים כל המופעים של עיול זה, ואילו העיול "בן-גוריון (גרין), דוד" מחולק לשתי רמות, כאשר ברמה השנייה מופיעים הערכים "(ה)עליה ה-II", "מלחמת העולם ה-I", "תקופת המנדט", וכו'.

סוג מיוחד של עיול במפתח הוא עיול שבו, במקום פירוט כל המופעים של המושג, מופיעה הפניה מהצורה "ראו ...". הפניה זו ניתנת כאשר מושג ידוע בשני שמות שונים. פירוט המופעים מופיע תחת השם שבו נפוץ המושג בספר, וההפניה תופיע תחת השם שאינו נפוץ בספר, אך מקובל גם הוא בציבור, ולכן הקורא עשוי לחפשו במפתח. גם שתי דרכים שונות לחיפוש אותו מושג מצדיקות שני עיולים: בנוסף לעיול "משחקי קלפים" יש מקום גם לעיול "קלפים, משחקי". על חשיבותן של ההפניות ניתן ללמוד מהמפתח לאנציקלופדיה העברית, שאינו מקפיד על עניין זה. קורא המנסה למצוא מידע אודות המושג "רעידת אדמה" לא ימצא במפתח כל רמז למושג זה. רק כאשר יאמץ את מוחו וייזכר שרעידת אדמה קרויה בעברית גם בשם "רעש אדמה", יצליח למצוא מושג זה במפתח.

שילוב של שני סוגי העיולים מופיע בהפניה מהצורה "ראו גם ...", המפנה למושגים קרובים, שיש בעיון בהם להוסיף על האמור בתיאור המושג הנידון.

מרבית העיולים במפתח קצרים למדי, ולכן מקובל לסדר את המפתח בשני טורים, ולעיתים אף בשלושה.

מפתחות מיוחדים

לעיתים מחולק המפתח לשניים: מפתח שמות ומפתח נושאים. ישנם ספרים, כדוגמת ספריו של הרב ד"ר מיכאל אברהם, בהם ישנו מפתח לספרי קודש, ומפתח נפרד לספרי חול המוזכרים בספר.

בספרים מסוימים מופיע בנוסף למפתח הרגיל גם מפתח מיוחד, המתחייב מאופי הספר. באנציקלופדיה המקראית נכלל מפתח פסוקים, ובו רשימת כל הפסוקים שנתפרשו באנציקלופדיה. בספרות משפטית מקובל מפתח פסקי דין שאוזכרו בספר.

מפתח בנפרד מהספר

מפעם לפעם יוצאים לאור אינדקסים לכתבי עת מקצועיים, על מנת להקל על איתור מאמרים, או בתחום מדעי מסוים.

גם לספרים חשובים יוצאים אינדקסים הנקראים קונקונדרציות, כך יצאו אינדקסים כאלו לתנ"ך ולכתבי ביאליק. בשונה מאינדקס, המכיל רק נושאים מרכזיים בספר, קונקורדציה מכילה את כל המילים שבספר, ללא יוצאת מן הכלל.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Allan Hanson, "From classification to indexing: How automation transforms the way we think", Social Epistemology, Vol. 18, No. 4, October-December 2004, pp. 333-356. (אבסטרקט)

קישורים חיצוניים

Israel Law Review

The Israel Law Review הוא כתב עת משפטי ישראלי, הוותיק ביותר שיוצא לאור בשפה האנגלית.

אורי דסברג

הרב אוּרי דַסְבֶּרְג (ט"ו בשבט תש"ו, 17 בינואר 1946 – כ' באייר תשע"א, 24 במאי 2011) היה רב, חוקר ועורך תורני-הלכתי. מראשי מכון צומת ויד הרב הרצוג, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, כתבי העת "תחומין" וטללי אורות והעלון "שבת בשבתו".

אינדקס

האם התכוונתם ל...

אנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה מאת חברת אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ. הוותיקה מבין האנציקלופדיות באנגלית שעודן מוסיפות להתעדכן. ב-14 במרץ 2012 הודיע המו"ל על הפסקת הפקתן של מהדורות דפוס חדשות, והתמקדות בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה.

בדרך לצה"ל

בדרך לצה"ל, זכרונות אלוף אבידר, הוא ספר אוטוביוגרפי של האלוף יוסף אבידר.

אבידר מתאר את הצדדים ואת האירועים הביטחוניים והמדיניים של המאורעות בארץ ישראל משנת 1925 עד סיום מלחמת העצמאות בשנת 1948 מנקודת ראות אישית, אך התפקידים הבכירים שמילא בארגון ההגנה איפשרו לו זווית ראייה מקיפה וממלכתית.

