מפה

מפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם. בתחילה מפות היו עצמים דו-ממדים, שהיו לרוב מישוריים, שייעודם העיקרי היה ייצוג של עצמים תלת-ממדיים על פני המרחב האוקלידי. תכלית המפה היה הצגה מופשטת של המרחב, והיא עזרה לניווט והתמצאות. בעבר יצירת מפות הייתה אמנות, אך בעידן המודרני תחום זה הפך למדע המכונה קרטוגרפיה.

כיום המפה משמשת גם לייצוג נתונים מורכבים באופן מופשט, ניתוח ופילוח של נתונים מרחביים, חברתיים, אנושיים ופיזיים. המפה לעולם לא תייצג את כלל הנתונים המרחביים ויצירתה מחייבת החלטה סובייקטיבית בדבר המידע המיוצג מתוך כלל המידע הקיים וירידה בקנה המידה. קיימות מפות קוגניטיביות המייצגות תפיסה של מרחב והיא מאפשרת לזהות על פי יחסי הפרופורציה בתוך המפה איזה מקומות חשובים יותר ואיזה פחות עבור האדם שצייר את המפה וכאשר לוקחים קבוצה חברתית ניתן להסיק מסקנות בנוגע למקומות החשובים והלא חשובים לקבוצה ואת מערכות היחסים הרגשיות והסימבוליות בין המקומות השונים ביחס לקבוצה החברית הנבדקת, וקיימות גם מפות שמייצגות נתונים מרחביים על פני מרחבים שאינם אוקלידיים כמו מפות של יחסי כוח בשכונה, מפות של קשרים בין אישיים או מיפוי של מצבים חברתיים וכו'.

המפה היא כלי עזר ראשון במעלה להתמצאות של האדם בסביבתו, ולמעשה ניתן להציג באמצעותו מתווה לתופעות ותהליכים מכל סוג: החל מהיעדים הקלאסיים של מדידה וניווט, עבור בתופעות פיזיקליות כגאולוגיה ואקלים, ועד לתהליכים דמוגרפיים, אפידמיולוגיים ותרבותיים. כך למשל סקירה רפואית מסוימת של גוף האדם קרויה מיפוי עצמות, וההסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית כונה "מפת הדרכים".

מפות כבישים ורחובות הן כנראה המפות שבשימוש הרחב ביותר היום, והן מהוות תת-סוג של מפות ניווט שכוללות גם מפות אוירונטיות וימיות, מפות של רשת הרכבות, ומפות טיולים. מבחינה כמותית, המספר הגדול ביותר של מפות מיוצר, כנראה, בסקרים מקומיים, שמבוצעים על ידי רשויות עירוניות, רשויות שירותים, בוחני מס, ספקי שירותי חירום, וגופים מקומיים אחרים. מבצעי סיקור לאומיים רבים מבוצעים על ידי הצבא.

Kepler-world
מפה של העולם שהכין יוהנס קפלר
Worldmap LandAndPolitical
מפה פיזית ומדינית של העולם

היסטוריה והקשרים תרבותיים

IsraelMapByRabbiJosephSchwarzAt1847
במפת ארץ ישראל ששורטטה בידי הרב יהוסף שוורץ בשנת 1847 שורטטו גבולות הארץ גם כדי לדעת את האזורים שבהם יש לקיים את המצוות התלויות בארץ

עשיית מפות מתחילה כבר מתקופת האבן, ונראה כי היא הקדימה את השפה הכתובה בכמה אלפי שנים. אחד מהמפות הקדומות ביותר ששרדו, מצוירת על קיר באתר צ'טלהויוק בדרום מרכז אנטוליה (היום טורקיה), ומתוארכת ל-6200 לפנה"ס. מפה חרוטה על לוח חומר בגודל 7.6X6.8 ס"מ שנמצאה ליד קירקוק תוארכה למאות ה-24 לפני הספירה עד ה-25 לפני הספירה מציגה ואדי בין שתי גבעות. גבעות מיוצגות על ידי חצאי עיגול, ערוצי נחל בקווים וערים בעיגולים. על המפה מצוינים גם הכיוונים. כיתובים בכתב יתדות מציינים שמות מקומות ומשייכים שטח שגדלו 120 דונם לאדם בשם אַזַלַה.[1] מפה של העיר ניפור על לוח חומר בגודל 18X21 ס"מ, מתוארכת למאה ה-15 לפני הספירה, מציגה את החומות, השערים, המקדשים והבניינים המרכזיים לפי קנה מידה מדויק. המפה מצוירת כך שצידה העליון הוא כיוון צפון מערב והצפון חופף את כיוון צפון מזרח. במפות מודרניות גבולה הדרום-מערבי של המפה הוא נהר הפרת.[2]

