מפנה המאה

מפנה המאה (או מפנה המאות) הוא ביטוי הבא לציין תקופת מעבר ממאה אחת למאה העוקבת. הביטוי מתאר תקופת זמן בלתי מוגדרת שיכולה להשתרע על פני סוף מאה אחת, תחילת המאה הבאה או תקופה המשתרעת מסוף מאה אחת לתחילת המאה העוקבת. כלומר, אם משתמשים בביטוי במפנה המאה ה-19 הכוונה לתאריך סביב שנת 1800 (יכול להיות מ-1781 ועד 1820 עם חריגות קלות לשני הצדדים הנובעות מאירועים היסטוריים).

לפיכך מפנה המאה ה-18 תהיינה השנים מ-1681 עד 1720, מפנה המאה ה-19 מ-1781 עד 1820, מפנה המאה ה-20 מ-1881 עד תחילת מלחמת העולם הראשונה ב-1914 (או עד סיום המלחמה/מהפכת אוקטובר ב-1917) ומפנה המאה ה-21 מ-1981 עד 2020. לתקופה שמ-1980 ועד 2020 קוראים גם "מפנה המילניום" כך נקראת גם התקופה שבין 981 ל-1020. כאשר רוצים לדייק תיקרא התקופה של המעבר למאה הראשונה של המאה ה-21 "מפנה המילניום השלישי".

כאשר לא מציינים מאה, מתכוונים למפנה המאה ה-20 או בשמה הצרפתי Fin de siècle.

ראו גם

  • העידן המוזהב (1869-1896)
אחוזת הווארד

אחוזת הווארד (באנגלית: Howards End), רומן מאת הסופר א. מ. פורסטר שפורסם לראשונה ב-1910 ונושאו העיקרי הוא היחסים בין קבוצות שונות במעמד הביניים באנגליה של מפנה המאה העשרים. הספר מתאר את הקשיים וגם התועלת שקיימת ביחסים בין אנשים בני מעמדות שונים.

אחוזת שמואל

אחוזת שמואל (מכונה בקיצור "אחוזה" בהגייה במלעיל) היא שכונה ותיקה ומרכזו של רובע המגורים רמות הכרמל בחיפה, השוכן על קו פרשת המים של רכס הכרמל.

מספר התושבים בשכונה נכון לשנת 2015 הוא 41,870 שהם כ-15% מכלל תושבי העיר.

אימפרסיוניזם

אימפרסיוניזם - "התרשמותיות", היא תנועה אמנותית שרווחה באירופה, ובעיקר בפריז, במאה ה-19, בין השנים 1865–1880.

אקספרסיוניזם

אקספרסיוניזם הוא זרם שתחילתו במאה העשרים, המעמיד במרכז היצירה את היוצר ואת ראייתו הפנימית. המקורות הפילוסופים של הזרם שאובים מתנועת הרומנטיקה. זרם אקספרסיוניסטי מתקיים באֳמָנוּת, בציור, בספרות, במוזיקה ובענפים נוספים. זרם זה רווח בעיקר בתרבויות דוברות הגרמנית (גרמניה, אוסטריה, שווייץ, וחלק מצ'כיה). בכל התחומים בהם בא לידי ביטוי זרם זה, קווי היצירה היו גסים יותר, זועקים יותר, אלימים יותר. זאת בניגוד לקווים המעודנים של האימפרסיוניזם.

ה"אקספרסיביות" של האקספרסיוניזם באה לידי ביטוי בהתפרצות כוללת של רגשות (אקספרס= הבעה), לרוב שליליים: כאב, ייאוש, חרדה, תחושת שקיעה - רגשות שאפיינו את תקופת מפנה המאה העשרים, ה-Fin de Siècle. אמנם, לאורך כל תולדות האמנות קיימת אקספרסיה שאמנים ביטאו ביצירותיהם, אלא שהאקספרסיה הייתה משנית לציור ולא הנושא העיקרי בו. באקספרסיוניזם מושלך עולמו הפנימי של האמן על האובייקט המצויר. במובנה הרחב ביותר משמשת המילה "אקספרסיוניזם" לתיאור כל אמנות שצומחת מרגשות סובייקטיבים, ולא מתצפיות אובייקטיביות. הציורים האקספרסיוניסטים מנסים לשקף את תחושתו של האמן ולאו דווקא את המציאות האובייקטיבית של העולם הסובב אותו.

