מפעל מלמ

מפעל מלמ (ראשי תיבות של "מערכות לחימה משולבות") הוא מפעל (מכונה לעיתים גם חטיבה) של התעשייה האווירית לישראל. המפעל עוסק בתכנון, פיתוח, ייצור והרכבה של מערכות במסגרת חטיבת מערכות טילים וחלל. מנהל המפעל מתחילת 2017 הוא יעקב גליפת.

המפעל ממוקם בשטחה המוניציפלי של באר יעקב, חלקו המזרחי מהווה את הגבול בין העיר רמלה לבאר יעקב.

מלמ מתמחה בייצור טילים, רקטות ומשגרי לוויינים, נחשב למפעל היי-טק חדשני ואיכותי והוא חלוץ בישראל בעמידה בתקנים בדרגות גבוהות (כגון CMMI5).

MLM Logo
לוגו המפעל\חטיבה

פרסים, אותות הוקרה והסמכות

בשנת 2014 המפעל, יחד עם צוות של אגף המודיעין, קיבל פרס ביטחון ישראל "על פיתוח ויישום טכנולוגיות מתקדמות ביותר המקנות יכולות חדשות יצירתיות ומהימנות. השימוש המבצעי ביכולות אלו מביא במישרין להישגים ערכיים מרחיקי לכת בתרומתם על ביטחון מדינת ישראל"[1].

ביוני 2017 קיבל פרויקט חץ 3, שמלמ הקבלן הראשי שלו ובו מפותח הטיל, פרס ביטחון ישראל[2].

ביוני 2018 הוענק למפעל פרס ביטחון ישראל על פרויקט מסווג.[3]

מפעל מלמ היה למפעל הראשון[4] בישראל (בשנת 2004), שעבר הסמכה בתקן 17799- ISO לניהול אבטחת מידע. כמו כן, מלמ הוא הראשון בישראל אשר עמד בהצלחה במבחן CMMI Level 5 (הגבוה ביותר האפשרי) כבר בשנת 2005, בכל הקטגוריות.

תחומי פעילות

המפעל עוסק בפיתוח וייצור של:

  • מערכת החץ ליירוט טילים בליסטיים
  • מערכות חימוש טקטיות מדויקות. לדוגמה LORA[5]
  • משגרי לוויינים ומכלולי חלל מסוג שביט
  • מערכות אימון ותחקור ובפרט מערכת "אהוד" (ACMI) לניטור ואימון טייסים[6]
  • רשתות תקשורת נתונים
  • מערכת למניעת התנגשויות בין כלי טיס צבאיים לאזרחיים: מערכת CWS ‏(Collision Warning System)[7]
  • מערכות שליטה ובקרה
  • מערכות לנטרול חסימות[8], כגון ADA

לאור אסטרטגיה של התרחבות משמעותית בתחום הסייבר, זכה ביוני 2017 מלמ[9], במכרז הטכנולוגי של משרד הביטחון, והוא מכרז ה-IT הגדול בתולדות צה"ל, להעתקת תשתיות המחשוב של צה"ל ואיחודן למרכזי מחשוב באזור באר-שבע, בהיקף של 600 מיליון שקלים[10][11].