בעוד שאנו חושבים על מפות כתוצר של ראיית עולם רציונליסטית ומדעית, למפות יש גם איכות מיתית. מפות פרה-מודרניות, ומסורות מיפוי שאינן מערביות, פעמים רבות ממזגות בין הגאוגרפיה לקוסמוגרפיה לא מדעית, כשהיא מראה את היחס בין האדם לבין היקום. מפות או ו-טי (O,T) ימי ביניימיות, לדוגמה, מראות את ירושלים במרכז העולם, ובמקרים מסוימים משייכת את "גוף" העולם ל"גופו" של ישו. לעומת זאת, מפות ניווט מהים התיכון מאותה התקופה מדויקות להפליא. גם היום, מפות עשויות להיות כלים רטוריים בעלי עוצמה, ודבר זה הביא לביקורת מפות רבה בעשרים שנה האחרונות, במיוחד בכתיבתם של ג'יי. בי. הארלי, מארק מונמונייר ודניס ווד, ומישל פוקו.

משום שמפות הן ייצוגים אבסטרקטיים של העולם, הן אינן מסמכים נייטראליים, ולכן יש לפרשן בזהירות. כמובן, אבסטרקציה זו היא שעושה אותן למועילות. לואיס קרול ציין את הנקודה הזו בהומור ב"סילבי וברונו" כשדיבר על מפה בדיונית, שקנה המידה שלה הוא "מיל למיל". ואחת מהדמויות מציינת את קשיי השימוש במפה כזו, ואומר כי "אנו משתמשים בארץ עצמה כמפה, ואני מבטיח לך שזה עובד לא רע בכלל". גם סיפור בן פיסקה אחת, "על דיוק המדע", של חורחה לואיס בורחס וביו קסרס עוסק בנושא זה.

יש אומרים שהמקור המילה 'מפה' הוא משורש 'פה' (here) - כלומר מיקום עצמי, ובסמיכות 'מפה' (from here) - להיכן אני הולך.

אוריינטציה של מפות

בדרך כלל, ברוב המפות הגאוגרפיות, הצפון הוא בצד העליון של המפה כאשר היא ישרה, ולכן הצפון מקושר לצד העליון של הדף.

מפות שבהן הצפון אינו בצד העליון:

  1. מפות של הקוטב
  2. מפות דימקסיון
  3. ישנן מפות המיוצרות באוסטרליה שבהן הקוטב הדרומי מוצג בצד העליון. אלה משמשות בעיקר כמפות לתיירים וכמזכרות.
  4. מפות ישנות של אדו (טוקיו העתיקה), מראות את הארמון היפני האימפריאלי ב"צד העליון", אך עם זאת גם באמצע המפה. התוויות על המפה מסודרות כך שאי אפשר לקרוא אותן אלא אם כן הארמון נמצא מעל לראשך.
  5. מפות העולם הימי ביניימיות (מפה מונדי) מסוג אורביס טרארום, כמו ה"מפת הרפורד" מורכזו על ירושלים, כאשר המזרח הוא בצד העליון.
  6. מפות מהעת העתיקה כמו מפת מידבא שבהן המזרח הוא למעלה.

אם אדם נמצא בנקודה ידועה במפה כזו, אזי אפשר למקם את המפה כך שכל נקודה במפה נמצאת באותו הכיוון כמו הנקודה המקבילה במציאות.

