מעשה גנז'י

מעשה גנז'י (יפנית: 源氏物語) הוא ספר שכתבה מורסקי שיקיבו, אצילה שחיה בתקופת הייאן. הספר נכתב בשנים 1000-1008, והוא אחד מהרומנים המוקדמים ביותר שנכתבו אי פעם והראשון שנכתב ביפן. הוא נכתב בכתב ההיראגאנה, כתב הנשים. הוא מתאר את חיי האצולה בתקופת הייאן.

הרומן מספר על גנז'י, בנו של קיסר יפן מפילגש מהמעמד הנמוך, ומספר על אהבותיו במהלך חייו.

מעשה גנז'י
源氏物語
Genji emaki 01003 002
מידע כללי
הוצאה

הדמויות

Ch20 asago
מתוך סיפורי גנג'י

בסאגה הארוכה מופיעות כארבע מאות דמויות: הנסיך גנז'י, אהובותיו ונשותיו לאורך שלושה דורות, חבריו, ובניו.

  • גנז'י - בנו בן ה-17 של הקיסר. אימו הייתה פילגשו האהובה של הקיסר, אך מתה בדמי ימיה עקב קנאת הנשים האחרות בארמון.
  • רוקוג'ו - הגברת מהרובע השישי. מאהבתו הנשואה של גנז'י, בת 24. קנאתה לגנז'י הצעיר גורמת למותה של אשתו החוקית. חרטתה וסיבלה מובילים אותה למנזר.
  • אוצוסמי - בתו של שליט המחוז. גנז'י מנסה לפתות אותה בלא הצלחה.
  • אאוי - אשתו של גנג'י. גרה עם הוריה, כמקובל באותה תקופה.
  • קורמיטסו - בנה של האומנת של גנז'י. גדל עמו כאח.

על התקופה

בתקופת הייאן היוותה האצולה ביפן רק כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה בעיר. הספר מתאר בעיקר את חייהם של שכבה זו. מבחינה דתית בתקופה זו הבודהיזם היווה את הדת העיקרית ביפן, אם כי בעיקר הכתות האזוטריות שלו. הרוח הבודהיסטית מופגנת מאוד בספר, על אף ההתנהגות הבלתי מוסרית של הדמויות. בתקופה זו ישנה פריחה תרבותית, ולאצולה יש זמן פנוי וכסף רב, ורבים מהם פונים לעיסוק בכתיבה ובאמנות.

תרגומים וגרסאות מודרניים

ביפנית מודרנית

מורכבויות הסגנון מקשות על הקריאה על ידי יפני ממוצע אלא אם כן חקר בקפידה את לשון הסיפור. על כן תרגומים ליפנית של ימינו ולשפות אחרות עוזרים להתגבר על קשיים אלה על ידי מודרניזציה של השפה. תוך כדי איבוד חלק מהמשמעויות, ועל ידי מתן שמות לגיבורים, בדרך כלל שמות מסורתיים היוצרים לפעמים אנכרוניזמים. הרומן תורגם על ידי מלומדים וסופרים כאחד. התרגום הראשון לשפה מודרנית נעשה על ידי המשורר יוסאנו אקיקו. תרגומים ידועים אחרים נעשו על ידי הפרוזאיקנים ג'וניצ'ירו טניזאקי ופומיקו אנצ'י. נהוגה הקריאה של מהדורות בקורתיות עם הערות. מהדורות כאלה חיברו סופרים כמו סייקו טנאבה, אוסאמו השימוטו וג'קוצ'ו סטוצ'י.

על בסיס "מעשה גנז'י" נוצרו גם סדרות מנגה - לפחות ארבעה עיבודים - וכמה סדרות טלוויזיה. הסדרה של ואקי יאמטו - Asakiyumemishi נפוצה מאוד בקרב הנוער היפני, בעוד שגרסה אחרת, מאת מיאקו מאקי, זכתה בפרס שוגאקוקאן מנגה בשנת 1989.

רוב תלמידי התיכון ביפן קוראים קטעי מקור מ"מעשה גנז'י" בבתי הספר במסגרת שיעורי יפנית.

לקריאה נוספת

  • מורסקי שיקיבו, מעשה גנז'י, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב תשל"א. תרגם והוסיף הערות: דן זקס.

קישורים חיצוניים

אסכולת טוסה

אסכולת טוסה (ביפנית: 土佐派) היא אסכולה של ציור יפני, שנוסדה במאה ה-13 על ידי פוג'יווארה צונטאקה (Fujiwara Tsunetake), ושגשגה בין ראשית המאה ה-15 לשלהי המאה ה-19.