ראשי מפעל מלמ

שם תקופת כהונה הערות
דוד אמיר 1967- 1976
עמוס ירדן 1976-1978
דב רביב 1978 - 1991 כונה "אבי תוכניות הטילים (בישראל)"
עמוס סמואל 1991 - 1992
עובדיה הררי 1992-1994[12] חתן פרס ביטחון ישראל (פעמיים) ופרס ישראל
מנהל פרויקט הלביא
ישראל לבנת 1994-1999
יאיר רמתי 1999-2006[13][14] לימים ראש מנהלת חומה
אורי סיני 2006-2012[15]
יואב תורג'מן 2012-2017[16] מונה למנכ"ל אלתא ב 2018
יעקב גליפת 2017-עד היום[17]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אודי עציון ואיתמר אייכנר, ‏מערכת אש, באתר "ידיעות אחרונות", 16 ביוני 2014
  2. ^ פרס ביטחון ישראל למפתחי חץ 3, באתר ערוץ 7, יוני 2017
  3. ^ פרס ביטחון ישראל לפרויקט גילוי המנהרות: "כמעט מדע בדיוני", ynet
  4. ^ מפעל מלמ של התעשייה האווירית הוסמך לתקן ניהול אבטחת מידע הראשון בתעשיות הביטחוניות בישראל, באתר התעשייה האווירית, 2004
  5. ^ IAI conducts operational firing trial of long-range artillery weapon system, באתר Naval-Technology
  6. ^ בנובמבר 2017 סופקה מערכת אהוד חדישה לחיל האוויר הישראלי לטובת התרגיל הבינלאומי (הגדול ביותר שערכה ישראל מעולם) Blue Flag 2017 שנערך בישראל בהשתתפות חילות אוויר רבים
  7. ^ התעשייה האווירית משיקה מערכת מצילת חיים למניעת התנגשויות בין כלי טיס צבאים לאזרחיים, באתר Israel Defense
  8. ^ תעשייה אווירית חושפת מערכת להתמודדות עם חוסמי GPS, באתר Israel Defense, ינואר 2017
  9. ^ מלמ זכתה כקבלן ראשי בפרויקט, ותוכננה להפעיל כקבלני משנה את TGS (חברת בת של התעשייה האווירית) ואת ליידוס (לשעבר חטיבה בלוקהיד מרטין)
  10. ^ הזוכות במכרז הענק של צה"ל בנגב: התעשייה האווירית, TSG וליידוס, באתר אנשים ומחשבים, 2017
  11. ^ התעשייה האווירית תוביל את פרויקט העתקת מערך התקשוב של צה"ל, באתר כלכליסט, 2017
  12. ^ עובדיה הררי, מנהל פרויקט "הלביא", נפטר
  13. ^ הטיל שלא היה
  14. ^ מינויים חדשים בתע"א: יאיר רמתי יחליף את אקהאוז כסמנכ"ל שיווק
  15. ^ מינויים חדשים של מנהלי מפעלים בתעשייה האווירית מהם שניים בתחומי החלל
  16. ^ מנכ"ל התעשייה האווירית מחליף את הצמרת הניהולית
  17. ^ התעשייה האווירית חושפת את מערכת ADA – מערכת להתמודדות עם חוסמי GPS (GNSS ANTI-JAMMING)
ADA (אנטנה)

ADA (ראשי תיבות באנגלית של Adaptive Antenna) היא אנטנה מסתגלת מתקדמת, המסוגלת להתגבר על חסימות בתחום ה GNSS, מתוצרת מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל.

האנטנה מסוגלת[דרוש מקור] להתגבר על חסימות מערכות GPS,‏ GLONASS,‏ IRNSS, GALILEO, SBAS, בעזרת טכנולוגיית ניתוב ביטולים מתקדמת, וניתנת להתקנה על ספינות, מטוסים, טנקים, טילים, מזלטים ועוד.

שימוש ב ADA מגביר בפועל את היכולות של הפלטפורמה עליה היא מותקנת לפעול במתאר רווי חוסמים.

בפברואר 2017 נחשפה[דרוש מקור] ה-ADA רשמית, והוכרז[דרוש מקור] כי חיל האוויר הישראלי החליט להצטייד באנטנות ADA על "פלטפורמות מרכזיות" בשירות. וכי האנטנה תוצג בתערוכת Aero-India בבנגלור באותו חודש.

ביולי 2017 פורסם כי התעשייה האווירית חתמה על הסכם עם האניוול על פיתוח משותף של מכשיר המשלב את ה-ADA של מפעל מלמ עם מערכת ניווט GPS של האניוול.