קנה מידה ודיוק

רוב אך לא כל המפות משורטטות לפי קנה מידה, כך שהקורא יכול להבין את הגודל האמיתי של דברים ואת המרחקים ביניהם. קנה מידה גדול יותר מראה פרטים רבים יותר, ולכן מצריך מפה גדולה יותר עבור אותו השטח. לדוגמה, מפות טיולים בארץ הן בקנה מידה של 1:50,000, כלומר שכל יחידה במפה מקבילה ל-50,000 יחידות במציאות, בעוד שמפות כבישים הן בדרך כלל בקנה מידה של 1:100,000 או יותר. מפות שמשתמשים בהן בקריטריון אחר חוץ מהשטח הממשי על מנת להחליט על הגודל היחסי, קרויות קרטוגרמות.

ישנן מפות ללא קנה מידה כגון מפות טופולוגיות אשר נועדו להצגת כיוונים ומידע מהיר למסתכל (לדוגמה, מפות תחנות רכבת). מפה כזו אינה נחשבת לקרטוגרמה (כיון שאין כל אמת מידה עקיבה של המרחק).

למעשה, רוב מפות הניווט הרגילות, כגון מפות כבישים וערים, מקריבות כמות מסוימת של דיוק על מנת להיות יעילות ושמישות יותר, לדוגמה בכך שמגזימים ברוחב הכבישים. לכן גם לא תמיד יופיע כל פרט מהשטח, כדי לא לבלבל את הקורא.

לדוגמה, מפת כבישים עשויה שלא להראות פסי רכבת, ואם כן, היא תדגיש אותם פחות מאת הכבישים.

כל מפה מישורית של פני השטח העקומים של כדור הארץ משתמשת בהיטל כלשהו שנפטר מן העקמומיות. "Theorema Egregium" שהוכחה על ידי קרל פרידריך גאוס, קובעת כי בכל היטל קיים עיוות, ולכן בוחרים היטל על פי הגדלים שמעדיפים שיתעוותו במפה: המרחקים, הזוויות או השטחים. למשל היטל מרקטור יעיל לתכלית של ניווט (בעיקר ימי) אך אינו יעיל לתכלית של מדידות גאודטיות, מכיוון שהוא שומר על זוויות ומעוות שטח.

סוגי מפות

WritingSystemsOfTheWorld
מפה המתארת את סוגי הכתב השונים בעולם

מפות עולם

מפות של העולם או של אזורים גדולים אחרים הן בדרך כלל "מדיניות" או "פיזיות". השימוש החשוב ביותר של מפה מדינית הוא להראות את הגבולות הטריטוריאליים; המטרה של המפות הפיזיות היא להראות פרטים גאוגרפיים כמו הרים, סוג קרקע או סוג השימוש בקרקע. מפות גאולוגיות מראות לא רק את פני השטח הפיזיות, אלא גם את התכונות של הסלע, העתקים גאולוגיים ומבנים תת-קרקעיים אחרים.

מפה אלקטרונית

מאז הרבע האחרון של המאה ה-20, המכשיר החשוב ביותר של הקרטוגרף הוא המחשב. רוב עבודת הקרטוגרפיה, במיוחד עבודת איסוף הנתונים, מרוכזת כיום ב"מערכת מידע גאוגרפית" (GIS). גם כאשר GIS לא מעורב, רוב הקרטוגרפים משתמשים במגוון של תוכנות מחשב גרפיות על מנת לייצר מפות חדשות.

כיום מפות אלקטרוניות ממוחשבות נגישות באינטרנט, ומאפשרות לקבל מידע רב המקוטלג וממופה באמצעות מפה. יתרונן של מפות אלו שהן דינמיות, ומאפשרות לשנות את קנה המידה, בהקטנה והגדלה של המפה (zoom in ו-zoom out). בפעולת המיקוד של מפות מסוג תמונה מוצגת לעיתים מפה אחרת בעלת פרטים נוספים, ולעיתים מתבצעת רק הגדלה חזותית של הפיקסלים. במפות וקטוריות, פעולת המיקוד אכן מגדילה את אותה המפה, ומוסיפה פרטים לתצוגה אם אלו הוגדרו מראש כמתאימים להצגה בקנה המידה.