תיאור האירועים אישי ומפורט כולל שמות האנשים שנטלו חלק. תיאור פעולות קרב, אימונים, התיישבות, ההעפלה והתנגדות לשלטון המנדט הבריטי. בספר מספר תמונות בשחור ולבן וצילומי מסמכים. בספר 17 פרקים, הקדמה ותוכן עניינים. אין מפתח העניינים מפורט של שמות ואתרים. הספר כולל 315 עמודים ויצא לאור בתל אביב בכריכה קשה.

יוסף אבידר התגייס לארגון ההגנה, בו התקדם במהרה והפך לאחד מראשיו. היה פעיל בזמן המנדט הבריטי בהברחה וייצור של נשק בלתי חוקי לארגון ההגנה. במאורעות 1929 (תרפ"ט) היה מפקד העיר העתיקה של ירושלים ובהמשך מונה לתפקיד סגן מפקד העיר ירושלים.

לאחר שהחלים מפציעה החל למלא תפקידים במטה ההגנה. ניהל זמן מה את מכון איילון שהיה מפעל תת-קרקעי לייצור כדורים לנשק. אבידר פיקד על קורסים שונים של ההגנה ואירגן את גדוד משמר הרכבות של הנוטרים עליו גם פיקד. שימש מפקד גליל הצפון, ראש לשכת ההדרכה במטה הכללי של ההגנה ומנהל התע"ש. היה מראשוני האלופים בצה"ל.

במקור שמו היה יוסף רוכל ועם גיוסו לצה"ל החליף את שמו מרוכל לאבידר.

הידעת את הארץ

הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, העוסקים בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל או בלשונו של המחבר בידיעת הארץ.

ברסלבי יצר את הכרך הראשון של הסדרה, על הגליל ועמקי הצפון, מתוך אסופת מאמרים שהוא כתב. הוא מקיף כל נושא בנפרד עם המידע עליו. סדר הצגת הנושאים מבוסס על המועד שבו הוא כינס את החומר על האזור והעלה אותו על הכתב; ולכן קשה להבחין במאמרים בין המוקדם לבין המאוחר. כמו כן, אין החלק הראשון מאורגן לפי הסדר המקובל בספרי ידיעת הארץ: מבואות כלליים וסקירת אזור אזור. התוצאה היא שמידע על נושא כלשהו או על יישוב ניתן להגיע אליו רק בעזרת מפתח העניינים בסוף הכרך.

ואילו בכרכים הבאים ברסלבי בנה את הספר בצורה המקובלת, כאשר הוא מתחיל בהכרה כללית של האזור, תולדותיו, עיקרי הנושאים ולבסוף הוא מציג גם תוכנית סיור באזור עבור אלה החפצים לטייל בו.

כרכי הסדרה כוללים אזורים אשר נהגו לטייל בהם בימי המנדט הבריטי. ולכן אין בסדרה מידע על שפלת החוף ועל היישוב היהודי בשפלה: מדרומית לחניתה בצפון עד צפונה מבאר טוביה בדרום. בספריו "הידעת את הארץ" אין מידע על העיר ירושלים וכן אין כל איזכור על יהודה ושומרון. הדגש בפרקי הסדרה הוא בתיאור ניסיונות ההתיישבות היהודית באזורים בהם התמקדה: בעיקר בגליל ובנגב, תוכניות הפיתוח כמו בעמק החולה, ים המלח, הנגב ואזור אילת ואפילו הביא הצעות איך לבצע את הפיתוח של אוצרות הטבע:

בפרק על אגם החולה הוא מספר על הזיכיון שניתן לחברת הכשרת היישוב ליבש את הביצה. הוא מתאר את הבעיות הכרוכות בכך, אפשרויות ניצול הכבול ומסיים בתיאור השמורה שנוצרה על הקרן הקיימת לישראל היא שמורת החולה.

בתיאור תולדות ניצול מחצבי ים המלח הוא מקדיש פרק רחב תוך תיאור מפורט של הרקע הגאולוגי של יצירת הימה ופוטנציאל המוצרים.

הוא כותב את המהדורה האחרונה של ספרו בעת גילוי הנפט בשדה הנפט חלץ וסוקר את תולדות חיפושי הנפט בארץ תוך מבט לעתיד האפשרי.סגנון הכתיבה הוא כשל מורה דרך. הוא כותב את הדברים כפי שהוא היה מספר אותם לציבור המטיילים אשר עומדים לפניו במקומות תצפית נבחרים. בתיאור הוא משלב תאורים גאוגרפיים של המקום, מובאות היסטוריות וארכאולוגיות, קטעים מהמקרא ומהמקורות וכן סיפורים שהוא שמע מפי תושבי המקום.

גישתו העממית הפכה את הספר לאחד הפופולריים בקרב חובבי ידיעת ארץ ישראל בעיקר ב"התיישבות העובדת" וב"ציבור הפועלים".