SkySniper

SkySniper הוא טיל אוויר-קרקע אוטונומי חדיש, בעל הנעה רקטית, הנע במהירות גבוהה, מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הטיל נחשב למדויק בשל העובדה שהוא בעל מערכת ניווט אינרציאלית (INS) וגם ניווט מבוסס GPS. מטרתו העיקרית של הטיל היא פגיעה בתחנות מכ"ם מבוצרות מטווח רחוק, ללא סיכון המטוסים התוקפים.

פלטפורמת השיגור של הטיל היא מטוסי קרב מתקדמים, דוגמת ה-F-16 והסוחוי Su-27 כאשר כל מטוס מיועד לשאת עד כארבעה טילים מסוג זה. כמו כן, הטיל נורה מעבר לטווח סוללות הנ"מ ונטען כי הוא בעל דיוק משופר ביחס למערכות הקיימות וקשה במיוחד ליירוט. יתרה מזאת, הטיל בעל יכולות מתקדמות המאפשרות עיצוב מסלול תעופה אופטימלי.לפי הערכות, ככל הנראה מדובר בטיל במשקל של כ-900 קילוגרם, מכיוון שזוהי יכולת הנשיאה המקסימלית של כל אחד מהמתלים במטוס F-16, והוא בעל רש"ק במשקל של כ-400 ק"ג. כמו כן, נכתב כי מהירותו תעמוד על 3.5 מאך והטווח המקסימלי שלו יעמוד על 250 ק"מ, משמע, יקח לטיל 4 דקות עד לפגיעה במטרה.בסרטון שפורסם על ידי החברה, והוסר כעבור זמן קצר, ניתן לראות כי מאפייני הטיסה שלו דומים מאוד להארפי של החברה.

אבי הר-אבן

אָבִי הַר-אֶבֶן (נולד ב-7 במרץ 1937) הוא חתן פרס ביטחון ישראל, מנהל סוכנות החלל הישראלית במשך עשור ומבכירי התעשייה האווירית.

אקסטרא

"EXTRA" (מבוטא אקסטרא, ראשי תיבות של Extended Range Artillery) היא רקטה ארטילרית ישראלית מדויקת לטווח בינוני-ארוך מתוצרת התעשייה הצבאית שנועדה לפגיעה מדויקת במטרות איכות כגון מפקדות אויב, סוללות טילים וארטילריה, מתקני מכ"ם וכו'. הרקטה, שתוכננה להיות בעלת הטווח הארוך בעולם, מוצעת במספר ראשי קרב וביניהם פצצונות רסס ורש"ק חדירה, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות וייחודיות. האקסטרא מיוצרת על ידי תעש מערכות ומפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל (תע"א) בשיתוף פעולה הדדי.

קוטר הרקטה 306 מ"מ ואורכה כ-4 מטר. משקלה בשיגור הוא 450 ק"ג היא נושאת ראש קרבי עם חומר נפץ מרסק במשקל של עד 120 ק"ג. היא בעלת טווח של 150 קילומטר ודיוק של 10 מטר. הרקטה משוגרת ממשגר ה-LYNX. לאקסטרא קיים דגם בשם "טריגון" בו הרקטה והמשגר מותאמים לירי מהים ובפרט מכלי שיט. קיים דגם נוסף בשם Rampage המשוגר ממטוסי קרב ולפי פרסומים זרים נמצא בשימוש חיל האוויר הישראלי.

ה-"EXTRA" מוגדרת כ"רקטה מתקנת מסלול". בעוד שלטיל יש מערכת ביות עצמאית ויכולת לעקוב אחרי המטרה באופן אקטיבי ולתקן את מסלולו בהתאם לתנועתה, רקטה מתקנת את מסלולה כך שהיא תפגע בנקודת ציון נייחת שהזינו לה בעת השיגור. "EXTRA" מודעת למיקומה ומונחה על ידי מערכת ניווט אינרציאלית וכן GPS. בשל הנחיה זו מסוגלת "EXTRA" לפגוע בדיוק של 10 מטר (CEP < 10 m) בכל מזג אוויר. אקסטרא מדויקת בהרבה מרקטות קרקע-קרקע רגילות (חסרות הנחיה או יכולת תיקון עצמית).