בניגוד לאסכולות ציור יפניות מוקדמות יותר, שעסקו בעיקר בתיאור אלוהויות בודהיסטיות, דיוקנאות של קדושים ומלומדים סיניים, כוהנים מפורסמים ונופים בסגנון סיני, נתפסה אסכולת טוסה משך זמן רב כיפנית לגמרי בבחירת הנושאים ובמתודיקה. מכיוון שכך, זוהו אמנים של אסכולה זו בעיקר כאחרוני המומחים ל-יֶמאטו-אֵה (やまと絵), סגנון ציור יפני שהתפתח בתקופת הייאן (794-1185 לספירה), אך העבודות המצויות בידינו כיום מראות שסגנונות ונושאי ציוריהם היו מגוונים הרבה יותר מהנהוג לחשוב. מסתבר כי אמני טוסה ציירו גם תמונות איקונין בודהיסטיות ותמונות עם נושאי "ציפור ופרח" המבוססות על מודלים סיניים, כמו גם על מקומיים, בדומה לאסכולות הוותיקות יותר, כשלעיתים הם משלבים סגנונות של משיכות מכחול המזוהים ביפן עם ציור סיני מתקופת סונג (960-1279 לספירה) ואחריה.

ארתור ויילי

ארתור ויילי (באנגלית: Arthur Waley‏; 19 באוגוסט 1889 - 27 ביוני 1966) היה חוקר מזרח אסיה אנגלי וסינולוג נודע ממוצא יהודי. בעל תואר כבוד של מסדר חבר העמים הבריטי.

ג'וניצ'ירו טניזאקי

ג'וניצ'ירו טניזאקי או ג'וּנְאִיצ'ירו טניזַאקי (ביפנית: 谷崎 潤一郎, באותיות לטיניות Jun'ichirō Tanizaki, ‏ 24 ביולי 1886 - 30 ביולי 1965) היה סופר יפני, אחד הסופרים הגדולים של הספרות היפנית המודרנית, הרומנים שלו נמנים עם הפופולרים ביותר בארצו. רבים מספריו מתארים עולם של מיניות ותשוקות ארוטיות הרסניות, אחרים, משקפים בצורה מעודנת את דימניקת חיי המשפחה בהקשר השינויים המהירים שעברה החברה היפנית במאה ה-20. לעיתים קרובות ברקע לסיפוריו עומד החיפוש אחרי זהות תרבותית תוך כדי חפיפת המודלים התרבותיים המערבי והמסורתי היפני.

חייו התנהלו במשך שלוש תקופות מתולדות יפן המודרנית (מייג'י, טאישו, ושואווה). טניזאקי נרשם לחוג הספרות של האוניברסיטה הקיסרית בטוקיו, אך בשנת 1910 ויתר על לימודיו הפורמליים כדי להקדיש את עצמו לכתיבה.

בין השאר הוא תרגם ליפנית מודרנית את הרומן הקלאסי "מעשה גנז'י" שנכתב על ידי הסופרת מורסקי שיקיבו

בתחילת המאה ה-11.

הרומן הארוך שלו "Sasameyuki" (שלג קל) (1948) שתורגם לשפות זרות תחת הכותרת "האחיות מקיוקה", נכתב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ומספר את חייה של משפחה בורגנית באוסאקה דרך דמויותיהן של ארבע אחיות.

בשנת 1956 פרסם טניזאקי את הרומן "המפתח" אודות בני זוג המתכתבים ביומנים אותם משאירים פתוחים לקריאה הדדית.

גנג'י

האם התכוונתם ל...

היקארו סולו

היקארו סולו (באנגלית: Hikaru Sulu) הוא דמות משנית של קצין צי הכוכבים ביקום הבדיוני של "מסע בין כוכבים". ג'ורג' טאקיי מגלם את דמותו של סולו ב"מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית", ב"מסע בין כוכבים: סדרת האנימציה" ובהופעת אורח ב-"מסע בין כוכבים: וויאג'ר", וכן בשישה סרטי הקולנוע הראשונים המבוססים על הסדרה וכן מספר רב של ספרים, חוברות קומיקס ומשחקי מחשב. ג'ון צ'ו מגלם את הדמות החל מסרט הקולנוע ה-11 משנת 2009.

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100). בתקופה זו החלו ימי הביניים הנורמניים. המאה הייתה המאה הראשונה של המילניום השני לספירה.

הספרייה הדיגיטלית העולמית

הספרייה הדיגיטלית העולמית (אנגלית: World Digital Library) היא ספרייה בינלאומית המופעלת על ידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) וספריית הקונגרס של ארצות הברית. הפרויקט מאפשר גישה חופשית לחומרים כמו: כתבי יד, מפות, ספרים נדירים. גוגל הייתה השותפה הראשונה בשותפות פרטית-ציבורית, ותרמה 3 מיליון דולר ב-2005.