מבשרי האקספרסיוניזם בציור הם הפוסט-אימפרסיוניסטים: גוגן, ואן-גוך, ומונק. לקראת סוף המאה ה-19 התחילו אמנים לשבור מוסכמות, הלכו נגד המוסכמות הדתיות, האמנות הפכה להיות סוג של השתחררות מחוויות כואבות, נהייתה מאוד אישית והתאפיינה באינדיבידואליזם, שבו כל אמן יצר לעצמו חוקים משלו ופיתח סגנון ייחודי המזוהה עמו.

את המושג "אקספרסיוניזם" ניתן לצמצם ולהגדירו כתנועה ששלטה באמנות החזותית בגרמניה בין השנים 1905–1925, שאופייניים לה בעיקר ציוריהם של בני חבורת "הגשר", וקבוצת "הפרש הכחול". השימוש במונח "אקספרסיוניזם" נעשה בשנת 1911 לתיאור תערוכה של תמונות קוביסטיות מוקדמות ופוביסטיות ב"זצסיון" שבברלין, ורק בשלב מאוחר יותר באותה שנה שימש המושג הזה לציון האמנות הגרמנית.

בל אפוק

תקופת בל אפוק (בצרפתית: Belle Époque - העידן היפה) באירופה היא התקופה שנמשכה משלהי המאה ה-19 (1870 לערך) ועד מלחמת העולם הראשונה (1914). התקופה נחשבה לתור זהב באירופה בזכות השלום והיציבות ששררו אז בין המעצמות, אשר אפשרו פיתוח ושגשוג בתחומי המדע, הטכנולוגיה והאמנות, שהביאו למודרניזציה ולשיפור ניכר באיכות החיים.

בנייה

בנייה היא תהליך יצירתו, הקמתו או הרכבתו של מבנה מכל סוג שהוא. במובן הרחב יותר, בנייה היא השם הכולל של הענף העוסק בפיתוח מקרקעין ובתהליך השלם המתחיל ביוזמה כלכלית, תכנון אדריכלי והנדסי והוצאה לפועל של הבנייה.

כל תהליך בנייה, בין אם מדובר בבית מגורים, בניין משרדים, מבני ציבור או מבנים הנדסיים כגון גשרים וסכרים, הוא תהליך מסובך המורכב משלבים רבים, ודורש בעלי מקצוע רבים ושונים אשר צריכים לעבוד בתיאום ובשיתוף פעולה צמוד.

גוסטב מאהלר

גוסטב מַאהלֶר (Gustav Mahler;‏ 7 ביולי 1860 קאלישט, בוהמיה - 18 במאי 1911, וינה), מנצח ומלחין אוסטרי ממוצא יהודי. מאהלר השתייך לזרם הרומנטיקה המאוחרת (או, הפוסט-רומנטית), אסכולה חשובה בתקופת המעבר מהמוזיקה הרומנטית למוזיקה המודרנית. את מקומו כמלחין קנה בעיקר בזכות תשע הסימפוניות שכתב, הנחשבות מהעמוקות, המורכבות והעשירות בז'אנר, ובזכות הלחנת "השיר על הארץ", מחזור שירים סימפוני המבוסס על שירי משוררים סינים.

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים. כשאר ספרי התורה הוא נקרא על שם שתי מילותיו הפותחות, "אלה הדברים". שמו הקדום (מתקופת חז"ל) היה משנה תורה, על פי הכתוב "וכתב לו את משנה התורה הזאת". אחד ההסברים לכינוי משנה תורה הוא, משום שספר דברים הוא מעין סיכום של הנאמר בארבעת הספרים הקודמים. מסורת דומה משתקפת בביבליה הנוצרית, בה מכונה הספר Δευτερονόμιον בתרגום השבעים היווני או Deuteronomium בתרגום הוולגטה הלטיני, כלומר "חוק שני", או תרגום ישיר של הביטוי "משנה תורה" כפי שהובן על ידי המתרגמים ליוונית.