מנכ"ל התעשייה האווירית, משה קרת, אמר (2005) כי: "יכולות הטווח, הדיוק וזמן המעוף הקצר משתלבות היטב בתפיסת הקרב החדשה של צה"ל, ויאפשרו פגיעה מדויקת במטרות, ומניעת פגיעה בלא מעורבים בלחימה".

מערכת "EXTRA" נרכשה על ידי צה"ל לצורך שימוש המערך הרקטי של חיל התותחנים.

דב רביב

דב רביב (נולד ברומניה בשנת 1937) הוא מהנדס ישראלי, שהיה מנהל מפעל מלמ של התעשייה האווירית (בין השנים 1978–1991). רביב הוא בוגר הטכניון בהנדסה אווירונאוטית. רביב נחשב לאבי תוכניות הטילים, המיירטים הכבדים והמשגרים של מדינת ישראל.

חץ (מערכת נגד טילים)

מערכת החץ (באנגלית: Arrow Weapon System) היא מערכת נשק ליירוט טילים בליסטיים אשר פותחה בישראל בסיוע מימון אמריקני ובשיתוף עם חברת בואינג האמריקנית. המערכת מפעילה שני סוגי טילים, חץ 2 וחץ 3, ומורכבת ממערכת שו"ב וניהול ירי, "אתרוג זהב", מרכז בקרת משגרים, "אגוז חום" ומכ"מים ייחודיים – "אורן ירוק" ו"אורן אדיר". המערכת מובצעה בחיל האוויר הישראלי במעל חודש אוקטובר בשנת 2000, ומופעלת בצה"ל על ידי יחידה נקראת חרב מגן הכפופה למערך ההגנה האווירית המספק לישראל את מערך ההגנה הרב-שכבתית מפני ירי תלול מסלול.

חץ 3

חץ 3 הוא טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי - מיועד ליירט טילים בליסטיים בחלל והרחק מגבולות ישראל, כחלק ממערכת הנשק חץ. הטיל פותח במפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל. היכולת ליירט מחוץ לאטמוספירה מקטינה את הסכנה שראש הקרב, חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים או שרידי הטיל, יתפזרו מעל שטח ישראל. מערכת 'חץ 3' היא הנדבך העליון במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל כך שבהינתן תרחיש של כישלון יירוט על ידה יתאפשרו ניסיונות יירוט נוספים על ידי הנדבכים התחתונים של המערכת. על פי הערכת יושב ראש סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל, חץ 3 מסוגל ליירט גם לוויינים, יכולת השמורה לקומץ מדינות בעולם. בניסוי שנערך ב-2019 הוכח כי המערכת מסוגלת ליירט בחלל החיצון טילים בליסטיים בעלי ראש קרב גרעיני מתפצל - טרם ראש הקרב התפצל.ב-18 בינואר 2017 נמסרה המערכת הראשונה למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי.באוגוסט 2017 דווח כי ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של החץ 4, שיתמודד עם ראשי קרב מתפצלים בחלל, בנוסף להגדלת הדיוק והטווח.

חץ 4

חץ 4 הוא טיל נגד טילים הנמצא בתכנון במסגרת מערכת הנשק חץ, וישנה הערכה שהוא מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל. במסגרת הפיתוח החדש ישופרו גם יכולות הקשורות לטווח והדיוק של הטיל המיירט מהדור הקודם.

מידע על תכנון הקונספט של החץ 4 פורסם באוגוסט 2017, ולדברי בועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת טילים וחלל, בשלב זה לא ברור האם התכנון יבשיל לדור הבא של טילי החץ. דווח כי התכנון החדש החל על אף כי אין מידע שלאיראן יש היכולות והטכנולוגיה לפיתוח טיל מרובה ראשי נפץ, וישראל נערכת לאיום עתידי אולם לאחר כחודש מהדיווח איראן הכריזה על ניסוי בטיל חדיש בעל יכולות אלו.