שימוש נפוץ במפות אלקטרוניות הוא במערכות ניווט לווייני מבוססות GPS המאפשרות תכנון מסלול וייעוץ בניווט. מערכות אלו מנטרות את מיקומו של המשתמש בעזרת מערך לוויינים.

מפה אילמת

מפה אילמת היא סוג של מפה שמציינים בה רק קווי מתאר ונקודות בולטות באזור, ומטרתה בדרך כלל לבחון את הידע הגאוגרפי של תלמידים, שאמורים להוסיף את הנתונים החסרים.

מפה טופוגרפית

Shapiro wallmap 1949 77x122cm
מפת תבליט של ארץ ישראל שיצאה בשנת 1949 בהוצאת יוסף שפירא
IsraelCVFRlegend
מקרא של מפה טופוגרפית.[3] קווי הגובה מסומנים ברווח אנכי של 100 מטר. כל תחום גבהים מצוין בצבע שונה

מפה טופוגרפית היא מפה שיעודה לתת מידע ויזואלי לגבי צורתו החיצונית של השטח, באופן הקרוב ביותר למציאות, כאשר מושם בה דגש על תבליט השטח המיוצג באמצעות קווי גובה. במפה טופוגרפית ביחד עם פרטי התבליט יופיעו פרטים נוספים כמו פרטי התכסית. במפות צבאיות הקרויות מפות שליטה, יופיעו מתחמים וצירים בעלי שמות קוד.

המפה הטופוגרפית חייבת להיות ערוכה בקנה מידה. משורטטים בה פרטים לגבי צורתו החיצונית של שטח מסוים, כמו נתוני תבליט, תכסית, גבהים ונקודות גובה אקראיות, תוך הקפדה על פרופורציה בין העצמים ותיאור גודל יחסי שלהם עד רמת פירוט של בניינים, תעלות מים, מערות, הרים ומעיינות וכדומה.

מפה בתימטרית היא מפה טופוגרפית של אזורים תת-מימיים.

מפה גאולוגית

מפה גאולוגית היא תיאור גרפי של תפוצת תוצרים ומבנים גאולוגיים על פני השטח של כדור הארץ. המפה מציגה מידע שנאסף בשטח ומציינת יחידות סלע – סוגי הסלעים השונים הנחשפים על פני השטח, יחידות זמן גאולוגי – ייצוג לעידנים השונים בלוח הזמנים הגאולוגי, וכן מבנים המופיעים בשטח – דוגמת העתקים ומבני קימוט. הצבעים והסמלים המופיעים במפה – המציינים יחידות סלע, זמן ומבנה – מפורשים באמצעות מקרא המצורף למפה.

הנתונים המופיעים במפות הגאולוגיות הן ביטויים תלת-ממדיים של סקרים גאולוגיים, ובאמצעותם ניתן לחשב את עומקן של שכבות המסלע – שהיערכותן מלמדות על המבנה הגאולוגי של האזור.

מפת כוכבים

מפת כוכבים או מפת שמים היא מפה המתארת את מראה השמים בשעות הלילה תוך ציון מיקום הכוכבים המזלות והגלקסיות כפי שהם מופיעים בשמי הלילה. מפה זו משמשת לצורכי ניווט.

מפה טופולוגית

מפה טופולוגית היא מפה ללא קנה מידה, שלרוב אינה מדויקת מבחינת השטח האמיתי, אך נותנת מידע באופן מהיר יותר למסתכל. מפה כזו אינה נחשבת לקרטוגרמה (כיון שאין כל אמת מידה עקיבה של המרחק), אלא נותנת אך ורק את הכיוונים הכלליים. דוגמה למפות מסוג זה הן מפות תחנות מסילות ברזל.

מפה נושאית

מפה נושאית או מפה תמטית היא מפה המיועדת להדגים תמה מסוימת הקשורה לאזור גאוגרפי מסוים. כך לדוגמה יכולה המפה להציג מאפיינים סוציאליים, כלכליים, פוליטיים, היסטוריים, תרבותיים, חקלאיים, אקלימיים של אזור גאוגרפי (יבשת, מדינה, מחוז או עיר).