הספרייה פועלת בערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית וספרדית, וכוללת תוכן בשפות רבות אחרות. יש אפשרות לחיפוש ודפדוף באתר על פי פרמטרים שונים דוגמת מקום, זמן ונושא.

יאמטו-א

יאמטו–אֶ (ביפנית: 大和絵) הוא סגנון ציור יפני שהתפתח בתקופת הייאן (1185-794). שימוש ראשון במושג נעשה בשנת 999 ביומנו של פוגיוו'ארה נו יוקינארי (藤原 行成), במטרה לייחדו לעומת הציור הסיני, הקארה-א (kara-e).

המושג קארה-א מתייחס לציור שנעשה בתוך גבולות סין, אך כולל גם ציור שנעשה ביפן בהשפעת הסגנון הסיני. המושג יאמטו-א ציין ציור יפני המשתמש בסגנון ובטכניקות יפניות ייחודיות שפותחו החל מאמצע תקופת הייאן, במהלך המאה העשירית. החוקר הירושי מיזואו מניח כי תהליך ההיבדלות מן הקארה-א החל עוד טרם טביעת המושג, כבר באמצע המאה התשיעית; במהלך המאה העשירית התפתחו הנושאים והסגנון הייחודיים, ובאמצע המאה האחת-עשרה הגיע הימאטו-א לשיאו.מושג זה המשיך לשמש בתקופות שונות כמגדיר סגנון מקומי ייחודי המתבסס על מסורת יפנית מקורית. כך, בתקופת אדו (1868-1603) שילבו והחיו אמנים שונים את מאפייני סגנון הימאטו-א באמנותם. ניתן למצוא מאפיינים משותפים באמנותם של אמני אסכולת טוסה – הנקראת על-שמו של טוסה מיצואוקי (土佐 光起‏,1617–1691) – ואמנים מסוימים מאסכולת קאנו כדוגמת קאנו מיצונובו (狩野光信) וקאנו סאנרקו (狩野 山楽). שתי האסכולות פעלו במקביל בחסות החצר הקיסרית אך שימשו למטרות שונות. אמן התקופה אשר נחשב כמחיה סגנון הימאטו-א הוא סוטאצו (俵屋 宗達).המושג "יאמטו-א" משמש גם בשיח העכשווי להגדרת אמנויות המאופיינות כייחודיות ליפן, דהיינו שנוצרו לפני תקופת מייג'י (1868–1912), אך ערך זה יעסוק במובנו הראשוני והמצומצם של המושג, שנטבע בתקופת הייאן ביחס לציור שנעשה בחצר הקיסרית. לא נותרו שרידים רבים מתקופת ראשית התפתחות הסגנון, וקיים פער בן 300 שנה בין השרידים מתקופת נארה לשרידים הראשונים מתקופת הייאן. מקורות המידע על ראשית הימאטו-א הם מסמכים כתובים וטקסטים ספרותיים המתייחסים לאמנות זו, או יצירות מאוחרות יותר שנעשו בהתייחסות לימאטו-א וכחיקוי לו.

ין יפני

ין יפני (סמל: ¥; ביפנית: 円, נהגה "אֶן") הוא המטבע הרשמי של יפן. זהו המטבע השלישי הנסחר ביותר בשוק מטבע החוץ אחרי דולר אמריקני והאירו. הקיצור הבנקאי לשם המטבע לפי תקן ISO 4217 הוא JPY.

מונו נו אווארה

מונו נו אווארה (ביפנית: 物の哀れ), בתרגום מילולי "החמלה של הדברים", "אמפתיה כלפי הדברים" או "רגישות כלפי הבר חלוף", הוא מונח ביפנית עבור המודעות לארעיות (無常 - מו ג'ו) של הדברים, ונוגות עדינה לגבי חלוף הדברים יחד עם עצבות עמוקה יותר, אך עדינה אף היא, לגבי העובדה שהחיים הם גם ברי חלוף.

מורסקי שיקיבו

מוּרַסָקִי שִיקִיבּוּ (יפנית: 紫式部‏, "גבירת הטקס מורסקי"; 978–1016 או 1025) הוא שם העט של סופרת ומשוררת יפנית ששמה האמיתי איננו ידוע. הגבירה מורסקי ידועה בשל חיבורה "מעשה גנג'י",genji mono gatari שנכתב בין 1000 ל-1008 והוא אחד מהרומנים המוקדמים והמפורסמים ביותר. היא שירתה כאחת מבנות הלוויה בפמליה של קיסרית יפן שושי במשך תקופת הייאן. השערה אחת מזהה אותה עם החצרנית פוג'יווארה טקקו המוזכרת ברשומות, אך אין לכך ביסוס ממשי.