האביב מתעורר (מחזה)

האביב מתעורר (באנגלית: Spring Awakening; במקור בגרמנית: Frühlings Erwachen) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הגרמני פרנק ודקינד, מחזהו החשוב הראשון ועבודה משפיעה בהיסטוריה של התיאטרון המודרני.

הוא נכתב בין סתיו 1890 לאביב 1891, אולם הוצג לראשונה רק ב-20 בנובמבר 1906 בדויטשס תיאטר בברלין, בבימויו של מקס ריינהרדט.

כותרת המשנה שלו היא "טרגדיית ילדים"

המחזה מבקר את דיכוי המיניות בתרבות סוף המאה ה-19 (מפנה המאה העשרים) בקיסרות הגרמנית ועוסק בפנטזיות הארוטיות שהיא הולידה.

בשל הנושא השנוי במחלוקת (התבגרות מינית, מיניות, אונס, התעללות בילדים, הומוסקסואליות, הפלה מלאכותית), נהגו להחרים את המחזה או לצנזר אותו.

הצגת הבכורה של "אביב מתעורר" בשפה האנגלית הייתה בעיר ניו יורק ב-1917. שהצנזורה העירונית טענה שהמחזה הוא פורנוגרפי והתכוונה לאסור את ההפקה, אולם בית המשפט העליון של ניו יורק הוציא צו שמתיר את ביצוע ההפקה.

הותרה הצגה אחת ביום בפני קהל מצומצם.

ב-1955 הייתה הפקת אוף ברודוויי בתיאטרון Provincetown Playhouse

ב-1963 הופק המחזה באנגליה, אולם רק למשך שני לילות ובצורה מצונזרת.

הוא גם הופק ב-1978 בידי ג'וזף פאפ בבימויו של ליביו צ'ולי.

גרסת המחזמר הועלתה לראשונה באוף ברודוויי ב-2006 ולבסוף בברודוויי, שם היא זכתה בשמונה פרסי טוני, בכללם למחזמר הטוב ביותר. המחזה עובד לטלוויזיה בשם "התעוררות האביב" (The Awakening of Spring) ב-2008, בבימויו של ארתור אלן זיידלמן. כיכבו בו ג'סי סופר, חאבייר פיקאיו וקארי וילטה.

האלפים של פרובאנס עילית

האלפים של פרובאנס עילית (בצרפתית: Alpes-de-Haute-Provence) הוא אחד ממחוזות צרפת, ושוכן בדרום-מזרח צרפת המטרופוליטנית. בירתו היא דין-לה-בן (Digne-les-Bains), ומספר קוד המחוז הסידורי הוא 04. המחוז מקיף 4 רבעים, 30 קנטונים ו-200 קהילות (רשויות מקומיות). הוא מוקף על ידי המחוזות האלפים העליונים, דְרוֹם, ווקלוז, ואר והאלפים הימיים, ובצפון-מזרח יש לו גבול עם איטליה. המחוז, שכשמו, תופס את החלק הצפון-מזרחי ההררי של פרובאנס, נוצר כאחר מ-83 מחוזות שנולדו במהפכה הצרפתית, ועד 1970 נקרא האלפים התחתיים (Basses-Alpes). גבולותיו עוצבו לאורך מפנה המאה ה-19.

בין נובמבר 1942 לספטמבר 1943 הוא היה כבוש בידי איטליה הפאשיסטית.