חישוב מרחק על-פי המפה

הנתונים המצוינים במפה מאפשרים מציאת קירוב של המרחק בין שתי נקודות המופיעות במפה. לעריכת החישוב משמשים:

  • קנה המידה של המפה.
  • נקודת ציון (נ.צ.) של כל אחת משתי הנקודות.

מדידה זו מספקת קירוב מצוין של המרחק כאשר המפה בקנה מידה גדול (כלומר כאשר המפה מתארת שטח קטן יחסית), אך ככל שהשטח שהמפה מתארת גדול יותר, מדידה כזו מספקת תוצאות פחות מדויקות, משום שמפה מישורית לא יכולה לספק יצוג נאמן שומר מרחק ("איזומטרי") של פני כדור.

על מנת לדעת מה המרחק בין שתי נקודות במפה, אפשר למדוד את המרחק ביניהן על המפה ולפי קנה המידה להפוך אותו למרחק ממשי.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The Earliest Known Map
  2. ^ שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, נספח 1
  3. ^ 3.0 3.1 פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981. מפות נתיבי טיסה (נתיבי התובלה הנמוכים ו- ATS) מהוות חלק בלתי נפרד מהפמ"ת
GBIF

GBIF (בעברית: מתקן המידע העולמי למגוון הביולוגי, באנגלית: Global Biodiversity Information Facility) הוא ארגון בינלאומי המתמקד ביצירת נתונים מדעיים על המגוון הביולוגי הזמין דרך האינטרנט באמצעות שירותי אינטרנט.

הנתונים ניתנים על ידי מוסדות רבים מרחבי העולם; ארכיטקטורת המידע של GBIF הופכת נתונים אלה לזמינים וניתנים לחיפוש באמצעות פורטל יחיד. הנתונים הזמינים באמצעות פורטל GBIF הם בעיקר נתוני הפצה על צמחים, בעלי חיים, פטריות ומיקרובים עבור העולם, ונתונים שמות מדעיים לכל יצור חי.

אגדה אורבנית

אגדה אוּרבנית או אגדה עירונית היא סוג של אגדה או אנקדוטה שייחודה בהעברתה מפה לאוזן בטענה שמדובר בסיפור אמיתי. האגדה האורבנית מסופרת לרוב מפי מישהו המוכר לאדם הקרוב אל המספר, שהיה, כביכול, עד לאירועים במו עיניו. הסיפורים מסופרים כאמיתיים, ולרוב תוך נקיבה במיקום מסוים שבו אירע כביכול האירוע, או באדם ידוע שהיה עד לו, והדבר המוסיף נופך נוסף של אמינות לסיפור, שהוא לרוב מופרך מיסודו. האגדות העירוניות לא מתרחשות בהכרח באזורים עירוניים. הן נקראות כך משום שסוגה זו הומצאה בעת המודרנית, שבה מרבית האנשים מתגוררים בערים.

לעיתים משתמשים במונח אגדה אורבנית גם כדי לתאר "עובדות" מקובלות שאינן נכונות: לדוגמה, ה"עובדה" שאפשר לראות את חומת סין מהירח. לאגדה כזאת קוראים לפעמים גם "מיתוס אורבני" (או עירוני) או "מיתוס פרוורי".

אנציקלופדיה

אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה (באנגלית: encyclopaedia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

בלדה

בלדה היא שיר המספר סיפור.

ראשית הבלדה היא לפני מהפכת הדפוס, כשהספרות עברה מפה לאוזן, מדור לדור וממקום אחד לאחר. לפיכך, התאימה הבלדה עצמה, באמצעות נוסחים שונים, לדורות, למקומות בהם סופרה ולאישיותו של הטרובדור שסיפר את הבלדה.

הבלדות הראשונות על הכתב הופיעו במאה ה-13- תקופת ימי-הביניים. לאחר מהפכת הדפוס, הבלדות נאספו, עלו על הכתב בספרים והפסיקו לעבור מפה לאוזן.

באיטלקית, פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר מחול בעל קצב".