היסטוריה של האנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה (Encyclopædia Btirannica) היא אנציקלופדיה היוצאת לאור למן שנת 1768, והופיעה עד כה בחמש-עשרה מהדורות. בשלהי המאה העשרים פיתח המו"ל, חברת אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ גרסאות ממוחשבות לאנציקלופדיה, תחילה על-גבי CD-ROM, לאחר מכן על-גבי DVD, ולבסוף באינטרנט.

המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה

המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, שבה עוצבה אנציקלופדיה בריטניקה מחדש, הופיעה ב-1974. תהליך יצירתה החל בשנת 1960, והשתתפו בו 300 עורכים, 200 יועצים, ולמעלה מ-4,000 כותבי ערכים. במהדורה זו עברה הבריטניקה שינוי רדיקלי, שבמסגרתו פוצלה לשלושה חלקים:

פרופדיה (Propædia) בת הכרך היחיד

מיקרופדיה (Micropædia) בת עשרה כרכים

מאקרופדיה (Macropædia) בת תשעה-עשר כרכים.בשנת 1985 עברה המהדורה החמש-עשרה ארגון מחדש, ששינה את תכולתה ואת מספר כרכיה:

פרופדיה (Propædia) בת הכרך היחיד

מיקרופדיה (Micropædia) בת שנים-עשר כרכים

מאקרופדיה (Macropædia) בת שבעה-עשר כרכים.שנים אחדות נמנעו עורכיה מהפיכתה לזמינה באינטרנט, אולם עקב התחרות הגוברת מצדן של אנציקלופדיות אחרות, ובפרט אנקרטה, הושק שירות אנציקלופדי מקוון בתשלום של אנציקלופדיה בריטניקה ולו מאות אלפי מנויים.

מדריך למשתמש

מדריך למשתמש הוא מסמך המיועד לסייע לאנשים בשימוש במערכת מסוימת. מדריך למשתמש נכתב לרוב על ידי כתב טכני, אף שלעיתים הכותב עשוי להיות מתכנת, מנהל פרויקט או מוצר, או אנשי צוות טכני אחרים, במיוחד בחברות קטנות.

מדריך למשתמש נכתב לרוב למוצרי אלקטרוניקה, חומרת מחשב ותוכנות.

לרוב כולל מדריך למשתמש מלבד טקסט גם תמונות. במקרה של תוכנות מחשב, נפוצה ההצגה של צילומי מסך המציגים כיצד התוכנית צריכה להיראות, ואילו בהוראות שימוש למוצרי חומרה ניתן למצוא תרשימים מופשטים. השפה שבה משתמשים מתאימה לקהל היעד, עם ז'רגון מינימלי או מוסבר ביסודיות.

תיקי מתקן מכילים מדריכים למשתמש עבור כל אחת מהמערכות הכלולות במתקן.

מדריך למשתמש כולל לרוב:

עמוד שער

דף כותרת וזכויות יוצרים

הקדמה המכילה פרטים על מסמכים קשורים והסבר על ניווט בהוראות השימוש

תוכן עניינים

מדריך המסביר את השימוש בפונקציות העיקריות של המערכת, ולעיתים פונקציות נוספות

פרק תקלות המסביר על בעיות אפשריות שעשויות להתעורר וכיצד להתמודד איתן

שאלות ותשובות נפוצות

פרטי התקשורת למידע ועזרה נוספת

מונחון, ובמסמכים גדולים מפתח העניינים

מונחון

מוּנָחוֹן או גְלוֹסָר (באנגלית: glossary; מלטינית: glossarium, מיוונית: γλωσσάριον‏ [glōssarion], מהמילה γλῶσσα‏ [glōssa] או γλῶττα‏ [glōtta], שפירושה "לשון" או "שפה"; לפי ההקשר גם מילון מונחים, רשימת מונחים, רשימת ביאורי מילים, גלוסריום) הוא רשימה אלפביתית של מונחים מוגדרים בידע תחומי מסוים.

מונחון עשוי להופיע כפרסום נפרד או כרשימה הנספחת לפרסום אחר (ספר, מאמר). המילים המבוארות שבקובץ עשויות להיות מונחים טכניים-מקצועיים, מילים חדשות, מילים נדירות, מילים שיצאו מכלל שימוש או מילים זרות. מונחונים מופיעים על פי רוב בחיבורים עיוניים, אולם יש שהם מופיעים בסיפורת (לדוגמה, בספרי פנטזיה שעלילתם מתרחשת ביקום בדיוני).