גאוגרפית כמו גם דמוגרפית, המחוז נחלק לשלושה חלקים: מישורי-גבעתי, תת-אלפיני ואלפיני. הראשון כולל גבעות ועמקים שהם חלק מפרובאנס העילית, ובו מתרכזים עיקר האוכלוסייה והפעילות הכלכלית שמחוץ לתיירות האלפינית; השני מאופיין בהרים בינוניים בגובהם ובכפרים מבודדים, והשלישי כולל את הפסגות שבין 2,000 ל-3,000 מטרים ואזורי העמקים שביניהן, אתרי הסקי, ומספר נהרות. בחלק זה גם עובר אחד הכבישים הגבוהים ביותר באירופה, כביש מחוזי D64 (גובה 2,802 מ') שמקשר את אזור העיירה ברסלונט לאזור הנחלים שנשפכים באלפים הימיים. פני השטח של המחוז מחורצים ותלולים, והקשר עם הסובב קשה. בשנת 1877 הגישה ל-55 יישובים לא הייתה אלא נתיבי פרדות.

עד אמצע המאה ה-20 סבל המחוז מהגירה שלילית של אנשי הכפרים, ובחמישים השנים האחרונות נצפה גידול באוכלוסייה; אמנם, אלו שמקרוב באו מתרכזים ביישובים הנוחים, ואינם מעבדים עוד את האדמה.

בשנת 2015 התרסק מטוס בטיסה 9525 של ג'רמנווינגס מעל אזור זה בידי הטייס.

המושבה הגרמנית (חיפה)

המושבה הגרמנית היא שכונה במערב העיר התחתית בחיפה.

המושבה נבנתה על ידי גרמנים חברי כת הטמפלרים בשנת 1868 לפני שהוקמה המדינה הגרמנית, והייתה הראשונה בגל השני של המושבות שבנו הטמפלרים בארץ ישראל. גבולות השכונה הם דרך העצמאות וחוף הים בצפון, שדרות הציונות – עין-דור ותחנת הרכבת חיפה מרכז במזרח, רחוב הגפן והגנים הבהאיים בדרום ורחוב יצחק שדה במערב. מרכז המושבה בשדרות בן-גוריון.

וודוויל

ווֹדְווִיל (Vaudeville) היה סוג של מופע בידור שהיה פופולרי בעיקר בצפון אמריקה בין 1880 ל-1930 ובמידה רבה גם באירופה. מופעי הוודוויל הועלו על ידי להקות נודדות באולמות ועל במות מתחת לכיפת השמים בערים ובעיירות ברחבי אמריקה. מופע וודוויל כלל סדרה של מופעים קצרים שהתפרסו על פני מספר שעות וכללו ריקודים, תיאטרון (בעיקר קומדיות אך גם דרמות), מעין סטנד-אפ (שנקרא אז "קומדיה"), קסמים, לוליינות ולהטוטנות, נאומים בנושאים שונים, הקרנת קטעי פנס קסם או ראינוע, הצגת חידושים והמצאות, מכירת תרופות פלא תוך הצגת מקרי ריפוי מופלאים ועוד. חלק מאמני הוודוויל היו כוכבים שריכזו סביבם התעניינות בדומה לידוענים כיום, והם ניחנו בריבוי כישרונות כגון שירה, ריקוד, נגינה, פעלולנות, נשיאת נאומים ספונטניים מבדחים וכדומה.

טרנופול

טַרְנוֹפּוֹל (באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב. היא שוכנת על הנהר סֶרֶט, יובלו של דניסטר, והיא מרכז מחוז טרנופול. עיר חשובה בחבל גליציה ההיסטורי. אוכלוסיית העיר עמדה ב-2010 על 217,485 נפש.

סרט אימה

סרט אֵימָה (לפעמים נקרא זוועתון) הוא סוגה קולנועית שתוכנו מכוון לעורר בצופים בו פחד, אימה, בעתה, חלחלה, חרדה, זעזוע או דחיה. סרטי האימה מבוססים במקרים רבים על עלילה הכוללת מפגש של בני אדם בכוחות אנושיים, על אנושיים או על טבעיים שכוונתם מרושעת או זדונית. סרטים מסוג זה נחשבו מסורתית לסוגה נחותה ופחותת ערך בקולנוע, וקושרו לעיתים קרובות לעשייה קולנועית דלת תקציב והשראה, המתבססת על סיפורי עלילה נדושים, החוזרים על עצמם בשינויים קלים, וניסיונות הפחדה פשטניים באמצעות הצגת מחזות זוועה ומפלצות. עם זאת, במאי קולנוע בולטים רבים יצרו סרטים בז'אנר זה, ואחרים עשו שימוש באלמנטים המקושרים לסרטי אימה בסרטיהם, מה שהקנה לז'אנר מידה רבה יותר של לגיטימיות.