כלי הנגינה שבהם השתמשו הם כלי מיתר חליל ותופים. מה שמאפיין אותם זה שהם היו קלים לנשיאה ממקום למקום ושהם היו עשויים מחומרים מהטבע- עץ ועור.

גבול

בגאוגרפיה, גבול הוא קו המפריד בין ישויות גאוגרפיות השונות זו מזו. אספקט גאוגרפי של אזור, יוצר גבול גאוגרפי, או גבול טבעי. לדוגמה גבול ימי, גבול אקלימי וגבול טופוגרפי קרוי גבול טבעי. משתמשים במונח "גבול מדיני" כדי לסמן הפרדה בין מדינות, אך גם לציין "גבול עירוני" להפרדה בין ערים באותה מדינה, גבול מחוזי להפרדה בין מחוזות שלטון מחוזות וגבול אף קיים בין חצרות בתים. להצגת קו הגבול משמשת גם מפה. גבול המפריד בין מדינות נקרא לעיתים גבול בינלאומי.

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה. הגטו הוקם על ידי הנאצים ב-12 באוקטובר 1940 ובשיאו מנה כ-450,000 נפש. הגטו נחרב במאי 1943 בתום מרד גטו ורשה, שהיה הגדול מבין מרידות היהודים בתקופת השואה.

הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים

הקו הכחול הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השלישי שנחנך מבין קווי הרכבת הקלה בירושלים. הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים אישרה את תוכנית הקו בינואר 2016.אורכו של הקו הוא כ-20 קילומטר שלאורכם יוקמו 42 תחנות. הוא צפוי לשרת כ-250,000 נוסעים ביממה, בתדירות של 3–4 דקות בשעות השיא. זאת באמצעות צי של 90 קרונות, שמהווים 45 רכבות.

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה. עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה הייתה חלב העיר הגדולה בסוריה, ובשנת 2014 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-2.1 מיליון תושבים[דרוש מקור], אך מאות אלפים ברחו ממנה במהלך המלחמה. רוב תושביה ערבים וכורדים. גרים בה גם ארמנים וטורקים, ועד כחמישית מתושביה הם נוצרים.

העיר היא אחד המקומות הנושבים הידועים העתיקים ביותר בעולם והחלה להתפתח בתחילת האלף ה-5 לפנה"ס על קבוצה של גבעות השוכנות כיום סביב גבעת המצודה שבמרכז העיר. ממצאים בסביבתה מראים כי העיר יושבה כבר באלף ה-11 לפנה"ס, והייתה לנקודת סחר חשובה במשך כל העת העתיקה, וזאת בשל מיקומה האסטרטגי במפגש דרכי מסחר, האחת בין הים התיכון ממערב לעמק הפרת במזרח, והאחרת בין דמשק מדרום לאסיה הקטנה מצפון.

חלב שמרה על חשיבותה במהלך ימי הביניים על אף שרעידת אדמה קשה החריבה אותה כמעט לחלוטין ב-11 באוקטובר 1138, ואף שניצבה במוקד קרבות ממושכים בין המונגולים לממלוכים. כאשר המסחר בין אסיה לאירופה עבר לנתיבים הימיים המקיפים את כף התקווה הטובה, ירדה העיר מגדולתה. בתקופת האימפריה העות'מאנית היא הייתה עיר צדדית, והידרדרות נוספת בחשיבותה אירעה לאחר פתיחת תעלת סואץ ב-1869. עם זאת העיר זכתה לתקופת שגשוג קצרה בתחילת המנדט הצרפתי בסוריה. בשנת 1986 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר כאתר מורשת עולמית. בחודשים יולי-אוגוסט 2012 ניטשו בעיר קרבות עזים שהתחוללו במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה שסחפה את המדינה. בשנת 2013 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר ועל כל אתרי המורשת העולמית בסוריה כאתרים הנתונים בסיכון.