טופ-גאן (מרעום)

טופ-גאן (Topgun) הוא מרעום "חכם" לפגז ארטילרי, מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. המרעום מוסיף יכולת ניהוג לפגז שאחרת היה מעופו בליסטי וללא אפשרות לעדכון מסלול לאחר הירי. בכך מתווספת יכולת המשפרת משמעותית את יעילות הארטילריה. המרעום יכול להיות מופעל על ידי הקשה (פגיעה באובייקט קשיח) או על ידי חישה של מרחק מאובייקט (מרעום קירבה) וייזום הפגז ממרחק קבוע מראש.

לטופ גאן ארבעה כנפוני ניהוג קפיציים.

טופ גאן הוצג על ידי התעשייה האווירית כחלק מהתערוכה הביטחונית בניו דלהי.

יאיר רמתי

יאיר רמתי (נולד ב-25 באפריל 1954) הוא מהנדס ישראלי, שעמד בראש מנהלת חומה במשרד הביטחון.

יעקב גליפת

יעקב גליפת (נולד ב-1961) הוא מנהל מפעל מלמ של התעשייה האווירית. במסגרת שירותו הצבאי, בין השנים 1983–2006, מילא שורה של תפקידים הנדסיים בחיל האוויר ובמפא"ת, וסיים שירותו בדרגת אלוף-משנה.

יריחו (טיל)

טיל יריחו הוא שם כולל לסדרת טילים בליסטיים שפיתחה ישראל החל משנות ה-60 של המאה ה-20. לפי פרסומים זרים הדגם הנוכחי הוא יריחו 3, טיל בליסטי בין-יבשתי עם טווח של אלפי קילומטרים ויכולת לשאת ראש קרב גרעיני. לפי ההערכות, מטרתם העיקרית של הטילים היא הרתעה אסטרטגית.

לורה (טיל)

לורה או LORA (ראשי תיבות באנגלית של LOng Range Artillery), הוא טיל קרקע-קרקע מתוצרת ישראל שפותח על ידי מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל. זהו טיל לטווח של עד 300 ק"מ, בעל מנוע דלק מוצק ודיוק מרבי של כ-10 מטרים. לורה מונחה באמצעות INS-GPS ומסוגל לשאת ראש קרב (רש"ק) של 400 או 600 ק"ג, לפי מטרות השימוש. קיומו של הטיל נחשף לראשונה בתחילת נובמבר 2003, כאשר ניסוי שיגור סודי מעל לים שודר בטעות ברשת לוויינית בינלאומית ונקלט ברחבי המזרח התיכון. את הסיפור הביא אז ערוץ 10 בטלוויזיה. אותו ניסוי נכשל אז, כאשר הטיל יצא משליטה וצנח לים. הניסויים הבאים הוכתרו כהצלחה.

מתחרים בולטים של לורה הם ATACMS האמריקאי, איסקנדר הרוסי, יאחונט הרוסי ו-WS-3 הסיני.

מנתר

מנתר (באנגלית: Jumper) היא מערכת ארטילריה אוטונומית לזרוע היבשה תוצרת מפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל (IAI) המבוססת על טילי קרקע-קרקע.

המערכת, שנחשפה לראשונה ב-2009, מורכבת ממשגר (ממדיו 1.4 מטר לרוחב, 1.4 לאורך ו-2 מטר לגובה) ובו 8 זבילי טילי קרקע-קרקע ויחידת תקשורת בקרה וניהול. המשגר פועל באופן אוטונומי לפי פקודות מיחידת הבקרה, ללא צורך התערבות מפעילים אנושיים.

הטילים עצמם הם באורך 180 ס"מ, קוטר 150 מ"מ ומשקל 63 ק"ג. הם מצוידים בהנחיית GPS ומערכת ניווט אינרציאלית, כמו כן הם יכולים להתביית על כתמי לייזר. הטיל מנוהג בידי 4 כנפוני היגוי בזנבו. טווח הטיל כ-50 ק"מ.