פול מנדס-פלור

פול מנדס פלור (באנגלית: Paul R. Mendes-Flohr; נולד ב-17 באפריל 1941) הוא פרופסור מן המניין למחשבה יהודית בעת החדשה וראש התוכנית ללימודי היהדות באוניברסיטת שיקגו ופרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית.

רינגשטראסה

רינגשטראסֶה (בגרמנית: Ringstraße או Ringstrasse; מילולית: רחוב הטבעת) היא שדרה רחבה המקיפה במעגל (למעשה בשלושת-רבעי מעגל) את מרכז וינה, בירת אוסטריה. השדרה, שנסללה והוקמה בין 1860 ל-1900, כוללת כמה מן המבנים החשובים בבירה האוסטרית כגון הפרלמנט האוסטרי, המבנה המרכזי של אוניברסיטת וינה, הבורסה של וינה, התיאטרון הלאומי בורגתיאטר ועוד וכן ארמונות פאר פרטיים שנבנו של ידי הבורגנות העשירה של מפנה המאה העשרים שכללה תעשיינים ובעלי מקצועות חופשיים, רבים מהם יהודים.

תוכנית טלוויזיה

תוכנית טלוויזיה היא תוכן שידורי-טלוויזיוני, אשר נועד להיות משודר באחד מערוצי הטלוויזיה השונים. תוכנית טלוויזיה בעלת קו עלילתי רציף נקראת סדרת טלוויזיה. כמו כן ישנם סרטי-טלוויזיה, תכנים אינפורמטיביים, ספיישלים טלוויזיוניים ומיני-סדרות.

סביב מפנה המאה ה-21 החלה נקודת מפנה ביחסי הכוחות בין הטלוויזיה לקולנוע, כאשר ההצלחה והרווחים של סדרות הטלוויזיה החלו לעבור משמעותית את אלו של סרטי הקולנוע.

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם. ראשיתה כהשקפה מגובשת בשנות ה-70 של המאה ה-18 וסיום השלב האחרון בה היה לקראת סוף המאה ה-19, עם עליית הלאומיות היהודית סביב 1881. ההשכלה כיוונה ליעד כפול: מחד שימור היהודים כקבוצה מובדלת בעלת זכויות משלה, יחד עם פעולה לתחייה והתחדשות תרבותית ורוחנית ויצירת ספרות ועיתונות בעברית, שהתנועה הייתה אחראית לתחייתה כלשון ספרותית לצורכי חולין; ומאידך השתלבות מיטבית שלהם במדינותיהם, תוך הקניית השפה, התרבות והערכים של הסביבה. התנועה קידמה רעיונות של רציונליזם, ליברליזם, חופש המחשבה וביקורתיות, ובתוכה עצמה התקיים מנעד רחב בין מתונים שביקשו שמרנות ופשרנות מרביות לקיצונים ששאפו לתמורה מן השורש. היא נתפשת על פי רוב כענף היהודי של מגמת הנאורות הכללית.

בגלגוליה השונים, שיחקה ההשכלה תפקיד ניכר במודרניזציה של יהודי מרכז ומזרח אירופה. נציגיה קראו ופעלו לרפורמות תרבותיות, רוחניות, חינוכיות וציבוריות באורחות הקהילה והפרט. על רקע זה התנגשה התנועה הן עם האליטה הרבנית השמרנית, שניסתה להגן על עולם המסורת בשלמותו, והן עם הדוגלים בטמיעה גורפת שביקשו לצמצם או לבטל את היותם של היהודים קולקטיב מובחן.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.