טופוגרפיה

טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום). תחום זה נלמד באוניברסיטה, תנועות נוער, חוגי סיירות ובצבא. יישום מעשי של תורה זו הוא ביצירת מפות טופוגרפיות ובניווט. לטופוגרפיה שימושים אזרחיים וצבאיים שונים, ובהם תיור, ניווט, וככלי עזר לפעילות צבאית ולהנדסה אזרחית. הגוף המרכזי האחראי על תחום זה בישראל, הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

טרבלינקה

טְרֶבְּלִינְקָה (בגרמנית: Treblinka) הוא הגדול מבין שלושת מחנות ההשמדה שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין (בלז׳ץ, סוביבור וטרבלינקה).

הרציחות במחנות אלו היו חלק מהשמדת יהודי אירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה ("הפתרון הסופי"). אומדן כל הנספים בטרבלינקה נע בין 870,000 ל-880,000 בני אדם, מהם 99.5% היו יהודים.

מוזיקה עממית

מוזיקה עממית (באנגלית: Folk music, או מוזיקה אתנית, על-פי הכוונה המקורית של הביטוי) מוגדרת במספר אופנים: כמוזיקה העוברת מפה לאוזן, כמוזיקה של המעמדות הנמוכים וכמוזיקה שאין לה מחבר ידוע. המונח של המוזיקה העממית עומד בניגוד לסוגות הנכללות במוזיקה הקלאסית ובסוגות של מוזיקה מסחרית כגון מוזיקת הפופ. המוזיקה העממית היא חלק מהפולקלור הכולל גם רכיבים תרבותיים נוספים.

מקורו של המונח "מוזיקה עממית" הוא במאה ה-19, וכיום יש הטוענים כי זהו מונח אנכרוניסטי מערבי-אירופוצנטרי, המתייחס למוזיקה שכביכול מיועדת לאנשים פשוטים ומבוצעת על ידם. יש המרחיבים את המוזיקה האתנית גם למסורות המוזיקה של התפילה ומוזיקה השייכת למנהגים ולפולחן הסובבים את הדת והמסורת.

מוזיקה עממית התחילה וגם שורדת בחברות שעוד לא הושפעו מתקשורת ההמונים ומהמסחור של התרבות. בדרך כלל כל הקהילה נטלה בה חלק וכדי להופיע לא נדרשה מומחיות או ידע מוזיקלי מקצועי. את המוזיקה העממית למדו בעל פה ולכן שירי העם והמחולות עברו גילגולים רבים והשתנו מדור לדור.

המוזיקה העממית כוללת שירי פולחן, שירי חג, שירי אהבה, שירי מלחמה, שירי ערש, נעימות וריקודי עם.

במאה ה-19 החלו מלחינים להתעניין במוזיקה העממית ושילבו אותה ביצירותיהם. בקהילות השונות הופצו שירי עם שתיארו את החיים

וכך נוצרו מסורות וסגנונות עממיות. חקר המוזיקה העממית הביא גם להתפתחות של איסוף שירים ומנגינות עממיות באופן נרחב. המחקרים על המוזיקה העממית גילו שרוב ממציאי המוזיקה העממית הם אנשים כפריים.

במוזיקה האתנית נהוג להשתמש בקישוטים רבים כגון סלסולים רבים, למשל אם יופיע אותו צליל פעמיים יוכנס סלסול בין הצלילים. במוזיקה האתנית גם מרבים בקוורטות מקבילות כקישוטים.

המוזיקה העממית של העמים דוברי האנגלית מכונה מוזיקת פולק והיא זכתה במחצית השנייה של המאה ה-20 לעדנה מחודשת בארצות הברית כאשר הפכה לסוגה מוזיקלית פופולרית בקרב הדור הצעיר והשפיעה רבות על מוזיקת הרוק והפופ.

מזג אוויר

מזג אוויר הוא כלל המאפיינים את מצב האטמוספירה במקום ובזמן נתון, בסמוך לפני הקרקע. מזג האוויר תלוי במינונים היחסיים של שלושה מרכיבים: אוויר, חום ומים.