מילת מפתח

מילת מפתח היא מילה או צירוף מילים, שטבע מחבר של מסמך במטרה להעיד על נושאו העיקרי ולשמש לסיווגו של המסמך. ישנן מספר שיטות לציין מילות מפתח של מסמכים ויצירות, והן נבדלות זו מזו על פי המדיה שבשימוש, ועל פי אופי התוכן:

מסמכים רבים, בכללם מאמרים מדעיים ודפי אינטרנט מכילים רשימה של מילות מפתח בתחילת המסמך, לרוב בשילוב או בהמשך לתקציר

במאגרי מידע יש שימוש מילות במפתח על מנת לאפשר מיקוד של פעולות חיפוש במאגר

מפתח

האם התכוונתם ל...

מפתח (כלי)

מפתח הוא כלי המשמש, לצד המנעול, לאבטחה פיזית של חפצים ומרחבים ומאפשר למחזיק בו לנעול ולפתוח מנעולים המתאימים רק לו. מפתחות עשויים לרוב ממתכת, אך ישנם מפתחות המורכבים מחומרים אחרים. השימוש במפתחות ומנעולים מתועד כבר מתקופת התנ"ך: "וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרוֹנָה וַיִּסְגֹּר דַּלְתוֹת הָעַלִיָּה בַּעֲדוֹ וְנָעָל".

קיימים מנעולים אשר אינם דורשים מפתח לפתיחתם (כדוגמת מנעולי צירופים ומנגנוני זיהוי ביומטרי), אך אלה יקרים יותר ונפוצים פחות. המנעולים הנפוצים ביותר הם מנעולי הצילינדר, המשמשים במרבית הדלתות. לכספות, ושאר עצמים המצריכים הגנה גבוהה במיוחד, נבנים מנעולים מורכבים ויקרים במיוחד על מנת למנוע מפורץ מזדמן להתגבר עליהם, ויש גם מנעולים שאינם צריכים מפתח, אלא קוד לפתיחתם.

כיום קיימים סוגים רבים של מפתחות ובהם:

מפתח אפס שמשמש לרוב לדלתות חדרים.

מפתח פלדלת שמשמש לרוב לדלתות יותר מוגנות וחזקות.

מפתח ברזל שמשמש או למנעולים רגילים (לא של דלתות) או של דלתות פחות שמורות מפלדלת אבל יותר ממפתח אפס.כיום גם משתמשים במפתח כמעט לכל שימוש, אפילו לנעילת אופניים, אבל עיקר השימוש של המפתח הוא לדלתות של חדרים, בתים, משרדים וכולי.

במילה מפתח נעשה שימוש גם בהשאלה, כדוגמת מפתח לפענוח צופן בתחום הקריפטוגרפיה, או מפתח סול בנגינה.

סינטופיקון - אינדקס הרעיונות המופלאים

סינטופיקון: אינדקס הרעיונות המופלאים (A Syntopicon: An Index to The Great Ideas), הוא אינדקס שכתב מורטימר ג'. אדלר ויצא לאור בשנת 1952. אינדקס זה יצא לאור בתור כרכים מספר שתיים ושלוש בסדרת "הספרים המופלאים של העולם המערבי". ההקדמה לכרך הראשון נכתבה על ידי רוברט האצ'ינס, נשיא אוניברסיטת שיקגו.

הסינטופיקון מוּצב כרשימת 100 הרעיונות המופלאים של הקאנון המערבי, ונמכר לבתי האמריקאים בעיקר על ידי אנשי-המכירות המיומנים של האנציקלופדיה בריטניקה. אדלר וצוות-הפרויקט שלו בחרו את הרעיונות במשך עשורים, ובסופו של דבר גיבשו רשימה של 102. אולם, בספר אחר שכתב, אדלר הביע חרטה על כך שעקרון השוויון הנובע מזכויות האדם לא זכה להיכנס לרשימה. הוא ניסה לתקן את ההשמטה בספרו "שישה רעיונות מופלאים: אמת-טוּב-יופי-חירות-שוויון-צדק" (1981).

אדלר ניסה להכין אינדקס נוסף, בכרך אחד, וזוהי הפרופדיה שנכתבה בעבור המהדורה החמש עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה. מאז, מפתח-העניינים האלפביתי המסורתי הופק בשני כרכים בעבור הגרסאות המאוחרות יותר של המהודרה החמש עשרה, בנוסף על הפרופדיה.

ספר התניא

ספר התניא שנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת ה'תקנ"ז (1796) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".

התניא משמש כספר היסוד של חסידות חב"ד, וכולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה משותפת של רגש והבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים.

בראשיתו עורר הספר החדשני גם מחלוקת בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי אברהם מקליסק ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט.

הספר קרוי על שם המילה הפותחת אותו. בספר מלמד המחבר כיצד יכול כל אחד לעבוד את השם. בספר זה מנותחים ההבדלים בין טיפוסים שונים של היהודי - "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות דרכי עבודת השם עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה (בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל אחד).

שמואל בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 - כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק. שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר מותו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.