המערכת מיועדת לשימוש הכוחות המתמרנים בלוחמת היבשה (חיל רגלים, חיל שריון וחיל הנדסה) שצריכים סיוע אש טקטי מדויק. המערכת נועדה להתגבר על הצורך בסיוע חיצוני (מחיל אוויר וחיל תותחנים), דבר שדורש זמן תגובה, זמינות אמצעים ושיתוף פעולה מחי"א והארטילריה, שלא תמיד מתאפשר. המפקד בשטח יוכל לשלוח את פרטי המטרה ונקודות הציון שלה ליחידת הבקרה, והמערכת תשגר אליה טיל מדויק.

המערכת נחשבת לזולה יחסית, כאשר מחיר טיל בודד הוא כ-100,000 ש"ח. היא נבחנת על ידי צה"ל.

עובדיה הררי

עובדיה הררי (3 בספטמבר 1943 - 15 ביולי 2012) היה מהנדס ישראלי, איש התעשייה האווירית, חתן פרס ביטחון ישראל (פעמיים) ופרס ישראל.

מנהל פרויקט הלביא.

עופר פליישר

עופר פליישר (נולד ב-14 במרץ 1966) הוא מהנדס מערכות אוויוניקה וכדורסלן עבר ישראלי. גובהו 2.08 מטרים, שיחק בעמדת הסנטר.

ענבל קרייס

ענבל קרייס (נולדה ב-1966) היא מהנדסת ישראלית, סגנית מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית לישראל, וקודם לכן ראש פרויקט פיתוח הטיל נגד טילים "חץ 3" במפעל מלמ של התעשייה האווירית.

קטאנה (כלי שיט בלתי מאויש)

קטאנה (Katana) הוא כלי שיט בלתי מאויש (כשב"ם, באנגלית: USV). הוא מהיר, קרבי, ומיועד למשימות ביטחון שוטף בזירה הימית. הוא מיוצר על ידי התעשייה האווירית לישראל (תע"א). המערכת נחשפה בפברואר 2014, והיא מיועדת להגן על אזורי סחר רגישים (ZZE), גבולות ימיים, נמלים ונכסים אסטרטגיים ימיים כמו אסדות קידוח, צינורות נפט ועוד. קטאנה הוא כלי שיט רב-תכליתי, המתאים למשימות במים עמוקים וכן במים רדודים יחסית סמוך לחוף.

קטאנה מצוידת במערכת ניהוג כפולה: ניתן להשתמש בה כפלטפורמה לא מאוישת אוטונומית או נשלטת באמצעות תחנת שליטה מרוחקת, וגם ככלי שיט קרבי מאויש. היא מצוידת במערכות התרעה, איתור, זיהוי וסיווג מטרות, וכן יירוטן באמצעים שונים.

קטאנה מכילה מערכות שונות, ביניהן מערכת למניעת התנגשות, תקשורת, מערכות מכ"ם ומערכות נשק.

הכשב"ם הוצג בתערוכת AUVSI2014 באורלנדו שבארצות הברית במאי 2014.

שביט (משגר לוויינים)

שביט הוא משגר לוויינים מתוצרת מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, ומשמש לשיגור סדרת הלוויינים "אופק". בניגוד למשגרי לוויינים אחרים בעולם, ה"שביט" משוגר מערבה, בניגוד לסיבוב כדור הארץ, וזאת עקב הרצון למנוע נפילתם של שברים על מקומות מיושבים וכן להימנע מטיסה מעל מדינות עוינות. לשביט יכולת נשיאה של 290 ק"ג ואילו גרסה מתקדמת שלו מיועדת לשאת 350 ק"ג. המשגר הוא בעל שלושה שלבים המונעים בדלק מוצק. השניים הראשונים מיוצרים על ידי מפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר"), והשלב השלישי מיוצר על ידי רפא"ל ומכונה "אזוב".

ניהוג המשגר מתבצע בתחילה באמצעים אווירודינמיים והטיית וקטור הדחף של השלב הראשון. ניהוג השלב השני מתבצע על ידי הזרקת נוזל לתוצרי הפליטה של המנוע.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.