מבחינת האדם יש חשיבות רבה לחיזוי מזג האוויר, כלומר ידיעת מזג האוויר הצפוי באזור מסוים בעתיד הקרוב (נודעת חשיבות גם לחיזוי לעתיד הרחוק, אך חיזוי כזה רחוק מהיכולת האנושית הנוכחית). האנשים העוסקים בחיזוי מזג האוויר נקראים חזאים, שמנתחים את התחזיות שלהם על פי תמונות לוויין שמגיעות אליהם מהחלל. התחזית המרבית שניתן להעריכה היום בדיוק טוב יחסית היא לכשבוע, אולם גם היא מתעדכנת מדי יום, עם הגעתן של תמונות מעודכנות של תזוזת העננים בשמים.

על מנת לחזות את מזג האוויר, משתמשים במפה סינופטית. זוהי מפה המציגה את מערכות הלחץ בזמן נתון. שקע הוא מערכת המעודדת עליית אוויר והיווצרות עננים ואילו רמה ברומטרית מעודדת שקיעת אוויר והיווצרות מזג אוויר בהיר.

מניטובה

מניטובה (באנגלית: Manitoba, להאזנה (מידע • עזרה) משפה ילידית מניטו) היא אחת מפרובינציות קנדה, והחמישית מבין הפרובינציות שהצטרפה לקנדה (בשנת 1870).

במניטובה מתגוררים כ-1.2 מיליון תושבים. עיר הבירה והעיר הגדולה היחידה במניטובה היא ויניפג, שבה חיים (ב-2006) 641,000 תושבים, יותר מחצי מכלל אוכלוסיית הפרובינציה. בעיר השנייה בגודלה, ברנדון, חיים כ-41,000 תושבים, ומלבדה יש רק עוד ארבעה יישובים שבהם מעל 10,000 נפש.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M1

קו המטרו M1 בגוש דן הוא קו רכבת תחתית עתידי במטרופולין תל אביב.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - קו המטרו M2

קו המטרו M2 בגוש דן הוא קו רכבת תחתית עתידי במטרופולין תל אביב.

מפה - מיפוי והוצאה לאור

מפה - מיפוי והוצאה לאור בע"מ היא חברה העוסקת בהוצאה לאור של מפות, אטלסים, מדריכי טיולים, לקסיקונים וספרי עיון.

ססקצ'ואן

ססקצ'ואן (באנגלית: Saskatchewan, להאזנה (מידע • עזרה)) היא אחת מפרובינציות קנדה. שטחה 651,900 קמ"ר ומתגוררים בה כמיליון תושבים, מרביתם בדרום הפרובינציה.

צפון

צפון היא אחת מארבע רוחות השמים. הוא הפוך לדרום ונמצא בזווית ישרה למזרח ולמערב. בתרבות המערבית הצפון נחשב לכיוון הראשי ומשמש כדי להגדיר את שאר הכיוונים. הצפון נמצא באזימוט 0 מעלות.

ישנם שלושה סוגי צפון עיקריים:

צפון אמיתי - הוא המשך ישיר מנקודה מסוימת לכיוון ציר הסיבוב של כדור הארץ בקוטב הצפוני.

צפון מגנטי - הוא הכיוון אליו מצביע המצפן. צפון זה אינו זהה לצפון האמיתי והוא סוטה ממנו במעלות בודדות (תלוי במיקום על כדור הארץ).

צפון רשת - הצפון השלישי מתייחס לקריאת מפות. רשת הקואורדינטות במפות היא בעצם יישור של מקטע בכדור הארץ, וצפון רשת מצביע על כיוון קווי האורך. מכיוון שהמפה יושרה, יש סטייה בינו לבין סוגי הצפון האחרים, גם היא במעלות ספורות.

קרטוגרפיה

קַרְטוֹגְרַפְיָה (בעברית: מַפָּאוּת) היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות. המפה היא תיאור מישורי מוקטן, מכוון, בר-מדידה וסכמטי של תופעות גאוגרפיות על פני כדור הארץ.

על פי רוב, מבחינים בין מפות פיזיות אשר עוסקות בפני השטח (הרים, מישורים, ימים, אגמים, נחלים וכדומה), לבין מפות מדיניות, אשר מציינות גבולות בין מדינות על פי קנה מידה מוגדר ומצוין. קיימות גם מפות נושאיות המציינות אקלים, כמות משקעים, גודל אוכלוסייה, התפלגות דתות וכו'.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.