אביה של מורסקי היה זוריו (מושל מחוז קטן) וכבר בגיל צעיר למדה לתדהמת ולמבוכת משפחתה לקרוא סינית בזמן שהקשיבה לשיעורים שקיבל אחיה. מצב זה נחשב לא מקובל בתרבות היפנית באותה התקופה. אך עם זאת השכלתה הרבה היא שאיפשרה לה להגיע למשרה רמה יחסית בחצר.

מיומנה הפרטי שניהלה מתברר שאת "מעשה גנז'י" החלה לכתוב עוד טרם הגעתה לחצר הקיסרות. היא השלימה אותו תוך מספר שנים בחצר הקיסרות, שתרמה רבות לגיבוש הדמויות המרכזיות בספרה.

לאחר נישואיה לבירוקרט ממעמד נמוך עזבה את חצר הקיסר ואין מידע על חייה לאחר מכן. הרומן רחב היריעה שחיברה נחשב לאחת היצירות המרכזיות, אם לא המרכזית ביותר, בספרות היפנית. למעשה גנז'י ניכרת השפעה עצומה על הספרות והשירה היפנית עד היום.

מקדש איסה

מקדש איסה (ביפנית: 伊勢神宮) הוא מקדש שינטו המוקדש לאלת השמש אמטראסו, הממוקם בעיר איסה, יפן. המקדש הוא למעשה קומפלקס מקדשים, המרוכזים סביב שני המקדשים העיקריים נאיקוּ (内宮) וגֶקוּ (外宮).

המקדש הפנימי, הנאיקו, נמצא בעיירה אוג'י-טאצ'י, מדרום לעיר איסה, והוא מוקדש לאלה אמטראסו. המקדש החיצוני, הגקו, מרוחק כשישה קילומטרים מנאיקו, ומוקדש לאלת החקלאות והיצרנות, טויואוקה. מלבד שני אלה, ישנם עוד 123 מקדשי שינטו באיסה ובסביבתה, 91 מקושרים לנאיקו, ו-32 מקושרים לגקו.

על פי המסורת, מאוחסן הראי הקדוש, אחד מסימני המלוכה של קיסר יפן, במקדש איסה, והוא האתר הקדוש ביותר בקומפלקס. למרות חשיבותו, נאסרת הצגת הראי בפומבי, ואף המבנה בו הוא נמצא מוקף בחומת עץ.

ספרות יפנית

הספרות היפנית המוקדמת הושפעה רבות מהספרות הסינית הקלאסית ואף נכתבה בסינית. גם לספרות ההודית הייתה השפעה על הספרות היפנית בדרך הבודהיזם. בסופו של דבר התפצלה הספרות היפנית לסגנון ייחודי, וסופרים יפנים החלו לכתוב על יפן, אם כי ההשפעה הסינית הקלאסית נותרה עד שלהי תקופת אדו במאה ה-19. מאז נפתחה יפן בפני העולם המערבי במאה ה-19, התקיימו חילופי השראה בין ספרות המערב וספרות המזרח.

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית. בימינו מקובל לכנות בשם "רומן" כל יצירת סיפורת בפרוזה שהיא רחבת היקף דיה; סיפורת מצומצמת יותר מכונה סיפור קצר או נובלה. יש הטוענים שהרומן התפתח באירופה מתוך האפוס (שהוא עלילתי באופיו, שלא כמו יתר סוגי השירה) והרומנס, אבל הרומנים הראשונים התפתחו בנפרד מהשירה האפית.[דרוש מקור]

תקופת הייאן

תקופת הייאן (ביפנית: 平安時代) היא החלק האחרון של התקופה הקלאסית בהיסטוריה של יפן, ונמשכה מ-794 עד 1185. התקופה נקראת על שמה של עיר הבירה בתקופה זו הייאן-קיו, קיוטו כיום. בתקופה זו היו הבודהיזם, הטאואיזם ושאר ההשפעות הסיניות בשיאם, ובה הגיעה החצר הקיסרית לשיא השפעתה. התקופה ידועה אף בשל התפתחות האמנות היפנית, בעיקר בשירה ובספרות.

פירוש המילה הייאן ביפנית הוא "שלום ושלווה."

תרבות יפן

תרבות יפן התפתחה במשך מעבר למילניום, החל בתקופת ג'ומון הפרהיסטורית, ועד תרבות המאה ה-21, המשלבת השפעות מאסיה, מאירופה ומצפון אמריקה. יפן עברה תקופת בידוד ממושכת מהעולם החיצון במהלך מרבית תקופת אדו, עד לפתיחתה לעולם המערבי בתקופת מייג'י.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.